פרוטוקול ועדה

DOC 15,380 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שלישי פרוטוקול מס' 229 מישיבת ועדת הכנסת יום שני, ט' בניסן התשס"ח (14 באפריל 2008), שעה 09:30 סדר היום: 1. מינוי ממלא מקום ליושבת ראש הכנסת בעת היעדרה מן הארץ, בהתאם להוראות סעיף 20א לחוק יסוד: הכנסת. 2. חילופי אישים בוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לבחינת הצורך להכריז על מצב חירום. 3. מתכונת הפצת שידורי ערוץ הכנסת. נכחו: חברי הוועדה: דוד טל – היו"ר יצחק זיו יואל חסון שלמה מולה אלכס מילר יעקב מרגי יורם מרציאנו גדעון סער מאיר פרוש יוחנן פלסנר מוזמנים: מר אבי בלשניקוב - מנכ"ל הכנסת אתי בנדלר -המשנה ליועצת המשפטית לכנסת, והיועצת המשפטית לוועדת הכלכלה ירדנה מלר הורביץ - סגנית מזכיר הכנסת אבי לוי - חשב הכנסת גיורא פורדס - דובר הכנסת אורי פז - מנכ"ל ערוץ הכנסת דורלי אלמגור - יו"ר מינהלת הסדרת השידורים, המועצה לשידורי כבלים ולווין נורית דאבוש - יו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו מנשה סמירה - מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו נחי בן אור - עוזר מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו אורי ישראלי - אגף התקציבים, משרד האוצר יועצת משפטית: ארבל אסטרחן מנהלת הוועדה: אתי בן-יוסף רשמת פרלמנטרית: סיגל גורדון 1. מינוי ממלא מקום ליושבת ראש הכנסת בעת היעדרה מן הארץ, בהתאם להוראות סעיף 20א לחוק יסוד: הכנסת היו"ר דוד טל: בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת, על סדר יומנו שלושה נושאים, אפתח בנושאים הקלים יותר, נלך מהקל לכבד, הראשון: בחירת ממלא מקום ליושבת ראש הכנסת בעת היעדרה מן הארץ, לפי סעיף 20א לחוק יסוד: הכנסת. יש לי בקשה של מזכיר הכנסת, שבו הוא מבקש לבחור ממלא מקום ליושבת ראש הכנסת שתיעדר מן הארץ בימים 25 באפריל ועד 30 באפריל. היא מציעה לבחור בחבר הכנסת עתניאל שנלר כממלא מקום. יש הערות? אין. מי בעד ירים את ידו. הצבעה בעד – 4 נגד – אין נמנעים – אין הבקשה התקבלה. היו"ר דוד טל: אישרנו את הבקשה וחבר הכנסת עתניאל שנלר יהיה ממלא המקום. 2. חילופי אישים בוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לבחינת הצורך להכריז על מצב חירום היו"ר דוד טל: אנחנו עוברים לנושא הבא: חילופי אישים בוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לבחינת הצורך להכריז על מצב חירום. הוועדה מציעה, שחבר הכנסת אברהם מיכאלי יהיה במקום חבר הכנסת יצחק גלנטי מטעם ועדת החוקה חוק ומשפט. יש התנגדויות? מי בעד ירים את ידו. הצבעה בעד – 5 נגד – אין נמנעים – אין הבקשה התקבלה. היו"ר דוד טל: הנושא אושר. 3. מתכונת הפצת שידורי ערוץ הכנסת היו"ר דוד טל: אנחנו עוברים לנושא הבא: מתכונת הפצת שידורי ערוץ הכנסת. גברתי היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, תציגי את הנושא ולמה אנחנו נדרשים לכך. אתי בנדלר: ב-4 בפברואר 2008 קיבלה הכנסת תיקון לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, תיקון