פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 566
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ל' בניסן התשס"ח (5 במאי 2008), שעה 10:00
סדר היום: צו הבנקאות (שירות ללקוח)(תיקון מס' 12)(דחיית מועד)(מס' 3), בתשס"ח-2008.
נכחו:
חברי הוועדה:
משה כחלון – מ"מ היו"ר
אבישי ברוורמן
יצחק וקנין
מוזמנים:
רוני חזקיהו – המפקח על הבנקים
עו"ד סוניה בוגוסלבסקי – הממונה על העמלות, הפיקוח על הבנקים
עו"ד אמיר בכר – מחלקת הפיקוח על הבנקים
משה פרל – מנכ"ל איגוד הבנקים
עו"ד טל נד"ב – יועץ משפטי, איגוד הבנקים
טיבריו רבינוביץ – מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים
שמעון שרצקי – בנק דיסקונט
בועז רדי – מנהל אגף, ממונה על הרגולציה, בנק הפועלים
אילנה תמיר – בנק לאומי
גיא אטיאס – בנק לאומי
עו"ד אודה הלר מגר – הבנק הבינלאומי
שלמה עובדיה – הבנק הבינלאומי
מיקי אלה – סגן מנהל אגף נכסי לקוחות, בנק יהב
עו"ד יורם ארן – יועץ משפטי, רשות ההסתדרות לצרכנות
יועצת משפטית: עו"ד אתי בנדלר
מנהלת הוועדה: לאה ורון
רשמת פרלמנטרית: שלומית כהן
צו הבנקאות (שירות ללקוח)(תיקון מס' 12)(דחיית מועד)(מס' 3), בתשס"ח-2008
היו"ר משה כחלון:
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום הארכת מועד כניסתו של הסדר העמלות. ב-24 במארס 2008 היה אמור להסתיים התוקף של הצו. אז הוארך הצו עד ה-5 ביוני 2008. עתה התקבלה פנייתו של נגיד בנק ישראל להאריך את המועד עד ה-5 ביולי 2008. יש פה פנייה של נגיד בנק ישראל, מר סטנלי פישר, שפונה ליושב-ראש: הנני פונה אליך על-מנת לקבל את אישור ועדת הכלכלה של הכנסת להארכת מועד לכניסה לתוקף של הסדר העמלות מהטעמים המפורטים במכתבו של המפקח על הבנקים.
נמצא אתנו פה המפקח על הבנקים. שוחחנו אתמול וביקשתי באופן מיוחד, למרות שהוא לא היה מתוכנן להגיע, שיגיע לכאן. אני חושב שהנושא הזה הוא חשוב מאוד. למרות שלא מדובר בפרק זמן ארוך ולא מדובר בדחייה משמעותית, אבל נעשתה עבודה רבה ומאומצת, שהתחילה מוועדת החקירה הפרלמנטרית דרך החקיקה, כמובן בשיתוף בנק ישראל ובשלבים מסוימים גם בשיתוף פעולה עם הבנקים, התגלתה הסכמה בין כל הצדדים, כולל הבנקים. למרות שנראה שיש פה מאבק, אין פה שום מאבק, לא של הכנסת בבנקים ולא של הכנסת בבנק ישראל ולא של בנק ישראל בבנקים ולא של הבנקים בבנק ישראל. כרגע מנסים לעשות התאמות ולהגיע לתחילת החוק מוכנים ובשלים ככל האפשר, כי לא פעם ראינו שחוקקנו חוקים וניסינו להתחיל אותם לפני הזמן, כאשר המערכות לא היו מספיק מוכנות, ואז לא תמיד הצלחנו והחוקים לא תמיד פעלו. יש לנו כמה דוגמאות לכך, כמו ניידות המספרים בשוק התקשורת. ניסינו לתקן תקנות בנושא של הבנקים לאפשרות לעבור מסניף לסניף או מבנק לבנק, וגם הדברים האלה לא הסתייעו, לצערי. אני מבקש מהמפקח על הבנקים לנמק, ולאחר מכן נשמע את הגורמים האחרים. האם יש כאן ארגוני צרכנים?
עו"ד יורם ארן:
אני מרשות ההסתדרות לצרכנות.
היו"ר משה כחלון:
נשמח לשמוע אותך בהמשך.
לאה ורון:
אני מתארת לעצמי שבמהלך הדיון יגיע גם מר פלד מהמועצה הישראלית לצרכנות, כי הוא פנה לוועדה בכמה מיילים ורצה לשוחח אתך.
