פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 358
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, ט' באייר התשס"ח (14 במאי, 2008), שעה 12:00
סדר היום:
1. הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (תיקון מס' 35) (דין משמעתי, בירור קבילות סוהרים והוראות שונות), התשס"ז-2007 (מ/324) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית
נכחו:
חברי הוועדה:
אופיר פינס-פז – היו"ר
אסתרינה טרטמן
מוזמנים:
סנ"צ עופרה פויר - רמ"ד דין משמעתי, המשרד לביטחון פנים
רויטל גור - המשרד לביטחון פנים
עו"ד נעמה פויכטונגר - משרד המשפטים
עו"ד בני פולצ'ק - עוזר יועמ"ש לענייני משמעת, נציבות שירות בתי-הסוהר
חיים שמואלביץ - נציבות שירות בתי-הסוהר
עליזה יעקובי - ראש ענף משמעת, נציבות שירות בתי-הסוהר
עו"ד רחלה אראל - לשכת עורכי-הדין
עו"ד לילה מרגלית - האגודה לזכויות האזרח
ייעוץ משפטי: מרים פרנקל-שור
עידו בן-יצחק
שגיב שלום (מתמחה)
מנהלת הוועדה: יפה שפירא
רשמת פרלמנטרית: אירית שלהבת
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (תיקון מס' 35) (דין משמעתי, בירור קבילות סוהרים והוראות שונות), התשס"ז-2007 (מ/324) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית
היו"ר אופיר פינס-פז:
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (תיקון מס' 35) (דין משמעתי, בירור קבילות סוהרים והוראות שונות), התשס"ז-2007 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית.
מרים פרנקל-שור:
זה נוסח של הצעת החוק המקורית. הוספנו גם תיקונים מסוימים שמוצעים לוועדה, חלקם בהסכמת שירות בתי-הסוהר, בחלקם אין לנו עדיין עמדת המשטרה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
נקרא את הנוסח. בכל מקום שמסומן שהעמדה עדיין לא הוכרעה נקיים דיון. בבקשה.
שגיב שלום:
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס'...) (דין משמעתי, בירור קבילות סוהרים, והוראות שונות), התשס"ז – 2007
"תיקון סעיף 1
1.
בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב – 19711 (להלן – הפקודה), בסעיף 1 –
(1) אחרי ההגדרה "אסיר שפוט" יבוא:
""בית דין" – בית דין למשמעת או בית לערעורים שכוננו לפי הוראות סימנים ט'2 ו – ט'3 בפרק ג'";
(2) אחרי ההגדרה "הנציב" יבוא:
""חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו – 19862;";
(3) אחרי ההגדרה "חפץ אסור" יבוא:
""יוצא צבא" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון;
""יוצא צבא בשירות סדיר" – יוצא צבא הממלא את חובתו לשירות סדיר בשירות בתי הסוהר לפי חוק שירות ביטחון;";
(4) בהגדרה "קצין שיפוט" אחרי "ומעלה" יבוא "שהוכשר לשמש כקצין שיפוט לפי פקודות השירות";
(5) בהגדרה "קצין שיפוט בכיר" – המילים "לרבות מנהל בית סוהר" – יימחקו;
(6) במקום ההגדרה "עבירת משמעת" יבוא:
""עבירת משמעת" – כמשמעותה בסעיף 103;".
תיקון סעיף 80
1א.
בסעיף 80(ג)(2) לפקודה, בסופו יבוא "הושעה סוהר, יבחן הנציב את ההשעיה מזמן לזמן"."
היו"ר אופיר פינס-פז:
על סעיף 1א יש ויכוח? הוא מסומן באדום.
מרים פרנקל-שור:
זה מקובל על שירות בתי-הסוהר. יש לנו תיקון עקיף לחוק המשטרה. אולי כדאי להקדים ולומר שהתיקון הזה דומה מאוד, כמעט זהה לתיקון לחוק המשטרה (דין משמעתי) שעבר ב-2005 בוועדת הפנים והגנת הסביבה. אנחנו שואפים להשוות בין הפקודה ובין החוק.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הדברים הרי הוסכמו בעבר. אנחנו רק צריכים ליישם אותם בתחום הזה. לכן אין דיון על כל מילה ועל כל קוצו של יו"ד, אלא רק על נושאים שעומדים במחלוקת. אני מבין שאין ויכוח על סעיף 1א.
מרים פרנקל-שור:
זה לגבי בתי-הסוהר. לגבי המשטרה – כאשר נגיע לתיקונים העקיפים נשמע את עמדת המשטרה.
שגיב שלום:
"הוספת סעיף 95יג
2.
לפני סעיף 96 לפקודה, תחת הכותרת "סימן ח': איסורים" יבוא:
"סוהר יעסוק בתפקידו בלבד
95יג.
סוהר לא יעסוק בעבודה או במשרה חוץ מתפקידיו לפי פקודה זו, אלא אם כן הנציב או מי שהוא הסמיכו לכך התיר לו זאת במפורש, בכתב."
תיקון סעיף 96
3.
בסעיף 96 לפקודה, סעיף קטן (א) – בטל.
החלפת סימנים ט' עד ט4
4.
בפרק ג' לפקודה, במקום סימנים ט' עד ט'4 יבוא:
"סימן ט': דין משמעתי – הוראות כלליות
הגדרות
101.
בסימן זה ובסימנים ט'1 עד ט'6 –
"מחדל" – הימנעות מעשיה שהיא חובה לפי כל דין או לפי כל הוראה אחרת שניתנה כדין;
"מעשה" – לרבות מחדל;
"סוהר" – לרבות יוצא צבא בשירות סדיר;
"תובע" – סוהר שמונה לשמש כתובע בבית דין למשמעת לפי הוראות סעיף 110 יז.
תחולת הדין המשמעתי
102.
סוהר כפוף לדין המשמעתי לפי סימן זה וסימנים ט'1 עד ט'6.
עבירת משמעת
103.
(א) עבירת משמעת היא עבירה הפוגעת בסדר הטוב ובמשמעת, והמנויה בתוספת השניה.
(ב) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השניה.
העמדה לדין משמעתי
104.
העמדה לדין משמעתי של סוהר בשל עבירת משמעת, לפני בית דין או לפני דן יחיד, תהיה לפי הוראות סימן זה וסימנים ט'1 עד ט'6. "
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני רוצה להתנצל בפני הציבור שצופה בנו בבית. הבחירה שהדיון הזה יהיה מצולם היא בחירה לא טובה.
שגיב שלום:
"תחולה לפי מקום
105.
הדין המשמעתי יחול גם אם עבירת המשמעת נעברה, כולה או מקצתה, מחוץ לשטח ישראל; לענין זה, "שטח ישראל" – כהגדרתו בסעיף 7(ג) לחוק העונשין, התשל"ז - 19773 (בחוק זה – חוק העונשין).
יסוד נפשי בעבירות משמעת
106.
(א) סוהר מבצע עבירת משמעת גם אם עשה אותה ברשלנות, אלא אם כן נאמר אחרת בהגדרת העבירה.
(ב) בסעיף זה, "רשלנות" – אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי עבירת המשמעת, כשסוהר סביר יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד –
(1) שלענין הפרטים הנותרים היתה לפחות רשלנות כאמור;
(2) שאפשרות גרימת התוצאות לא היתה בגדר הסיכון סביר.
דיני ראיות וסדרי דין
107.
(א) על הדיון המשמעתי לפי סימן זה ולפי סימנים ט'1 עד ט'6 לא יחולו דיני הראיות הנוהגים בבתי המשפט, אלא אם כן נאמר אחרת בסימנים האמורים.
(ב) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת יקבע את סדרי הדין, לרבות סדרי המצאת מסמכים, שלפיהם יקוים וינוהל הדיון המשמעתי לפי סימן זה ולפי סימנים ט'1 עד ט'6.
(ג) בכל ענין של סדרי דין, שלא נקבעו לגביו הוראות לפי סימן זה או לפי סימנים ט'1 עד ט'6, ינהג היושב בדין בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק, ובלבד שינמק את החלטתו לענין זה.
אין אחריות משמעתית פעמיים
108.
אין דנים סוהר בדין משמעתי על מעשה שזוכה ממנו או שהורשע בו בדין משמעתי, לפי סימן זה או לפי סימנים ט'1 עד ט'6.
שיפוט משמעתי בנוסף לשיפוט פלילי
109.
אחריותו של סוהר בשל עבירת משמעת אינה גורעת מאחריותו הפלילית בשל מעשה, ומותר לנקוט נגדו הליכים משמעתיים, אף אם הורשע או זוכה בשל המעשה בבית משפט.
הליך משמעתי והליך פלילי
110.
(א) הוגש נגד סוהר כתב אישום לבית דין למשמעת או כתב תלונה לדן יחיד והוגש נגד הסוהר בשל אותו מעשה גם כתב אישום לבית משפט בשל עבירה פלילית או שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע שבכוונתו להגיש כתב אישום כאמור, יעוכבו, ההליכים המשמעתיים, על אף הוראות סעיף 109, עד גמר ההליכים הפליליים, והוא הדין אם כתב האישום או כתב התלונה הוגש נגד הסוהר לאחר הגשת כתב האישום לבית המשפט בשל העבירה הפלילית.
(ב)
(1) בכפוף לאמור בפסקה (2) הסתיימו ההליכים הפליליים או הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי חזר בו מכוונתו להגיש כתב אישום לבית משפט בשל עבירה פלילית ימשיך בית הדין למשמעת או הדן יחיד, לפי הענין, בהליכים המשמעתיים.
(2) ההליכים המשמעתיים לא יימשכו, אם מיום שהוגש כתב אישום לבית משפט בשל עבירה פלילית או מיום שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע שבכוונתו להגיש כתב אישום כאמור, חלפה תקופת ההתיישנות האמורה בפסקאות (1) או (2) של סעיף 110ג(א), לפי הענין, אלא אם כן הורה הנציב על המשך ההליכים המשמעתיים מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם התקיים אחד מאלה:
(1) הסוהר שנגדו הוגש כתב האישום לבית הדין למשמעת או כתב התלונה לדן יחיד הסכים להישפט בדין משמעתי לפני גמר ההליכים הפליליים נגדו;
(2) בית הדין למשמעת או הדן יחיד, לפי הענין, החליט, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, כי נסיבות המקרה מחייבות את המשך ההליכים המשמעתיים על אף שטרם הסתיימו ההליכים הפליליים.
שיפוט משמעתי לפי חיקוק אחר
110א.
נמנה סוהר עם בעלי מקצוע הכפופים לשיפוט משמעתי לפי חיקוק אחר, ניתן לשפוט אותו בדין משמעתי לפי סימן זה וסימנים ט'1 עד ט'6, אף אם כבר נשפט בשל אותו מעשה לפי החיקוק האחר, וכן ניתן לשפוט אותו לפי החיקוק האחר, אף אם כבר נשפט לפי הסימנים האמורים.
הליכים משמעתיים נגד מי שחדל להיות סוהר
110ב.
(א) מי שעבר עבירת משמעת בהיותו סוהר ולאחר ביצוע העבירה חדל להיות סוהר, לא יידון בדין משמעתי, אלא אם כן הובא לדין משמעתי, מטעמים שיירשמו –
(1) לפני בית דין למשמעת – בתוך 180 ימים מהיום שבו חדל להיות סוהר;
(2) לפני דן יחיד – בתוך 90 ימים מהיום שבו חדל להיות סוהר.
(ב) הובא סוהר לדין משמעתי ובטרם הסתיימו ההליכים בענינו חדל להיות סוהר, יופסקו ההליכים אלא אם כן החליט בית הדין או הדן יחיד, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, מיוזמתו או לבקשת בעל דין להמשיך בהליכים ובלבד שטרם חלפו מהיום שבו התקיים ההליך האחרון –
(1) לפני בית דין – 90 ימים;
(2) לפני דן יחיד – 45 ימים.
(ג) המשיך בית הדין או הדן יחיד בהליכים לגבי מי שחדל להיות סוהר, לפי הוראות סעיף קטן (ב), או החל בהליכים כאמור, לפי הוראות סעיף קטן (א), יראו אותו, לענין סימן זה וסימנים ט'1 עד ט'6, כסוהר, אלא אם כן נאמר אחרת בסימנים האמורים."
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה עמדת שירות בתי-הסוהר. מה המשטרה אומרת? אין לה בעיה עם זה? הוועדה רוצה למחוק את הסעיף.
עופרה פויר:
אצלנו נוהגים להמשיך לדון, והדיון נמשך כאילו מדובר עדיין בשוטר. מוטלים כמובן עונשים בשינויים המחויבים מעצם העובדה שהשוטר כבר לא משרת במשטרה.
מרים פרנקל-שור:
המשטרה טוענת למעשה שאין סעיף כללי כזה בחוק המשטרה, אלא בסעיפים מסוימים יש הוראות פרטניות. אותו דבר קיים גם בפקודת בתי-הסוהר. לפיכך העמדה שלנו שיש מקום למחוק את הסעיף, אלא אם יאמר שירות בתי-הסוהר אחרת.
עליזה יעקובי:
זה מקובל עלינו, בהחלט.
מרים פרנקל-שור:
השאלה אם להשאיר את הסעיף על כנו או למחוק אותו. הוועדה ממליצה למחוק אותו מכיוון שהמשטרה הפנתה את תשומת לבנו שקיימות הוראות פרטניות בחוק המשטרה ואותו דבר קיים בפקודת בתי-הסוהר. לכן השאלה מה הצורך בסעיף.
נעמה פויכטונגר:
אין מחלוקת על התוצאה, כלומר גם במשטרה וגם בשירות בתי-הסוהר אם נמשך הליך לגבי מי שהוא כבר לא שוטר או כבר לא סוהר גם ההיגיון הישר מחייב אילו עונשים לא רלוונטיים לגביו ומה מן ההליכים יימשך כאילו היה עדיין שוטר או סוהר. אבל נדמה לנו שמבחינה פרשנית נכון יותר לא להשאיר את זה לאיזו פרשנות שצריכה להיות כאילו מובנת מאליה אם אפשר להגיד אמירה פשוטה וברורה. העובדה שזה לא נמצא בחוק המשטרה – אולי אפשר יהיה בעתיד לתקן את זה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אפשר לתקן את זה עכשיו בתיקון עקיף, לא רק בעתיד.
נעמה פויכטונגר:
לזה המשטרה צריכה להתייחס.
עופרה פויר:
קיבלנו אתמול רשימה של תיקונים עקיפים שמתבקשים לחוק המשטרה ולפקודת המשטרה.
מרים פרנקל-שור:
זה לא היה אתמול. עברנו על התשובה שלכם גם אתמול למרות שלא היה נציג מטעמכם בישיבה אצלי. קיבלתם תיקונים לשני דברים מהותיים שעלו אתמול בישיבה אצלי. זה הדבר היחיד שהגיע.
עופרה פויר:
התיקונים שקיבלנו אתמול מתייחסים לדברים שאנחנו לא בחנו.
מרים פרנקל-שור:
לא לדבר הזה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הסעיף הזה היה מקדמת דנא.
עופרה פויר:
אינני יודעת. לא נדרשנו להתייחס לעניין הזה.
מרים פרנקל-שור:
בוודאי נדרשתם. הגיע אליי מכתב עם התשובה שלכם.
חיים שמואלביץ:
העמדה הזאת היא גם עמדת משרד המשפטים, כלומר יש מקום שיישאר הסעיף כפי שהוא רשום כדי שלא תהיה לקונה. עדיף שזה יהיה לא רק בהסדר פנימי אלא יופיע בחוק בדברים ברורים.
מרים פרנקל-שור:
כולנו מבינים שזה אותה תוצאה. אני רוצה להפנות אתכם לסעיף 110נד(א), הקובע: "נשיא בית-הדין לערעורים רשאי להורות כי בית-הדין לערעורים, או בית-הדין למשמעת שקבע לכך, יקיים משפט חוזר בענין משמעתי שנפסק בו סופית, גם אם חדל הנאשם להיות סוהר ...". כלומר, כאשר הולכים להוראות הפרטניות רואים שבעצם קיימת אותה תוצאה. זה שאלה של נוסח בלבד, אין מחלוקת על המהות. אם אתם רוצים להשאיר את זה לנסחית של הכנסת – בהחלט מקובל עליי. מהותית אין שום מחלוקת על התוצאה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה ברור. השאלה איך פותרים את זה.
מרים פרנקל-שור:
המשטרה הפנתה תשומת לבנו במכתבה ב-29 באפריל לכך שקיימות הוראות פרטניות לגבי כל מקום ומקום. לכן התעוררה השאלה האם יש מקום להשאיר את סעיף קטן (ג) על כנו. לא בנפשנו הדבר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
נכון יותר להשאיר את סעיף קטן (ג) על כנו.
מרים פרנקל-שור:
אין לי בעיה עם זה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בסדר, נשאיר את סעיף קטן (ג) על כנו, ותכניסו תיקונים היכן שצריך בחוק המשטרה.
שגיב שלום:
"התיישנות עבירות
110ג.
(א) לא יועמד סוהר לדין משמעתי לאחר שחלפו מיום ביצוע עבירת המשמעת תקופות התיישנות כמפורט להלן:
(1) לפני בית דין למשמעת – שלוש שנים;
(2) לפני דן יחיד – שנה.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), התנהלו בירור, בדיקה או חקירה בנוגע לעבירת משמעת, בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א), לפי הענין, יחל מנין תקופות ההתיישנות לגביה, כאמור באותו סעיף קטן, ביום ההליך האחרון של הבירור, הבדיקה או החקירה.
