פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 536
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
שהתקיימה ביום שלישי, ח' אייר, התשס"ח, (13.5.2008), בשעה 13:00
סדר היום:
1. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ח-2008 – עירית אשדוד
2. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס)(תיקוןן מס'), התשס"ז-2007 – מבואות החרמון
3. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ח-2007 – עירית קרית מוצקין
4. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס)(תיקון מס') , התשס"ו-2006 – כפר יאסיף
5. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון מס' ), התשס"ח-2008 – רמת נגב
אישור הצווים
נכחו:
חברי הוועדה:
היו"ר מנחם בן ששון
אברהם מיכאלי
מוזמנים:
עו"ד אורית מלמד – לשכה משפטית, משרד הפנים
לירז חלה – מתמחה, לשכה משפטית, משרד הפנים
עו"ד יפעת רווה – משרד המשפטים
עו"ד גילי סגל – עוזרת היועץ המשפטי, עירית קרית מוצקין
עו"ד שאול הלוי – מועצה אזורית מבואות החרמון
פז – גזבר ומזכיר מועצה אזורית מבואות החרמון
עו"ד איריס דגן-אגמון – מחלקה פלילית, עירית אשדוד
אהוד מויאל – מנהל מחלקת חניה, עירית אשדוד
מיכאל יאור – מזכיר המועצה המקומית כפר יאסיף
היידה יאור – כפר יאסיף
שאול לוי – מזכיר המועצה רמת הנגב
עו"ד ערן בר-רבי – יועץ משפטי, מועצה אזורית רמת נגב
יועץ משפטי:
איתמר גלבפיש
מנהלת הוועדה:
דורית ואג
רשמת פרלמנטרית:
אתי אפלבוים
1. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ח-2008 – עירית אשדוד
היו"ר מנחם בן ששון:
אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט.
על סדר היום: אישור צווים. נתחיל עם עירית אשדוד.
איתמר גלבפיש:
הצו מבקש לבטל מספר עבירות מצו עבירות הקנס הקיים כיום. מדובר בסעיפים 3(ב)(2), 6(א) ו-(ב), סעיף 10 וסעיף 10 א לחוק העזר לאשדוד (העמדת רכב וחנייתו). לי אישית אין הערות.
היו"ר מנחם בן ששון:
למה אתם רוצים לבטל?
איריס דגן-אגמון:
כי אנחנו רוצים להתאים את עצמנו לצו התעבורה. בצו התעבורה נקבעות עבירות החניה כעבירות קנס, גם לגבי הרשויות המקומיות וגם לגבי התעריפים. ברגע שהעבירות האלו מופיעות גם בצו עבירות הקנס, אז למעשה התעריפים הם לא אותם תעריפים ואנחנו שונים משאר הרשויות. אנחנו רוצים להתאים את עצמנו לחקיקה הארצית.
היו"ר מנחם בן ששון:
לאור דבריה, למה לא תעשו עבודה מסודרת עם כל הרשויות המקומיות?
יפעת רווה:
ככל שאנחנו יכולים אנחנו ממליצים. הרי יש את הצו הארצי.
היו"ר מנחם בן ששון:
אבל הדברים כל כך נהירים.
איריס דגן-אגמון:
אני חייבת לומר שליפעת יש תרומה לכל השינויים האלה.
היו"ר מנחם בן ששון:
יש לי דברים טובים להגיד על ראש העירייה.
אנחנו נאשר. מי בעד? מי נגד? אושר פה אחד.
עיריית אשדוד צאתכם לשלום.
2. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס)(תיקוןן מס'), התשס"ז-2007 – מבואות החרמון
היו"ר מנחם בן ששון:
היינו אצלכם לפני שבועיים.
איתמר גלבפיש:
הנושא של מועצה אזורית מבואות החרמון שוכב כבר הרבה זמן על שולחן הוועדה עקב מחלוקת משפטית ודו שיח משפטי מסוים לגביו. למעשה אין היום צו עבירות קנס למועצה אזורית חרמון והוא מבקש לקבוע 3 עבירות:
חוק שמירת הסדר, הניקיון והבטיחות בגנים ובנהרות כעבירות קנס.
כעבירות קנס, סעיף 2, 3(ג) ו- 4.
סעיף 2 - הימצאות בגן בשעות שנאסרו בידי ראש המועצה ופורסמו בהודעה.
סעיף 3(ג) – הקמת מבנה בגן או בנהר אלא במקום המיועד לכך שיש בו שירותים היגיינים מתאימים.
סעיף 4 – חניה של כלי רכב בגדת נהר.
במהלך ההכנה שמתי לב שיש לנו צו עבירות קנס שמדבר על שמורות טבע וגנים לאומיים. יש היום צו עבירות קנס המפרט את הקנסות הקיימים היום בשמורות טבע ובגן לאומי, כאשר באמת מועצה אזורית מבואות חרמון יש בה שמורות טבע.