היו"ר משה כחלון:
אדוני המפקח, בבקשה.
רוני חזקיהו:
תודה רבה. חוק העמלות שאושר כאן הוא ביוזמת חבר הכנסת כחלון וחברי כנסת אחרים, בכהונתו כיושב-ראש הוועדה לכלכלה. אני חושב שהוא מהווה פוטנציאל למהפכה בעלות השירותים הבנקאיים לצרכן הקמעונאי בישראל. החוק הזה הוא לא חוק בדבר פיקוח על עמלה ספציפית, הוא לא חוק בדבר העלאת התעריפון או הורדת התעריפון בכמה שקלים. הוא מדבר על מהפכה שתסייע להתגבר על כשל התחרות שקיים, לפי מחקר שנעשה בבנק ישראל, בשוק הקמעונאי. לכן ישבנו חודשים רבים, מתוך כוונה לראות איך אנחנו יכולים לגרום לכך שהתחרות בשוק הזה תהיה תחרות טובה. חשבנו שזה יכול להתבצע לא על-ידי זה שנפקח על יותר עמלות או על פחות עמלות, אלא חוק העמלות מדבר על שינוי שיטה. שינוי השיטה הזאת, כפי שהוסבר כבר פעמים רבות, מטרתו לצמצם את מספר העמלות, לגרום לשקיפות רבה ולפשטות, לנוסח אחיד לכל העמלות. באמצעות הדבר הזה ובאמצעות דברים אחרים שאנחנו עובדים עליהם אנחנו יכולים להשיג את התחרות שלא היתה קודם לכן.
בזמנו, כאשר החוק הזה אושר, לפני כחצי שנה, דובר על זמן התארגנות ודובר על שישה חודשים. היה ויכוח, היה דיון, ובסופו של הדיון הוחלט על שישה חודשים. שישה החודשים האלה יצאו לפי החשבון ב-5 ביולי, שזה בעצם תחילת הרבעון השלישי של השנה, וזה גם חשוב לצורך הנימוקים. באותו דיון נאמר, שעל-מנת לראות שאכן הבנקים יעמדו בלוח הזמנים של שישה החודשים, מאחר שמדובר בהיערכות גדולה מאוד של המערכת הבנקאית ושל הפיקוח על הבנקים, כמו גם בדברים אחרים שצריכים לבצע אותם, לאחר שלושה חודשים נבוא לוועדה לדווח על התקדמות כדי שנראה שאנחנו בכיוון, כדי שנראה שאכן הגענו למועד המתאים ואכן נצליח להביא את ההתארגנות וההיערכות לחוק החדש עד לתחילת יולי. אכן לאחר שלושה חודשים באו הבנקים ונציגיהם לכאן, כולל איגוד הבנקים, והציגו את ההתקדמות וההיערכות, והציגו את הבקשה להיצמד ללוח הזמנים המקורי, שהוא תחילת יולי. בדיון שנערך פה, כפי שציין חבר הכנסת כחלון, הוחלט שאותם שלושה חודשים מקוריים יתחלקו לשניים – ייתנו למערכת הבנקאית חודשיים, ואחרי חודשיים אם זה לא יספיק נבוא שוב לבקש עוד חודש. כרגע אנחנו מבקשים להודיע שאנחנו – הפיקוח על הבנקים, שעומד מאחורי ההתארגנות הגדולה של החוק הזה - והמערכת הבנקאית, שהתחילה להמציא לדיווח על הבנקים את התוצרים הגמורים של התעריפונים החדשים, נעמוד בחוק בזמן שהוקצב, שהוא תחילת יולי, ועל כן אנחנו מבקשים בהמשך לפגישה הקודמת את ההארכה הנוספת.