מס' 29. בהתאם לתיקון הזה, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו אמורה לתכנן, להקים ולהפיץ מערך שידורים בשיטה הדיגיטאלית, הספרתית קרקעית, לקליטת אותם ערוצים שמייד אמנה, כפי שנקבעו בחוק. שיטת ההפצה החדשה או מערך ההפצה החדש הזה שיוקם על ידי הרשות השנייה - שהמנכ"ל שלה יושב כאן – אמור לאפשר קליטה של אותם ערוצים שיופצו באמצעות המערך הזה ללא עלות חודשית כלשהי, העלות היחידה היא הוצאה חד פעמית לרכישת ממיר, היום הוערך עלותו של אותו ממיר בכ-400 שקלים. ומכאן ואילך, הערוצים שיופצו באמצעות אותו מערך הפצה, לא תהיה עלות כלשהי לקליטתם. היו"ר דוד טל: מי כאן מטעם מועצת הכבלים? דורלי אלמגור: אני. היו"ר דוד טל: יש לכם יושב ראש מועצת כבלים? דורלי אלמגור: עדיין לא, אנחנו נמצאים בשלבים סופיים. היו"ר דוד טל: כמה זמן זה עוד יארך? דורלי אלמגור: אני מעריכה שעוד כחודש. היו"ר דוד טל: יש לי קצת בעיה כי אני רואה את החוק לפניי שכתוב בו: הגוף המשדר... אלא אם כן קבעה המועצה. אם אין לכם יושב ראש מועצה, רק לאחר מכן הוועדה צריכה לאשר – אנחנו הולכים לעשות דבר הפוך, אנחנו הולכים לאשר קודם. גדעון סער: זה ממש לא נכון. היו"ר דוד טל: לשון החוק אומרת: הגוף המשדר יעביר את שידורי הערוץ להפצה באמצעות לווין בשידורים שאינם משודרים בצופן ואשר מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם. ועכשיו אני מדגיש: אלא אם כן קבעה המועצה - המועצה עדיין לא קבעה, היות ואין לה יושב ראש, היא לא קבעה – באישור ועדת הכנסת. כלומר, לאחר שהמועצה תיקבע, אז ועדת הכנסת יכולה לדון בזה ולאשר את זה. אנחנו הולכים לאשר כרגע דבר שאתם עוד לא אישרתם. דורלי אלמגור: יש החלטה של המועצה שתומכת בנושא השידורים של ערוץ הכנסת ומערך ההפצה הקרקעי שהחלה לתאר היועצת המשפטית. יחד עם זאת אני רוצה לומר, שסעיף 14 מדבר על מתכונת אחרת. היו"ר דוד טל: את מדברת על החלטת המועצה מיום 10 בינואר? דורלי אלמגור: נכון. היו"ר דוד טל: אבל ההחלטה עצמה לא מתייחסת לכנסת בכלל. דורלי אלמגור: היא מתייחסת לערוצים שביניהם ערוץ הכנסת כי הצעת החוק התייחסה לערוץ הכנסת והמועצה החליטה לתמוך בה. לכן היא תומכת בכך, שערוץ הכנסת ישודר במערך הקרקעי. אז נכון שזה לא אישור מפורש לפי סעיף 14, אבל אפשר גם לומר, שהמועצה נדרשת לסעיף הזה כאשר מבוקשת מתכונת אחרת במקום המתכונת הלוויינית. כאן למעשה לא מדובר בהפסקת מתכונת השידור הלוויינית אלא בהוספת מתכונת קרקעית. לטעמי, שני הדברים האלה יכולים לסייע לנו, בכל מקרה נביא את זה לאשרור - - - היו"ר דוד טל: אשרור החלטת ועדת הכנסת? דורלי אלמגור: כרגע אין לנו יושב ראש מועצה. אני חושבת ששני הדברים האלה שציינתי יכולים לסייע - - - היו"ר דוד טל: מה יקרה אם נמתין עוד חודש ימים? יש דד ליין שאנחנו צריכים לסיים לפני? דורלי אלמגור: לנו אין בעיה עקרונית להמתין. היו"ר דוד טל: גברתי היועצת המשפטית? אתי בנדלר: אני אסביר את העניין. כפי שהתחלתי לומר, בהתאם לתיקון 29 לחוק הרשות