פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 192
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, י"ד באייר התשס"ח (19 במאי, 2008), שעה 11:00
סדר היום:
1. סקירת השר לקליטת העלייה, חה"כ יעקב אדרי, על פעילות המשרד ותקציבו
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל נודלמן – היו"ר
זאב אלקין
סופה לנדבר
אברהם מיכאלי
מרינה סולודקין
מוזמנים:
השר לקליטת העלייה והשר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי
חה"כ מזור בהיינה
ארז חלפון - מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה
חנוך צמיר - משנה למנכ"ל המשרד לקליטת העלייה
גלעד אברהמי - מנהל אגף בכיר לתעסוקה, כלכלה ויזמות, המשרד לקליטת העלייה
דני טופז - ממונה על התקציבים, המשרד לקליטת העלייה
אריה קורת - מנהל אגף קליטה בקהילה, המשרד לקליטת העלייה
חביב קצב - המשרד לקליטת העלייה
דוד יאסו - ממונה על קליטת עולי אתיופיה, המשרד לקליטת העלייה
תמיר נמרוד - עוזר מנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה
זאב בילסקי - יו"ר הסוכנות היהודית
ראובן שלום - יועץ בכיר ליו"ר הסוכנות היהודית
זלמן פרלמוטר - מנהל החטיבה לפעילות הקליטה, המחלקה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית
יובל יעקבי - רפרנט קליטה, אגף התקציבים, משרד האוצר
לירן שטרן - אגף החשב הכללי, משרד האוצר
ישראל שוורץ - סמנכ"ל בכיר אגף אכלוס, משרד הבינוי והשיכון
יעקב מינץ - מדריך ארצי, גף קליטת עלייה, משרד החינוך
דפני מושיוב - פיקוח ארצי – קליטת עליה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים
שושנה רון - מנכ"ל ברית יוצאי בוכרה, וסגנית יו"ר מועצת ארגוני עולים
אסתר טובול-בלום - רכזת פרויקטים ופעילויות, מועצת ארגוני עולים
אילנה ליטבק - רכזת הקואליציה למען נוער עולה בסיכון, שתי"ל
שולמית סהלו - רכזת הקהילה האתיופית, שתי"ל
אברהם נגוסה - מנכ"ל ארגון מכנף דרום לציון, ויו"ר נציגי הארגונים של יוצאי אתיופיה בישראל
אבי מספין - האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה
גדי יברקן - יו"ר מטה המאבק לשוויון חברתי ליהודי אתיופיה
אלי זרחין - מנכ"ל האגודה הישראלית למען ילדים עולים
די כהן - מנהל מרחב דרום, "ידידים"
דניאל אוברמן - סמנכ"ל ומנהל אגף הקליטה, ארגון "נפש בנפש"
ד"ר רפי קסימוב - מרצה ומנחה פדגוגי, מדרשת ירושלים
אלכסנדר ברמן - מנכ"ל האגודה הישראלית למדענים עולים, סגן יו"ר איגוד המהנדסים העולים, ויו"ר ארגון "חזית הכבוד"
אלכסנדר ולדמן - עוזר לחה"כ מיכאל נודלמן
משה ברוק - עוזר לחה"כ מזור בהיינה
יצחק אבידן - עוזר לחה"כ מזור בהיינה
עמי צדיק - מנהל מחלקת פיקוח תקציבי, מחלקת המחקר והמידע של הכנסת
מנהלת הוועדה: דנה גורדון
רשמת פרלמנטרית: אירית שלהבת
סקירת השר לקליטת העלייה, חה"כ יעקב אדרי, על פעילות המשרד ותקציבו
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. על סדר היום סקירת השר לקליטת העלייה, חבר הכנסת יעקב אדרי, על פעילות המשרד ותקציבו.
בתחילת הישיבה אני מבקש לברך את חברי הכנסת על פתיחת המושב החדש. נראה שהמושב יהיה קשה, אבל עלינו להיות חזקים ובריאים, ואני מאחל לכם בריאות וחוזק.
אנחנו פותחים את המושב עם סקירת השר לקליטת העלייה. זה התפקיד שלנו. אני מברך את השר לקליטת העלייה, אני מברך את יושב-ראש הסוכנות היהודית, את המנכ"ל והמשנה למנכ"ל ואת כל העובדים במשרד לקליטת העלייה.
בד בבד אני מבקש להגיד שיש כמה בעיות בעלייה, שהיקפה קטֵן. כל האמצעים שננקטים לא מצליחים להביא לכאן יותר עולים. ברור שזה נובע מכך שהמצב הכלכלי במדינות מהן הגיעו עולים השתפר והם לא ממהרים לעלות לארץ. אבל יש קבוצות שעולות וזה משמח. לפני כמה שבועות השר לקליטת העלייה ויושב-ראש הסוכנות היהודית פגשו בשדה התעופה 500 עולים מצרפת, מרוסיה ומכל מיני מדינות, כלומר העלייה ממשיכה.
בישיבה הזאת מטרתנו לא רק לשמוע דיווח מן השר. יושבים כאן אנשים שכואבת להם העובדה שמגיעים פחות עולים.
יש בעיות נוספות גם בתוך ישראל לאחר שהעולים החדשים מגיעים.
יש בעיה של דיור.
יש בעיה עם לימודי השפה העברית מאחר ומשרד החינוך סוגר אולפנים. אני לא מבין איך אפשר שעולה חדש שמגיע מחוץ-לארץ לא יקבל שיעורי עברית, לא סביר שהוא לא יקבל שיעורי שפה. היו כמה המלצות – רצו ללכת לשוק הפרטי שבו יש אולפנים ללימוד עברית, היו המלצות לשפר את מתודיקת הוראת השפה, אבל משרד החינוך לא רוצה לזוז לשמאל או לימין, הוא רוצה להמשיך כפי שהיה. התרגלנו, אבל אני בטוח שהשירות שניתן עכשיו להוראת שפה לעולים חדשים לא אפקטיבי. עולים חדשים צריכים ללמוד את השפה באופן טוב יותר כי אדם לא יכול למצוא עבודה או להרגיש שייך למדינה אם הוא לא מדבר את השפה ברמה סבירה. אחרי לימודי האולפן האנשים לא מדברים בעברית די טובה, פרט לאלה שמגיעים עם ידע מוקדם של השפה.
אפשר להגיד עוד ועוד. באחרונה פנו אליי כמה יזמים ואמרו שהם לא יכולים לקבל הלוואות למיזמים שלהם כי אין כסף במשרד לקליטת העלייה. גם על כך חברי הכנסת רוצים לשאול, אם זה נכון ומדוע הגענו בחודש מאי לכדי כך שאין כסף עבור עסקים קטנים.
מרינה סולודקין:
יש בעיה עם התקציב של קמ"ע.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אכן לא ברור מה קורה עם התקציב של קמ"ע.
אני מעביר את רשות הדיבור לידידי השר לקליטת העלייה יעקב אדרי, בבקשה.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
אדוני היושב-ראש, חברות הכנסת מרינה סולודקין וסופה לנדבר, חבר הכנסת החדש הרב בהיינה שזו הזדמנות לברך אותו, הוא כבר התחיל להתעניין בעבודה של המשרד לקליטת העלייה וזה מראה שהוא כבר נכנס לעניינים, אנשי המשרד לקליטת העלייה, ידידי יושב-ראש הנהלת הסוכנות היהודית, מנכ"ל המשרד, המשנה למנכ"ל, הצוות הבכיר של המשרד לקליטת העלייה, אורחים וראשי ארגונים, שלום לכולם.
הייתי רוצה להציג סקירה קצרה ולאחר מכן המנכ"ל יציג מצגת מפורטת, ואם יהיו שאלות נשמח לענות. אני קצת מוגבל בזמן מכיוון שאני צריך להיפגש עם שר מקזחסטן. מידי שבוע אני נפגש עם שרים אחרים וזה חשוב במסגרת היחסים של המדינה עם מדינות אחרות.
הקליטה חשובה כמובן לכולנו. עשינו מאמץ גדול מאוד, בסיוע חברי הכנסת שנמצאים כאן וגם בעזרת חבר הכנסת זאב אלקין שעוסק לא מעט בקליטת העלייה, שהתקציב בשנת 2008 לא ייפגע. המאמץ הזה נשא פרי והצלחנו, התקציב לא נפגע ולמעשה פה ושם היו בו גם תוספות. זאת הזדמנות להודות לכל חברי הכנסת שסייעו בעניין הזה. נאבקנו והצלחנו. חשוב לנו שהתוכניות הרגילות יימשכו, גם אם לא יתרחבו וגם אם לא יהיו התוספות שדרשנו, אבל לפחות שהקיים יישמר.
אין זה סוד שיש הפחתה במספר העולים. זה מצער מאוד, אבל כפי שציין חבר הכנסת פרופ' נודלמן ככל שטוב יותר בארצות המוצא כך פוחת מספר העולים.
אציג את הדוגמה האחרונה והבולטת – צרפת. התחיל זרם של עלייה מצרפת לכיוון מדינת ישראל, לא במספרים גדולים, אבל ראינו מגמה כזאת בשל האנטישמיות בצרפת ובעיות נוספות שהיו שם. התחילה זרימה של עולים, הרשמה, התעניינות ורכישת בתים בארץ במספרים גדולים מאוד. והנה כאשר לא מזמן עלה נשיא חדש, סרקוזי, שאפשר לומר שהוא פרו ישראלי, רואים כבר שינוי במגמה. אני שומע יהודים צרפתים אומרים: אנחנו בודקים, נבדוק, נראה. זה כמובן לא מוריד כהוא זה מן האהבה שלהם למדינת ישראל ומן התמיכה שלהם בה, אבל היום הם מבינים שהסיטואציה השתנתה וזה כמובן מתבטא מייד במספר העולים, שיילך ויפחת. לדעתי בשנה הקרובה העלייה מצרפת תהיה במספרים לא גדולים.
כך גם העלייה מחבר העמים – ככל שהמצב שם השתפר העלייה הולכת ופוחתת, ולא רק זה, יש גם אנשים שחוזרים, דבר שמצער מאוד. אני מקווה מאוד שזה קורה בהיקף קטן, אבל עלינו לשים לב גם לעניין הזה.
העלייה מאתיופיה ממשיכה בשיעורים הרגילים, על-פי הקצב שנקבע. שם נעשית עבודה בצורה יסודית.
כל זה הביא אותנו למחשבה, ונתקבלה החלטה בממשלה לגשת למבצע להחזרת היורדים למדינת ישראל, דבר שלא נגעו בו במשך שנים רבות בשל כל מיני סיבות. לא צריך להתבייש, צריך לעסוק גם בעניין הזה. כל ישראלי שנחזיר למדינת ישראל חשוב למדינה, ויש לזה ערך מוסף אדיר. זה משפחה שמתערה מהר מאוד בקליטה, שלא צריכה אולפנים לעברית, שבחלקם הגדול עשו צבא ובאים לקרקע פורייה. אם פעם נרתענו וחששנו מן העניין הזה, היום כבר לא. רבותי, יש התעניינות גדולה מאוד במבצע, הגיעו 3,000 איש ונרשמו כבר כ-8,000 מתעניינים. אם עד סוף השנה נגיע ללמעלה מ-10,000 איש אמליץ לראש הממשלה ולממשלה להמשיך את המבצע הזה. חשוב מאוד שנחזיר מספר גדול ככל האפשר של ישראלים לארץ, זה בנפשנו. בעניין הזה כולנו תמימי-דעים. גם יושב-ראש הנהלת הסוכנות היהודית שותף לעניין הזה ואני סבור שכולנו צריכים לעשות כאן מאמץ. בחוץ-לארץ נמצאים 700,000 ישראלים וכל מי שנחזיר למדינת ישראל הוא רווח נקי. זה חיזוק המדינה, זה ילדים שלא נטמעים, עם כל המשתמע מכך, בארץ הזרה אלא חוזרים למדינתם. יש לזה הרבה מאוד משמעויות והשלכות. אני מקווה מאוד שבעניין הזה תהיה הצלחה. כאשר יהיו לנו נתונים, כאשר נתקדם לקראת אמצע המבצע נשמח מאוד לדווח לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות על הנתונים ועל האפשרויות ועל צורת הקליטה במדינת ישראל.
יש לנו כמובן עדיין בעיות תקציביות, שהמנכ"ל ייפרט אותן בהמשך. בחלק מן הנושאים התקציב נגמר כבר, כמו למשל בהלוואות לעסקים קטנים. כפי שאתם יודעים, אני גם השר לפיתוח הנגב והגליל ולכן בינתיים אני נותן מתקציב המשרד לפיתוח הנגב והגליל "אינפוזיה" למשרד לקליטת העלייה כי בנגב והגליל יש לנו גם עולים. העברתי תקציב מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל לקליטת עולים כי זה משרת גם את העולים בנגב ובגליל, אבל זה לא מספיק, זה טיפה בים. יש דרישות גדולות מאוד להלוואות. ה"יורדים" שחזרו אלינו גם הם לוקחים הלוואות מן ה-pool הזה ואני מבקש את עזרת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעניין הזה.
מרינה סולודקין:
אני ממליצה שתשמור בידך את הסמכויות של המשרד השני כדי שהלוואות יגיעו מתקציבו.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
את יודעת שאני עושה את זה, ואפילו גרמתי למשברים בגלל הזה.
מרינה סולודקין:
אנחנו תומכים בכך.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
אעשה כל מאמץ בשני המשרדים הללו. יש הרבה מאוד אפשרויות לעבודה משותפת, ואנחנו עובדים במשותף, המשרד לקליטת העלייה והמשרד לפיתוח הנגב והגליל, ואני השר שעומד בראש שני המשרדים. אנחנו עושים חיבורים מעניינים מאוד. אנחנו גם פותחים מוקדי קליטה לנוער בכמה ישובים, בעיקר בנגב ובגליל ביחד עם המשרד לקליטת העלייה, אבל מתקציב המשרד לפיתוח הנגב והגליל. זה מאפשר לנו לסייע, ואני עושה את זה ברצון רב. זה תואם את האינטרסים הן של המדינה והן של העלייה וטוב מכל הכיוונים. למרות הכול, אני מבקש את עזרת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בקבלת תקציבים למען נושאים חשובים מאוד.
