פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ל' בניסן התשס"ח (5 במאי 2008), שעה 09:50
סדר היום:
תקנות מס הכנסה (הוראות לעניין תיקון שומת הכנסת הנאמן וקביעת רווח הון בידיו בעקבות חלוקה לנהנה תושב חוץ), התשס"ח-2008
נכחו:
חברי הוועדה:
אמנון כהן – מ"מ היו"ר
ראובן ריבלין – מ"מ היו"ר
אבישי ברוורמן
ג'מאל זחאלקה
שלי יחימוביץ
שלמה מולה
ניסן סלומינסקי
מוזמנים:
יהודה נסרדישי, מנהל רשות המסים בישראל, משרד האוצר
פרידה ישראלי, הממונה בפועל על הכנסות המדינה, משרד האוצר
עו"ד מיכל דויטש-הנר, מנהלת מחלקת חקיקה, רשות המסים בישראל, משרד האוצר
עו"ד טלי דולן, היועצת המשפטית, אגף כלכלה והכנסות המדינה, משרד האוצר
אייל סנדו, עוזר למנהל רשות המסים בישראל, משרד האוצר
עו"ד מאיר לינזן, לשכת עורכי הדין
עו"ד גיא כץ, לשכת עורכי הדין
חנה ג'ינו, לשכת יועצי המס
ייעוץ משפטי:
מירב תורג'מן
ענת מימון
ייעוץ כלכלי:
סמדר אלחנני
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
תקנות מס הכנסה (הוראות לעניין תיקון שומת הכנסת הנאמן וקביעת רווח הון בידיו בעקבות חלוקה לנהנה תושב חוץ), התשס"ח-2008
היו"ר אמנון כהן:
אני פותח את הישיבה השנייה של ועדת הכספים בנושא תקנות מס הכנסה (הוראות לעניין תיקון שומת הכנסת הנאמן וקביעת רווח הון בידיו בעקבות חלוקה לנהנה תושב חוץ), התשס"ח-2008.
פרידה ישראלי:
לפני הוועדה מונחות שתי תקנות שבעצם רוצות לתת מענה למצב שבו בנאמנות שהוקמה וחייבת במס על הכנסותיה השוטפות מדי שנה בשנה, יש נהנים תושבי חוץ שרוצים לייחס חלק מהכנסת הנאמנות אליהם. יש שני סוגי נאמנויות, נאמנות תושבי ישראל ונאמנות לפי צוואה שיש בה נהנה תושב ישראל, ואלה הן נאמנויות שההכנסה השוטפת שלהן מתחייבת מדי שנה במס ויש חובת דיווח על ידי הנאמן כפי שהוצג.
בנאמנויות האלה החוק היה מאוד מחמיר לגבי נאמנות תושבי ישראל כי הוא קבע שברגע שיש יוצר תושב ישראל ונהנה תושב ישראל, זה מחייב את הנאמנות במס כתושבת ישראל מדי שנה בשנה.
החוק בעצם קבע שרק כאשר גם היוצר וגם הנהנה מפסיקים להיות תושבי ישראל, הנאמנות מפסיקה להיות חייבת במס בישראל על הכנסותיה הכלל עולמיות. לגבי נאמנות לפי צוואה, היא חייבת במס כאשר יש בה נהנה תושב ישראל ואז רואים אותה כנאמנות תושבי ישראל.
למעשה יכול להיות מצב שבין הנהנים יש גם תושבי חוץ כי הנהנים בדרך כלל הם קבוצה של אנשים שהיוצר קובע אותם כנהנים בנאמנות, אבל רק בגלל קיומו של נהנה תושב ישראל, הנאמנות נקבע מעמדה כנאמנות תושבת ישראל.