יש מכתב מנומק של איגוד הבנקים ויש מכתב שאני הוספתי למכתב שלהם, שמדבר על העבודה הרבה שנעשית פה כתוצאה מהחוק הזה. לא ארחיב, אתן לאיגוד הבנקים לומר את דברו ולהסביר את נימוקיו. אני רק רוצה להוסיף, שגם בפיקוח על הבנקים יש עבודה רבה שנעשית בעזרת כוח-אדם מתוגבר מאוד על-מנת ליישם את החוק הזה. אנחנו רוצים לעשות את העבודה כמו שצריך, זאת אומרת שהחוק הזה לא יוכל להשיג את מטרתו ללא התארגנות נכונה ושיתוף פעולה של הצרכן. על-מנת לבצע את הדבר הזה צריך להתארגן בצורה נכונה. התחלנו בפיקוח על הבנקים ליזום מערכת הסברה ופרסום שילוו את החוק הזה מייד עם יציאתו בתחילת יולי. מדובר בהשקעה לא קטנה של מאמצים, שתדריך, תסביר ותראה ללקוח בצורה הפשוטה ביותר איך הוא ינצל את זכותו, ורק בעקבות כך נוכל להשיג את המטרה. אנחנו את שלנו עשינו בעניין הזה, פישטנו את התעריפון, עשינו שפה אחידה, צמצמנו את מה שצריך, ביטלנו דברים, נפקח על חלק מהדברים. אבל עדיין, המאסה, 95% מהעבודה שצריכה להיעשות, צריכה להיעשות על-ידי הצרכן, כדי שהוא ייקח את התוצרים שאנחנו הכנו וישתמש בהם. כדי להשתמש בהם אנחנו התחלנו לעבוד על ליווי הצרכן בתקופה הראשונה, וככל שיידרש בהמשך, בדרך שלו לממש את זכותו על-מנת להוזיל בסופו של דבר את המחירים ללקוח הקמעונאי.
אנחנו גם רוצים שהלקוחות יקבלו את ההודעות בזמן מהבנקים. זאת אומרת, זה לא מספיק שהכנו את התעריפון ושלחנו אותו והבנקים התחילו להתניע אותו גם במערכות המחשב שלהם, גם בקרב הסניפים, גם בהדרכות שהם עושים, אלא הם צריכים לתת זמן להודעה ללקוח. צריך לשלוח אלינו את התעריפון, כי אנחנו רוצים לבדוק שאין משהו שנשמט. אנחנו רוצים לראות במינימום טעויות, שהנושא הזה יעבוד בצורה טובה. אני חושב שבזמן שעמד לרשות הצדדים נעשו מאמצים גדולים, כפי שכבר תואר כאן, וייעשו מאמצים בהמשך, ואני חושב שבסופו של דבר המהפכה של חוק השירותים החדשים לצרכן תצא לדרך בצורה מסודרת, בצורה טובה, כפי שצריכה להיות. אני חושב שהחודש הנוסף המתבקש הוא בעצם חלק מהתכנון המקורי. כולנו התבייתנו על אותם תאריכים. הוא חודש הכרחי מבחינת יצירת הפלטפורמה המתאימה לביצוע החוק ולהשיג את ההישגים שלו. מצד שני, זאת לא תקופה ארוכה. אני מזכיר שוב שלא מדובר בדחייה, אלא מדובר בהיצמדות ללוח הזמנים המקורי. מבחינתי שאר הדברים נומקו, גם בוועדה הקודמת וגם במכתבים שנשלחו לוועדה. אם הבנקים או איגוד הבנקים ירצו להרחיב הם יעשו זאת לפי רשות הדיבור שתינתן להם פה. אבל הנגיד ואני תומכים במתן החודש הנוסף כדי לעשות את העסק מסודר. תודה.
היו"ר משה כחלון:
אדוני המפקח, מה הציפייה שלכם מהצרכנים? אילו פעולות הסברה אתם עושים? נניח שאנחנו כבר בחוק, האם אמצעי ההסברה הם טלוויזיה, אמצעי תקשורת, מכתבים הביתה? אמרת בתחילת הדברים שמדובר בסוג של מהפכה, אז צריך להכין את הציבור למהפכה.