(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הנציב או מי שהוא הסמיך לענין זה להתיר את העמדתו לדין של סוהר בפני דן יחיד, אף אם חלף המועד האמור בסעיף קטן (א)(2), בנסיבות מיוחדות שירשמו, ובלבד שלא חלף המועד האמור בסעיף קטן (א)(1)."
היו"ר אופיר פינס-פז:
יש בעיה עם זה?
לילה מרגלית:
הרקע לתיקון הזה הוא מקרה שאדם למשל מגיש תלונה למשטרה נגד סוהר, המשטרה מחליטה לסגור את התיק ומחליטים להעביר את התיק לפסים משמעתיים במשטרה. מבקשים שלא תחול תקופת ההתיישנות בשירות בתי-הסוהר אם למשל המתלונן רוצה להגיש ערר על ההחלטה לסגור את התיק הפלילי. הבעיה הזאת מתעוררת אולי ביתר שאת, או באותה מידה, דווקא במשטרה כאשר מדובר במי שהגיש תלונה למח"ש. מח"ש חוקרת ומחליטה לסגור את התיק הפלילי ומחליטה גם להעמיד את השוטר לדין משמעתי. כאשר המתלונן מקבל הודעה ממח"ש על ההחלטה הזאת, במכתב כתוב פעמים רבות שהוא רשאי להגיש ערר על ההחלטה אבל שייקח בחשבון שעלולה לחול תקופת ההתיישנות. לכן היינו מציעים, ככל שאפשר, לבצע תיקון עקיף ברוח דומה לסעיף קטן (ב1) גם בחוק המשטרה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הבקשה לא מתקבלת.
שגיב שלום:
"(ג) הוגש כתב אישום לבית דין למשמעת או כתב תלונה לדן יחיד בתוך התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי הענין, ולא החל הדיון בפני בית הדין למשמעת – בתוך 3 שנים מיום הגשת כתב האישום, או לפני הדן יחיד – בתוך שנה מיום הגשת כתב התלונה, יופסקו ההליכים נגד הסוהר, והוא הדין אם חלה הפסקה בדיון בהליך לפני בית הדין למשמעת או הדן יחיד לתקופה העולה על התקופות האמורות, לפי הענין.
התיישנות עונשים
110ד.
עונש שהוטל בדין משמעתי ולא הוחל בביצועו לא יבוצע, ואם הוחל בביצועו והופסק, לא ימשיכו בו –
(1) לענין עונש שהטיל בית דין – אם חלפה שנה מיום שפסק הדין נעשה חלוט או מיום הפסקת ביצוע העונש, לפי הענין;
(2) לענין עונש שהטיל דן יחיד – אם חלפו שישה חודשים מיום שהפסק נעשה חלוט או מיום הפסקת ביצוע העונש, לפי הענין.
אי תלות
110ה.
בעניני שפיטה לפי סימן זה וסימנים ט'1 עד ט'6, אין על היושב בדין מרות זולת מרותו של הדין, ואין הוא נתון בענינים אלה למרות מפקדיו.
פומביות הדיון
110ו.
(א) דיון בבית דין ייערך בדלתיים פתוחות.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) –
(1) רשאי הנציב להורות, לפני הדיון, מטעמים שיירשמו, על עריכת הדיון, כולו או חלקו, בדלתיים סגורות, אם מצא כי הדבר דרוש לשם מניעת פגיעה בביטחון המדינה או בדרכי פעולתו של השירות;"
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה זה "דרכי פעולתו של השירות"? לא מקובל עליי. זה גורף מדי.
נעמה פויכטונגר:
אפשר להסביר מה היתה הכוונה, ושירות בתי-הסוהר מוזמן לתקן אותי.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תסבירי לי. אני לא מקבל את זה. אני לא מסכים שלנציב, שהוא לא גורם משפטי, יהיו סמכויות כל-כך מרחיקות לכת בתחום הזה, נקודה. חבל על הדיבורים. ענייני ביטחון המדינה – בבקשה, "מטעמים שיירשמו". דברים אחרים – למה?
נעמה פויכטונגר:
לפעמים זה - - - של השירות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אז זה יהיה "באישור היועץ המשפטי לממשלה".
נעמה פויכטונגר:
הייתי רוצה לקבל את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה לפני שמכניסים אותו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
"הנציב ברשות היועץ המשפטי לממשלה".
נעמה פויכטונגר:
האם תוכלו לחכות עד שאקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בעניין הזה?
היו"ר אופיר פינס-פז:
לא. הוא עסוק כידוע לנו, לא נטריד אותו בזוטות.
מרים פרנקל-שור:
אותו סעיף מצוי בחוק המשטרה. ההחלטה לגביו זהה?
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני עוסק עכשיו רק בשירות בתי-הסוהר. לכן אמרתי לה שאני לא רוצה עכשיו לתקן את כל העולם.
מרים פרנקל-שור:
זה הדין המשמעתי. שאפנו לאורך כל הדרך להשוואה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אין לי בעיה אם זה מוסכם, אבל אם זה פורץ ויכוח מכאן ועד אמריקה לא אסכים לכך.
חיים שמואלביץ:
צריך להיות שוויון. מה ההבדל?
היו"ר אופיר פינס-פז:
שאפתם עד פה, ועכשיו אני כאן. עד עכשיו נתתי לכם לשחק אבל נגמר. אין הבדל. עו"ד מירי פרנקל-שור הובילה את זה לכיוון מסוים, שהיה מקובל עליי, שבעיקרון זה צריך להיות דומה, אבל לא תמיד זה יכול להיות דומה. אם יש הסכמה שגם כאן המפכ"ל לא יוכל בדלתיים סגורות לקבל החלטה בלי אישור היועץ המשפטי לממשלה, בבקשה. אם אין הסכמה, אני משאיר את הסעיף כפי שהוא.
עליזה יעקובי:
אולי זה יהיה שר הביטחון כמו בתעודת חיסיון. הוא הרבה יותר נגיש לנו. הרי העילות בערך אותן עילות כמו בתעודת חיסיון. בענייני ביטחון המדינה בדרך כלל זה שר הביטחון, ופעולת השירות זה דברים שקשורים לנושאים שבענייני המשרד.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אבל למה זה צריך להיות בדלתיים סגורות?
עליזה יעקובי:
כי יש סודיות של דרכי פעולה. יש יחידות סודיות שמוציאים תעודת חיסיון על דרכי הפעולה שלהן.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אז זה ביטחון.
עליזה יעקובי:
זה לא ביטחון המדינה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לא אמרתי שלא, אבל אני רוצה שתהיה עוד עין.
חיים שמואלביץ:
אולי נאמר: "רשאי הנציב להורות, לאחר שקיבל חוות דעת היועץ המשפטי של שירות בתי-הסוהר" ואז יהיה ברור שגורם משפטי בחן את זה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתה מעמיד אותי במצב בלתי אפשרי. זה היועץ או מי מטעמו, כמובן, ולא היועץ עצמו.
עליזה יעקובי:
אני יודעת שזה היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו. בתיקי השימוש בכוח נגד סוהרים אנחנו מחכים לאישורים להעמדה לדין משמעתי שבועות וחודשים.
חיים שמואלביץ:
אם זה היועץ המשפטי לממשלה זה עניין של חודשים רבים עד שתינתן חוות דעת.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אז נקבע את פרקליט המדינה?
חיים שמואלביץ:
הצעתי לאדוני שזה יהיה היועץ המשפטי לשירות בתי-הסוהר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני לא מקבל את העצה הזאת.
נעמה פויכטונגר:
לא מדובר כאן על הוראה של חיסיון, אלא רק על דלתיים סגורות.
מרים פרנקל-שור:
אולי כדאי לצמצם את "דרכי פעולתו של השירות". אני מבינה שמדובר על יחידות מסוימות בשירות בתי-הסוהר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בבקשה, אפשר לצמצם את ההגדרה, גם זאת אפשרות.
מרים פרנקל-שור:
אולי נחזור אל זה בסוף הדיון ובינתיים נחפש תשובה.
עליזה יעקובי:
אולי נאמר "ביטחון בתי-הסוהר".
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה זה "ביטחון בתי-הסוהר"?
עליזה יעקובי:
למשל פעולה של יחידות מיוחדות בבתי-הסוהר. אלה הדברים שאנחנו לא רוצים שיהיו גלויים. יש דברים שהם נחלת הכלל, איך יחידה מסוימת פועלת.
חיים שמואלביץ:
יש פעילויות של יחידות של שירות בתי-הסוהר שנעשות עבור משטרת ישראל, יש פעילויות שנעשות עבור הצבא, יש פעילויות בתוך השטחים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אבל אתם לא רוצים לכתוב את שמות היחידות, לצמצם את זה ל-2-3 היחידות הידועות. אם תסכימו נעשה את זה. תשקלו את זה.
חיים שמואלביץ:
אולי "דרכי פעולה מבצעיות".
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה נשמע טוב יותר: "דרכי פעולתו המבצעיות של השירות", בסדר.
שגיב שלום:
"(2) רשאי בית דין להורות, בכל שלב של הדיון, מטעמים שיירשמו, על עריכת הדיון, כולו או חלקו, בדלתיים סגורות, אם מצא כי הדבר דרוש מהטעמים המפורטים בפסקה (1), או אם ראה צורך בכך באחת מאלה:
(א) לשם מניעת פגיעה בשלומו של אדם;
(ב) לשם הגנה על ענינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין;
(ג) לשם הגנה על ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח – 19984;
(ד) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל.
(ג) החליט הנציב או בית דין על פי סמכותו לפי הוראות סעיף קטן (ב), על עריכת הדיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לקבוצת בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או חלקו.
איסור פרסום
110ז.
(א)
(1) לא יפרסם אדם דבר על דיון המתנהל בפני בית דין בדלתיים סגורות אלא ברשות בית הדין, ואם הנציב הוא שהורה, לפי הוראות סעיף 110ו(ב)(1), על עריכת הדיון בדלתיים סגורות – לא יתיר בית דין את הפרסום כאמור אלא לאחר שהובאה בפניו עמדת הנציב לענין זה.
(2) הסתיים הדיון כאמור בפסקה (1), רשאי הנציב, אם הורה על עריכת הדיון בדלתיים סגורות לפי הוראות סעיף 110ו(ב)(1), או נשיא בית הדין, אם בית הדין הוא שהורה כאמור לפי הוראות סעיף 110ו(ב)(2), להתיר את הפרסום, אם ראה שאין עוד מניעה לעשות כן.
(ב)
(1) התקיים דיון, כולו או חלקו, בדלתיים פתוחות, רשאי בית הדין לאסור כל פרסום בקשר לדיון, לרבות שם המתלונן, מסמכים שהוגשו לבית הדין, פרוטוקול הדיון, הכרעת הדין או גזר הדין, והכל אם ראה כי הדבר דרוש לשם מניעת פגיעה בביטחון המדינה, בשלומו של אדם או בדרכי פעולתו של השירות."
היו"ר אופיר פינס-פז:
"פעולתו המבצעית של השירות".
עידו בן-יצחק:
זה בית-הדין. זה לא הנציבות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אז מה? עשית מבית-הדין אלוהים? ממי מורכב בית-הדין, לא מעובדי השירות? אז מה אתם מלינים? זה עוד לא בית-המשפט העליון, וגם בית-המשפט העליון הוא לא מה שהיה פעם, כידוע.
שגיב שלום:
"(2) הסתיים הדיון כאמור בפסקה (1), רשאי נשיא בית הדין להתיר את הפרסום, אם ראה שאין עוד מניעה לעשות כן.
(ג) המפרסם דבר שפרסומו נאסר לפי הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שישה חודשים.
(ד) הסמכות לדון בעבירה לפי סעיף זה היא בידי בית משפט השלום.
הפרעות לדיונים
110ח.
(א) בית דין רשאי לצוות על הרחקתו של כל אחד מאלה מאולם בית הדין בעת הדיון:
(1) מי שמפריע לדיוני בית הדין או מתנהג בצורה הפוגעת בכבוד בית הדין;
(2) מי שיש בנוכחותו, לדעת בית הדין, כדי להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל.
(ב) ציווה בית הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להתיר שימוש בכוח סביר לשם ביצוע ההרחקה, אם מצא כי הדבר נדרש, ובלבד שהזהיר את מי שציווה על הרחקתו כי בכוונתו לעשות כן.
(ג) ציווה בית הדין, לפי הוראות סעיף קטן (א), על הרחקתו של צד להליך, יובאו ההליכים לידיעתו בדרך שיורה בית הדין.
ביזיון בית הדין
110ט.
(א) בית דין, הדן בענין שבשיפוטו, רשאי להטיל קנס בשיעור כאמור בסעיף קטן (ג), על מי שמתקיים בו אחד מאלה, בין אם הוא סוהר ובין אם אינו סוהר:
(1) הוא הוזמן כדין לבית דין ולא התייצב או עזב לפני שקיבל רשות לעשות כן, ולא הראה סיבה מספקת להעדרו או לעזיבתו;
(2) הוא נדרש כדין על ידי בית דין להמציא מסמך שברשותו ולא המציאו בלא הצדק חוקי;
(3) בהיותו עד בבית דין לא השיב על שאלה שנדרש כדין להשיב עליה או השיב ביודעין תשובה מתחמקת בלא הצדק חוקי.
(ב) בית דין רשאי להטיל על אדם קנס לפי הוראות סעיף קטן (א), אף שלא בפניו.
(ג) קנס שהוטל לפי סעיף קטן (א), לא יעלה על מחצית הסכום האמור בסעיף 40(2) לחוק העונשין, וייגבה בדרך שבה נגבה קנס שהטיל בית משפט בהליך פלילי.
(ד) על החלטת בית דין למשמעת לפי סעיף קטן (א) ניתן לערער לפני בית הדין לערעורים.
צו הבאה
110י.
(א) נאשם, משיב, או מי שהוזמן להעיד בבית דין, שלא התייצב או שלא המציא מסמך לבית דין, אם הצטווה לעשות כן, רשאי בית הדין, אם שוכנע כי אותו אדם נמנע מלהתייצב או מלהמציא את המסמך בלא הצדק סביר, לצוות על הבאתו לפני בית הדין בזמן שיקבע בצו, ובלבד שהזהירו כי בכוונתו לעשות כן.
(ב) על צו הבאה לפי סעיף זה, יחולו ההוראות לפי סעיף 73א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 19845, בשינויים המחויבים.
רציפות הדיון
110
יא.
כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי בית דין למשמעת לדחות את מועד תחילת הדיון או את המשכו; הוחל בגביית הראיות, יימשך הדיון ברציפות, ככל שניתן הדבר.
ייצוג סוהר בדין משמעתי
110יב.
(א) סוהר שהוא נאשם, מערער או משיב בדיון לפני בית דין, רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין.
(ב) סוהר שהוא נאשם או עורר בדיון לפני דן יחיד, אינו רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין.
נוכחות בדין
110יג.
(א) בכפוף להוראות סעיף זה, לא יידון סוהר בדין משמעתי שלא בפניו.
(ב) בית דין רשאי לדון סוהר שלא בפניו אם ביקש זאת הסוהר או הביע הסכמתו לכך ובית הדין סבור, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא יהיה בכך משום עיוות דין, ובלבד שהסוהר יהיה נוכח בעת הקראת כתב האישום ומתן פסק הדין, והוא מיוצג על ידי עורך דין.
(ג) בית דין רשאי לדון סוהר ולגזור את דינו שלא בפניו אם הוא הוזמן כדין והוסבר לו בהזמנה שאם לא יתייצב ניתן יהיה לדונו ולגזור את דינו שלא בפניו, ובית הדין סבור, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא יהיה בכך משום עיוות דין, ואולם לא יגזור בית דין עונש מחבוש על הסוהר שלא בפניו.
(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו – (ג), רשאי בית דין, בכל שלב של הדיון, לצוות על התייצבותו של הסוהר.
(ה) נגזר דינו של סוהר שלא בפניו, רשאי בית הדין, לבקשת הסוהר, לבטל את הדיון, לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין, אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בתוך 15 ימים מהיום שהומצא לסוהר פסק הדין, ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בבקשה כאמור, אף אם הוגשה לאחר תום התקופה האמורה.
(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית דין לצוות על הרחקתו של הסוהר, לפי הוראות סעיף 110ח."
עידו בן-יצחק:
"גבייה מוקדמת של עדות
110יד.
(א) הוגש כתב אישום לבית דין למשמעת וטרם החל הדיון, רשאי בית הדין, לבקשת בעל דין, לגבות עדותו של אדם לאלתר, אם ראה שהעדות חשובה לבירור האשמה וכי יש יסוד סביר להניח שלא ניתן יהיה לגבותה במהלך הדיון; החלו בירור או בדיקה או נפתחה חקירה בעבירת משמעת וטרם הוגש כתב אישום, רשאי לעשות כן נשיא בית הדין למשמעת, לבקשת תובע או לבקשת סוהר העשוי להיות נאשם בעבירה.
(ב) עדות כאמור בסעיף קטן (א), תיגבה בפני תובע ובפני הנאשם או מי שעשוי להיות נאשם, אלא אם כן החליט בית הדין או נשיא בית הדין, לפי הענין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לגבותה שלא בפני הנאשם או מי שעשוי להיות נאשם.
דרגת שופט
110
טו.
