פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 304 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה ופרוטוקול מס' 39 מישיבת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים יום רביעי, כ"ט באדר התשפ"ו (18 במרץ 2026), שעה 9:05 סדר-היום: << נושא >> הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל – דוח מיוחד 2025 << נושא >>. נכחו: אלון שוסטר – יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה טטיאנה מזרסקי – מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים מיקי לוי חברת הכנסת: יסמין פרידמן משתתפים: ליאור פורקוש – עו"ד, מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה אביב דויד – מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה יפעת סגל-רוזנבוים – מנהלת אגף פרויקטים מערכתיים בלשכת המשנה למנכ"ל, משרד הבריאות אור ליביס – סמנכ"ל בכיר כלכלה, תקציבים ואסטרטגיה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ורד גושן – אשתו של רון גושן ז"ל משתתפים באמצעים מקוונים: יעל פיילס – רפרנטית בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר יאיר קנון – רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר אלי נועה גוטליב – רפרנטית בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר אלי לנקרי – ראש עיריית אילת ד"ר יפה אשור – מנהלת המרכז הרפואי יוספטל ליאור שוך – מנהל מרחב אילת, מכבי שירותי בריאות לילך אבירם – מנהלת הכרה בהתמחויות וחינוך במועצה המדעית, ההסתדרות הרפואית בישראל ד"ר דברה ווסט – מנהלת הקורס הארצי ברפואה דחופה, בריאות, מחקר ומידע בישראל חיים כהן – אזרח מנהלות הוועדה: פלורינה הלמן לוין – מנהלת הוועדה לענייני ביקורת המדינה אפרת מורלי – מנהלת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים רישום פרלמנטרי: בת-אל צורף רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל – דוח מיוחד 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום רב, היום יום רביעי, כ"ט באדר התשפ"ו, 18 במרץ 2026, אני פותח את ישיבתן המשותפת של הוועדה לענייני ביקורת המדינה והוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים, בנושא הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל, על בסיס דוח מיוחד של מבקר המדינה, 2025. את הישיבה הראשונה על העיר אילת קיימנו בוועדה לענייני ביקורת המדינה בנובמבר 2025, זמן לא רב אחרי פרסום הדוח, שעוסק בהתייחסות הממשלתית לעיר במכלול של היבטי החירום, הפריפריאליות, כלכלה, בריאות, תיירות, תעסוקה ופיתוח. במלחמה אילת הפכה לעיר מותקפת מתימן, מה שגרם, שוב, זמן לא רב אחרי מגפת הקורונה, לשיתוק או לעיכוב מערכתי בעיר החשובה והאמיצה הזו. ואם תרשו לי, בתור איש עוטף עזה, עם לב ענק לקבלת התושבים – לא אחמיץ לטובת כולנו, ובפרט ראש העיר אלי לנקרי, שאני מבין שנמצא איתנו, את הפרגון – זו מילה לא טובה, הוקרה של ישראל כולה, ובפרט אנשי עוטף עזה והצפון שהגיעו לעיר אילת ומצאו בית במלוא מובן המילה. רצף המשברים שחווה המדינה בשנים האחרונות לא פסח על העיר הדרומית – מגפת הקורונה, אחריה ירי הטילים מתימן – הוביל לשיתוק מערכתי, אמרנו. המערכה הנוכחית, הגם שאילת לא נמצאת במוקד התקיפה, נכון עושות המערכות, וזו הסיבה שמיהרנו לעסוק בסוגיה. אילת נמצאת על הכוונת, כך צריך לראות את העניין, ואנחנו צריכים לדאוג שהיא לא תהיה רק על הכוונת של האויבים, אלא על הכוונת בגבולות הגזרה שלנו, של מדינת ישראל, של ממשלת ישראל ושל המעקב של הכנסת. על פי הדוח, 72% מהחלטות ועדת השרים בענייני אילת מלפני שנים ארוכות לא יושמו, מצבי החירום הובילו לחידוד הפערים. בדיון הקודם ראש העיר עדכן על כך כי העיר קיבלה פיצוי לדוגמה של 25 מלש"ח לתשתיות בעקבות חרבות ברזל, והחלק השני של הפיצוי לא התקבל. ראש העיר הציף את הפערים הכואבים, הקשים, בתחום הבריאות בעיר, הן בתחום בריאות המערכת המקומית והן בתחום חסמי התחבורה והמרחק שמונעים מתושבי העיר ואורחיה, העובדים בסביבה והמשרתים בסביבה לקבל טיפול רפואי הולם בחלק לא מבוטל של תחומי הרפואה, ובכך