רוני חזקיהו:
התעריפון הזה, אחרי שהוא צמצם את מספר העמלות לשליש ממספר העמלות שהיה לפני כן, הוא יצר תעריפון ללקוח הקמעונאי. את הלקוח הקמעונאי לא מעניינים דמי השאלה בנייר ערך, אבל מעניין אותו כמה הוא משלם כשהוא עושה פעולה כזאת או אחרת, שגרתית, של משיכת מזומן, של הפקדת מזומן, של משיכת צ'ק, של פעילות כזאת ואחרת. בעניין זה פישטנו את כל הסיפור הזה למצב שיעמדו ללקוח מספר מועט מאוד של פעולות, נדמה לי כשבעה סוגי עמלות שונים בלבד. זה בא לפתור את משל העגבנייה של חבר הכנסת כהן. זאת אומרת, לא תהיה עמלה על כל חלקיק של שירות. ברגע שיהיה הדבר הזה, וברגע שיהיה נוסח אחיד, זאת אומרת ישתמשו באותן מלים. לא אחד יקרא לזה דמי ניהול והאחר יקרא לזה דמי החזקה והשלישי יקרא לזה דמי פעולה, ואז כשלקוח אומר שבבנק אחר הציעו לו סכום נמוך יותר, יסבירו לו שזה שונה. אנחנו באנו למנוע את הדבר הזה. כל הכלים נמצאים כאן. אנחנו בהסברה שלנו נרצה שהלקוח ידע להשתמש בהם. למרות שאנחנו חושבים ששיטת המסלולים היא שיטה מקובלת בעולם, החלטנו בשלב זה לוותר. יכול להיות שנאפשר מסלולים בשלב יותר מאוחר. זה כדי לאפשר לצרכן לעבוד בצורה מסודרת מול החוק הזה ולממש את זכותו לתחרות, כי עודף האינפורמציה שנשפך עליו יום יום מהגורמים השונים ומהמוסדות הבנקאיים בעניין הזה הוא גורם מכשיל בתחרות. אנחנו רוצים פשטות.
מה שנעשה במהלך ההסברה, ניצור אתר שהציבור יהיה נגיש אליו בצורה פשוטה מאוד, בסגנון של מה שנעשה עכשיו באתר GOV עם גידי גוב. נעשה פרסום מתאים בציבור כדי להביא את המודעות של הלקוח, ואחרי שהלקוח ייכנס למודעות הזאת הוא יקיש "עמלות" וייכנס לאתר. האתר הזה יסביר לו את החוק בצורה הכי פשוטה והכי ברורה, יעודד אותו לעשות בדיקה, יסביר לו איך עושים את הבדיקה. במידה שיש לו שאלות הוא יפנה אותו לאתר שלנו, של בנק ישראל, של פניות הציבור, ששם יענו על השאלות שלו, או לחילופין על התלונות. אנחנו יודעים שלא פשוט לעבור מבנק לבנק. אנחנו לא מצפים שבעקבות המהלך הזה לקוחות יתחילו לעבור מבנק לבנק. אני עדיין מנהל את החשבון שלי בסניף באר-שבע של בנק הפועלים, כשהייתי סטודנט אצל מר ברוורמן באוניברסיטה. כשהייתי בדיסקונט פתחתי עוד חשבון, אבל עדיין החשבון שלי בבאר-שבע קיים. אנחנו לא עוברים כל כך מהר. זה טוב שיש לי שני חשבונות בשני בנקים שונים, כדי לבצע את ההשוואה. אני מצפה שבעקבות זה יבוא לקוח לבנק שלו ויגיד: יש לי אפשרויות, מציעים לי כך ואחרת, ותהיה לי האפשרות לעשות את זה כי זה יהיה קל וקצר. אנחנו נעודד אותו דרך ההסברה והפרסום שלנו, ואז בעקבות זה הוא ינהל את השופינג שלו מול הבנקאי שלו, ובעקבות כך תינתן לו ההנחה המתאימה. אנחנו יודעים מניסיון רב שלנו, שהרוב הדומם של הלקוחות לא מבצע את העבודה הזאת, ואנחנו רוצים לעודד אותו ולתת לו את הכלים לעשות את זה בצורה פשוטה וקלה. כתוצאה מזה, עם העובדה שהלקוח יוכל בכל זאת לעבור בנק כי פישטנו את תהליך ההעברה מחשבון לחשבון ואנחנו מפקחים על העמלה הזאת. יש האיום הזה, יש הפשטות, יש חוסר ההתחכמות שהיא מצד הבנקים בנושא של להציע ללקוח מוצרים שונים ומשונים על-מנת לבלבל אותו. את כל זה אנחנו מבטלים ואנחנו חושבים שההסברה לציבור, בצירוף הפשטות של התעריפון, יחד עם הליווי שניתן לזה בחודשים הראשונים ואם נצטרך גם יותר מאוחר, וכן הטיפול המסורתי שלנו והיום-יומי שלנו בלקוחות הבנקים שנעשה באופן שוטף, ישיגו את המטרה ובסופו של דבר יביאו בהמשך הדרך להוזלה של השירותים הציבוריים לציבור, כי רק כאשר מתקיימת תחרות מתקיימת הוזלה של המחיר לצרכן.