חבר הכנסת ראובן ריבלין מחליף את היו"ר אמנון כהן
פרידה ישראלי:
יש מצב שבו בין הנהנים יש גם תושבי ישראל וגם תושבי חוץ, אבל מעמד הנאמנות נקבע כתושבת ישראל בגלל קיומם של נהנים תושבי ישראל. המחוקק נתן סמכות לשר האוצר, במקרים שבנאמנות יש נהנה תושב חוץ, לתת הקלה בשל הכנסה שמיוחסות ומיועדות לאותו נהנה תושב חוץ. הבעיה היא ברוב הנאמנויות שנקבעת רשימה של נהנים ואתה לא יודע מי נהנה וכמה. לא אומרים בדרך כלל במפורש בכתב הנאמנות איך מתחלקת ההכנסה בין כל הנאמנים. לפעמים יש שיקול דעת מלא לנאמן, לפעמים אין ותכף נראה את המצבים, אבל אנחנו קבענו שברגע שיש נהנה תושב ישראל, כל ההכנסה חייבת במס באופן שוטף לגבי אותן נאמנויות. בכל זאת ניתנה סמכות, כפי שאמרתי, לשר האוצר, כאשר יש נהנה תושב חוץ למצוא דרך לייעד לו חלק מההכנסה, כי יש נהנה תושב חוץ וההכנסה מופקת בחוץ לארץ.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני העליתי הרבה אנשים לארץ ובין השאר משום שעניינתי אותם להשקיע בארץ והם באו והשקיעו ואחר כך הם הפכו להיות ציוניים ורצו להיות אזרחים. התברר להם שההנאות הן רק של תושבי חוץ ואז כאזרחים הם שקלו האם להיות אזרחים או לא להיות אזרחים. מעניין לעניין שלא באותו עניין, למה הנושא של תושב חוץ הוא הרלוונטי? הרי ההכנסה בארץ היא החשובה. למה לתת את ההעדפות לתושב חוץ מול תושב ישראל, או מדוע לא לתת לאדם שהוא תושב חוץ – היום למשל נדמה לי שיש תקנה חדשה שהוציא שר האוצר ושר הקליטה, שכל עולה חדש יהיה במשך שנה פטור ויקבל הנחות במס הכנסה.
פרידה ישראלי:
משרד האוצר פרסם תזכיר חוק בעניין.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא בקי בפעולות הממשלה עד שהן לא מגיעות לכאן, אבל שמעתי על הדבר. זה דבר שיש בו הגיון. השאלה מדוע אנחנו מעדיפים דווקא את תושב החוץ על פני תושב ישראל ולא הולכים לראות לפי העניין עצמו.
פרידה ישראלי:
אנחנו לא מעדיפים תושב חוץ.
היו"ר ראובן ריבלין:
נגיד שהקמתי מפעל אדיר בארץ ואפילו אדיר במושגים בינוניים, אבל ברגע שאני הופך להיות אזרח ישראלי מתוך הכרה שאכן זה מקומי וזה ביתי ואני לא רוצה לחיות עוד בארץ זרה, אבל באתי לכאן כמשקיע ובחרתי להיות אזרח לא משום שרציתי להתחמק ממלתעות המס במקום אחר, אלא מתוך השקפת עולם ציונית מובהקת, מדוע לא לבוא ולקבוע לא על פי התושבות אלא על פי העניין?
חבר הכנסת אמנון כהן שב לנהל את הישיבה
היו"ר אמנון כהן:
אני מסכים עם מה שאתה אומר.
פרידה ישראלי:
מתוך רצון לעודד עולים חדשים, כפי שציינו משרד האוצר פרסם תזכיר חוק.
ראובן ריבלין:
זה לעולים חדשים.
פרידה ישראלי:
ל-10 שנים.
ראובן ריבלין:
בסדר, אבל אלה עולים חדשים. אני מדבר על אדם שבא כמשקיע ובוחר להיות גם עולה. הוא אומר שהוא רוצה להיות אזרח ישראלי. אני יכול לראות האם הוא לא עושה זאת מתוך רצון להתחמק ממס במקום אחר.
מיכל דויטש-הנר:
האיש הזה יהיה פטור. הוא יהיה פטור מכל ההכנסות שלו מחוץ לישראל.
ראובן ריבלין:
ברגע שהוא הופך להיות אזרח, כל המפעל שלו מקבל השקעה שהיא לא של השקעתו.
מיכל דויטש-הנר:
יש הוראה בחוק עידוד השקעות הון ששומרת את מעמדה של חברה תושבת חוץ גם לאחר שאותו אחד הפך להיות תושב ישראל. יש הסדרה בחוק עידוד השקעות הון. זה לחמש שנים.
היו"ר אמנון כהן:
אני אכן מקווה שתתקנו את זה בחוק. אנחנו גם רוצים לשמור על האנשים שלא יברחו לנו מהארץ.
