פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 102
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום שלישי, ט"ו באייר התשס"ח (20 במאי 2008), שעה 12:00
ס ד ר ה י ו ם:
פניות ציבור של תושבי יפו ד' לגבי סוחרי סמים ונרקומנים הנמצאים בסביבת מגוריהם
ישיבת המשך לישיבת הוועדה שהתקיימה בנושא ב-11.3.2008.
נכחו:
חברי הוועדה:
סופה לנדבר – היו"ר
דב חנין
מוזמנים:
נ"צ רפי רגב – קצין אגף חקירות ומודיעין – יפתח
רס"ר גבריאל בן חיים – מש"ק יפו ד'
ד"ר פאולה רושקה – מנהלת מחלקת התמכרויות משרד הבריאות
רוני יוסיפון – רכז טיפול בנפגעי סמים משרד הרווחה
יואב בן ארצי – רכז תחום טיפול ושיקום ברשות העירונית להתמכרויות עיריית תל אביב יפו
ג'ולי עמרם – מנהלת מרכז לטיפול נפגעי סמים ביפו עיריית תל אביב יפו
פונים תושבי השכונה
מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח
רשמה וערכה:
מעיין מכלוף - חבר המתרגמים בע"מ
פניות ציבור של תושבי יפו ד' לגבי סוחרי סמים ונרקומנים הנמצאים בסביבת מגוריהם
ישיבת המשך לישיבת הוועדה שהתקיימה בנושא ב-11.3.2008
היו"ר סופה לנדבר:
שלום לכולם אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה.
לפני הפגרה, אנחנו ערכנו ישיבה לפי הבקשות של דיירי אזור יפו ד'. הם סיפרו לנו בפנייה שהחיים שלהם הפכו לגהינום, סוחרי סמים נמצאים באזור, במגרשים ובכניסות לבתים. יש פריצות רבות לדירות ועסקים, תקיפת אנשים, תקיפת קשישים, אלימות, ובעצם כל החיים בשכונה הפכו להיות קשים ומסוכנים.
לא השתנה כלום, אנחנו אמרנו שנצטרך לעשות ישיבת מעקב. אנחנו ביקשנו ממשטרת ישראל, ששומרת עלינו ושומרת על האזרחים באיזור, לעשות פעילות כדי להביא את החיים לחיים נורמאליים. נמצאים בישיבה גם נציגים של הדיירים שהתלוננו, אנחנו קיבלנו פניות רבות גם העירייה ומשטרה, וגם משרד הרווחה ומשרד הבריאות ועיריית תל אביב ספרו לנו מה השתנה.
דב חנין:
קודם כל אני מאוד מברך על קיומה של הישיבה הזו. אני הצטרפתי אליה, לא הייתי בישיבה הקודמת אבל שמעתי גם על הדברים שהועלו בישיבה הקודמת, ואני באתי לומר לכם איזה שהוא משהו שאני שומע אותו מתושבי יפו, אגב לא רק מתושבי יפו ד'. ישנה תחושה שיפו כולה הפכה להיות, אני אומר את זה בשפה קצת קשה, עיר מקלט לכל מיני עברייני סמים, וכל מיני תחנות סמים.
במקומות אחרים זה לא עולה על הדעת בכלל, מסתבר שביפו קורים דברים ברחוב באופן לגמרי פתוח, מוכרים סמים, קונים סמים. התמונה נשמעת לי מאוד מאוד מטרידה ומדאיגה.
בסך הכל זו לא איזו שהיא עיר שנמצאת בפאתי הארץ, וגם בפאתי הארץ זה לא צריך להיות. אנחנו מדברים על שכונות ועל עיר שהיא חלק מתל אביב , מרכז מדינת ישראל. אני הייתי מאוד מעוניין לשמוע האם זו גם הערכת המצב שלכם, ומהם האמצעים שאתם מתכוונים לנקוט בכדי להתמודד עם התחושה הזאת של אנשים. אני אומר, יש שתי בעיות. יש בעיה של מציאות והבעיה השנייה היא התחושה של האנשים, שהיא מעבר למציאות מאוד מאוד קשה.
פונה:
אני ריכזתי כמה עובדות. לגביי זכות המשטרה, אני רוצה להגיד, באמת, יש התקדמות בנושא. למעשה פחות אנשים מגיעים לאזור בשעות היום, תיכף אני גם אגע בדבר הזה למה ואיך, אבל מבחינת האנשים באמת יותר קל כשאתה לא רואה מה מתרחש למרות שזה מתרחש, וכבר אני רוצה לגעת למה.
אני לא יודע בעקבות מה, אולי בגלל המעצרים שביצעה המשטרה. אבל זמני המכירה של הסמים השתנו, הם שינו את זמני המכירה לשעות הבוקר המוקדמות והעבירו את זה גם לשעות הלילה המאוחרות, מאחת עשרה עד שתיים.
בנוסף הם עברו למאחורי השטיפה שם, הקימו אוהל מחאה, ושם משתמשים בסמים ומוכרים סמים. במקום הציבורי.
המשטרה כמובן עשתה קצת רעש שם, מה שיכלה כנראה, אבל זה לא מספיק. אנחנו מבינים, שאי אפשר להציב שם שוטרים קבועים או ניידת בגלל בעיות כוח אדם או בעיות אחרות. מה לעשות, לא יכולים לבקש את זה יותר, אם כבר אני קיבלתי תשובה שלילית אז, אולי אפשר למצוא פתרון אחר.