בבית דין לא יישב שופט שדרגתו נמוכה מדרגת הנאשם.
אב בית-דין
110
טז.
(א) יושב בדין נשיא בית הדין – יהיה הוא אב בית הדין; לא יושב בדין נשיא בית הדין – יהיה הבכיר בדרגה אב בית הדין ואם אין בכיר בדרגה, ייקבע אב בית הדין על ידי נשיא בית הדין.
(ב) אב בית הדין ינהל את הדיון בישיבות בית הדין ורשאי הוא להורות כל הוראה הדרושה לקיום הסדר במקום הדיון.
מינוי תובע
110יז.
הנציב או מי שהוא הסמיכו לכך ימנה עורך דין שהוא סוהר מדרגת מישר ומעלה, שישמש תובע בבית הדין למשמעת, וכמשיב או כמערער בבית הדין לערעורים, לפי הענין, וייצגו; בסעיף זה, "מישר" – למעט מישר משנה."
היו"ר אופיר פינס-פז:
יש כאן בעיה?
רחלה אראל:
אני מבקשת להתייחס לסעיף 110ח – הפרעות לדיונים, לסייג את התחולה לגבי עורכי-דין, כפי שזה מתקיים בבתי-המשפט האזרחיים, וכך גם את סעיף ביזיון בית-הדין.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה מקובל? למה לא עשיתם את זה?
עליזה יעקובי:
זה זהה למה שכתוב בחוק המשטרה ושם זה לא כתוב.
חיים שמואלביץ:
אבל אין לנו בעיה עם זה.
עליזה יעקובי:
לא התכוונו לעשות בסעיף הזה שימוש נגד עורכי-דין.
רחלה אראל:
אולי אפשר לסייג את תחולת שני הסעיפים הללו לגבי עורכי-דין שמייצגים כמובן נאשמים בבית-הדין.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בסדר. ונכניס תיקון עקיף גם בחוק המשטרה. אבל עורכי-דין שמייצגים כמובן, ולא סתם מי שהם עורכי-דין אבל באים בתור קהל או כבני משפחה או כנאשמים.
רחלה אראל:
בסעיף 110יב(ב) נקבע כלל: "סוהר שהוא נאשם או עורר בדיון לפני דן יחיד אינו רשאי להיות מיוצג על-ידי עורך-דין". הייתי מבקשת לשנות את זה וכן לאפשר לסוהר להיות מיוצג.
מרים פרנקל-שור:
אני רוצה להפנות תשומת לבך שסעיף 110יב(א) מדבר על בית-דין, ואילו סעיף קטן 110יב(ב) מדבר על דיון בפני דן יחיד בשיפוט משמעתי.
רחלה אראל:
אני מבינה את זה.
חיים שמואלביץ:
סוהר שלא הלך עם כובע – מבקשים שעורך-דין ייצג אותו?
היו"ר אופיר פינס-פז:
למה לא? הוא צריך להרוויח ...
רחלה אראל:
הייתי מבקשת שאפשרות לייצוג משפטי תהיה פתוחה גם כאן.
מרים פרנקל-שור:
זו סוגייה שצריך עוד לתת עליה את הדעת באופן הרחב ביותר. עד כה גם בצבא וגם במשטרה לא קיים ייצוג של עורכי-דין בדינים משמעתיים. אני מבקשת שהוועדה לא תקבל את הבקשה ונקיים על כך דיון בוועדה. כרגע אני מתנגדת נחרצות לבקשה. זה משנה את כל מהותו של הדין המשמעתי וצריך להבין את המשמעויות של זה.
עופרה פויר:
כל ההיגיון של דיון בפני דן יחיד נובע בדיוק מן האפשרות לנהל את ההליך במהירות.
אסתרינה טרטמן:
בדיוק כדי לא לתת לזה אופי משפטי מובהק בייצוג של עורכי-דין. זה מיותר לגמרי, אין כאן שום הצדקה לייצוג על-ידי עורך-דין. בדיוק לשם המטרה הזאת יש את המסלול השונה הזה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הדיון בעניינו של ניצב חיים כהן היה בפני דן יחיד? אם כך אז אני רוצה לאפשר ייצוג על-ידי עורכי-דין.
עופרה פויר:
לניצב חיים כהן היה הליך מיוחד מאוד מכיוון שהתקיים הליך בפני המפכ"ל, כלומר בפני דן יחיד, ולאור הבקשה שהוגשה לפסלות של המפכ"ל, לפי ההוראות הקיימות בחוק המשטרה, זה הועבר לשופט בדימוס. זה הוראות ספציפיות. זה היה הליך של דן יחיד.
היו"ר אופיר פינס-פז:
כפי שהתנהל ההליך הזה אז ייתכן שצריך עורכי-דין גם בהליך משמעתי. בסופו של דבר התיק הזה הגיע לבג"ץ מרוב שלא היו עורכי-דין.
עופרה פויר:
זה באמת היה מיוחד מאוד, מהבחינה שהדן היחיד היה המפכ"ל, ומשהוגשה בקשה לפסלות של המפכ"ל, ולאור דרגתו של הנאשם, היה צורך לפנות, לפי חוק המשטרה, לרב ניצב בדימוס או לשופט בדימוס.
היו"ר אופיר פינס-פז:
למה את הדיון עשו בפני המפכ"ל? מה היתה הבקשה הפורמלית?
עופרה פויר:
אני לא זוכרת בדיוק את הפרטים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תודה. דנו מספיק בפרשה הזאת. הנושא לא מוסכם כרגע. אם הלשכה רוצה לפתח אותו, או שתציג נייר עמדה מבוסס או שתציע לאחד מחברי הכנסת הצעת חוק או דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, יש כאן מספיק מקומות לדון בזה.
נעמה פויכטונגר:
מכיוון שההערה הנוספת כאן חדשה, לגבי הבקשה להוציא את עורך-הדין מסעיף 110ח, ברור שאין כוונה לנהל הליך באופן שגרתי בלי נוכחות עורך-דין, אבל בחוק בתי-המשפט אני לא רואה החרגה דומה של עורכי-דין. אני לא רואה סיבה מדוע מראש לנטרל את בית-הדין לגמרי כאשר יש מקרה נדיר שבו עורך-דין באמת מתנהג בצורה שמפורטת בסעיף.
מרים פרנקל-שור:
עו"ד נעמה פויכטונגר מתייחסת לסעיף 110ח(א)(1): "מי שמפריע לדיוני בית-הדין או מתנהג בצורה הפוגעת בכבוד בית-הדין". את אומרת שהוראה דומה אינה קיימת בחוק בתי-המשפט.
נעמה פויכטונגר:
כאשר מחריגים עורך-דין, בעצם אין לנו שום דרך - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
יש לנו דרך. אפשר להתלונן עליו בלשכת עורכי-הדין.
נעמה פויכטונגר:
ייתכן, אבל את ההליך הזה זה כבר הרס.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אם הוא הפריע – זה כמו שאי אפשר להחליף את הנאשם. תביני, גברתי ממשרד המשפטים, יש בעיה. יש גורמים מסוימים שאי אפשר להרחיק אותם כי אם אפשר היה להרחיק אותם המשחק היה מסתיים.
נעמה פויכטונגר:
במה זה שונה מהליך פלילי רגיל?
מרים פרנקל-שור:
יש אותה הוראה בחוק בתי-המשפט?
נעמה פויכטונגר:
אם אנחנו רוצים כאן רפורמה אני לא בטוחה שהדין המשמעתי של שירות בתי-הסוהר הוא המקום להתחיל בה.
מרים פרנקל-שור:
כדאי לשאול את נציגת לשכת עורכי-הדין.
היו"ר אופיר פינס-פז:
באיזשהו מקום צריך להתחיל.
מרים פרנקל-שור:
אולי עדיף להתחיל בבתי-המשפט האזרחיים שבהם אולי קיימת בעיה. יש לך השוואה למקום אחר שקובע שאי אפשר להוציא את עורך-הדין? יש הוראה חוקית דומה?
רחלה אראל:
יש הוראה חוקית. היא לא נמצאת בידי כרגע. זה בפירוש מעוגן. עורך-דין נחשב פקיד בית-המשפט והוא חוסה בהגנה הזאת.
מרים פרנקל-שור:
יש הוראה דומה בחוק בתי-המשפט, הוראה חוקית אחרת לגבי אי הרחקת עורך-דין כאשר הוא מפריע או מבזה את הערכאה השיפוטית?
היו"ר אופיר פינס-פז:
כלומר את רוצה לייצר כאן תקדים ראשון בעולם.
רחלה אראל:
אני מוכנה לנמק את זה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לא שאלתי אם את מוכנה לנמק. שאלתי אם זה תקדים.
רחלה אראל:
זה לא תקדים.
מרים פרנקל-שור:
יש הוראה חוקית כזאת? זאת השאלה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
שופט בבית-משפט שלום יכול להרחיק עורך-דין? אם הוא מייצג ולדעת השופט מפריע ופוגע ומאיים על העד, ניתן להרחיק אותו?
רחלה אראל:
בזמן שהוא מייצג אי אפשר להרחיק אותו.
נעמה פויכטונגר:
על-פי סעיף 72 לחוק בתי-המשפט – איסור הפרעה – נקבע כי: "אדם שבעת דיוני בית-המשפט ...".
היו"ר אופיר פינס-פז:
האם שופט בכל ערכאה שיפוטית יכול להרחיק עורך-דין באופן דומה לכתוב כאן?
נעמה פויכטונגר:
למיטב ידיעתי כן.
היו"ר אופיר פינס-פז:
למיטב ידיעתך – זה לא מספיק. השאלה אם כן או לא.
נעמה פויכטונגר:
אני מוכנה לצאת ולבדוק.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אם את רוצה לסייג את עצמך אז אני מוכרח להיות מסויג.
נעמה פויכטונגר:
מכיוון שהנושא הזה לא עלה קודם ולא עשיתי בדיקה מספיק יסודית אני מפחדת עכשיו להצהיר הצהרה נחרצת. בחוק עצמו, שבו יש איסור הפרעה וביזיון - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
העיקרון שנקבע כאן, שהדברים יהיו בדיוק כמו בכל ערכאה אחרת. אם בערכאה אחרת אסור להרחיק עורך-דין – לא יורחק גם כאן; אם מותר – יהיה מותר גם פה. אם יש סייגים להרחקה, שגם זה פתרון, יהיו סייגים גם כאן, ואם אין סייגים אז לא יהיו גם כאן.
עידו בן-יצחק:
"פסלות שופט או דן יחיד
110
יח.
(א) שופט או דן יחיד יפסול את עצמו מלישב בדין, מיוזמתו או לפי בקשה מנומקת מאת נאשם, תובע, מערער או משיב, אם סבר כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול הדיון, או כי קיימים טעמים אחרים המצדיקים לעשות כן.
(ב) נטענה טענת פסלות נגד שופט או דן יחיד, יחליט בה בית הדין או הדן יחיד, לפי הענין, לפני שייתן כל החלטה אחרת.
(ג)
(1) החליט דן יחיד לפסול את עצמו מלישב בדין, יועבר הדיון לדן יחיד אחר; החליט הדן היחיד שלא לפסול את עצמו מלישב בדין, יציין בהחלטתו את הנימוקים לכך.
(2) החליט הנציב לפסול את עצמו מלישב בדין בענינו של נאשם בדרגת תת-גונדר ומעלה, יועבר הדיון, על אף הוראות סעיף 110כב, לרב-גונדר או לשופט שיצאו לקצבה ושמינה השר לענין זה.
(ד) החליט שופט לפסול את עצמו מלישב בדין – ימונה שופט אחר תחתיו; החליט שופט של בית דין למשמעת שלא לפסול את עצמו – רשאי בעל דין לערור על הדחיה לפני נשיא בית הדין לערעורים בדרך שתיקבע בפקודות השירות; החליט שופט של בית דין לערעורים שלא לפסול את עצמו – רשאי בעל דין לערור על הדחיה לפני נשיא בית דין לערעורים שיצא לקצבה ושמינה הנציב לענין זה.
שתיקת נאשם
110
יט.
הימנעות נאשם מהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה, וכן סיוע לראיות התביעה במקום שסבר בית הדין כי דרוש להן סיוע.
קבילות אמרה
110כ.
אמרה שמסר נאשם בהליך משמעתי, לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי.
פסק דין במשפט פלילי
110
כא.
הממצאים והמסקנות של פסק דין סופי במשפט פלילי שנוהל נגד סוהר, יראו אותם כמוכחים בהליך משמעתי נגד אותו סוהר.
סימן ט'1: דן יחיד
דרגת דן יחיד
110
כב.
(א) דרגת דן יחיד תהיה גבוהה בשתי דרגות לפחות מדרגת הנאשם, ואולם רשאי הנציב לדון נאשם אף אם דרגת הנאשם נמוכה מדרגתו בדרגה אחת בלבד.
(ב) היה הנאשם סוהר שדרגתו מישר ומעלה, יהיה הדן יחיד קצין שיפוט בכיר בלבד.
פסק
110כג.
(א) בתום הדיון יחליט דן יחיד, מטעמים שיירשמו, על זיכוי הנאשם או, אם מצא אותו אשם, על הרשעתו.
(ב) הרשיע דן יחיד את הנאשם – יגזור את דינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעונש, ובכלל זה הבאת עדים.
חובת זימון נפגע
110
כד.
(א) דן יחיד הדן בעבירת משמעת, לא יזכה את הנאשם אלא לאחר שנתן למי שנפגע במישרין מהמעשה נושא העבירה הזדמנות להשמיע את עדותו בפניו.
(ב) זוכה נאשם בלא שניתנה לנפגע הזדמנות להשמיע עדותו, כאמור בסעיף קטן (א), בטל הפסק מעיקרו, ולענין זה לא יחולו לגביו הוראות סעיף 108.
הרשעה בעבירת משמעת על פי עובדות שלא נטענו בכתב התלונה
110
כה.
דן יחיד רשאי להרשיע נאשם בעבירת משמעת שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב התלונה, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
הרשעה בעבירות משמעת אחדות
110כו.
דן יחיד רשאי להרשיע נאשם בשל כל אחת מעבירות המשמעת שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה.
סמכות ענישה של דן יחיד
110
כז.
דן יחיד, שהרשיע נאשם בעבירת משמעת, יטיל עליו עונשים כמפורט להלן, כולם או חלקם:
(1) היה הדן יחיד קצין שיפוט –
(א) נזיפה;
(ב) נזיפה חמורה;
(ג) קנס שאינו עולה על שכר של חמישה ימים כפי שנקבע בפקודות השירות, ואולם:
(1) לגבי נאשם שהוא יוצא צבא בשירות סדיר – קנס שאינו עולה על שישית משכר יסוד חודשי של יוצא צבא בשירות סדיר בשעת הטלת העונש;
(2) לגבי נאשם שחדל להיות סוהר ושאינו יוצא צבא בשירות סדיר – קנס שאינו עולה על שישית משכר מינימום, כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז – 19876 (בחוק זה – שכר מינימום);
(ד) ריתוק למקום השירות לתקופה שאינה עולה על חמישה ימים, ובלבד שלא יוטל ריתוק על מי שחדל להיות סוהר;
(ה) בעבירת משמעת הכרוכה בנהיגה ברכב של השירות – פסילת רשיון נהיגה מטעם משטרת ישראל לתקופה שאינה עולה על 30 ימים;
(ו) לגבי נאשם שהוא יוצא צבא בשירות סדיר – מחבוש לתקופה שאינה עולה על שבעה ימים.
(2) היה הדן יחיד קצין שיפוט בכיר –
(א) נזיפה;
(ב) נזיפה חמורה;
(ג) קנס שאינו עולה על שכר של עשרה ימים כפי שנקבע בפקודות השירות, ואולם:
(1) לגבי נאשם שהוא יוצא צבא בשירות סדיר – קנס שאינו עולה על שליש משכר יסוד חודשי של יוצא צבא בשירות סדיר בשעת הטלת העונש;
(2) לגבי נאשם שחדל להיות סוהר ושאינו יוצא צבא בשירות סדיר – קנס שאינו עולה על שליש משכר מינימום;
(ד) ריתוק למקום השירות לתקופה שאינה עולה על עשרה ימים, ובלבד שלא יוטל ריתוק על מי שחדל להיות סוהר;
(ה) בעבירת משמעת הכרוכה בנהיגה ברכב של השירות – פסילת רשיון נהיגה מטעם משטרת ישראל לתקופה שאינה עולה על 60 ימים;
(ו) לגבי נאשם שהוא יוצא צבא בשירות סדיר – מחבוש לתקופה שאינה עולה על 35 ימים.
דחיית ביצוע עונש
110
כח.
דן יחיד רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות את ביצוע העונש או לקבוע תנאים לביצועו במעמד מתן הפסק, ואם הוגש ערר – גם לאחר מתן הפסק וכל עוד לא החל הדיון בערר; החל הדיון בערר, תהא הסמכות האמורה נתונה לדן בערר.
ערר על פסק
110
כט.
(א) סוהר שהרשיעו דן יחיד רשאי, בתוך 15 ימים מיום שהומצא לו הפסק, להגיש ערר על הפסק, ואם חויב בתשלום פיצויים לפי הוראות סעיף 110נו – גם על החיוב כאמור, בדרך שקבע השר.