ראובן ריבלין:
השאלה שלי גם לוקחת בחשבון את העובדה שיכולה להיות תשובה של המערכת שבה כל העדפה סקטוריאלית היא לא העדפה טובה. כל העדפה סקטוריאלית במס הכנסה, הוא דבר שהוא פסול.
יהודה נסרדישי:
הוא בעייתי.
ראובן ריבלין:
הוא בעייתי ביותר כי הוא מתרחב כהרף עין בהתאם לצרכים פוליטיים.
יהודה נסרדישי:
הוא יתפשט כאש.
ראובן ריבלין:
אני אתך בעניין זה. יחד עם זה אני אומר לך שיכול להיות שיש דברים שאתה לא יכול לבדוק כליות ולב. חברת הכנסת יחימוביץ פעמים רבות מפנה את תשומת לבנו ואומרת שלא כל מה שאנחנו רואים, הוא בדיוק מה שנעשה, אבל אני מוכרח לומר, מתוך הנחה שאדם בא כמשקיע, הוא רצה להשקיע בארץ, הוא אמר שהוא רוצה לתת לישראל, ופתאום הוא שואל למה לו להשקיע בארץ אלא הוא רוצה להיות בארץ ולעלות אליה, ואז מתבטלות כל ההטבות שיש לו כתושב חוץ.
מיכל דויטש-הנר:
קיבלנו הערה כזאת גם על הפגיעה בעולים החדשים שעולים לארץ. אמנם נותנים להם את הפטור על הכנסות מחוץ לישראל, אבל על ההכנסות בישראל, שהם היו פטורים עד הרגע שהם עלו, התזכיר עוד לא הגיע לוועדת שרים ועוד לא ישבנו עליו למרות שהוא הופץ.
ראובן ריבלין:
אתם תשקלו את זה?
מיכל דויטש-הנר:
הוא הופץ ואנחנו נקבל את כל התגובות ונשב עליהן. התזכיר הופץ.
ראובן ריבלין:
היה לי ויכוח על כך עם שר האוצר, לא עם שר האוצר הנוכחי אלא עם שר האוצר בנימין נתניהו והוא התנגד.
היו"ר אמנון כהן:
יושב-ראש התאחדות התעשיינים גם תומך בסיוע הזה.
ראובן ריבלין:
התעשיינים בעד. נתניהו התנגד בזה בכל תוקף.
יהודה נסרדישי:
אתה מדבר על תופעה כאשר לאדם הייתה הכנסה בטריטוריה ישראלית והוא היה תושב חוץ וההכנסה הייתה פטורה, אבל עכשיו הוא נהיה תושב והוא צריך לשלם.
ראובן ריבלין:
הוא קיבל דיבידנדים מהמפעל שהוא עשה בארץ. כל זמן שהוא היה תושב, היו לו הקלות, והנה הוא אמר שהוא לא רוצה להיות תושב, מדינתו, בית אביו, מולדתו הוא ארץ ישראל והוא רוצה להיות אזרח ישראלי. באותו רגע הוא משלם קנס.
יהודה נסרדישי:
קיבלנו פניות כאלה בקשר לחוק העולים. שנית, אני שואל שלך, השכן שלך מקבל דיבידנד מחברה ישראלית והוא עלה לארץ, ולשניכם יש 20 אחוזים, נוצר מצב שאתה תשלם מס והוא לא ישלם.
ראובן ריבלין:
אני נולדתי בארץ.
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו רוצים לעודד את אלה שיבואו להשקיע בארץ.
ראובן ריבלין:
אני עכשיו רוצה לעודד את חלשי הרוח שכאשר קמה מדינת ישראל, הם בכל זאת נשארו בחוץ לארץ.
מיכל דויטש-הנר:
אנחנו נשב על העניין.
יהודה נסרדישי:
זה לא נושא הדיון, אבל אני אומר לך שעם התיקון הזה הרחקנו לכת ופתחנו מאות דלתות לעולים שיחזרו, כולל הוראת השעה. אנחנו אומרים שאם ב-1 בינואר 2008 היית שם, מספיקות חמש שנים, תחזור.
ראובן ריבלין:
אחלה תושבים חוזרים.
מיכל דויטש-הנר:
לא, גם עולים.
יהודה נסרדישי:
אנחנו נראה אותו כעולה.