חשבתי שלמען הבהירות המשפטית והבהירות של האכיפה והקנסות, ראוי שיהיה דין אחד לשמורות הטבע ודין אחר מחוץ להם. שלא יחולו שני דינים על שמורות הטבע. לכן הצעתי היא לסייג את הצו כך שלא יחול בשמורות טבע ובגנים לאומיים.
למיטב הבנתי, ממילא פקחי העירייה אינם אוכפים בשמורות הטבע וממילא הם יכולים לאכוף בשמורות הטבע אם יסמיכו אותם לכך מכוח חוק סדר הדין הפלילי, כך שאני לא ראיתי בעיה גדולה בתחולה הזאת אלא רק בהירות של הדינים על מנת למנוע כפילות שאין בה חפיפה.
אברהם מיכאלי:
מי אוכף מטעם הגנים הלאומיים ושמורות הטבע?
איתמר גלבפיש:
רשות הטבע והגנים הלאומיים.
היו"ר מנחם בן ששון:
גברת מלמד, היה דיאלוג ארוך בין גברת אפרתי לבין הרשות לגבי הסוגיה הזאת. קיבלתם מפה והראו להם שהסוגיה שולית וניסו לשכנע אתכם. בואו נברר את האינטראקציות הקודמות שהיו כאן.
אורית מלמד:
ניסינו להבין מהי העמדה של הרשות המקומית ומה מפריע להם. התנהלה תכתובת ודיברנו איתם. אני מבינה שהחשש העיקרי הוא שזה ידרבן אנשים להתגונן ולהגיד שזה היה בשטח של שמורת טבע ואז הרשות המקומית תצטרך להיגרר עם הצווים לבית המשפט. זה יסרבל את כל ההליך.
היו"ר מנחם בן ששון:
מה עמדתכם?
אורית מלמד
אנחנו חושבים שזאת בעיה שאפשר לפתור אותה. המועצה מצביעה פה על חשש שאפשר לומר שיש בו ממש והיא באמת עלולה להיגרר לבית משפט. לכן אנחנו חושבים שאפשר לוותר על הסייג הזה, שהמועצה המקומית, מול רשות הטבע והגנים, תסדר מנהלית את אופן האכיפה. אני מבינה שהרשות המקומית לא מתכוונת להיכנס לרשות שמורות הטבע. הם ימצאו את הדרך לסדר את זה. בדרך זאת אפשר להימנע מהתוספת של הסייג עצמו בנוסח הצו.
היו"ר מנחם בן ששון:
לפני שאגיע למהות. אנחנו מכירים את האזור והוא אזור מטוייל. אם כל דבר שהוא "למעט" אוטומטית יכול להביא אותי לבית המשפט, אז עד היום עשינו שגיאות נוראות. נתנו כלי בידיהם של עותרים שלא לצורך. האם המיעוט כאן הוא תוצאה של המצב המיוחד של המועצה האזורית המדוברת, או שהמיעוט הוא באשר הוא? ברגע שאתה יוצר כלל ויוצר סיוג ממנו, עצם הסיוג פותח פתח ואז. זה היה נכון לגבי כניסה לגנים ציבוריים וזה נכון יהיה לגבי צואת כלבים, מים ומודעות. אני יכול להביא עשרות דוגמאות.
אורית מלמד:
במודעות ובשלטים אנחנו מסייגים למודעות אבל וזה מאוד ברור למה אנחנו מתכוונים. פה אני מבינה שהשטחים לא מגודרים וזה מה שמרתיע אותם.
שאול הלוי:
מה שנאמר כאן זאת בדיוק המציאות. אני גם יועץ משפטי של מועצה אזורית גליל עליון, שהיא השכנה שלנו. שם אני מופיע גם בעבירות של ברירות קנס לפי אותו חוק ואני מכיר את הטענות שאנשים באים לטעון. למשל, יש חוק המים ולכן על פי חוק המים מותר לנו להיות ליד בנחל. לך תשכנע את בית המשפט שזה לא כך.
למשל, ישנו חוק הניקוז. כאן באה טענה שפועלים שלא לפי חוק הניקוז מפני שעל פי חוק הניקוז גדות הנחל הם בהתאם לחוק הניקוז ולא של המועצה האזורית. היו לנו כל מיני טענות ממן זה. אם תתווסף ההערה הזאת לחוק העזר, כפי שאדוני אמר, כל אחד ינצל את ההערה הזאת כדי להופיע בבית המשפט.
תהיה לנו בעיה ראייתית מפני שאין לנו בשטח את הגבול היכן עוברת שמורת הטבע והיכן היא מסתיימת. יש לנו את זה במפה הכללית אבל בשטח אין לנו את זה. לכן כל תיק יהיה בעייתי בנושא הזה.