נעסוק. תוביל את העניין חברת הכנסת מזרסקי. הוועדה התחייבה לקיים דיון המשך שיתמקד בנושא במיוחד. אני מזכיר שבהחלטת הדיון הקודם ביקשנו דיווח ממשרד הבריאות על התוכניות לשיפור שירותי הבריאות, ונשמע ממשרד המבקר אם הם אכן קיבלו את התגובות, ומהן התגובות בעקבות הדוח. אני מבקש להודות לגברת ורד גושן, שמכבדת אותנו בנוכחותה וסייעה לנו בהכנת הדיון ובניסוח השאלות. ורד היא אלמנתו של רון, זכרו לברכה, שנפטר לאחר שלא קיבל טיפול רפואי ראוי. ורד עסקה שנים ארוכות בסוגיית פיתוח הנגב ברשות לפיתוח הנגב, והיא מכירה את הנושא היטב מההיבט הציבורי-הממלכתי, ולצערנו, גם בהיבט האישי. הנושא השני שהוועדה מבקשת לדון בו היום הוא נושא כלכלת העיר, שמושתתת על תיירות, לא מעט על תיירות, וכמובן, העסקים הקטנים והבינוניים מהווים נדבך חיוני, הן לתיירות והן לתושבים המקומיים. כדי לאפשר לעיר למלא את ייעודה החיוני, הייתי אומר כמטרופולין של קצה המשולש הדרומי עם אופק אדיר לאור התפתחויות אסטרטגיות במרחב – שאני מקווה שתהיינה חיוביות – המדינה חייבת להזרים השקעות ותקציבים באופן סדיר, מעוגנים בתוכניות רב-שנתיות, על אף מצבי החירום. וצריך להיות מסוגלים להפנות קשב גם במצבי החירום שאנחנו נמצאים בהם. לא כולם נמצאים שלוש פעמים ביום בדרך לטהרן. אנו חייבים לוודא התקדמות רציפה בפיתוח התחבורתי, היבשתי, האווירי, בניצול ופיתוח המשאבים הטבעיים, שמירת בריאות המפרץ ושמירת החוסן ושמחת החיים של מי שחי, מתארח ועובד במרחב. חברת הכנסת מזרסקי ממלאת מקום יושב-ראש הוועדה לפיקוח על הסרת חסמים. זו הזדמנות לכולנו לאחל בריאות לחבר הכנסת ביטון, יושב-ראש הוועדה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> כן. אני פה ממלאת מקום של יושב-ראש הוועדה מיכאל ביטון, הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים, ויש המון חסמים, כפי שציינת, חבר הכנסת אלון שוסטר, יושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה. אילת היא פנינה, פנינה כלכלית, תיירותית, והיא העוגן של מדינת ישראל. לפעמים מכירים רק את ירושלים, תל אביב ואילת, זה מה שמכירים במדינת ישראל. אילת באמת ידועה, ואם לא נשמור עליה, על כלכלה, על תשתיות, פשוט נאבד, נחליש את העיר, ואם עיר חלשה, היא מחלישה את המדינה כולה. רציתי להדגיש כמה דברים לגבי מערכת הבריאות, שירותי הרפואה בעיר אילת. אנחנו יודעים על פערים גם בשגרה. אנחנו מכירים שיש מחסור כוח אדם, יש חוסר בציוד וטכנולוגיות, אין מספיק משאבים כדי להנגיש שירותי רפואה ראויים גם לתושבים – אנחנו מדברים על 70,000 תושבים בערך, וגם לכ-50,000 התיירים שתמיד נמצאים בעיר. אנחנו מדברים על כמות די ענקית של אזרחים ותיירי חוץ שמגיעים לכאן, ואם לא ננפיק, לא ננגיש שירותי רפואה, זה יפגע בבריאות. כשאנחנו נמצאים בעת חירום, הבעיה הרבה יותר חמורה. בשגרה שירותי הרפואה באילת מתבססים על הטסה. אם יש מקרה חירום, אם יש מקרה חשוב שאין לו מספיק משאבים ואין כוח אדם מיומן בתחום ספציפי לפעולה ספציפית בבית חולים יוספטל, אז עושים הטסה. עם הטסה גם יש בעיה. הייתה החלטת ממשלה 4462, נדמה לי, שהציעה לחזק ולפתח גם מנחת למסוקים. אני יודעת שזה לא יושם, לא מספיק, לא פיתחו – אם אנחנו מתבססים על הטסה באמצעות כוחות ביטחון של צה"ל, גם, אי- אפשר להתבסס רק על הטסת רופאים או הטסת חולים, רופאים שמגיעים פעם בחודש, פעם בשבועיים ממרכז הארץ. למשל, עכשיו בעת חירום אין טיסות, אז הרופאים לא מגיעים, אי-אפשר גם להטיס חולים, אז מה לעשות? או שבן אדם ימות מטיל או שהוא ימות מהמחלה, כי אין מי שיטפל בו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם מתים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> והם מתים. הם מתים כי הם לא מקבלים טיפול בזמן, לא מקבלים אבחנה בזמן. אנחנו חייבים לפתח כוח אדם רפואי ותשתיות לשירותי בריאות מקומיים בתוך אילת. אבל אנחנו יודעים שצוותים רפואיים, רופאים, גם אחיות, מחפשים אופק מקצועי, מחפשים מחקרים בתחום הרפואה, מחפשים איכשהו להתפתח וגם שתהיה סביבה טובה למשפחה. הרופא לא מגיע לבד, יש לו משפחה, אז לבני או לבנות הזוג גם צריכה