(א1) סוהר שזיכהו דן יחיד בהליך משמעתי שנפתח עקב חקירה של משטרה או ועדת חקירה, רשאי היועץ המשפטי לשירות להגיש ערר על הפסק, אם סבר כי יש ראיות מספיקות להוכחת אשמתו של הסוהר, בתוך 15 ימים מיום שהומצא לו הפסק."
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה הבעיה כאן?
עליזה יעקובי:
זה הליך שלא קיים במשטרה, אבל שאנו חושבים שנחוץ במקרים בהם היתה ועדת חקירה, או שהיתה חקירת משטרה ודן יחיד זיכה ואנחנו חושבים שהזיכוי בטעות רבה יסודו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה יכול לקרות כאשר יש דן יחיד.
חיים שמואלביץ:
זה קיים גם בחש"צ.
מרים פרנקל-שור:
זה הסעיף שעליו סיכמנו אתמול.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה שסוכם – סוכם. מה שסוכם לא ייפתח כאן שוב.
עידו בן-יצחק:
"(ב) בערר ידון קצין שיפוט בכיר שדרגתו אינה נמוכה מדרגת הדן יחיד שנתן את הפסק ושמונה לכך בדרך שקבע השר.
(ג) קצין שיפוט בכיר שמונה לדון בערר רשאי לדון בו, אף אם הוגש לאחר המועד האמור בסעיף קטן (א), אם הוכח, להנחת דעתו, כי היה הצדק סביר לאיחור.
(ד) העורר רשאי לחזור בו מעררו כל עוד לא ניתנה החלטה בערר.
(ה) הוראות סעיף 110יח יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי מי שדן בערר.
סופיות פסק של רב גונדר ושל שופט
110ל.
על אף הוראות סעיף 110כט(א), פסק של הנציב בשבתו כדן יחיד או פסק של רב-גונדר או שופט שיצא לקצבה, שאליו הועבר הדיון לפי הוראות סעיף 110יח(ג)(2), הוא פסק סופי.
סמכויות קצין שיפוט בכיר הדן בערר
110
לא.
(א) קצין שיפוט בכיר הדן בערר רשאי –
(1) לקבל את הערר ולזכות את הנאשם;
(2) להקל בעונש;
(3) לדחות את הערר;
(4) להרשיע בעבירת משמעת אחרת, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
(ב) היה הערר על חיוב בתשלום פיצויים לפי סעיף 110נו, רשאי קצין השיפוט הבכיר הדן בערר לבטל את החיוב בתשלום או להפחית את שיעור הפיצויים.
(ג)
(1) הוגש ערר לפי סעיף 110כט(א1), רשאי הנאשם להגיש לקצין השיפוט שדן בערר חוות דעת מטעמו, לרבות חוות דעת שהוכנה בידי עורך דין;
(2) הוגשה חוות דעת מטעם הנאשם, רשאי היועץ המשפטי לשירות להעביר את התייחסותו לחוות הדעת לקצין השיפוט;
(3) הועברה התייחסות היועץ המשפטי לשירות כאמור בפסקה (2) לקצין השיפוט - רשאי הנאשם להגיש לקצין השיפוט התייחסות נוספת מטעמו, לרבות התייחסות שהוכנה בידי עורך דין, בקשר להבהרת עניין שהתעורר בהתייחסותו של היועץ המשפטי לשירות."
היו"ר אופיר פינס-פז:
יש הערות לסעיף קטן (ג)? מדוע זה מסומן באדום? יש בעיה?
מרים פרנקל-שור:
זה תוספת.
היו"ר אופיר פינס-פז:
למישהו יש התנגדות לזה?
נעמה פויכטונגר:
ההתנגדות היא לאו דווקא להסדר הפרטני, אלא לאימוץ של ההסדר על שלושת סעיפיו, וזה משתי סיבות. ההדבקה הזאת היא משהו חדש מאוד. קודם כול, לא בדקנו עם הפרקליטות הצבאית האם ההסדר הזה על כרעיו וקרבו עובד היטב. ההסדר הזה מועתק מחוק השיפוט הצבאי, כך זה עובד שם. היינו רוצים קודם כול לבדוק עם הצבא האם ההסדר הזה עובד, האם הוא טוב. אם כבר מחוקקים עכשיו משהו חדש לא כדאי להדביק משהו בלי שבדקנו אותו לגופו. זה דבר ראשון.
דבר שני, באשר למבנה של החוק – בניגוד לחוק השיפוט הצבאי, בחוק המשמעת של שירות בתי-הסוהר סדרי הדין לא מוסדרים, לפחות ככלל, בחוק עצמו אלא בתקנות. אנו סבורים שזה המקום הנכון יותר.
בני פולצ'ק:
אני פרקליט במילואים בפרקליטות הצבאית ויכול לומר באופן חד-משמעי שזה מופעל הלכה למעשה באופן הזה בצבא. זה גם יוצר איזון נכון.
היו"ר אופיר פינס-פז:
נשאיר את הסעיף הזה ברמה של הסתייגות של יושב-ראש הוועדה. זה סוג של hold. עו"ד מירי פרנקל-שור תודיע לי אחרי ההתייעצות עם הממשלה האם אנחנו מאשרים את ההסתייגות הזאת או מפילים אותה ולפי זה נוכל להתקדם בלי לעכב את החוק. לעכב הכי קל, אבל נשאיר את זה ב-hold ותבדקו. אם תגידו לי שזה בסדר נאשר את ההסתייגות; אם תגידו לי שזה לא בסדר ההסתייגות לא תובא להצבעה.
מרים פרנקל-שור:
רק למען הפרוטוקול, זה יילך בצוותא חדא עם התוספת של סעיף 110כט(א1).
היו"ר אופיר פינס-פז:
רק לגבי סעיף קטן (ג).
עליזה יעקובי:
העיקרון כן יישאר.
מרים פרנקל-שור:
לא. לגבי סעיף קטן (א1) עלינו לראות את התמונה כולה. ההסתייגות רק על סעיף קטן (ג), אבל כאשר נבחן את הנושא נבחן את סעיף קטן (א1) ביחד עם סעיף קטן 110לא(ג). הרי זו היתה ההסכמה אתמול.
עליזה יעקובי:
זה אומר שהעיקרון יעמוד על כנו.
מרים פרנקל-שור:
כך הוחלט אתמול, אבל בחשיבה הדברים הלכו צוותא חדא.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני רוצה שסעיף קטן 110כט(א1) יופיע בחוק. אני חושב שזה נכון כי אני מתאר לעצמי שיש דנים יחידים שיכולים לקבל כל מיני החלטות.
לגבי סעיף קטן 110לא(ג) – או שיתווסף או שלא יתווסף. אני בעד שיתווסף, אבל בסופו של דבר זה הצעת חוק ממשלתית והגיעו לכאן אנשים שרואים את זה לראשונה ורוצים לבדוק. בעיניי זה סביר. נשאיר את זה בהסתייגות. זה סוג של מנגנון שנוכל תמיד לשלוט בו. אני לא רוצה לחבר את הדברים, זה לא נכון.
שגיב שלום:
"סימן ט'2: בית הדין למשמעת
כינון בית דין למשמעת
110
לב.
הנציב יכונן, בצו, בית דין למשמעת, שידון סוהרים בעבירות משמעת, ויקבע את מקום מושבו.
מינוי נשיא בית הדין
110לג.
הנציב ימנה נשיא לבית הדין למשמעת שהוא עורך דין וסוהר בכיר, שדרגתו תיקבע בפקודות השירות.
מינוי מותב בית הדין
110
לד.
(א) מותב בית דין למשמעת יורכב משלושה שופטים, שימנה נשיא בית הדין, שהם סוהרים בכירים, מהם שניים לפחות משפטנים; השופטים ימונו מתוך רשימת שופטים שקבע הנציב.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), מותב בית דין למשמעת הדן בעבירת משמעת של סוהר לפי פרטים 8א או 19 לתוספת השניה, שנעברה כלפי אדם שאינו סוהר, יורכב משלושה שופטים, שימנה נשיא בית הדין למשמעת, כמפורט להלן:
(1) שני סוהרים בכירים, מתוך רשימת השופטים כאמור בסעיף קטן (א), מהם אחד, לפחות, משפטן;
(2) נציג ציבור, מתוך רשימת נציגי ציבור הכשירים להתמנות שופטי בית משפט שלום, שקבע השר בהסכמת שר המשפטים.
בית דין למשמעת בשופט אחד
110
לה.
על אף הוראות סעיף 110לד(א), ידון בית דין למשמעת בשופט אחד, אם הורה זאת נשיא בית הדין או מי שהוא הסמיך לכך; שופט כאמור יהיה סוהר בכיר שהוא עורך דין, שימנה נשיא בית הדין למשמעת מתוך רשימת השופטים כאמור בסעיף 110לד(א).
הרחבת סמכות
110לו.
מותב בית דין למשמעת שמונה לפי הוראות סעיף 110לד(ב), מוסמך לדון בעבירות משמעת נוספות על אלה המנויות באותו סעיף, ובלבד שהן כלולות באותו כתב אישום.
הכרעת הדין
110לז.
בתום בירור האשמה יחליט בית הדין למשמעת, מטעמים שיירשמו, על זיכוי הנאשם, או, אם מצא אותו אשם – על הרשעתו (בסימן זה ובסימנים ט'3 עד ט'6 – הכרעת הדין).
הרשעה בעבירת משמעת על פי עובדות שלא נטענו בכתב האישום
110
לח.
בית דין למשמעת רשאי להרשיע נאשם בעבירת משמעת שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלו לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; אולם לא יוטל עליו בשל כך עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו אילו הוכחו העובדות כפי שנטענו בכתב האישום."
היו"ר אופיר פינס-פז:
מי תומך בסיפה? כולם תומכים בתוספת הזאת? מי מתנגד לה?
קריאה:
מה המשמעות שלה?
נעמה פויכטונגר:
נשמח להסביר. הסיפה הזאת היא בהתאם להסדר שקיים היום בחוק סדר הדין הפלילי, ונכנסה גם לחוק המשטרה. גם שם היא הועתקה מחוק סדר הדין הפלילי. מהותית היא נכונה, כלומר אם אדם הורשע תוך כדי ההליך המשפטי בעבירה שלא היתה מראש חלק מכתב האישום נכון שבית-דין או בית-המשפט כאשר מעניש אותו ייקח את זה בחשבון ולא יחמיר את מצבו.
הסיבה שהתנגדנו לסיפה, שיש כאן טעות משפטית אמיתית. בניגוד לחוק העונשין, בעבירות המשמעת גם במשטרה וגם בשירות בתי-הסוהר אין עונשי מקסימום שצמודים לכל עבירה, אלא יש רשימת עבירות משמעת שדרגת החומרה שלהן משתנה לפי הנסיבות ורשימת עונשים שאותם בית-הדין מחליט להטיל בגזר-הדין לפי החומרה הספציפית של נסיבות העבירה שנתגלתה לפניו. לכן אין משמעות אמיתית לסיפה הזאת. זאת אומרת, מלכתחילה גם אם כתב האישום כלל עבירה X בית-הדין באופן פורמלי לא היה מחויב לענישה ברמה מסוימת, והמצב לא השתנה עכשיו כאשר הוא הורשע בעבירה Y. יש כאן לכל היותר ערך דקלרטיבי, שאומרים לשופט: תיקח בחשבון שמצבו של הנאשם השתנה קצת. אבל להדביק את הסיפה כפי שהיא נמצאת בהליך פלילי רגיל לא מתאים כאן.
היו"ר אופיר פינס-פז:
את מציעה לבטל את זה גם בחוק המשטרה?
נעמה פויכטונגר:
כן. באופן מהותי זה נדרש. המשטרה צריכה בהזדמנות להתייחס לזה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה את אומרת על זה?
עופרה פויר:
הייתי רוצה להתייחס לעניין הזה במסגרת ההתייחסות הכוללת שלנו לכל התיקונים שנדרשים באופן מקיף, שלא ראינו קודם לכן ושאבקש איזושהי ארכה כדי שנוכל לגבש עמדה לגביהם.
לגבי התיקון הזה נדרשה התייחסותנו. סברנו שלא נכון לבטל את זה למרות שבאמת אין עונש הקבוע בצידה של כל עבירה אלא בית-הדין בוחר מתוך סל של עונשים שהוא יכול להטיל את העונש שהוא סבור שיש מקום להטיל בנסיבות אותו עניין. נכון שלא נקבע לגבי כל עבירה העונש המקסימלי שאפשר להטיל בגינה. מצד שני, רמת הענישה של בית-הדין לא בהכרח זהה לגבי כל העבירות. יש עבירות מתוך רשימת העבירות שבית-הדין מטיל עליהן בדרך כלל עונשים חמורים יותר ויש עבירות שהוא מטיל עליהן עונשים קלים יותר. לכן אנו סבורים שכעיקרון, כהנחיה וגם כהצהרה צריך לא לבטל את זה, גם מבחינת הנאשם דרך אגב שיידע שגם אם יורשע בעבירה שההתייחסות אליה חמורה יותר עדיין לא יוטל עליו עונש חמור יותר כנהוג להטיל על אותה עבירה רק בשל העובדה שהוא הורשע בגינה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
שמת לב שההסבר שלך היה ארוך מדי. בדרך כלל דברים ברורים לא צריך להסביר הרבה זמן. אני מוכן לשמור על האוטונומיה שלכם. כאן אנחנו מבטלים את זה. אם אתם רוצים להשאיר דיפרנציאציה – תשאירו דיפרנציאציה. לא אהיה יותר צדיק מן האפיפיור, לא אהיה יותר צדיק מן הממשלה. אם הממשלה הכינה הצעת חוק שלא לקחה בחשבון אחידות זה בעיה של משרד המשפטים ובעיה של הממשלה, אני מצטער.
מרים פרנקל-שור:
לכן הצעת החוק מגיעה לדיון בכנסת.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הכנסת עושה את שלה, וזה מה שהכנסת החליטה.
שגיב שלום:
"הרשעה בעבירות אחדות
110
לט.
בית הדין למשמעת רשאי להרשיע נאשם בכל אחת מעבירות המשמעת שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה.
ראיות לענין העונש
110מ.
הורשע נאשם בעבירת משמעת, רשאים התובע והנאשם להביא ראיותיהם לענין העונש, לרבות ראיות בדבר הרשעותיו הקודמות של הנאשם.
סמכות ענישה של בית דין למשמעת
110
מא.
(א) הורשע נאשם בעבירת משמעת יגזור בית הדין למשמעת את דינו ויטיל עליו עונשים אלה, כולם או חלקם:
(1) נזיפה;
(2) נזיפה חמורה;
(3) קנס שאינו עולה על כפל הקנס שמוסמך דן יחיד שהוא קצין שיפוט בכיר להטיל לפי סעיף 110כז(2)(ג) לפי הענין;
(4) ריתוק למקום השירות לתקופה שאינה עולה על 45 ימים;
(5) מחבוש לתקופה שאינה עולה על 45 ימים;
(6) הורדה בדרגה;
(7) בעבירת משמעת הכרוכה בנהיגה ברכב של השירות – פסילת רשיון נהיגה מטעם משטרת ישראל לתקופה שאינה עולה על 90 ימים.
(ב) לא יוטל עונש ריתוק או מחבוש לפי סעיף זה על מי שחדל להיות סוהר.
(ג) הורדה בדרגה לפי סעיף זה תהיה לתקופה שתיקבע בפקודות השירות, ואולם רשאי בית הדין למשמעת לקבוע תקופה אחרת מטעמים שיירשמו."
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה זה אומר? אי אפשר להוריד דרגה לתמיד? מה המשמעות של הסעיף?
עליזה יעקובי:
המשמעות מוסדרת בפקודות, שאם הוא ירד בדרגה אז יתחיל את הספירה מחדש ובית-הדין יוכל לקבוע תקופה אחרת.
היו"ר אופיר פינס-פז:
למה בית-הדין לא יכול להחליט שהוא לעולם לא יוכל לעלות יותר בדרגה בשל העבירה?
עליזה יעקובי:
לא זאת הכוונה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
למה לא? למה אין לו גם סמכות כזאת?
עליזה יעקובי:
הנציב יכול אחר-כך להחליט לא לקדם אותו. שיקול הדעת לא לקדם אותו בגלל המקרה הזה יהיה פרטני, אבל לא מכוח החוק.
שגיב שלום:
"דחיית ביצוע עונש
110
מב.
(א) במעמד מתן גזר הדין רשאי בית דין למשמעת, ולאחר מתן גזר הדין – רשאי אב בית הדין שגזר את הדין, לבקשת נאשם ומטעמים שיירשמו, לדחות את ביצוע העונש או לקבוע תנאים לביצועו, והכל עד להגשת ערעור או עד המועד שבו חלף המועד להגשת ערעור.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), הוגש ערעור על פסק הדין, יגיש הנאשם את בקשתו לדחיית ביצוע העונש או לקביעת תנאים לביצועו לנשיא בית הדין לערעורים, שתהא נתונה לו הסמכות האמורה בסעיף זה.
בית דין שנחלקו בו הדעות
110
מג.
בית דין שנחלקו בו הדעות תכריע דעת הרוב; לא היתה דעת רוב לעניין סוג העונש או מידתו, תכריע דעת אב בית הדין.
סימן ט'3: בית דין לערעורים
כינון בית דין לערעורים
110
מד.
השר יכונן, בצו, בית דין לערעורים, שידון בערעורים על פסקי דין של בית דין למשמעת ויקבע את מקום מושבו.
מינוי נשיא בית הדין לערעורים
110
מה.