היו"ר מנחם בן ששון:
האם באמת אין גבול? הרי יש שלטים מוגדרים מתי מתחילה שמורת הטבע.
שאול הלוי:
אין גדרות ולא תמיד יש שילוט.
מנחם פז:
שילוט זה דבר בר חלוף. אתמול בבוקר שמנו אותו ומחר בבוקר לא בטוח שהוא לא שם. אני אומר את זה בצורה ברורה כמי שגר בשטח. אני תושב בית הילל והשטח הספציפי שלגביו המועצה מחויבת מבחינת חוק העזר להפעיל אותו. אם יהיה את הסייג הזה אז בעצם מוציאים את כל חוק העזר ברמה האכיפתית שלו מתוקף.
אני רוצה להדגיש את העניין מה זה אומר רשות הטבע והגנים. לפני כך וכך שנים היתה רשות הטבע שהיתה אחראית לשמורות. אם יהיה סייג שמדובר על גנים מגודרים כמו חורשת טל או תל חצור או הסחנה או דברים מהסוג הזה, אין למועצה שום בעיה. במפה שהעברנו היו גוונים שונים של ירוק כהה וירוק בהיר שמציירים את זה. שם אין בעיה כי שם ישנם פקחים ועובדי הרשות והם ממונים על האכיפה. בכל יתר המקומות ויתר השמורות אינן מסומנות. יש כאן אנשים שהגיעו מהנגב וגם הם יכולים לספר על הרבה שמורות שאין בהם סימון ואין טעם לשים סימון. אלה שמורות של עשרות קילומטר מרובעים. למשל, פרק הירדן. אף אחד לא ישים שם שלטים כי הם לא יישארו שם יומיים. יכול לבוא אדם ולשים את המכונית שלו בין שני השלטים. לך תתדיין איתו בבית המשפט. לכן אני בטוח שאם יהיה סייג כזה נצטרך בעתיד לחזור לוועדה.
היו"ר מנחם בן ששון:
כך גם לא תושג תכלית התקנות כי אנשים יחנו.
איתמר גלבפיש:
שאלת הבהרה, האם אתם יודעים איפה הגבולות?
מנחם פז:
לא.
שאול הלוי:
היות ואין תיחום ואין גדר אנחנו לא יודעים איפה בדיוק עובר הגבול.
איתמר גלבפיש:
לא ברמה של מילימטר.
שאול הלוי:
גם ברמה של מאות מטר.
מנחם פז:
בניתי את הבית שלי. הייתי צריך להגדיר את הגבולות עם השכן. הייתי צריך להגיש תכנית להיתר בניה. שמתי יתדות וכבר עברו 15 שנה ואני עוד יודע מהן הגבולות. אני אומר את זה בצורה ברורה. לכל אחד מהאנשים פה יש להם בית - - -
היו"ר מנחם בן ששון:
בבית הלל הלכו לשיטת בית שמאי וגדרו בסוף.
שאול לוי:
נכון
מנחם פז:
אבל פה יש לנו קילומטרים של נחל שמתפתל.
היו"ר מנחם בן ששון:
בשנה טובה גאון הירדן משתנה.
איתמר גלבפיש:
איך עובד התיאום ביניכם ובין הרשות בענייני אכיפה בשטחים הללו. אתם עושים את הפיקוח בתוך השמורות?
מנחם פז:
אנחנו עושים פיקוח בכל השטח בכל השטחים. היות ולא יודעים את הגבולות אנחנו עושים את הפיקוח.
איתמר גלבפיש:
כלומר פקחים שלכם עושים את הפיקוח בתוך שמורות הטבע.
שאול הלוי:
בתוך שמורות הטבע לא נכנסים.
איתמר גלבפיש:
אמרתם לי עכשיו דבר והיפוכו.
שאול הלוי:
אתה נכנס לשמורות הטבע?
מנחם פז:
אם זה לאורך גדות הירדן, בהחלט. כל הדיון פה הוא על הנושא הזה.
אברהם מיכאלי:
לכן שאלתי מי מפקח.
היו"ר מנחם בן ששון:
איך נגביל אתכם? יש לכם סמכות לעשות פיקוח עבור הרשות?
איתמר גלבפיש:
כן, החוק שלהם חלק, מבחינת הטריטוריה, גם על שמורות הטבע.
היו"ר מנחם בן ששון:
אם כך אין טעם להגביל. בואו נבטל את חוק שמורות הטבע.
איתמר גלבפיש:
אתם לא מוסמכים גם מכוח הצו של רשות שמורות הטבע?
שאול הלוי:
לא.
יפעת רווה:
אם אני מבינה נכון אז ברשויות המגודרות אתם לא נכנסים וברשויות הלא מגודרות אתם כן נכנסים.