רציתי לדבר היום פחות על המשטרה, כי הם עשו משהו, המשימה בוצעה בעקבות הפנייה. אני רוצה לפנות יותר לעיריית תל אביב. אנחנו רוצים לדעת איך הוקם שם העסק של שטיפת מכוניות, איך הקימו שם את החנות שהיום רק שם מוכרים, בשעות הלילה, כי מגיעים לשם והשטיפה סגורה. בנוסף כל החשבונות של אותם אנשים שמתעסקים בזה מגיעים דווקא לבית שלה. אז אנחנו לא מבינים, אין לאלה שמוכרים סמים כתובת שם? מי אחראי על הנושא הזה? פשוט צריך לבדוק את העניין הזה. הזבל נזרק לאורך כל הכביש שם, זו לא בנקודה שצריך לאסוף שם זבל, כנראה משלמים בנפרד, אני לא יודע, כי בכל מקרה אוספים שם את הזבל פעם בשבוע. וזה מסריח, פשוט אי אפשר, זה מול הבתים, מול המועדון.
לגבי המכסים של בורות הבטחון, אני כבר קיבלתי ממך לפני שהתחילה הוועדה הודעה שזה בטיפול. אני לא מבין למה זה כל כך זמן. בור אחד נסגר על ידי הדיירים, בבית 45.
פונה:
אבל מי זה שצריך לעשות את זה, העירייה או המשטרה?
פונה:
אתה בטח יודע על המקרה של בית 14, חתכו שם את כל הצינורות של הגז. במקרה הרגישו, הריחו. מישהו יעבור עם הסיגריה ונגמר. מי אחראי לזה? זה מה שהיה. אלה הדברים שריכזתי.
פונה:
אני רוצה להוסיף לגבי שטיפת המכוניות. כדי לפתוח בתוך איזור מגורים הם צריכים לקבל אישור של איכות הסביבה, ולעשות בריכת חימצונים. הם לא קיבלו את זה מפני שכמעט בטוח כי הם שופכים מים לקרקע עם כל החומרים. זאת אומרת הם עובדים בלי אישור של איכות הסביבה, אז איך העירייה נתנה אישור לפתיחת הנקודה הזו?
פונה:
אגב גם כל התושבים מרגישים שאין להם זרם, וגם כל ועד בית מרגיש שלפחות חמישה קוב מים נעלם לו, הוא לא יודע מי לקח לו את זה. זה פשוט לא יאומן. מדובר בהרבה בתים שם, זה אזור ענקי, ובאמת יש להם שם סרט נע של מכוניות. משתמש בסמים, תיכנס בינתיים ישטפו לך את האוטו כשירות, למה לא. הם שופכים מים, אני לא יודע גם אם הם משלמים על זה. אני בטוח שלא. אין להם את הכתובת כדי שהם ישלמו ארנונה או גז, אז אני בטוח שהם גם לא משלמים עבור המים, וכתוצאה מכך כל התושבים של האזור סובלים.
היו"ר סופה לנדבר:
אנחנו נפריד את הבעיות של ניקיון ומה שקשור לעירייה ואישורי עסק, בגלל שזה דברים שאנחנו נצטרך כועדה לפנות לעירייה ולבדוק מי נתן שם אישורים ומי הם הפקחים שבעצם צריכים לפקח על הדבר הזה. אני רוצה לסיים עם הנושא הראשון שבעצם העליתם אותו, אתם אומרים שהיום יש התקדמות, נכון שזה לא עד מאה אחוז אבל יש התקדמות. עיריית תל אביב, בבקשה, תסבירו לי מה הצלחתם והספקתם לעשות מאז שקיימנו את הישיבה ובעצם זה נכון שכל הטענות או רוב הטענות היו למשטרה. אני רוצה לשמוע את כל הגורמים תדווחו לנו מה הצלחתם לעשות במשך החודשיים וחצי האלה.
יואב בן ארצי:
לאחר הוועדה אני הייתי מספר פעמים באותו שבוע, וגם דיברתי עם לנה בטלפון, פגשתי את הגברת. המקום עובד בצורה סטרילית, בית מרקחת. המשמעות היא שבאתי לשם והגעתי, לא ראיתי אנשים ברחוב, גם הגברת ראתה שלא ראיתי.
הייתי בארבעה פרקי זמן שונים במשך היום, הייתי בוקר, הייתי צהריים, הייתי אחרי הצהריים והייתי ערב. אנשים נכנסים, יש שער ברזל, עומד שם סלקטור, פותח, סוגר. ומצאתי את עצמי ארבע פעמים מגיע לשם שאין לי אפילו מה לעשות שם. זאת אומרת שאנשים לא רוצים לראות אותי כמי שמציע הטיפול והשיקום, הם באים כמו לבית מרקחת, לקנות סוג של תרופה, שם הם קונים סמים.
יש להם מטרה מאוד ברורה, הם באים ישירות למטרה הזאת, ואני נמצא שם, אף אחד לא מתייחס אליי, ההיפך, הרגשתי במידה מסוימת טיפה מאויים כי הייתי זר להם באזור, והם הבינו שאני מנסה לעשות משהו, חשבו שאני אולי סוכן סמוי של המשטרה. למרות שבשלב מסוים אמרתי שאני עובד סוציאלי שמנסה להציע עזרה.
מה שאני מנסה לומר זה שעם כל הרצון הטוב, ועם כל ההבנה למצוקה של האנשים, יכולתנו בשלב מסוים מוגבלת ועבודתנו היא בעצם להציע את הטיפול. היחידה נמצאת ביפו, מגיעים מטופלים, הם יודעים שהיחידה קיימת, יודעים שאישפוזית קיימת. אני החלטתי שאני לא שולח אף עובד כי זה אפילו בגבול הסכנה. אם אני מוציא אנשים ללא ליווי של משטרה זה להציב אותם בקו החזית, וכמי שאחראי על התחום הזה יש לי גם אחריות כלפי העובדים.
היו"ר סופה לנדבר:
אתה כעובד עירייה, שבעצם מתמצא בתחום הזה, אומר שאתה הרגשת מאויים?
יואב בן ארצי:
אין ספק, אבל אני לא יכול להגן או לא יכול לעמוד מול האיומים שלהם, ולהיות איזה שהוא קו חזית שם.
היו"ר סופה לנדבר:
אז אתה בעצם קובע אותה עובדה, שהדיירים צודקים, שיש שם סכנה באיזור.
