פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 538
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, י"ג באייר התשס"ח (18 במאי 2008), שעה 12:30
סדר היום: החלק הנותר מהצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 15) (בחירות מקדימות), התשס"ז-2006 של חבר הכנסת מנחם בן-ששון, חה"כ אופיר פינס-פז (פ/1881)
נכחו:
חברי הוועדה: מנחם בן-ששון – היו"ר
אופיר פינס-פז
מוזמנים: חנה רותם – מנהלת ביקורת בכירה, מבקר המדינה
שרון אביגד – מנהל ביקורת ראשי, מבקר המדינה
נורית ישראלי – עו"ד, יועמ"ש, מבקר המדינה
עמית זקצר – מתמחה, משרד המשפטים
יהודה כץ – עו"ד, סגן רשות התאגידים, רשם העמותות
ייעוץ משפטי: סיגל קוגוט
מנהלת הוועדה: דורית ואג
קצרנית: יפעת שפרכר
החלק הנותר מהצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 15) (בחירות מקדימות), התשס"ז-2006
סיגל קוגוט:
28כו (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) (גרסה ב': 61(א)(3) לחוק העונשין , התשל"ז – 1977 (להלן – חוק העונשין), או קנס פי ארבעה מהסכום העולה על המותר לפי הוראות פרק זה ,לפי הגבוה: (1) קיבל תרומה בניגוד להוראות פרק זה ; (2) הוציא סכום העולה על המותר לפי הוראות פרק זה ; (3) מתן תרומה בניגוד להוראות פרק זה.
נורית ישראלי:
יש בעיה עקרונית עם סעיף העונשין. מכתיבים פה סוג של ראיות שהן ראיות ברמה של מעבר לספק סביר, לא ראיות מינהליות. אני חושבת שהמחוקקים צריכים להיות ערים לכך. לעיתים נדמה שכדי לשקף את החומרה שאנחנו רוצים לייחס להתנהגות האסורה, אנחנו קובעים בצידה סעיף עונשי. מבחינת השימוש היום יומי זה כמעט אות מתה. מבחינת ההשלכות של זה על הפן המינהלי של אכיפת החוק, ההשלכות הן מרחיקות לכת. כשאני מגיעה למסקנה שהיא עונשית אני צריכה לעשות פרשנות של עונשין, לא פרשנות של מינהלי.
אופיר פינס-פז:
יש תחום שיקול דעת שאתם משתמשים בו. אם מדובר במתמודד שבאופן חד פעמי עשה עבירה כזאת או אחרת, אז המבקר מחליט לקנוס אותו באיזה שהוא סכום. אם אצל מישהו זאת תופעה שחוזרת על עצמה, אז מי אמר שזה לא צריך להסתיים בהגשת כתב אישום ובמאסר?
נורית ישראלי:
לא זה מה שאמרתי או התכוונתי.
אופיר פינס-פז:
אם מדובר בעבריין סדרתי אפשר ללכת להליך הפלילי. אם את חושבת שמדובר בתקלה או בעבירה חד פעמית, אז יכול להיות שצריך לנסח את זה אחרת.
סיגל קוגוט:
מי שממונה על הגשת כתבי אישום זה היועץ המשפטי. הוועדה הזאת הביעה ביקורת על כך שלא נעשתה אכיפה פלילית בהוראת השעה, אלא רק אכיפה מינהלית.
אופיר פינס-פז:
השאלה מה מבקר המדינה ממליץ.
נורית ישראלי:
מבקר המדינה לא צריך להמליץ.
אופיר פינס-פז:
ברגע שאתם אומרים שהמבקר לא צריך להמליץ אתם בעצם מחליטים שלא יהיה עונשין.
סיגל קוגוט:
אני חושבת שסעיף סעיף 14ג חל פה. מותר לכם להשתמש בו. זאת לא חובה. הרבה פעמים היועץ המשפטי בוחן, הרבה פעמים הוא מחכה לדוחות שלכם. הוא צריך לבדוק את זה בצורה עצמאית.