שאול הלוי:
נכון.
איתמר גלבפיש:
אני מושך את הצעתי.
היו"ר מנחם בן ששון:
אנחנו נצביע על ההצעה כפי שהם ניסחו אותה. מי בעד?
אושר פה אחד. צאתכם לשלום.
3. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ח-2007 – עירית קרית מוצקין
איתמר גלבפיש:
יש לנו מספר חוקים מבוקשים. סעיף 2 לחוק אומר כך: "לא יעקור אדם צמח בשטח ציבורי, לא ישחיתו, לא יגדעו, לא ישרשו, לא ישמידו ולא יסיר ממנו את קליפתו, לא יקטוף ממנו פירות..." וכן הלאה.
בנוסח הקיים של החוק היום יש סעיף דומה שאומר "לא יעקור אדם צמח..." וכדומה, והוא מוגבל ואומר שרק כאשר העבירה נעשית בגן ציבורי או כאשר הפגיעה היא בצמח או בעץ מוגן.
אם מסתכלים על הגדרה של שטח ציבורי, הנמצאת בתחתית הדף, אנחנו רואים שהיא רחבה קמעה. היא כוללת גם מגרשים ברשות הרבים. השאלה היא, האם אין מקום לסייג לפחות חלק מהשטח הציבורי הזה כך שהעבירה לא תהיה כל כך רחבה. אחד הרעיונות שעלו לי בראש היה למעט את זה רק לגן ציבורי או אולי להוציא רק את המגרש. אני מבקש לשמוע את עמדתכם.
גילי סגל
בעיקרון, לעניות דעתנו, הגדרה של מגרש היא כן חיונית משום שיש הרבה שטחים באזור קרית מוצקין שלא נופלים לאף אחת מההגדרות המפורטות בשטח הציבורי. לדוגמה, משטחי חניה גדולים שכן נמצאים בהם עצים והם לא מתאימים לגן ציבורי, לחורשה או פס ירק. דוגמה נוספת, מדרכות שיש בהן עץ אחד ואז הן לא יתאימו לאף אחת מההגדרות המופיעות בסעיף.
איתמר גלבפיש:
מגרש הנמצא ברשות הרבים ולא ברשות העירייה.
גילי סגל:
לדוגמה אתן את החניון שנמצא בסמוך לחי פארק במוצקין. אמנם הוא ברשות הפארק אבל העירייה מפקחת עליו היות וזה שייך לרשת המתנ"סים. באזור החניה הזאת ישנם הרבה עצים וזאת לא חורשה.
איתמר גלבפיש:
לפי התיאור שלך הוא לא ייכנס לעבירה בכלל כי הוא לא ברשות הרבים ולא ברשות העירייה. זה לא יחול על מגרשים בבעלות פרטית.
היו"ר מנחם בן ששון:
אתה חושב שזה לא יהיה מספיק ברור אם נשאיר את ההגדרות כפי שהן כתובות למטה בהערה.
איתמר גלבפיש:
אני חושב שלא נצא מכאן עם בשורה גדולה מידי.
היו"ר מנחם בן ששון:
אז בינתיים נשאיר זאת כך.
איתמר גלבפיש:
לגבי סעיף (3). בצו קודם שהממשלה הביאה הוגבל הסעיף הזה רק להשחתה או להשמדה ולא על טיפוס על עצים או גדרות. לכן הוספתי את הסייג הזה.
גילי סגל:
יש לנו בעיה עם זה מכיוון שהרציונאל מאחורי איסור הטיפוס הוא שאנשים לא ישבו על העצים, אפילו אם זה לא לצורך השחתה.
יפעת רווה:
למה מפריע לכם שאנשים ישבו על העצים?
גילי סגל:
זה מסכן את רשות הרבים ואת עוברי האורח והאזרחים שעוברים באזורים הפתוחים. זה גם חושף את הרשות לתביעות נזיקין. היה ואדם מטפס ולא משחית עץ אבל נופל או נשמט ענף זה חושף את הרשות לתביעות.
איתמר גלבפיש:
דומני שזאת לא המטרה של החוק.
גילי סגל:
בראייה רחבה זה כן.
יפעת רווה:
סייגנו את זה, אנחנו משאירים לשיקול דעת הוועדה.
היו"ר מנחם בן ששון:
אמליץ לוועדה לקבל את ההסתייגות
אם באמת יש סכנה בטיפוס על העץ, אני מצפה שהרשות המקומית גם תשלט וגם תחסום ולא תיתן אפשרות לטפס. אם אין בעיה של סכנה, אז חלק מההוויה שלו. אמנם הוא נמצא שם לנוי, אבל אולי ילדים מטפסים על עצים. אם אין בעיה בכך, למה לא להתיר, אלא אם כן יש סכנה להשחתת העץ עצמו?