כידוע לכם יש עדיין מצוקה גדולה מאוד בדיור ותור ארוך מאוד. הצלחתי ביחד עם שר הבינוי והשיכון להעביר החלטה שמשנה קצת את הנוסחה – 5% יותר לעולים, 5% פחות לוותיקים. זה נותן יותר דירות לעולים, אבל המספרים עדיין קטנים מאוד וזה לא פשוט.
היו"ר מיכאל נודלמן:
קיבלתי מכתב שבישר לי כי יש תוכנית לבנות דירות ל-4,000 אנשים ושמתכוונים גם להתחיל לבנות דירות להשכרה.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
אשמח מאוד. לי עדיין לא בישרו את הבשורה הזאת. האם נציג משרד האוצר יכול לאשר את הבשורה הזאת?
יובל יעקבי:
(מנענע בראשו לא).
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
הנה, אתה רואה, הוא כבר מסמן שזה לא מובטח. הייתי מופתע אילו אמר כן. אנחנו מנסים לקדם תוכניות גם עם משרד האוצר. בסופו של דבר משרד האוצר בתקציב 2008 לא נגע כמעט בכלל בתקציב המשרד לקליטת העלייה. להיפך, פה ושם אנחנו גם מקבלים סיוע.
הדבר האחרון שאני רוצה לומר לפני שהמנכ"ל שלנו ידבר נוגע לאולפנים. עליכם לדעת את העמדה שלי, והיא חד-משמעית: אני מתנגד להעביר את האולפנים לעברית למשרד לענייני גמלאים או למשרד לקליטת העלייה או לסוכנות היהודית. לא שאנחנו לא יודעים לעשות את זה,
אלא פשוט זה חלק אינטגרלי ממשרד החינוך ונמצא במקום הנכון. למשרד החינוך יש תקציבים גדולים כך שאם יש פה ושם גירעון הוא יודע לבלוע את זה ויש לו גם את הניסיון.
מרינה סולודקין:
ואם שרת החינוך לא רוצה, מה לעשות?
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
אין דבר כזה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
היא קיבלה החלטה להעביר את לימודי העברית למשרד לענייני גמלאים. אתם מבינים את זה?
מרינה סולודקין:
מתחת לשולחן אפשר לעשות הרבה דברים.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
חברת הכנסת מרינה סולודקין, יש דברים שאני לא מעוניין לעשות במשרד לקליטת העלייה או במשרד לפיתוח הנגב והגליל אבל הם חלק מסמכויות המשרד ואני עושה אותם הכי טוב שאני יודע. כתבתי מכתב לשרה יולי תמיר. יש ועדת מנכ"לים של משרד החינוך והמשרד לקליטת העלייה, שם נביע את התנגדותנו החד-משמעית, ונגיד את זה גם בדיוני התקציב. לא נסכים שהאולפנים יעברו ממשרד החינוך, אני אומר את זה בבירור. כל העברה משמעה פגיעה בעולים. אני לא רוצה לדבר על תשתיות, ואני מכיר את זה גם כראש עירייה. הרי כל התשתיות של לימוד העברית שייכות למשרד החינוך. ברגע שזה יעבור למשרד אחר תתחיל התדיינות: זה לא שלנו, תשלמו שכר דירה. אנחנו מכירים איך זה פועל, ומי שייפגע זה העולים. העולים התרגלו גם לבוא למקומות מסוימים, התרגלו למורים. אני אומר את העמדה הברורה של המשרד ושלי, לא נסכים שזה יעבור לשום משרד אחר. נראה לי שהמשרד הנכון הוא משרד החינוך שמטפל בגני ילדים, בנוער, במבוגרים, בפנימיות ויטפל גם במבוגרים. הוא טיפל בזה במשך 40-50 שנים וימשיך לטפל בזה. אני חושב שהוא עושה את זה על הצד הטוב. השרה אומרת שזה מכניס אותם לגירעון מפני שהמורים שם ותיקים וצריך לשלם להם משכורות שמנות. הם רוצים להפריט את זה במידה מסוימת. אני מתנגד, וזאת העמדה של המשרד לקליטת העלייה.
מזור בהיינה:
למה לא לבדוק אם יש יתרונות בהעברת האולפנים למשרד לקליטת העלייה שהוא הכי רלוונטי?
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
לא. אני מעריך מאוד חבר כנסת חדש שאומר מייד שהמשרד לקליטת העלייה הכי מתאים.
מזור בהיינה:
שאלתי מדוע לא ניתן לבדוק את זה לעומק.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
בדקנו. מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה עשה עבודת בדיקה יסודית בעניין הזה.
מזור בהיינה:
מה היה המניע של משרד החינוך לבקש להעביר את זה למשרד לקליטת העלייה?
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
קודם כול, זה יצר אצלם גירעון כי העלויות התקציביות כל הזמן תופחות. יש להם מורים ותיקים מאוד. הם היו רוצים לטפל רק בחינוך היסודי והעל-יסודי ולא לטפל בכל יתר הדברים. אני חושב שזה פשוט לא נכון. הם אמונים על העניין הזה, הם מקצועיים, והמנכ"ל בהמשך יוסיף עוד פרטים בנושא הזה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אדוני השר, הם התחייבו להעביר נתונים לוועדה עד ספטמבר. ביחד אנחנו צריכים לפתור את הבעיה.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
אתה צודק, אנחנו צריכים להיאבק ביחד.
זאב אלקין:
חלק מן האולפנים נסגרו עוד לפני ספטמבר. הרי עד ספטמבר שמרו רק על אולפנים ספורים.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
אני מציע שבעקבות ההצהרה החד-משמעית שלי, שלא אסכים שהמשרד לקליטת העלייה יקבל את האחריות על האולפנים, ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשותך תקבל החלטה מיידית, שאנחנו דורשים ממשרד החינוך להיערך לשנת הלימודים הבאה המתחילה בספטמבר ולהמשיך את הפעלת האולפנים כרגיל.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אנחנו צריכים לקיים ישיבה בעניין הזה.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
בבקשה, ואנחנו נבוא ונגיד את דעתנו.
שושנה רון:
צריך לצאת למאבק ולעזור לכם.
מרינה סולודקין:
לעזור לנו. לא לכם. לכולנו.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
לעזור לעולים. העברת האולפנים משמעה פגיעה בעולים, חד וחלק.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני מבקש שבישיבה שנקיים בנושא הזה ישתתף מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
צריך להזמין את המנכ"ל, את שרת החינוך וגם אני אבוא ונגיד את דברינו באופן ברור.
אם יש שאלות אליי אשמח לענות, אך איאלץ לעזוב בקרוב.
זאב אלקין:
יש לי שתי שאלות על הנושא האחרון שאליו התייחסת, שהוא גם הכי בוער. קודם כול, מבחינה מימונית המשמעות של האמירה הזאת, אם מקבלים החלטה שהעברת האולפנים למשרד לקליטת העלייה לא רצויה ורוצים להשאיר את האחריות במשרד החינוך עליכם כמשרד לקליטת העלייה תהיה חובה לנסות לשריין את התקציבים הרלוונטיים כי נכון לעכשיו מדובר בתקציב חופשי של משרד החינוך.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
לא אשריין שום דבר. זה לא אצלנו.
זאב אלקין:
עד היום התקציב הזה הוגדר כתקציב חופשי לפעילות של משרד החינוך ולכן כל אימת שמשרד החינוך נדרש לקצץ, או ביוזמתו הפנימית של המשרד, כפי שקרה בפעם האחרונה, כספים שהשרה יולי תמיר התחייבה לטובת הרפורמה, או בקיצוץ שהושת מבחוץ, התקציבים הללו תמיד עמדו תחת הגרזן כי הם לא משוריינים ולא מקובעים. אם יוחלט שזה נשאר במשרד החינוך כאשר בסדר יומו של המשרד בכל מקרה זה אף פעם לא יעמוד במדרגה העליונה, חובה על המשרד לקליטת העלייה ביחד אתנו ובתמיכת הארגונים לפעול לשינוי המצב הקיים כדי לשריין את התקציב. ביחד עם כבוד יושב-ראש הוועדה הצענו הצעת חוק, תוספת לחוק סל הקליטה, כדי שמימון בסיסי לאולפן לעברית לעולה יהיה חלק מהחובות של המדינה כלפיו ואז הממשלה תהיה חייבת להעניק את זה.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
אתמוך בשתי ידיים בעניין הזה.
זאב אלקין:
המצב הנוכחי הרסני. גם אם זה ייפתר בספטמבר הקרוב זה לא ייפתר בינואר הבא. זאת הערה אחת.
הערה שנייה בנושא הזה קשורה כבר לתוכן. אמרת שהדברים נעשים על הצד הטוב ביותר, אבל עדיין היתה לא מעט ביקורת על המערכת הקיימת. ועדת המומחים המשותפת לשני המשרדים הציעה רפורמה. השאלה מה עלה בגורלה של הרפורמה הזאת. משרד החינוך והמשרד לקליטת העלייה עמלו ביחד על הצעת הרפורמה, ובינתיים לאור הבלגן והדיבורים על העברה שמו אותה כמובן בצד. השאלה מה יקרה עם הרפורמה כעת.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
אנחנו צריכים ללכת על שני מאבקים. המאבק הראשון, שאני מסכים אתו, קודם כול שזה יישאר במשרד החינוך ויעוגן בתקציב הבסיסי של משרד החינוך. על כך צריך להיאבק. ייתכן שזה יצטרך לבוא בסוף להחלטת ממשלה. אביא את זה לידיעת ראש הממשלה ואגיד לו שאין הסכמה ביני ובין שרת החינוך ואנחנו דורשים שזה יישאר במשרד החינוך ושהתקציב יעוגן.
במהלך הדיונים על התקציב לקראת השנה הבאה נצטרך במשותף לעשות כל מאמץ, ועשינו כמה דברים משותפים במאבק האחרון, צריך לעשות אותו דבר על מנת שתקציב האולפנים יעוגן בצורה מסודרת בתקציב משרד החינוך. זה הדבר הנכון.
הדבר השני הוא השלב הבא – הרפורמה שעבדו עליה זמן רב צריכה להשתלב בעניין הזה. אבל צריך קודם כול לשמור על הקיים. הרפורמה חשובה מאוד, אבל פתאום מצאנו עצמנו נאבקים על המינימום, לא על התוספות של הרפורמה. אני מציע שנעשה את זה במשולב: קודם כול שהאולפנים יישארו במשרד החינוך, ולאחר מכן ניאבק גם על הרפורמה.
אני שותף נאמן שלכם בעניין הזה. כאשר עושים מאבק משותף – וראינו את זה בדיוני התקציב – גם מצליחים. נעזרנו כמובן גם בארגונים. אני זוכר שהזעקתי את כולם לתל-אביב ואני שמח מאוד לומר שכל חברי הכנסת מכל הסיעות – לא היה עניין של קואליציה ואופוזיציה – כולם פעלו ביחד עם הארגונים, וגם חבר הכנסת פרופ' נודלמן סייע בעניין הזה. כולנו ביחד הגענו לכך שלא נגעו בתקציב הקליטה. כך צריך להמשיך לנהוג גם השנה.
לפני כחודשיים וחצי אישרה הממשלה את תוכנית החומש של הקהילה האתיופית.
היו"ר מיכאל נודלמן:
דנו בזה בוועדה.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
התקיימו דיונים לא פשוטים והתוכנית נבנתה ביחד עם נציגי העולים. התחילו את הדיונים עוד לפני שהתמניתי לשר לקליטת העלייה ואני שמח שאני ביחד עם המנכ"ל יצאנו למאבק לא פשוט כדי להעביר את התוכנית בממשלה. ראש הממשלה תמך בה והממשלה החליטה להתחיל להפעיל אותה כבר ב-2008. התוכנית הזה נוגעת לכמה משרדים: משרד החינוך, המשרד לקליטת העלייה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. התחילו דיונים בין המנכ"לים כיצד לממש את התוכנית ולהתחיל לבצע אותה כבר בשנה הנוכחית. אני מבין שיש בעיות בדרך, אבל אנחנו עושים מאמץ גדול מאוד להתחיל בזה השנה. בכל מקרה התקציב חייב להתקבל. אם הוקצו לזה 800 מיליון שקלים – זה הסכום שהממשלה צריכה לתת בתקציב המדינה. זה צריך להתבטא בתקציב במהלך 5 שנים, אבל זה הסכום שצריך להיות בסוף, התקציב שהובטח. גם אם התחלנו מאוחר בשנת 2008, בסופו של דבר התקציב צריך להסתכם ב-800 מיליון שקל כפי שהתחייבה הממשלה במקור.
תודה רבה לכולם.
אברהם נגוסה:
יש לי 3 שאלות לכבוד השר.
אמרת שהעלייה מאתיופיה תימשך כפי שהוחלט. בשטח נודע לנו שבחודש הבא מתכוונים לעצור את העלייה מאתיופיה. מה אתה אומר על כך? אתה אומר שהעלייה מאתיופיה תימשך?
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
לא דיברתי על הפסקת העלייה.
אברהם נגוסה:
דבר שני, לא בטוח שהשארת האולפנים במשרד החינוך היא לטובת העולים. אי אפשר להמשיך במצב הנוכחי. אני מבין שבשל שיקולים תקציביים שרת החינוך רוצה להסיר מעצמה את האחריות לאולפנים. אני מצפה שהשר לקליטת העלייה לא יתנגד לקבל עליו את האחריות.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
בפירוש לא.
אברהם נגוסה:
העולים נופלים בין הכיסאות. צריך לקחת את העניין ברצינות ולדון עליו לטובת העולים ולהכניס את השינויים הנדרשים.
דבר שלישי, אנחנו מדברים כל הזמן על הרפורמה של הממשלה, אבל התוכנית טרם התחילה ועדיין לא ניתנו משכנתאות. כל הזמן מדברים על כך בוועדות אבל אני מבקש לדעת מה אתה הולך לעשות מבחינה מעשית מחר בבוקר בעניין הזה. תודה.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
אנחנו קולטים את העולים, אבל מי שמביא אותם זה הסוכנות היהודית, ובאשר לעולי אתיופיה משרד הפנים הוא שמנפק את האשרות ואני לא מתערב בזה. כל אדם שיגיע למדינת ישראל אשתדל לקלוט בדרך הכי טובה האפשרית. יש לנו צוות מיומן שעוסק בעניין הזה ונעשה כמיטב יכולתנו לקלוט את העולים.