נורית ישראלי:
בין היועצים המשפטים למבקרי המדינה יש הסכמה שאם החשש למעשה פלילי גלוי על פני הדוח אין צורך בהבהרה לפי סעיף 14ג.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני הבהרתי ליועץ המשפטי והסבתי פעמיים את תשומת ליבו לבעיה.
סיגל קוגוט:
צריך להבחין בעונש. האם אתם רוצים ש(2) ו(3) יהיו פחות מ(1)?
היו"ר מנחם בן—ששון:
(3) צריך להיות פחות מ(1) ו(2).
סיגל קוגוט:
(ב) מי שעשה שימוש בנכסי ציבור בניגוד להוראות סעיף 28כה4, דינו – מאסר שישה חודשים או הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) בחוק העונשין, התשל"ז-1977" (או: דינו כאמור בסעיף 17 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959
(ג) מועמד שעשה אחת מאלה , דינו – מאסר ששה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) בחוק העונשין: (1) לא החזיר תרומה שנתקבלה בניגוד להוראות חוק זה או בסכום העולה על סכום המרבי, או לא העביר לתורמים חזרה או למפלגה תרומה שנתקבלה בעילום שם, בניגוד להוראות סעיף 28יז; (2) השתמש ביתרת הסכום המותר או לא החזירה, בניגוד להוראות סעיף 28יח; (3) ניהל חשבונות כספי תרומות והוצאות, בניגוד להוראות סעיף 28יט; (4) לא מסר למבקר המדינה רשימה של התורמים ושל התרומות, בניגוד להוראות סעיף 28כ; (5) לא העביר דוח על תרומות שקיבל והוצאות שהוציא, בניגוד להוראות סעיף 28כא; (6) לא הגיש למבקר המדינה תצהיר לפי סעיף 28כה1;
אני רוצה להוסיף כאן עבירה של שימוש בכספי תרומות שלא למטרה.
אופיר פינס-פז:
את זה צריך להעלות ל(א).
סיגל קוגוט:
העבירה לפי (6) לא נראית מוגזמת?
נורית ישראלי:
כן.
סיגל קוגוט:
אני מבינה כאשר לא מגישים דוח, אבל אני לא מבינה למה לקנוס ב200 אלף שקל כאשר לא מגישים תצהיר.
אופיר פינס-פז:
יש אפשרות לבטל את כל הקנס הזה ולעבור למסלול מינהלי. אני לא בטוח שאני תומך בזה מיידית.
היו"ר מנחם בן-ששון:
מה לגבי (1)?
אופיר פינס-פז:
השאלה מתי הוא לא החזיר. האם הוא לא החזיר מיוזמתו, או שהוא לא החזיר אחרי שמבקר המדינה הורה לו להחזיר?
היו"ר מנחם בן-ששון:
כל זה זה לא בהוראת המבקר. זה רק כשנודע.
אופיר פינס-פז:
ואם הוא לא ידע שהיא אסורה?
סיגל קוגוט:
הוא לא מחזיר כלום.
אופיר פינס-פז:
המבקר קובע שהיא אסורה.
סיגל קוגוט:
החובה שלו להחזיר זה כשהוא יודע שזה אסור.
אופיר פינס-פז:
נניח שהוא קיבל עכשיו תרומה אסורה. על פי החוק אסור לו. היו מקרים שאנשים קיבלו תרומות אסורות. פה הוא לא צריך לחכות למבקר,הוא צריך מיד להחזיר. יש הרבה מאוד תרומות שכשאתה מקבל אותן קשה לך לדעת אם זה אישי או מתאגיד. מדובר הרבה פעמים בתרומות מחו"ל. לפעמים אתה מעמיד את רואה החשבון שלך ולוחץ את התורם בצורה מטורפת. בכל שיק שחשוד בעיני אני מבצע הרבה מאוד פעולות על מנת לוודא שהוא אכן שיק אישי. המבקר פנה אלי לפחות ב5,6 מקרים שהוא ראה אותם כגבוליים. עדיין זה נראה דומה. איך שהשיק כתוב זה דבר שיכול להטעות ולבלבל. יכול להיות שיש פה אנשים שבתום לב קיבלו תרומה מתאגיד בניגוד לרצונם ובניגוד לדעתם. הם יקבלו קנס של 200 אלף שקל?