איתמר גלבפיש:
סעיף 11 אומר כך: "לא יארגן ולא ישחק אדם בגן שברשות העירייה משחק אסור...". אנחנו פה בחוק העונשין. ככל שאתם מתכוונים למשחקים אסורים ולא לכל משחק קלפים שהוא גם לא אסור, אני לא רואה היגיון בהשארת הסעיף הזה כאן.
גילי סגל:
או.קיי.
איתמר גלבפיש:
מוסכם.
12(א) קיום אספות. אני הייתי משלם את ה-600 שקלים כדי לקיים אספה.
היו"ר מנחם בן ששון:
זאת גם בעיה חוקתית. אתה תוקף סעיף חוקתי של זכות אסיפה באמצעות תקנה? אני לא הייתי רץ לכך.
איתמר גלבפיש:
סעיף 7(א) לחוק פיקוח על כלבים ובעלי חיים אחרים עניינו החזרת כלב למאורה מאחר ולא ניתן לו רישיון. כמו החלטות אחרות של הוועדה, אנחנו משאירים את זה לעבירות המנהליות ולא לכאן. הבנתי שגם לזה אין התנגדות.
גילי סגל:
אין התנגדות.
היו"ר מנחם בן ששון:
אז אתם יוצאים עם מה שרציתם בשטח ציבורי ואתם לא יוצאים עם מה שרציתם לעניין טיפוס. כאן משרד הפנים לא איתכם.
חבר הכנסת מיכאלי אתה מקבל את הדברים ואפשר להצביע?
אברהם מיכאלי:
האם באף רשות מקומית אין איסור טיפוס?
יפעת רווה:
האיסורים קיימים וגם כאן האיסור קיים ואפשר להעמיד לדין בבית משפט. נקבעו כל מיני איסורים וכאשר אנחנו קובעים עבירת קנס - - -
אברהם מיכאלי:
ההיגיון בטיעון של לא יטפס זה למנוע מילדים - - -
יפעת רווה:
אנחנו מדברים פה על עבירה פלילית. ילד מתחת לגיל 12, ממילא לא אחראי בפלילים. לא נראה שהדרך הנכונה למנוע מילדים היא על ידי העמדתם לדין.
אברהם מיכאלי:
הם יכולים להיתבע על אי מניעת טיפוס.
יפעת רווה:
בוודאי. גם אם תהיה עבירה פלילית אז הילדים ימשיכו לטפס והעבירה הפלילית לא תועיל.
היו"ר מנחם בן ששון:
מי בעד? מי נגד? – התקבל פה אחד.
4. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס)(תיקון מס') , התשס"ו-2006 – כפר יאסיף
איתמר גלבפיש:
אני מתייחס רק לסעיפים שלגביהם יש לי הערות.
סעיף 5 לחוק תברואה וסילוק מפגעים עניינו האיסור הכללי על מפגעים וחובת סילוק מפגעים. בהתאם להחלטות ועדה קודמות, שבהן סייגנו שני מפגעים מרכזיים, האחד זה מספר שירותים. המפגע לפי 2(1) הוא העדר בתי כסא במספר מספיק ומטיפוס מאושר.
בדיון שהתקיים לאחרונה בעניין של רעננה סייגנו את זה כך שיחול רק ביחסים שהם לא למטרת מגורים.
מפגע לפי סעיף 2(20) הוא מפגע שאומר כך: "ניקוי, ניעור או חביטה של מרבד, שטיח או כלי מיטה ברשות הרבים בחצר... באופן המזיק לבריאות לדעת התברואן". אלה שני סוגי המפגעים שחשבתי שראוי לשקול בחיוב את הסרתם מעבירות הקנס.
היו"ר מנחם בן ששון:
אתם לא הרשות הראשונה שמגיעה הנה. אני מניח שהורדתם את זה מהאתר של משרד הפנים.
איתמר גלבפיש:
לא, חוק העזר קיים.
אותה הוראה חלה גם לגבי סעיף 6(ג).
סעיף 17 הוא הסעיף שבגללו התעכבנו חודשים רבים כי חיכינו שיפורסם. אני מבין שאתם רוצים את כל העבירות חוץ מסעיף 7.
היו"ר מנחם בן ששון:
האכלת בעלי חיים בכביש.
איתמר גלבפיש:
האכלת בעלי חיים לא נכלל בנוסח המקורי ולכן אני מבין שאתם לא מבקשים.
סעיף 3 לחוק שווקים ומכירה פומבית אומר: "לא ימכור אדם ולא יציג למכירה בכל רחוב שבתחום שיפוט המועצה... אלא בשוק המיועד לכך על ידי המועצה בלבד".
שאלתי אם יש שוק?
מיכאל יאור:
כן, יש לנו שוק שקיים משנת 1941 והוא נמצא במרכז הכפר.