להיות תעסוקה, לילדים צריך להיות חינוך הולם, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, עם מגוון אופציות. אנחנו לא רואים את זה באילת, ולא בגלל שראש העיר לא רוצה. הוא מצוין, הוא רוצה. ביקרתי כמה פעמים ונפגשתי, ואנחנו בקשר, ביקרתי גם בבית חולים יוספטל. בזמנו, בחוק הקאפ הקודם, לפני ארבע שנים, ממש שמתי אולטימטום למשרד האוצר: אתם חייבים לתת MRI לבית חולים יוספטל. למרכז הרפואי יוספטל לא היה מכשיר MRI. אנחנו לא במאה ה-20, אנחנו במאה ה-21, בשנים מתקדמות, ועדיין פעם בשבועיים הייתה מגיעה ניידת. זה השירות שמגיע לתושבי אילת. בסדר, עכשיו יש להם את ה-MRI שלהם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הביאו מעקבה או מבאר שבע? מאיפה? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> הביאו, יש להם עכשיו משלהם, ברוך השם. אבל MRI לא פותר את כל הבעיות. מי עושה פענוח? מי עושה שירות? גם אחיות וגם פרמדיקים, האם אפשר להביא לשם גם עוזרי רופא ולהרחיב? צריך לשנות את הגישה לשירותי רפואה באילת. הצעתי, דיברתי גם עם יפה, דיברתי עם מנכ"ל משרד הבריאות ועם השר שהיה, אוריאל בוסו. יש לי גם הצעת חוק לשירותי רפואה באילת שנותנת פתרון מצוין לפריפריה, שרופאים יועצים בתחומים אורתופדיים, נוירולוגיים, ראומטולוגיים, המטולוגיים – רפואה יועצת, שכל רופא שמגיע לאילת ייתן טיפול, שירות וייעוץ לכל המבוטחים של כלל הקופות, ולחשוב על נוסחה מיוחדת, נוסחת התחשבנות והשתכרות של הרופא, שייתן שירות לכולם. זה יצמצם תורים ולא יהיה עומס הוצאות על קופת חולים אחת, שהיא אחראית, שהיא מטיסה את הרופא, וגם לרופא זו תהיה אופציה. אני יודעת שבדיון הקודם אצלכם, כאן בוועדה, ביקשתם לשקול אופציה להעביר את בית חולים יוספטל מבעלות כללית, להגדיר אותו כבית חולים ממשלתי. אגיד יותר מכך, צריך להגדיר את המרכז הרפואי יוספטל כמרכז רפואי-על, עם תקציבים, עם תקנים, עם אופציה לפתח מחקר. זה מה שיביא כוח אדם איכותי לאילת. אז אשמח לשמוע היום את משרדי הממשלה, ותודה רבה שאתה עקבי ואתה מקדם את הנושא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, חברת הכנסת מזרסקי. בבקשה, חברת הכנסת יסמין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. ראשית, אני מתנצלת, כי אני במקביל על עוד ועדה והיא סופר קשורה לזה, ואגיד למה. כולנו יודעים מה האתגרים של אילת, כולנו יודעים שהאתגרים בבריאות הם הדבר הכי דחוף, כולם יודעים מה הבעיות, כולם פילחו, ניתחו. זה בערך הדיון השביעי שאני נמצאת בו, כמה מהם יזמתי. אנחנו יודעים מה הבעיות, אנחנו יודעים מה יפתור אותן, וכלום לא משתנה. וזה התסכול. אני כמעט חמש שנים בכנסת, כלום לא השתנה, פלסטר על פלסטר על פלסטר. זה כל כך מתסכל. ומה עוד יותר מתסכל? אני כרגע בקרן העושר, היום כנראה נעבור להצבעות. אני מנסה להתנגד שם. יש בקרן העושר 230 מיליון, מתוכם האוצר השתלט על 125 מיליון עבור משרד הבריאות. פרויקטים שונים ומשונים, חשובים כולם, הם לא אמורים להגיע לקרן העושר, הם לא אמורים, זה לא אמור לצאת מהתקציב של קרן העושר. וכולנו אמרנו שם: קחו את 125 המיליון האלה, שימו אותם לתוכנית עבודה מסודרת עבור יוספטל. לא נתנגד, נהיה קואליציה ואופוזיציה, אשכנע את כולם, תבנו תוכנית עבודה. מה אתם עושים לי פלסטר, ספסלים פה, פינת קפה שם? נכון, בריאות הנפש – הכול חשוב, אבל אין בית חולים, זה לא בית חולים. יוספטל איננו בית חולים, מנהלת בית החולים אפילו לא מוגדרת כמנהלת בית חולים, היא אפילו לא על תקן של מנהלת בית החולים. אין לי מושג איך תושבי אילת סובלים את זה, באמת שאין לי מושג, נשגב מבינתי, אבל כל מי שנוסע לאילת, אז שייסע עם אזהרת מסע. אתה מגיע לאילת, אין לך קרדיולוג; אתה מגיע לאילת, אתה עלול למות שם. ואת רון אני מכירה מאז שאני בת עשר, את כל המשפחה המורחבת, באמת בת בית הייתי במשפחה הזאת. והינה, זה קרה, הרע מכול קרה לנו מול העיניים, מול העיניים של אשתו. מה צריך לקרות כדי שהמדינה תפסיק לצפצף על תושבי אילת ועל כל תושבי מדינת ישראל? כי אין מישהו שלא מגיע לאילת. מה צריך לקרות? אני לא מאשימה אותך, את פה באת לייצג, אבל תסבירו לי, 125 מיליון – אני עכשיו עוברת לחדר הסמוך – למה אתם לא לוקחים אותם ובונים תוכנית עבודה? MRI, רופאים. כולנו יודעים מה הבעיות, אי-אפשר כל פעם לסתום איזה חור, די. אנחנו בנגב מתים ארבע שנים קודם, אני לא יודעת, תושבי אילת בכלל כנראה יותר שנים, מתים קודם. אין שום סיבה בעולם, שום סיבה בעולם שנקבל את זה. סליחה שאני ככה, זה פשוט כל כך מתסכל. ואני יודעת שגם הדיון הזה – וחשוב שהוא יקרה, ונשמע את כולם – שום דבר לא ישתנה. הדבר היחיד שצריך להשתנות זו הממשלה הזאת. סליחה. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה לך. אני מקווה שכל ממשלה שתהיה תעסוק בסוגיה החשובה הזאת, ותודה לך, יסמין, שאת מעלה שוב ושוב, ובסוף טיפות המים יחצבו באבן. אני מבקש מנציגי משרד מבקר המדינה לתת תמצית של מה שקרה בשלושת-ארבעת החודשים האחרונים. << אורח >> ליאור פורקוש: << אורח >> תודה רבה. דוח משרד מבקר המדינה בחן את מידת ביצוע החלטות הממשלה שעסקו בפיתוח התיירותי והכלכלי של העיר אילת, לא רק מהזווית של ההתקדמות בסוגיות ספציפיות, אלא גם מהזווית האסטרטגית של אילת עבור מדינת ישראל. אנחנו רוצים לציין כמה דברים קצרים. במלחמת חרבות ברזל, כידוע, אילת הייתה עיר מקלט לעשרות אלפי ישראלים, שנאלצו להתפנות מבתיהם, וגם באירוע המשמעותי שאנחנו חווים בימים אלה אילת תורמת את חלקה לחוסן של החברה הישראלית, כמו שצוין פה. כדי שאילת תוכל להמשיך ולשמש עיר אסטרטגית ותמצה את הפוטנציאל הגלום בה, נדרש לחזק את העיר בשגרה, קודם כול, כדי שהיא תהיה ערוכה טוב יותר בזמן חירום. העיקרון הזה עלה בעוד דוחות של משרד מבקר המדינה, בעוד תחומים. העניין קריטי, כמו שצוין כאן, בתחום הבריאות, בבית חולים יוספטל ובקהילה, לנוכח המחסור בכוח האדם הרפואי. ובנוסף, כמו שציינתם מקודם, יש חשיבות רבה בחיזוק העסקים בעיר, שדרוג המוצר התיירותי, קידום הגיוון התעסוקתי בה, כדי לחזק את חוסנה הכלכלי של העיר, כדי שהיא לא תהיה תלויה רק בתיירות, זה מה שקורה היום. כל אלה מחייבים קשב וטיפול ממשלתי רב-מערכתי. אני מבקש להודות לשני היו"רים ולממלאת מקום יושב-ראש הוועדה להסרת חסמים על המשך העיסוק בנושא החשוב הזה. נבקש לשמוע בדיון הזה, ככל שייתן הזמן, כמה סוגיות. קודם כול, בתחום הבריאות, לדעת מה התקדם. גם התייחסות לנושא של לימודי רפואה באילת, כי זה גם אמור להביא איזשהו כוח אדם רפואי לעיר. גם נרצה לדעת מכל המשרדים אם יש כוונה לקדם תוכנית אסטרטגית חדשה לעיר אילת, לאחר שהקודמת הסתיימה, התמריצים שהיו בה הסתיימו, ונרצה לדעת אם יש פה המשכיות לתהליך הזה, איפה זה עומד. מבחינת דיווח תיקוני ליקויים, כמו שעלה בסוף הישיבה הקודמת, קיבלנו את רוב התשובות. לא קיבלנו את התייחסות משרד האוצר, שאמור להיות גם גורם מרכזי בתחום הבריאות וגם גורם מרכזי באותה תוכנית אסטרטגית שמדברים עליה כבר כמה שנים. גם רמ"י, קק"ל ומשרד הכלכלה עוד לא העבירו התייחסות, ומשרד הבריאות עוד לא העביר התייחסות אבל ניתנה לו אורכה בעקבות תהליכים שמקודמים בו. נקודה אחרונה, כבוד היושב-ראש, הדוח סקר גם פרויקטים לפיתוח החקלאות הימית באזור אילת וגם קידום תעשיית המזון מן החי, שאנחנו רואים היטב במלחמה הנוכחית, הנושא של ביטחון מזון, כמה חשוב שתהיה לנו עצמאות בנושא הזה. ונבקש לדעת, משרד החקלאות, על ההתקדמות בפרויקטים. מדובר בפרויקטים גדולים, משמעותיים, שגם יסייעו לביטחון המזון וגם יגדילו את הגיוון התעסוקתי בעיר ויחזקו את העסקים בה, כך שהכול משתלב וכרוך, ואנחנו באמת מודים לכם על הקידום של הנושא. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. אני מבקש כרגע מראש העיר אילת, בתקווה שהוא נמצא איתנו, אלי לנקרי. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בוקר טוב, אני נמצא כאן, ואני מתנצל שאני לא איתכם בירושלים, אדוני היושב-ראש. אני כמובן כאן מתחילת הדיון, ושומע את הדברים ומתרגש מאוד לשמוע את האמירות שלכם, גם שלך, אדוני יושב- ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה, גם של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, שהיא ממלאת מקום של הוועדה לתהליכי הסרת חסמים, גם של חברת הכנסת יסמין סאקס פרידמן. שמעתי את הדברים, שמעתי שהם יוצאים מליבכם, ואני מודה שהתרגשתי יחד איתכם, כי אי-אפשר היה לתאר את הדברים טוב יותר מאשר תיארתם אותם. כמובן שמעתי גם את נציג מבקר המדינה, ואני רוצה להגיד קודם כול, כשמבקר מדינה מחליט לקיים או לערוך ולהקדיש דוח ביקורת שלם לעיר אילת, הוא עושה את זה כמובן גם מתוך הכרה במה שדיברתם עליו עכשיו ובמה שכל ממשלות ישראל לדורותיהן מדברות עליו, על חשיבותה האסטרטגית של העיר אילת. כל הזמן אומרים לנו כמה אילת חשובה אסטרטגית, ולמה אילת חשובה אסטרטגית. ואני כמובן מודה מאוד גם למבקר המדינה על עצם הכנת הדוח החשוב הזה וחשיפת האתגרים הגדולים, שאיתם מתמודדת העיר לאורך שנים ארוכות. וחשוב להגיד כאן, כשאומרים שעיר חשובה אסטרטגית, זו לא יכולה להיות עוד סתם אמירה. זאת אומרת, בסדר, היא חשובה אסטרטגית, אז מה עושים עם זה? עיר שחשובה אסטרטגית צריכה להיות חזקה, נקודה. כי אם היא לא חזקה, היא לא חשובה; אם היא לא חזקה, היא לא יכולה להיות עיר אסטרטגית למדינת ישראל. ואילת אכן עיר אסטרטגית למדינת ישראל מכל מבט שרק תרצו. אילת סוגרת את קצה המדינה מדרום; אילת מבודדת ורחוקה מכל מדינת ישראל; אילת חולקת גבולות שלום עם מצרים וירדן, ובקרוב, אני מקווה, עם סעודיה. וכבר נתת רמז, אדוני היושב-ראש, על מה יכול להיות כאן בהמשך, כשאילת היא גם שער למדינות המפרץ, שאיתן נחתמו הסכמי אברהם וממשיכים להתפתח; אילת היא שער לאסיה ולאפריקה וגשר יבשתי לאירופה; לאילת יש נמל ימי בין-לאומי ונמל תעופה בין-לאומי, ויש לה את כל הפוטנציאל להפוך למטרופולין גדול, חשוב, חזק, אם רק תתקבל החלטה, אבל החלטה שאיתה צריך ללכת עד הסוף. זה אומר שצריכה להיות כאן תוכנית רב-שנתית לא בעוד החלטת ממשלה, כי הינה, אדוני היושב-ראש, שני היושבי-ראש, אני מספר לכם ומבשר לכולם כאן, יש עכשיו החלטת ממשלה שמתקדמת לעיר אילת, ואני מלא הערכה על כך. מתקדמת החלטת ממשלה על ידי משרד ראש הממשלה, זה כבר קורה כל החודש וחצי-חודשיים האחרונים, בשיתוף עם האוצר. אבל גם החלטת הממשלה הזו לא תושיע את העיר אילת, היא לא תביא – בסוף מה אנחנו רוצים? אנחנו רוצים לפתור את האתגרים שאיתם העיר מתמודדת, בראשם, שירותי הרפואה. אני שם את זה בכל מקום. אני ראש עיר ששם את נושא שירותי הרפואה בראש סדר העדיפויות, כי אני יודע למה אני עושה את זה. אילת גם לא תוכל לצמוח בלי לפתור את שירותי הרפואה, וכולם יודעים למה. אבל אני גם לא רוצה לדשדש כעיר בתחתית תוחלת החיים במדינת ישראל. לא יעלה על הדעת. עד מתי? עד מתי? אני כבר לא רוצה לפרט, דיברו הכול על החוסרים בשירותי הרפואה באילת, דיברו על ההשלכות של זה, דיברו על מה קורה בעקבות זה. זה לא יכול להימשך. אגב, כשאמרו לי: לאן אתה רוצה להסב את הכסף של החלטת הממשלה? כמו שעשיתי את זה בפעם הקודמת, אמרתי גם עכשיו: את חלק הארי אני רוצה לשים בשירותי הבריאות. שום ראש עיר לא עושה את זה, הינה, אני אומר לכם באחריות, כי שירותי בריאות זה דבר מובן מאליו, מדינה חייבת להעניק אותם לכל תושביה באופן שוויוני. כולם צריכים לקבל שירותי בריאות, זה מובן מאליו, או שירותי תחבורה. מה, זה לא מובן מאליו? ברור שזה מובן מאליו. אז למה אצלנו זה לא מובן מאליו? אמרתי, פה צריך לטפל קודם כול באתגרים. אני יודע שגם מה שיקרה עכשיו יהיה צמצום של הפערים, לא נתגבר על הפערים. אני לא רואה את הפתרונות שבסוף יביאו את אילת לאן שאנחנו רוצים. ובצד האחר, יש פוטנציאל ענק לעיר הזו, פוטנציאל שאני, קודם כול, שם אותו על השולחן של הממשלה. יש את התוכניות, כולן כתובות. אגב, כולן בעלות כדאיות כלכלית מובהקת בראש ובראשונה למדינת ישראל, וכמובן גם לעיר אילת. אני לא רוצה, כעיר, להישען על צווארה של מדינת ישראל לעד ולעולמי עד. אני לא צריך להיות שם. אנחנו באמת לא צריכים להיות שם, יש לנו את היכולת לפרוץ קדימה ולממש את הפוטנציאל האדיר שיש לעיר הזאת, ועכשיו אנחנו מדגדגים אותו. אנחנו לא באמת בכיוון של לממש, אנחנו רק מדגדגים את הפוטנציאל, ואני זועק מדם ליבי: אפשר לעשות את זה. אתם מכירים אותי, אני יודע להסתכל על חצי הכוס המלאה, וכשמקדמים החלטת ממשלה לאילת