סיגל קוגוט:
זאת עבירת מודעות.
אופיר פינס-פז:
אני יכול להוכיח למבקר המדינה באותות ובמופתים שעשיתי ככל יכולתי כדי לברר שהתרומה הייתה תרומה אישית, כשבסוף מסתבר שהיא הייתה תרומה מתאגיד. הוא יכתוב שזאת עבירה.
נורית ישראלי:
הוא לא יכתוב עבירה, אלא עובדה. זה ההבדל בין הדוח במישור המינהלי לרמת הראיות או רמת ההוכחה שאתה צריך מעבר לספק סביר. לשם כיוונתי בדברי.
אופיר פינס-פז:
אנחנו לא רוצים שתסתפקו רק ברמה העובדתית.
נורית ישראלי:
מה חשיבות הכוונה אם התרומה היא אסורה?
סיגל קוגוט:
מה אתה עושה? את מבקשת ממנו להחזיר?
נורית ישראלי:
כן.
היו"ר מנחם בן-ששון:
מה אם נכתוב שהוא לא החזיר תרומה שנתקבלה בניגוד להוראות חוק זה ובניגוד להוראות המבקר?
אופיר פינס-פז:
בסדר גמור. המבקר לא עשה אבחנה בין אנשים כמוני שהחזירו מיוזמתם שיק או שניים לאנשים שקיבלו שיקים אסורים.
נורית ישראלי:
באופן שבו הדברים נכתבו היה כתוב שפלוני החזיר, לא היה כתוב אם הוא החזיר מיוזמתו או לאחר שביקש המבקר.
אופיר פינס-פז:
איך מטפלים בזה?
נורית ישראלי:
אני חושבת שהנקודה הזאת לובנה ונלמדה.
אופיר פינס-פז:
האם את אומרת שאתם יודעים לטפל בזה בלי צורך לחוקק את זה?
נורית ישראלי:
כך נדמה לי.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני חושב שיש כאן הבדל. צריך ליצור שתי דרגות. אי אפשר ששתיהן יהיו באותה עוצמה.
אופיר פינס-פז:
צריך להשאיר את שתיהן, כאשר האחת 50 אלף שקל, השנייה 200 אלף שקל.
נורית ישראלי:
חלק מהמצבים האלה מתעוררים כשמדובר במוסדות משפטיים שאינם מוכרים בארץ. אני מדברת על נאמנויות משפחתיות ועל כל מיני תאגידים רשומים. יש אנשים שמנהלים את חשבון העובר ושב הפרטי שלהם כמו קרן נאמנות. להבין אם זה חשבון אישי או משפחתי זה מאוד מסובך. להגיד שהאיש גיבש כוונה פלילית או שזה היה במודעות שהוא קיבל דבר אסור זה דבר מאוד קשה. להגיד שהוא קיבל תרומה אסורה במובן המינהלי זה דבר שאפשר להגיד.
היו"ר מנחם בן-ששון:
עד לנקודה שבו את אמרת לו הוא יכול להיות עבריין מינהלי או אפילו שוגה גמור. ברגע שאמרת לו הוא לא עבריין ולא שוגה, הוא פלילי.
אופיר פינס-פז:
מה לגבי (2)?
היו"ר מנחם בן-ששון:
זה חמור מאוד.