השנייה, הערוצים שיופצו באמצעות מערך ההפצה הדיגיטאלי החדש, יהיו אותם ערוצים שמלכתחילה החוקים המסמיכים – שמייד אזכיר איזה הם – הקימו אותם כערוצים פתוחים לכלל הציבור. ואלה הם: הערוצים המסחריים המשודרים בהתאם לחוק הרשות השנייה, קרי, ערוץ 2 והערוץ השלישי הידוע כערוץ 10. לכך יכולים להצטרף, בהתאם לבקשה והחלטה של אותם גופים, גם רשות השידור, שמפיצה את שידורי הערוץ הראשון וערוץ 33, וערוץ הכנסת הפועל בהתאם לחוק שידורי טלוויזיה והכנסת. גדעון סער: את מדברת על החבילות? אתי בנדלר: זאת החבילה של הערוצים שיופצו בסופו של דבר במערך החדש, ערוצים פתוחים: 2, 10, 1, 33 וערוץ הכנסת. היו"ר דוד טל: ואולי הטלוויזיה החינוכית. אתי בנדלר: כרגע לא. היו"ר דוד טל: אמרתי אולי. אתי בנדלר: אני מדברת על מה שקיים כרגע בהתאם לחוק, יש הצעות לתיקון חוק הרשות השנייה כדי לצרף למערך הזה ערוצים נוספים, בין היתר, את ערוץ 23, שהוא ערוץ הטלוויזיה החינוכית. יש כאלה שמבקשים להוסיף עוד ערוצים, ערוצים ייעודיים כמו ערוץ המוסיקה, הערוץ הרוסי, אבל כרגע הם לא על השולחן. קובע החוק כדלקמן, המימון להקמת המערך הקיים ייעשה מתמלוגי הזכייניות של הרשות השנייה. בעצם, על חשבון המדינה, הם יקוזזו מהתמלוגים. ככל שהכנסת ורשות השידור יודיעו על הצטרפותן למערך הזה עד 15 באפריל, וזה קביעת החוק, הן תהיינה פטורות מתשלום עבור ההקמה. הן לא יצטרכו לשלם כי הרשות השנייה מלכתחילה תקים מערך כזה, שניתן יהיה להפיץ באמצעותו את כל חמשת הערוצים האלה. בשלב מאוחר יותר, אם ההודעה להצטרפות תינתן במועד מאוחר יותר, הרשות השנייה תהיה רשאית לדרוש מרשות השידור או מהכנסת, לפי העניין, את התוספת בשל עיבוי מערך ההפצה. לכן התאריך הזה הוא תאריך משמעותי מבחינת החוק. היו"ר דוד טל: כדי למנוע שאנחנו נשלם השתתפות בעבור ההקמה. אתי בנדלר: השתתפות עלות ההקמה. בכל מקרה, הכנסת תצטרך, לאחר מכן, לשאת בעלות ההפצה. כפי שציטט היושב ראש, סעיף 14 לחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת קובע, ששידורי ערוץ הכנסת יופצו באמצעות לווין. ההפצה פתוחה לוויינית. ההפצה הקרקעית, אומנם בגיבוי הפצה לווינית, תמשיך להיות אותו גיבוי, לכן אפשר היה לומר, שלא מדובר בשינוי שיטת ההפצה אלא בתוספת של שיטת הפצה אחרת ולכן לא היה צורך לקבל החלטת מועצה, שצריכה לקבל אישור ועדת הכנסת. היו"ר דוד טל: נציגת המועצה, מועצת הכבלים מתכנסת? דורלי אלמגור: המועצה לא מתכנסת נכון להיום. היו"ר דוד טל: זאת אומרת, גם לא מקבלת החלטות. דורלי אלמגור: נכון. היו"ר דוד טל: את רוצה לומר, שבעצם כל העסק הזה משותק. מי מעכב את המינוי? דורלי אלמגור: כרגע אנחנו נמצאים בשלב סופי, ועדת האיתור כבר ראיינה מועמדים. היו"ר דוד טל: כמה זמן אין יושב ראש מועצה? דורלי אלמגור: מאז שהסתיים המינוי של ממלא המקום, מ-17 בפברואר לא נמצא שם ממלא המקום. היו"ר דוד טל: למה הוא לא ממשיך, בגלל חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה? דורלי אלמגור: היות והחוק קובע תקופה מקסימאלית של שנה