בזמן כזה קשה, אז אני מעריך את זה, אני מעריך את זה מאוד, ואני מעריך שזה גם יצמצם פערים. אבל כן דברים מהותיים, כמו בשירותי הבריאות, שיציגו כאן גם מומחים ממני. אבל זה שביקשתי ממנהלת בית החולים לקבל רשימה של רופאים מומחים שחסרים לאילת, ואני מקבל רשימה ראשונה של 16 רופאים מומחים – כלומר, כל הרופאים המומחים בתחומים הכי חשובים של קרדיולוגיה, נוירולוגיה, אונקולוגיה ומה שאתם רוצים, אין לאילת, אין. וכן, אמרה חברת הכנסת מזרסקי בצדק, אילת היא לא עיר רק של 70,000 תושבים. אנחנו בכל רגע נתון עיר של – אם זה בקיץ, אז זה 160,000, 150,000, ואם זה בימים כתיקונם זה 110,000, 120,000, 130,000. ואי-אפשר להתעלם מהנתונים האלה, ואי-אפשר להמשיך ולדשדש. יש כאן הזדמנות אדירה, ולכן אני מעריך כל דיון כזה, כי כל דיון כזה מטפטף ומחלחל, לא יעזור כלום, זה בסוף מחלחל. קשה לנו, קשה לנו, על כל דבר זה מלחמה. חברת הכנסת מזרסקי זוכרת את המלחמה שעשיתי יחד איתה, יחד עם אחרים, כדי להביא MRI לאילת. לא ייאמן, אמרו לנו: MRI זה 104,000 נפש, אתם רק 70,000. אמרתי: מה אתם רוצים שאעשה? שאביא מעקבה? מה אתם רוצים? אז על כל דבר זו מלחמה. הגיע הזמן להתחיל ולפתור את הבעיות ואת האתגרים הללו של העיר אילת. אני לא בכיין, אני לא בוכה, אנחנו עיר שיכולה להיות עיר חזקה. ראיתם מה קרה כשקיבלנו החלטה לקלוט כאן 70,000, 65,000 מפונים ומתפנים, ודאגנו לכל צורך שלהם בלי לשאול שאלות מאיפה יבוא הכסף. השנה הראשונה שנכנסנו לגירעון כעירייה הייתה 2024, בגלל המצב הזה של הקליטה. ואני לא מקטר ואני לא בוכה, זאת הייתה זכות וזאת הייתה חובה שלנו לעשות את זה. כלומר, אילת כן יכולה להיות נכס אסטרטגי למדינת ישראל. מה שהיא צריכה להיות – היא צריכה להיות חזקה. זה לא אינטרס שלי כראש עיר או אינטרס של העיר אילת ושל תושביה, זה צריך להיות אינטרס מובהק של מדינת ישראל, זה צריך להיות אינטרס מובהק של ממשלת ישראל. אם לא מבינים את זה, יש כאן לקות בהבנה. אי-אפשר להמשיך ולהצהיר: "חשובה אסטרטגית", "חשובה אסטרטגית". חשובה אסטרטגית, ונמל סגור שנתיים וחצי, זה "חשובה אסטרטגית". ותשאלו את כל מי שאתם רוצים, יגידו לכם: נמל אילת הוא נכס חשוב אסטרטגית למדינת ישראל. אבל הוא מושבת שנתיים וחצי. נכון, מלחמה, נכון, יש סיבות, נכון, חות'ים, נכון הכול, אבל לאן זה עוד הולך? אז, ברשותכם, אני לא רוצה להאריך יתר על המידה, כי יש כאן באמת אנשים טובים שרוצים לסייע, רוצים לעזור. משרד הבריאות מבין, אני יודע את זה, אני מדבר עם המנכ"ל, דיברתי עם השר הקבוע, גם עם השר המחליף, אני מדבר עם מי שמוביל את הוועדה המיוחדת לאילת, ד"ר ספי מנדלביץ', ואני מדבר עם כולם, ואני מזהה שאנשים מבינים, קודם כול, מבינים, ורוצים לעזור. אז בואו נעשה את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ראש העיר, אני רוצה לשאול אותך לקראת סיום דבריך אם אתה יכול לאפיין מהו הרכיב בתחום הבריאות, בוא נתמקד בזה, שהחלטת הממשלה שמתהווה כרגע, כפי שסיפרת, נוגעת בה, ובמה לא. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני יודע שהיא נוגעת בנושאים חשובים, אבל לא בכולם. אחד הנושאים שביקשתי לשים עליו דגש, וההחלטה מתייחסת אליו, זה כל נושא הרופאים המומחים. אמרו שאי-אפשר להביא רופאים מומחים לאילת, אני לא מקבל את האקסיומה הזאת, אני לא מוכן לקבל את זה, אין דבר כזה, הכול אפשר, תלוי מה אתה נותן להם. ועכשיו הצעתי הצעה, הינה, אשים אותה כאן, קופת החולים, או כללית, מוציאה בערך 50 מיליון שקלים לחמש שנים – ההחלטה היא לחמש שנים – כדי להביא רופאים מומחים לאילת, להטיס אותם, להלין אותם, לשלם להם שכר נוסף. זה עולה כ-10 מיליון שקלים לשנה. אני אומר שב-50 מיליון השקלים הללו אפשר להביא 16 רופאים מומחים לאילת, אפשר. היום יש הזדמנות אדירה, כאשר יש לנו גם בית ספר לרפואה, שבעזרת השם, יתחיל לעבוד, ועבדתי על בית הספר לרפואה ארבע שנים עד שקיבלנו את זה. אפשר כי הם יכולים להפוך גם למרצים; כי אני מוכן לפתוח להם מעבדות, שיהיה להם כאן גם מחקר לעשות; כי אני מוכן לשחרר אותם גם להגיע למרכז - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> זאת הדרך. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> - - פעם או פעמיים בשבוע; כי פה תהיה להם גם אפשרות לקבל מענקים מיוחדים מוגדלים בתוך התקציב הזה, אפילו בלי להוסיף תקציב, בתוך התקציב הזה, לקבל מענקים יותר מוגדלים ממה שנתנו להם עד עכשיו, יותר מוגדלים; לשמש כמרצים; לקבל אפשרות לעשות כאן מחקרים. כל מה שהם שואפים ורוצים, הם יכולים לקבל. כמובן גם דיור, גם לקבל דיור הכי טוב שרק אפשר. יש לנו מערכת חינוך מצוינת, ולילדים שלהם ניתן את הכי טוב. מערכת חינוך, אגב, שזכתה בפרס חינוך ארצי, עם כל המאמץ שלה. יש כאן כמה דברים שמחויבים להיות. כמובן, אני בטוח שאנשי המקצוע כאן יגידו מה יותר דחוף, מה יותר חשוב. הפכתי להיות חצי רופא, עוד לא קיבלתי דיפלומה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> העיקר שתשמור על הבריאות, ראש העיר. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> תודה, אדוני היושב-ראש, אבל כן, באמת מדם ליבי אני אומר את הדברים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> שירותי רפואה הם לא מותרות, הם בסיס. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. מייד אני מעביר אל חברת הכנסת מזרסקי את ניהול הפרק של הבריאות, שהוא פרק מרכזי. אני רוצה לציין שבשני הקצוות של המדינה, בקריית שמונה ובאילת, הנושא הבריאותי תופס מקום, כפי שראש העיר אילת הזכיר, בלתי פרופורציונלי יחסית לסדר-היום של ראשי ערים אחרים, ודי לחכימא, זה אומר הכול. בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> נכון, חבר הכנסת שוסטר, הפערים הם עצומים, ואנחנו רואים שאנשים, אזרחים נופלים קורבנות בגלל שחסר כוח אדם מקצועי וחסרים משאבים למרכזים הרפואיים, גם למרכז רפואי יוספטל וגם למרכזים הרפואיים בקהילה של ארבע קופות החולים. ורציתי לשמוע את גברת ורד גושן, אלמנתו של רון גושן. רון נפל קורבן מהתנהלות כזאת או אחרת, או חוסר במשאבים, אז תשתפי אותנו, בבקשה. כבר היית פה, נכון? << אורח >> ורד גושן: << אורח >> נכון, הייתי בוועדה להסרת חסמים לפני חודש וחצי. זו גם הזדמנות להודות לשניכם על דיון כזה מיוחד שמשלב בין שתי הוועדות, וגם לחבר הכנסת מיכאל ביטון, שמנהל מאבק עיקש על נושא הבריאות בפריפריה כבר הרבה שנים. הסיפור של רון באמת קיבל הד תקשורתי מאוד מאוד גדול, דווקא בגלל הבנאליות שבסיפור כי הוא יכול היה לקרות לכל אחד. רון נכנס עם אבחנת התייבשות, קיבל טיפול לא הולם, לא ראוי, לא בזמן, וגם כשכבר הוחלט לפנות אותו לבית חולים אחר, זה היה מעט מדי ומאוחר מדי, והוא נפטר למעשה בדרך, כשהייתי שם. המקרה של רון חושף כשלים מערכתיים. אבל האמת היא שזה לא הפתיע אף אחד, אף נציג ציבור, אף איש מערכת בריאות ואף תושב אילת, גם כששמעו את הסיפור הזה. הפערים האלה, כמו ששמענו גם כאן, ידועים כבר שנים. אני רוצה להציע פה שנהיה כבר בשלב הבא, השלב שבו ניקח את הסיפור של רון ונהפוך אותו לתיקון, ודווקא בתקופת החירום שבה אנחנו נמצאים, בשיאה של מערכה ביטחונית, הדחיפות של הנושא הזה – והזכיר את זה גם פה נציג מבקר המדינה – דווקא עכשיו, בשלב הזה, מתחדדת מאוד. אילת היא עיר מפלט. כמות האזרחים מרחבי המדינה שממלאים כיום את אילת, אילות והערבה היא עצומה. אני מציעה לכולכם לנסות למצוא היום מקום בערבה, לא תצליחו. השבוע, אגב, באופן פרדוקסלי, ראיתי ציוץ של רופא שעבד בעבר במיון ביוספטל. כך הוא צייץ: "ליבי עם רופאי יוספטל". ואני ממש מאמינה לו, אבל הלב שלי עוד יותר עם התושבים של אילת ועם המבקרים הרבים שמגיעים עכשיו לאזור. כי מי שמגיע היום לאילת, לאילות או לערבה לא בהכרח יודע מה המשמעות של המרחק והמחסור במענים רפואיים. תדמיינו אישה בהיריון מתקדם שנמלטה מהסטרס של הטילים במרכז אל השקט של הערבה, היא לא מעלה על דעתה שהיא עלולה לאבד הכול בגלל איזשהו סיבוך קטן ואולי לא צפוי; משפחה שהגיעה להתארח באילת לא תעלה על הדעת שבמקרה של התקף לב, תאונה או, חס וחלילה, דלקת חריפה, לא בטוח שיראו רופא בזמן, מומחה שיידע לאבחן ולטפל. ופה אני שמה שאלה פשוטה: האם אנחנו באמת בטוחים שמערכת הבריאות שם מסוגלת לעמוד במשימה? שיפור