סיגל קוגוט:
בואו נעביר את (3) לעונש של 26 אלף שקלים במקום 200 אלף שקלים קנס, כי לא תהיה על דבר כזה אכיפה פלילית. מי יעמיד לדין על דבר כזה?
אופיר פינס-פז:
נניח שראש הממשלה קיבל במשך שנים מעטפות של כסף מזומן שאין להן זכר בדוחות הכספיים. לא יהיה על זה דין פלילי?
נורית ישראלי:
זאת שאלה של מדיניות התביעה. השאלה היא אם בעבירת שוחד מעמידים לדין על אי רישום תקבול לפי חוק מס ערך מוסף, לפי חוק מס רכישה וכיוצא באלה. אנחנו אומרים שיש לנו את העבירה העיקרית והיסודית. זה עניין של מדיניות התביעה. זה הכל בשיקול דעת. כל מקרה לפי נסיבותיו. אלה דברים מאוד מורכבים.
סיגל קוגוט:
לא מסר דוח זה דבר חמור. את העניין של התצהיר צריך למחוק.
אופיר פינס-פז:
אני לא מסכים שזאת לא תהיה עבירה. התצהיר אומר שהאדם נושא באחריות לכל מה שקרה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
תשימי את זה בדרגה 2.
סיגל קוגוט:
(ד) מפלגה שלא הודיעה לרשם ולמבקר המדינה על מועד בחירות מקדימות שפרק זה דין בהן או על מספר בעלי זכות בחירה בניגוד להוראת סעיף 28ג או על סכומים מרביים בניגוד להוראות סעיף 28ט דינה – כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) בחוק העונשין.
חנה רותם:
הסעיף פה כורך את ההודעה על קיום הבחירות עם גודלו של הגוף הבוחר. אם מפלגה הולכת לעשות בחירות מקדימות ביוני ועדיין רשימת הבוחרים לא סגורה היא לא יכולה להודיע לנו את שלושת הדברים האלה יחד.
סיגל קוגוט:
תוך 3 ימים היא צריכה להודיע.
חנה רותם:
3 ימים מהחלטת הוועדה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
במשפט מובלע בתוך סעיף (ד) צריך להיות X זמן אחרי היווצרות הדבר.
סיגל קוגוט:
צריך שיהיה שינוי בחוק העיקרי. ההוראה שקבענו פה שצריך להודיע תוך 3 ימים היא לא הוראה הגיונית. צריך לשנות אותה.
נורית ישראלי:
יש 3 מועדים שונים.
סיגל קוגוט:
ספר בוחרים וסכומים זה אותו דבר. בחירות מקדימות זה מועד אחר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
רק מועד קיום מועד הבחירות זה 3 ימים.
סיגל קוגוט:
אני מורידה את הקנס.
אופיר פינס-פז:
ל-26 אלף.
סיגל קוגוט:
28כז(א) נעשה מעשה או מחדל בידי מי שהוסמך על ידי מועמד לפעול לקידום מועמדתו בבחירות המקדימות, או בידי מי שפעל מטעמו כאמור, שאילו נעשה על ידי המועמד היה עבירה על פי פרק זה, רואים את אותו אדם כאחראי לעבירה.
(ב)(1) מועמד חייב לפקח ולנקוט בכל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת עבירה מן העבירות המנויות בסעיף 28כו בידי מי שהוסמך על ידו או פעל מטעמו, לקידום מועמדותו בבחירות המקדימות; הפר המועמד חובתו זו, דינו – שישה חודשי מאסר או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) בחוק העונשין. (2) נעברה עבירה מן העבירות המנויות בסעיף 28כו בידי מי שהוסמך על ידי מועמד או מי שפעל מטעמו, לקידום מועמדתו בבחירות המקדימות, חזקה היא כי המועמד הפר את חובתו לפי פסקה (1), אלא אם כן הוכיח המועמד כי נקט בכל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין כדי למנוע את ביצוע העבירה."