יואב בן ארצי:
אין ספק לחלוטין, האווירה שם היא אווירה שאורבת לכל אחד ואחד, במשך כל שעות היום. ואני רוצה לומר יותר מזה, גם תלוי באיזה מצב צבירה נמצאים האנשים שמגיעים לשם. כי אם הם נמצאים אחרי שהם לקחו את הסם, אז יחסית הם לא מסוכנים. אם הם נמצאים במצב של קריז ואין להם כדי לקנות את הסם, בהחלט אנשים נמצאים בסכנה יותר גבוהה אפילו.
אני חושב, לא שאני הודף את זה לפתחי המשטרה, אני אומר את זה מתוך מקום של אחריות מקצועית ומתוך מוגבלות של יכולת מקצועית, התפקיד של המשטרה זה להיות שם הרבה יותר ממה שהיא נמצאת שם עכשיו, ואיך שהוא לייבש את המקום הזה. אין לנו מה לעשות שם לצערי. ניסינו, זה לא עובד.
רוני יוסיפון:
אין לי מה להוסיף על הדברים של יואב. אנחנו עובדים ומפקחים על העבודה של היחידות. יש יחידה ביפו שהמוני מטופלים מגיעים לשם, אין בעיה מבחינת אנשים שרוצים טיפול, הם יכולים לקבל. אבל אנחנו מוגבלים ואי אפשר בכוח.
היו"ר סופה לנדבר:
משרד הבריאות אני מבינה גם אותו דבר.
פאולה רושקה:
זה מאוד דומה. אנחנו מנסים להעביר מקום אחד מיפו לרחוב הרכבת בשביל להקל קצת על העומס. אני מקווה שהשנה נצליח, ואז זה כבר יהיה קצת הקלה שפחות מכורים יסתובבו. יש
מרכז לטיפול מטאדון בשדרות ירושלים שאנחנו מתכוונים השנה להעביר אותו לרחוב אחר, ברחוב הרכבת.
זה במתחם אחד איפה שכבר קיים היום טיפול בסובוטקס. סך הכל מדובר באנשים שבאים לטיפול. מבחינתנו יש לנו מקום טיפול דווקא ביפו, קיבלתי הודעה, ברח' אדם מישקביץ שיש שם עשרים מקומות פנויים ואנשים לא באים. זה גם משונה מאוד. פעם ראשונה שזה קורה. בדרך כלל יש תורי המתנה, עכשיו יש אפילו מקומות ריקים.
יואב בן ארצי:
כי השוק מלא בסמים, המון סמים רצים בשוק. ולכן אני חושב שעם כל הרצון הטוב לסייע ולגמול אנשים, המנדט שלנו בחלק הזה מאוד מוגבל, ומי שאמור לקחת את הטיפול זה נושא האכיפה, משטרה.
רפי רגב:
אני אתחיל מהכלל ובהמשך לשאלתך. אני אדבר על הארבעה חודשים האחרונים, עד אפריל, וגם בחצי חודש, אנחנו חשים בירידה די משמעותית בכל נושא עבירות הרכוש והאלימות בתוך יפו. יש לנו ירידה של עשרות אחוזים בעבירות האלימות, בעבירות הרכוש, ולשמחתי עלייה די גדולה של קרוב למאה אחוז בתפיסות סמים של סוחרים.
אני לא מתמקד דווקא בשכונה ביפו ד', אני מדבר בכלל. ברצוני להגיד שאין סמים ביפו זה לא נכון, יש סמים ביפו, יש תחנות ביפו, אנחנו מתמודדים איתם ומתמודדים איתם די יפה. כל מיני מבצעים שאנחנו עושים, בין אם זה ידיעות מודיעיניות וכניסות לבתים וחיפושים וכדומה. יש הרבה עשייה והרבה תוצאות. בישיבה הקודמת אני גם ציינתי את המספרים, אין לי אותם פה כרגע, לגבי המעצרים והתפיסות. אנחנו מתמודדים די בהצלחה עם הסיפור הזה, בכל אזור המרחב.
לגבי יפו ד', שמנו דגש על המקום. אני לא יכול להגיד שאנחנו שמים שם שוטר עשרים וארבע שעות ביממה, אין לנו כרגע את האפשרות לעשות את זה לצערי. יחד עם זאת במגבלות שיש לנו אנחנו כן פועלים. יש לנו פה את גבי, שמבצע שם סיורים, הוא ער לכל הפניות של התושבים, נוגע נקודתית בבעיות שקיימות.
אנחנו עושים מבצעים בתוך הפרדס, אם אתם רוצים אני אנקוב בתאריכים, הקראתי מקודם בחוץ לדניאל את התאריכים המדוייקים שביצענו שם חיפושים ומעצרים. יש פעילות בתוך המקומות האלה. הדרישה שאנחנו נציב שם ניידת קבועה עשרים וארבע שעות, זה למעשה הבקשה האולטימטיבית של הדיון הזה והיא קצת בעייתית. אני לא רואה את עצמנו. יש לי עוד מקומות בתחומי המרחב, דיברו פה על צד אחד, זה חלק, פלורנטין זה עוד מקום, יפו עג'מי זה עוד מקום. אם נשים ניידת בכל מקום לא יהיה מי שיסתובב בשאר המקומות, ויש לנו עוד מלא מקומות באזור. זה קצת בעייתי. אנחנו מטפלים בכל האזור, בהתאם לבעיות פשיעה שקיימות, בהתאם ליעדים, בהתאם לנקודות ומידע מודיעיני ספציפי שיש לנו.
הנושא של הפרדס הוא ידוע, אני כבר אמרתי שהוא ידוע לי עוד מימים ימימה, אני ותיק ביפו, שלושים שנה הפרדס הזה שם, זה לא שזה התחיל בשנה האחרונה, ואי אפשר להגיד שזה בשנה האחרונה בעייתי שם. מתבצעת שם פעילות ואנחנו נמשיך לבצע שם את הפעילות.