השר ימנה נשיא לבית הדין לערעורים שהוא סוהר בכיר שדרגתו תיקבע בפקודות השירות.
מינוי מותב בית דין לערעורים
110
מו.
(א) מותב בית הדין לערעורים יורכב משלושה שופטים, שימנה נשיא בית הדין, שהם סוהרים בכירים, מהם שניים, לפחות, משפטנים; השופטים ימונו מתוך רשימת שופטים שקבע הנציב.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא ניתן למנות שני סוהרים בכירים שהם משפטנים, ימנה נשיא בית הדין, במקום אחד מהם, עורך דין משירות המדינה מתוך רשימת עורכי דין הכשירים להתמנות שופטי בית משפט שלום שקבע לענין זה השר בהסכמת שר המשפטים.
זכור ערעור
110
מז.
(א) נאשם שהורשע בבית דין למשמעת, וכן הנציב או מי שהוא הסמיך לכך, רשאים, בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין, לערער על הכרעת הדין, על גזר הדין או על פסק הדין כולו, ורשאים הם לעשות כן גם אם חדל הנאשם להיות סוהר.
(ב) ניתן פסק הדין שלא במעמד הנאשם או התובע, יחל מנין התקופה להגשת הערעור כאמור בסעיף קטן (א) מן היום שבו הומצא לו פסק הדין, בדרך שתיקבע בפקודות השירות.
הגשת כתב ערעור
110
מח.
ערעור יהיה בהגשת כתב ערעור לבית הדין לערעורים, חתום בידי המערער או בא-כוחו, בדרך שקבע השר.
חזרה מערעור
110
מט.
מערער רשאי לחזור בו מערעורו בכל שלב של הערעור, אולם משהסתיימו טענות בעלי הדין, לא יחזור בו אלא ברשות בית הדין לערעורים.
דיון בערעור בפני בעלי הדין
110נ.
(א) הדיון בערעור יהיה בפני בעלי הדין; אולם אם הוזמן בעל דין ולא התייצב, רשאי בית הדין לערעורים לדון בערעור שלא בפניו, ואם לא התייצב המערער – רשאי הוא לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.
(ב) נדחה ערעורו של נאשם בשל אי התייצבותו, יבטל בית הדין לערעורים את ההחלטה על דחיית הערעור על פי בקשת המערער, וישמע את הערעור, אם נוכח כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המערער או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בתוך 15 ימים מיום שהחלטת הדחייה הודעה למערער, ואולם רשאי בית הדין לערעורים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בבקשה כאמור אף אם הוגשה לאחר תום התקופה האמורה.
סמכות בית הדין לערעורים
110
נא.
בית הדין לערעורים רשאי לעשות אחת מאלה:
(1) לקבל את הערעור, כולו או חלקו, לשנות את פסק הדין של בית הדין למשמעת, או לבטלו ולתת אחר במקומו;
(2) לדחות את הערעור;
(3) לתת בקשר לפסק הדין כל החלטה אחרת שבית הדין למשמעת היה מוסמך לתתה, ובכלל זה להרשיע נאשם בעבירת משמעת שאשמתו בה התגלתה מן העובדות שהוכחו, אף אם העבירה שונה מזו שהורשע בה בבית הדין למשמעת, או שהעובדות שהוכחו לא נטענו בו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; ואולם לא יטיל בית הדין לערעורים על הנאשם עונש חמור מהעונש שהוטל עליו, אלא אם כן הוגש ערעור על קולת העונש;
(4) להחזיר את הדיון לבית הדין למשמעת שנתן את פסק הדין, עם הוראות.
סמכות נשיא בית הדין לערעורים
110נב.
לנשיא בית הדין לערעורים תהיה סמכות לדון בכל ענין שבסדרי דין, הנתונה לפי סימן זה לבית הדין לערעורים, וכן סמכות לעשות פעולה שבית הדין נדרש לעשותה, ובכלל זה –
(1) הארכת מועדים להגשת ערעור לאחר שעברה התקופה להגשתו כאמור בסעיף 110מז, אם מצא כי מן הראוי לעשות כן בנסיבות הענין;
(2) דחיית ביצוע עונש, הפסקתו או קביעת תנאים לביצועו.
פסק דין סופי
110נג.
פסק דין של בית דין לערעורים הוא סופי."
מרים פרנקל-שור:
אדוני היושב-ראש, אפשר לחזור לסעיף 110לח? אולי בכל זאת שירות בתי-הסוהר ישקול להוסיף את הסיפה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
נחזור לזה בסוף.
עידו בן-יצחק:
"סימן ט'4: משפט חוזר
משפט חוזר
110נד.
(א) נשיא בית הדין לערעורים רשאי להורות כי בית הדין לערעורים, או בית הדין למשמעת שקבע לכך, יקיים משפט חוזר בענין משמעתי שנפסק בו סופית, גם אם חדל הנאשם להיות סוהר, אם ראה כי התקיים אחד מאלה:
(1) בית משפט או בית דין פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;
(2) הוצגו עובדות או ראיות העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה לפני בית הדין בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;
(3) אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה עבירה, ומהנסיבות שהתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה;
(4) התעורר חשד של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.
(ב) הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון וכן לנציב או למי שהוא הסמיכו לכך.
פיצוי על הרשעה או על ענישה שבוטלה
110
נה.
(א) במשפט חוזר יהיו לבית דין כל הסמכויות הנתונות להם לפי סימנים ט', ט'2 ו- ט'3, פרט לסמכות להחמיר בעונש; בית הדין רשאי לתת כל צו הנראה בעיניו כדי לפצות נידון שנשא את עונשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן המשפט החוזר, או לתת כל סעד אחר.
(ב) צו לפי סעיף קטן (א) טעון אישור של בית משפט מחוזי, ודינו, משאושר, כדין פסק דין של בית משפט שניתן בענין אזרחי .
סימן ט'5: דרכי ענישה
חיוב בפיצויים
110נו.
(א) בית דין או דן יחיד שהרשיע סוהר בעבירת משמעת רשאי לחייבו, נוסף על כל עונש, בתשלום פיצויים על נזק לרכוש שנגרם במישרין עקב העבירה, ובית דין – גם בתשלום פיצויים על נזק לגוף שנגרם כאמור; בית דין או דן יחיד לא יחייב נאשם בתשלום פיצויים לפי סעיף זה בסכום העולה על שכרו החודשי האחרון ששולם לו לפני הטלת החיוב, ואולם לגבי נאשם שחדל להיות סוהר ואינו יוצא צבא בשירות סדיר, לא יעלה הסכום כאמור על השכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 19957.
(ב) חיוב בפיצויים לפי סעיף זה אינו פוטר מאחריות לנזקים לפי כל דין.
מחבוש על תנאי
110נז.
(א) הטיל בית דין או דן יחיד עונש מחבוש, רשאי הוא להורות בגזר הדין שהעונש, כולו או חלקו, יהיה על תנאי (בסעיף זה – מחבוש על תנאי)."
היו"ר אופיר פינס-פז:
יש על זה ויכוח? אם לא, נמשיך הלאה.
עידו בן-יצחק:
"(ב) מי שנידון למחבוש על תנאי לא יישא עונשו אלא אם כן עבר, בתוך התקופה שנקבעה בגזר דינו שלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (בסימן זה – תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בגזר הדין (בסימן זה – עבירת משמעת נוספת), והורשע בעבירת המשמעת הנוספת, בתוך תקופת התנאי או לאחריה.
(ג) תקופת התנאי תתחיל ביום מתן גזר הדין.
(ד) קביעת עבירות משמעת נוספות לפי סעיף קטן (ב) יכול שתהיה בציון סוג של עבירות או בפירוט עבירות מסוימות, אם דרך תיאורן ואם דרך אזכור הוראות חוק; היתה העבירה כאמור עבירה המפורטת בפרטים (1) או (3) לתוספת השניה, תתואר ההתנהגות העבריינית המהווה אותה; אוזכרה הוראת חוק ובוטלה לאחר מכן, והוראה אחרת באה במקומה, יראו את גזר הדין כמאזכר את ההוראה האחרת.
(ה) נאשם שנידון לעונש מחבוש על תנאי והורשע בשל עבירת משמעת נוספת, יורה בית הדין או הדן יחיד על הפעלת המחבוש על תנאי.
(ו) הוטל על נאשם מחבוש בפועל בשל עבירת משמעת נוספת והופעל נגדו המחבוש על תנאי, יישא, על אף האמור בסעיף 110ס, את שתי תקופות המחבוש בזו אחר זו, אלא אם כן בית הדין או הדן יחיד שהרשיעו בעבירת המשמעת הנוספת הורה, מטעמים שיירשמו, כי שתי התקופות, כולן או חלקן, יהיו חופפות; ואולם תקופת המחבוש הרצופה שעל הנידון לשאת לא תעלה על 70 ימים.
הארכת תקופת התנאי
110
נח.
(א) בית דין או דן יחיד שהרשיע נאשם בעבירת משמעת נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מחבוש, רשאי, על אף הוראות סעיף 110נז(ה) במקום לצוות על הפעלת מחבוש על תנאי, להורות על הארכת תקופת התנאי או חידושה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת, אם שוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי בנסיבות הענין לא יהיה זה צודק להפעיל את המחבוש על תנאי.
(ב) לא ישתמש בית דין או דן יחיד בסמכותו לפי סעיף קטן (א) אלא לגבי ההרשעה הראשונה של נאשם בשל עבירת משמעת נוספת.
(ג) האריך בית דין או דן יחיד את תקופת התנאי לתקופה נוספת, לפני תום תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי; חידש בית דין או דן יחיד את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת ביום מתן פסק הדין או הפסק.
גביית קנסות ופיצויים
110
נט.
(א) התחייב סוהר בדין משמעתי לשלם קנס או פיצויים, ייגבו הקנס או הפיצויים על ידי ניכוי מהסכומים המגיעים לו עקב שירותו בשירות, בדרך שתיקבע בפקודות השירות, ובלבד ששיעור הניכוי ממשכורתו החודשית לא יעלה בחודש אחד על השיעורים הקבועים בסעיף 8 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 19588; לא ניתן לגבות את הקנס או הפיצויים על ידי ניכוי כאמור, ייגבו בדרך שבה נגבה קנס שהטיל בית המשפט בהליך פלילי.
(ב) קנסות ופיצויים שנגבו כאמור בסעיף קטן (א) ישולמו לקרן הכללית של בתי הסוהר.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), חויב סוהר בדין משמעתי לשלם פיצויים לפי הוראות סעיף 110נו(א) לאדם שניזוק עקב העבירה, ישולמו הפיצויים לאותו אדם.
נשיאת מספר עונשי מחבוש
110ס.
נאשם שנידון בדין משמעתי לעונש מחבוש, ולפני שנשא את כל עונשו חזר ונידון בדין משמעתי לעונש מחבוש, יישא עונש מחבוש אחד של התקופה הארוכה ביותר; ואולם רשאי בית הדין או הדן יחיד המטיל את העונש המאוחר להורות כי הנידון יישא את שני עונשי המחבוש, כולם או חלקם, בזה אחר זה, ובלבד שתקופת המחבוש הרצופה שעל הנידון לשאת לא תעלה על 70 ימים.
מקום נשיאת עונש מחבוש
110
סא.
(א) סוהר שהוטל עליו עונש מחבוש יישא את עונשו במיתקן השירות שקבע הנציב; הוטל עונש מחבוש על יוצא צבא בשירות סדיר, ישא את עונשו במיתקן השירות כאמור, או במיתקן צבאי שקבע הנציב בהסכמת ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל.
(ב) הנציב יקבע את סדרי המינהל, המשמר, המשטר והמשמעת במיתקן השירות שנקבע לנשיאת עונש מחבוש.
תנאי המחבוש
110
סב.
(א) סוהר הנושא עונש מחבוש יוחזק בתנאים הולמים שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו.
(ב) סוהר כאמור בסעיף קטן (א), יהיה זכאי, בין היתר, לכל אלה:
(1) תנאי תברואה הולמים, תנאים שיאפשרו לו לשמור על ניקיונו האישי, טיפול רפואי הנדרש לשם שמירה על בריאותו ותנאי השגחה מתאימים על פי דרישת רופא;
(2) מיטה, מזרן ושמיכות לשימושו האישי והחזקת חפצים אישיים כפי שייקבע בפקודות השירות;
(3) מזון בכמות ובהרכב המתאימים לשמירה על בריאותו;
(4) תנאי תאורה ואוורור סבירים בתא;
(5) הליכה יומית באוויר הפתוח, אם תנאי המקום מאפשרים זאת, בתנאים ובמועדים שייקבעו בפקודות השירות; זכות זו ניתנת להגבלה מטעמים של שמירה על שלומו של הסוהר;
(6) קבלת מבקרים, שליחת מכתבים וכן קיום קשר טלפוני, כפי שייקבע בפקודות השירות.
(ג) סוהר הנושא עונש מחבוש, ישמור על הסדר ועל הרכוש במקום המחבוש, ישמור על הניקיון בתאו וימלא אחר ההוראות בדבר סדרי המשטר והמשמעת במקום המחבוש.
אמצעי ריסון ומשמעת
110
סג.
(א) ניתן לנקוט אמצעים סבירים, לרבות שימוש בכוח, נגד סוהר המוחזק במחבוש, כשקיים חשש כי הוא עומד להימלט או לגרום נזק לגוף או לרכוש, כדי למנוע את הבריחה או את הנזק כאמור וכדי להשליט סדר ומשמעת במקום המחבוש.
(ב) סוהר המוחזק במחבוש, שלא מילא חובות שהוא חייב בקיומן במקום המחבוש, ניתן לנקוט נגדו אמצעי משמעת לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני הקצין הממונה על מקום המחבוש; בסעיף קטן זה, "אמצעי משמעת" – אחד או יותר מאלה: שלילת זכותו של הסוהר להחזיק חפצים, שלילת זכותו למבקרים, שלילת זכותו לשליחת מכתבים ולקבלתם וכן לקיום קשר טלפוני או החזקתו בבידוד במקום המחבוש לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים רצופים."
שגיב שלום:
"סימן ט'6: הוראות שונות
החלפת היושב בדין משמעתי
110
סד.
(א) נפטר מי שיושב בדין משמעתי בבית דין או דן יחיד או שבוטל או פקע מינויו או נבצר ממנו לשבת בדין מסיבה אחרת, ימונה דן יחיד או שופט, לפי הענין, אחר תחתיו.
(ב) דן יחיד או בית הדין בהרכבו החדש רשאי להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע קודמו; ואולם אם התנגד הנאשם להמשך הדיון כאמור, יקיים בית הדין או הדן יחיד את הדיון מתחילתו אלא אם כן סבר, מנימוקים שיירשמו, כי המשך הדיון כאמור דרוש לשם עשיית צדק.
הפסקת כהונה של יושב בדין משמעתי
110
סה.
(א) הנציב רשאי להוציא שופט מרשימת השופטים שקבע לפי הוראות סעיף 110 לד, אם הורשע בעבירה או שמתנהלת נגדו חקירה, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו, ואולם קביעה כאמור לגבי חבר בית דין שאינו סוהר, תהיה בסמכות השר; הוצא שופט מרשימת השופטים כאמור, יבוטל מינויו לכהן כשופט בתיק המתנהל בבית הדין.
(ב) היה היושב בדין משמעתי בבית דין סוהר וחדל להיות סוהר, יפקע מינויו, ואולם רשאי נשיא בית הדין, לאפשר לו לסיים דיון בענין שהחל בו; החליט נשיא בית הדין לעשות כן, יפקע המינוי בתום הדיון.
(ג) חדל נשיא בית הדין או הדן יחיד להיות סוהר, יפקע מינויו, ואולם רשאי הנציב לאפשר לו לסיים דיון בענין שהחל בו; החליט הנציב לעשות כן, יפקע המינוי בתום הדיון.
חיסיון
110
סו.
(א) אין אדם חייב למסור, ודן יחיד או בית דין לא יקבל, ראיה אם שר הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בשלומו של אדם, בדרכי פעולתו של השירות או בעניין ציבורי חשוב אחר, או אם השר, בהסכמת שר הביטחון, הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בביטחון המדינה, אלא אם כן מצא שופט בית הדין לערעורים, על פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש שלא לגלותה.
(ב) הוגשה לבית דין למשמעת או לדן יחיד תעודה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית הדין או הדן היחיד, לפי העניין, על פי בקשת בעל הדין המבקש גילוי הראיה, להפסיק את הדיון לתקופה שיקבע כדי לאפשר את הגשת העתירה לגילוי הראיה, ואם ראה לנכון – גם עד להחלטה בעתירה.
(ג) הוראות סעיף 46(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א –19719יחולו, בשינויים המחויבים, על דיון בעתירה לגילוי ראיה לפי סעיף זה.
תקופות שלא יבואו במנין תקופת שירות ביטחון
110
סז.
תקופת מאסר או מחבוש שנשא סוהר שהוא יוצא צבא בשירות סדיר, או תקופה שבה נעדר מן השירות שלא כדין ושעליה נידון, לא תבוא במנין תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק שירות ביטחון, אלא אם כן ניתנה הוראה אחרת מאת דן יחיד, בית דין או בית משפט.
אי זכאות לשכר בעד ימי היעדרות
110
סח.