היו"ר משה כחלון:
תודה רבה. משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים, בבקשה.
משה פרל:
אני מבקש להודות לך ולוועדה על הכינוס המהיר הזה. מצד אחד אני אומר לכם תודה, מצד שני אני אומר לכם שאנחנו באמת זקוקים לדיון הזה בדחיפות הזאת.
אני אקצר בדברים שלי, בעיקר לאור העובדה שהמפקח על הבנקים הסביר את מה שאני יכול להגיד כאן ואת מה שנכתב במכתבים אליכם. אתחיל מהדברים שפתח בהם המפקח, שנדמה לי שאצל חלק מהציבור החוק הזה נתפס כסוג של יצירת מכשיר פיקוח שהוא דרמטי ואפקטיבי, ואם הבנקים קצת יעלו עכשיו אפשר לפקח על זה, ולא חלחלה התודעה או התובנה שמדובר פה ברפורמה במערך הקמעונאי של הבנקים המסחריים. אני לא מנסה לזרוק פה סתם משפטים, זה בדיוק כפי שאמר המפקח. כל המערך הקמעונאי, שיטת התמחור, המוצרים, השירותים, האופן שבו הם יוצגו – הכול הולך להיות שונה. אני אומר את זה, משום שזה מחייב אותנו להיקף עבודה בפרויקט שדורש את אותה חצי שנה שעליה החליטה הוועדה הזאת, ובנסיבות שאני מודה שלא הבנתי עד הסוף החליטה לקצר. ההערה הראשונה שלי מתייחסת להיקף העבודה הזאת. קודם כל צריך לתמחר מחדש את המוצרים החדשים. נכון שהם מעטים, שליש ממספר העמלות שהיה, אבל הם חדשים. צריך ליצור פיתוח של מערכות מחשוב, ואתם יודעים שבנקים זה דבר גדול, אלה מערכות רבות בתוך כל ארגון שלא רק שצריכות להיות מפותחות ולא רק שצריכות לעבוד ולא רק שצריכות להיות מוטמעות, אלא גם צריכות לדבר זו עם זו. אם אתמצת את הדברים, ואני לוקח אחריות מוחלטת על מה שאני אומר, מדובר בכל תאגיד במאות חודשי אדם. החיים הם יותר מסובכים ממה שנראה, וגם אם ניקח את כל אנשי התוכנה במדינת ישראל ונעמיד אותם לרשות המערכת הבנקאית זה לא יספיק, משום שזה עובד בטור. קודם צריך לפתח את זה, לאחר מכן צריכים להטמיע את זה, לנסות את זה, לבדוק את זה, צריכים לבדוק את זה על יבש, צריכים לבדוק את זה על רטוב, צריכים להודיע ללקוחות, ליצור הסכמים חדשים עם לקוחות. כל הדבר הזה שנמצא בתחום השירותים הקמעונאים החדשים הוא עבודה שאנחנו באמת זקוקים לה בתקופה המקורית שאתם החלטתם עליה.
במקביל לאותה מהפכה של השירותים גם שינו את הצד של הלקוחות. לא רק שהבנק יראה עכשיו מוצרים חדשים על המדף שלו, הוא גם רואה לקוחות חדשים. פתאום יש הבחנה בין עסק קטן לעסק גדול, יש חלק מהעסקים שחיים לפי העולם הישן, עם התעריפון הישן, עם ההרגלים הישנים, עם התוכנות הישנות וכל כלי המשחק הישנים. יש לקוחות שרואים עכשיו עולם חדש וצריכים לבדוק אותם, צריכים לקבל עליהם דוחות, צריכים לראות אם הוא קטן או גדול. מדובר בהזזת קרחונים.