השטיפה זה לא בתחום האחריות במובן של רישוי עסקים של המשטרה, זה העירייה.
יואב בן ארצי:
יש לי שאלה שאני מנסה להבין אותה. המקום הזה עובד כמו הייטק למכירת סמים. זה לא צד אחד. צד אחד הוא שמגיעים סוחרים, יוצאים סוחרים, זה נורא פרוץ. המקום הזה הוא מקום שנמצאים בו אנשים ושזו "התעשייה" שלהם. ההתנהלות, אני אומר את זה באמת ככה בצורה מאוד זהירה, אני מקווה שגם רגישה מול המשטרה, ההתנהלות אמורה להיות אחרת. איך
אי אפשר לייבש את המקום הזה? זה לא שאנשים באים והולכים ואתם לא יודעים מתי מגיעים ומתי הולכים הסוחרים. המקום הזה עובד שם.
רפי רגב:
אתה מדבר ספציפית על שתי נקודות שכרגע מתבצעת בהן פעילות. אני יכול להגיד לך על עוד הרבה מקומות שבוצע שם סחר בסמים, ייבשנו את המקום ועכשיו זה עבר לנקודה שאתה מציין. אני אייבש פה, זה יעבור לנקודה אחרת. זו מלחמה שצריך להילחם בה כל הזמן.
היו"ר סופה לנדבר:
רפי, מה צריכים לעשות במקום? אתה כמפקד, אתה כאחראי על הסיפור הזה, מה צריכים לדעתך לעשות במקום הזה כדי שזה יהיה מקום נקי וכדי להחזיר לאנשים במאה אחוז את החיים שהם רגילים.
רפי רגב:
קודם כל בהחלט יש מקום לעוד פעילות תגובתית משטרתית במקום, ולפעילות יזומה משטרתית במקום, אני בהחלט אומר את זה, להכניס לשם יותר, לבצע יותר מבצעים, ואנחנו עושים את זה גבירתי. בחמישה עשר לשלישי עשינו שם חיפוש, בעשרים לשלישי, בעשירי לרביעי, בעשרים ושתיים לרביעי, בשלושים לרביעי. נחנו מבצעים שם פעילויות. צריך להבין את זה.
היו"ר סופה לנדבר:
כמה חומר תפסתם בזמן הזה?
רפי רגב:
אין לי פה את הנתונים. בחלק מהמקרים לא נתפס, בחלק נתפס, אבל אין לי את הכמויות, בניגוד לפעם הקודמת. וזה כנראה לא הרשים אז, או שזה הרשים יותר מידי. אבל לא הבאתי הפעם את הנתונים. אנחנו מבצעים שם ממש פעילויות, אפשר להגביר את כמות הפעילויות. יש הנחייה, שהיא הנחייה ליחידת המודיעין והבילוש שלנו לבצע, על פי שעון חיפוש בתחילת כל חודש במקום, בתוך הפרדס, בחלוקה, ואנחנו מביאים יחידות מבחוץ, כלבנים וכו', אתם בטח רואים את זה, לפעמים מגיעה לשם קבוצה די גדולה.
פונה:
הבעיה שם אחרת, רואים את זה, זה לא אותה הכמות הרצוייה וזה דברים קטנים שאותם נרקומנים אגב שעצרתם, הם למחרת או באותו יום שמשחררים אותם עושים יותר נזק מאשר הוא ישב ודקר שם את הרגל שלו.
אני אומר לך כי אני קיבלתי גם תלונה. אני דיברתי איתך לפני פסח, כשעצרו את הנרקומנית שם, ואז היא חזרה, שיחררו אותה, היא נכנסה לכספומט, לקחה כמה ערבים, הם אספו את כל הזבל כנראה שהיה בתוכו נבלה ושפכו מתחת לבית שלה, עם ריח, כנקמה. וגם העירייה לא אספה את זה כי זה גם היה חג והם ידעו את זה. זאת אומרת עם כל הרצון טוב המשטרה יצרה עוד נזק לתושבים, בגלל שהנרקומנים פשוט מתפרקים שם, יש נקמות.
דב חנין:
בהמשך להערה הזאת אני רוצה לשאול אותך שאלה בהקשר לנתון שאתה מסרת לנו, שבארבעת החודשים האחרונים אתם מסכמים שישנה ירידה ניכרת, ביפו ובאופן כללי, בעבירות האלימות. כשלושים ארבעים אחוז. יש לכם איזה שהוא ניתוח מה תרם לתופעה הזאת? איך זה באמת הושג, זה משהו שהוא קשור לפעילות שלכם, של העירייה?
רפי רגב:
קודם כל הוכנסו פלוגות משמר הגבול, כשאני מדבר על כל המרחב אני קצת ארחיב כי זה לא ספציפית למקום הזה. נכנסה פלוגת משמר הגבול באזור התחנה המרכזית, נכנסה פלוגת משמר הגבול לתוך יפו. לפלוגות האלה יש השפעה די מהותית על הפשיעה באזור, אנחנו רואים את זה באופן די בולט. הקמנו את הנקודה באזור תחנה מרכזית החדשה, שעובדת גם על תחנה מרכזית הישנה, שגם יש לה השפעה. הדברים האלה בסך הכל יוצרים איזה שהוא אפקט מצטבר לאורך זמן. אין ספק, כשמגיע התיגבור של כוח אדם זה מורגש בשטח. תן לי עוד שוטרים לשים אותם במקומות האלה, זה יורגש, אין אפס. יש פלוגה ביפו של משמר הגבול שמסתובבת בג'יפים, הם מסתובבים באזור עג'מי.
היו"ר סופה לנדבר:
למה אי אפשר שמשמר הגבול יהיה שם קבוע?