באשר לאולפנים – רוצים למעשה להפריט אותם, בואו נקרא לילד בשמו הנכון. אני מתנגד להפרטה. בכל הפרטה יהיה נזק אדיר כי בסופו של דבר יביאו מורים בשכר הכי נמוך לשנה, בלי זכויות, ואחרי כן נתמודד עם בעיות שונות ומשונות. למשרד החינוך יש מורים מקצועיים משלו וניסיון, ויש לו מבנים פיזיים. יש לו תשתית מוכנה – בכל עיר ועיר יש בתי-ספר ומתנ"סים שברובם הגדול שייכים למשרד החינוך. אני לא מוכן לקחת את האולפנים להרפתקה חדשה. לכן אמרתי שאני מתנגד להעברת האולפנים מסמכות משרד החינוך כי העולים יינזקו מכך. מי שחושב שהעולים ירוויחו מהעברת האחריות על האולפנים למשרד לקליטת העלייה, אני מבקש לספר לכם שכבר אומרים לנו במשרד האוצר שיש חברות שמתמחות בעניין הזה ושעלינו לצאת למכרז. רבותי, אנחנו יודעים שבשורה התחתונה העולים ייפגעו. מי שחושב אחרת פשוט לא מבין את העניין, אני מצטער להגיד. אני שמח שיש לי כאן תמיכה של כל ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות להתנגדות להעברת האחריות על האולפנים. האם אני אומר נכון?
סופה לנדבר:
אתה אומר נכון.
מרינה סולודקין:
אנחנו נגיד מה שאנחנו חושבים. מה שלא נמצא במשרד לקליטת העלייה לא קיים. אתה מבין? ראינו בתוכניות רבות שאם דבר לא נמצא במשרד לקליטת העלייה, אם מופקד עליו שרה או שר אחר הם מסירים מעצמם את האחריות, וכך קורה עם האולפנים ששרת החינוך רוצה לזרוק למשרד לענייני גמלאים, וזה שערורייה.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
זה לא בא בחשבון. הגמלאים קפצו על זה בשמחה, אבל אין שום קשר לגמלאים. יש לי כבוד רב לגמלאים, אבל אין קשר ולא צריך לאפשר את זה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
ומה לגבי משכנתאות לצעירים? חבר הכנסת שלמה מולה ואני נפגשנו עם שר הבינוי והשיכון. בשנה הקרובה יהיו משכנתאות. יושב כאן אדם מן המשרד לקליטת העלייה שצריך לתת רשימות של צעירים שצריך לסייע להם במשכנתאות כאלה. הכסף קיים בתקציב משרד הבינוי והשיכון. נכון?
חביב קצב:
נכון.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
המנכ"ל יפרט את העניין הזה.
סופה לנדבר:
יש לי שאלה לשר. קודם כול אני רוצה לברך אותך ואת יושב-ראש הסוכנות היהודית. אני רוצה לנצל את ההזדמנות שנמצאים כאן העובדים הבכירים של שני הגופים כדי לציין את העבודה
החשובה, הן של המשרד לקליטת העלייה והן של הסוכנות היהודית, בציון שישים שנים למדינת ישראל.
אני רוצה לגעת בשני נושאים ולנצל את ההזדמנות שאתם נמצאים כאן ביחד. אני סבורה שבעמוד השדרה של קליטת העלייה יש כמה חוליות חשובות מאוד. אחת החוליות החשובות היא ארגונים עולים, שעושים יחד אתכם קליטת עלייה. בכניסה לוועדה נפגשתי עם מנכ"לית ארגוני העולים ושאלתי אותה איך המצב הנוכחי משפיע על ארגוני העולים. כיושבת-ראש הפדרציה הישראלית לדוברי רוסית אני יודעת שארגונים מתמוטטים. אתה אדוני השר ואתה אדוני היושב-ראש יודעים שצריך לתמוך בארגונים בצורה מאוד-מאוד מסיבית.
אני לא פסימיסטית, אבל אני יודעת שלמדינות חבר העמים חזרו המון אנשים. ייתכן שחלקם לא עזבו טוטלית, אבל הם בדרך למוסקבה.
אלי זרחין:
רק במוסקבה יש 250,000, כך רוסיה מדווחת.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
אני לא יודע למה אתם מפציצים במספרים, זה פשוט לא נכון. כך רוסיה מדווחת כי זה טוב לה. אגב, אני רוצה להיות זהיר, אבל לא מקרי שהם מנפחים את המספרים. שמעתי את גורבאצ'וב אומר שהם רוצים שהיהודים יחזרו. אני לא רוצה להיכנס לעניין הזה, אבל האינטרס של הרוסים לא זהה בדיוק לאינטרס שלנו.
סופה לנדבר:
לא ניכנס לאינטרסים של המדינות הללו. אנחנו יודעים שיש שם push כלכלי רציני מאוד. אחרי מה שהם עברו כאן הם מקבלים בית-ספר לכניסה לחיים שם בחזרה. אסור לנו לעצום את עינינו ואנחנו חייבים להתמודד עם התופעה הזאת.
יחד עם זה, אני רוצה לחזור לארגוני העולים. מכיוון שארגוני העולים מקבלים תמיכה מהסוכנות היהודית וגם מהמשרד לקליטת העלייה, אתם ביחד צריכים לפתח תוכנית. אסור שייסגרו ארגוני עולים. גולדה מאיר ז"ל אמרה בזמנו כראש הממשלה שמי שעושה את קליטת העלייה טוב יותר מכולם זה אנשים שמסוגלים להגיד באותה שפה: אני הצלחתי וגם אתה תצליח, אני אעזור לך ואתן לך push קטן. תחשבו על תוכנית משותפת מכיוון שארגוני העולים עומדים לקראת קריסה. עליכם לדעת שאחר-כך יהיה קשה יותר לפתח את השטח.
הגיע הזמן לשינוי בקריטריונים לכניסה לדיור מוגן בהוסטלים. ידוע לך שאנשים מזדקנים וחלק מן האנשים זקוקים למטפל או מטפלת, זקוקים לעזרה. האנשים הללו שצריכים עזרה אין להם אישור כניסה לדיור מוגן, ולהם עוד פי כמה קשה יותר למצוא שכירות ודירה. בזמן שמדינת ישראל דרך משרד הרווחה מטפלת בקשישים הללו בעזרה סיעודית עלינו לחשוב על שינוי הקריטריונים.
עניין נוסף שאני סבורה שעליך לקחת לתשומת לבך, יש קבוצה גדולה של אנשים מבוגרים, שכאשר עלו לארץ והמדינה לא היתה ערוכה לקבלם אמרו להם לקנות את הדירות והם רכשו את דירותיהם. זאת קבוצה גדולה של אנשים שיצאו לגמלאות בלי לקבל פנסיה. פרט לביטוח הלאומי אין להם הכנסה נוספת. המדינה בשנתה השישים צריכה להביא בחשבון שרוב הכסף שהם מקבלים בקצבת זקנה יוצא על המשכנתה לדירה הזאת. אז לפחות את החלק שהמדינה נתנה צריך לתת להם כמענק כדי להקל על האנשים הללו שנמצאים במצוקה, שחיים בשולי החברה הישראלית ואסור שכך המצב יימשך.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
אני רוצה לענות בעניין הארגונים. בשנת 2007 התקציב לתמיכה בארגוני העולים היה אכן זעום. אני שמח שבכוחות משותפים הגדלנו את התקציב. כרגע זה עובר את הבירוקרטיה המשפטית. אני חושב שנוכל להגיע להכפלה כמעט של התקציב לארגונים.
מרינה סולודקין:
מה הסכום עכשיו?
ארז חלפון:
הסכום הוגדל ב-50 אחוזים כמעט, ב-5-5.5 מיליון שקל.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
נוכל לתת לארגונים כמעט פי שתיים מאשר קיבלו בעבר, אמנם לא לכולם. הארגונים עושים עבודה חשובה מאוד ויש לי הערכה רבה מאוד לפעולתם, ואני אומר את זה במלוא הכנות. יחד עם זה, אני סבור שיש יותר מדי ארגונים. יש ריבוי של ארגונים וצריך לבדוק היטב האם אנחנו לא מפזרים את הכוח והמאסה שלנו על יותר מדי גופים.
סופה לנדבר:
בזמנו הסוכנות היהודית החליטה, מי שהיה יושב-ראש הפורום הציוני בראשות מר נתן שרנסקי החליט לאחד בין ארגונים שונים.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
זה דוגמה טובה, שנתנו הרבה כסף לגוף אחד והוא יכל לעבוד.
סופה לנדבר:
לא נתתם הרבה כסף. נתתם מעט כסף.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
הכפלנו את זה השנה. מצער מאוד שדווקא בקהילה האתיופית יש הרבה מאוד ארגונים בלי שום פרופורציה לכל מה שקורה שם.
מזור בהיינה:
נעשה הבחנה בין מספר העמותות הרשומות ובין העמותות שפעילות אכן בשטח.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
בדיוק על כך אני מצביע, שכל אחד מקים לו ארגון. לקראת השנה הבאה ביקשתי מן המנכ"ל ומן היועצים המשפטיים לבדוק איך לשנות את הקריטריונים על מנת שארגונים רציניים יקבלו תקציבים רציניים לעומת ארגונים שרשומים סתם על הנייר, שמקימים עמותה ומתחילים להתדיין עם עצמם והנה כבר הם "מטפלים" בקהילה זו או אחרת ורוצים כסף. נשנה את הקריטריונים. זה לא פשוט כי יש בעיות משפטיות, אבל אני מקווה מאוד שבשנת 2009 יהיו כבר קריטריונים טובים יותר וברורים שישרתו את הקהילות בצורה טובה יותר.
שושנה רון:
בראש ובראשונה קריטריונים ציוניים.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
עזבי, אני לא נכנס לזה עכשיו.
מרינה סולודקין:
מה עם קמ"ע?
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
לא שמעתי על בעיות בתוכנית קמ"ע.
מרינה סולודקין:
בבסיס התקציב יש 22 מיליון שקל או לא?
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
זה לא בבסיס התקציב, אבל אנחנו מקבלים את הכסף. לא תהיה בעיה. אנחנו מחכים שהוועדות יחליטו להכניס אנשים במקום אחרים שכבר יצאו מן התוכנית.
מזור בהיינה:
אדוני השר, רצית להתייחס לתוכנית החומש של הקהילה האתיופית.
זאב בילסקי:
אני מבקש להודות לשר. באתי במיוחד לכאן לשמוע את סקירת השר. אני מבקש לספר על שיתוף פעולה טוב ויוצא מן הכלל שיש בינינו מרגע שהשר לקליטת העלייה לקח את העניינים לידיו ביחד עם המנכ"ל. אנחנו עובדים על בסיס של שיתוף פעולה יום-יומי וזה כמובן לטובת העולים כולם.
אני מבקש לברך את השר גם על היוזמה היוצאת מן הכלל בכינוסי הישראלים, נושא חשוב מאוד. מי שזוכר, פעם קראו להם בשמות גנאי ואילו היום המשרד לקליטת העלייה העלה את הנושא הזה על ראש סדר העדיפויות של מדינת ישראל. העניין הזה ללא ספק יישא פרי ואנחנו שותפים מלאים לו. אני מברך אתכם. זה יוזמה חשובה מאוד.
אני עושה ואמשיך לעשות יחד אתך הכול כדי שהאולפנים יישארו במשרד החינוך. השר מנוסה כבר בכל התרגילים הפוליטיים. משרד החינוך הוא המקום הנכון לאולפנים וצריך להיאבק כדי שהם ימשיכו ויהיו שם.
שני דברים אני רוצה להוסיף לסקירת השר. קודם כול, אנחנו מוכנים להעמיד לרשותכם, יש לנו קרן גדולה מאוד להלוואות. קיבלנו במסגרת החירום הרבה מאוד כסף שמיועד להלוואות לעסקים ומינפנו את זה דרך חברת "צפון" עם מר איתן ורטהיימר. מייד אחרי הישיבה נעשה פגישה משותפת של המשרד לקליטת העלייה, המשרד לפיתוח הנגב והגליל והסוכנות היהודית כדי להוסיף עוד מאות מיליוני שקלים שנוכל להעמידם כהלוואות, גם בגליל וגם בנגב, לטובת עולים חדשים.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
יפה מאוד. טוב שהגענו לישיבה הזאת.
זאב בילסקי:
דבר אחרון שאני מבקש להגיד, וגם כאן טוב שהגענו לישיבה, וכאן אני באמת זקוק לעזרת היושב-ראש והשר, נוגע ל"עמיגור". יש חברה של הסוכנות היהודית, אחת החברות הטובות ביותר במדינה.
סופה לנדבר:
יש לה גם מנכ"ל טוב.
זאב בילסקי:
יש בה מנכ"ל יוצא מן הכלל טוב, יושב-הראש הוא מר משה נתיב, אנשים יוצאים מן הכלל טובים. החברה הזאת בנתה בשעתו אלפי דירות שנכנסו אליהן קשישים ועולים חדשים. היום החברה הזאת הפסיקה לבנות בגלל התעקשות של משרד האוצר. בשל כך אנחנו מפסידים 60% מערך של כל דירה שאנחנו מביאים כתרומות מחוץ-לארץ, אנחנו לא יכולים להביא את הכסף הזה כדי לבנות דירות. יש לנו מגרשים, יש לנו תוכניות, אפשר מחר להתחיל לבנות דירות שיהיו מיועדות לכל אותם אנשים שכל כך צריכים אותן, אך בשל ההתעקשות של משרד האוצר לא הצלחנו. אם נוכל ביחד עם יושב-ראש הוועדה והשר ללכת בכוחות משותפים ונביא את משרד האוצר להמשיך את השותפות שהיתה בין מדינת ישראל ובין העם היהודי, אני אומר לכם שאנחנו יכולים כבר מחר לגשת לבניית אלפי דירות, שכולן מיועדות לקשישים, לעולים חדשים ולוותיקים.
מרינה סולודקין:
איך משרד האוצר מסביר שהוא לא נותן?