הערה שנייה, הוועדה החליטה על אותה עבודה שתיארתי לתת לנו רק חודשיים ולא שלושה חודשים. כלומר, לכאורה יצאנו מהדיון הקודם עם מצב שבו נאמר שיש לנו העבודה, זה קשה, עכשיו יש לנו קצת פחות זמן ממה שהיה לנו. אבל התוצאה היתה שעכשיו יש לנו פחות זמן לא לבצע את אותה העבודה, אלא לבצע עבודה רבה יותר. חלק מהעמלות, דהיינו מהשירותים שהבנקים מוכרים ללקוחות, מתומחרים לפי רבעון, לא לפי תאריך אחר או פעולה. העובדה שהמעבר מהעולם הישן לעולם החדש תהיה ביוני ולא ביולי, כפי שנקבע במקור, מציינת חצייה של רבעון, פיצול של רבעון. זה אומר שעכשיו הבנק לא רק צריך להעביר למצב החדש, אלא גם לחשב חלק מהעמלות על פני חלק מהרבעון לפי כללי המשחק הקודמים, התעריפים הקודמים, המחירון הקודם וכו', וחלק לפי החדש ולדווח על זה ללקוחות שלהם. זה בתחום אחד. תחום שני, כללי הדיווח ללקוחות. אנחנו צריכים ללקוחות שלנו דיווח פעם בחצי שנה, לשלוח ללקוח מכתב: זה מה שצרכת בחצי השנה האחרונה, וזה מה שתצטרך לשלם.
היו"ר משה כחלון:
על הנושא של הרבעון דיברתי גם עם המפקח. זה לא טיעון רציני על רקע זה שאם היינו אומרים לכם שבעה חודשים ולא שישה, כן הייתם מסכימים, לא הייתם אומרים שזה נופל באמצע רבעון, לא הייתם מבקשים שנוריד לכם חודש.
משה פרל:
אתה טועה. העניין הזה מחייב אותנו בעוד תוספת עבודה.
היו"ר משה כחלון:
אם הייתם מקבלים עד אוגוסט, הייתם מבקשים להחזיר את זה ליולי?
משה פרל:
אני חושב שהממשק בין רבעון לרבעון, ובמקרה הזה גם בין חצי שנה לחצי שנה – גם מבחינת הדיווח ללקוח מדובר בין חצאים של שנים. המצב החדש שזה נופל לא רק בתוך רבעון אלא גם בתוך חצי שנה באופן טבעי, מחייב אותנו למסור ללקוח דיווח וזה מוסיף לנו עבודה.
רוני חזקיהו:
הם היו מבקשים לדחות את זה לספטמבר.
משה פרל:
אני לא יודע מה היינו מבקשים, אבל זה בוודאי לא יכול לקבל את ההגדרה "טיעון לא רציני", כי זה באמת כרוך בעבודה, וכאשר זה מצטמצם לתוך חודשיים אני חושב שיש שכל סביר בניסיון שלי להסביר שלא מדובר בלעשות את אותה עבודה בפחות זמן, אלא יותר עבודה בפחות זמן. לכן אני מבקש שתיענה לבקשתו של נגיד בנק ישראל, כפי שמוצגת לך כאן על-ידי המפקח על הבנקים.
אילנה תמיר:
אנקדוטה קטנה על השאלה שלך. אם תתקבל פה דחייה היא תהיה עד ה-5 ביולי, אבל באותה מידה, כיוון שהעמלות הן רבעוניות, אנחנו מתכוונים להפעיל את החוק לא ב-5 ביולי אלא ב-1 ביולי. תהיה לי אותה בעיה מהכיוון ההפוך. אני לא יודעת מה לעשות עם חמישה הימים האלה.
היו"ר משה כחלון:
אנחנו נקל עלייך, נאשר מה-1 ביולי.
אילנה תמיר:
נוצרים מצבים לא מוגדרים.
היו"ר משה כחלון:
יש המון פרסומים שהבנקים כבר ימצאו דרך לדפוק את הלקוח במקומות אחרים. יש לי ויכוח עם ידידי משה פרל, שטוען שזה לא ישנה הרבה לגבי הצרכן הסופי. אני דווקא חושב שכן, לפחות זאת היתה מטרת החוק. אבל נראה את זה בחשבונות. אני לא אומר, חלילה, שאני יודע, ואני לא מדבר על כוונה או על מזימה שהבנקאים ישבו בחדר חשוך ותכננו איך לדפוק את הלקוח בעקבות חוק עמלות הבנקים, אבל לדעתי צריך לשים דגש בתקופה הזאת, לפחות ציבורית, שלא יהיו שינויים כאלה שהלקוח ישלם את הכסף הזה שהוא יחסוך, ואני מקווה שהוא יחסוך, בדרך אחרת.