רפי רגב:
יש משמר הגבול באזור יפו. יש בעיה להגיע לנקודה שיישב שם ג'יפ קבוע, כי מספר השוטרים הוא לא גדול ואנחנו משתמשים בהם לעוד צרכים. גם בתחנה מרכזית יש תושבים, וגם הם מתלוננים, ויש שם תופעות של פשיעה לא פחות חמורות מאשר ביפו ד'.
אלה:
אני הדוברת של סניף מפלגת ישראל ביתנו בתל אביב. אני מנסה לרדת לעומק העניין ומחזירה אותך שוב לנושא של שתי נקודות המכירה שמוכרות לכם, מוכרות לכל תושבי האזור. מה הבעיה העקרונית לסגור את זה? לא את העסק עצמו, אני לא מדברת מבחינת רישוי עסקים, אני הבנתי שיש בעיה. אבל אם ידוע לכם שיש שם מכירת סמים, ואם זה ברור לכולם, למה פשוט לא ניתן לבוא ולסגור את זה?
רפי רגב:
אנחנו נעשה פעילות נקודתית נגד שני המקומות האלה. אני חושב שעשינו, ויתכן מאוד שלא מצאנו, אין לי פה את הנקודות הספציפיות האלה, אבל אנחנו נעשה פעילות נקודתית בנקודות האלה. אני לא מבטיח שנמצא שם סמים, וצריך להבין, אם אנחנו לא מוצאים סמים לא נצליח לסגור.
כדי לסגור את המקום זה צריך לבוא מפעילות של העירייה, של רישוי העסקים. אם למשל אני אעצור אדם איקס אז יבוא אחר במקומו שימכור שם באותה נקודה. הסמים לא הלכו מפני הארץ,
יבוא מישהו אחר. אנחנו יכולים לסייע, אבל זה לא אני.
צריך להבין, גם בתוך הפרדס אם אני עוצר מישהו, ומוצא אצלו בבית כמות נכבדת של סמים, לצערי זה עובר בירושה ומישהו אחר ימכור שם במקומו.
ג'ולי עמרם:
כמנהלת השירות של טיפול בנפגעי סמים ביפו, לצערי הרב זה לא מאפיין את יפו ד'. כמו שרפי אמר זה נושא שנמצא ביפו, יש את זה בכל בית שני, כך אומרים המטופלים שלנו שבאים אלינו. יש המון נקודות של מכירה וסחר בסמים, חלקן גדולות יותר, חלקן גדולות פחות, זה מאפיין את כל דרום תל אביב ואת יפו במיוחד. אז אני חושבת שצריך לתת לזה מענה במובן רחב יותר, ואני שמחה שאתם מובילים את המאבק הזה.
מנסיוני אני יכולה לומר שמטופלים שמגיעים אלינו חלק גדול מהפעמים חלקם מגיעים בגלל שהם עייפים מהמשטרה, והם אומרים את זה, זה מביא אותם לאיזו שהיא תחושת מיאוס, שהם לא רוצים להיות יותר בבתי כלא ונמאס להם מפתיחת תיקים וממשפטים, ואז או שהשופט
נותן להם הזדמנות ואומר לכו תיגמלו, שזאת אופציה אחת, או שהם פשוט מואסים בזה, ואין להם יותר כוח והם מתבגרים.
אז אמנם זה לא פתרון לטווח המיידי אבל במצטבר ולטווח הארוך זה עושה את העבודה. גם באופן מיידי, הם זזים ממקום למקום כי הסחר בסמים לא פסק, לפעמים הם מתפזרים יותר, אז יש משהו יותר נקודתי ופחות מרוכז. אבל לטווח הארוך זה בהחלט עובד. ואני חושבת שגורמי האכיפה זה המקום הראשון.
היו"ר סופה לנדבר:
אני מבינה שנעשה לא מעט, נעשה לא מספיק, אנחנו מצפים לזה שהמקום הזה יהפוך להיות מקום סטרילי מסמים. אני חושבת שמגיע לתושבים לחיות חיים נורמאליים. איך אנחנו כמחוקקים יכולים לעזור? אני מבינה שהבעיה הספציפית שאנחנו דנים היום זה באיזור מסוים ביפו ד', אבל הבעיה הזאת קיימת בכל הארץ, ולא מובן לי למה בעצם אי אפשר לשלוח אותם לטיפול, אישפוז בכפייה. יש מדינות שיש טיפול בכפייה, זה נעשה דרך חוק? איפה זה קיים?
פאולה רושקה:
בארצות הברית זה קיים בהרבה מדינות, באוסטרליה. עכשיו מתקיים דיון נוסף בועדת סמים על אישפוז כפוי של מכורים מסכנים. ואנחנו נמצאים באמצע הדיונים.
פונה:
אנחנו עשינו פעם סיור ויש פה בעיה כללית, של כל המדינה. יש לנו פה גבולות פרוצים, הסמים נכנסים בתשעים וחמישה אחוז מכל הגבולות, ירדן, מלבנון וגם ממצרים. ופשוט לא עוצרים את זה. וכל עוד יהיו סמים בארץ יהיו מכורים ויהיו משתמשים. אין מה לעשות.
היו"ר סופה לנדבר:
אני רוצה להפריד, מובן שבגבולות של מדינת ישראל יש פריצות ומובן שמעבירים את הסמים וזה קיים גם בארץ וזה יהיה בכל העולם.
פונה:
זה לא רק שאין גבול, יש גבול אבל אין כוח אדם שישמור. ואין מספיק כוח אדם שיתעסק בזה.
רפי רגב:
דרך אגב דווקא בגבולות שיש בהם שלום, משם נכנסים.
היו"ר סופה לנדבר:
לזה אני לא יכולה להיכנס, זה לא המנדט שלי.
יבגני לוין:
אני אחראי על הנוער בתל אביב. אני כל הזמן עובד עם הנוער, אני נמצא עם הנוער, אני בעצמי עדיין נער. איפה ההסברה של מה זה סמים? כל מה שקשור לתחום שלנו, לא קיימת הסברה. אז יש נקודות מכירה שצריכים לטפל בהם, זה לא סימן שאלה שצריך לטפל בהם. השאלה פשוט גם איפה ההסברה? אין מושג לנוער כשאני מדבר איתו.