זאב בילסקי:
משרד האוצר לא מסביר. הוא פשוט לא נותן.
היו"ר מיכאל נודלמן:
נמצא כאן נציג של משרד האוצר? אני לא מבקש ממך תשובה, אלא שתודיע לשר האוצר שהוא צריך להיות מוכן למבצע שלנו. יש קרקע, יש תכנון, הכול יש אבל בגלל משרד האוצר לא בונים ולעולים אין דירות.
יובל יעקבי:
צריך לבדוק מה המדיניות הכי טובה בנושא דיור.
סופה לנדבר:
במשך 20 שנים לא בונים – זאת מדיניות הפיתוח.
יובל יעקבי:
אני לא בטוח שבנייה תקציבית, גם אם משתמשת בכסף של הסוכנות היהודית, היא הפתרון הנכון.
קריאה:
אז מה הפתרון הנכון?
יובל יעקבי:
שכירות ארוכת טווח.
שושנה רון:
חשבנו שאין כסף, אבל אומרים שיש כסף אך לא מאפשרים לפתח.
מרינה סולודקין:
אבל גם בשכירות ארוכת טווח לא נתתם סיוע בערים שיש בהן ריכוזים של עולים. מצד אחד אתם אומרים שלא צריך לבנות, ומצד שני מונעים גם שכירות ארוכת טווח.
היו"ר מיכאל נודלמן:
השר מאיר שטרית הגיש הצעת חוק לבנייה לשכירות על-ידי יזמים וגם את זה מנעתם ולא אפשרתם לו להמשיך. איזה פתרון אתם מציעים?
יובל יעקבי:
ככל הידוע לי זה עבר. אנחנו מאמינים ששכירות ארוכת טווח היא הפתרון הנכון. ייתכן שצריך להכניס בזה שיפורים, ייתכן שצריך להגדיל את ההיצע, ייתכן שצריך להגביר את הנגישות של קשישים ועולים לפתרון הזה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
עד שתקבלו החלטה לא יישאר כאן אף קשיש שזקוק לדירה.
מרינה סולודקין:
זאת המטרה ...
יובל יעקבי:
התור דווקא גדל. אני מציין את זה בצער.
זאב בילסקי:
אנחנו מביאים את הקרקע, אנחנו מביאים 60% מערך הדירה, כסף שבא מחוץ-לארץ, ואם אין 40% של הממשלה אנחנו גם לא מקבלים את ה-60%. ייתכן שבאמת צריך לבחון ולבחון ולבחון, אבל כאשר יש מצוקה של אנשים אני סבור שחייבים להמשיך את השותפות בין משרד האוצר ובין הסוכנות היהודית שהביאה לבניית אלפי דירות, עד שהשיטות האחרות ייכנסו. יש לנו למשל מגרש באשדוד שאנחנו יכולים לבנות עליו כבר מחר. אגב, אנחנו מוכנים גם להעביר בעלות על ה-40% למי שנותן את הכסף.
סופה לנדבר:
אפשר לקחת את חברת פיתוח אשדוד ולהעביר את זה אליה.
זאב בילסקי:
כלומר משרד האוצר לא מפסיד כל-כך מן השותפות הזאת. אם נעשה מאמץ לשכנע שייבנו לפחות כמה אלפי דירות בינתיים, עד שכל השיטות האחרות יצליחו, נוכל לפתור את בעייתם של כמה אלפי קשישים שהגיעו לכאן.
סופה לנדבר:
כמה יחידות דיור אתם יכולים לבנות באשדוד?
זאב בילסקי:
מחר אנחנו יכולים להתחיל לבנות באשדוד 200-300 יחידות דיור. הכול מוכן, צריך רק את אישור הממשלה.
מרינה סולודקין:
לא יהיה אישור. זה המשמעות של הקפיטליזם החזירי.
גדי יברקן:
אני מבקש לשאול את השר על תוכנית החומש לקהילה האתיופית.
קודם כול, אני רוצה לברך את חבר הכנסת בהיינה מזור על כניסתו לכנסת. כבוד הוא לנו.
דבר שני, כבר לפני חודשיים וחצי החליטו על תוכנית החומש לקהילה האתיופית. אני תוהה ולא מבין למה עדיין לא נתקבלה החלטה למרות שהתוכנית אמורה להתחיל לפעול כבר עכשיו. הממשלה החליטה שהמשרד לקליטת העלייה צריך להוביל את העניין הזה. צריך למצוא כבר את הקואליציות המתאימות כדי שתוכנית החומש תעוגן בתקציב המדינה לשנת 2009 בהתאם להחלטת הממשלה.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
התוכנית חייבת להיכנס לפועל. אני כבר שומע מוסיקה מכיוונים מסוימים. לא ייתכן שהחלטת הממשלה שדיברה על תוכנית חומש לא תעוגן בתקציב 2009. אני מאמין שהכנסת תהיה כולה מאוחדת בעניין הזה. עוד לא אמרו לי מילה אחת בעניין הזה, אבל אנחנו יודעים להיאבק.
גדי יברקן:
אם התוכנית עומדת לצאת לדרך בהקדם הציבור צריך כבר לדעת. על-פי החלטת הממשלה חלק מן התקציב יוקצה להסברה על התוכנית. צריך להפעיל את ההסברה כי הסבלנות של הציבור פוקעת, אנשים כבר לא מאמינים בהחלטה הזאת.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
אתה הרי מעורה בעניינים ויודע שצריך סבלנות. הממשלה החליטה ואז התחילו ויכוחים בין המשרדים מי ייתן יותר ומי ייתן פחות בשנת 2008. דבר נוסף שעליך לדעת הוא צורת העבודה. יש דברים שמחייבים מכרזים וצריך לפתור כל מיני בעיות טכניות ולוגיסטיות. אבל הדגשתי בתחילת דבריי שהתקציב בסופו של יום יהיה 800 מיליון שקל. גם אם נתחיל קצת מאוחר לא נפסיד את הכסף, אז יהיה לנו בשנה הבאה יותר ונעגן את זה בתקציב. פרטים על תוכנית החומש ימסור המנכ"ל בהמשך.
גדי יברקן:
הערת ביניים ליושב-ראש הסוכנות היהודית. דיברת עכשיו על כמה מיליוני שקלים להלוואות שהסוכנות היהודית הציעה. אני תוהה על כך כי לפני 3 חודשים כאשר ביקשנו שהסוכנות היהודית תיכנס לסיוע במשכנתאות לזוגות צעירים נאמר לנו שאין כסף.
היו"ר מיכאל נודלמן:
יש משכנתאות של משרד הבינוי והשיכון.
גדי יברקן:
אני מכיר את משרד הבינוי והשיכון, אבל מהכרותי עם הסוכנות היהודית – כסטארט-אפ של הסוכנות אני סבור שהקהילה האתיופית מביאה הרבה הכנסות ומותר לנו גם ליהנות מן ההכנסות הללו.
זאב בילסקי:
אני מוכן ללכת אתך – מה שאני מכניס אחזיר לך ואת השאר אתה תביא לבד.
גדי יברקן:
אני מוכן.
שולמית סהלו:
כבוד השר לפיתוח הנגב והגליל, בתוכנית החומש לקהילה האתיופית הדרום מסתיים בראשון-לציון ואילו כל באר-שבע והנגב לא נכללים בתוכנית החומש.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
מי סיפר לך את זה?
מזור בהיינה:
גם אני שמעתי על כך. למרות שאני לא חבר בוועדה בחרתי לבוא לכאן כי הנושא חשוב מאוד. בהחלטת הממשלה על תוכנית החומש יש פרדוקס כי אזור הדרום מקופח לחלוטין ולא נכלל ברשימה.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
התוכנית הזאת התבשלה עם כל ארגוני העולים.
מזור בהיינה:
זה לא מדויק. באר-שבע, שדרות, נתיבות, אופקים – כל הישובים הללו לא נכללים.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
נכון שבאר-שבע לא מופיעה ברשימה אבל לגבי שאר הישובים זה לא נכון.
שולמית סהלו:
מקריית-גת ודרומה.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
קריית-גת מופיעה. ביקשתי מן המנכ"ל להיפגש אתך ולהסביר לך את התוכנית מאל"ף ועד ת"ו. בגלל ההערה שלך אבדוק את זה לפני ולפנים. ברור לכם שכשר לפיתוח הנגב והגליל יש לי אינטרס חזק מאוד שהתוכנית תופעל בנגב ובגליל.
מזור בהיינה:
התוכנית סותרת את האינטרס שלך.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
אני מבטיח לכם שאבדוק את הדברים. לא נכון שהתוכנית לא אמורה לפעול בדרום. היא תפעל גם בדרום, אמנם אולי לא מספיק.
היו"ר מיכאל נודלמן:
השר אומר שכלולים בתוכנית ישובים מן הדרום, ואתה אומר שלא כלולים.
מזור בהיינה:
עברתי על הרשימה ובדקתי. הלוואי ואני טועה והשר צודק, אני מוכן לקבל את זה.
השר לקליטת העלייה יעקב אדרי:
מול העובדות הכתובות אי אפשר להתווכח. אני אומר שוב, בתוכנית כלולים ישובים מן הדרום, אבל לא מספיק, אני מסכים אתך, אבל אל תגידו שאין.
מרינה סולודקין:
טוב מאוד שכבר בתחילת המושב אנחנו שומעים מפי יושב-ראש הסוכנות היהודית והשר לקליטת העלייה את המידע החשוב. כאשר אנחנו מגיעים לעניינים חשובים, עדינים ורגישים מייד יש לנו מעצור, אומרים שאין דבר כזה. שמענו שיהיו מקבצי דיור, ועכשיו אנחנו שומעים מן המשרד שלא יהיו.
היו"ר מיכאל נודלמן:
קיבלתי מכתב בעניין זה לפני שבוע.
מרינה סולודקין:
שמענו ממשרד האוצר שהפתרון הוא שכירות ארוכת טווח, אולם בוועדה הזאת נאבקנו ביחד עם המשרד לקליטת העלייה שתהיה שכירות ארוכת טווח בערים רחובות, כרמיאל, אשדוד, אשקלון ולוד שבהן אין דבר כזה. שמענו רק את מה שהמשרד לקליטת העלייה מקדם, אבל משרד הבינוי והשיכון לא רואה ולא יודע איך לעגן את הפתרונות הנכונים.
באשר לאולפנים, אנחנו ביחד עם יושב-ראש הוועדה וחברת הכנסת סופה לנדבר עוקבים שנים רבות אחר מה שקורה באולפנים במשרד החינוך, וזה תלוי בשר. כאשר מגיע שר פוסט ציוני – אין אולפנים לעולים. חייבים לפתוח את האולפנים בספטמבר, אבל צריך לחשוב פעם נוספת על אופן הפעלת האולפנים. נראה לי שהמקום הכי טוב, הכי נכון, שמור ומבטיח לאולפנים הוא דווקא המשרד לקליטת העלייה. לפי ניסיוני ראיתי רק דבר אחד – מה שבמשרד לקליטת העלייה אפשר לשמור. תמיד יש אנשים בראש המשרד ששומרים את הדברים, תמיד יש מי שמשקיעים ומפתחים את הרעיונות. מה שנמצא במשרד אחר נעלם. כך היה עם תוכנית בשן, שהיתה בטיפול משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ולשכת ראש הממשלה, ומה נותר? אין תוכנית בשן. עלה גם רעיון להעביר את קמ"ע מן המשרד לקליטת העלייה למשרד ראש הממשלה. אמרנו: לא יהיה, על בשרנו ועל גופנו, כי ידענו מה יהיה הסוף. יש קשיים בתוכנית קמ"ע במשרד לקליטת העלייה אבל אפשר לשמור על התוכנית. צריך לחשוב, אולי המשרד לקליטת העלייה הוא המקום הטבעי לאולפנים, מקום שבו מבינים מה משמעות השפה לעולים, מקום שיכולים לשכור את השירות של משרד החינוך. במדינת ישראל אנשים שמאמינים בעלייה ובקליטה, בשילוב ובאינטגרציה נמצאים רק, לצערי הרב, במשרד לקליטת העלייה ולא במקום אחר. תודה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני תומך במה שאמרה חברת הכנסת מרינה סולודקין.
זאב אלקין:
גם אני מבקש להתייחס לסוגיית האולפנים ומר ארז חלפון יוכל אולי להתייחס לכל השאלות ביחד, ואחר-כך נדבר על כל שאר הנושאים שעלו כאן.
קודם כול, אני חייב להגיד שבבסיס אני שותף לדעתה של חברת הכנסת סולודקין, ואני מניח שזה לא מפתיע אותך אדוני המנכ"ל. לא הייתי פוסל בצורה כל-כך נחרצת, כפי ששמענו כאן מן השר, את האופציה של מעבר האולפנים למשרד לקליטת העלייה כי כולנו רואים שתחזוק האולפנים במשרד החינוך גורם לבעיות רבות, גם בעיות תקציביות. השנה יש אמנם משבר קשה, אבל עד המשבר הקשה גם היו בעיות. השנה עוצמת הבעיות גדולה יותר ולכן זה הזעיק את כולם, אבל הנושא הזה הוא בן חורג במשרד החינוך כבר שנים רבות, אפילו כאשר היו שרים ציוניים ולא רק שרה פוסט ציונית כי מטבע הדברים משרד החינוך עסוק במערכת בית-ספרית וכאשר מקצצים את תקציבו הוא חותך בתקציבים שמוגדרים כתקציבים שוטפים.
נראה לי שאסור להשאיר את זה במשרד החינוך מבלי לעגן בחוק את התקצוב לאולפנים. אם יש איזו דרך לשקול להשאיר את זה בתוך משרד החינוך זה רק על-ידי הפיכה של התקציב הזה לקשיח באמצעות חקיקה, כמו שאר זכויות העולה. כפי שסל הקליטה מגיע ביחד עם העולה, כך גם תקציב שעות לימוד עברית צריך להגיע למשרד החינוך על-פי מפתח של מספר העולים באולפנים. זה קודם כול.