רוני חזקיהו:
בכל התהליך של הכנת החוק והעבודה שנעשתה וגם בתקופה האחרונה אנחנו מאוד ערים לעניין הזה. הזכרתי את הנושא של המסלולים רק כדוגמה לאחד המקרים שחשבתי שלמרות שמסלולים זה דבר טוב, אני יכול לפגוע בצורה כזאת שהוא יהווה איזשהו נתיב לעקיפה של החוק המוצהר, ובצורה כזאת יוציא את כל התוכן של החוק הזה מהמטרות שלשמו הוא חוקק. כמובן שייתכן שיש דברים שלא עלינו עליהם, אבל המודעות קיימת אצלנו. למיטב ידיעתי אנחנו בדקנו וראינו שכיסינו את כל הפרצות שיכולות להיות בנושא הזה.
כפי שאמרתי בתחילת דבריי, אחת הבעיות שיש לנו, וזה לא מתייחס רק לחוק הזה של השירותים הבנקאיים אלא באופן כללי לכל נושא הצרכים הפיננסיים של הציבור בארץ, אחת הבעיות היא חוסר הידע של הציבור וחוסר החינוך הפיננסי שקיים במדינות אחרות ולא קיים בארץ. בתפקידי הנוכחי וגם בתפקידיי הקודמים ראיתי שאנשים רבים, גם מנכ"לים של חברות וכן הלאה, כשזה מגיע לחשבון הפרטי שלהם ולפעולות הפרטיות שלהם הם פתאום מתגלים ככאלה שלא יודעים, לא מבינים, לא רוצים להתעסק.
לאה ורון:
גם נגיד בנק ישראל אמר שהוא לא מצליח לקרוא את הדיווחים שהוא מקבל.
רוני חזקיהו:
אני חושב שזאת תחילת דרך שבה אנחנו לא רק עושים פיקוח או איזשהו תהליך של הוזלת מחיר, אלא בונים מערכת שתלווה במערכת הדרכה וחינוך פיננסי מתאים. בבנק ישראל, בפיקוח על הבנקים, לקחנו על עצמנו לקדם את הנושא הזה של חינוך פיננסי. זה מתחיל עם הדבר הזה, אבל זה יימשך לתוך דברים אחרים, ובאמצעותם אנחנו רוצים כבר מגיל צעיר, כבר מגיל של בתי-ספר, להעביר לציבור מנהגים של צרכנות נבונה, של חינוך פיננסי, קבלת מושגים, וזה ילווה בהמשך כמובן דרך התמיכה של אתרי האינטרנט וכן הלאה, שזה דבר שהוא מאוד פופולארי ומקובל בקרב רוב הציבור הצעיר. לציבור היותר מבוגר אנחנו כרגע נפעיל פרסומים בעיתון וברדיו ובטלוויזיה, וכמובן אנחנו תמיד פתוחים לפניות של הציבור דרך הטלפון. לכן יש הסכנה שאתה מעלה. לדעתי סגרנו את כל הפרצות שחשבנו שקיימות. אם יש פרצות נוספות, אנחנו נהיה עם האצבע על הדופק לוודא שהחוק מיושם לפי רוחו ולפי איך שהיינו רוצים לראות אותו, כי אחרת החוק הזה יישאר בגדר פוטנציאל לתחרות, ואנחנו רוצים שמפוטנציאל הוא יהפוך למצב של שיפור התחרות בשוק הקמעונאי.
אבישי ברוורמן:
אני חושב שאפשר לאשר את הבקשה.
היו"ר משה כחלון:
איגוד הצרכנים, בבקשה.
עו"ד יורם ארן:
מי שהוביל את כל הקמפיין הזה היתה המועצה הישראלית לצרכנות, וצריך לתת להם את הקרדיט בעניין הזה.
אתי בנדלר:
מי שהוביל את הקמפיין הם חברי הכנסת באופן מובהק, במקרה הזה.
עו"ד יורם ארן:
אני מדבר מבחינת הצרכנים. אנחנו מחכים בקוצר רוח לחוק הזה, ואני חושב שהנושא של ההסברה יהיה לאחר שהחוק כבר ייצא, ואז אולי נוכל פה לתת כל מיני הרצאות. הדור הצעיר יעבוד דרך האינטרנט, אבל בעניין המבוגרים יותר צריך לבדוק, ואני מקווה שנהיה יותר מעורבים ונוכל להציע הצעות. אבל כמובן שאנחנו מחכים כבר לחוק הזה שיהיה ביולי ואז נראה. תודה.
היו"ר משה כחלון:
תודה רבה.
