פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 302 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שני, כ"ז באדר התשפ"ו (16 במרץ 2026), שעה 12:00 סדר-היום: << נושא >> פעילות השירות הפסיכולוגי-חינוכי למענה רגשי ונפשי בשגרה ובמלחמת חרבות ברזל, דוח ביקורת על השלטון המקומי 2025. << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר מטי צרפתי הרכבי חברי הכנסת: ירון לוי מוזמנים: עסאם חאסקיה – מנהל אגף, משרד מבקר המדינה מיכל אנגלרט – מנהלת אגף פסיכולוגיה חינוכית, משרד החינוך יפית חסן – ס' מנהלת אגף פסיכולוגיה, משרד החינוך אביגל מילסון דגן – פסיכולוגית ארצית, משרד הבריאות דן פיקמן – רפרנט חינוך באגף התקציבים, משרד האוצר לירון כרמלי – מנהלת אגף חינוך רווחה וצעירים, מרכז השלטון האזורי יפעת שדה – פסיכולוגית חינוכית ומראשי פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית נעם וילדר – יועצת משפטית, המועצה לשלום הילד דור אילון – מקדמת מדיניות וקשרי ממשל, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית איילת עירון – מקדמת מדיניות, פורום נשות המילואימניקים איה שנהר פריצקי – אזרחית, בתי הספר לתקשורת השתתפו (באמצעים מקוונים): רעות פוקס – מנהלת ביקורת, משרד מבקר המדינה גליה רוטשטיין – מנהלת ביקורת, משרד מבקר המדינה אלכסנדר אלברט – ס' מנהל אגף בחטיבה לביקורת השלטון המקומי, משרד מבקר המדינה אביגל מילסון דגן – פסיכולוגית ארצית, משרד הבריאות אורית ביתן – מרכזת בכירה, תחום קשרי כנסת וממשל, משרד הרווחה והביטחון החברתי מיכל מנקס – סמנכ"ל חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי ד"ר יוסף מאנע – מנהל אגף שירות פסיכולוגי חינוכי, עיריית אשקלון יעל גלזנר – מנהלת אגף השירות הפסיכולוגי, עיריית נתניה טלי מסיקה – פסיכולוגית חינוכית מומחית ומנהלת שפ"ח, עיריית לוד מרסלה פלדמן – מנהלת השפ״ח, מועצה אזורית מטה אשר נתלי בן שלמה – מנהלת שירות פסיכולוגי חינוכי, מועצה אזורית דרום השרון ד"ר אנדריאה ויטאלה – מנהלת השירות הפסיכולוגי, עיריית טבריה רון בוכניק – מנהל חטיבה, הסתדרות העובדים הכללית החדשה תמר גרין – הנהלת האיגוד, איגוד מנהלי השירותים הפסיכולוגיים החינוכיים בישראל דיאנה דאבוש – חברה בצוות מוגנות, הנהגת ההורים הארצית לידור בן-דוד – מטפל באומנויות באמצעות ביבליותרפיה, אגודת יה"ת מאיה קמאי – נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית, מועצת התלמידים והנוער הארצית ייעוץ משפטי: תומר רוזנר מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: יעל שגב רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פעילות השירות הפסיכולוגי-חינוכי למענה רגשי ונפשי בשגרה ובמלחמת חרבות ברזל, דוח ביקורת על השלטון המקומי 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום לכם, היום יום שני, כ"ז באדר התשפ"ו, ה-16 במרץ 2026. אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא: פעילות השירות הפסיכולוגי-חינוכי למענה רגשי ונפשי בשגרה ובמלחמה, ודוח השלטון המקומי מיולי 2025, שנדון כאן לראשונה. השנים האחרונות הביאו עמן מעמסה קשה על בריאותם הנפשית של ילדים ובני נוער, החל במגפת הקורונה, דרך מלחמות "חרבות ברזל", "עם כלביא" וכעת – המלחמה שאנחנו נמצאים בעיצומה. הפוטנציאל לנזק נפשי הולך וגובר בכל יום שעובר, ובו ילדים אינם נמצאים במסגרת מתאימה או אינם מטופלים על ידי בעלי המקצוע הדרושים והמתאימים. השירות הפסיכולוגי-חינוכי הוא חלק משמעותי במערך המוניציפלי, ובא לתת מענה לסוגיה זו. בימים אלו הוא חיוני במיוחד. כאשר מתקיימת למידה מרחוק, תוך קשיים רבים, תחת מתחים חיצוניים וגם פנימיים בתוך הבתים, הקשר בין התלמידים למסגרות החינוכיות שלהם מתקיים באופן דחוק. הביקורת בדקה את ההיערכות הארגונית של השירות הפסיכולוגי-חינוכי בהיבטי תקינה; הכרה לצורכי התמחות; תוכניות עבודה; ממשקים עם הרשות המקומית; ניהול נתונים; מענים למבקשי שירות; ובכלל – התמודדות עם אתגרים מקצועיים מורכבים. המלצות המבקר, שנשמע אותן באריכות, עוסקות בהעלאת המודעות בקרב ציבור ההורים לקיומו של השירות הפסיכולוגי-חינוכי. האחריות על כך מוטלת על משרד החינוך והרשויות המקומיות בגיבוש מדדים וקריטריונים להקצאת משרות של פסיכולוגים; בשיפור המערך הטכנולוגי הממוחשב לניהול השפ"חים, השירות הפסיכולוגי-חינוכי, על ידי משרד החינוך; בהכרה בהתמחות לטובת הכשרה מקצועית של פסיכולוגים, וגיבוש תוכניות עם יעדים, לוחות זמנים ומדדי הצלחה; בהרחבת השירות לגיל הרך; בקביעה בנוהל משרדי החינוך והבריאות את התקנים ותנאי העבודה הנדרשים עבור הפסיכולוגים; בהחדרת מנגנונים לזיהוי טראומות משניות אצל הפסיכולוגים, על מנת לספק תמיכה נפשית ולשמור על בריאותם – לטפל במטפלים. הוועדה מברכת על ההתקדמות שבוצעה בתקופה האחרונה על ידי משרד החינוך והגורמים הרלוונטיים, עם הקלה באפשרות ניוד פסיכולוגים בין רשויות שונות, וכן על הסכם השכר החדש שנחתם. הוא הביא לעלייה משמעותית בשכר הפסיכולוגים בשירות החינוכי ותרם לשמירת רבים מהם במערכת. אנחנו מבקשים להתמקד בנושאים שעוד דרושה בהם התקדמות: סוגיית התקינה שאינה מותאמת למציאות הנוכחית ולשונות צרכי הרשויות המגוונות – הן מבחינת המיקום והספיגה שלהן, והן מבחינת היכולות הכלכליות והתרבות הארגונית והקהילתית שבהן. אני מבקש התייחסות לנושא ההתמחות ואי-התאפשרותה בתוך שפ"חים קטנים; לעומס הביורוקרטי על הפסיכולוגים שגבר עם מתן הזכות להורים להחליט על סוג המסגרת החינוכית של ילדיהם; וכן לסוגיות שנוגעות להשכלה גבוהה, בהן: הקושי בקבלה ללימודי תואר שני קליני, בהיעדר תמריצים ללומדים להתמחות בפסיכולוגיה חינוכית. אלה נושאים כבדים ומשמעותיים. אני מבקש מעסאם חזקיה, מנהל האגף במשרד מבקר המדינה, להציג בקצרה, אבל עם העמקה. << אורח >> עסאם חאסקיה: << אורח >> (מלווה את דבריו במצגת) אני אשתדל לקצר. יש מצגת ולמרות שהיא ארוכה, נמסגר אותה כמה שניתן. כפי שנאמר, הנושא הוא השירות הפסיכולוגי-חינוכי, ובעצם הוא המערך הנפשי היחיד שזמין לכל ילד במדינת ישראל במסגרת מוסדות החינוך – צריך להבין את זה. מטרת הביקורת היא להבטיח שהשירות הזה יהיה נגיש לתלמידים, להורים ולצוותי ההוראה, באיכות ובסביבות הפיזיות והדיגיטליות הפתוחות בשגרה ובחירום. מערך השפ"חים נמצא במסגרת השלטון המקומי – הרשויות המקומיות. נעשתה כאן ביקורת עומק בשבע רשויות מקומיות המפורטות בשקף, אבל גם במשרד החינוך ובמשרד הבריאות. משרד החינוך הוא הגורם שמנחה מקצועית את השפ"חים ומשתתף גם בתקציבים, ומשרד הבריאות מכיר ומאשר את השפ"חים לצורך התמחות בפסיכולוגיה חינוכית. הביקורת התחילה עוד לפני מלחמת חרבות ברזל, אבל לאחר פרוץ המלחמה החלטנו להרחיב אותה גם להיבטי חירום. לכן, בנושאים שאציג כעת ושנבדקו בביקורת, ישנם גם היבטים של חירום. כפי שצוין, נבדקו: היבטי היערכות ארגונית; תקינת כוח אדם; הכרה בשפ"חים להתמחות בפסיכולוגיה חינוכית; התמהיל ורמות השירות הקיימות בשפ"חים השונים; ממשקי העבודה עם השלטון המקומי; ההשפעה והשלכת התיקונים בחוק חינוך מיוחד על פעילות השפ"חים; תוספת המשימות המוטלות על הפסיכולוגים והשתתפות בדיונים על פי חוק חינוך מיוחד. נבדקו היבטי סביבת העבודה, הן הפיזית והן הדיגיטלית, וכמובן, כפי שציינתי, היבטי תפקוד בשעת חירום במהלך מלחמת חרבות ברזל. לפני שנתאר את עיקרי ההמלצות והממצאים, חשוב להביא כמה נתונים, חלקם הובאו בדוח. אני אציין שהדברים מוצגים נכון לנקודת הזמן של פרסום הדוח. יכול להיות שעם הזמן הדברים כבר השתנו. אבל עד לאותה הנקודה וכפי שצוין, אנחנו עדים בשנים האחרונות לעלייה במצוקות הנפשיות בקרב ילדים ובני נוער. שני נתונים שרציתי להציג: 1. עלייה של מעל ל-40% במספר הטיפולים שערכו פסיכולוגים חינוכיים לתלמידים בסיכון אובדני במהלך שנת מגפת הקורונה. 2. מעל ל-50% משיעור התלמידים שבכיתות ז' וי"ב שחוו סימפטומים גופניים המושפעים מגורמים נפשיים במהלך החודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל. נתונים נוספים שרציתי להדגיש כאן הם במודעות, כפי שצוין, בקרב הורים לילדים עם קשיים בחברה הערבית. מעל ל-60% ציינו בפנינו שהם לא מכירים את השפ"ח. אציין שבמסגרת הביקורת עשינו סקרים גם למקבלי השירות – הורים לילדים בגילי שלוש ועד 18 – וגם סקרים בקרב נותני השירות, שהם מנהלי השפ"חים בכל הארץ. חלק מהנתונים מתבססים על השאלונים האלו שבוצעו בסיוע של היועצים. << דובר >> פלורינה הלמן לוין: << דובר >> צריך להסתדר ולרדת למטה עכשיו, הדיון בהפסקה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הדיון נעצר עקב התראה על אזעקה. << דובר >> פלורינה הלמן לוין: << דובר >> המקלט נמצא קומה מתחתנו באולמות עלייה וקליטה ואולם המדע. בבקשה, תתקדמו לשם. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:10 ונתחדשה בשעה 12:32.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו מחדשים את הישיבה. בבקשה, נציג המשרד. << אורח >> עסאם חאסקיה: << אורח >> אני אמשיך ואנסה לקצר עוד. רציתי להראות כאן את מפתח התקינה שהוא 1:1000. זאת אומרת שמשרת פסיכולוג אחד מוקצית ל-1000 תלמידים – לכיתות ב' עד י"ב. כשמדברים על גילאי גן וכיתה א', התקינה יורדת ל-1:500. על פי הערכת מנהלי שפ"חים – הפצנו להם גם את השאלון – מעריכים שהתוספת הנדרשת במשרות שבשפ"חים היא כמעט 50%, כ-47%. אני רוצה להתמקד בעיקרי הליקויים וההמלצות. אני אעשה את זה ממש מהר. כפי שציינו כבר, כמות המצוקות גדלה, כמות המשימות גדלה, ואני אתייחס לזה גם בהיבט של חוק חינוך מיוחד, אבל התקינה או מפתח התקינה נקבע לפני יותר מ-35 שנים. ההמלצה שלנו היא לבחון ולבדוק את המפתח תקינה ולהתאים אותו לצרכים בשפ"חים וגם לתוספת בכמות הטיפולים שנוספו. בבדיקה מול הורים לילדים מצאנו שכ-60% מההורים לילדים עם קשיים, שדיווחו על קשיים רגשיים, חברתיים או לימודיים, מסרו שהם לא פנו לשפ"ח. הם ציינו שהסיבה העיקרית הייתה שהם לא מכירים את השירות הזה. זה בא לידי ביטוי בעיקר בחברה הערבית ובחברה החרדית, שפחות הכירו את השירות. ההמלצות כאן הן גם למשרד החינוך וגם לרשויות המקומיות, על הצורך להנגיש את השירות ולהגביר את המודעות. נושא שפ"חים מוכרים להתמחות – נושא זה משפיע על כמה דברים, אבל בעיקר על הליך הכשרתם המקצועית של הפסיכולוגים, הפסיכולוגים החינוכיים. בסופו של דבר הוא מביא גם להשפעה בהיקף השירות ובאיכות השפ"חים. בשנים שנבדקו – ויכול להיות שהמצב כבר שונה מעט – בין 2019 ל-2023 הוכרו כתשעה שפ"חים להתמחות, זה גדל מ-181 ל-190 מתוך 257. גם כאן יש הבדלים בהכרה בשפ"חים בין מגזרים שונים – בחברה היהודית ובחברה הלא יהודית. אנחנו ממליצים למשרד החינוך ולמשרד הבריאות – שבמקרה הזה הוא הגורם שעוסק בהכרה בשפ"ח להתמחות – לבדוק את הנתונים ולפעול להגברת הדברים. תיקונים לחוק חינוך מיוחד – התיקונים הביאו לעלייה של מעל ל-100% במספר הדיונים שהפסיכולוגים צריכים להשתתף בהם. מן הסתם, הם מביאים לעלייה בשעות העבודה, כי צריך להתכונן לדיונים, ולהשתתף בהם, בנוסף על המשימות השוטפות שיש. זה קשור גם לצורך לבדוק את התקינה ולעדכן אותה בהתאם למשימות שמוטלות על הפסיכולוגים. רמות שירות – אולי המצב היום שונה, אבל כשבדקנו לא היה למשרד החינוך כל פירוט על רמות השירות בשפ"חים השונים – השפ"חים המקומיים. רמות שירות שראינו בשפ"חים