היו"ר סופה לנדבר:
אני ראיתי אתמול בערוץ 183 איך מיכאל מראשון לציון, שבעצמו היה נרקומן, יש לו היום מרכז, מצליח מאוד. זה מנדט של ועדת סמים, אני לא אכנס לזה. אני אכנס לשני דברים. אתם אומרים שיש חקיקה במדינות, אנחנו נתעניין בחקיקה הזאת, זה יכול לעזור למשטרה?
רפי רגב:
כל אדם שמפסיק לצרוך סמים זה חסכון למדינה בכל המובנים.
פאולה רושקה:
יש בחוק העונשין ברירת טיפול, אבל יש מדינות שיש חובת טיפול. וזה סעיף שאולי צריך להכניס אותו לתוך חוק העונשין לאלה שבאמת מסכנים. ואז יהיה חובה לקבל טיפול.
שלומית אבינח:
מה שאמרתם בישיבה הקודמת זה שהבעיה הם הסוחרים לא המכורים.
יואב בן ארצי:
הבעיה היא הסוחרים. כל עוד זה יפעם בצורה שזה פועם, שכל הזמן העסק הזה מתקתק, אנחנו נעשה שמיניות באוויר. אני חייב להגיד לכם שאני נמצא בשטח הרבה מאוד, מציע גמילה מיידית, מטעם עיריית תל אביב, בחינם, לא עולה להם אגורה, אנחנו שולחים אותם מיידית למקומות גמילה. כשאני נמצא והסוחר נמצא אני לא קיים שם, לא רואים אותי ממטר, סליחה על הביטוי. כשהסוחר לא נמצא והם בקריז יכול להיות שהם ידברו איתי. יש כאלה שגם נצליח לשלוח אותם לגמילה. כל עוד זה נמצא שם זה אטרקטיבי, זה מפתה, והם ממשיכים להשתמש בסמים.
היו"ר סופה לנדבר:
אז את החוק כנראה צריכים לחלק לשני חלקים. אחד נגד הסוחרים, ואני חושבת שאת העונש צריך להגדיל, להחמיר.
רפי רגב:
שיתנו קודם את העשרים שנה.
פונה:
מי שמוכר סם הם לא הסוחרים, הם הפעילים שלהם.
רפי רגב:
יש בזה משהו. נקרא להם מתווכים.
פונה:
לגביי אותם אנשים שהיום מנהלים שם את העסק, שהם מספר קטן מאוד של אנשים, אתה מכיר אותם? הם ישבו בכלא לפני איזה שש שנים, והאזור היה שקט.
היו"ר סופה לנדבר:
תסבירו לי, אם תופסים אותם, אז מה?
רפי רגב:
אם תופסים עם חומר אז קודם כל מבררים באיזה חומר מדובר, ובכמות החומר. יש מה שנקרא סם שלא לצריכה עצמית, נרקומן שנתפס עם מנה ההתייחסות כלפיו שונה מאשר אם נתפס מישהו שמחזיק נניח מעל חמישה גרם. עשרה גרם. היחס אליו שונה, זה כבר כמות שלא לצריכה עצמית. יש חקירה ושחרור, וזה גם על פי חוק. המחוקק קבע שעל אחזקת סם אין סמכות מעצר, כליאה, אנחנו חוקרים ומשחררים. יש תיק אבל לא מעצר. אם זה מעבר לכך, חומר שלא לצריכה עצמית, יש בהחלט מעצר, יש בהחלט חקירה, ומביאים לבית המשפט, ופה זה כבר עמדת פרקליטות.
היו"ר סופה לנדבר:
מחודש אפריל מה היה בעניין הזה?
רפי רגב:
אין לי את הנתונים, אני מוכן להעביר לך את הנתונים של תיקי סמים שנפתחו אצלנו, אני בהחלט אשלח לך את זה אם תרצי. בכל מקרה שבו יש עצור עם כמות נכבדת של סמים זה מובא לפתחה של הפרקליטות/מחלקת התביעות של המשטרה.
שלומית אבינח:
כמה זמן זה לוקח עד שמביאים אותו?
רפי רגב:
במקום. אנחנו נאבקים פה עם חוות הדעת של הסמים וכל מיני דברים, אבל זאת טכניקה, זה לא קשור לעניין. ואנחנו מגישים כתבי אישום לאלתר, בכמויות נכבדות.
היו"ר סופה לנדבר:
כמה זמן אתה צריך כדי לנקות לי את המקום הזה?
רפי רגב:
אני לא יכול להתחייב לכזה דבר, אני לא מתכוון להתחייב.
פונה:
רפי, אני קודם כל מאוד מכבד אותך ואת המשטרה, אני גם יוצא משמר הגבול, יחידה למלחמה בטרור, ואני לא מבין איך הצלחנו לעשות את הדברים הפחות קטנים עם האנשים שם, וכאן בשכונה שלנו, במדינת ישראל, אנחנו לא מצליחים.
רפי רגב:
אני לא הבנתי את השאלה שלך, אני מצטער.
פונה:
אתם לא מצליחים להילחם?
רפי רגב:
אנחנו נלחמים. אמרתי שזה מאבק קשה. אני שוטר משנת 80', והמקום הזה מוכר לי ביפו משנות השמונים. זו לא תופעה חדשה שהתגלתה שם במשך השנה או השנתיים האחרונות. זה תמיד היה שם, לצערי.
היו"ר סופה לנדבר:
אתה יודע מה זה רוסים באים, רוסים לא רגילים לדבר כזה. ואמרתי, זו עבודה וזאת פעילות מאוד קשה. אנחנו עוצרים, ואז בא מישהו אחר. הם כבר למדו, הם השתכללו, יש מתווכים, הם לא נוגעים אישית בחומר, יש להם שליחים.