למינוי ממלא מקום והתקופה הזאת חלפה. במשך שנה היה ממלא מקום. היו"ר דוד טל: את חושבת שזה בסדר, שיש ואקום כזה? דורלי אלמגור: אני מקווה שהואקום הזה יסתיים לטובת כולם ואני מקווה שזה ייקרה בקרוב. הוא צפוי להתרחש בקרוב כי התהליך נמצא בשלבים האחרונים שלו. היו"ר דוד טל: אדוני המנכ"ל, בהנחה שנאשר את זה, הם לא יוכלו לגבות מאתנו השתתפות, אבל מעבר להשתתפות הזאת, הכנסת אמורה לשלם משהו? מנכ"ל הכנסת אבי בלשניקוב: כן, כמובן שלתקציב הכנסת, החל מתקציב 2009, קרי השנה הבאה, במידה והעניינים יתגלגלו כסדרם, לתקציב הכנסת יתווסף סכום של 2-3 מיליון מעבר למה שאנחנו משלמים היום עבור עלות ההפצה, כאשר זה יהיה בכל שנה. היו"ר דוד טל: תזכיר לי, כמה אנחנו משלמים היום? מנכ"ל הכנסת אבי בלשניקוב: בתקציב הכנסת אנחנו משלמים היום כ-18 מיליון שקלים עבור ערוץ הכנסת, עבור כל התפעול השוטף היום יומי. יש לנו עלות הפצה נוספת, אבי, מהם המספרים המדויקים? אבי לוי: נכון להיום, 1.4 מיליון שקלים לשנה, כולל מע"מ. מנכ"ל הכנסת אבי בלשניקוב: כאשר תהיה לנו עלות של 2-3 מיליון שקלים תוספת למה שאנחנו משלמים היום. אבל ראוי שנזכור, ברגע שאנחנו נכנסים לשיטה החדשה של הטלוויזיה הדיגיטאלית, של חבילת הבסיס הסוציאלית הזאת, זה בעצם עידן חדש לערוץ הכנסת. היו"ר דוד טל: לא הבנתי, מדוע אנחנו צריכים להוסיף 1.5-3 מיליון שקלים? מנכ"ל הכנסת אבי בלשניקוב: נצטרך להוסיף כי אלה התחשיבים. אגב, אין עדיין תחשיבים סופיים. קיימנו מספר ישיבות, הן עם הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, עם אנשי אגף התקציבים באוצר, עם נציגי רשות השידור וגופים נוספים, אנחנו גם מקיימים התייעצויות בינינו - כיוון שכל המערך עצמו ציבורי, לא נשלם את מה שאנחנו לא צריכים לשלם, נשלם אחרי בדיקה את מה שנצטרך לשלם. היו"ר דוד טל: אני שואל, מי קבע שנשלם מיליון, שניים, שלושה או ארבעה וחמישה, למה לא עשרה מיליון? מנכ"ל הכנסת אבי בלשניקוב: יושב כאן מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, אני מציע - - - היו"ר דוד טל: רגע, קודם אאפשר ליועצת המשפטית לסיים את דברה. אתי בנדלר: בטרם יתייחס מר סמירה לעלויות ההפצה, חשוב לי להביא בפני הוועדה, לשים את הדגש על היתרונות הגדולים מאוד בהצטרפות לשיטת ההפצה החדשה, יתרונות לכנסת שיש לה עניין רב בכך, שערוץ הכנסת יהיה ערוץ ברודקאסט מוכר. היתרון הראשון הוא, שניתן יהיה לקלוט אותו בכל רחבי הארץ, גם מי שאיננו מנוי על הכבלים והלוויין ואין לו צלחת קליטה על גג ביתו. היום אלה השיטות היחידות שניתן לקלוט את ערוץ הכנסת, או שיש צלחת קליטה מיוחדת שמכוונת לאלומה שמשודרת על ידי הלוויין "עמוס", לא לכולם יש את זה, גם אם הם לא מחוברים לכבלים וללוויין, או אם אתה מנוי על אחת משתי החברות, הכבלים או הלוויין. הצטרפות למערך החדש תאפשר לכל אדם בכל רחבי המדינה, לקלוט את שידורי ערוץ הכנסת, כאמור, אחרי השקעה חד פעמית ברכישת ממיר קטן. מנכ"ל הכנסת אבי בלשניקוב: בעלות של כ-300-400 שקלים, השקעה חד פעמית. אתי