אופיר פינס-פז:
אנחנו מאפשרים פה למועמד לברוח מאחריות. זה עומד בסתירה להצהרה של המועמד שאומר שהוא אחראי לכל. אם הוא לא נקט בכל האמצעים ופיקח כדי שלא תיווצר עבירה זה אומר שהוא נושא באחריות. המשמעות של זה היא מאסר. 6 חודשים זה לא מאסר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
תעלה את העונש.
סיגל קוגוט:
אם היועץ המשפטי יצליח להוכיח שזאת לא הייתה עבירת פיקוח אלא עבירת שותפות, אז ממילא הוא יואשם בעבירה המרכזית.
אופיר פינס-פז:
יש מועמדים שנוח להם שהאנשים שעובדים איתם הם קרימינאלים באופיים. אני חושב שסעיף כזה ירתיע פוליטיקאים להעסיק אנשים שיכולים לסבך אותם. 6 חודשי מאסר לא מספיקים.
סיגל קוגוט:
זה לא סעיף מרתיע.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אתה רוצה שנה?
אופיר פינס-פז:
כן.
היו"ר מנחם בן-ששון:
יהיו 2 נוסחים להצבעה, האחד חצי שנה, השני שנה.
סיגל קוגוט:
לא עושים עבירת פיקוח עם אותו עונש כמו של עבירה עיקרית. (ד)(1) נעשתה תרומה בכרטיס חיוב כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו – 1986, מוסמך במקר המדינה, במסגרת ביקורת מערכת החשבונות של המועמד, לדרוש ממנפיק פרטי זיהוי של בעל הכרטיס ושל מספר החשבון שלו בתאגיד בנקאי, ולדרוש מתאגיד בנקאי פרטי זיהוי של בעל חשבון שממנו נמשכה התרומה, ושל מורשה חתימה בחשבון; לעניין זה, "פרטי זיהוי" – שם ומספר זהות (2) דרישה כאמור בפסקת משנה (1) תהיה בכתב ותכלול את מספר כרטיס החיוב שבו נעשתה התרומה, וכן שם ומספר זהות של בעל הכרטיס; מנפיק וכן תאגיד בנקאי ימסרו למבקר המדינה את פרטי הזיהוי המבוקשים, המצויים בידם.
אופיר פינס-פז:
למה אי אפשר לכתוב שאסור לתרום בכרטיס אשראי?
נורית ישראלי:
זה איסור לא סביר. זאת דרך גבייה מאוד פופולארית, מאוד נוחה. זה משהו שהוא מאוד שכיח וזמין. הכי פשוט לאסור את זה לחלוטין. אנחנו מצאנו שיש תופעה כזאת. הדרך הפשוטה להתמודד עם זה הייתה לאסור את זה לחלוטין. חשבנו שזה לא מידתי.
סיגל קוגוט:
בגלל שאת כל האינפורמציה הזאת מקבלים לפי חוק איסור הלבנת הון, שזה חוק שאנחנו מאוד משתדלים שלא תהיה זליגת מידע, איגוד הבנקים ביקש לתת את פרטי הזיהוי, לא את בעלי השליטה. אם יסתבר לכם שמדובר בתאגיד, אז ממילא תוכלו לברר את פרטי התאגיד ברשם החברות. חשבתי שאפשר להיענות לדרישה שלהם.
היו"ר מנחם בן-ששון:
בסדר.
סיגל קוגוט:
יש את העניין של דיווח און ליין. כיוון שהוועדה בחרה פה במודל שמאפשר לאסוף תרומות כל העת, אז הדיווח על התרומות חייב להיות און ליין. יהיה כתוב כך: "מועמד ימסור למבקר המדינה הודעה על כל תרומה שקיבל מתורם ועל כל תרומה שהחזיר לתורם באותה מערכת בחירות עם מתן התרומה לו את החזרתה על ידיו; מבקר המדינה יפרסם את המידע עם קבלתו."
אופיר פינס-פז:
למה אין לוח זמנים?