(א) סוהר שהורשע בעבירת משמעת לפי פרט (5) לתוספת השניה או שנעדר מן השירות באחת מהנסיבות המפורטות להלן, לא יהיה זכאי לשכר בעד כל יום או חלק ממנו של היעדרות:
(1) הסוהר היה נתון במעצר או שוחרר בערובה בתנאים מגבילים המונעים ממנו להתייצב לשירות;
(2) הסוהר היה נתון במאסר או במחבוש.
(ב) הנציב או מי שהוא הסמיך לכך רשאי, על אף הוראות סעיף קטן (א), להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי ישולם לסוהר כאמור באותו סעיף קטן, השכר שהיה מקבל, כולו או חלקו, לולא התקיימו לגביו הוראות הסעיף הקטן האמור."
היו"ר אופיר פינס-פז:
איך אתם עושים חוקים? קודם כול קובעים מה אסור ואחרי כן מכשירים את כל השרצים. מה יהיה? קודם כול אסור, אחרי זה מותר, אחרי זה אסור, אחרי זה מותר, עוד פעם אסור, עוד פעם מותר, בתנאים כאלה, בתנאים אחרים. אפשר להחזיר את הכול, חלק, רבע, חצי. אולי מספיק? תחליטו מה אתם רוצים. אסור או מותר? תחליטו עכשיו. אני רוצה להחליט עכשיו. אני רוצה לבטל את כל האישורים. או שיש לו משכורת או שאין לו משכורת. זהו. לא אתן לכם להחזיק את המקל מאלף קצוות. או אסור או מותר – תחליטו עכשיו. מה שתחליטו מקובל עליי.
עליזה יעקובי:
היום אין משכורת.
היו"ר אופיר פינס-פז:
וגם לא תהיה.
עליזה יעקובי:
לא ביקשנו לשנות את זה. ככל שאני מבינה זה פשוט התאמה למצב במשטרה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לא אסכים, מספיק כבר עם זה. תעשו חוקים ותעמדו מאחוריהם. תפסיקו לעשות חוכא ואיטלולא מכל דבר. אני יודע שנתקלים לעתים במקרים שהמחוקק לא חשב עליהם – tough luck. אגב, אני בעד שתהיה לו משכורת גם כאשר יושב בבית-הסוהר, אני מחזיק בדעה ההפוכה. למה לוקחים לו את המשכורת? איפה כתוב שלוקחים לו את המשכורת? שוללים ממנו את החופש – מאה אחוז, מענישים אותו, מורידים לו את הדרגה, מרתקים אותו, קונסים אותו. איפה כתוב שצריך לשלול לו את המשכורת?
עליזה יעקובי:
הוא לא עובד. הוא מקבל עונש מאסר בחוץ, במשהו פלילי, ויושב בבית-סוהר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
פיטרתם אותו מן המשטרה?
עליזה יעקובי:
עדיין לא. הוא יכול להיות בהליכים. למה שיקבל משכורת?
היו"ר אופיר פינס-פז:
ואם אתם חושבים שזה דבר שלא מחייב פיטורים מן המשטרה?
עליזה יעקובי:
אז לשלם לו משכורת כאשר הוא לא עובד?
היו"ר אופיר פינס-פז:
כן. ניתן להוציא אותו לחופשה בתשלום.
עליזה יעקובי:
ואם אין לו ימי חופשה? איך נסדיר את אי התשלום? אין לנו דרך. זו הדרך.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אבל מי אמר לכם לא לשלם?
עליזה יעקובי:
כי אדם לא מגיע לעבודה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הוא לא מגיע לעבודה כי המערכת שלכם החליטה שלא יעבוד בימים האלה.
עליזה יעקובי:
או שנבצר ממנו כי הוא עצור.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מי שפט אותו?
עליזה יעקובי:
בית-משפט פלילי. לא מדובר על דין משמעתי. נניח שהוא הרביץ לאשתו ועצרו אותו ועכשיו הוא עצור במשטרה ויכול להודות, או נמצא בתנאי מעצר בית כי פוחדים שיפגע באשתו. האם אנחנו צריכים לשלם לו משכורת על התקופה הזאת? שכר משתלם עבור עבודה. אנחנו לא גוף סוציאלי.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ומה קורה במקומות עבודה אחרים?
עליזה יעקובי:
במקומות עבודה אחרים משלמים על ימים שהאיש לא עובד? זה גם לא היה קיים אצלנו מעולם. היום כתוב במפורש בפקודת בתי-הסוהר: סוהר עצור או אסיר לא יקבל שכר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אז למה אתם רוצים שהוא כן יקבל?
עליזה יעקובי:
אנחנו לא רוצים שהוא יקבל, אלא במקרים חריגים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לא כתוב "במקרים חריגים". כתוב שמוסמכים להחזיר לו את השכר או את חלקו.
עליזה יעקובי:
אם אחר-כך הוא זוכה, אם נקבע שזה היה עלילה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
איפה כתוב "מטעמים מיוחדים"?
בני פולצ'ק:
כתוב בסעיף 110סח(ב) בשורה השלישית: "רשאי ... להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו".
היו"ר אופיר פינס-פז:
איפה כתוב שהוא זוכה? זה מופיע בסעיף אחר?
בני פולצ'ק:
זיכוי זה סיפור אחר.
עליזה יעקובי:
אין זיכוי בסעיף אחר. זיכוי מתיק של שירות בתי-הסוהר זה סיפור אחר, וזה גם תקופת השעיה ולא תקופת מאסר. בתקופת מאסר או מעצר אין חזרה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה עם זיכוי?
בני פולצ'ק:
אני מפנה לסעיף 110סט(ב) על סוהר שהושעה: "סוהר שהושעה ולא הועמד לדין או שהועמד לדין וזוכה, זכאי להשלמת שכרו בעת תקופת השעייתו"
עליזה יעקובי:
זה השעיה, וכאן מדובר על מאסר או מעצר. זה סיפור אחר לגמרי.
בני פולצ'ק:
על מאסר או מעצר אין לנו סעיף כזה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בסעיף קטן 110סח(ב) צריך להוסיף גם "בתוספת ריבית והצמדה" אם זוכה.
בני פולצ'ק:
בכל מקרה זה משולם לו בערכים ריאליים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אז מאילו טעמים? מה זה "טעמים מיוחדים"?
עליזה יעקובי:
למשל כשהוא זוכה וחושבים שנעשה לו עיוות דין כאשר היה עצור, או מטעמים סוציאליים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תכתבו את זה, תכתבו "טעמים סוציאליים", תכתבו "כי חושבים שנעשה לו עוול".
עליזה יעקובי:
אפשר לפרט את הטעמים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תפרטו ותוסיפו אולי עוד טעמים, אבל תכתבו קודם מה העיקר. אני לא יודע מה זה "טעמים מיוחדים שיירשמו". עם כל הכבוד, מי קובע אותם? אחרי כן הדיון מתנהל בדלתיים סגורות. מה זה "טעמים שיירשמו"? רושמים על הקרח. מה ירשום? שהוא חבר שלו? שהוא לא סובל אותו? שהוא "מת" עליו? נכתוב "מטעמים סוציאליים ומטעמים של חשש לעיוות דין".
עליזה יעקובי:
"אם זוכה".
עליזה יעקובי:
גם "אם היה עצור ולא הוגש כתב אישום".
היו"ר אופיר פינס-פז:
בסדר.
מרים פרנקל-שור:
אדוני היושב-ראש, לסעיף הזה יש מגבלה גם בחוק המשטרה. תהיה הוראה רק לגבי פקודת בתי-הסוהר?
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני לא הכנסתי את עצמי לקטע הזה של המשטרה אלא את הכנסת את עצמך ואני לא אחראי לכך. אני מטפל כרגע בשירות בתי-הסוהר. במשטרה נטפל כאשר נטפל במשטרה. אני לא בָּיוֹנִי ולא באתי לתקן עכשיו את כל ספר החוקים של מדינת ישראל. באתי לסיים את הדבר המעיק הזה ואני מבקש לעשות את זה ביעילות ובצורה חדה משום שגם כך כפי ששמתם לב חברי הוועדה לא התלהבו להשתתף בדיון. אני מבקש לא לסבך את הדברים. קיבלנו כאן הצעת חוק מטעם הממשלה בנושא שירות בתי-הסוהר. אפשר פה ושם לעשות גם תיקונים עקיפים, בהסכמת המשטרה, גם בנושאים שקשורים לחוק המשטרה, אבל אנחנו לא דנים עכשיו בשני חוקים אלא בחוק אחד. אפשר להפוך את התיקון העקיף למהות ולעיקר במקום את העניין עצמו, ואנחנו כמעט מגיעים לכדי כך.
אני מבקש לשמוע את עמדת המשטרה. אתם מסכימים שהתיקון על "הטעמים המיוחדים" יוכנס גם אצלכם?
עופרה פויר:
לא. יש כאן דברים שיש להם משמעויות רחבות. אני לא יכולה להתייחס לזה מן הבטן.
היו"ר אופיר פינס-פז:
איך שירות בתי-הסוהר מסוגל להתייחס ואת לא מסוגלת להתייחס?
עופרה פויר:
מכיוון ששירות בתי-הסוהר עוסק בפקודה הזאת כבר זמן רב.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הנה התקלתי אותם הרגע ברעיון חדש, הם אמרו דעתם, אמרתי את דעתי והגענו לאיזה עמק שווה. למה לא? לא מת העולם.
עופרה פויר:
נכון, אבל מאחר וכפי שאדוני אמר מה שעומד על הפרק הוא תיקון לפקודת בתי-הסוהר---
היו"ר אופיר פינס-פז:
אל תקחי את האמירה שלי יותר מדי רחוק שמא אחזור בי. את צריכה לשכנע אותי, אחרת אעביר את זה גם למשטרה למרות מה שאמרת.
עופרה פויר:
אין לי ספק, אבל יש כאן בעיה. קיבלנו אתמול 30 עמודים של תיקונים. כדי לגבש עמדה אני צריכה לבחון את הדברים ולא יכולה להציג עמדה מיידית. עליי לבחון מה זה אומר מבחינתנו כארגון כי מדובר כאן בשני ארגונים שונים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה התפקיד שלך במשטרה?
עופרה פויר:
אני ראש מדור דין משמעתי במחלקת משמעת.
היו"ר אופיר פינס-פז:
את צריכה להתייעץ עם הממונה?
עופרה פויר:
אני צריכה להתייעץ לא רק עם הממונה כי בתיקונים שמתבקשים יש השלכה גם למחלקות אחרות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
נצטרך להשאיר את זה לא סגור. יש בזה משהו. מטעם שירות בתי-הסוהר יושב כאן הדרג המשפטי ויכול לקבל החלטות, אך הדרג המשפטי של המשטרה לא יושב כאן באופן מלא ולא אמור לקבל החלטות. צריך להגיד את האמת, אין כמו האמת.
עופרה פויר:
נכון, לא הסתרתי את זה.
מרים פרנקל-שור:
חוק המשטרה נדון בהרחבה רבה מאוד בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ואכן על המודל הזה הוכן התיקון. כאשר ביקשנו לבחון האם יש מקום לערוך תיקונים עקיפים, או לשאוב מחוק המשטרה לתוך הפקודה שמונחת בפני הוועדה בהחלט הבאנו בחשבון שיש הבדל בין הארגונים. אבל אי אפשר להתכחש לכך שקיים גם דמיון רב בין הארגונים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה את מציעה לעשות כרגע כאשר אומרת לך הגברת: בכל הכבוד הראוי אני לא יכולה לקבל היום החלטות לגבי המשטרה בכל הנושאים?
מרים פרנקל-שור:
קודם כול, זה לא בכל הנושאים. שני נושאים הועברו אליה. אבל אי אפשר לראות היגיון בשוני בהוראות לגבי הארגונים, שאם חלה במקום אחד הוראה אחת לא נכון יהיה להחיל אותה במקום האחר, אלא להיפך. כאשר נחזור אחר-כך לסעיף 110לח נראה שזה עלול אפילו להיות לרעת הסוהרים או השוטרים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
עו"ד פויכטונגר, את אחראית גם להתייחסות של משרד המשפטים לנושא המשטרה?
נעמה פויכטונגר:
כן, ביחד עם מישהי נוספת.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אבל את בקיאה בתחום. מה דעתך בעניין הזה? האם כדאי במקום "מטעמים מיוחדים" לכתוב דברים מובהקים יותר גם במשטרה או רק בשירות בתי-הסוהר?
נעמה פויכטונגר:
אני חושבת שהמינוח הקיים, של "טעמים מיוחדים שיירשמו", לא בעייתי והוא גם נפוץ, כפי שאדוני בוודאי יודע, בהקשרים רבים. אגב, הוא עלול לפעול גם לרעת הסוהר כי כאשר הרשימה תפורש כרשימה סגורה יהיו מקרים שבהם הארגון עשוי לחשוב - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
בוודאי, אבל צריך להחליט בסופו של דבר מה רוצים. אי אפשר להשאיר את כל האופציות פתוחות כל הזמן, בעיניי זה לא נכון.
נעמה פויכטונגר:
אני עומדת מאחורי הנוסח שהגישה הממשלה. מכיוון שההצעה המונחת כאן היא בעקבות ההתערבות של היושב-ראש לא הייתי ממהרת להחיל אותה גם על המשטרה אם המשטרה לא מעוניינת בכך.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בסדר גמור. נשאיר את זה בינתיים בשירות בתי-הסוהר וכאשר יצטבר ניסיון ניהולי ייתכן שזה יאומץ גם במשטרה.
קריאה:
מה הנוסח הסופי?
היו"ר אופיר פינס-פז:
את הניסוח הסופי נשאיר למנסחים של הכנסת.
מרים פרנקל-שור:
בין היתר מטעמים סוציאליים, אם זוכה, אם לא הוגש כתב אישום או כתב תלונה או לא ננקט הליך משמעתי.
שגיב שלום:
"שכר בעת השעיה
110
סט.
(א) סוהר שהושעה, ישולם לו, בעד התקופה שמתחילת השעייתו עד מועד הזיכוי או ההרשעה, חלק משכרו כפי שהנציב יראה לנכון, ובלבד שהחלק האמור לא יפחת ממחצית שכרו; הנציב יבחן מזמן לזמן את החלטתו לפי סעיף זה."
היו"ר אופיר פינס-פז:
התוספת הזאת מוסכמת?
עליזה יעקובי:
צריך לבקש שמדי פעם תיערך שוב בדיקה מחדש של מצבו הכלכלי של אותו אדם.
שגיב שלום:
"(ב) סוהר שהושעה ולא הועמד לדין או שהועמד לדין וזוכה, זכאי להשלמת שכרו בעת תקופת השעייתו.
(ג) הועמד סוהר לדין על חלק מהעבירות שבשלן הושעה, או זוכה מחלק מן העבירות שעליהן הועמד לדין, רשאי הנציב, מטעמים שיירשמו, להורות שישולם לו השכר שהיה מקבל אילולא ההשעיה, בניכוי חלק השכר שקיבל בתקופת השעייתו לפי סעיף קטן (א), ובלבד שלא הוחלט לפטרו מהשירות;" ...
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה עם החזרת כסף למי שזוכה? יש לו סיוע משפטי בהמשך?
קריאה:
כן.
שגיב שלום:
"פוטר הסוהר מן השירות – לא יהיה זכאי להשלמת שכרו.
(ד) השתכר סוהר מעבודה נוספת בתקופת השעייתו, רשאי הנציב להורות על ניכוי סכומי השכר שקיבל מעבודתו הנוספת מן השכר שישולם לו לפי סעיפים קטנים (ב) ו – (ג).
מות סוהר
110ע.
(א) נפטר סוהר – ייפסק כל הליך משמעתי נגדו.
(ב) היה ערעור מטעם הנאשם תלוי ועומד ונפטר הנאשם, רשאי בית הדין לערעורים להרשות שהדיון יימשך, ולקבוע כי בן משפחתו, יורשו, מבצע צוואתו או מנהל עזבונו ימשיך בערעור במקום הנאשם.
פיטורים עקב הליך משמעתי או פלילי
110
עא.
הנציב רשאי לפטר סוהר שנידון בהליך משמעתי או בפלילים אף אם זוכה, אם הוא סבור, עקב הדיון המשמעתי או הפלילי, כי אין הסוהר מתאים להמשיך ולשרת בשירות, ובלבד שסוהר בכיר לא יפוטר אלא באישור השר."
מרים פרנקל-שור:
שאלת שאלה על החזרת שכר ואנחנו לא כל-כך יודעים איפה נמצאת התשובה.
עליזה יעקובי:
יש הסדר.
מרים פרנקל-שור:
מעבר לאמור בסעיף 110סט?
היו"ר אופיר פינס-פז:
אם סוהר הורשע או זוכה ונעזר בייעוץ משפטי האם מישהו מחזיר לו את הוצאות המשפט?
עליזה יעקובי:
יש לנו ביטוח מוסדר.
חיים שמואלביץ:
זה לא בחוק.
היו"ר אופיר פינס-פז:
למה? הרי לעובדי המדינה זה בחוק – יש נציב שירות המדינה, יש ועדה, מחזירים את הכסף.
עליזה יעקובי:
הוציאו אותנו מההסדר החוקי שם.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אבל עכשיו נחזיר אתכם. לא נסכים בשום פנים ואופן שהסוהרים יופקרו. סוהר שזוכה ונעזר בשירותים משפטיים ישלמו לו אחד לאחד. יש הסדר, יש ועדה.