שלומית אבינח:
אבל אם הם אמרו שזה מרוכז בבוקר ובלילה.
רפי רגב:
אנחנו מבצעים מעצרים ואנחנו עוצרים. הבוס הגדול יושב ומסתכל ובא אחר במקומו. גבי, קצין השכונה שם, חי את המציאות, הוא יסביר לכם בדיוק.
היו"ר סופה לנדבר:
גבי, מה אתה רוצה להוסיף לנו?
גבריאל בן חיים:
מבחינת הסחר בסמים שם אז כמו שדניאל אמר יש שם ש"ג במקום ולא כל אחד יכול להיכנס. אבל עוד פעם, זה שמוכר את הסמים הוא נרקומן שמקבל מנת סם ביום על מנת שהוא ימכור את הסמים. אם הוא נתפס בא נרקומן אחר, ואם הוא נתפס בא נרקומן אחר. הפעילות נמצאת בתוך המקום, בתוך הפרדס עצמו. שוטר שרוצה להיכנס לשם לא יפתחו לו את השער סתם.
היו"ר סופה לנדבר:
פרדס סגור?
רפי רגב:
גבירתי, המושג פרדס זה לא פרדס, מדובר בבתים שאנשים גרים שם. קוראים לזה פרדס אבל זהו מקום מגורים לכל דבר.
גבריאל בן חיים:
זה הכל מגודר. התחנה עצמה, המקום ששם מוכרים את הסמים, כדי להיכנס אליה את צריכה ללכת בסביבות שלושים מטר ועוד לפנות שמאלה כדי להגיע לאתר הסמים. עד ששוטר ייכנס לשם, הוא לא יצמא כלום. זה לא כזה פשוט. יש הרבה זמן, הם שמים את זה בתוך שרותים, במים, ונגמר הסיפור, לא תפסת כלום. אני כשוטר קהילתי שמכיר את הבעיה, וגדלתי בשכונה עד גיל עשרים ואחד, חזרתי לשם כשוטר, עשיתי בחודשיים של מרץ אפריל עבודה שאני חושב באמת מבורכת.
היו"ר סופה לנדבר:
הדיירים אומרים שיש שינוי.
גבריאל בן חיים:
אני אפרט בקצרה לגבי מה שאני עשיתי, רק שתבינו. אני עובד עם מתנדבים, מגיל שש עשרה עד שמונים, כאני מדבר על מתנדבים הם מתנדבים שאסור להם בכלל לעסוק בנושא של סמים. הם מתנדבים שאמורים לבצע פעילות נגד פח"ע בלבד, אבל אני מכוון אותם למשימות בנושא הסמים.
במהלך חודש מרץ אפריל בוצעו מאה שלושים וארבעה סיורים ממונעים בניידת משטרה במהלך הבוקר והערב, בדגש על הנרקומנים, גניבות ברזל, שימוש בסמים בחדרי מדרגות וכו'. בוצעו ארבעים ושתיים סיורים רגליים, נבדקו שלוש מאות שישים ושניים חשודים רשומים, כל מי שהגיע נרשם, נבדק, חיפוש, כל מה שקשור לזה.
ברח' רובינשטיין 47 קומה שישית, דירה 31, בדירה ששייכת לעמידר, גרה שם נרקומנית. הדירה נסגרה על ידי בסיוע של עמידר, היא נפרצה כמה פעמים. נעצרו שישה חשודים על ידי המתנדבים שלנו על אחזקת סמים ועוכבו שלושה מהם על רכוש גנוב.
כמובן שעשו במחסום חיפוש מול פרדס אבו-סייף, לבדיקת רכבים, מי מגיע, מה מגיע. וכמובן שבמהלך החודשיים האלה טופלו ארבעים ושבע פניות של אזרחים שפנו אליי לטיפול בנושא הזה של הנרקומנים. הנרקומנים נמצאים פחות בחדרי המדרגות, הם נמצאים פחות בגינה הציבורית. הם נמצאים כרגע כמו שאמרנו באזור פתוח, בחורשה שנמצאת ליד מרכז הטניס, בתוך איזה אוהל, ושם הם משתמשים, מטרידים אותם שם, אבל עוד פעם, עשרים וארבע שעות אני עדיין לא עובד.
שלומית אבינח:
מי הקים את האוהל?
גבריאל בן חיים:
הנרקומנים, הם עשו בדים, סתם, ניילונים.
שלומית אבינח:
והמשטרה לא יכולה להרוס להם את האוהל?
גבריאל בן חיים:
זה פעילות של העירייה בסיוע של המשטרה. זאת פעילות שלי שאני ביצעתי בחודשיים האחרונים, מעבר לזה שיש לי עוד שתי שכונות מעבר ליפו ד' שאני מטפל, זה בכל אופן מה שאני עשיתי לטובת העניין.
היו"ר סופה לנדבר:
אתה אומר שהעירייה צריכה לבצע שם?
גבריאל בן חיים:
פיקוח עירוני.
שלומית אבינח:
אתם יכולים לעשות זאת בשיתוף פעולה איתם.
גבריאל בן חיים:
נעשתה פנייה.
יואב בן ארצי:
כשחזרתי מהוועדה הזו ישבתי עם הפיקוח וגם ישבתי עם הממשלה, ועשינו איזו שהיא התארגנות ועובדה שזה נעשה, אבל עוד פעם, אנחנו מוגבלים ביכולת. זה קם ונופל וקם ונופל.
היו"ר סופה לנדבר:
אתם בדקתם מי נתן את הרישיון לפתיחת העסק?
יואב בן ארצי:
לא ידעתי על העסק הזה, אני לא אחראי על עסקים. אני צריך את הכתובת המדוייקת, את השם של העסק ואני אבדוק, אין בעיה.