היו"ר מנחם בן-ששון:
אמרנו שזה יהיה מיידי.
נורית ישראלי:
האם הפער בין הנתינה להחזרה לא מאפשר איזו שהיא תופעה שבה נמצא תרומה לא מדווחת והוא יגיד שהוא שקל להחזיר אבל היה הרבה טורח סביב זה?
סיגל קוגוט:
אני לא חושבת שהוא יכול לטעון את זה לפי הנוסח הזה.
אופיר פינס-פז:
אם הוא קיבל תרומה שהוא רק רוצה לבדוק את צריכה לתת לו זמן לבדוק. זה לא שהוא מפקיד אותה ומדווח. אולי הוא רוצה להחזיר אותה מיד.
נורית ישראלי:
אני מנסה לחשוב מה יכול להתעורר.
אופיר פינס-פז:
אני מציע שנקבע 10 ימים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני מציע שזה יהיה בתוך 14 ימים.
חנה רותם:
יש מועמדים שמקבלים את הדיווח על התרומות שהם מקבלים באמצעות כרטיסי האשראי רק אחרי חודש.
סיגל קוגוט:
זאת שאלה משפטית לגבי מתי נחשב שהתרומה התקבלה. כאן מדבר מהרגע שהוא קיבל.
אופיר פינס-פז:
זה אומר שהוא לא מבצע את הפיקוח לפי הסעיף הקודם.
נורית ישראלי:
על ידי השבועיים האלה מאבדים את המידיות.
היו"ר מנחם בן-ששון:
זה חייב להיות בתחום הסבירות. נעשה את זה שבועיים.
סיגל קוגוט:
28יא. תמורה חומרית שמקבל מועמד לצורך פעילותו השוטפת, אף אם נעשה בה שימוש במערכת הבחירות, לא יראו אותה כתרומה או כהוצאה, ככל שהיקפה אינו עולה על זה שהיה לפני תקופת הבחירות. תמורה חומרית – העמדת רכב או הוצאות רכב, משרד או שירותי משרד.
היו"ר מנחם בן-ששון:
תמחקו את כל הסעיף הזה. זאת ממש תמורה. אם אני מקבל משרד ורכב אני באופן אוטומטי צריך לגלם את זה בתמורה שקיבלתי. זאת תמורה אמיתית.
סיגל קוגוט:
זה רחב מידי.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני חושב שכל מה שאדם מקבל מעבר למה שהוא צריך לקבל צריך להיספר.
אופיר פינס-פז:
אסור לך לקבל רכבים ליום הבחירות. זאת לא תרומה שמותר לך לקבל.
סיגל קוגוט:
לא מדובר כאן על מישהו שיעמיד לך צי רכב, אלא על דברים שהיו לך לצורך הפעילות השוטפת שאתה משתמש בהם גם אחר כך. מי ישווה בין תקופת הבחירות למה שהיה לפני זה?
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני בעד למחוק את הסעיף הזה.
סיגל קוגוט:
אני מציעה למחוק את הסיפא. אין לי בעיה להגיד שהעמדת רכב לרשותו של אדם במשך כל השנה לא תיחשב כתרומה, אבל שירותי משרד זה דבר שנראה לי בעייתי.
היו"ר מנחם בן-ששון:
מה יקרה אם נמחק את הסעיף? אם אני מוחק את הסעיף אני יוצר איסור ולא היתר. אם תיסע פי שניים קילומטרים אף אחד לא יעמוד ויגיד שיש בעיה.
חנה רותם:
יש מצבים שבהם משתמשים בשירותיהם של עוזרים אישיים לניהול מערכת הבחירות.
היו"ר מנחם בן-ששון:
זה אסור לפי חוק. אני רוצה שתורידי את הסעיף.