השונים היו לא אחידות, הן מבחינת תדירות הביקורים במוסדות החינוך והן בשעות המוקצות לכל ביקור כזה. הוזכר קודם, שלא הייתה התייחסות לטיפול או למתן מענה לפעוטות עד גיל שלוש, למעט התערבות מערכתית במצבי חירום או במשבר. אנחנו המלצנו לבחון אפשרות לתת מענה גם לפעוטות בסמוך להופעת התסמינים וכמה שיותר מוקדם. תנאים פיזיים בשפ"חים – אנחנו מבינים שהתנאים הפיזיים חשובים לצורך מתן טיפולים, לתמיכה בצוותים, ולקבלת קהל. בביקורים שעשינו בכמה שפ"חים ראינו שהם לא מתוחזקים, היו ליקויים ברמת התחזוקה והבטיחות בחלק מהשפ"חים. בחלקם, אף בנושאים שאפילו מהווים סכנה. עוד נושא שבדקנו והוא רלוונטי מאוד להיום: בחלק מהשפ"חים אין מיגון, או שהמיגון הקיים אינו מספק. זאת אומרת, שבזמן התראה או אזעקה המיגון הקיים אינו מספק. ההמלצה כאן היא גם למשרד החינוך, צריך לקבוע את התנאים שצריכים להיות באותם שפ"חים כדי לאפשר מתן שירות ברמה בטוחה יותר. הרשות המקומיות צריכות לפעול לשיפור התנאים הפיזיים ולתיקון הליקויים שהיו באותם משרדים. יש כאן שקף עם כמה תמונות ואני אדלג עליו. הוא רק לצורך המחשה. דיגיטציה ואיסוף מידע – גם בדוח קודם שבדקנו לפני כ-5 שנים, התייחסנו לכך שאין מערכת אחת לניהול השפ"חים. בביקורת הזאת שפורסמה ביולי 2025, הבנו שהמערכת הזאת נמצאת באפיון. המלצתנו היא שתהיה מערכת כזאת שבאמצעותה ניתן יהיה לנהל את כלל השפ"חים בכל המדינה. לא היה תהליך איסוף סדור של מידע מהשפ"חים עצמם שיכול היה לשמש בתהליך קבלת החלטות בנושא, ומכאן שההמלצות הן בהתאם. אבטחת מידע – נושא רלוונטי גם לחירום. ראינו שהיו טיפולים שנעשו מרחוק בכל מיני אמצעים כמו זום ואחרים. היו חסרות הנחיות לשפ"חים כיצד לנהל את הנושא וכיצד לשמור את הרשומות הפסיכולוגיות הווירטואליות, בעיקר בעתות חירום. נושא שרלוונטי יותר לרשות המקומיות: לחלק מהפסיכולוגים לא הייתה אפילו תיבת דוא"ל מוגנת. הם השתמשו בתיבת דוא"ל פרטית, בניגוד להוראות משרד החינוך. הנחיות לחירום – אני מתייחס לחירום ולמה שקרה עם פינוי האוכלוסייה. בעצם כשהתחלנו את הביקורת לא היו הנחיות כתובות לאיך שפ"ח ברשות מפונה צריך לתאם את השירות ואת מתן המענה מול השפ"ח ברשות הקולטת. משרד החינוך לאחר פרוץ המלחמה, כשמונה שבועות אחרי, פרסם הנחיות בנושא ועדיין לא היו שום מסמכי עזר שיסדירו את הקשרים שבין המנהלים של שני השפ"חים. ההמלצות הן, כמובן, לקבוע תנאים שיש בהם כדי לתת מענה, בעיקר בתקופות חירום. תגבור בחירום – משרד החינוך פעל לאחר פרוץ המלחמה בשני ערוצים: היה מערך תגבור באמצעות זכיין שהמשרד פרסם, וראינו שמעט מאוד רשויות מקומיות עשו שימוש במערך הזה. במקביל היה מערך אחר, או סלי תגבור עבור השפ"חים, שהרבה ממנהלי השפ"חים פנו וביקשו להשתמש בהם. אבל גם כאן לקח זמן, כשלושה חודשים, עד שהתאפשר למרבית השפ"חים להרחיב את המענים בהתאם לאותם סלי תגבור. אנחנו ממליצים לבנות מנגנון שניתן להפעיל בצורה מיידית במצבי חירום למתן מענים מהירים, כדי שלא יהיה זמן המתנה יקר. אעבור לסיכום. כפי שציינתי, השירות הפסיכולוגי הוא המערך הנפשי היחידי שפוגש כל ילד במדינת ישראל. יש לו תפקיד קריטי בזיהוי ובמניעת מצוקות נפשיות בקרב ילדים. כפי שצוין, מגפת הקורונה, מלחמת "חרבות ברזל" והמלחמה הנוכחית, מגבירים את הצורך להתייחסות גדולה יותר ולמיסוד התהליך והשירות הניתן בשפ"חים. פגיעה בשירות הזה, בתפקוד שלו או תפקוד לקוי שלו, יכולים לפגוע במאות אלפי תלמידים, בהורים ובצוותי ההוראה. לכן יש ליישם ההמלצות שבדוח. קיבלנו דיווח ממשרד החינוך על תיקון הליקויים, והם פעלו רבות לקדם את ההמלצות שנכתבו בדוח. אנחנו רואים בזה משהו חיובי שמביא לכך שהשירות נהיה טוב יותר, רחב יותר וזמין יותר לכלל תושבי המדינה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה, עסאם. ח"כים, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מצטערת שלא הייתי בהתחלה, הייתי בדיון. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> רק התחלנו ויצאנו לאזעקה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> פספסת, זה היה משגע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, תודה רבה על עבודת הביקורת. אחד הדברים שהכי מטרידים אותי הוא שבעצם לא היה עדכון של התקנים כבר 35 שנים, לאור השינויים באתגרי השירות הפסיכולוגי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> למה, מה קרה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, בדיוק. לא קרה כלום, אנחנו בשוויץ. הכול טוב, אנחנו בשוויץ. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> רגוע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> דבר נוסף שהייתי רוצה לשאול: אני מסתכלת בתוך הדוח המלא ויש פרק שלם על תנאי השכר ואופק הקידום. האמירות שאני קוראת פה, מתוך סקר שעשו לפסיכולוגים, הן ממש מטרידות. הם טוענים שהם עוזבים בגלל שהשכר פשוט משפיל ומבזה. ראיתי בדוח שנחתם הסכם שכר ב-2025, אני רוצה לשאול את משרד החינוך: האם בכל הרשויות מכבדים את הסכם השכר הזה, או לחילופין פוגעים בו? אני בטוחה שמקיימים אותו, כל הרשויות ושאתם מפקחים והכול כדין, אבל איך בעצם מתמודדים עם העובדה ששכר הפסיכולוגים באמת מאוד מאוד נמוך, וזאת הסיבה העיקרית לעזיבה. הם אנשים עם הרבה שליחות. אני מכירה את זה ברמה האישית בהיותי ראש רשות לשעבר. איך משרד החינוך מתמודד עם זה, ומבטיח שבאמת הפסיכולוגים הכי איכותיים ירצו להיות בשפ"ח? והסכם השכר, מה עולה בגורלו? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, ירון. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. אולי אני אחזור מעט על הדברים, אבל זה חשוב כי ככה הם יישמעו את זה בקול נוסף. תראו, זה לא דיון ראשון – גם לא בביקורת המדינה – לגבי השירות הפסיכולוגי החינוכי. חשוב לי להתחיל דווקא עם משהו טוב: השלד והמבנה של השירות הפסיכולוגי-חינוכי הוא שלד יציב ותקין. אנחנו כאן במטרה לחזק ולשפר אותו כי יש שם מטפלים ומטפלות וגם מנגנון שלם שעובד, אני חושב שעד קצה גבול היכולת שלו. התפקיד של הפסיכולוג החינוכי הוא גם להיות בוועדות ובסלי התגבור לילדים שצריכים לאפיין אותם, אם יש להם קושי כזה או אחר בלימודים, וגם לא לשכוח את צוות ההוראה. השירות הפסיכולוגי-חינוכי לא אמור לתת מענה לכל ילד במערכת החינוך, זה גם לא אפשרי. אנחנו היינו רוצים שלמורים של הילדים שלנו יהיה את סל הכלים הרגשיים, ושהם יוכלו להכיל יותר את הילדים שלנו – בעיקר בשעת מלחמה. אני תמיד אומר שאני רוצה שהילדים שלי ילמדו כיצד להתמודד יותר מאשר איך לפתור תרגיל במתמטיקה. זה בדיוק התפקיד של השירות הפסיכולוגי-חינוכי. בחוויה האישית שלי, אני שמח שיש את הדבר הזה ואנחנו כאן במטרה לקדם אותו. דוח מבקר המדינה נגע בכך שמפתח התקינה לא שונה ב-35 שנים האחרונות. לצד כל המלחמות אנחנו מבינים שנושא הנפש הוא כבר לא משהו שמתביישים בו. אין היום בית שלא מתמודד בצורה כזאת או אחרת, ואין מעגל משפחתי שלא מתמודד עם מה שנקרא: "ילד עם קפוצ'ון", וצריך לתת לו את הכלים. מערכת החינוך: זה לא אמור ליפול על הגב שלכם, אבל בהחלט שם נמצא הפתרון – במערכת החינוך. רוב הזמן הילדים שלנו נמצאים שם. במשפט אחרון, אני רוצה להתייחס עוד פעם לנתון שלמעלה מ-60% לא מכירים את השירות הפסיכולוגי-חינוכי וחבל, מה משרד החינוך עושה בנוגע לנתון הזה? דיברנו על זה גם בעבר. סיירתי בשפ"חים ביהוד ובערים נוספות. זה מחמם את הלב ויש מקומות שיש בהם 100% תקינה, המבנה מזמין והצוות מדהים שם. אנחנו נרצה לראות גם בפריפריה תקינה מלאה ולא תת-איוש של תקינה. אנחנו יודעים שזה עלה כאן ושבגלל המחסור בכוח אדם נפגעים השירותים שניתנים לילדים. המחסור הזה נובע מתנאים ומאזור גיאוגרפי – אזור עם פחות תנאים כלכליים. לסיכום, שכר הפסיכולוגים עלה ב-40%. אני מברך על העלייה בשכר הפסיכולוגים, אבל באותה נשימה, צריך לקחת גורם שיתכלל את נושא התקינה בפריפריה ובמרכז, ואז נדע איך להתאים את התקינה: איפה צריך להוסיף, ואיפה צריך לדאוג שיהיו פסיכולוגים – כשיש תת איוש. אני חושב שהסכם הפסיכולוגים זאת כותרת יפה מאוד שלא תפגוש את מבחן המציאות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תכף נבדוק אם באמת העלו להם את השכר. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> העלו להם את השכר, הבעיה היא שברשויות המקומיות שצריכות לעשות מצ'ינג, לא נותנים ומורידים את הכוננות. << אורח >> יפעת שדה: << אורח >> מקצצים להם בכוננויות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> משרד החינוך מעביר כסף, אבל הרשות אומרת: אני לא רוצה להוסיף את זה – גם על זה צריך לדבר. שוב פעם, טוב שיש את השירות הזה ואנחנו כאן כדי לטפח ולהגדיל אותו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אחלה. מיכל ויפית, אתן תרצו לדבר עכשיו? אתן יכולות גם לשמוע קצת, מה דעתכן? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> (מלווה את דבריה במצגת) שלום לכולם, אני רוצה להתחיל עם תודה גדולה לשירותים הפסיכולוגיים החינוכיים שפורסים ברחבי הארץ שעושים ימים כלילות במתן מענים בתקופת מלחמה – בעוד מלחמה, ובעוד מצב חירום. אנחנו מדברים על מצב חירום משותף, של מציאות משותפת, שבו גם נותני השירות וגם מקבלי השירות נמצאים בתוך מציאות קשה. זה מעיד על מקצועיות ועל נתינה וגם על שליחות חברתית. אני רוצה למסור להם את תודתי ואת הכרתי. תודה גם לכם – בדבריך התייחסת להוקרה על העשייה הברוכה הזאת. מבקר המדינה, משרד מבקר המדינה, קיבל מאיתנו תשובות דקדקניות מאוד לכל סעיף שהוא העלה. אני שמחה ככה שציינת את המהלכים שקרו מאז תחילת הדוח, שאחר כך הרוחב גם לחרבות ברזל. מאז היה לנו עוד מבצע של "עם כלביא" והיום אנחנו "בשאגת הארי" ובאמת חלו מספר שינויים. אנחנו נציג איזושהי מצגת קצרה. כמובן שלא נוכל להתייחס לכל הסוגיות שהעלית כי זה כתוב בדוח עבה ממש שהגשנו למשרד מבקר המדינה. אבל אם יהיו ,כמובן, שאלות ספציפיות שתרצו שנתייחס אליהן – אז בשמחה. נתחיל, וזה מתייחס גם לשאלות ששאלת: היום אנחנו נמצאים ב-3,638 פסיכולוגים חינוכיים בשפ"חים בכל רחבי הארץ. מאז חתימה על עקרונות הסכם השכר יש גדילה של יותר מ-230 תקנים מאז הסכם השכר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מתי היה הסכם? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> ההסכם היה באוגוסט 24. חתמנו על עקרונות הסכם השכר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בפברואר 2025 נחתם ההסכם. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> מרץ 2025. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> ב-1 לאפריל הוא נחתם, אבל הוא בעצם רטרו מה-1 לינואר 2025. אנחנו רואים שכבר עם חתימת הסכם העקרונות הייתה עלייה בתקינה, גם בעקבות המריצים שהיו בתוכו וגם בעקבות המסלול, ואופק השכר של בעלי התפקידים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה באמת עלה ב-40% << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> כן, ב-כ-, זה 40% זה הממוצע, בין 35%, וזה מאוד תלוי בוותק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רואה פה בדוח מבקר המדינה ששכר הבסיס בערב כתיבת הדוח היה 11,000 שקלים למתמחה; 13,000 שקלים למומחה; 15,000 שקלים - - - << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> הלוואי. << אורח >> יפעת שדה: << אורח >> זאת עלייה משמעותית אחרי שנים של הזנחה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> התעריפים האלה הם - - - << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> שנים פסיכולוגים חינוכיים קיבלו השלמות הכנסה. לא מעט מהם עסקו בפרקטיקות נוספות ולא נדבר על עבודה גם כשליחים וכו' בשעה שהמדינה שלנו זקוקה למענים פסיכולוגיים. לכן, אנחנו מברכים על הסכם שכר ראוי ומכובד. אנחנו עכשיו בשלב שאנחנו צריכים להמשיך לדייק, לבחון ולבדוק, אז משרד החינוך כל הזמן מנטר וממפה את הדברים. בתוך הסכם השכר יש גם אופק מקצועי, הוגדרו בעלי תפקידים, במסגרת הסכם השכר גם תפקידים ניהוליים, מרכז וסגן ועד למנהל וגם תפקידים מקצועיים. כמובן, שלהסכם השכר היו שותפים רבים, משרדים רבים, השילטון המקומי, הפסיכולוגיה הציבורית, נציגים מהפסיכולוגיה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הכיסוי הארצי שכתבת, מה זה אומר כיסוי ארצי? תסבירי לי. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> הכיסוי הארצי מתכתב עם מה שאמרתם לגבי מפתח התקינה. משרד החינוך מודע לכך שמפתח התקינה לא השתנה הרבה מאוד זמן, אנחנו עובדים על זה ממש בימים אלו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רצו כיסוי לתקנים, לא לשכר. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> כן, בדיוק. לכן חשוב להגיד שאנחנו עובדים על השינוי, בימים אלו ממש. אנחנו מקווים שאנחנו נוכל לצאת עם שורה בקרוב. יחד עם זאת חשוב להדגיש שמפתח התקינה אינו מהווה חסם לקליטת פסיכולוגים. זאת אומרת שיש לנו יותר בעיה של איוש מאשר בעיה של קליטת פסיכולוגים. 38% מהשפ"חים הם מעל 100% כיסוי. זאת אומרת, שאם שפ"ח יכול לגייס פסיכולוג, המשרד מקצה ומאפשר לו לקלוט את אותו הפסיכולוג – הוא מקצה את אותו תקן. עם זאת, אנחנו בוחנים את המפתחות חדשים על כל ההשלכות, גם התקציביות, לשינוי כזה או אחר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ממה שאני מבין: אם 75% אחוז הוא אחוז התקינה או הכיסוי הממוצע בארץ, ואני מוסיף אליהם 38% אז יש מעל ל-100% כיסוי. זאת אומרת שיש רשויות לא מעטות, אולי עשרות רבות, שהן קרוב ל50% ואולי פחות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש כ-850 תקנים שחסרים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני לא יודע, אני מסתכל על האחוזים, שיעורי הכיסוי. זאת המשמעות של מה שכתוב כאן. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> יש לנו פריסה ארצית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> המשמעות היא כמובן פערים, מה שנקרא: טוב להיות עשיר ובריא גם במקרה הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הגברת אומרת שרשויות שיכולות לשלם ומבינות שהתקינה היא בתת-תקינה משלימות את זה כי הן רואות את החשיבות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, כן – זה טוב להיות עשיר ובריא. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> יש שונות גדולה מאוד, אנחנו יודעים. למשל, אתמול בעוטף שם יש מעל 100% כיסוי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתם עושים את זה כי אתם יודעים שהתקינה לא מספקת. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> נכון, לכן אנחנו מדברים על זה שמפתח התקינה ישתנה. זה בעבודה, אנחנו עובדים עליו ונגיש לכם כמובן את התוצאות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הוא ארצי או שהוא משתנה גיאוגרפית? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> מפתח הוא ארצי. יחד עם זאת חשוב להגיד וזה מופיע, אמנם, בשקף האחרון, שמשרד החינוך מקצה תקציב תוספתי נוסף לשירותים הפסיכולוגיים כדי בעצם להרחיב את המענים הפסיכולוגיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אחת האפשרויות היא לתת כוננויות – לתת אפשרות לכוננות. לקראת הדיון שמעתי, אפילו עכשיו, על הקטנת האופציה הזאת. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> על זה כדאי לשמוע את השלטון המקומי, כי נושא הכוננות הוא בידי המעסיק עצמו ולא בידי משרד החינוך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבנתי, נגמור את עניין מפתח התקינה. תני לי קצת לוחות זמנים. נגיד, למה אפשר לצפות? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> מפתח התקינה בעבודה, כמו שאמרתי. היינו צריכים לשבת היום ואנחנו גם פה וגם יש מלחמה. היום היה התאריך שהיינו צריכים לשבת בו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל אם הייתם יושבים היום הייתם מסיימים היום? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> מקווים, לא יודעת אם היום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה סדר גודל של שבועות בודדים? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> צריך להבין שכל שינוי של מפתח התקינה הוא לא בידיים שלי, כרגע. זה משהו שצריך לחזור איתו לאוצר, צריך לתקצב את זה, זאת אומרת, זה מהלך גדול. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> מול הרשות המקומית. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> גם אם יש לנו את הנתונים אנחנו בעבודה על זה. כמה זמן? אני יכולה להגיד לך - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה להבין את ההערה של חבר הכנסת לוי, לגבי הרשות המקומית – תזכירי לי, אני הייתי גם ראש רשות ואני לא זוכר – אני מבין שאתם משלמים והרשות מה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מצ'ינג. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> מצ'ינג. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עושה מצ'ינג. זאת אומרת שאם אתם מגדילים תקינה זה בהכרח יגרום גם הוצאה נוספת גם לאוצר וגם לגזבר של הרשות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לתקציב השוטף. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> אני אשמח שהם יתייחסו לזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> השאלה שלי היא פקידותית: מתי לקבוע ישיבת מעקב? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> אני לא יכולה להגיד כרגע. המלחמה תירגע קצת ואז נוכל להגיד. לוח הזמנים שלנו היה היו להמשיך להתקדם בנושא הזה, אנחנו על הדברים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלושה חודשים? סדר גודל כזה? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> עד תחילת שנת הלימודים הבאה היינו רוצים לנסות. אבל שוב, זה לא בידיים שלי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> האם הנרטיב אצלכם במינהל, באגף, הוא שצריך להגדיל? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> כן, ברור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה ברור. והמנכ"ל מודע? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> כן, המנכ"ל מודע לזה וזה על שולחנו. אנחנו בדיונים ובבחינת המשמעות התקציבית של זה. שוב, זה כמובן תלוי גם באוצר, יש כאן גם נציג מהאוצר. אנחנו עובדים על זה חזק ורציני, זה ברור לנו שזה צריך להשתנות. נמשיך עם המצגת: חשוב להגיד שגם בהסכם השכר היו תמריצים למשרות גבוהות, 80% משרה ומעלה, זה חשוב מאוד גם לשימור כוח אדם, גם לתמרוץ אנשים לעבוד במשרה גבוהה בשירות הציבורי. אנחנו בהוקרה מלאה לפסיכולוגים שהגדילו גם משרות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה על השקף קודם, 3,638 פסיכולוגים או תקנים? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> פסיכולוגים – יש 2,684 תקנים משובצים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אז זאת משרה חלקית. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> גם בהסכם השכר שעבדנו עליו, ראינו שהממוצע של הפסיכולוגים החינוכיים בשירות הציבורי הוא 70%. אנחנו עלינו עכשיו לכיוון ה-80%, גם בזכות התמריצים << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עדיין חסרים מאות, 700-800 לפי החשבון. האם למשרד החינוך יש מסלולים בהכשרה אקדמית, בכדי לעבות ולמלא את השורות? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> אנחנו בקשר עם המל"ג ועם המוסדות האקדמיים גם בנושא הזה. עשינו פנייה מסודרת למוסדות האקדמיים, למל"ג, בנושא זה ואנחנו בעבודה גם על זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> המחסור הזה של 75% הוא מחסור חמור מאוד וזה לאורך שנים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חלק נפתר ומצטמצם על ידי משכורת יותר גבוהה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל עדיין. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נעשה את מה שאנחנו יכולים – אנחנו לא יכולים לפתור כרגע את המסלולים, אבל אנחנו יכולים לשמוע מכם שאתם עסוקים בזה מול מל"ג. מה זה אומר, לייצר אטרקטיביות גבוהה יותר של המסלול הזה? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> לא. אנחנו רוצים לפתוח בעוד מוסדות אקדמיים מסלולים של פסיכולוגיה חינוכית, וגם להגדיל, אם אפשר, את מספר הלומדים והסטודנטים בכל מגמה – זאת הפנייה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יותר זמינות, וזה קשור לעניין הסטאז' שנאמר כאן? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> פחות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> למה פחות? כפי שזה מוצג, זה נותן אפשרות לסטאז' וחשיפה לתחום הפסיכולוגיה החינוכית. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זה כבר משרד הבריאות. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> כל הסיפור הוא במספר הלומדים לפסיכולוגיה חינוכית לתואר שני. ברגע שמישהו מתקבל ונכנס למסלול הוא עושה פרקטיקום במהלך לימודיו. לאחר מכן, התמחות בפסיכולוגיה חינוכית והוא עובד כפסיכולוג לכל דבר תחת הדרכה – אין לנו הגבלה בזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון, אבל, מהזיכרון ומהידע – מי שלומד תואר ראשון גם הוא עושה איזושהי פרקטיקה? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> בתואר ראשון אין בכלל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בכלל לא? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבנתי, זה כנראה רק בעבודה סוציאלית. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> כן, בעבודה סוציאלית זה בנוי אחרת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, נחדד, מה אני רושם לגבי ההכשרה ולגבי המל"ג, איך אנחנו מתקדמים? אני רוצה לעזור לכם. אני רוצה מצד שני לוודא שהפעילות מתקיימת. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> אנחנו נשמח. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> עדיין, לצד זה ,אנחנו צריכים לשמור על קווים מאוד ברורים – שלעולם הנפש ולפסיכולוגים יש הכשרה ויש תקופת זמן. היו כל מיני הצעות לקצר את זה גם בשירות הפסיכולוגי הכללי. צריך להבין שאם נקביל פסיכולוג למנתח לב – לא היינו רוצים שיורידו למנתח הלב שלנו שלוש שנים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא. לא צריך לעשות הקלות. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> נכון. צריך לשמור על איכות המקצוע שלנו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ללוחמים מקצרים את ההכשרה כי אין ברירה, אין לנו מספיק חיילים. אבל כאן אסור לוותר. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> אנחנו צריכים לשמור על איכות המקצוע והפרופסיה, בכדי לתת מענה ראוי לאזרחים ולאוכלוסייה. יחד עם זאת, אני חושבת שבאמת עזרה בפנייה שעשינו גם למל"ג יכולה לסייע. אנחנו רוצים לקדם ולעודד מוסדות אקדמיים שאין בהם תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית לפתוח מגמות. אם זה יקרה זה כמובן מבורך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, תודה – הלאה. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> זה נושא שעלה גם במבקר המדינה "בחרבות ברזל", ולכן אתייחס כרגע לשאגת הארי ולמה קורה היום: כפי שאתם יודעים, מעבר למענים שהשירותים הפסיכולוגיים נותנים לכלל האוכלוסייה – ילדים, הורים צוותי חינוך וכו' – גם בשגרה ובטח במצב חירום, אנחנו נותנים מענים גם במרכזי מפונים, מה שנקרא: מרכזי מס"ר – מרכז סיוע ראשוני; במרכזי יח"ד – בהם יש גם עבודה חינוכית בתוך ובכל מרכזי הקליטה. כמה נתונים מתחילת המלחמה ועד 14 למרץ: כ-466 פסיכולוגים נתנו קרוב ל-1,800 מענים עבור האוכלוסיות הללו; מטה האגף לפסיכולוגיה מייד הוציא הנחיות למתן מענים פסיכולוגיים לכל האוכלוסייה; במרכזים הללו נקבע שבכל מרכז צריך להיות פסיכולוג מתכלל,; וכמובן, הקמנו מערך תגבור פסיכולוגים ופרסמנו אותו – בשקף הבא יש לכם אותו; וגם יינתנו תקציבים תוספתיים ייעודיים. זאת אומרת, שמעבר לסלי התגבור – שאני אתייחס אליהם עוד מעט – הוקצו תקציבים ייעודיים שניתנים במיידי. זאת אומרת היה עכשיו פינוי, תקרית בבית שמש ובבאר שבע, ומיידית היה ניתן להשיג תקציב לגיוס ולהרחבת מתן המענים והשירותים הפסיכולוגיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רשות כמו בית שמש, שאולי נמצאת בעצמה בטראומה ביורוקרטית, האם אתם מלווים אותה ונותנים לה את הקביים הנדרשים לעת הזו? << אורח >> יפית חסן: << אורח >> בוודאי. אנחנו מלווים את בית שמש מקרוב מאוד, ואנחנו נותנים להם את המענים גם לטובת הפסיכולוגים עצמם – כדי לתת את המענה לאוכלוסייה שנפגעה, וגם מענים תוספתיים – כדי שהם יוכלו להרחיב את השירותים שהם נותנים. אנחנו מבינים שיש שם פגיעה משמעותית מאוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לראות שהבנתי: ראינו כאן הקשרים לרשויות אחרות, יש קולות קוראים ויש את הסינדרום של למה החלשים תמיד בסוף, מי שצריך לא יכול רק לצרוך. את אומרת שאתם בדחיפה מגיעים ומסייעים? << אורח >> יפית חסן: << אורח >> אנחנו יוזמים את הפנייה אליהם, אנחנו אפילו לא מחכים שהם יצטרכו אותנו. אנחנו יוזמים את הפנייה ומציעים גם את המענים שהם עצמם יכולים ליצור וגם את המתגברים, במידה ואין להם מספיק כוחות משלהם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור, בסדר גמור. בהקשר החירום – היו כאן סדרה של הערות שקשורות בדיגיטציה, אבטחת מידע ותיאום בין שפ"חים. על סלי התגבור בחירום הבהרתם שיש לכם יכולת לסייע, לא שאין מגבלות. מה לגבי היבט הדיגיטציה ואבטחת המידע? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> אפשר לומר כמה מילים לפני זה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בבקשה. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> אלו הפרסומים שלנו, על זה דיברתם, על הגברת המודעות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, זאת הגברת המודעות. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> זה מופיע בפורטל רשויות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה צריך להיות גם בערבית וגם "בחרדית". << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> זה נמצא גם וגם וגם. נפגשנו עם מנהל המחוז החרדי. אנחנו עושים עבודה גם עם החברה החרדית וגם עם החברה הערבית. צריך להמשיך לשווק וכל הפרסומים – בשקף הקודם – של שפ"י מופיעים גם בערבית, כמובן, ומופנים למוקד. אם יש קושי כלשהו הם גם מופנים לשירותים הפסיכולוגיים. כאן מופיעה ההצטרפות למערך התגבור של הפסיכולוגיה החינוכית שיצאה בכל הרשתות. כפי שמבקר המדינה ציין, אנחנו מופיעים גם בפורטל רשויות. כל שפ"ח מפרסם בתוך הרשות שלו את דרכי הפנייה אליו, וזה מופיע בכל אחת מהרשויות. יש איגרות להורים שמפורסמות ברמת שפ"י. השירות הפסיכולוגי-חינוכי הוא חלק מאגף שפ"י, אגף בכיר בשפ"י, ולכן יש עבודה שנאספת ויש שיתוף פעולה כמו איגרות והרצאות להורים. כאן ישנן הרצאות להורים ברמה הארצית שניתנות גם על ידי פסיכולוגים וגם בשפות שונות. זו דוגמה להרצאה להורים ברמה ארצית שניתנת על ידי אחת ממנהלות שפ"ח עכו. ישנן הרצאות גם בתוך השפ"חים ובתוך הרשויות ישנם מענים ברמה פרטנית, קבוצתית ודיאדית, מותאמים תרבותית וגם לאוכלוסיות ייחודיות, כמו: משפחות מגויסים, משפחות פוסט טראומטיות, וכמובן ברשויות עתירות עולים. תלמידים וצוותי חינוך – זה משהו שהשירותים הפסיכולוגיים נותנים לו מענים מהקניית כלים להתמודדות עם חרדה וטראומה ועד לעזרה ראשונית נפשית ומענים טיפוליים ארוכים יותר. כמובן שאנחנו עוסקים בהערכת סיכון לאובדנות. אנחנו עושים הערכות, בממוצע כבר מעל 3,500 הערכות בשנה, באמת עבודה מאוד מאוד מורכבת וחשובה של השירותים הפסיכולוגיים ברצף המניעה. כמובן גם עבודה עם צוותי החינוך יחד עם השתתפות בצל"ח רשותי ומוסדי. אנחנו מקבלים מידע לגבי מצב התלמידים באמצעות התוכנה שנקראת "מה נשמע" המופצת לתלמידים על ידי צוותי ההוראה. זה אחד הדברים שמבקר המדינה העיר עליהם: אנחנו פועלים בתוך שעון פעילות שמוגדר בו מתי נעשות הפגישות ברמות השונות: ברמת מחוז, ברמה ארצית, ברמת השפ"חים, יש כאן דוגמה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בעניין זה, אחת ההערות הייתה לגבי רמת השירות בשפ"חים. איך אתם בודקים את זה? גם את חוסר האחידות במתן – כי בסוף משווים בין הרשויות. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> נכון. כתבנו את זה גם למבקר המדינה שאנחנו עובדים עכשיו על מתווה עבודה חדש לשירותים הפסיכולוגיים, בעקבות מה שבעצם קרה בעשור האחרון, מאז מתווה העבודה הקודם. הוצאנו הנחיות גם בספטמבר 2022 וגם בנובמבר2025. זאת ההקדמה לתוך מתווה העבודה המחודש שיהיה. אנחנו בסבב ובעבודה בין המחוזות בשיתוף של מנהלים ופסיכולוגים גם בכנס הפסיכולוגים הארצי. אנחנו עובדים על הידוק ושינוי מתווה העבודה, לאור גם הדברים שהועלו על ידי מבקר המדינה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה להיות בטוח שאני מבין: את מתייחסת למה שהוגדר כאן כרמת שירות? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש כאן הערה מיוחדת לגבי הגיל הרך, או המעונות של גילי לידה ועד שלוש? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> נכון. אנחנו מודעים לנושא הזהו כרגע מרחיבים את השירות מגיל שלוש, כמו שזה כתוב וידוע ברוב השירותים הפסיכולוגיים. לגבי גילי לידה ועד שלוש אנחנו כרגע עובדים במודל ייחודי, בעיקר במצבי חירום. עם זאת, ישנם עוד שני מהלכים שמשרד החינוך עושה כרגע: דבר ראשון – אנחנו מקצים תקציבים ייעודיים ותוספתיים לעבודה במעונות, בסלי תגבור ייעודיים לעבודה בגילי לידה ועד שלוש; דבר שני – אנחנו מעודדים פתיחה ומתקצבים יחידות התפתחויות בתוך השירותים הפסיכולוגיים למתן מענים אלו. << אורח >> יפית חסן: << אורח >> מתקנים של משרד החינוך. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> יפה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, אוקיי. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> מתוך התקנים של משרד החינוך וכחלק מהתקינה של משרד החינוך. בעצם משרד החינוך מממן את היחידות הללו, את פתיחת היחידות הללו, את המדריכים ואת הפסיכולוגים שעובדים שם. זאת הדרך שלנו לתת מענים רחבים יותר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> היום אנחנו עוסקים בזה ואולי נשמע על זה גם מחר. נדמה לי שיש דיון על נושא החינוך המיוחד וחינוך בגיל הרך. בין היתר נשמע הסגות על: "פותחים או לא פותחים"; מה קורה עם השירות הפרטי, עם הגנים ועם המעונות הפרטיים? אני מבין שהם מפוקחים חלקית, או שאנחנו רוצים שהם יהיו מפוקחים על ידי משרד החינוך? האם יש תקן העבודה או רמת שירות בגנים הפרטיים, בהקשרים שלכם? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> יש כללים. בהקשר שלנו, אנחנו פועלים במודלים שונים בנושא המעונות, בעיקר במענים מערכתיים כחלק מצוות ההגוי בתוך הרשות המקומית. אנחנו פועלים יחד עם הייעוץ לגיל הרך ויחד עם מנהל מחלקת הגנים בתוך הרשות לחבירה משותפת. אנחנו בעיקר מתמקדים בעבודה במקרים חריגים ובמקרי חירום. אנחנו תמיד שם, בכל מצב שמצריך חשיבה מערכתית וגם מענה בשלב החירום. יש תקציבים גם למענים פרו-אקטיביים, מה זאת אומרת: לרשויות שלהן יש רצון לפתח איזושהי עבודה משותפת עם השפ"ח, כמו נושא ההרצאות להורים והעבודה בקבוצות – זה קיים. יש לנו גם את פרויקט שפ"י, פרויקטים שיש בהם יוזמה של השפ"חים, ויש בהם מה שאנחנו מכנים "דלת פתוחה להורים". << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לחדד, אני ראש רשות, יש לי שפ"ח אני מקבל תקציב ממשרד החינוך והרשות. יש מוסדות של משרד החינוך ויש מוסדות פרטיים, בוודאי בגיל הרך, שאינם של משרד החינוך. אני כראש רשות מחויב לעשות מה? האם אני מחויב אותו הדבר או לא? מה רמת האחריות? איך אתם תופסים את זה? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> זאת שאלה לשלטון המקומי. באופן כללי, מה שהוגדר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה גם עניין של מדיניות ראש הרשות. אתה יכול לבקש מהשפ"ח. כמה המצ'ינג, 7525 וכמה? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> 6832 למומחה ו-7525 למתמחה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני בצד של חבר הכנסת שוסטר, השאלה היא האם מפתח התקינה חל גם על גנים פרטיים. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> קודם כול, בחוק חינוך חובה – למי שנמצא שם. לגבי נושא הפיקוח – זה משהו שצריך לדון עליו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> משרד החינוך יצא בהצהרה שהפיקוח היום הוא מגיל לידה. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> עדיין יש הבדל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> את אומרת: פיקוח אבל לא שירות. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> לא אמרתי את זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> לא אמרתי את זה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> בגיל הרך, לפני חינוך - - - << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> אני עושה הבחנה שקיימת עדיין בתוך המשרד – חוק חינוך חובה ונושא חוק הפיקוח. המענים תמיד ניתנים. גם במשרד החינוך יש שירותים וצריך לפנות לאגף לגיל הרך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מבחינת השפ"חים? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> השפ"ח הוא חלק מהרשות המקומית, את יודעת את זה היטב. ברגע שצריך אותו, מנהל השפ"ח או מי מטעמו – רכז הגיל הרך – שותף בכל חשיבה על כל רצף הגילים בכלל הקהילה. אנחנו רואים בשירות הפסיכולוגי-חינוכי שירות קהילתי שהוא יד ימינו של מנהל אגף החינוך ושל הרשות המקומית. זאת הפסיכולוגיה הציבורית הזמינה ביותר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אחדד את השאלה: האם התקינה לוקחת בחשבון גם ילדים בגיל הרך? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> היום – מגיל שלוש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מגיל שלוש. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> היום, לפי מפתח התקינה הקיים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ועכשיו כשאתם חושבים לעדכן את זה? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> אנחנו נעדכן לגבי זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה גם לגבי לידה עד גיל שלוש? עכשיו, כשחושבים על המפתחות. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> אנחנו בדיונים לגבי זה, אני כרגע לא יכולה לענות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבקש מכם לחשוב: הרי, ברור שמלידה ועד גיל שלוש חלק משמעותי ממוסדות החינוך לא יהיו של משרד החינוך, נכון? ואולי גם לא של הרשות אלא מוסדות פרטיים. האם אתם תגדירו מנדטורית את תנאי השירות, את התקנים בתחום שלכם עבור מי שנותן שירות פרטי? האם ההיגיון הזה תופס? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> אני חוזרת ואומרת, כל נושא מפתח התקינה, כולל התייחסות למעונות, נמצא בדיון. אנחנו בדיון רציני על זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> היום התקינה היא מגיל שלוש? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> מגיל שלוש. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> האם זה רק במוסדות מוכרים או גם מוכרים שאינם רשמיים? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> גם מוכר שאינו רשמי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ומה לגבי רשתות עצמאיות? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> שהן רשתות פטור? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> מה נספר? נספר כל ילד שלומד במדינת ישראל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, שהרשות מקבלת את התקינה לפי כמות הילדים שרשומים אצלה מגיל שלוש, לא משנה באיזו מסגרת חינוכית הם לומדים. זאת אומרת, גם בעצמאיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני חושב שאת דייקת את השאלה שלי. בכל אופן, המשרד רואה את כל ילדות וילדי ישראל. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> בדיוק, אכן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, יפה. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אפשר להתייחס, בבקשה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את מייצגת את? << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אני מייצגת את המועצה לשלום הילד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אה, בטח. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> אם אפשר עוד רגע? יש לי שני שקפים. דיברנו על מוקדי טלפון בחירום שפועלים בתוך הרשויות ודרך המוקד הרשות. כמו שאתם יודעים, יש פרסום רחב ומוקד השירות של שפ"י, המוקד הרשמי והרגשי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כוכבית 6312. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> נכון. סליחה, טעות שלנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כבודה זוכרת בעל פה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני ניסיתי וענו לי, האחד האנונימי – זאת אני. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> כולנו נותנים שירותים ואם עולה משהו ספציפי מרשות מסוימת וצריך לחבר לה פסיכולוג מרשות מסוימת יש מצ'ינג גם לנושא מנהלת נפגעים של משרד החינוך. אנחנו פועלים מרמת מטה, מחוז ורשות ועד למוסד החינוכי, ומטפלים בכל ילד שנפגע, נפצע ונהרג או במעגלי פגיעות. אלו נתונים שיש לנו נכון ל14.03. כל ילד וכל עובד הוראה כזה הוא עולם ומלואו עם מעגלי קרבה ראשוניים. אנחנו לא נותנים מענים רק למעגלי הקרבה הראשוניים. זה ממופה ברמה כזאת שיש קשר עד הפסיכולוג של אותו מוסד חינוכי דרך מנהל השפ"ח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לפני הצוות, תענו על מה ששאלתי קודם: על דיגיטציה ואבטחת מידע. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> זה בשקף הבא. שחפים היא מערכת השירות החינוכי-פסיכולוגי הממוחשבת. זאת המערכת שהוקמה ויצאה לדרך בספטמבר השנה בהרצה ראשונית, והיום ישנן 38 רשויות. אנחנו מקווים שעד סוף 2026, רוב השירותים הפסיכולוגיים יהיו כבר בתוך התוכנה. היא פותחה על ידי המשרד בשיתוף פעולה עם גורמים שונים, גם עם השלטון המקומי, ואנחנו בקשר איתם. המערכת ניתנת לשפ"חים ללא עלות ומי שפיתח אותה זה המשרד והשותפים שלנו. יש בה אבטחת מידע גבוהה, חסיון מידע של מטופלים, שימוש במיילים של הרשות בלבד. היא בעצם תאפשר קבלת החלטות מבוססת נתונים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת המערכת שמדברת מצד לצד בין הרשויות, בין מפונה לבין כולם? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> גם זה, הכול תחת חסיון מידע מטופלים. זאת מערכת מאוד מאובטחת. << אורח >> יפית חסן: << אורח >> ולפי חוק זכויות החולה, כמובן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור שתחתיו, אבל השאלה היא האם היא נותנת את האפשרות הזאת? << אורח >> יפית חסן: << אורח >> היא נותנת אפשרות בהתאם לחוק זכויות החולה וחוקי האתיקה, כמובן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אולי תענו לי על זה בתשובה שלכן: לי חסר רצף הטיפולים. בסופו של דבר השירות הפסיכולוגי החינוכי הוא לא גורם מטפל בקהילה, הוא אמור לתת טיפול ראשוני אולי במקרה קצה, ואז אותו ילד עובר לשירות הפסיכולוגי הציבורי. איך המעבר הזה נעשה? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> זה תלוי, במקרים מסוימים – ויש הרבה מאוד בעקבות הטיפולים. גם השירותים הפסיכולוגיים וגם הפסיכולוגים החינוכיים מוכשרים לתת מענים רחבים בתחום החירום, הטראומה, האבל, האובדן וכו'. אנחנו נותנים מענים, ככל שאנחנו יכולים, ואנחנו עובדים יחד עם משרד הבריאות על הרצפים. בעצם, התוכנית למניעת אובדנות מסדירה את הרצפים האלו הכי הרבה. אנחנו בקשר גם על הנושא הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבקש מהח"כים ומעצמי לעצור כרגע את השאלות, למה? כי יש לנו לא מעט אנשים שנמצאים בזום: רשויות מקומיות. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> נכון, הם ביקשו לדבר. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> לגבי שלמות הצוות – ענינו על זה בזמנו וגם היום אנחנו עובדים על זה ודואגים לפסיכולוגים שלנו עם מניעת טראומטיזציה משנית על ידי עיבוי הדרכות ועל ידי מענים. אם יש פסיכולוגים שזקוקים למענים ספציפיים אנחנו נותנים להם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, אנחנו נעצור כאן. תודה רבה על המידע ועל העמקה והבקיאות. מי נמצא איתנו ממרכז השלטון המקומי או האזורי? << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> בזום נמצאים מהשלטון המקומי, הם יפתחו, בבקשה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בזום. כן, שלום. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> שלום ותודה, אני סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה של מרכז השלטון המקומי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום, מיכל. מה שלומך? << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> ראשית, אני רוצה לברך על עצם קיום הדיון, זה לא מובן מאליו. זה בהחלט הזמן הראוי והנכון. אני רוצה לחזק את ידי מנהלי השפ"חים, שאני רואה כאן איתי בזום, ובכלל את כל הפסיכולוגים בשירותים הפסיכולוגיים החינוכיים ברשויות המקומיות, ואת שותפתי מיכל וצוות משרד החינוך. אני רוצה לומר, בראש ובראשונה: הסכם שכר חדש נחתם לפסיכולוגים – טוב יותר; יכול היה להיות הרבה יותר טוב – אין ספק שתמיד אפשר יותר, אבל אני חושבת שמדובר בהסכם שעשה טוב לפסיכולוגים, או לפחות יסייע בשימור. אנחנו בבעיה – אנחנו במחסור בפסיכולוגים. אני לא רוצה לדבר בנוסחות, במפתחות ובמספרים: אין לנו ספק שהתקינה כבר מזמן לא רלוונטית. אנחנו חייבים הרבה יותר פסיכולוגים. אם פעם עיקר העבודה של הפסיכולוג בשירות הפסיכולוגי החינוכי הייתה הדרכת צוותים, היום אנחנו צריכים הדרכת צוותים והורים; והדרכת מעגלי פגיעה כאלה ואחרים, שלא לדבר על הילדים. בסופו של יום, הציפייה היא שפסיכולוג השירות הפסיכולוגי החינוכי יהיה גם מטפל לילדים במצוקה – זה בלתי אפשרי, אבל זה נדרש. מדינת ישראל צריכה לעשות מעשה. אדוני היושב-ראש, אתה כיוונת לשם עם שאלות על המל"ג ועל מה עושים. נניח שניתן לשמר את הפסיכולוגים, אני חייבת לומר: אם לא ציונות ואידיאלים, אני ממש לא יודעת איך הם ממשיכים להישאר בעבודת הקודש שהם עושים. הם עושים עבודת קודש, והם שחוקים. גם את המציל צריך להציל מדי פעם, ואין לנו זמן לעשות את זה. אני רוצה לדבר על איך מדינת ישראל, שמבינה את אחוזי הפגיעה – אני לא רוצה לתת להם שמות, לא טראומה ולא פוסט טראומה, אני לא אשת מקצוע בשביל לאבחן – ואין אדם במדינה שאינו צריך חיזוק, תמיכה מקצועית ואוזן קשבת, שלא לדבר על לב פתוח. ודאי וודאי, הילדים הקטנים ובני הנוער – אנחנו רואים את תופעות הסיכון שקורות בעקבות הדברים, אנחנו רואים מעגלים הולכים וגדלים של אוכלוסיות במצוקה, של ילדים ונוער בסיכון. אני שמה את הפעוטות בצד, אני בכלל לא מדברת עליהן, וחבל שכך. סיפור הקליטה החדשה של הפסיכולוגים לשירות הפסיכולוגי החינוכי – אני רוצה לרגע לסבר את האוזן: לרשות המקומית או למדינת ישראל אין פסיכולוגים שפנויים לטפל בציבור. הפסיכולוגים היחידים שיש ברשות המקומית הם בשירות הפסיכולוגי החינוכי עם התמחות ספציפית לחינוך. בעת חירום, הם מוצאים את עצמם מטפלים בכל האוכלוסייה לצד העובדים הסוציאליים. כאן אני רוצה לשבח את משרד החינוך שעשה עבודה מקדימה לפני שהחלה המלחמה. לעיתים, ברגע שיש אירוע חירום חריג בעיר נתונה, חייבים לתגבר את המטפלים וערים סמוכות מניידות את אנשי המקצוע שלהן לעזרה. זה הליך שצריך לקבל אישור מהמשרדים. האישור הזה ניתן מבעוד מועד – ולכן היום אנחנו רואים שאפשר לעזור. אני חוזרת לאיך נקלוט עוד פסיכולוגים? משך הלימוד של פסיכולוג עד שהוא הופך לפסיכולוג ולמטפל קליני הוא ארוך ולוקח שנים ארוכות וכואבות. תנאי הקבלה לתואר השני, שבלעדיו אתה לא יכול להיות מטפל קליני, הם סיזיפיים והם לא ברורים. זה לא מקצוע שאנחנו צריכים לבקש ולהתחנן: בואו ותלמדו. יש רבים שרוצים לעשות תואר שני ולהפוך למטפלים קליניים – אבל הם לא יכולים. משום שמספר המקומות מוגבל, משום שתנאי הכניסה לתואר השני הם בלתי אפשריים – כאילו שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו. אם תעשו סקר בקרב מסיימי התואר הראשון שיכולים להמשיך ללימודי פסיכולוגיה לתואר שני – משום שאם אתה לא עם תואר שני, אתה לא יכול להיות קליני – אנחנו נראה את הפער ההולך וגדל. בשיחה לא פורמלית שהייתה לי עם מי מראשי הפקולטות, באחת האוניברסיטאות – חלילה, אני לא רוצה לסבך כאן אף אחד – הוא אמר לי: ברור שקשה, וברור שאנחנו מקשים את התנאים, משום שאין לנו מספיק מקומות להתמחות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מיכל, לכן משרד החינוך עומד בקשר אולי עם הממשלה ומשרד האוצר, כדי לתקצב את המסלולים והגדלתם. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> זה מקסים, אבל זה לוקח יותר מדי זמן. אנחנו עכשיו במלחמה, לא הראשונה ולא השנייה, ויש מצב חירום עכשיו. הייתי מצפה שעכשיו יתכנסו ויכנסו את המל"ג, כי זה אותו שר ואותו המשרד, תודה לאל, לא צריך לשכנע אותו – אז למה מחכים? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני חושב שאת צודקת. התוצר הזה יבוא לידי ביטוי בעוד כך וכך שנים, זה לא יפתור – אבל זה נכון שבחסות האירועים - - - מיכל, את יכולה להתקרב לסיום? << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> אני אתקרב לסיום. אני רוצה לדבר על העלויות: ישנן רשויות, שלצערי, לא יכולות לעמוד המצ'ינג הנדרש שעומד על 32% משכר הפסיכולוג. אני חושבת שצריך לפתוח את זה ולאפשר לרשויות באשכול סוציו-אקונומי נמוך לקבל או להימנע מאותו הצורך במצ'ינג. אני שומעת שיש רשויות שאומרות: אנחנו לא קולטים. בחברה הערבית יש לנו הרבה מאוד פסיכולוגים, ורשויות רבות אומרות: אנחנו לא יכולות לאייש את התקן, כי אין לנו את הכסף של המצ'ינג. שוב, המדינה יודעת ולא עושה עם זה כלום. אני מודה לכם על הדיון ומצדיעה לפסיכולוגים, תודה לכם על העבודה המדהימה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מיכל, ההערה האחרונה שלך הייתה קריטית וחיונית. אני ממש מבקש את ההתייחסות: אם אני זוכר נכון, זה קורה בעבודה סוציאלית ובתחומים אחרים? << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> זה עוד לא קורה, אבל אנחנו רוצים מאוד, גם שם 75% מצ'ינג ו-25% על הרשות זאת בעיה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ממלאת המקום, מטי, בסיפור העובדים הסוציאליים יש השתתפות דיפרנציאלית ברשויות? איפה יש השתתפות דיפרנציאלית? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה להגיד לך איפה אין בכלל השתתפות של מצ'ינג: במשרות של דת או בבינוי מבני דת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, היא הנותנת. זה קיים בפרויקטים של תשתית? המדינה מכירה אפשרות כזאת באופן עקרוני, זה נושא חשוב מאוד. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> מכיוון שאנחנו קצרים בזמן, חשוב לבדוק את אותם המקרים ברשויות מקומיות שאין להן פסיכולוגים, האם זה קשור לתנאי ההעסקה ולהורדת שעות הכוננות, וכמובן לוויזואליות של המבנה? ראינו בדוח שיש מקומות שאף אחד מאיתנו לא היה רוצה לעבוד בהם. אולי אם נעלה על הבעיות - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, בסיכום, בדברים שאולי אבקש מכם וממשרד החינוך. רגע, החברה מהמועצות האזוריות, כן? << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> אני רוצה להוסיף בשם השלטון האזורי. את מרבית הדברים מיכל אמרה. אני מנהלת אגף חינוך רווחה וצעירים במרכז השלטון האזורי. אני לא אחזור על מה שהיא אמרה. תודה על הדיון החשוב הזה וגם על שיתוף הפעולה הנהדר עם משרד החינוך, עם השפ"ח ועם שפ"י. קודם כול, נושא התקינה – אנחנו מדברים על להגדיל את התקינה ככל שזה חשוב. בואו נזכור שאין לנו את הפסיכולוגים האלה ונבין גם איפה הם חסרים. בהרבה מקומות בפריפריה קיים חוסר גדול, הנובע מכך שיש שכר יותר טוב ויש תנאים יותר טובים. הם ילכו למקומות X ו-Y ולא ילכו לדרום או לצפון. צריך לשים לב לזה ולחשוב על תמריצים. היה, ומשנים את מפתח התקינה ומוסיפים – צריך להוסיף ולשנות – אני מבקשת להתייחס לכל אותן רשויות שעברו ועוברות עדיין את המלחמה ואת מה שקרה מאז 7 באוקטובר. אי-אפשר להתעלם מההשלכות של זה שנים קדימה. גם אם אנחנו רוצים להיות בהוגנות מסוימת ולחלק לפי מספר ילדים או תושבים, זה נחמד, אבל אני לא חושבת שזה האירוע – בטח לא בשירות הפסיכולוגי. אנחנו יודעים ורואים – וקטונתי – ברור לכל הפסיכולוגים ולכל מי שמטפל בילדים שנראה את ההשלכות של מה שקרה בשנים האחרונות עוד שנים קדימה. חייבים לטפל בזה עכשיו ולא בעוד כמה שנים להתעורר. זה מהצד שלי, תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. אני מבקש כעת מאנשי השירות הפסיכולוגי החינוכי ברשויות. אולי נתחיל דווקא מנתניה, בזכות הביקור שלי אצלם אתמול – יעל גלזנר. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> הייתי גם בנתניה, מדהים שם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יעל, מה שלומך? << אורח >> יעל גלזנר: << אורח >> שלום, תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני שואל כמו פסיכולוג: מה שלומך? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה שואל כמו אדם אנושי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יעל, קדימה, בבקשה. << אורח >> יעל גלזנר: << אורח >> אני מאוד שמחה על התהליך של ביקורת המדינה, אני רואה בזה משהו משמעותי. ברגע שיש גוף שנכנס ובודק, זה מאפשר לכולנו לחשוב. בהתייחסות לדברים שעולים כאן, לנושא התקנים אצלנו: אנחנו נמצאים ב-74%, הייתי רוצה שיהיה יותר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את בממוצע. << אורח >> יעל גלזנר: << אורח >> ישנה מורכבות שקשורה למבנה: צריך מבנה, זה עולה הרבה מאוד כסף וצריך להתייחס לנושא הזה. יש אצלנו חילופי שלטון – אתם יודעים, אני מניחה, מה קרה בנתניה – כרגע יש רוח חדשה, ואני חושבת שייווצר איזשהו שינוי, אני מקווה מאוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני התרשמתי שכן. << אורח >> יעל גלזנר: << אורח >> אני באמת זקוקה לרוח גבית הזאת של מי שיישב בתוך ועדות כאלו שהוא לא יהיה רק מהשירותים הפסיכולוגיים. אני רואה שיש כאן נציגים של הרשות המקומית, אבל עדיין, זה צריך להיות משהו יותר מאוזן. הייתי שמחה שנציגים מהרשות המקומית – שאמונים על התהליכים האלו, ושאנחנו מדברים עליהם – יהיו שותפים ויחשבו ביחד איתנו על איך מתקדמים הלאה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, יעל, אני רוצה להיות בטוח שהבנתי: את מדברת על הישיבה הזאת הקונקרטית כרגע? << אורח >> יעל גלזנר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> היא מונחית צמצום היסטרי של מספר המשתתפים, לקחנו נציגות של מרכז השלטון המקומי והאזורי ושל משרד החינוך. בוודאי שאתם שותפים, הציבור שותף לדיונים ואני מקווה שמהר מאוד נצא מהמציאות הזאת. אני רוצה להודות לך, ולהבטיח לך שמה שאני ראיתי אתמול וחשתי הוא שתהיה התפתחות חיובית, גם אצלכם. << אורח >> יעל גלזנר: << אורח >> אני מרגישה את זה גם, תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. אני מבקש להעלות ולתת רשות דיבור לטלי מסיקה מלוד. בלוד מתמודדים עם משבר ואיום מתמשך, איום אולי קיומי, בוודאי פיזי ונפשי מתמשך. טלי, את איתנו? ולאחר מכן, אני ארצה את מטה אשר בצפון – שמרסלה פלדמן תפציע ותהיה מוכנה; ולאחריה – אשקלון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טלי את איתנו? היא יצאה מהזום. אנחנו נעבור אל מרסלה ממטה אשר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מרסלה? זאת מרסלה? << אורח >> מרסלה פלדמן: << אורח >> שלום, שלום לכולם. נפגשנו לפני כשבוע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון, מה שלומך? בואי וספרי לנו מה מתרחש מבחינתכם במסלול מיצוי התקינה. << אורח >> מרסלה פלדמן: << אורח >> מיצוי התקינה טוב אצלנו, אבל התנאים בשירות הפסיכולוגי לוקים בחסר. בכל חדר יש לנו שלושה פסיכולוגים שצריכים לעבוד יחד באותו חדר, ואין לנו תנאים לטיפולים בשירות. לכן, לפני כשנה, אני, ביוזמתי, הקמתי חדרי שלווה בכל בתי הספר על מנת להנגיש את הטיפולים לבתי ספר. השגתי את הפסיכולוגים, התרפיסטים והפסיכולוגים החיצוניים שלנו מכספי תנופה. עכשיו, בכל בית ספר יש חדרי שלווה בהיקף של 11 שעות שבועיות לכל בית ספר, והם נותנים מענים קבוצתיים ופרטניים לילדים. טיפלנו השנה ב-300 ילדים, אבל בשנה הבאה הולכים לקצץ את תקציב התנופה משמעותית, וזה יגרום לפגיעה חזקה מאוד ביכולת שלנו להמשיך לתת את השירות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה לאור שיפור במצב הביטחוני? << אורח >> מרסלה פלדמן: << אורח >> נכון, מקצצים אצלנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אגיד לך מה: ברוב הזמן, ב-95% אין אזעקות, אז זה צודק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע הנכד שלי מתחבא כך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מרסלה, תתרגמו לנו מאיפה זה בא? תנופה זה עובר דרככם? << אורח >> מרסלה פלדמן: << אורח >> תנופה זה תחת משרד החינוך ותנופה לצפון כמו תקומה לדרום - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני יודע, מה זה נקרא: תרד ההשתתפות של תנופה? זה נשמע מוזר, לא? כן, מקצצים. << אורח >> מרסלה פלדמן: << אורח >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני שואל את משרד החינוך, את הנציגות: אתן מכירות אולי את הנושא? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> מבחינת אגף הפסיכולוגיה אנחנו מקצים תקציבים תוספתיים, ללא קשר לתנופה ותקומה – גם מרסלה יודעת היא הגישה עכשיו סלים לתקציבים תוספתיים נוספים. אלו תקציבים שניתנו במפורש לאזורי עימות גם בצפון וגם בדרום ואנחנו נבדוק במה מדובר. הם היו אמורים להיות תקציבים לזמן מסוים ועכשיו, כמובן, יש עוד מלחמה, אנחנו נבדוק את הנושא הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בדיוק, זאת הייתה הכוונה. אני מניח שאם הייתה כוונה לגמול לאט-לאט אז חזרנו למציאות. כן, חזרנו להרטיב. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כבודו, אני אציין שאנחנו לא מכירים קיצוץ בתקציבי חינוך של תנופה, לא יודע מה המקרה שהיא מציינת, אבל בנושא החינוך אין קיצוץ בתקציב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב, אבל יכול להיות שבתוך חינוך יש שיפטינג שהוא פחות לתחום הזה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אני גם לא מכיר דבר כזה. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> לא, לא נאמר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מרסלה, אני אשמח, אם תרצי, שתעמדי איתי בקשר ונעשה בדיקה קונקרטית, כי מעניין אותי למה את תופסת את המצב כך, כי זה יושב על איזשהם נתונים ואנחנו נבדוק אותם, בסדר? תצרי איתי קשר, תודה רבה. << אורח >> מרסלה פלדמן: << אורח >> כן, מעולה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו נדבר עם אשקלון: Good day Ashkelon, ד"ר יוסף מאנע? שלום ד"ר. << אורח >> יוסף מאנע: << אורח >> שלום, שלום. לצערי, באשקלון אחוז הכיסוי הוא רק 54.3. כידוע, אשקלון היא בעלת היסטוריה ארוכה של מלחמות ומבצעים. הביקורת נכנסה אלינו הרבה קודם, וראינו בעצם הזדמנות שהמידע הזה ייצא החוצה, שיראו מה קורה עם השירותים הפסיכולוגיים. אני חושב שהייתה ביקורת מעמיקה וטובה שראתה את הדברים. היה טוב מאוד לראות את נושאים דרך עיניים של אנשים שהם לא אנשי מקצוע, כשהם מסתכלים עליהם. זה גם הרחיב לנו את היריעה. אנחנו כל הזמן מנסים לגייס את פסיכולוגים ולהרחיב מענים. אני רואה את סלי התגבור שיש ואני פשוט במצוקה. אני לא יכול לבקש אותם כי אין לי מי שיעשה – יש סלי תגבור, אבל אין מי שיעשה אותם, מי שייתן את השירות הזה – זה המצב באשקלון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. יוסף, קודם כול, אני מודה לך. כמו שאמרנו קודם, אם יש מישהו שמגיע ל-100 והממוצע הוא 75, אז יש מאמצים שונים שהוגדרו כאן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש גם מעל 100. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כמו שאתה יודע במקצוע שלך, השלב הראשון הוא להתמודד עם בעיה ולהכיר בה. אנחנו נהיה איתכם, אני בוודאי, עיר המחוז הקטנה שלי. << אורח >> יוסף מאנע: << אורח >> אני רוצה להוסיף עוד נקודה חשובה: צריך לדאוג שיהיה מימון על ידי המדינה למבנה לשירותים הפסיכולוגיים. לחשוב על הנושא הזה ולפתח אותו. אני חושב שזה משהו שמשותף לכל השירותים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. אתם תרצו להגיד משפט בעניין הזה אולי? בוודאי בנושא הרשות המקומית, אבל השאלה היא אם יש אפשרות לסיוע. זה קצת מזכיר לי אולם ספורט שצריך לעבוד יחד על זה. האם תרצו אחר כך להתייחס בסיכום? אנחנו חייבים לקצר ולתמצת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש רשויות עם פחות מ-50%? מה המנעד? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> כן יש לנו רשויות עם פחות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בטוח שיש 30 גם. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> יש גם עם פחות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני לא רוצה לוותר על טבריה, שביקרו אותה גם. ד"ר אנדריאה ויטאלה? הינה, אתה איתנו. << אורח >> אנדריאה ויטאלה: << אורח >> כן, אני איתכם מטבריה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יופי, מילה לגביכם. << אורח >> אנדריאה ויטאלה: << אורח >> אצלנו הכיסוי הוא גם 71, נראה לי. אני רציתי להתייחס לכמה דברים – כדי לא לחזור לדברים שכבר נאמרו. בטבריה אנחנו קיבלנו את כל המפונים של הצפון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון, חלק מהם. << אורח >> אנדריאה ויטאלה: << אורח >> 12,000, ויצאנו לאיזושהי עבודה של כל הפסיכולוגים בשפ"ח כדי לתת מענה, יחד ובקשר עם הפסיכולוגים של השפ"חים, מהמקום שהאנשים פונו. כרגע, אני רואה שזה מתחיל שוב. יש לנו כבר 18 משפחות בטבריה שחזרו – אלו שהבתים שלהן נפגעו. השירות הפסיכולוגי בטבריה נמצא במקום שאני לפעמים מתביישת שבאים אליו – בלי תנאים; ארבעה או חמישה אנשים בחדר; זה בניין מ-1,800, בניין ישן מאוד, ובטוח שאין בו מרחב מוגן. כיום, אנחנו נמצאים באגף החינוך במקום אחר, ואין לנו את התנאים האלה. אני יכולה להגיד שבטבריה יש המון עבודה, והשירות הפסיכולוגי של טבריה עושה במיוחד הרבה עבודה קהילתית. בזמן שגרה אנחנו יוצאים לגני השעשועים ועושים עבודת הדרכה להורים שנמצאים עם הילדים הקטנים שלהם – גם בגיל הרך וגם פעוטות – בגני השעשועים. בנינו תוכנית "פסיכולוג בסלון", הם מגיעים למבואות הבניינים ונותנים שם גם הרצאות וגם הדרכה. אף מהפסיכולוגים של השירות הפסיכולוגי בטבריה לא גר בטבריה. הם כולם נוסעים מחיפה, מנצרת, ומכל מיני מקומות בארץ. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כמה פסיכולוגים יש? כמה אנשים עובדים אצלך? << אורח >> אנדריאה ויטאלה: << אורח >> 21. חצי מהם מוסלמים, צ'רקסים, נוצרים וגם יהודים. יש לי קהילה חרדית גדולה, וגם להם אני נותנת שירות ברמה א'. זה מורכב, מורכב מאוד. אני מרגישה שאנחנו חייבים לקבל יותר תמיכה מהרשות המקומית, שתבין. למה אנחנו יושבים במקום כזה? למה אין לנו תנאים? חסרים לנו דברים פשוטים: עד לא מזמן לא היו לנו מחשבים ניידים, ולא היו לנו שעות כוננות. אני יכולה להבין למה פסיכולוגים חושבים שזה לא כל-כך אטרקטיבי. מה שכן אטרקטיבי הוא להפוך את השירות יהיה מקום להתמחות, כי אני מרגישה שאנחנו מגדלים פסיכולוגים – את דור העתיד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנדריאה, קודם רציתי להגיד שאני משתתף בצערך – אבל זה לא העניין. אני אמפתי מאוד לסיטואציה הזאת. אני רוצה להזכיר לכולנו, זאת לא רק קורונה ולא רק מלחמה, זה גם קו השבר הסורי-אפריקאי, וזו גם קליטה וכ' וכ'. התנאים האלה הם תנאים מדכדכים, והם חייבים להשתנות. אני אדבר עם אדם בכיר שאני מכיר בעירייה, כדי שקודם כול הוא ידע שזה קיים. טוב שאת עולה, טוב שאת איתם, ואם תרשי לי בממד אישי – טוב שאת מהתפוצה הנכונה. כל הכבוד. תודה, אנדריאה. אני מבקש משתי החברות שביקשו להתבטא, בבקשה. << אורח >> יפעת שדה: << אורח >> אני מפורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, ואני פסיכולוגית חינוכית בעצמי ב-100% משרה בשירות הציבורי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש עוד פסיכולוגית חינוכית אחת, M.A.. << אורח >> יפעת שדה: << אורח >> נכון. דיברנו על המספרים ועל העלייה במצוקות ובצרכים. אני מאוד מכירה את זה מתוך השטח ומהיום-יום שלנו. אני רוצה לספר שרואים את זה בשטח ביום-יום, גם את הצרכים וגם את המצוקות. אנחנו יודעים שבכל פעם, אחרי כל משבר, מגיע גל עם עלייה אחריו. מה שאנחנו רואים עכשיו הוא כלום לעומת מה שנראה כשהדברים יירגעו ברמה הביטחונית. הניסיון שלנו לתת מענה – כמה זה קשה כשאתה יודע שאתה יכול. זה נאמר כאן קודם: השירות הפסיכולוגי הוא היחיד שפוגש את כל הילדים במדינת ישראל. הפוטנציאל כאן הוא אדיר, וזה משאב מדהים שיכול להיות למדינה. היכולת שלנו לעשות התערבויות, קצרות-מועד וממוקדות כשצריך אותנו היא עצומה. התסכול הגדול הוא בפער ששמענו כאן עכשיו, בין מה שיכול להיות לבין מה שקורה בפועל. זה מערך שהוזנח שנים – כל מערך בריאות הנפש אבל גם המערך של הפסיכולוגיה החינוכית – על ידי המדינה. זה בא לידי ביטוי בשכר העגום, במבנים, ובכל פרמטר שאפשר לראות – גם בתקינה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בגלל קוצר הזמן – עברנו משהו בשנה האחרונה, בכל זאת. << אורח >> יפעת שדה: << אורח >> אני אמקד – שאלו כאן על הסכם השכר, והוא באמת הסכם היסטורי אחרי ייבוש של שנים, של 40%. אנחנו רואים פערים גדולים מאוד במימוש שלו בין הרשויות השונות. שמעתם כאן עכשיו: חוץ מהרצון לעזור ברמה המקומית, זה לא יכול להיות שאין הסדרה ארצית של הדבר הזה, אני אתן שתי דוגמאות: סיפור הכוננויות – רואים את זה עכשיו: פסיכולוגים חינוכיים כוננים כל הזמן. יש לנו פסיכולוגים שביקשו מהם להיות מרותקים לרשות וצריכים לתת מענה – גם אני בעצמי. הילדה שלי רצתה לבוא לכאן גם כדי לספר לכם. אנחנו עובדים 24/7 בלתת מענים, ואנחנו גם גאים בזה, זה בסדר. אנחנו יודעים שאנחנו יכולים לתת את המענה. זה לא מתוקצב במסגרת ההסכם, יש רשויות שמתגמלות על זה ומצליחות למשוך פסיכולוגים, ויש רשויות שלא מתגמלות. הפסיכולוגים לא יכולים לבוא לעבוד בלי שההיבט הכול כך חשוב הזה בעבודה שלהם מתוגמל – זה מרחיק. יש רשויות שבעקבות חתימת ההסכם החדש – הינה, נכנס הסכם השכר עלה – אמרו: אה, אוקיי, קיבלתם מתנה עד היום, אז ביטלו את הכוננות והשכר נשאר כמעט אותו דבר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הורידו את הכוננות. << אורח >> יפעת שדה: << אורח >> הפסיכולוגים פשוט יברחו – לא עכשיו כשיש את שעת החירום הזאת, אבל שנייה אחר כך הם יעזבו – ואז אנחנו נראה שירותים פסיכולוגיים שמתרוקנים. הנקודה השנייה היא סיפור התקינה. יש לנו כאן הזדמנות: פסיכולוגים רוצים לחזור, ואנחנו רואים את זה בשטח. יש כמויות של פסיכולוגים שרוצים להעלות משרה וגם רוצים להגיע. בניגוד לתחומים אחרים – יש פסיכולוגים. אמנם צריך לעשות תהליכים חשובים במל"ג – גם באופן כללי וגם בפריפריה ובאוכלוסיות גיוון – ולייצר תוכניות ייחודיות כדי למשוך למקומות האלה, אבל יש מספיק פסיכולוגים במגזר הפרטי שיכולים היום לחזור לציבורי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת בשורה חשובה, אנחנו נעצור. << אורח >> יפעת שדה: << אורח >> רגע, אנחנו חושבים שצריך לעדכן את מפתח התקינה לפסיכולוג ל-500 ילדים. בחינוך הרגיל, צריכה להיות תוכנית רב שנתית כדי לעשות את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כמה זה היום? << אורח >> יפעת שדה: << אורח >> היום זה 1:1000 בחינוך הרגיל וצריך לייצר תוכנית, אנחנו לא אומרים שזה צריך לקרות מחר, אבל בוודאי צריכה להיות תוספת תקנים משמעותית היום, כי אפשר לייצר פסיכולוגים שיגיעו למערכת. צריך להציב יעדים נכונים לתכנון. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, תודה רבה. בבקשה, המועצה לשלום הילד. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אני עורכת דין מהמועצה לשלום הילד. קודם כול, תודה רבה על הדיון ועל הדוח החשוב. אני חושבת שאחד הדברים החשובים שנאמרו היה בעמודים הראשונים של הדוח: החשיבות של מתן מענה נפשי בשלב המוקדם. כשניתן מענה נפשי זמין ונגיש בשלב המוקדם של המצוקה הנפשית, אנחנו מונעים אחר כך התערבויות אקוטיות יותר. אנחנו מונעים מצוקות נפשיות קשות מאוד של ילדים ונוער, כפי שאנחנו יודעים שהם חווים היום. מבחינתנו, זה בפוטנציאל התפקיד של השפ"ח, שייכנס בדיוק למקומות האלה. אני חושבת שקריטי להשקיע כאן. מפתח תקינה – אני לא ארחיב עליו; אני חושבת שחייבים לעדכן אותו. אבל עוד לפני זה יש את עניין הכיסוי, כי דיברו כאן על כך שמפתח התקינה הוא רלוונטי לגילי שלוש עד 18. אך בפועל, לפי חוזר המנכ"ל, השירות ניתן כחובה לגילי חמש עד 15. אני בכלל לא מדברת על מעונות היום, שגם להם צריך לתת מענה. בעצם, מפתח התקינה הוא כזה שנותן מענה ברשויות מסוימות, לפי היכולת של הרשות והרצון שלה, ויש ילדים שלא מקבלים מענה. ולכן, עוד לפני המפתח, כשחושבים על שינוי מפתח התקינה – שזה כמובן חייב לקרות – צריך לטפל בבעיה הזאת ולהכניס גם את מעונות היום לחוזר המנכ"ל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא הבנתי את מגבלת ה-15. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני רוצה להגיד - - - << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אדוני, לפי חוזר המנכ"ל השירות הפסיכולוגי החינוכי צריך לתת מענה לגילי שלוש עד 18, אבל בגלל היבטי חוסר תקציב ומשאבים יש חובה לתת את השירות הזה לגילי - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אפשר לעצור לרגע? את תוכלי להשלים עוד 30 שניות אבל, רגע. החברות ממשרד החינוך – אני לא הבנתי. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> כמו שאמרתי, מתווה השירותים הפסיכולוגיים נכתב ב-2010. אנחנו עובדים לשנות אותו, יצאו הנחיות בספטמבר 2022 ובתשפ"ג היינו אמורים להוציא חוזר מנכ"ל חדש ואז פרצה מלחמת חרבות ברזל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איך זה קשור לאמנת השירות או לתקנים? << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> בנובמבר 2025, אמרנו שחוזר המנכ"ל, כמו שהוא נכתב אז – אבל מי שקורא את ההנחיות שהוצאנו כבר בנובמבר 2025 רואה שאנחנו מדברים על שירות פסיכולוגי מגיל שלוש. זה מוזכר בהרבה מאוד הנחיות שאנחנו נותנים. המענה צריך להינתן דרך התקן או דרך התקציבים התוספתיים, זאת האמירה שלנו. בכלל, אנחנו רואים את השירותים הפסיכולוגיים כיחידה מקצועית, ארגונית וכלכלית אחת, והמענים צריכים להינתן לכלל האוכלוסייה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת לא התשובה ל-15, כן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני אגיד לך: בישיבת המעקב אנחנו צריכים לקבל מענה על: 1. מתן שירות מלידה ועד 18; 2. מפתח התקינה – בטוח שהוא לא יהיה 1:1000. אולי בפרספקטיבה לטווח הארוך, שמפתח התקינה יהיה דיפרנציאלי. השאיפה היא שהם יגידו מה האופטימום, אבל שיהיה איזשהו מפתח תקינה שמשתנה, כי אי-אפשר במכה; 3. לתת את הדעת על שעות הכוננות, בטח בחירום. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> זה לא קשור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רגע, אני רוצה לומר שאתם כרגע נותנים, אבל בעתות חירום אתם נותנים שהפסיכולוגים נותנים מענים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זה לא - - - << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> זה קשור למעסיק בשלטון המקומי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> את אומרת שאתם לא יכולים בעת מלחמה להוסיף, לצורך העניין, עוד שלוש שעות כוננות לפסיכולוגים שנמצאים במערכת מבחינת התקציב. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> זה לא קשור לתקציב זה קשור בהעסקה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מטי, זה רשום. חברות, סליחה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בהעסקה – כן. בסוף צריך שיפוי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חברת הכנסת צרפתי, זה רשום ואנחנו נתייחס לעניין הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עניין השיפוי הכספי בעתות חירום, זה נקודתית דורש איזושהי אמירה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאה אחוז, תסיימי, בבקשה. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> יש כאן חשיבות לתקינה, וכמובן יש חשיבות לאיוש עכשיו. זה בוודאי אתגר שחייבים לפתור. אני יודעת שהמשרד עושה המון בשביל לפתור את העניין הזה. הסכמי השכר בהחלט תורמים. מילה על הרשויות: כדי שהשפ"ח יהיה מתוקצב כמו שצריך, וכדי שהתקנים יהיו מלאים ברשות, זה גם עניין של יכולת כלכלית של הרשות, אבל זה גם עניין של רצון – צריך להגיד את זה גם – של ראש רשות שרואה בשירות הזה שירות חשוב שחייבים להשקיע בו. זה לחשיבה: איך אנחנו עוזרים להם להבין שזה התפקיד שלהם לקחת את השירות הזה בשתי הידיים, להרחיב אותו ולחזק אותו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה מתחבר לדיפרנציאליות שאדוני אמר. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> נקודה אחרונה: יש כאן תוכנית עומק, צריך לחשוב על תקציב 2026, עובדים עליו כבר עכשיו. צריך לחשוב על מה קורה מעבר ל-100 תקנים שבכל שנה נוספים, לנצל את הסכם השכר ולהגיד: צריך תוכנית עומק וצריך תוכנית חומש. לצד זה, מה קורה עכשיו? על מה נלחמים עכשיו? על אולי להוסיף 500 תקנים נוספים, כי אנחנו יודעים שיש סיכוי שבגלל הסכמי השכר הם יתמלאו. צריך לתת לזה את המקום. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> אין לנו כרגע בעיה של תקינה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, תודה רבה. חזקה על החברות ממשרד החינוך שהן יעשו את זה. בזום יש לנו את תמר גרין. << אורח >> תמר גרין: << אורח >> אני מייצגת את איגוד מנהלי השפ"חים. כן, אני בעצמי מנהלת את שפ"ח רמת הנגב בדרום, בפריפריה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איזה יופי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מייצגת כאן את איגוד מנהלי השפ"חים, ומביאה את הקול של מנהלי השפ"חים. אני גם מברכת ולא ארצה לחזור על דברים שנאמרו, אבל כן לסמן ולסבר כמה נקודות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבקש, מתחנן ומנחה לדקה וחצי. זה מה שיש לנו, כי יש לנו עוד דוברים שאני רוצה לתת להם רשות עד שתיים, בבקשה. << אורח >> תמר גרין: << אורח >> כמו שנאמר כאן, אנחנו עומדים בחזית. אנחנו נמצאים עם הקהילה ועם בתי הספר ורואים את הילדים. בתור אלה שנמצאים באמת בקצה הרצף ועסוקים במניעה, באיתור, ונותנים את הטיפול הראשוני – הביאו כמה פעמים את דוגמת האובדנות כמנגנון רגולטיבי שבנה מודל בין-משרדי סדור, ושם ברור מאוד מה התפקיד שלנו בתוך המערך. אנחנו בעצם לוקחים את קווי ההגנה הראשונים, מאתרים ונותנים טיפולים ברמת הסיכון הקל והבינוני, ואנחנו קוראים לוועדה להעתיק את הדבר הזה גם לתחומים אחרים, גם בהקשר של הגיל הרך, בהמשך להמלצת המבקר. זה משהו שאנחנו נוכל לעשות, והוא יוסיף איזשהו רצף. חשוב לי לפנות ולברך את ההיכל, את הכנסת, על ההסכם. אצלי לפחות הוא כן עזר, ועליתי מ-80% ל-100% תקינה. אנחנו עדיין רואים, כמו שנאמר כאן שהשלטון המקומי מציג הבדל גדול מאוד בין הרשויות במימוש ההסכם. יפעת התייחסה לעניין הכוננות, אז אני לא אתייחס לזה, אבל יש רשויות שלא מסכימות להוסיף תקנים כי הן לא רוצות להעביר את המצ'ינג. יש רשויות שקיבלו כסף עבור מענקים לפסיכולוגים, כנאמר בהסכם, ולא מסכימות להעביר את הכסף לפסיכולוגים. יש דברים נוספים בהקשר הפגיעה בשעת הכוננות, ועל זה אני לא אחזור, אבל בהיבטים הפיזיים גם שם אנחנו רואים תנאים שונים מאוד בין השפ"חים. אני מוסיפה למה שנאמר את ההיבט הדיגיטלי שהתייחסתם אליו בדוח מבקר המדינה: יש רשויות שלא מסכימות להביא מחשבים ניידים לפסיכולוגים ולדאוג לתקנים של ניהול אדמיניסטרטיבי. אלה גם דברים שאנחנו מבקשים מהשלטון המקומי להתייחס אליהם. אני שמה אותנו, כמנהלים של שירותים פסיכולוגיים, בפרונט. יעל גלזנר נמצאת כאן, והיא הצטנעה ולא סיפרה שהם הקימו בעצמם יחידה להפרעות אכילה. למה הם הקימו יחידה להפרעות אכילה? כי הם ראו שיש פער ברמת הרשות שלהם, ולכן הם לקחו על עצמם את המשימה הלאומית הזאת. כך, אם נעתיק את זה לשפ"חים, אנחנו נראה הבדלים עצומים בין שפ"חים שמוסיפים יחידות ומוסיפים התמחויות קליניות התפתחותיות ואחרות במימון משרד החינוך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תמר, אני חייב לעצור אותך, אני מצטער. << אורח >> תמר גרין: << אורח >> בהקשר הזה אני חייבת לומר שאנחנו צריכים הסדרה של הדבר הזה. אני פונה למשרד החינוך כאן: נותנים לנו תקציבים תוספתיים, ובכל פעם זה קורה ברגע האחרון. אנחנו מבקשים להסדיר את הדבר הזה, ולקבל אותם מהקיץ שנה-שנתיים קדימה, כדי שנוכל לבנות סלים, לבנות תקציבים, לבנות מענים בצורה סדורה, בין השאר בתחום הפגיעות המיניות, שיש לנו בו חסר גדול מאוד, תודה לכם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, תודה על ה-Passion. אחרונת הדוברים והדוברות תהיה נציגת מועצת התלמידים הארצית, מאיה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> מאיה עושה עבודה יפה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום, מאיה, בבקשה. << אורח >> מאיה קמאי: << אורח >> שלום, אני בכיתה י"א והדור שלנו זה דור שעבר את הקורונה ואת המלחמה. דור שעבר סגרים בתקופה שהיא קריטית מאוד להתפתחות שלו. זה דבר שפגע בנו במישור החברתי, במישור הלימודי ובמישור הרגשי. תסתכלו על הנתונים; אתם יכולים לראות מהדוח שזה לא הגיוני שיש פסיכולוג אחד ל-1,000 בני נוער. אני רואה את המצב בקרב התלמידים בשכבה שלי. ל-1,000 בני נוער – איך אפשר לדרוש יחס אישי כך? תראו את הנתונים ואת הזמן שצריך לפגישה ראשונית, וכמה בכלל לא מודעים למענים שהם יכולים לקבל. אני אשמח לשתף שבמועצה הארצית יצאנו בפרויקט שמקדם עזרה רגשית מנוער לנוער. בדקנו וראינו שהנוער יעדיף לפנות לחברים שלו ולא לגורמי מקצוע. אני חושבת שנתון זה משקף את רמת האמון, או יותר נכון את חוסר אמון של הנוער במערכת ואת האיכות הנוכחית שלה. הדבר היחיד הוא שאנחנו חייבים לשפר אותה כדי להביא לנוער את העזרה שהוא באמת כל כך זקוק לה בימים האלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה לך, תודה. משרד החינוך ירצה להגיד מילים של סיכום? ואז אני אסיים. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> אני רוצה שוב להודות לכל מנהלי השירותים הפסיכולוגיים ולכל הפסיכולוגים שנמצאים בחזית הנפש, כפי שאנחנו קוראים לזה. הם נמצאים שם כשליחות חברתית ולאומית בעשייה שלהם. חשוב לנו מאוד להדגיש את זה. אנחנו במשרד החינוך ממשיכים לקדם את כל מה שניתן לעשות, כדי לטייב את המענים של השירותים הפסיכולוגיים על מנת שלילדים במדינת ישראל יהיה שירות איכותי יותר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עסאם, בבקשה. << אורח >> עסאם חאסקיה: << אורח >> במשפט קצר: אנחנו מברכים מאוד על הדיון עם כל השותפים. אנחנו מאוד רוצים שיהיה מעקב אחרי הדברים שנאמרו כאן. הייתה התקדמות בחלק מהדברים, אבל יש עוד הרבה דברים שצריך להתקדם בהם עוד לטובת כל הילדים ובני הנוער במערכת החינוך, תודה לכולם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חברים, תראו, אנחנו עוסקים בנושא שכל משפט בו, כל נקודה וכל בולט שלא הספקנו להגניב – עומדים מאחוריהם בני אדם, ועם זאת אנחנו במסגרות. אני מודה על הדוח, מודה על ההשתתפות במקום ובזום. כפי שאמרנו בתחילת שנת הלימודים, מן הסתם בפועל, אם אני מבין את התהליכים בכנסת ובמדינה, זה יהיה בתחילת המושב הבא. הוועדה תקיים ישיבה שבה היא תעסוק במפתח התקינה שאתם עסוקים בו שדיברנו בו הרבה. נעסוק ונשמע מה עלה בגורל הקשר עם המל"ג – ות"ת בנושא פתיחת מסלולים נוספים לתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית. אנחנו נוציא פנייה למל"ג מטעמנו כדי לעודד את המהלך. אנחנו נשמע על סוגיית רמת השירות – או בביטוי שאתם משתמשים בו. מהם המדדים ומה עם החידוד שנשמע כאן – מלידה ועד גיל 18. הגדלת מספר הרשויות – אנחנו נבחן את הגדלת מספר הרשויות במערכת שחפים, אותה מערכת ממוחשבת חשובה מאוד שהתחלתם בה. אנחנו נבקש מהשלטון המקומי, יחד איתכם לעסוק – ונרצה לשמוע –בנושא המבנים, בסוגיות הנדל"ן עם תוכניות לשיפור. שמענו כאן כמה קריאות נואשות, עם תיאורים לא טובים. אנחנו מדינה שצריכה לצפות שהפעילות האנושית החיונית הזאת תתנהל בסביבה ראויה. נושא התגמול על כוננויות – שוב, בפנייה לשלטון המקומי לעסוק בעניין. יש לי בקשה ממשרד החינוך להעביר אלינו לוועדה את פירוט אחוזי המיצוי של התקינה ברשויות. עוד נושא שאני מבקש שיידון, נושא המצ'ינג הדיפרנציאלי לרשויות – בעיניי זה נושא קריטי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עוד דבר שנאמר על ידי הארגונים: שבעקבות העלייה בשכר אפשר לאתר מתוך מצבת כוח האדם הקיימת, מתוך הפסיכולוגים המוכשרים כבר, כאלה שירצו לחזור למערכת. << אורח >> יפעת שדה: << אורח >> יש כאלו שרוצים לחזור, הם נתקלים במחסומים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש כאלה. אז אולי משהו אקטיבי או איזושהי תוכנית פרסום. << אורח >> מיכל אנגלרט: << אורח >> אנחנו גם מפרסמים את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עוד שתי הערות: 1. בקשה מהשלטון המקומי והאזורי לוודא שרשויות מקומיות עומדות ביישום הסכמי השכר וההסכמים המנהליים. אתם היחידים שיכולים לסייע בעניין. 2. הבקשה שהושמעה בסיום, מהנגב הגבוה, היא שהתקציבים ייוודעו מוקדם ככל האפשר כדי שיהיה אפשר להתארגן לשנת הלימודים. אני מאחל לכולכם שיהיה לכם כוח להמשיך ולעסוק בפעילות החיונית הזאת, החשובה כל כך, בפרט בתקופת חירום. תודה לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:03. << סיום >>