בנדלר: איכות השידורים הצפויה בשיטה החדשה עולה בצורה משמעותית, כך אומרים על איכות השידורים המוכרת לנו היום. הקליטה תהיה הרבה יותר בהירה, טובה ואיכותית. במערך החדש יש שירותי ערך מוסף, יש את מדריך השידורים, יש אפשרות לכתוביות לכבדי שמיעה, מידע כללי ויתרונות נוספים. יש כמובן יתרונות משקיים, אם תרצו, נציג האוצר יוכל לדבר עליהם. לא פחות חשוב מכל אלה, אם ערוץ הכנסת יהיה אחד מחמשת הערוצים שישודרו במתכונת הזאת, זה ימצב את הערוץ הזה כערוץ ציבורי, ממלכתי, יגרום לנגישות רבה וגבוהה לכלל הציבור ויביא את הערוץ, שכולנו מאמינים בחשיבות שלו, לכלל תושבי המדינה. היו"ר דוד טל: מר סמירה, אני חושב שבאחד הדיונים בוועדת הכלכלה נאמר לנו מפי אנשי המקצוע, שאפשר להוסיף עוד ערוצים ועוד ערוצים. אז היה רצון למנוע הצטרפות של אחרים, אבל ככל שנוסיף יותר ויותר ערוצים, האיכות תהיה ירודה יותר. אני מניח שזה נכון. מנשה סמירה: נכון, אתייחס לזה. היו"ר דוד טל: אומרת היועצת המשפטית, שאם אנחנו עוברים לשידור הזה, אנחנו אמורים לקבל איכות טובה יותר ואיכות קליטה טובה יותר. אתה יודע לענות לי, כמה ערוצים אני עוד יכול להוסיף עד שיכולת הקליטה או איכות השידור תרד לרמה כזאת שאגיע למצב של היום? מנשה סמירה: ברשותכם, משפט על המעבר להפצה הדיגיטאלית, רוב הדברים נאמרו על ידי היועצת המשפטית אבל בכל זאת שני משפטים. מה שקורה כאן עם המעבר להפצה הדיגיטאלית, שהמדינה מאפשר לאזרחיה, אפשר לומר באופן שיטתי ולראשונה, לקלוט את השידורים של הערוצים הפתוחים, הציבוריים, בצורה תקינה בכל בית בישראל. כלומר, המצב הזה לא קיים עד היום, לא כל משק בית יכול לקלוט את הערוץ הראשון, לא כל משק בית בישראל יכול לקלוט את ערוץ 10 ובוודאי גם לא את ערוץ הכנסת. אלא אם הוא מחובר לכבלים וללווין, שזאת הוצאה גדולה, או צלחת לוויינית. המהפכה הזאת מאפשר לכל בית בישראל להתחבר ולקלוט את חמשת הערוצים הפתוחים הציבוריים בעלות חד פעמית וללא תלות בגורם מתווך כגון הכבלים או הלוויין. אם מישהו לא רוצה את החבילה הזאת, כמו אימא שלי, היא אוהבת רק את ערוצי החדשות, עכשיו היא תוכל לחסוך סדר גודל של כ-2,000 שקלים בשנה. שאל יושב ראש הוועדה לגבי האיכות – האיכות נבנתה כדי שתוכל להחיל חמישה ערוצים. המערכת נבנתה בהתאם לחוק והחוק קבע, שיעלו חמישה ערוצים פתוחים. הכל עניין של עלות. בוודאי שניתן להעלות עוד שלושה, ארבעה וחמישה ערוצים אבל אז צריך לחזור חזרה לשולחן התכנון ולבנות מערכת אחרת שתהיה מסוגלת להחיל הרבה יותר ערוצים. המערכת הזאת בנויה להחיל חמישה ערוצים, בלחץ, שישה. היו"ר דוד טל: ואני מבין שיהיו עלויות נוספות. מנשה סמירה: בוודאי. עלויות במכפלות גבוהות מאוד, בעיקר בעיה בנושא של איכות הסביבה. אגיד משפט חשוב שלא הזכרנו אותו, לוח הזמנים. החוק קבע, שנקים את המערכת בתוך כשנה, שנה מפברואר. אם לא תהיה הודעה בזמן, לפחות עקרונית, של הכנסת ושל רשות השידור, תהיה לנו בעיה לעמוד בלוחות הזמנים, אם נצטרך אחר כך להעלות גם אותם על העגלה הזאת. הנקודה