סיגל קוגוט:
הוחלט שמותר לקבל התנדבות בתקופת בחירות שלא עולה על 50 אלף שקל ושהיא לא במשלח ידו של האדם. בגלל שהסעיף הזה מוחל גם על הפעילות השוטפת, עולה מהסעיף שאסור לאדם לקבל התנדבות. אני לא רוצה להתעסק עם דיני ההתנדבות בכנסת, אבל אם רוצים להתיר בפעילות שוטפת לקבל התנדבות צריכים לקבוע את השיעור שלה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני מציע שזה יהיה בשיעור של 50 אלף.
אופיר פינס-פז:
אני מבקש לא להכניס את זה להצעת החוק.
סיגל קוגוט:
עלתה סוגיה בחוק לגבי מועמד שהוא חבר קיבוץ. כאן צריך להקל. האם נראה לכם שקיבוץ של המועמד רשאי לתת עד 50 אלף שקל?
אופיר פינס-פז:
אני מקבל את זה, בתנאי שמדובר בקיבוצים שלא הופרטו. המדינה יודעת מה הוא קיבוץ בהפרטה.
נורית ישראלי:
אולי במקום להיכנס לשאלת ההפרטה הוא יצטרך להוכיח שהוא לא הביא מהבית סכום נוסף.
סיגל קוגוט:
נניח שיש לו אח שעזב את הקיבוץ והוא נותן לו משהו. בגלל זה הקיבוץ לא ייתן לו?
אופיר פינס-פז:
כן. אני מציע שזה יהיה 15% ממה שמותר לו להוציא.
סיגל קוגוט:
בעמוד 19 יש את אותו עונש מינהלי, כלומר 15% מסך ההוצאות הבחירות גם אם לא מסרו לכם דוח וגם אם איחרו.
נורית ישראלי:
זה שיקול דעתי.
סיגל קוגוט:
זה בנסיבות מיוחדות. האיחור לא מצדיק את אותה חומרה של אי מסירת דוח.
אופיר פינס-פז:
תלוי איזה איחור.
נורית ישראלי:
אם אין שום נימוק שמתקבל על הדעת והוא רק משקף רשלנות..
סיגל קוגוט:
מה אם זה איחור של 7 ימים?
אופיר פינס-פז:
נניח שפניתי למבקר, ביקשתי אישור לאחר והוא אישר לי.
נורית ישראלי:
הוא לא זקף את זה לחובתך.
אופיר פינס-פז:
ברור שאם אדם יאחר בחודשיים הוא צריך להיענש.
נורית ישראלי:
בעיני זה סעיף של שיקול דעת ראוי. לא היו בעיות עם זה. זה הולך בצורה טובה ומדתית.
אופיר פינס-פז:
האם את מי שלא הגיש קנסתם ב15%?
סיגל קוגוט:
זה נראה לי קנס קל. יש עכשיו בחירות לרשויות המקומיות. נניח שהחוק הזה נכנס לתוקף באוגוסט. הייתם רוצים שהוראת השעה הקודמת תמשיך לחול על כל אלה שעושים פריימריז לרשויות, או שזה לא משנה לכם?
נורית ישראלי:
אם נחיל את החוק הזה באופן מיידי יצא שהבחירות הנוכחיות יהיו תחת שני משטרי דינים שמתחלפים באמצע. אי אפשר לעשות שני משטרי דינים על אגד אחד של בחירות.
אופיר פינס-פז:
זה יהיה לפריימריז הבאים שהם לא לרשויות מקומיות.
סיגל קוגוט:
אם עד אוגוסט יהיו פריימריז באחת המפלגות לכנסת אני יכולה להגיד שפריימריז שהתחילו לפי הוראת השעה ייגמרו לפי הוראת השעה, כאשר מה שלא התחיל לפי הוראת השעה יהיה לפי המשטר החדש.
אופיר פינס-פז:
אני מציע לקבוע מועד הצבעה לעוד שבועיים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני מקבל את ההמלצה. אני לא מתחייב לתאריך.
הישיבה ננעלה בשעה 13:40