איתמר גלבפיש:
הסייג שנוסף לגבי 2(א) מודעות הוא סייג בשטנץ קבוע מחוקים קבועים, דהיינו, מודעות אבל, מודעות בתוך בתי עסק, פרסום בדרך של הפצה, שלטים בהתאם לחוק הבחירות דרכי תעמולה. האם למישהו יש הערות?
היו"ר מנחם בן ששון:
לא. חזרנו על זה במקומות אחרים.
אילתמר גלבפיש:
גם סעיף 5 עניינו פגיעה במודעות. גם סעיף זה אנחנו נוטים לסייג רק על מודעות שהוצגו בהתאם לחוק. אני מניח שאין הערות לכך.
הסעיף האחרון עוסק בהעמדת רכב ובחנייתו. באמת השאלה היא למה בכלל הכפילות? אני רואה שבירושלים קנסות חניה עומדים על 100 שקלים . האמת היא שאין עבירות ספציפיות כאלה.
יפעת רווה:
זה תלוי בסוג העבירה. אין משהו לגמרי חופף כי אחרת היינו מורידים את זה לגמרי. אם הן היו מופיעות היינו פשוט מורידים אותם והם היו הופכים להיות לפי צו התעבורה.
היו"ר היו"ר מנחם בן ששון:
אלה עבירות המיוחדות להם.
יפעת רווה:
שם המדרג שונה. שם יש 100, 250 או 500. יש גם 1,000 אבל נדמה לי שחניה זה עד 500 שקל.
איתמר גלבפיש:
הבהרה לגבי דרגת הקנס ולא לגבי עצם הכפילות.
יפעת רווה:
כיוון שאין פה מדע מדויק אז 95 שקלים זה בתחום הסבירות ו-150 זה בתחום הסבירות.
היו"ר מנחם בן ששון:
גם אני לא רואה בזה בעיה. אתם חושבים שזה יפתור את בעיית החניה הלא תקינה?
איתמר גלבפיש:
האם בד' כתוב 150?
יפעת רווה:
כן.
היו"ר מנחם בן ששון:
האם אתם מקבלים את ההסתייגויות הקטנות של היועץ המשפטי.
יפעת רווה:
כן.
היו"ר מנחם בן ששון:
אז אני יכול להצביע על זה. מי בעד? מי נגד?
הצבענו אושר. בלי סעיף קטן 7.
5. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון מס' ), התשס"ח-2008 – רמת נגב
היו"ר מנחם בן ששון:
אנחנו עוברים לרמות הנגב.
שאול לוי:
אני מנכ"ל המועצה האזורית רמת הנגב. אחרי שהייתי בקומת הוועדות הישנה ובאים הנה, אני מוכרח להגיד שהמקום מכבד את יושביו ואני מקווה שיושביו יכבדו את המקום.
היו"ר מנחם בן ששון:
ועדת חוקה תמיד. אנשים ניזונים מוועדת חוקה, מהכבוד שהיא משרה על הבית.
שאול לוי:
אני מדבר על המבנה היפה והנעים.
היו"ר מנחם בן ששון:
נדמה לי שהמפולשות של הבניין אל שני הנופים, גם אל נוף קרית הלאום וגם אל נוף דרום ירושלים והר חברון, בבת אחת פותחים את הכנסת ומבינים למה היא גבעת רם. היא באמת גבוהה מאוד.
איתמר גלבפיש:
נדמה לי שר"ם זה ריכוז מפקדות.
אני אתייחס לסעיפים שאליהם יש לי הערות.
היו"ר מנחם בן ששון:
האם באמת אסור למכור מזון בצהריים?
איתמר גלבפיש:
לקחתי את החוק ברצינות.
ערן בר רבי:
צילמנו העתק תמונת מצב מצו ברירת הקנס הקודם. כל זה היה. אנחנו בהחלט מקבלים את ההערה שהגיע הזמן לרענן ולסייג את המכירה בצהריים.
נכתוב: "למעט בשעות הצהריים".
איתמר גלבפיש:
הקטעים המודגשים הם אלה שרלוונטיים לעניין הצהריים ואליהם נתייחס בסייג שנוסיף.
אנחנו בסעיף 2(א).
שאול לוי:
אנחנו מקבלים את ההסתייגות.
איתמר גלבפיש:
סעיף 6.
שאול לוי:
אנחנו מקבלים את ההסתייגות.
היו"ר מנחם בן ששון:
עשינו את זה עם רשויות קודמות.
איתמר גלבפיש:
סעיף 15(ב) הוא יותר שאלה. "לא יעשה אדם את צרכיו ברחוב, באולם ציבורי.... ולא ירשה אדם לבעל חיים שבחזקתו לעשות את צרכיו בתחום רחוב...".