השנייה של האיכות - - - היו"ר דוד טל: אבל הבעיה היא לא של ועדת הכנסת, הבעיה היא של מועצת הכבלים, ששם אין יושב ראש כבר שנה וחודשיים. מנשה סמירה: בנושא הזה התקיים דיון, מבחינתנו לפחות, לפי ההערכה שלנו, שהתשובה בהחלטה של מועצת הכבלים והלוויין, ששלחה מכתב, שהיא תומכת בקיומו של המהלך הזה, של הקמת המערכת הדיגיטאלית ושל חמשת הערוצים שיעלו עליו, היא תמכה בכך שיעלו רק חמישה ערוצים, לרבות ערוץ הכנסת, אני חושב שהיא בהחלט מספקת אותנו. היו"ר דוד טל: זאת הערכה משפטית או הערכה שלכם? מנשה סמירה: יש מסמך שהם הוציאו, שהם תומכים במהלך הזה. זה הוצג לוועדת הכלכלה. ממלא מקום יושב ראש המועצה, אמר זאת לפרוטוקול בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה. הם התנגדו לכך, שיעלו ערוצים אחרים. מכאן אתה למד, שלשיטתם ערוץ הכנסת יכול לעלות והם תומכים בו. לנו זה חשוב כדי לעמוד בלוח הזמנים. לגבי שאלת האיכות, כדי לעמוד בלוח הזמנים של שנה ובעלות מינימאלית, על פי הערכות תקציביות שנעשו על ידי יועץ כלכלי, אבי חפץ, המערכת קמה על התשתית של הרשות השנייה שקיימת היום בארץ, 15 תחנות שידור, וזה גם קיבל את האישור של איכות הסביבה מבחינת עוצמות הקרינה. יש כאן חיסכון. כל שינוי עלול לפגוע בכל התהליך הזה וזה פותח את הנושא לסדרת דיונים אינסופית. אם נגיע לזה, נדון בכך. היו"ר דוד טל: נציג האוצר בבקשה. אורי ישראלי: משרד האוצר, יחד עם משרד התקשורת, קידם את תהליך החקיקה בנושא, מתחילתו ועד לסיום התהליך בכנסת. למהלך הזה יש יתרונות רבים, גם לגופים המשדרים, ביניהם ערוץ הכנסת, והרבה מאוד יתרונות משקיים, בהיבטים של איכות סביבה, בהיבטים של חסכון כספי, בהיבטים של מספר התחנות המשדרות וכו' וכו'. יש כאן חסכון כספי גדול מאוד ביחס לעלויות השידור שהיו בעבר ברשות השידור וברשות השנייה. השימוש כאן הוא בטכנולוגיה המתקדמת ביותר שקיימת כבר היום באירופה ובארצות הברית ויש יתרון גדול לכל אחת מהתחנות שהצטרפו. לערוץ הכנסת בוודאי ובוודאי שווה להודיע על תמיכתו והצטרפותו לערוץ, בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו בכנסת, כדי שאפשר יהיה להקים את המערך הזה בצורה יעילה והטובה ביותר, בלי הוצאות כספיות לערוץ בהמשך. היו"ר דוד טל: אדוני, לאנשי האוצר יש הסכם כתוב או בעל פה עם HOT או עם YES, שלא יעלו יותר מחמישה ערוצים? יש הסכם כזה? אורי ישראלי: אין שום הסכם בעניין הזה. הרציונאל שעמד בבסיס הצעת החוק, גם כפי שהתקבלה, שהמטרה שלנו היא לא לשנות את סדרי העולם בתחום הטלוויזיה בישראל אלא לאפשר לציבור בישראל לקלוט את הערוצים שמלכתחילה מיועדים להיות פתוחים, בהתאם לחוקים השונים, בצורה הטובה ביותר, היעילה והחסכונית ביותר. היו"ר דוד טל: תודה. יש מישהו שרוצה להוסיף? מי בעד לאשר את ההצעה ירים את ידו. הצבעה בעד – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה התקבלה. היו"ר דוד טל: ההצעה אושרה, תודה רבה. אני מודה לכולם, הישיבה נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 10:00.