ראובן ריבלין:
כל מה שהוא מכוון זה לגבי הנימוקים שהיו לגבי עידוד חוזרים.
מיכל דויטש-הנר:
שנראה אותם כעולים.
ראובן ריבלין:
ודאי.
היו"ר אמנון כהן:
אני מבין שבתזכיר החדש אתם מתייחסים לזה בחיוב רב.
מיכל דויטש-הנר:
עוד אין התייחסות.
יהודה נסרדישי:
לא, לא התייחסנו.
מיכל דויטש-הנר:
אין בתזכיר החדש התייחסות.
היו"ר אמנון כהן:
אתם תשקלו בחיוב להכניס את זה.
מיכל דויטש-הנר:
אנחנו אומרים שזאת אחת ההערות וצריך לשבת עליה.
יהודה נסרדישי:
לפרוטוקול אני אומר שקיבלנו פנייה כזאת, אנחנו נבדוק אותה ומעבר לזה אני לא רוצה לומר. התקנות האלה שמונחות לפניך הן המשך של חוק הנאמנויות. זה כבר מנגנון הדיווח ותשלום המס, והציבור מחכה לזה.
היו"ר אמנון כהן:
גם להוראות האחרות הציבור מחכה.
פרידה ישראלי:
חשוב לי להבהיר שבנושא של ייחוס הכנסה לנהנה תושב חוץ, אין פה העדפה סקטוריאלית.
ראובן ריבלין:
בעניין הזה אנחנו מסכימים אתך ואין לנו בעיה.
פרידה ישראלי:
כפי שאמרתי, התקנות הראשונות מייחסות הכנסה של נאמנות לנהנה תושב חוץ בעקבות אירוע של חלוקה של כסף לתושב חוץ והתקנות מציעות מודל, מנגנון, שבה לבחון מתוך הכספים שחולקו לנהנה תושב החוץ מהו סכום ההכנסה שחולק לא, כי לא בהכרח כסף שחולק זאת הכנסה שחולקה. התקנות מציעות את המנגנון לבדיקה ובעצם מאפשרות בעקבות חלוקה לנהנה תושב חוץ לעשות תיקון של שומת הכנסת הנאמנות ואת השומה השוטפת פלוס שלוש שנים אחורה, לעשות תיקון לשומות ולהתייחס לסכומים שחולקו לנהנה תושב חוץ במגבלות שקבועות בתקנות, להתייחס אליהן כהכנסתו של אותו נהנה.
היו"ר אמנון כהן:
למה שלוש שנים אחורה?
מיכל דויטש-הנר:
תקופת שומה.
היו"ר אמנון כהן:
זה מה-1 בינואר 2006?
פרידה ישראלי:
התחולה שלהם היא החל מה-1 בינואר 2006. התקנות מוחלות על בסיס בחירה והן רק מקלות.
ראובן ריבלין:
ההתייחסות לאחור תהיה בכל תקופה לשלוש שנים אחורה.
מיכל דויטש-הנר:
אבל רק החל מ-2006.
ראובן ריבלין:
ברור.
ניסן סלומינסקי:
לפי בחירה שלו?
מיכל דויטש-הנר:
כן.
פרידה ישראלי:
לא מוקדם מ-2006.
ראובן ריבלין:
שלוש שנים אחורה מהרגע שאנחנו מאשרים.
ניסן סלומינסקי:
לפי הבחירה שלו.
פרידה ישראלי:
לפי הבחירה של הנאמן.
היו"ר אמנון כהן:
אני מבין שהכל נעשה בתיאום ונעשתה עבודה מצוינת.
ניסן סלומינסקי:
אם זה בא להיטיב, בוודאי שאנחנו בעד.
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו מעמידים להצבעה את תקנות מס הכנסה (הוראות לעניין תיקון שומת הכנסת הנאמן וקביעת רווח הון בידיו בעקבות חלוקה לנהנה תושב חוץ), התשס"ח-2008.
ה צ ב ע ה
התקנות אושרו
תודה רבה.
תקנות מס הכנסה (ייעוד הכנסה לנהנה יחיד תושב חוץ וקביעת רווח הון בנאמנות מיועדת), התשס"ח-2008
היו"ר אמנון כהן:
אני פותח את ישיבת ועדת הכספים השלישית בנושא תקנות מס הכנסה (ייעוד הכנסה לנהנה יחיד תושב חוץ וקביעת רווח הון בנאמנות מיועדת), התשס"ח-2008.