עדיין המעבר למשרד לקליטת העלייה היה פותח גם אפיקים נוספים של כניסה של אולפנים שקיימים היום בשוק ולא נכנסים למערכת המאוד קשיחה של משרד החינוך. אני מבין שאתם חוששים, אני מבין שאתם מפחדים שהנושא יישאר כנטל על כתפיכם ללא התקציבים הדרושים, ללא פתרון כל הבעיות. אני מבין שבנושא כזה אסור לרוץ מהר כי עלולים להישאר בלי אולפנים, לא מן הצד הזה ולא מן הצד האחר. אבל קודם כול לא הייתי מוריד את הנושא מסדר היום, אלא אם כן תניח על השולחן את מסקנות הבדיקה שעשיתם ונימוקים מפורטים יותר מדוע הגעתם למסקנה הזאת. במשרד לקליטת העלייה האולפנים יהיו תמיד בראש סדר העדיפויות, ואילו במשרד החינוך הם תמיד יהיו בתחתית סדר העדיפויות.
קצת הפרטה – אני לא אומר הפרטה גורפת בכל מקום בארץ, אבל במקומות בהם יש גורמים נוספים שיכולים לתת אותו שירות ברמה טובה וכיום מנועים מלעשות כן – לא היתה מזיקה למערכת. ייתכן שיש דגמי ביניים, ייתכן שצריך להיות תהליך הדרגתי יותר, אבל להוריד את זה מייד מסדר היום מבלי לפתור את הבעיה יהיה לא נכון.
להעביר את זה למשרד לענייני גמלאים – זה רעיון אווילי לחלוטין.
מרינה סולודקין:
זה שערורייה.
זאב אלקין:
יסלח לי השר לענייני גמלאים, הוא שר פעלתן מאוד, נמרץ ודינמי וייתכן שיש לו תקציב.
אלי זרחין:
יש לו גם עולים.
מרינה סולודקין:
יש לו יורדים ...
זאב אלקין:
יש לו כרגע בעיות אחרות שנדונות בוועדה אחרת של הכנסת. לבנות את כל מדיניות הקליטה של מדינת ישראל על בסיס המשרד לענייני גמלאים, שאף אחד מאתנו לא יודע מה גורלו בעתיד ומה יקרה אתו? ומה נעשה אם פתאום יהיו לנו שני משרדים לענייני גמלאים, ויהיה לנו אחר-כך משרד נוסף לתפוצת גמלאים ואולי לשם נעביר אולפנים ונממן אותם באופן פרטי על-ידי המיועד לתפקיד שר לענייני תפוצת גמלאים? זה נראה לי צחוק מן העבודה, ואת זה צריך לחסום כי ממהרים לפתור בעיה תקציבית אבל עושים בושה למדינת ישראל.
אגב, יושב-ראש הסוכנות יצא, אבל אגיד לפרוטוקול. הסוכנות היהודית, שאף היא מסיבות תקציביות שקלה לצמצם את האולפנים, התעשתה וכפי שהבטיחה בוועדה הזאת אכן דאגה לכך שמספר האולפנים בחוץ-לארץ לא צומצם. אנחנו היום במצב אבסורדי, שהצלחנו להציל אולפנים חשובים מאוד לעלייה שפועלים בחוץ-לארץ ואילו אולפנים במדינת ישראל עומדים בסכנת קריסה. זה כמובן בושה וחרפה למדינה. אתם צריכים להיות בחזית המאבק. לא רק בחזית של מי שאומרים שלא לוקחים את זה על עצמם, אלא גם בחזית של מי שמבטיחים שזה יישאר.
שושנה רון:
בעניין האולפנים – בחגיגות השישים למדינה לומר שסוגרים את האולפנים, כאשר השפה היא הבעיה הראשונה שבה העולה החדש עומד במבחן לקליטה מוצלחת, זה שערורייה. חייבים להפוך את זה לסוגייה לאומית ממש ולצאת למאבק. הארגונים נרתמו לא אחת למאבקים, גם בעניין תקציב המשרד לקליטת העלייה, וההישגים שלנו בהחלט לא מבוטלים. אני משוכנעת שנוכל לנהל מאבק, ביחד אתכם, גם בעניין האולפנים. אבל לא מאבק מינורי, אלא חייב להיות מאבק רציני, להפוך את זה ממש לסוגייה לאומית מכיוון שסכנת ההפרטה לדעתי מחמירה אף יותר את הבעיה.
חברת הכנסת סופה לנדבר דיברה על הסיוע לארגונים. חבל לי מאוד שיושב-ראש הסוכנות היהודית לא נמצא כאן. לא זו בלבד שעד כה לא קיבלנו תקציב מן המשרד לקליטת העלייה. אנחנו לקראת סוף חודש מאי, החודש החמישי בשנה. את הפרויקטים שבעבורם ביקשנו תמיכות מן המשרד לקליטת עלייה ביקשנו לפני למעלה מחצי שנה ועד כה לא קיבלנו. נאמר לי שבתוך שבועיים נתבשר שנקבל אולי תקציב כלשהו, אבל בינתיים כבר ביצענו את הפרויקטים וכסף אין לנו. תקציב הסיוע מן הסוכנות ירד לחצי כמעט, אם בשל הירידה של ערך הדולר או בשל סיבות אחרות. מצער אותי מאוד שמר בילסקי לא שומע אותי, אבל מן הבחינה הזאת בקשר שלנו עם הסוכנות היהודית, מבחינה תקציבית אנו נמצאים כעת במצב קשה מאוד.
באשר להעברת האולפנים למשרד לקליטת העלייה – זה רעיון שלא צריך לפסול על הסף משום שעד היום האולפנים התנהלו בכלים מאוד-מאוד לא מתקדמים וגם הגישות של המורים לא תמיד היו יעילות, ואני אומרת את זה באחריות מלאה דווקא כמורה. חייבים בו בזמן לנהל מאבק שהאולפנים לא ייסגרו, אבל לא להיות מופתעים ולהכין מראש תוכנית אלטרנטיבית שתהיה ממוקמת במשרד לקליטת העלייה. שלא נהיה מופתעים, שנוכל להוציא מן השרוול תוכנית מוכנה לביצוע כי לא ייתכן שבמדינת ישראל לא יהיה אולפן ללימוד השפה העברית לעולים חדשים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
בשתי ועדות דנו בהוראת עברית לעולים חדשים ולזרים וכל הוועדות סברו שמה שנעשה במשרד החינוך הוא בסדר. אני בטוח שזה לא בסדר.
שושנה רון:
השיטות שלהם פסולות לגמרי.
היו"ר מיכאל נודלמן:
לכן התחילו לדבר על השוק החופשי כי בשוק החופשי יש כמה אולפנים שבהם הלימודים מהירים יותר וטובים יותר, שם מקבלים בזמן קצר יותר לימודי אולפן א' ואולפן ב'. אם הגיעו למצב שמשרד החינוך רצה להעביר את האולפנים למשרד לענייני גמלאים - - -
שושנה רון:
זה מעיד על היחס המזלזל שלהם.
היו"ר מיכאל נודלמן:
נכון. הגענו להחלטה שצריך להיות מרכז ללימודי השפה העברית והם צריכים לבדוק מתודולוגית כיצד לנהל אותו, אבל את זה לא אני יכול לעשות וגם לא חברת הכנסת מרינה סולודקין או מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה. את זה צריך לעשות במשרד החינוך, אבל הם לא רוצים לעשות שום דבר.
שולמית סהלו:
אני מרכזת קואליציה שנקראת "קואליציית יחדיו למניעת אלימות במשפחה" בשת"יל. יש לי שתי שאלות. השאלה הראשונה ברמה הכללית, אבל אציג דוגמאות מן התחום שבו אני עוסקת. אנחנו מבינים שהמשרד לקליטת העלייה אמון על קליטת עולים חדשים בשלבים הראשונים לאחר עלייתם, אבל האם למשרד יש מדיניות לעבוד בקליטת העולים עם משרדים נוספים, כמו משרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים? אנחנו רואים לא מעט מקרים של עולים שמגיעים לשם ולא דוברים את השפה ולכן לא מקבלים את הטיפול הנכון, וכך גם בביטוח הלאומי ובמסגרות אחרות. האם מעבר לעבודה בתוך המשרד לקליטת העלייה יש איזו ראייה כיצד לעבוד עם משרדים אחרים? אנחנו רואים את ההשלכות בקהילה האתיופית, אבל גם בקהילות אחרות, של העובדה שאין מענה במשרדים השונים.
שאלה שנייה, עלה כאן נושא התמיכה בארגוני העולים. האם אפשר לדעת מה התקציב שמועבר לארגונים של יוצאי הקהילה האתיופית שמסייעים בקליטת עולי אתיופיה?
רפי קסימוב:
אני מייצג את מדרשת ירושלים. אנחנו עוסקים בתרבות היהודית ובתרבות הישראלית.
דיברו כאן על האולפנים ללימוד השפה העברית. זה חשוב כמובן, אך לא פחות חשוב גם ללמד את התרבות, ואנחנו עוסקים בכך מאז שנת 1990.
קצת מספרים: בשנת 2005 קיבלנו לפעילות שלנו 170,000 שקל. השנה עבור אותו היקף פעילות קיבלנו 20,000 שקל. בעקבות זה היינו צריכים לסגור סניפים בבאר-שבע – אפרופו הנגב – וסניפים בצפון כי הם לא יכולים לשלם בכלל על שום פעילות, וייתכן שבשנה הבאה נצטרך לסגור עוד פעילויות. אם לא תהיה קליטה גם מבחינה תרבותית הפתרון של האנשים יהיה ירידה מן הארץ. דרך אגב, גם מקרב אנשי הצוות שלנו שמלמדים יש אנשים שירדו מן הארץ מכיוון שבגרמניה אפשר ללמד יהדות, ומשלמים שם, ואילו בישראל לא.
היו"ר מיכאל נודלמן:
בוועדה שלנו דיברו לראשונה אחרי 30 שנה על תרבות. למדנו שרוב הכסף המיועד לתרבות ניתן על-ידי העיריות. בעיריית אשדוד מקצים לתרבות 40 מיליון שקל ואילו בעיריית ירושלים מקצים רק 3 מיליון שקל. דיברתי עם ראש עיריית ירושלים אבל השיחה הסתיימה ללא תוצאות. יש עיריות שמבינות שעל-ידי השקעת כסף בתרבות אפשר להגיע להצלחה רבה. כל הכבוד על מה שאתם עושים. אני בעד וכל חברי הכנסת בעד שאתם תקבלו תקציבים מן המשרד לקליטת העלייה וממשרד המדע, התרבות והספורט, אבל כל עוד המצב יישאר בעינו כאשר ראשי ערים לא מעוניינים לפתח את התרבות גם אתם לא תוכלו לעזור.
רבותי, המשרד לקליטת העלייה הכין לנו מסכת כדי להסביר את הדברים שאתם שואלים. אולי נעבור לראות את המסכת.
ארז חלפון:
היות וכבר דיברנו על חלק מן הדברים לאורך כל הישיבה אני אענה על הדברים וארחיב אותם כדי לא לחזור על דברים שנאמרו כבר.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אם כך, אולי עוד מישהו רוצה לשאול.
זאב אלקין:
יש לי שאלות נוספות. בינתיים שאלתי רק על האולפנים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
המנכ"ל יענה על כל השאלות שיעלו.
אבי מספין:
ראשית רציתי להתייחס לדבריו של השר אדרי בעניין ריבוי הארגונים, ובכללם של יוצאי אתיופיה. קודם כול, אין ריבוי ארגונים של יוצאי אתיופיה. יש רק יותר לקיחת אחריות של הקהילה, של החברה עצמה, לדאוג לזכויות שלה. כאשר היא באה במגע עם הממשלה ועם מוסדותיה חושבים שיש יותר מדי ארגונים חברתיים. לדעתי טוב שיש ארגונים, ולצערי יש סיבה מדוע נוסדו ארגונים חברתיים.
לפני חודשיים פורסם מחקר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב על ארגונים של יוצאי אתיופיה. התברר שדווקא ביחס לאוכלוסייה השיעור נמוך: יש 3.6 ארגונים ל-1,000 אנשים יוצאי אתיופיה כאשר בכלל החברה הישראלית היחס עומד על 6.6 ארגונים ל-1,000 אנשים. באופן יחסי יש פחות ארגונים של יוצאי אתיופיה מאשר ארגונים חברתיים של כלל החברה הישראלית. רציתי להעיר את עיניו של השר אדרי לתוצאות המחקר הזה. לצערי יש לנו ארגונים בגלל שאנחנו ממלאים פונקציה שחסרה.
בעניין תוכנית החומש – אדוני המנכ"ל, אני יודע שאתה עושה המון למען אוכלוסיית העולים, ובכללם יוצאי אתיופיה, וגם קידמת את תוכנית החומש. רציתי להעיר שמגיעות אלינו פניות מהשטח של המון זוגות צעירים ושל אוכלוסייה שזכאית למה שהתוכנית מציעה ואין לנו תשובות עבורם. אנחנו מפנים אותם למשרד לקליטת העלייה. אשמח מאוד אם ייצאו למסע פרסום בהקדם האפשרי כדי שאנשים יהיו מודעים לזכויות שלהם ויידעו היכן לדרוש אותן.
דבר שני, אני מבקש לציין שתוכנית החומש לא מופיעה בבסיס התקציב השנתי של המשרד לקליטת העלייה.
ארז חלפון:
נכון, כי זה התקבל רק לפני חודשיים.
זאב אלקין:
אני מבקש לשאול על תחומים נוספים מעבר לנושא לימודי העברית, שהוא כמובן נושא בוער וחשוב מאוד, אבל יש כמובן נושאים נוספים שעומדים על סדר יומו של המשרד לקליטת העלייה.
לצערי יושב-ראש הסוכנות יצא, אבל הייתי שמח לשמוע עדכון שוטף על סוגייה מאוד-מאוד ידועה של מינהל הסטודנטים. מה קורה שם? האם אנחנו לא צפויים שם למשבר? יש משבר כמעט סדרתי, פעם או פעמיים בשנה, בעיקר בשל הצמצומים בסוכנות היהודית, אבל חשוב לשמוע מן המשרד לקליטת העלייה היכן אנחנו עומדים.