אילנה תמיר:
לנו יש מטלה, לפני שאנחנו מגיעים לצרכן, להדריך את עובדי הבנק. מאות סניפים עם אלפי עובדים צריכים לעבור אותה מערכת חינוך מחדש שמשה פרל דיבר עליה. קודם כל, הצד המיכוני, שאתה נוגע במאות אלפי רשומות, ואם רשומה אחת מתקלקלת היא מקלקלת לך פי עשרה הלאה. אבל הנקודה היא לחנך עכשיו דור שלם של פקידי בנקים. הפקיד צריך להיות ברמה שהוא מבין את החוק, שהוא מבין את המבנה החדש של העמלות. דרך אגב, העמלות היו מקוטלגות גם קודם באותו שם. עכשיו יש לו קטלוג חדש, מספרים חדשים, הוא צריך להסביר ללקוח מחדש. אני כרגע בשלב שאחרי שיאושרו לנו התעריפים אני צריכה לצאת לקמפיין הסברה בתוך הבנק שלי, לפני שנוכל ב-1 ביולי להתייצב בפני הלקוחות ולתת את ההסבר הנאות. מעבר לחוסר הסבר, הסבר מבולבל ולא נכון יפגע בנו כבומרנג לטווח רחוק. אסטרטגית צריכים אנשי הסניפים לדעת הכול, וזה משתלב בתוך לוח הזמנים שיש לנו שהוא צפוף מאוד.
אבישי ברוורמן:
הבעיה היחידה היא שחג העצמאות האמריקני הוא ב-4 ביולי.
היו"ר משה כחלון:
האם הבנקים תגברו את כוח האדם בעקבות החוק החדש הזה?
משה פרל:
כן, באופן מהותי מאוד. צוות הפיקוח על הבנקים, בראשות המפקח על הבנקים, עובד באופן צמוד לא כפי שיש כאלה שנוטים להניח כך שניתנה לבנק ישראל חצי השנה שלו, הוא עשה את מה שעשה והכין, ואז הגיע התור של הבנקים בשישה החודשים שלהם. מדובר פה בדיאלוג שהוא סופר-אינטנסיבי ורציף ומקביל, עד ימים אלה. אנחנו מקבלים מהם שאלות והנחיות והתכתבויות. כלומר אנחנו עם האצבע על הדופק לא רק ברמת מספר האנשים והיקף הפרויקט, אלא בכל פעולה אנחנו עובדים תחת העין הבוחנת שלהם, עם צוותים מתוגברים, עם שעות מתוגברות, עם ערבי חג. אנחנו לא מנסים לגנוב עוד חודש כדי להוציא עוד 1.20 שקלים מהלקוחות. ההערה שלך על הבנקאים שיושבים בחדר סגור, אנחנו לא שם. זה פרויקט ענק, בהיקף ענק, שמי כמוכם מכיר אותו. זאת רפורמה שנקבעה לה שישה חודשים, ואנחנו זקוקים להם.
היו"ר משה כחלון:
דיברתי על הבנקאים בנושא אחר, לא בנושא העמלות. אני אמרתי שזה לא היה כך, אבל אם החלטת להפוך את זה לחיובי כנראה אתה יודע על מה אתה מדבר.
עו"ד אמיר בכר יקרא את הנוסח, בבקשה.
עו"ד אמיר בכר:
צו הבנקאות (שירות ללקוח)(תיקון מס' 12)(דחיית מועד)(מס' 3), בתשס"ח-2008. בתוקף סמכותי לפי סעיף 6(ד) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)(תיקון מס' 12), בתשס"ז-2007, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור: 1. תחילתם של סעיפים 9ט(ג), 9י ו-11א(ב)(3), (ג)(3) ו-(4) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, ביום ב' בתמוז בתשס"ח (5 ביולי 2008). 2. תחילתו של צו זה ביום ב' בסיוון בתשס"ח (5 ביוני 2008).
היו"ר משה כחלון:
אני מבקש לאשר את זה.
אתי בנדלר:
האם אתה רוצה להשאיר 5 ביולי או לשנות ל-1 ביולי? זה תאריך מחייב, זה תחילה של סעיפים.
אבישי ברוורמן:
אני חושב שהגיע הזמן בגיל 60 להשתחרר מהתאריך האמריקני.
היו"ר משה כחלון:
זה יוצא ביום שלישי בשבוע, כך שאין בעיה. אני מבקש לאשר את הבקשה, שהחוק ייכנס לתוקף ב-1 ביולי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
עבר פה-אחד. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:40