פרידה ישראלי:
התקנות האלה מציעות מנגנון של ייחוס הכנסה לנהנה תושב חוץ באותם מקרים שדיברתי עליהם עוד קודם, כאשר נאמנות חייבת באופן שוטף במס בישראל. במקרים ספציפיים שמתוארים בתקנות – ואני לא ארחיב כי הגורמים המקצועיים מכירים היטב – הרעיון הוא שכאשר יש נהנה שהוא תושב חוץ שנקבע כנהנה שזכאי להחלת התקנות, יש אפשרות שלא לייחס לו הכנסה רק בעת החלוקה של כספים אלא במקרים שאפשר להראות שיש אחוז קבוע מנכסי הנאמנות ומההכנסות שלה שמיועד לאותו נהנה תושב חוץ.
התקנות מציעות את האפשרויות כאשר למשל אפשרות אחת היא כאשר כתב הנאמנות קובע שאחוז מסוים מנכסי הנאמנות והכנסותיה מיועד לנהנה מסוים שהוא יחיד תושב חוץ שמוגדר בתקנות. למשל, 30 אחוזים מההכנסות מיועדים לתושב חוץ מסוים. התקנות מאפשרות ייחוס של הכנסה.
ראובן ריבלין:
לגבי העברות תקציביות, אני מודיע לכם שאנחנו נמצאים בסירוב בגין ההטעיה שהוטעתה ועדת הכספים בסירוב משרד האוצר לחזור בו. חברת הכנסת יחימוביץ יחד עם חברים אחרים זעקו נגד פשרת אורון בזמנו, בזמן קבלת התקציב, ואנחנו דיברנו וניסינו להסביר ש-450 מיליון שקלים הוא סכום שבהחלט ראוי בנזק המלך והוא מהווה תוספת לעניין העקרוני. בסופו של דבר האוצר הוליך אותנו שולל וסובב אותנו בכחש תוך ידיעה.
היו"ר אמנון כהן:
נציג האוצר יבוא לאחר מכן. חכה שהוא ישמע את דבריך.
ראובן ריבלין:
אנחנו לא מאשרים. אם אנחנו לא נראה שיש לנו שיניים, לא יתייחסו אלינו. אני מקווה שכאן יש רוב מוחלט לכך. להוציא את הרווחה שכאן יש לנו בקשה.
היו"ר אמנון כהן:
רווחה ומשרד התעשייה.
ראובן ריבלין:
משרד התעשייה הוא עניין פוליטי שאנחנו מחויבים בו בגלל היושב-ראש. אם במשרד התעשייה הכניסו איזה שהם אלמנטים של האוצר או של משרד ראש-הממשלה, בשום פנים ואופן לא.
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו נסיים קודם את התקנות.
ראובן ריבלין:
שמתי לב שהתחילו להעביר אלינו העברות תקציביות וכפי שידוע למנהל הוועדה, אני נמצא במעקב שוטף. אני בא לכאן כל יום ואפילו ביום שישי כדי לראות שלא העבירו איזושהי העברה מבלי שנראה אותה. ראיתי בזמן האחרון תופעה כאשר למשל הכניסו את מרכז בגין ורבין במקום שבו רוצים לתת לשכות לשרים.
ניסן סלומינסקי:
אבל זה עוד לא הגיע אלינו.
ראובן ריבלין:
אני כבר הגשתי התנגדות. זה עוד לא הגיע לוועדה.
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת ריבלין, תודה רבה על ההערה החשובה. אנחנו רוצים להמשיך לדון בתקנות.
ראובן ריבלין:
אנחנו מצביעים בעד.
היו"ר אמנון כהן:
אני מבין שהתקנות מקלות עם ציבור המשקיעים שבארץ.