נושא אחר קשור לתחום שנגעתם בו בעקיפין דרך הסוגייה של הדיור הציבורי, אבל הוא רחב יותר, וזה כל סוגיית הקשישים העולים. איך המשרד לקליטת העלייה רואה את עצמו בחזית הזאת? זאת חזית שעולה יותר ויותר לדיון בשנה-שנתיים האחרונות, על מצבם של קשישים עולים ואלה שעלו ארצה מעל גיל 45. בכל השינויים שחלו במדינה בהסדרים הפנסיוניים ברור שהאוכלוסייה הזאת נופלת בין הכיסאות, גם בהסדר שהוחל כרגע על המשק. מה הכוונות של המשרד לקליטת העלייה בחזית הזאת? עד כמה הוא מתכוון להוביל אותה ברמת הממשלה? ברור שהפתרון כאן לא יכול להימצא בתוך המשרד לקליטת העלייה, אבל השאלה אם המשרד לקליטת העלייה מוכן להיות המתריע בשער, מי שלוחץ על הממשלה לקבל החלטות, שבלעדיהן למעשה נשים מחסום לעלייה של אנשים בגילאים הללו, 40-45 פלוס, לקראת העתיד וגם ניצור בעיה חברתית עם גל העולים שהגיעו. לא רק אני אומר את זה. מי שיעיין במסמך של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת שהוכן לקראת הישיבה הזאת, שמבוסס על מסמך שהוכן בזמנו לישיבה של ועדת הכספים, ימצא שם את הנושא הזה מוצב בין הנושאים הראשיים שדורשים טיפול ונכון לעכשיו כל הזמן נופלים בין הכיסאות.
היו"ר מיכאל נודלמן:
בביקור של שר הבינוי והשיכון הבנו שיש כסף להלוואות, אבל בסעיף שיקום שכונות במקום 20 מיליון שקל הוקצבו רק 2 מיליון שקל. אתם אחראים על התוכנית הזאת ולכן אני מבקש לשמוע תשובה. אני מבין שאת הכסף לוקחים מכל מיני משרדים.
ארז חלפון:
15% מכלל התוכנית נלקח מן המשרדים. לשיקום פיזי הוקצבו בשנת 2008 2 מיליון שקלים. בהתחלה היה צריך להיות מוקצב 180 מיליון שקל אבל מכיוון שהסוכנות היהודית לא יכלה להשתתף בתוכנית הסכום ירד ל-2 מיליון שקל בשנת 2008.
היו"ר מיכאל נודלמן:
וכך זה נשאר?
ארז חלפון:
כן. אמר לי שלמה על הפגישה שלכם שאתם אמורים להיפגש עם משרד האוצר ומנסים להגדיל את התקציב לשיקום פיזי.
היו"ר מיכאל נודלמן:
זה לשיקום שכונות ברחובות.
ארז חלפון:
לא ברחובות, אלא שיקום פיזי כללי.
שולמית סהלו:
אשמח גם אם תתייחס לתוכנית החומש בנגב כי למעלה מ-30% מן האוכלוסייה האתיופית לא תקבל מענה בתוכנית הזאת. התושבים שגרים מקריית מלאכי ודרומה לא נכללים בתוכנית.
ארז חלפון:
אשתדל לענות על השאלות. כמובן שאין זה המקום לענות על שאלות פרטניות. מי שירצה מוזמן אליי ולאנשיי לקבל תשובות פרטניות.
גברת שושנה רון, באשר לתמיכות בארגונים – השנה אין מה להלין, המשרד לקליטת העלייה עשה מאמץ כביר ביותר והגדיל את תקציב התמיכות בארגונים כי הוא מאמין בעבודה שנעשית שם. לא הקמנו ועדה מכיוון שחלק מן התקציב קיבלנו כתקציב קואליציוני ולא רצינו להקים פעמיים ועדות כי בכל ועדה מדובר על הליך משפטי והליך של חשבות. כפי שאמרתי, היום דנה הוועדה ובתוך שבוע עד 10 ימים מר אריה קורת, שנמצא כאן, שמרכז את כל העניין, יעביר לעמותות את פירוט הסכומים המדויקים שיקבלו. אמרנו כבר בישיבה הראשונה בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות שהגדלנו את התקציב כי אנו מכירים בחשיבות של הארגונים. צריך רק לברך על כך, ובימים הקרובים יקבל כל ארגון וארגון הודעה על סכום התמיכה שמגיע לו.
אריה קורת:
חשוב לציין שהשנה תקציב התמיכות של המשרד לקליטת העלייה מגיע לכ-26 מיליון שקל, תמיכות בארגונים שעוסקים בתחום קליטת העלייה.
דבר שני, יכולנו ב-1 בינואר 2008 לחלק תמיכות. מבחינה עניינית, מקצועית וארגונית יכולנו לעמוד בזה. אתם יודעים למה לא עשינו את זה? כי מתוך 140 ארגונים שהגישו בקשה לתמיכות רק 8 ארגונים – וביניהם לא הארגון שלך למשל – הגישו את המסמכים הנדרשים לקבלת התמיכה. יכולנו להיות משרד מסודר מאוד, לומר לאותם 8 ארגונים: רבותי, הנה הכסף. לא עשינו את זה. פנינו שוב וביקשנו חריגות נוספת כדי לאפשר לכל העמותות להשלים מסמכים, אבל על-פי דין היינו אמורים ב-1 בינואר לחלק את הכסף ל-8 עמותות בלבד.
אסתר טובול-בלום:
עקרונית אני מבינה את המאמצים של המשרד משנה לשנה ומברכת על הגדלת התקציב, אבל עליכם להבין שלא די להגיד: נהדר מה שאתם עושים, אלא צריך לתמוך באמת. עליכם לראות מה צריך לעשות בשטח וכמה כסף צריך להצמיד לפעילות הזאת. אתה אומר שסכום ההקצבה לארגונים עומד על 26 מיליון שקל אך זה לא מיועד לתמיכות. נראה לי שאנחנו לא מדברים על אותו דבר.
אריה קורת:
להוציא את הארגונים שלכם יש ארגונים נוספים שעוסקים בתחומים נוספים, למשל בתחום המדעים, בתחום התעסוקה, בעידוד עלייה. גם אלה עמותות שעוסקות בנושאי קליטת עלייה.
ארז חלפון:
כדאי להימנע מן הוויכוח. לשאלתך, אני יכול להגיד שעבור מה שאת מתכוונת התקציב גדל פי 1.5 לפחות. אחרי שנסיים ונדע את הסכום הסופי, כי היה קצת קיצוץ, תראו שתקבלו הרבה מעבר למה שקיבלתם בשנה שעברה, כמובן על-פי תבחינים ועל-פי מבחני תמיכות. אם יהיו הערות אחרי שתקבלו את ההודעות נשמח לשמוע.
אסתר טובול-בלום:
אני רוצה להודות על המאמצים של המשרד. נפגשנו עם נציג המשרד לקליטת העלייה כי רוצים לשנות את הקריטריונים. פנו אלינו ונפגשנו עם אנשי המשרד ודנו בנושא. תודה רבה שאתם עושים את זה אתנו. ובכל זאת, לתת תשובות באמצע השנה לא מביא פתרון.
אריה קורת:
צריך אחת ולתמיד – ואולי לא זה המקום – לפצח את נושא ארגוני העולים והארגונים בכלל. לא יעלה על הדעת שהמדינה תקצה משאבים לארגונים שלא מתנהלים כחוק.
אסתר טובול-בלום:
אני מסכימה אתך.
אריה קורת:
אני אומר לך שרק 8 עמותות הגישו את המסמכים הדרושים בזמן אמת.
אסתר טובול-בלום:
כי אף אחד לא יכול לקבל אישור לניהול תקין לפני 1 בינואר.
אריה קורת:
זה לא רק אישור לניהול תקין, תאמיני לי. אני מוכן לחשוף בפניך את כל התיקים.
אסתר טובול-בלום:
אנחנו צריכים לשבת ולחשוב איך לעשות את זה נכון.
היו"ר מיכאל נודלמן:
פרט לארגונים הציבוריים יש עוד הרבה בעיות.
ארז חלפון:
באשר לוועדה המשותפת והחלטת משרד החינוך לסגור את האולפנים – אני מבקש להזכיר לכולנו, בישיבה שנערכה בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא אחר לחלוטין בנובמבר 2007 נתבשרנו לראשונה על-ידי מנכ"לית משרד החינוך ששרת החינוך החליטה לסגור את האולפנים. זאת היתה החלטה של משרד החינוך. באותה ישיבה כמובן לא הסכמנו לקבל את ההחלטה הזאת. בעקבות לחץ של יושב-ראש הוועדה וחברי הכנסת הגזירה נדחתה לספטמבר וקבענו שעד אז נשב ונבין בכלל על מה מדובר. לכן קם צוות של המשרד לקליטת העלייה ושל משרד החינוך לבחון את משמעות ההחלטה, כאשר נאמר למנכ"לית משרד החינוך שהם יכולים מבחינתם לקבוע זמנים לסגירת האולפנים אולם מבחינתנו אין שום תאריך כזה. האולפנים פועלים עד אשר יוחלט אחרת, ואני לא נכנס כרגע לשאלה באיזה פורום.
במקביל, כפי שהשר אמר, העמדה שלנו היתה ונותרה שהאולפנים צריכים להיות במשרד החינוך. צריך לבצע כמה שינויים כי עדיין יש מה לשפר בתוך משרד החינוך, וצריך לעבוד. משרד החינוך לא מסכים לכך ולכן הוקמה ועדה משותפת שלנו ושל משרד החינוך, שאנחנו מובילים אותה, כדי לבדוק אופציות וחלופות. אם שרת החינוך תעמוד בשלה, ראש הממשלה יתערב, ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות תתערב ובסופו של דבר תהיה החלטה להוציא את זה ממשרד החינוך אנחנו מחויבים להיות ערוכים לתת פתרון לעולים כי לא יתכן שעולה יגיע למדינת ישראל בלי ללמוד עברית. זה מה שנבחן כרגע בוועדה, כל האופציות וכל האפשרויות. עדיין אין מסקנות כי עלו כאן עניינים של חשבות, עניינים משפטיים ובדיקה שכל עולה שיגיע יקבל שירות בכל הארץ. אני לא רוצה להיכנס לפרטים כי זה עדיין מוקדם מדי.
אבל אני אומר במפורש, כל עוד לא התקבלה החלטה אחרת, כל עוד הכול נבדק משרד החינוך צריך לתת את השירות המקסימלי על-פי המחויבות שלו, ואחת האפשרויות – חבר הכנסת אלקין, בדיוק כפי שאמרת – לחייב את משרד החינוך להכניס בתקציב הקשיח את נושא אולפני העברית כדי שלא תהיה אפשרות לקצץ. מכיוון שהם לא מעוניינים יותר בדבר הזה, בכל קיצוץ שחל על המשרד מגיעים ישר לאגף לחינוך מבוגרים. גם זה אופציה שנשקלת. אינני יודע משפטית איך ניתן לחייב אותם לעשות את זה.
זאב אלקין:
הגשנו הצעת חוק ביחד עם יושב-ראש הוועדה.
ארז חלפון:
אני מקווה שזאת ההחלטה שתתקבל. בכל מקרה, כרגע יש משבר בעניין הזה. אנחנו מבחינתנו מתקרבים לסיום עבודת הוועדה. כאשר נסיים את העבודה נגיש את המסקנות ואני מקווה שמשרד החינוך לא יקבל החלטות חד-צדדיות.
זאב אלקין:
הם כבר קיבלו החלטות חד-צדדיות.
היו"ר מיכאל נודלמן:
כולנו יודעים שמשרד החינוך לא רוצה להמשיך לשאת באחריות לאולפנים ללימוד עברית. אם מישהו לא רוצה לשאת באחריות אזי לא טוב שהוא יקבל עליו את האחריות בכוח. לכן עליכם לשקול את ההצעה שלנו. אנו סבורים שאם זה יהיה במשרד לקליטת העלייה זה יהיה בטוח יותר וטוב יותר, כך חושבים חברי הכנסת.
שושנה רון:
ובו בזמן לצאת למאבק ציבורי, שהציבור יידע על כך.
ארז חלפון:
קודם כול, הציבור יודע.
היו"ר מיכאל נודלמן:
זה לא פתרון לחייב בכוח את משרד החינוך להמשיך לשאת באחריות. כל מה שעושים בכוח לא עובד כפי שצריך.
ארז חלפון:
אתה צודק במאה אחוז. נקלענו לזה שלא מרצוננו, הציבו לנו ולכם עובדה כאשר החליטו לסגור את האגף לחינוך מבוגרים לאחר שנים רבות מאוד. צריך להבין, יש לזה משמעויות רבות. כאשר מדברים על העברה – יש כל מיני אופציות. אופציה אחת היא הפרטה, אופצייה שנייה היא העברה למשרד אחר. למשרד לקליטת העלייה אין שום יכולת, ואין אישור מן האוצר או מנציבות שירות המדינה לקלוט עכשיו מאות מורים, עם הפנסיות ועם הכול, להכניס אותם למשרד לקליטת העלייה, מה גם שאין גוף פדגוגי חינוכי במשרד לקליטת העלייה שיפקח על העבודה. יש כאן הרבה מאוד משמעויות.
היו"ר מיכאל נודלמן:
צריך להקים גוף כזה אם אתם רוצים שהאולפנים יפעלו כשורה.
ארז חלפון:
להקים גוף פדגוגי חינוכי פיקוחי במשרד לקליטת העלייה זה עניין שדורש הרבה מאוד משאבים, הרבה מאוד מחשבה, הרבה מאוד הסכמות. האופציה הזאת נבדקת. אני רק אומר, יש כאן הרבה מאוד בעיות. אנחנו רוצים לסיים את בדיקת העלויות התקציביות, לבדוק היכן אנחנו עומדים ואז לחשוב מה לעשות, ועד אז אולי נקבל משהו ממשרד החינוך. בתוך שבועיים נסיים את עבודת הוועדה ואז נוכל לבוא לכאן ולהציג את הדברים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אולי שמשרד החינוך יתחייב להפעיל את זה במשך שנה נוספת ובמהלך השנה תכינו את עצמכם במשרד לקליטת העלייה לקבל את האחריות על האולפנים בספטמבר הבא.