פונה:
זה היה במשך כל היום, עכשיו זה רגוע יותר. מדובר במרחק של מאה מטר, בשעה שתים עשרה בלילה. בשתים עשרה בלילה מתחילות צעקות, הוא מכריז שאין לו עשרים וחמש, יש לו מאה חמישים. הם מוכרים בתוך החנות. מאה חמישים שקלים למנה ונמצאים שם בערך שלושים אנשים, זה מה שהלך בלילה.
גבריאל בן חיים:
בסדר, זה יטופל.
פונה:
רפי, ומשתמשים גם באמצעים של צילום, וכדומה? יש אפשרות לצלם את כל הפעילות?
היו"ר סופה לנדבר:
אני רוצה לומר שהדיירים מציינים שפעילות משטרה עד כה היתה, צריכים להמשיך רפי, אנחנו מעריכים את מה שאתה עושה, חבל שביום ולילה יש רק עשרים וארבע שעות, כנראה היית עושה את זה הרבה יותר. אנחנו רוצים לסכם את הדבר בכך שאנחנו רוצים שעיריית תל אביב תבדק את הרשיונות, אני רוצה לדעת האם יש רישיון או אין רישיון.
שלומית אבינח:
מה זה משנה, בכל מקרה צריכים לסגור, מוכרים שם סמים.
יואב בן ארצי:
אם יש רישיון אז כמובן שהמנדט עובר למשטרה באופן מלא. אם אין רישיון אז יש חלק לעירייה בעניין הזה כדי לסגור את המקום. גם אם כן וגם אם לא המרכז הזה למכירת סמים התקיים, ואת הנקודה הזו צריכים לייבש, המשטרה אמורה לפעול שם קצת יותר, גם אם יש וגם אם אין, זה לא משנה.
היו"ר סופה לנדבר:
המשטרה צריכה לפעול, המשטרה תעשה מה שהיא צריכה לעשות, אבל יחד עם זאת צריכים לבדוק איך פתחו שם מקום שהוא מייד הפך להיות מקום של מכירה.
רפי רגב:
אומר לי פה גבי שהמכון לשטיפה הגישו בקשה לעירייה לרישיון אבל עדיין לא קיבלו.
יואב בן ארצי:
בסדר, זה בתהליך אז אין מה לעשות עם זה.
היו"ר סופה לנדבר:
רבותיי, אנחנו מסכמים בצורה כזאת, למדתי מהישיבה הזאת שנעשה לא מעט, תמשיכו לעשות, אני רוצה להגיד שאנחנו במשך כמה שבועות נעשה שם סיור לילה יחד אתכם, אנחנו נזמין את הדיירים, תזמינו את החברים והשכנים ואנחנו רוצים שזה יהיה במקום ותצביעו על מקומות שנשארו עד כה.
אנחנו גם כמחוקקים, ודב חנין הסכים איתי שאנחנו כנראה נצטרך ליזום חקיקה שדומה למדינות שאת הזכרת כאן. במדינת ישראל זה לא קיים. בכפייה זה לא קיים במדינת ישראל ואני חושבת שהגיע הזמן לעשות את זה בכפייה. בזמן שזה מפריע לבני אדם, לאנשים שגרים במדינת ישראל וגרים בערים מסוימות אני חושבת שהגיע הזמן לעשות את זה בכפייה. אנחנו נשקול להביא את יוזמת החוק.
יחד עם זאת אנחנו שוב נכתוב מכתב לשר, אני חושבת שצריכים להגביר את הכוחות בכדי שבעצם יש לייבש את המקום הזה ולנקות אותו.
רפי רגב:
צריך להגביר את השכר לשוטרים, יבואו יותר שוטרים.
היו"ר סופה לנדבר:
כן, אנחנו צריכים לעשות הכל. אני חושבת שמאה שלושים ושניים סיורים זה לא מעט מחודש אפריל. אני חושבת שאת השלוש מאות ששים ושניים אנשים שבדקתם זה מספר די גדול, אני חושבת שגם צריכים להגיד תודה לאזרחים שגרים שבאזור הזה על הסובלנות שלהם, על ארבעים ושבע פניות שהם פנו למשטרת ישראל, בכל זאת הם לא רק אנשים שגרים, הם לקחו על עצמם את החלק המקובל, ואנחנו נזמין לסיור אתכם, ואני מקווה שעד הסיור, איך אתה דיווחת רפי היום, זה ירד בשלושים אחוז, אני מקווה שהמספר יעלה פי שתיים לפחות.
רפי רגב:
ירד גבירתי.
היו"ר סופה לנדבר:
אני מתכוונת לתפיסות. ואני מקווה שאנחנו נגיע לאזור בזמן שהפשע יהיה שם והסמים וכל מה שאני תיארתי לפני התחלת הישיבה.
רפי רגב:
אם גבירתי תרצה היא יכולה לתאם איתי, אולי אנחנו נסדר איזו כניסה בדיוק למקום.
היו"ר סופה לנדבר:
עכשיו לתושבים, את הבעיה של הניקיון וזה שאין רישיון לעסק אנחנו שמענו את זה פעם ראשונה, אנחנו גם נפנה בפנייה שלנו לעיריית תל אביב.
גבריאל בן חיים:
בנושא של המקלטים, כיסוי מקלט מטופל על ידי העירייה, הם קיבלו תקציב לגבי הנושא הזה, זה אמור להיכנס לעבודה תוך שבועיים שלושה, זה בטיפול שלהם, ואני בקשר עם האחראי.
היו"ר סופה לנדבר:
אנחנו אסירי תודה שבאתם, אנחנו אסירי תודה על זה שאתם בעצם הפכתם להיות חלק בלתי נפרד מהמאבק הזה, אני חושבת שמשטרת ישראל, משרד הבריאות, משרד הרווחה, ועיריית תל אביב יפו יעשו הכל יחד בכוח משותף, אני מאמינה שאנחנו נוכל לעשות משהו כדי להחזיר לתושבים את החיים הנורמאליים.
הישיבה ננעלה בשעה 13:00