עליזה יעקובי:
יש לנו הסדר אחר עם "ענבל". יש ועדה בראשות ראש מינהל משאבי אנוש בשירות בתי-הסוהר עם נציגים מ"ענבל". אם הוא לא לקח עורך-הדין שהציע ההסדר הביטוחי אז משלמים לו סכומים מסוימים שנקבעו, אם זוכה. אם הורשע בדרך כלל לא, אבל בוודאי נותנים לו סיוע משפטי. אני לא יודעת אם יקבל את כל הכסף אם ייקח את עורך-הדין הכי יקר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
למה זה לא בחוק? הכול כתבתם, פרט לזה. למה לא הכנסתם את זה?
עליזה יעקובי:
היינו בוועדה של משרד המשפטים בהסדר הכללי. הוציאו אותנו מן הוועדה ונקבע ההסדר הנוכחי, וזה משתלם מכספים של שירות בתי-הסוהר.
בני פולצ'ק:
זה מעוגן גם בפקודות השירות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אבל למה זה לא בחוק לפי דעתכם?
עליזה יעקובי:
לכתוב את כל ההסדר הזה בחוק?
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה לא כתבתם – אפילו סעיף על מות סוהר, כאילו ימשיכו את התיק כאשר הוא מת. הכול כתבתם.
חיים שמואלביץ:
השאלה עד היכן החוק יכול לפרט. תיאורטית אם תהיה הוראה מנדטורית בחוק אז סוהר יכול לקחת על התיק הכי פשוט עורך-דין ששכר טרחתו 100,000 דולר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה לא ההסדר הממשלתי. גם לממשלה יש הסדר, שהיא מחזירה חלק ולא את הכול. יש ועדה שבודקת אם הסכום מופרז. אני מציע לקבוע בחוק שסוהר שזוכה, נסמיך את הנציב או את השירות להחזיר לו על-פי כללים שיקבע השר בתקנות. תתקנו תקנות על-פי החוק. שיקבעו הסדר כזה או הסדר אחר, אבל יהיה הסדר.
נעמה פויכטונגר:
מכיוון שאדוני הזכיר את חוק שירות המדינה (משמעת), עכשיו אני מסתכלת בסעיף שאני לא בקיאה בו, אבל היסוד להחזר הוצאות ההגנה בסעיף 36 הוא לא זיכוי, אלא "אם לא היה יסוד להגשת התובענה". זאת אומרת, זיכוי פעמים רבות ניתן מכל מיני נימוקים שלא בהכרח מלמדים שלא היה מקום להעמיד את האדם לדין. לא בטוח שהשירות צריך לשאת בהוצאות של כל הגנה מן הסוג הזה. אם אנחנו רוצים להכניס את זה לחוק ראוי לאמץ את הקריטריון של חוק שירות המדינה (משמעת).
היו"ר אופיר פינס-פז:
אין לי בעיה עם זה. מכיוון שהנושא הזה עולה באופן פתאומי תבדקו איך הכי נכון לכתוב אותו. אני מבקש לסכם את העיקרון: סוהר שיצא זכאי, יכול להיות שגם בעבירות פחותות וגם בדברים לפני זה - - -
עליזה יעקובי:
רק בדבר שקשור לעבודה בשירות ולא סתם בתיק אחר. צריכות להיות כאן הרבה מגבלות. זה לא אותו דבר כמו בשירות המדינה. צריך להיזהר מאוד במה שנקבע.
היו"ר אופיר פינס-פז:
נכון, במה שקשור לעבודה. לא קבעתי את ההסדר. אמרתי: השר יקבע. אתם תקבעו בתקנות, דרך "ענבל" או משהו אחר.
מרים פרנקל-שור:
אבל אנחנו צריכים לקבוע את העיקרון הראשוני.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בעיקרון סוהר שזוכה בעבירת משמעת וכדומה במסגרת תפקידו - - -
עליזה יעקובי:
זה כאילו מגביל רק לסוהר שזוכה. ואם התיק נגד הסוהר נסגר, לא העמידו אותו לדין בשל חוסר עניין לציבור?
בני פולצ'ק:
נחקר, אפילו נעצר ובסופו של דבר התיק נסגר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
עיקר ההוצאות הוא בזמן ניהול ההליך המשפטי, אז ההוצאה הגדולה. ייתכן שהוא היה במעצר או היה בחקירה, אבל זה לא עיקר ההוצאות.
עליזה יעקובי:
ההסדר שלנו רחב יותר. למה להגביל אותו?
היו"ר אופיר פינס-פז:
סליחה, אף אחד לא פסל את ההסדר שלכם, אף אחד לא אמר שההסדר שלכם לא בסדר.
עליזה יעקובי:
אבל אם הסעיף בחוק יקבע משהו אחר תהיה קצת בעיה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הסעיף בחוק לא יקבע משהו אחר, אלא יקבע את העיקרון, שאם הוא זוכה המדינה תצטרך להחזיר לו את דמי ההוצאות של ההתנהלות שלו על-פי תקנות שיקבע השר. באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט או ללא אישורה?
נעמה פויכטונגר:
אני חוזרת ומבקשת בכל זאת להחליף את העיקרון של "סוהר שזוכה" בקריטריון של חוק שירות המדינה: "שלא היה יסוד להגשת תובענה".
חיים שמואלביץ:
כך זה כתוב בחוק שירות המדינה.
נעמה פויכטונגר:
כלומר רק במקרים קיצוניים יותר. לא כל זיכוי יכניס אותו למסלול הזה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בשום פנים ואופן לא.
נעמה פויכטונגר:
כך קיים היום בחוק שירות המדינה (משמעת).
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה לא תורה מסיני. מה פתאום? ייתכן שהיתה סיבה והאיש זוכה.
עליזה יעקובי:
אם זה זיכוי מחמת הספק או זיכוי בגלל שהעד נעלם ולא מוצאים אותו – יש כל מיני מקרים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לכן אני נותן את כל המרווח – כמה להחזיר, איך להחזיר. לא קבענו. מה אתם רוצים? תהיה ועדה שתיקח בחשבון את כל מה שאת אומרת, אם זה מחמת הספק, אם זה היעלמות עֵד, כל הדברים.
חיים שמואלביץ:
יש מקרים, כפי שכתוב בחוק, שגם אם זוכה אפשר עדיין לפטר אותו כי הוא לא ראוי להיות סוהר יותר. זה כתוב, ולמרות זה נותנים לו כסף.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ייתכן שיחליטו שלא.
חיים שמואלביץ:
זה לא קביעה של חובה, אלא קביעה שזה יישקל. ייקבע מנגנון.
מרים פרנקל-שור:
אנחנו חייבים לקבוע כאן בחקיקה איזה הסדר ראשוני, איזה עוגן ראשוני.
עליזה יעקובי:
בגלל זה עלינו להיות זהירים מאוד.
מרים פרנקל-שור:
אנחנו לא יכולים להשאיר את כל ההסדר לשר. חייבים לקבוע עכשיו באילו תנאים. אם נקבל את העיקרון שהסוהר יהיה זכאי להסדרת הוצאות משפטיות עלינו לקבוע מתי.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אבל למה לא עשיתם את זה למרות שדנתם ביניכם כל-כך הרבה פעמים?
עליזה יעקובי:
זה לא נעשה גם במשטרה, ויש לנו הסדר פנימי.
חיים שמואלביץ:
יש הסדר פנימי הרבה יותר רחב מזה.
עליזה יעקובי:
הבנתי שזה עבר אישורים של משרד המשפטים והכול. זה הסדר שדומה לקיים במשטרה.
חיים שמואלביץ:
ייתכן שהתיקון הזה דווקא ירע עם הסוהרים ולא ייטיב איתם. היום ההסדר הרבה יותר רחב.
עליזה יעקובי:
אנחנו יכולים להציג לוועדה את ההסדר הקיים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
איפה ועד הסוהרים?
מרים פרנקל-שור:
אסור להם להתאגד.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתם מנהלים איזו חנות מכולת ואומרים: ללקוחות אין שום בעיה, הכול בסדר. זה בעייתי. אני חייב להיות חשדן מאוד כלפיכם.
עליזה יעקובי:
אנחנו מוכנים להציג לוועדה את ההסדר הקיים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתם לא באמת מייצגים את הסוהרים אלא מייצגים את הארגון. אני לא יכול לייצג את הסוהרים כי אני לא יכול להזמין אותם, אבל אני אומר לכם שאני חייב להיות קפדן מאוד וחשדן מאוד. אני חושב שצריך לקבוע כאן דברים ברורים יותר.
בני פולצ'ק:
אולי נציג לבחינת הוועדה את פקודת השירות הרלוונטית שמעגנת את ההסדר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה חל גם על עובדי מדינה?
נעמה פויכטונגר:
לא, וגם אין הסדר גורף כזה לגבי החזר הוצאות הנאשם שזוכה בהליך פלילי, ושם הנזקים גדולים הרבה יותר. אם נבדוק את מצבם של נאשמים שזוכו, שבאמת נגרמו להם הפסדים גדולים ועלויות גדולות בהליך, בשירות בתי-הסוהר קיים הסדר כלשהו, כפי שאנו שומעים, לגבי החזר הוצאות, אבל בשירות המדינה זה הרבה יותר מצומצם ממה שעולה כאן, ובחוק הפלילי זה לא קיים.
עליזה יעקובי:
זה דברים שבמסגרת העבודה. כלומר אם לא היה עובד אצלנו זה לא היה קורה לו. אנחנו כן חושבים על זה וכן מחזירים וההסדר קיים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תעבירו לי את ההסדר. אני מודיע ליועצת המשפטית שאני שומר לעצמי זכות להגיש הסתייגות בנושא הזה אם אראה שההסדר לא מספק.
שגיב שלום:
"מות סוהר
110ע.
(א) נפטר סוהר – ייפסק כל הליך משמעתי נגדו.
(ב) היה ערעור מטעם הנאשם תלוי ועומד ונפטר הנאשם, רשאי בית הדין לערעורים להרשות שהדיון יימשך, ולקבוע כי בן משפחתו, יורשו, מבצע צוואתו או מנהל עזבונו ימשיך בערעור במקום הנאשם.
פיטורים עקב הליך משמעתי או פלילי
110
עא.
הנציב רשאי לפטר סוהר שנידון בהליך משמעתי או בפלילים אף אם זוכה, אם הוא סבור, עקב הדיון המשמעתי או הפלילי, כי אין הסוהר מתאים להמשיך ולשרת בשירות, ובלבד שסוהר בכיר לא יפוטר אלא באישור השר."
"ביטול עונש או הקלה בו
110
עב.
(א) הנציב רשאי, בנסיבות מיוחדות שיירשמו, לבטל עונש שהוטל בדין משמעתי בפסק דין או בפסק סופי, להפחית ממנו או להחליפו בעונש קל ממנו.
(ב) חויב סוהר בדין משמעתי בפסק דין או בפסק סופי, בתשלום פיצויים לפי סעיף 110נו, בשל נזק שנגרם לרכוש השירות, רשאי הנציב, בנסיבות מיוחדות שיירשמו, לבטל את החיוב בפיצויים או להקטין את שיעורם.
שמירת סמכויות השר והנציב
110עג.
אין בהוראות סימן זה וסימנים ט' עד ט'5 כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לשר או לנציב, לגבי סוהר, לפי הפקודה.
תיקון סעיף 111
5.
בסעיף 111 לפקודה –
(1) בהגדרה "מעשה", לפני "לרבות" יבוא "מעשה כאמור בסעיף 116";
(2) אחרי ההגדרה "מעשה" יבוא:
""סוהר" – לרבות יוצא צבא הממלא את חובתו לשירות סדיר בשירות, לפי חוק שירות ביטחון, אלא אם כן נאמר אחרת;
"סוהר נפגע" או שוטר נפגע" – מי שרואה עצמו נפגע ממעשה שנעשה לגביו בעת היותו סוהר או שוטר, לפי הענין;
"שוטר" – כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א – 197110, שצורף לשירות לתקופה מוגדרת מראש ולמטרה מסויימת".
החלפת סעיף 112
6.
במקום סעיף 112 לפקודה יבוא:
כשירות נציב קבילות סוהרים ומינויו
112.
(א) השר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ימנה נציב קבילות סוהרים (בחוק זה – נציב הקבילות).
(ב) כשיר להתמנות נציב קבילות סוהרים מי שמתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא כשיר להתמנות לשופט של בית משפט מחוזי;
(2) הוא אינו סוהר;
(3) הוא בעל ידע מקצועי, רקע או ניסיון בתחומים הנוגעים לשירות;
(4) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כנציב הקבילות.
(ג) תקופת כהונתו של נציב הקבילות תהיה חמש שנים מיום מינויו; השר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי להאריך תקופה זו לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים.
(ד) הודעה על מינויו של נציב הקבילות ועל המען למשלוח קבילות תפורסם ברשומות."
הוספת סעיפים 112א עד 112ג
7.
אחרי סעיף 112 לפקודה יבוא:
"פקיעת כהונה
112א.
נציב הקבילות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:"
היו"ר אופיר פינס-פז:
למה מופיעים כל הסעיפים האלה על קבילות? כיצד זה קשור?
מרים פרנקל-שור:
זה חלק מן ההסדר.
בני פולצ'ק:
זה קיים כיום גם בחש"צ.
קריאה:
אלה שני פרקים שונים שמחוברים ביחד בפקודת בתי-הסוהר.
שגיב שלום:
"(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2) הוגש נגדו כתב אישום בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לשמש כנציב הקבילות.
העברה מכהונה
112ב.
השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי להעביר את נציב הקבילות מתפקידו לפני תום תקופת כהונתו, אם נבצר ממנו למלא את תפקידיו במשך תקופה העולה על שישה חודשים רצופים.
סגן נציב הקבילות
112ג.
(א) השר ימנה סגן לנציב הקבילות (בסעיף זה – סגן הנציב).
(ב) נבצר מנציב הקבילות, דרך ארעי, למלא את תפקידיו, ימלא סגן הנציב את מקומו, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ורשאי השר להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות שבהן ישמש סגן הנציב כממלא מקומו של נציב הקבילות, לא יעלה על שישה חודשים.
(ג) התפנתה משרתו של נציב הקבילות וטרם התמנה אחר במקומו, ישמש סגן הנציב כממלא מקומו של נציב הקבילות עד למינוי נציב הקבילות כאמור בסעיף 112."
החלפת סעיף 113
8.
במקום סעיף 113 לפקודה יבוא:
"הרשאים להגיש קבילה
113.
רשאים להגיש קבילה סוהר נפגע, שוטר נפגע או אדם מטעמם, ובלבד שאותו אדם אינו סוהר או שוטר, לפי הענין, ואם נפטר הסוהר הנפגע או השוטר הנפגע – הורהו, בן זוגו, בנו או בתו, אחיו או אחותו."
עידו בן-יצחק:
"תיקון סעיף 114
9.
בסעיף 114 לפקודה –
(1) ברישה, המילים "תישלח בדואר אזרחי או בדואר פנימי של השירות," – יימחקו;
(2) בפסקה (1), במקום "ותפקידו" יבוא "תפקידו ומענו", אחרי "הסוהר הנפגע" יבוא "או השוטר הנפגע", אחרי "והיחידה שבה הוא משרת" יבוא "או שירת, או שאליה הוא מצורף או צורף" ובמקום "הגיש את הקבילה מי שחדל להיות סוהר או אדם כאמור בסעיף 113(2)" יבוא "היה הקובל אדם שאינו השוטר הנפגע או הסוהר הנפגע";
(3) בפסקה (3) במקום "לרבות המועד שבה אירע" יבוא "לרבות הפגיעה שנגרמה בעקבותיו, המועד שבו אירע, זהות עדים אם ישנם".
(4) במקום פסקה (4) יבוא:
"(4) הוגשה לגורם רשמי, בשירות או מחוץ לשירות, פניה בנושא הקבילה – זהות הגורם והתייחסותו, אם התקבלה".
תיקון סעיף 115
10.
בסעיף 115 לפקודה –
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "הנקבל";
(2) המילים "כאמור בסעיף 116" יימחקו.
תיקון סעיף 116
11.
בסעיף 116 לפקודה –
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "נושא לקבילה";
(2) בפסקה (1), אחרי "בסוהר הנפגע" יבוא "או בשוטר הנפגע";
(3) בפסקה (2), אחרי "הסוהר הנפגע" יבוא "או של השוטר הנפגע".
תיקון סעיף 117
12.
בסעיף 117 לפקודה –
(1) ברישה, לפני "בקבילות אלה" יבוא "על אף הוראות סעיף 116";
(2) בפסקה (1), במקום "בבית משפט או בבית דין" יבוא "בבית משפט, בבית דין או לפני דן יחיד";
(3) בפסקה (3), אחרי "שבקשר עמה" יבוא "התנהלה או" ובמקום "במשטרה" יבוא "על פי דין".
תיקון סעיף 118
13.
בסעיף 118 לפקודה –
(1) ברישה, לפני "אלה קבילות" יבוא "על אף הוראות סעיף 116" ואחרי "אלא אם מצא נציב הקבילות" יבוא "מטעמים שיירשמו";
(2) בפסקה (3), אחרי "בסוהר הנפגע" יבוא "או בשוטר הנפגע" ואחרי "הסוהר הנפגע" יבוא " או השוטר הנפגע";
(3) אחרי פסקה (4) יבוא:
"(5) קבילה בענין שהתברר או שמתברר כתלונה בידי גורם אחר המוסמך לכך כדין בשירות, לרבות בידי קצין בודק או ועדה בודקת שמונו לפי פקודות השירות, או במשרד לביטחון הפנים."