פרידה ישראלי:
התקנות מקלות במצבים שיש נאמנות תושב ישראל כפי שהוגדרה או נאמנות לפי צוואה ושיש בהם נהנה שהוא תושב חוץ. יש את המצבים שמוגדרים בתקנות, מתי נהנה תושב חוץ ייחשב ככזה לעניין התקנות, ואפשר יהיה לייעד לו חלק מהכנסת הנאמנות, חלק מוגדר וקבוע מראש. או שכתב הנאמנות קובע את אותו אחוז מסוים וקבוע, או שיש אופציה לנאמן להצהיר ולייעד חלק מהכנסת הנאמנות לטובת נהנה תושב חוץ. ברגע שנעשה ייעוד, ניתנו ההצהרות המתאימות ונמסרה הודעה לפקיד שומה שמבקשים להחיל את התקנות לפי בחירה, רואים את אותו אחוז שיועד לנהנה תושב חוץ כהכנסתו של נהנה תושב חוץ.
זה מקל כי אם ההכנסה למשל הופקה בחוץ לארץ, תושב חוץ, על הכנסות בחוץ לארץ, לא חייב במס בישראל. לכן התקנות האלה מקלות כי הן מאפשרות לראות חלק מההכנסות כמיועדות לתושב חוץ.
בנוסף קובעות התקנות מנגנון לבדיקה. מכיוון שלא מדובר כאן על חלוקה בפועל כמו שהיה בתקנות הקודמות אלא בהצהרה של ייעוד של חלק מההכנסה לנהנה תושב חוץ, יש בדיקה שנעשית בכל תקופה של ארבע שנים ובאותן ארבע השנים אנחנו בודקים. זאת בדיקה מספרית שקבועה בתקנות. בכל תקופה של ארבע שנים בודקים כמה כספים חולקו בפועל לנהנים תושבי ישראל, כמה חולקו לנהנים תושבי חוץ, ורואים האם יש פער בין השיעור שהוצהר עליו מראש לבין השיעור שנעשה בפועל. אם יש פער כזה, אז מתבצע איזשהו תיקון. כאשר יש לנו מצב שהחלוקה לנהנה המיועד בפועל הייתה קטנה ממה ששיעור חלקו כפי שהוצהר עליו, לוקחים את סך סכומי החלוקה של כסף שעשתה הנאמנות, שחילק הנאמן באותה תקופה, לוקחים את סך החלוקות ומכפילים את זה בהפרש בין השיעורים. את אותה הכנסה אנחנו מחייבים במס בשיעור גבוה של 70 אחוזים. זה משהו דומה למשהו שיש בחקיקה של קרנות נדל"ן, שבעצם אתה אמור לשמור על היחס, ואם אתה לא שומר על היחס בתקופה של ארבע שנים, אתה נענש רק באותו הפרש של חלוקות שלא נעשו כמו שייעדת.
לעומת זאת, כאשר המצב הפוך ושיעור חלקו של הנהנה המיועד כפי שנקבע נמוך ממה שחילקו לו בפועל, אני עושה את אותו חישוב בכיוון ההפוך ואת אותו סכום שאפשר היה לחלק לו יותר ולא חילקו לו, שומרת לזכותו לשנות הבדיקה הבאות. בשנים הבאות זה יעמוד לזכותו וזה יילקח בחשבון בבדיקה הבאה. זה כמו ואוצ'ר שיש לו לשנים הבאות. זה מנגנון הבדיקה. כעיקרון, כפי שאמרתי, התקנות מקלות, חלות החל מינואר 2006. לא נתתי כאן – אבל אם אתם רוצים, אפשר להרחיב – בדיוק על איזה נאמנות ומה ההגדרה של נהנה תושב חוץ, אבל כל זה כתוב בתקנות ותואם עם לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון.
היו"ר אמנון כהן:
לשכת עורכי הדין, יש לכם הערות? אין.
מאיר לינזן:
לא.
יהודה נסרדישי:
זה פשוט כמו חברה שאתה מפצל אותה לשתי חברות.
היו"ר אמנון כהן:
אתם מייצגים גם את לשכת רואי חשבון?
מאיר לינזן:
אין לנו ייפוי כוח.
יהודה נסרדישי:
הדבר דומה לחברה שאתה מפצל אותה לשתי חברות. אתה מותח קו. אתה אומר שאתה תושב חוץ וזאת ההכנסה של תושב חוץ שנצמחה שם, אתה מעלה אותה למעלה, זה היחס שפרידה אמרה בין האחוז הייעודי לכאן ולכאן.
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו מצביעים על התקנות.
ה צ ב ע ה
התקנות אושרו
ראובן ריבלין:
אתה מעביר את התקנות בקולות האופוזיציה בלבד.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:00