ארז חלפון:
כל הדברים נבדקים, אבל יש דברים רבים שהם מעבר למה שרואים, מעבר להעסקת המורים, וצריך לקבל החלטות רבות. עד ספטמבר אנחנו מקיימים דיון כללי על ההחלטה שלהם, ואחר-כך נקיים איתם דיונים פרטניים יותר.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אבל הגענו למשבר גדול וצריך לחשוב לא איך לחייב את משרד החינוך אלא איך לעבוד אחרי כן. חברת הכנסת מרינה סולודקין צדקה. אני זוכר את ההיסטוריה של כל הארגונים שהיו במשרד לקליטת העלייה ואחר-כך הועברו למשרדים אחרים או ללשכת ראש הממשלה, שנבלעו ולא קיימים יותר. מה שקיים במשרד לקליטת העלייה עובד, מה שלא קיים במשרד לקליטת העלייה לא עובד.
ארז חלפון:
אבל כאשר זה יצטרך לעבור למשרד לקליטת העלייה נצטרך להיות בטוחים שאנו יכולים לתת את השירות הנדרש.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תקחו שנה, או כמה שצריך כדי להכין את עצמכם.
ארז חלפון:
אדוני היושב-ראש, הצעתי שכאשר נסיים את השלב הראשון של עבודת הוועדה נבוא להציג את המסקנות גם בפניך ולאחר מכן אם תרצה בפני הוועדה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
זה נושא חשוב מאוד.
ארז חלפון:
אני מסכים אתך לחלוטין.
באשר לתוכנית החומש – אני רואה שבני הקהילה האתיופית לא חיכו לקבל תשובות.
שולמית סהלו:
מי שזה מעניין אותו נשאר.
ארז חלפון:
תוכנית החומש הוכנה במשך שנה עם נציגי הקהילה האתיופית. בקביעה היכן השכונות שיקבלו טיפול מיוחד התבססנו על קריטריון של שכונות עתירות עולים ושהמצב הסוציו-אקונומי של תושביהן נמוך. בדקנו כמובן כל נושא ועל-פי כך נקבעו השכונות, מבלי להסתכל אם זה בצפון המדינה או בדרומה, אלא איפה יש מספר גדול של עולים ואיפה המצב קשה ביותר. על-פי זה הוכנה התוכנית בשיתוף עם בני הקהילה. כפי שאמר השר מקודם, יש תוכנית מסודרת וכל מי שירצה יוכל לראות אותה ולקבל עליה הסבר. למרות שבני הקהילה מעורבים ויודעים, אבל אני רואה שיש כאן כרגע אנשים חדשים. אתם מוזמנים אלינו למשרד לקבל את כל המידע.
באשר לניצול התקציב – כפי שאמרנו, אנחנו מעריכים שבתחילת חודש יוני נצא עם 62 מיליון שקלים שהוקצו בשנת 2008 להגדלת המשכנתאות למשפחות שיוצאות ממרכזי קליטה ולהענקת משכנתאות לצעירים בני הקהילה האתיופית, הגדלת מקסימום ההלוואות. כבר
בתחילת חודש יוני נצא לדרך. אחרי שהתוכנית תאושר, תעבור אישורים של היועצים המשפטיים שצריכים לחתום על החוזים, יש לנו תקציב הדרכה – ודיבר על זה מר גדי יברקן – על מנת לצאת בפרסום בטלוויזיה האמהרית ובעיתונות האמהרית כדי שכל בן קהילה יידע מה התוכנית נותנת, לאן עליו להגיע, היכן עליו להתייצב כדי לקבל את כל הפרטים על תוכנית החומש.
שולמית סהלו:
מתי זה יקרה?
ארז חלפון:
מייד כאשר נסיים את התוכנית. אני מעריך שעד תחילת חודש יוני תוכנית השיכון תסתיים וכבר מאמצע חודש יוני נוכל לצאת לדרך.
אברהם מיכאלי:
האם על אף הישיבה המשותפת שעשיתם עם בני הקהילה ייתכן שיש אזורים מסוימים שפספסתם? מה זה ה-30% שלא נכללים בתוכנית?
שולמית סהלו:
בבאר-שבע התוכנית לא תופעל. רק בבאר-שבע יש 10,000 תושבים שמרוכזים ברובם בשתי שכונות, שכונה ו' ושכונה י"א.
חביב קצב:
לקחנו את זה בחשבון. בדקנו באילו שכונות יש יותר עולים חדשים והלכנו לפי מספר העולים.
שולמית סהלו:
אבל לא ייתכן שכל הנגב לא נכנס לתוכנית.
ארז חלפון:
התוכנית הזאת נבדקה במשך שנה, היו בדיקות סטטיסטיות היכן מרוכזים העולים ומה מצב האוכלוסייה.
זאב בילסקי:
והשיעור שלהם.
ארז חלפון:
השיעור שלהם באוכלוסייה הכללית בעיר. הכול נבדק אחד לאחד. באר-שבע לא נכנסה לתוכנית בשל סיבות שונות שלא נפרט כרגע, אבל הכול נבדק. כלומר לא קם מישהו בבוקר ואמר: אלה 15 השכונות ועשה אן-דן-דינו. הכול נבדק לפי המצב. את הקריטריונים תוכלו לקבל במשרדנו. יש שכונות שלא נכנסו. אילו היה תקציב הייתי שמח להכניס את כל השכונות של בני הקהילה האתיופית, אבל היה תקציב ל-15 שכונות, והפרויקט מתחיל רק ב-2009. השכונות הללו נבדקו אחרי שישבו אנשי המקצוע מכל המשרדים – ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ממשרד החינוך, ממשרד הרווחה, מן המשרד לקליטת העלייה וממשרד ראש הממשלה – ואחרי שנעשו כל הבדיקות נבחרו השכונות.
באשר לשאלה שלך על ארגון שתי"ל – אנחנו בוודאי יושבים עם משרדים נוספים לגבי שיתופי פעולה. המשרד לקליטת העלייה ביום-יום, לגבי העולים בכלל והעולים בני הקהילה האתיופית בכללם, עובד בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה, עם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, עם משרד החינוך ועם משרד הבינוי והשיכון בכל התוכניות. כרגע נבנה דבר מה בתוכנית "עיר ללא אלימות" עם המשרד לביטחון פנים, כאשר הבאנו כבר לפני שנה הצעת החלטה לממשלה להכניס 15 משרות של בני הקהילה, משרות שונות במשרדי הממשלה כדי שאפשר יהיה לתת את השירות בשפת העולים. אנחנו מתכוונים להגדיל את זה בעוד 15 משרות כבר באמצע השנה הזאת, בעיקר במשרד הרווחה כי שם יש חוסר בכוח אדם. כוונתנו כל הזמן להגדיל ולתת במה לבני הקהילה האתיופית.
באשר לשאלה האישית על תקציב לארגונים ולעמותות האתיופית – לאחר שמר אריה קורת יסיים את כל התבחינים הוא יגיד לכם כמובן את גובה ההקצבה והכול יופיע באינטרנט בצורה מלאה.
חבר הכנסת אלקין, עניין הקשישים העולים חשוב לנו מאוד. אנחנו מקיימים על כך ישיבות ובודקים את הדברים.
נושא הפנסיה נבדק כרגע במשרדים אחרים. לנו אין שום יכולת לטפל בנושא הזה.
זאב אלקין:
לטפל – לא, אבל להשמיע קול במיוחד.
ארז חלפון:
חבל שהשר יצא מכאן, אבל הנושא הזה הועלה גם בפגישת עבודה עם השר. השר אמור להשתתף בכמה ישיבות במשרד האוצר ובמשרדי ממשלה נוספים כדי להציג את חוות דעתו ולהגיד מה צריך לעשות, אבל הטיפול לא יוכל להיות במשרד לקליטת העלייה.
זאב אלקין:
לא ידוע לי על עבודה אינטנסיבית בעניין הזה.
ארז חלפון:
אשמח לקיים אתך ישיבה ביחד עם השר לקליטת העלייה.
באשר למינהל הסטודנטים – לצערי הרב עקב קיצוצים שהיו בסוכנות היהודית, בשל ירידת שער הדולר ודברים אחרים, היה לנו קיצוץ של 2 מיליון דולר. כתוצאה מכך היינו צריכים להוריד את מכסת הסטודנטים שבאים מארצות שונות למדינת ישראל כדי לקבל בה תואר אקדמי. בעקבות מאמץ שלנו, מתוך תקציב המשרד לקליטת העלייה וקצת שינויי קריטריונים, הודענו שלא נקצץ במספר הסטודנטים והוא יישאר כשהיה, אבל יש לנו בעיה תקציבית לא פשוטה. אם נגיד לסטודנטים שלא יבואו למדינת ישראל כי קיצצו בתקציב אנו חוששים שתהיה לזה השלכה חמורה ביותר. אנו בודקים אופציה לבקש הלוואת גישור מהסוכנות היהודית למשרד לקליטת העלייה במטרה למצוא פתרון בחודש הקרוב.
אנחנו פועלים כרגע במשרד לקליטת העלייה להוריד את התוספת המוסדית של 25% שהמשרד שילם עד כה למוסדות שקלטו עולים. אנחנו לא מוכנים לשלם את התוספת הזאת, כפי שאף משרד לא משלם. אם נשלם את התוספת ניאלץ לפגוע בסטודנטים. כרגע אנחנו מנהלים מערכת משפטית-חשבותית כדי לטפל בנושא הזה ולצאת בקריטריון חדש, גם אם נצטרך בסופו של עניין לשלם את המלגה לעולה כדי שהוא ישלם לאוניברסיטה. אין שום סיבה שבגלל שהמשרד לקליטת העלייה מממן תארים אקדמאיים לסטודנטים עולים יצטרך לשלם 25%, שום סיבה שבעולם. 25% זה הרבה מאוד כסף ואנחנו לא צריכים לשלם את זה. נכון שהאוניברסיטאות מנסות לקשור אותנו לאיזו ועדה שפעלה בעבר, ועדת וינוגרד.
זאב בילסקי:
אותו וינוגרד, אבל בוועדה אחרת.
ארז חלפון:
אף משרד לא צריך לעמוד בדרישות הללו וגם אנחנו לא צריכים לעמוד בהן. אם נצטרך, למרות שהמכללות הודיעו שלא ירצו שנפסיק את התשלום, נמצא דרך לממן את התקציב הזה ולאפשר לסטודנטים לקבל מלגה כפי שמגיע להם.
אברהם מיכאלי:
שמענו על איזו אוניברסיטה חדשה שקמה בירושלים, אוניברסיטה יהודית שבה באים ללמוד סטודנטים יהודים מכל העולם. האם המשרד לקליטת העלייה מודע לאוניברסיטה הזאת?
זאב בילסקי:
אנחנו עובדים מול המוסדות שמוכרים על-ידי המועצה להשכלה גבוהה.
אברהם מיכאלי:
היום הכריזו על כך בשדולת ירושלים, ראש העירייה הכריז שקמה בירושלים אוניברסיטה חדשה. האם המשרד לקליטת העלייה יודע על כך? זה מתקשר אליכם גם בהיבט של החזרת יהודים וגם אולי בהיבט של עידוד הבאת סטודנטים חדשים.
ארז חלפון:
אני שומע על כך לראשונה כעת.
שושנה רון:
השאלה אם היא מוכרת על-ידי משרד החינוך.
היו"ר מיכאל נודלמן:
דנו כאן במשך מספר ישיבות על שכירות ארוכת טווח וקיבלנו הודעה שחלק מן הערים יצאו מן התוכנית הזאת. בעקבות הדיונים בוועדה שלחתי מכתבים לגורמים שונים וקיבלתי תשובה משר הבינוי והשיכון, לפיה הם שולחים עכשיו מכתבים לכל מי שנכנס לתוכנית הסיוע בשכר דירה. אני מבקש לדעת, האם מי שהיה בתוכנית קודם ממשיך להיות בה, או שחילקתם את זה ביניכם חלק כחלק, כאשר חלק מקבלים סיוע וחלק לא מקבלים?
ארז חלפון:
בשכירות ארוכת טווח כל מי שהיה בתוכנית נשאר בה. היתה בעיה עם ערים מסוימות שבהן היה לנו סיכום עם משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון. מי שיימצא לו פתרון, מי שבשנה הקרובה יתפנה לו מקום במקבץ דיור או בהוסטל באותה עיר שבה הוא גר כעת ייכנס למקבץ הדיור או לאותו הוסטל.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אבל אתם לא משלמים לו עכשיו?
ארז חלפון:
אנחנו משלמים לו עד שייכנס להוסטל. רק אם לא יימצא לו בשנה הקרובה פתרון דיור הוא ימשיך באופן קבוע.
היו"ר מיכאל נודלמן:
כלומר הוא ממשיך לחיות בדירה שבה גר קודם לכן ואתם מתנים תנאי שכאשר יימצא לו פתרון יהיה עליו לעבור.
ארז חלפון:
לפני שנסיים אני מבקש לפרט בפני אדוני היושב-ראש וחברי הוועדה את מגבלות התקציב. יש לנו כרגע בעיות קשות ואנו מתקשים לסיים את שנת 2008 מבלי לפגוע בעולים החדשים. אנחנו מעניקים סיוע לעולים חדשים ולתושבים חוזרים בעיקר בתחומי התעסוקה ותחומי היזמות. לכל עולה שמגיע אנחנו בונים תוכנית תעסוקה כי אנחנו יודעים שאחרי לימוד העברית חשוב מאוד שהעולה ייכנס למקום עבודה במהירות הרבה ביותר.
היו"ר מיכאל נודלמן:
יושב-ראש הסוכנות היהודית אמר שהוא מעביר לכם כסף.
ארז חלפון:
שמעתי כאן לראשונה שהוא יעביר לנו כסף. אני מקווה מאוד שכך יהיה. אבל הוא דיבר על הנגב והגליל.
קריאה:
זה עודפים מתוכנית החירום.
ארז חלפון:
נשמח לקבל, אבל הוא דיבר רק על הלוואות לעסקים. אני מקווה מאוד שאכן יש כסף. ניפגש ונדון על הדברים. היום שמענו על כך לראשונה.