שאול לוי:
כרגע אין ברשות שטח ספציפי מוגדר ולכן זה לא עלה, אבל אנחנו מקבלים את ההסתייגות.
איתמר גלבפיש:
נוסיף את הסייג במידה והוא יחול.
לגבי סעיף 16(א) אני מושך את הסתייגותי. קראתי הום מחדש את הסעיף ושמתי שהוא מדבר רק על קירות ועצים ולא על לוחות מודעות ודברים אחרים. אפשר לסייג אותו "אם הדבר הותר על פי דין", אבל אני לא רואה צורך בזה כי זה קירות ומודעות ואני לא רואה מקום שבו אפשר לתלות.
היו"ר מנחם בן ששון:
אתה לא צריך והיא לא צריכה את מה שהיא צריכה.
איתמר גלבפיש:
16(ד) הוא עניין משפטי. מוצע למחוק. זאת חזקה לעניין סעיף 15(א).
ערן בר רבי:
לגבי 16(ד) יש לנו בעיה כי אנחנו חושבים שסעיף 15(א) לא פותר את הבעיה כאשר, למשל, עושים גרפיטי.
איתמר גלבפיש:
16(ד) כבודו במקומו מונח. סעיף האישום שייכתב לא יהיה 16(ד) אלא 15(א) ולכן לא צריך את 16(ד) כעבירת קנס. העבירה עצמה מצויה בסעיף 15(א).
ערן בר רבי:
מה קורה כאשר אדם עושה גרפיטי על קירות.
איתמר גלבפיש:
תגיש נגדו על סמך 15(א).
ערן בר רבי:
אבל לכאורה הוא יגיד שזאת אמנות ולא לכלוך.
איתמר גלבפיש:
אני לא מחוק לך את סעיף 16(ד) מחוק העזר. 16(ד) הוא לא עבירה בפני עצמה. הוא רק חזקה משפטית לעניין 15(א). אתם מסכימים לפרשנות שלי? אני מציע למחוק את 16 ד' מצו עבירת הקנס כי הוא לא עבירה.
שאול בר רבי:
במידה ומישהו עושה גרפיטי אני אגדיר את זה כלכלוך?
איתמר גלבפיש:
16(ד) אומר שרואים אותו כמלכלך את רשות הרבים. היינו, 15(א): "לא ילכלך אדם את רשות הרבים".
היו"ר מנחם בן ששון:
לכן גם קבעת לו את הקנס של 430.
יפעת רווה:
אני מקבלת את זה. אני מקווה שבית המשפט יקבל את זה.
ערן בר רבי:
לפעמים עומדים בפני שופטים וכשזה לא מוגדר עד הסוף יכולה להיות בעיה.
איתמר גלבפיש:
אם יש חשש שבית משפט לא יקבל את זה - - -
יפעת רווה:
תצטרכו לטעון את זה בבית המשפט.
ערן בר רבי:
אני מביע חשש מהניסיון היום יומי.
היו"ר מנחם בן ששון:
אם זה כך, תשאירו את זה כמו שהם ביקשו.
איתמר גלבפיש:
זה יותר עניין של אסתטיקה אבל אם אתם חוששים - - -
יפעת רווה:
היה מקום שביזמתנו הורדנו את זה ואחר כך היתה החלטה אחרת של בית משפט.
היו"ר מנחם בן ששון:
אז תשאירו את זה כפי שזה.
איתמר גלבפיש:
סעיף 24.
שאול לוי:
לגבי סעיף 24 יש לנו מספר עם העשבים. לפעמים ישנה סכנת שריפה. ברגע שהעשבים מתייבשים הם עלולים לגרום לשריפה וזה לאו דווקא מפגע תברואתי. בתוך העשבים האלה יכולים להיות נחשים, שזה לא עניין תברואתי. אנחנו חושבים שצריך להבהיר שבעל קרקע צריך לבער את העשביה שלו.
היו"ר מנחם בן ששון:
יש לזה היבט נוסף שזה מדבק. זה מתחיל בשטח שלך ויכול לעבור לשטח של השכן.
שאול לוי:
מועצה אזורית מתנהגת קצת אחרת ממועצה מקומית.
היו"ר מנחם בן ששון:
נראה אותך מבער קשות. קשות זה מן עשב טפיל.
איתמר גלבפיש:
סעיף 24 לא דורש לבער אותם אלא להדביר אותם.
היו"ר מנחם בן ששון:
הם צודקים. זה יישאר כמו שהם ביקשו.
איתמר גלבפיש:
סעיף 33.
שאול לוי:
מקבלים.
איתמר גלבפיש::
סעיף 45 כולל סעיף קטן ו'.
שאול לוי:
גם מקבלים.
איתמר גלבפיש:
סעיף 48.