החלפת סעיף 119
14.
במקום סעיף 119 לפקודה יבוא:
"פתיחת הבירור
119.
(א) משהוגשה קבילה, יאשר נציב הקבילות את קבלתה.
(ב) נציב הקבילות יפתח בבירור הקבילה, אלא אם כן מצא כי מתקיים אחד מאלה או כי הקבילה אינה ראויה לבירור מטעם אחר שיירשם:
(1) הקבילה אינה ממלאת אחר הוראה מהוראות סעיפים 113, 115, או 116;
(2) הקבילה אינה ממלאת, בפרט מהותי, אחר הוראה מהוראות סעיף 114;
(3) אין לברר את הקבילה מאחת הסיבות המנויות בסעיפים 117 או 118;
(4) הקבילה קנטרנית או טרדנית.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), העלתה הקבילה, על פניה, חשד לביצוע עבירה פלילית, יודיע על כך נציב הקבילות ליחידת החקירות המוסמכת לחקור את העבירה, וימשיך בבירור הקבילה בתיאום עמה.
(ד) החליט נציב הקבילות שלא לפתוח בבירור הקבילה, כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע לקובל, בכתב, שלא יברר את הקבילה, ויציין את העילה לכך.
(ה) החליט נציב הקבילות שלא לפתוח בבירור הקבילה, כאמור בסעיף קטן (ב), ומצא כי קיים טעם מיוחד המצדיק העברת הקבילה לבירור על ידי גורם אחר בשירות, רשאי הוא להעביר את הקבילה לאותו גורם, ובלבד שהסכים לכך הסוהר הנפגע או השוטר הנפגע.""
חיים שמואלביץ:
יש טעות טכנית בתיקון של סעיף 118 בפסקה (3). בשורה השנייה כתוב "לרבות בידי קצין בודק או ועדה בודקת". אין ועדה בודקת בשירות בתי-הסוהר. המונח הנכון הוא "ועדת חקירה".
היו"ר אופיר פינס-פז:
בסדר. נתקן את זה. תודה.
עידו בן-יצחק:
"תיקון סעיף 120
15.
בסעיף 120 לפקודה –
(1) בסעיף קטן (ד), במקום הסיפה החל במילים "ויעמיד לרשותו" יבוא "וייתן לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו בתוך תקופה שיקבע";
(2) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:
"(ז) בירור הקבילה יסתיים בהקדם האפשרי, ובתוך תקופה שלא תעלה על שנה מיום הגשתה."
תיקון סעיף 122
16.
בסעיף 122 לפקודה, אחרי "רשאי להפסיקו אם נוכח" יבוא" שהקובל ביטל את קבילתו" ואחרי "בא על תיקונו" יבוא "או שלא ניתן להגיע בו להכרעה".
תיקון סעיף 124
17.
בסעיף 124 לפקודה, בסעיף קטן (ג)(1), אחרי "הסוהר הנפגע" יבוא "או השוטר הנפגע".
תיקון סעיף 125
18.
בסעיף 125 לפקודה, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב) החלטות נציב הקבילות לפי סימן זה הן סופיות, ואין לערער עליהן לפני בית משפט".
תיקון סעיף 127
19.
בסעיף 127 לפקודה, במקום "ולוועדת הפנים" יבוא "ויציג לפני ועדת הפנים".
ביטול סעיף 131ב
20.
סעיף 131ב לפקודה – בטל.
תיקון סעיף 132
21.
בסעיף 132 לפקודה, בפסקה (17), בסופה יבוא "ואולם תקנות לענין סעיף 110נה ייקבעו בהתייעצות עם שר המשפטים"."
עידו בן-יצחק:
התוספת השנייה לפקודה מתייחסת לעבירות משמעת.
"תיקון התוספת השניה
22.
בתוספת השניה לפקודה –
(1) בכותרת, במקום "(סעיף 101)" יבוא "(סעיף 103)";
(2) אחרי פרט (8) יבוא:
"(8א) עריכת חיפוש, ביצוע עיכוב או מעצר או כניסה לרשות היחיד, שלא כדין או שלא בתום לב.";
(3) במקום פרט (9) יבוא:
(9) "אי ענידת תג זיהוי בניגוד לפקודות השירות, אי מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים.";
(4) בפרט (12), במקום "או השמדתו" יבוא "השמדתו או אי שמירה עליו";
(5) בפרט (14), בסופו יבוא "אם יש בגילו או במסירה כאמור כדי לפגוע באינטרס ציבורי חשוב, בדרכי פעולה של השירות או בשלומו או בפרטיותו של אדם.";
(6) בפרט (15) בסופו יבוא "מבקר המדינה, מבקר המשרד לביטחון הפנים ונציב תלונות הציבור";
(6א) בפרט (19), אחרי "מילוי תפקיד" יבוא "בלא סמכות כדין ובלא הצדק סביר, מעבר למידה הנדרשת";
(6ב) בפרט (20)(6), במקום "שלא ברשות מי שדן בהליך" יבוא "או שנאסר פרסומו, שלא ברשות".
(7) אחרי פרט (24) יבוא:
"(25) הימנעות ממתן סיוע שביקשו ועדת חקירה או קצין בודק שמונה לפי פקודות השירות, לשם בדיקת ענין שמונו לבדיקתו, וכן מסירת מידע כוזב במהלך בדיקה כאמור, או הכשלתה בדרך אחרת.
(26) הימנעות ממתן סיוע שביקש מבקר המשרד לביטחון הפנים או ראש יחידת הביקורת בשירות, לשם עריכת ביקורת, וכן מסירת מידע כוזב במהלך עריכת ביקורת כאמור, או הכשלתה בדרך אחרת.
(27) הבאת סוהר לידי עשיית עבירת משמעת בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך אחרת שיש בה משום הפעלת לחץ.
(28) עשיית מעשה כדי לאפשר ביצוע עבירת משמעת על ידי סוהר אחר, להקל על ביצועה או לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה.
(29) הטרדה מינית או התנכלות, כמשמעותן בסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח – 199811, בעת מילוי תפקיד או כשהסוהר לבוש מדים, או כשהן מכוונות כלפי סוהר אחר."
תיקון חוק שיפוט המשמעת (משפט חוזר
23.
בחוק שיפוט המשמעת (משפט חוזר), התשכ"א – 196112, בתוספת, פרט (5) – יימחק.
תיקון פקודת המשטרה
23א.
בפקודת המשטרה13 –
(1) בסעיף 77י, בסופו יבוא "המפקח הכללי יבחן את ההשעיה מזמן לזמן";
(2) בסעיף 77יא –
(א) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "המפקח הכללי יבחן מזמן לזמן את החלטתו לפי סעיף זה";
(ב) בסעיף קטן (ד), במקום "ינוכו" יבוא "רשאי המפקח הכללי להורות על ניכוי"."
עופרה פויר:
בעניין התיקונים המוצעים בפקודת המשטרה - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מבין שזה התאמות. כל מה שאיננו התאמות יימחק לאלתר. תגידי מה לא התאמות.
עופרה פויר:
למשל כל סעיף 23א הוא שינוי. לפי מה שתוקן בפקודת בתי-הסוהר מבקשים להכניס בפקודת המשטרה אותו תיקון.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה התאמה.
עופרה פויר:
עלינו לבחון את זה. אני לא יכולה לבחון תיקונים שאתמול נמסר לי לראשונה שמבקשים להכניס דרך תיקון לפקודת בתי-הסוהר. אני מבקשת איזושהי ארכה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תקבלי ארכה לבחון את כל הסעיפים שמתייחסים לתיקונים בפקודת המשטרה וצבועים באדום. נשאיר הכול כהסתייגות שלי. יהיה לכם שבוע-שבועיים עד שנעלה את החוק למליאה. תודיעו לנו מה מתוך הסעיפים הללו אתם רוצים שנשאיר. אפשר להשאיר רק חלק. נשאיר הכול פתוח, אבל על השולחן. אני מקווה שאת מביאה בחשבון שהמגמה שלנו לייצר אחידות. אתם עורכי-דין ויודעים עד כמה חשוב לייצר אחידות בספר החוקים, בוודאי בתחומים כל-כך דומים שנמצאים באחריותו של משרד אחד.
עופרה פויר:
בכל זאת אלה שני גופים שונים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
צריך לשאוף לאחידות.
באשר לתחילה – סעיף 24 – שלושה חודשים מיום הפרסום נראה לי סביר.
מרים פרנקל-שור:
אני מבקשת בכל זאת לקבוע את הוראות המעבר.
עידו בן-יצחק:
"הוראות מעבר
23ג.
(א) מי שהועמד לדין משמעתי ערב תחילתו של חוק זה, יחולו על הדיון בעניינו הוראות הפקודה כנוסחה ערב תחילתו של חוק זה, ואולם אם טרם החל הדיון בעניינו לפני בית-דין למשמעת או לפני דן יחיד, לפי העניין, יחולו עליו הוראות חוק זה.
(ב) מי שכיהן כשופט בבית דין לפי הפקודה ערב תחילתו של חוק זה, יראו אותו כאילו מונה כשופט בבית דין לפי חוק זה.
(ג) מי שכיהן כנציב הקבילות לפי הפקודה ערב תחילתו של חוק זה, יראו אותו כאילו מונה כנציב הקבילות לפי חוק זה."
היו"ר אופיר פינס-פז:
אין ויכוח על הוראות המעבר.
חיים שמואלביץ:
בשני סעיפים צריכה להיות תחולה מיידית, כלומר שברגע שהחוק יעבור בכנסת יחולו לאלתר ואין לנו צורך בדחייה הזאת.
היו"ר אופיר פינס-פז:
את הוראות המעבר אתם מקבלים?
עליזה יעקובי:
כן, בוודאי.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אבל את התחילה לא. את התחילה אתם רוצים לאלתר.
חיים שמואלביץ:
כן, מיום פרסום החוק.
היו"ר אופיר פינס-פז:
כל הכבוד לממשלה. הממשלה מפתיעה אותי.
רויטל גור:
אנחנו במשרד לביטחון פנים צריכים להיערך מבחינת תקנות ופקודות שירות. אין לנו התנגדות שסעיפים מסוימים ייכנסו מיידית לתוקף על-פי בקשת שירות בתי-הסוהר, אבל כעיקרון אנחנו צריכים זמן כדי להיערך להכנת תקנות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אילו תקנות יש צורך לתקן כאן?
רויטל גור:
יש כאן תקנות שהשר צריך להתקין.
היו"ר אופיר פינס-פז:
איפה? אני לא זוכר שקבענו תקנות. נאפשר לשר 6 חודשים, אפילו לא רק 3 חודשים אם אתם צריכים להתקין תקנות, אין שום בעיה.
עידו בן-יצחק:
איך המשטרה עובדת בלי התקנות?
רויטל גור:
יש גם פקודות שירות שצריך להתקין. אין לנו התנגדות שסעיפים מסוימים ייכנסו לתוקף מיידי אבל נדרש לנו זמן להיערך ויש לחוק השלכות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
נקבע שהחוק ייכנס לתוקף בתוך שלושים ימים, ואם תצטרכו זמן רב יותר להתקנת תקנות ספציפיות תודיעו ליועצת המשפטית ונאפשר לכם זמן רב יותר.
בני פולצ'ק:
אני מבקש להסביר לאדוני במה מדובר. יש לקונה בעייתית מאוד שגורמת לכך שהחיילים שמשרתים אצלנו, כאשר הם מבצעים עריקות, כיום בגלל היעדרו של הסעיף שמופיע בהצעת התיקון זה לא נחשב להם בכלל כתקופה בלתי נמנית לשירות ביטחון.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אבל מה קרה עד היום במשך חמישים שנים?
חיים שמואלביץ:
ההסדר שחיילי חובה משרתים בשירות בתי-הסוהר חדש יחסית ופועל כשלוש שנים, אפילו פחות.
עליזה יעקובי:
ואנחנו מחכים עם החוק הזה כבר זמן רב מאוד, לא בגלל ועדת הפנים והגנת הסביבה.
בני פולצ'ק:
זה יוצר אנומליה ואפליה קשה גם של חיילי צה"ל וחיילי המשטרה לעומתנו. מדובר על שני סעיפים ספציפיים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לגבי הסעיפים הספציפיים אפשר לקבוע תחולה מיידית. לגבי כל היתר אני מציע לקבוע "30 ימים". לגבי התקנות, כפי שאמרתי, אם נשתכנע שדבר מה דורש יותר מ-30 ימים נוסיף את זה בנוסח. אני מסמיך אתכם לקבוע משך זמן ארוך יותר.
בסעיף התחילה – בשני סעיפים תהיה תחילה מיידית, ובכל היתר התחילה 30 ימים מיום הפרסום. אם המשרד לביטחון פנים יצטרך ארכה, אני מסמיך את היועצת המשפטית לסכם איתם נקודתית על תחילה ארוכה יותר לתקנות כאלה או אחרות.
רחלה אראל:
אני מבקשת להסב תשומת לבכם לסעיף 8 שמחליף את סעיף 113 – הרשאים להגיש קבילה. הייתי ממליצה להוסיף בסיפה, אחרי "אחותו" – "או אדם מטעמם". קודם כול על מנת שיוכלו ליפות את כוחו של עורך-דין או אדם אחר. אנשים השרויים באבל, מצד אחד ייתכן שיש להם רצון להמשיך את קבילתו של יקירם.
קריאה:
המילים "או אדם מטעמם" מופיעות בסעיף.
רחלה אראל:
רק באשר לסוהר או השוטר הנפגע ולא באשר לבני משפחתם. כתוב: "רשאים להגיש קבילה סוהר נפגע, שוטר נפגע או אדם מטעמם". אבל כאשר הסוהר או השוטר נפטר מי שרשאי להגיש קבילה זה בני משפחתו. הייתי מציעה להוסיף בסיפה, אחרי "אחותו" – "או אדם מטעמם". מטעמם של בני המשפחה כמובן.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה אתם אומרים?
קריאה:
אין לנו בעיה עם זה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
נקבל את הבקשה.
חיים שמואלביץ:
שני הסעיפים שמדובר עליהם הם סעיפים 110כז ו-110סז.
היו"ר אופיר פינס-פז:
סעיפים 110כז ו-110סז יהיו בתחילה מיידית.
מרים פרנקל-שור:
בסעיף 110לח, שבו היתה מחלוקת בין המשטרה ובין שירות בתי-הסוהר, אני בכל זאת מבקשת שתסמיך אותנו להמשיך לבוא בדברים, לבחון אילו השלכות בדיוק יש לכך.
דין התיקונים שאתה מעונין אחר-כך להעמיד בהסתייגות – אם תרצה נוכל לסכם את זה עכשיו, אבל אני מבקשת לשאול האם לא עשויה להיות פגיעה בסוהר כאשר באים לדון בעניינו לאור הפרשנות שבוודאי תיווצר בהבדל שבין חוק המשטרה לפקודה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
נוכח העובדה שיהיו שני נוסחים.
מרים פרנקל-שור:
בהצעת החוק החלטנו לא להכניס את הסיפה כאן ולהותיר את הסיפה בחוק המשטרה. השאלה אם זה לא יכול לפעול לרעת הסוהר. אני מציעה שנשאיר את זה לדין - - -
קריאה:
אין לנו בעיה עם זה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אין לכם בעיה עם זה, אלא אם כן תגיעו למסקנה אחרת, אבל בעיקרון הסיכום שקיבלנו התקבל.
אני מעלה את הצעת החוק להצבעה בקריאה השנייה והשלישית, ובאופן מדהים ומפתיע יש בהצעת החוק תמיכה גורפת.
רחלה אראל:
במה שנאמר לגבי עורך-דין האם לא תמתין להתייחסות שלנו בכתב כפי שאמרנו קודם לכן?
היו"ר אופיר פינס-פז:
לא.
כל מה שאמרתי שנמצא ב-hold – זה ברמת הסתייגויות, וכפי שאמרתי יצביעו עליהן על-פי הסיכומים אליהם נגיע עם הממשלה. לא אביא את זה להצבעה בלי הסיכומים. אז תהיו בדין ודברים.
אני מבקש שהצעת החוק הזאת תעלה למליאה עם חזרת הכנסת מן הפגרה במהירות האפשרית. לא הסמכתי אתכם להשהות את ההנחה, אני רוצה שזה יהיה ברור.
מרים פרנקל-שור:
אתה עומד על כך שזה יונח ביום שני הבא?
היו"ר אופיר פינס-פז:
אפשר שזה יונח שבוע לאחר מכן, אבל לא להמתין זמן רב. אנחנו מעלים את החוק למליאה, יש כמה ימים לדבר עליו ולנסח את מה שצריך ובזה נגמר העניין.
עופרה פויר:
אני צריכה לתת התייחסות בשם המשטרה. למי עליי לתת אותה?
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מבקש שתעבירי לי את התייחסותכם בכתב וגם ליועצת המשפטית. תשתדלי לעשות את זה בתוך שבוע ימים.
עופרה פויר:
הייתי מבקשת פרק זמן ארוך קצת יותר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
נדרשת ישיבה אחת שלכם על כל העניין. תקבעו אותה בתוך שבוע.
עופרה פויר:
יש מספר גורמים במשטרה שצריך יהיה לדון איתם בעניין הזה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תשתדלי כמה שיותר מהר, אבל אני אומר לך פעם נוספת, אני מעלה את זה למליאה בתוך שבועיים לכל היותר.
תודה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:15