אנחנו מפעילים את מרכזי ההכוון שנותנים לעולה את כל השירות – כתיבת קורות חיים, ייעוץ עם פסיכולוג והדרכה איך עליו לגשת והשמה במקומות עבודה. יש לנו נכון לרגע זה 1,000 משרות שמיועדות לעולים חדשים כדי שיוכלו להיקלט במקומות עבודה במדינת ישראל. אנחנו מסייעים בתחום הייעוץ העסקי ודרך המט"י שנותנים לעולה את כל הליווי שהוא צריך לקבל, עד הלוואה של 70,000 שקל שניתנת בתנאים נוחים מאוד, כאשר העולה מחזיר את ההלוואה רק אחרי שנה. לצערי הרב בתחומי התעסוקה כעת אין לנו יותר תקציב להלוואות והפסקנו אותן.
הבהרתי אתמול לראש אגף התקציבים, ואני מקווה שאקבל תשובות חיוביות, שכל עולה שיגיע למדינת ישראל ויפתח עסק ויקבל את ההלוואה, קודם כול זה הלוואה שהוא מחזיר מייד אחרי שנה, דבר שני הוא פותח עסק, משלם מס הכנסה, מעסיק עוד עולים במדינת ישראל ועוד אנשים שייכנסו למעגל העבודה במדינת ישראל. אני פשוט לא מבין את התעקשות משרד האוצר לא להגדיל את הקרן הזאת. אני חושש שנגיע כאן למשבר. אמורים להיות לנו עוד דיונים עם משרד האוצר. אני מקווה שנוכל לפתור את הבעיה כי זה ה"לחם" של כל עולה חדש – קליטה בתעסוקה וקבלת השירות המרבי.
אברהם מיכאלי:
זה לא היה מתוקצב מלכתחילה?
ארז חלפון:
אנחנו מתוקצבים ל-3-4 חודשים בלבד. לא נותנים לנו תקצוב מלא לנושא הזה.
זאב אלקין:
כמה זה בהשוואה לשנה שעברה?
ארז חלפון:
אז היו לנו עודפים משנת 2006 ואילו השנה עבדנו במזומן כדי לנצל ולהוציא את הכספים ולא היו לנו עודפים, לצערי הרב, ולכן יש לנו בעיה תקציבית קשה מאוד באשר לתעסוקה ויזמות.
אסתר טובול-בלום:
איך זה מתבטא בתעסוקה?
ארז חלפון:
נושאים נוספים: משרד החינוך לא מוכן לממן את תוכנית פל"א ולפיכך מחודש ספטמבר לא תהיה לנו יותר אפשרות לממן את תוכנית פל"א. חסרים לנו 3 מיליון שקלים. בעבר כיסינו את עלות התוכנית כי קיבלנו ממשרד האוצר בסוף השנה כסף בעודפים. יש לנו בעיה קשה מאוד.
אנחנו רואים את המחלקה לעולי אתיופיה, שלצערי הרב אגף התקציבים במשרד האוצר מתקצב כל שנה, שזה תקציבים קשיחים שמיועדים למיטות ולציוד ראשוני במרכזי קליטה. בסעיף הזה אנחנו בחוסר של כמעט 30 מיליון שקל ולא נוכל למלא את כל הצרכים השנה. פנינו לאגף התקציבים ואנחנו אמורים לקבל - - -
אברהם מיכאלי:
אבל איך נוצר פער כל-כך גדול?
ארז חלפון:
משרד האוצר מתקצב את הדברים כפי שהוא רוצה בסוף השנה הקודמת. בפועל הוא לא מתחשב במספר הילדים שמגיעים. ילד מקבל תוספת במעונות יום של 600 שקל. הם מתחשבים לנו בסוף השנה כאשר הם נותנים את התקציב מבלי לדעת על כמה אנשים מדובר, על-פי הערכות בלבד. בפועל עכשיו בחודש מאי אנחנו יודעים בדיוק כמה אנשים מגיעים, יש לנו את התוכניות המדויקות. פנינו למשרד האוצר להראות להם את הדברים ואנחנו מחכים לתשובות.
אברהם מיכאלי:
ומה עם הניסיון מהשנים הקודמות?
ארז חלפון:
לאור הניסיון משנים קודמות הם נתנו תוספת כללית שממנה לקחנו לדבר הזה. עדיין אנחנו נמצאים בגירעון. פנינו למשרד האוצר עכשיו עם כל הנתונים ואני מקווה מאוד שנקבל מענה.
אברהם מיכאלי:
מה התקציב של המחלקה הזאת?
דוד יאסו:
סך כל תקציב המחלקה בסוף שנה עומד על 87 מיליון שקל.
ארז חלפון:
משרד האוצר ביקש לקבל את כל הנתונים על מספר האנשים, כולל החוזים. אנחנו מעבירים כמובן כסף גם למרכזי הקליטה של הסוכנות היהודית. נתנו למשרד האוצר את כל המסמכים. בדברים הקשיחים משרד האוצר בוודאי ייענה בחיוב, אני מקווה מאוד. כל החומר נמצא אצלו. היה חשוב לי להביא את זה לידיעתכם.
הנושא הבא הוא מערכות מידע. בעקבות המבצע שעליו דיבר השר של החזרת ישראלים אנחנו יכולים להגיד שנכון להיום – התחלנו בנובמבר – מדובר על כ-8,000 איש, כאשר כמעט 3,000 חזרו כבר למדינת ישראל ועוד 5,000 רשומים כדי לחזור בקיץ למדינת ישראל. התאמנו במשרד את מערכות המידע לקשר פתוח כדי שיהודי-ישראלי מכל העולם יוכל לתקשר. פיתחנו את מערכות המידע שלנו. גם כאן אנחנו נמצאים לצערי הרב בגירעון כי משרד האוצר לא מוכן לתקצב תוספת בשל המבצע, לא בהלוואות בעסקים, לא בהכנה של מערכות המידע. אני מקווה מאוד שבעקבות הדיונים נוכל לקבל תוספת לתקציב כדי שנוכל להמשיך לתת את השירות הטוב גם לעולים וגם לתושבים החוזרים.
הדבר האחרון, בינתיים הודענו את זה רק באופן לא רשמי, הצלחנו לשכנע את רשות המסים לתת הקלות במיסוי גם לעולים חדשים וגם לתושבים חוזרים, דבר שלפי דעתי, אם באמת יעמוד בלוח הזמנים – וזה יגיע ביום ראשון הקרוב לוועדת השרים לענייני חקיקה ולאחר מכן לאישור הכנסת – אני מעריך שיגביר את העלייה, במיוחד של אוכלוסיות ממעמד הביניים ומעלה. יש כאן הטבות שבדקנו איתם, במיוחד עם העולים מעבר לים ועם הישראלים, שבמידה וההטבות האלה יתקבלו הם יחזרו למדינת ישראל. מדובר בעיקר על פטור של 10 שנים לעולה חדש ולתושב חוזר שלא נמצא בישראל מעל למספר שנים מסוים. כאשר יחזור למדינת ישראל ואם הוא משאיר את העסק שלו ברוסיה, בארצות-הברית או בכל מקום אחר בעולם לא יצטרך כמו היום להגיע ביום הראשון לרשות המסים, להצהיר על מה שיש לו ולשלם את תוספת המס, אלא יהיה לו פטור מלא ל-10 שנים על העסק שיש לו שם. כאשר יגיע למדינת ישראל לא יצטרך לדווח כלום, יוכל לפתוח כאן עסק נוסף ולהעסיק כאן עולים וישראלים ורשות המסים לא תיגע במה שיש לו מעבר לים.
דבר נוסף שיזמנו הוא שנת הסתגלות. יגיע עולה חדש למדינת ישראל ובשנה הראשונה יבדוק. אם בסופו של עניין יעשה חישובים ויראה שהוא נפגע כלכלית כי העביר את עסקיו לכאן או כי פתח עסק יוכל לחזור למדינת האם שלו ורשות המסים תכיר לו בכך כאילו זאת שנה שהוא לא היה כאן, הוא לא יחויב על כך במס ולא יצטרך לעשות שום דבר.
יש מספר הקלות נוספות שאוכל לפרט לכם אחר-כך אבל עלינו לקבל אישור חקיקה ביום ראשון. אחרי שיהיה לזה אישור חקיקה יהיה נכון להביא את זה בפניכם. לפי דעתי זה יגביר את העלייה למדינת ישראל ויביא לכאן יותר תושבים חוזרים. אני מקווה שזה יאושר בכנסת כי העולים מעבר לים מחכים לזה.
שושנה רון:
יפה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה. מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה ענה על כל השאלות שנשאלו כאן.
אברהם מיכאלי:
ראיתי בסדר היום שבעוד שבוע-עשרה ימים יש לנו עוד כמה ישיבות עם מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה באותם נושאים שעלו גם היום, גם לגבי עולי אתיופיה וגם לגבי אולפני העולים. לפיכך כדאי שנכין את עצמנו לקראת אותן ישיבות כדי שנוכל להיכנס לגופם של אותם נושאים.
ארז חלפון:
הישיבה על האולפנים תעסוק בהחלטה על הפסקת הטיפול ועדיין לא במבנה עצמו.
אברהם מיכאלי:
לגבי עולי אתיופיה נקבעו 2-3 דיונים שונים. אולי כדאי שנקבל את הנתונים כדי שנדע האם אכן יש קיפוח של אזורים מסוימים. הייתי רוצה שהנתונים יובאו לשולחננו.
ארז חלפון:
הצגנו את תוכנית החומש בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לפני כחודש וחצי. בלי שום קשר, כבר היום אשלח לך את התוכנית ואת רשימת הישובים כדי שתוכל להסתכל ולשאול שאלות.
היו"ר מיכאל נודלמן:
המסקנה שלנו צריכה להיות שיש לטפל במהרה בבעיית לימודי השפה העברית. אנחנו מודאגים מן האופן שבו מטפלת המדינה בנושא זה. אנחנו מבקשים שיהיו שינויים באולפנים ללימודי העברית, לא בשנה הקרובה אלא בשנה שלאחריה. אנחנו מבקשים לקבל דיווח כאשר ועדת הבדיקה תסיים את עבודתה ותגיש את המלצותיה.
אנחנו סבורים שהמשרד לקליטת העלייה הוא המקום הכי טוב, הכי בטוח והכי מוגן לכסף ולכן רואים יתרון בהעברת הטיפול באולפנים אליו. כאשר אנו שומעים שעלה רעיון להעביר את האולפנים לאחריות המשרד לענייני גמלאים, זה נשמע מגוחך.
ארז חלפון:
לאחר ההחלטה החד-צדדית של משרד החינוך הוחלט להקים את הוועדה המשותפת, ופתאום לפני חודש הסתבר לנו שמשרד החינוך שלח מכתב למשרד לענייני גמלאים בבקשה שיקבלו את האגף אליהם. לכן צריך לקיים כאן דיון.
היו"ר מיכאל נודלמן:
הם עשו את זה אפילו מבלי לדבר אתכם.
ארז חלפון:
לא אתנו ולא עם אף אחד אחר, והם עשו את זה כאשר פועלת ועדה שבודקת את העניין. לכן צריך להביא לכאן את שרת החינוך ואת מנכ"לית משרד החינוך.
היו"ר מיכאל נודלמן:
כאשר תסתיים עבודת הוועדה - - -
ארז חלפון:
לא נגמור אותה עד ליום שני הקרוב.
דנה גורדון:
אבל הישיבה בוועדה תתקיים ביום שני, 26 במאי.
היו"ר מיכאל נודלמן:
דבר שני, אנחנו מבקשים לקבל דיווח על תוכנית החומש לעולים יוצאי אתיופיה כי לא כל הדברים מוסדרים. כאשר נפגשתי עם שר הבינוי והשיכון אמרתי לו שאני לא מבין, הרי יש החלטת ממשלה ואיך ייתכן לא לבצע אותה? אני מדבר על שיקום שכונות, השיקום הפיזי.
דנה גורדון:
סוכם שיוקצו 20 מיליון שקל והתקציב קוצץ ל-2 מיליון שקל.
ארז חלפון:
בתוכנית החומש שאושרה בממשלה הוקצבו 2 מיליון שקל.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני יודע שהוחלט על הקצבת 100 מיליון שקל על פני 5 שנים.
ארז חלפון:
ב-2008 אושרו 2 מיליון שקל. היקף השיקום הפיזי גדל בשנים 2009, 2010 ו-2011. ב-2008 היו אמורים להיות מוקצבים 20 מיליון שקל, אולם בעקבות קיצוץ הסכום שהעבירה הסוכנות היהודית ההיקף ירד.
היו"ר מיכאל נודלמן:
עליכם לפעול לפיתוח התוכנית הזאת, וגם לדיור לקשישים – בעיה שלא נפתרת כבר 10-12 שנים. קיבלתי מכתב ממשרד הבינוי והשיכון על בניית מקבצי דיור על-ידי יזמים. אמרת גם שתוסיפו כסף לסיוע בשכר דירה לשכירות ארוכת טווח. עלינו לעקוב אחרי זה ולבחון כיצד זה מתקדם. במה שקשור לתוכנית החומש המשרד לקליטת העלייה היה צריך להכין רשימה של צעירים שיקבלו הלוואות במשרד הבינוי והשיכון. לפני חודש אמרו לנו שתוך שבועיים זה יהיה מוכן.
ארז חלפון:
כפי שאמרתי, ב-15 ביוני התוכנית להגדלת המשכנתאות לצעירים יוצאי אתיופיה תצא לפועל. עד אז תהיה כבר רשימת השכונות והישובים, יהיה הכול.
היו"ר מיכאל נודלמן:
עם תוכנית קמ"ע לא היו בעיות?
ארז חלפון:
כפי שאתם יודעים, משרד האוצר לא מוכן לתת את כל הבסיס בתקציב כי הוא משאיר את זה למלחמות פוליטיות בכנסת, לצערי הרב, ותמיד 22 מיליון שקל נשארים בסעיף הזה לאישור התקציב.
היו"ר מיכאל נודלמן:
כלומר גם בשנה הזאת נצטרך להיאבק.
ארז חלפון:
בוודאי כי הם לא נותנים את זה בבסיס.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה רבה. זאת לא הישיבה האחרונה אתכם. אני מאחל לכם עבודה פורייה וטובה, וניפגש כאן. זה התפקיד שלנו.
הישיבה ננעלה בשעה 13:00