שאול לוי:
לגבי סעיף 48 יש לנו בעיה. הרבה פעמים בנחלות חקלאיות אנשים זורקים בחצר האחורית את כל הזבל שלהם. אמנם זה שטח פרטי אבל הם שמים שם גרוטאות כמו מקררים ישנים וכדומה.
היו"ר מנחם בן ששון:
ההערה שלכם היא במקום אבל יש כאן בעיה כי מדובר בשטח פרטי.
איתמר גלבפיש:
יש סעיפים אחרים למה שאתה מתאר. יש סעיפים לענייני מפגע.
שאול לוי:
זה לא תמיד מפגע תברואתי.
איתמר גלבפיש:
מפגע זה כל דבר שעלול לסכן את שלום הציבור.
שאול לוי:
זאת גם בעיה אסתטית.
היו"ר מנחם בן ששון:
יש פה בעיה כי זה רכוש שלו.
שאול לוי:
בסוג הישובים האלה בדרך כלל אין גדר מסביב לבית. אם היתה גדר - - -
היו"ר מנחם בן ששון:
הוא אמר שבבית הלל הנחלות היום מוגדרות.
שאול לוי:
נכון אבל בישובים שלנו אין תיחום מדויק. אדם שם את זה במרחק של 30 ו-40 מ' ואומר שזה עדיין בתחום שלו.
היו"ר מנחם בן ששון:
האם אין משהו בתקנון הישובים יש משהו שמתייחס לכך?
שאול לוי:
ככל שהשנים חולפות הוועד המקומי נעשה חלש יותר והוא פונה למועצה לעזרה. הם לא מסוגלים להתמודד עם זה.
היו"ר מנחם בן ששון:
אני לא מצליח למצוא פיתרון.
איתמר גלבפיש:
אני חושב שאין בעיה. אם זה מהווה סכנה, זה נענה על ידי הגדרות הסוגיה מפגע וסמכויות. אם תקראו את נוסח הסעיף הוא מאוד רחב ומאוד מקיף. אסור לי להניח חפצים מיושנים בתוך השטח שלי. זה דבר שקצת קשה לסבול אותו. ככל שהוא אכן מהווה סכנה, אני חושב שהמפגעים מספקים והם די ויותר. אני לא חושב שתהיה לכם בעיה עם סמכות של פקח להיכנס ולהגיד שצריך לסלק את החפץ כי הוא מהווה מפגע תברואתי או מסכן את שלום הציבור וכדומה. זה גם מה שעשינו בפעמים הקודמות, לפחות 3 פעמים.
היו"ר מנחם בן ששון:
לפחות בחוק יהיה כתוב "למעט".
שאול לוי:
לא צריך לכתוב "למעט" אלא יורידו את שתי המילים האלה.
איתמר גלבפיש:
הטכניקה היא אחרת מכיוון שאנחנו לא מתקנים לכם את חוק העזר אלא עושים לכם צו ואז בצו אנחנו כותבים למעט החלק ההוא בחוק העזר.
היו"ר מנחם בן ששון:
זה עדיף לך כי לפחות יש אזכור של העוון.
איתמר גלבפיש:
אפשר עדיין להגיש כתב אישום על העניין הזה. רק את עבירת הקנס אתה לא יכול - - -
לגבי סעיף 49 זאת אותה הערה.
סעיף 67א הוא גם בהתאם למסורת הוועדה בזמנים האחרונים.
היו"ר מנחם בן ששון:
יש רק בעיה בתפר.
ערן בר רבי:
זאת בעיה להגדיר. אם יש חפץ שהוא לא כבד במיוחד ולכאורה הוא לא אמור לגרום נזק. אם עובר שם ילד וזה יפול על ראשו זה כן עלול לגרום נזק. אנחנו די חוששים מהסייג הזה. אנחנו כן מעדיפים להשאיר את זה פתוח ורחב כי קשה להגיד מה מטיבעו עלול לגרום נזק או לא.
יפעת רווה:
הסיבה שכתבנו את זה זה שיש גם כביסה שיכולה ליפול. בסעיף קטן 2 נאמר: "לא יניח אדם ולא יתלה דבר העלול ליפול לרחוב". יכולה ליפול חתיכת נייר או כביסה. לזאת היתה הכוונה בצווים הקודמים.
היו"ר מנחם בן ששון:
לכן זה יהיה "למעט".
איתמר גלבפיש:
סעיף 68(א).
ערן בר רבי:
מקובל עלינו.
איתמר גלבפיש:
82(א), בהתאם למה שעשינו לפני דקה בערך.
ערן בר רבי:
מקובל.
איתמר גלבפיש:
סעיף 94.
ערן בר רבי:
גם מקובל.
איתמר גלבפיש:
אין לי הערות נוספות.
היו"ר מנחם בן ששון:
אנחנו מצביעים. מי בעד? מי נגד? התקבל פה אחד.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:45