המענה הרפואי באזור הוא לא רק עניין מקומי, יש לו משמעויות אזוריות ואף לאומיות, ולכן אני מגיעה לכאן עם בקשה אחת: בואו נישאר עם עיניים על הכדור, מצבי חירום לא מגיעים רק בזמן מלחמה. מה שבמרכז הארץ לפעמים נחשב רק למקרה דחוף יכול באזור ספר – ואילת היא אזור ספר – בתוך זמן קצר להפוך לחירום של ממש. לידה שמתחילה באמצע כביש ערבה כשאין ציוד רפואי ואין צוות, תאונת דרכים בלילה על כביש ארוך או מרוחק, או אפילו כמו במקרה שלנו, תקלה טכנית במעבדה, שבגללה לרופאים אין בזמן אמת תוצאות מלאות של בדיקות דם. במערכת רפואית מרוחקת, שבה המרחק למרכז רפואי גדול – במקרה הזה הוא שעות – הזמן עובד אחרת, ומה שנראה בהתחלה כמו עוד מקרה לבדיקה יכול מהר מאוד להידרדר למצב חירום. ובחדר מיון קטן, לעיתים, ללא מתמחים מצוינים וללא רופאים מומחים – שמענו בוועדה הקודמת את מנהלת בית החולים אומרת שלמעלה מחצי יממה, למעשה, אין רופא מומחה שמאייש את המלר"ד, זה חמור מאוד – ובחדר מיון כזה, שבו מגיעים עשרות מקרים של חום, כאבי בטן, דלקות אוזניים או התייבשות, כמו במקרה שלנו, היכולת לזהות בתוך כל אלה את המקרה האחד שהוא באמת חירום רפואי היא מיומנות קריטית שכרגע לא קיימת שם. דווקא בגלל זה, המיומנות של עבודה בחירום חייבת להיבנות בשגרה – והזכיר זאת גם נציג מבקר המדינה – כי בזמן חירום, אנחנו רואים את זה, אנחנו יודעים להתגייס, פתאום יש נכונות לעזור, יש גמישות במערכות, יש שיתופי פעולה בין מוסדות, גם כאלה שמתחרים אחד בשני, אבל לצערנו בשגרה אנחנו לא תמיד רואים את אותה רוח. ואני, כמי שמגיעה – וציינת את זה, יושב-ראש הוועדה – אחרי שנים רבות של עבודה ברשויות מקומיות, יכולה להגיד דבר אחד בביטחון: שום תרגיל חירום תיאורטי, מוצלח ככל שיהיה, לא יחליף מערכת שעובדת טוב בשגרה, ולכן זו העבודה האמיתית, לחזק את המיומנויות, לבנות את שיתופי הפעולה בין הגופים ולעשות את הדבר האמיתי, לא רק לדבר עליו או לתרגל אותו. מאז היו שתי כתבות שפורסמו על המקרה של רון, גם ב-ynet וגם תחקיר בכאן 11. אגיד לפחות איזשהו שביב של אופטימיות: אנחנו באיזשהו ציר של עבודה, נערכו פגישות עם נציגים של משרד הבריאות, ונמצאת כאן גם נציגה, במטרה להניע איזושהי תוכנית לאומית שתייצר שינוי אמיתי, להפסיק עם פתרונות נקודתיים שלא מצטרפים יחד לשינוי מערכתי, כשהמטרה היא לייצר לראשונה תפיסה מערכתית שמותאמת למציאות של פריפריה גיאוגרפית קיצונית. והיעד הוא שזה יהיה ויוכלל בבסיס תקציב המדינה לשנת 2027. כי גם החלטות ממשלה טובות ככל שיהיו, הן נגמרות, הן זמניות, הן לא בהכרח מחזיקות. לכן אני נמצאת כאן היום כדי לבקש מהוועדה לוודא שהתהליך הזה אכן מתקדם ואכן קורה, ובעיקר לוודא שהתוכנית תתמקד בשני צעדים מרכזיים שייצרו שינוי אמיתי: אחד, לייצר אחריות ניהולית וקלינית ברורה לבית חולים יוספטל, כחלק מאיזושהי מערכת רפואית גדולה וחזקה, שתנטרל כרגע את החיסרון לקוטן שמאפיין היום בית חולים קטן ומבודד; הדבר השני, להקים מסלול התמחות יוקרתי ברפואת ספר. יש מודלים כאלה בעולם – בקנדה, בארצות הברית, באוסטרליה. אנחנו לא צריכים להמציא שום דבר שיהפוך את המרחב הזה לאי של מצוינות ויבנה דור חדש של מתמחים ומומחים. אסיים בזה: הסיפור של רון, שלנו, של המשפחה שלנו, הוא סיפור אישי וכואב, אבל הוא גם יכול להיות נקודת מפנה, אם נדע לקחת את הכאב הזה ולהפוך אותו לתיקון. אני רוצה לקוות שהמורשת של רון לא תהיה רק הסיפור של מה שקרה, אלא הסיפור של מה שהשתנה בעקבות הסיפור שלו. כי שום משפחה אחרת לא צריכה לעמוד מול מערכת בריאות חסרה, כשהחיים שלנו תלויים בה. תודה על הדיון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רק בשביל להבין את הנקודה הראשונה, האחריות הקלינית, את מתכוונת לגג של - - - << אורח >> ורד גושן: << אורח >> אחריות ניהולית וקלינית – איזושהי הגגה לבית חולים יוספטל, אחריות של מרכז-על שלישוני. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כשקראתי את הדברים שלך, חשבתי שיש טעות, אולי הגנה? הגגה? << אורח >> ורד גושן: << אורח >> הגגה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> שתהיה מומחיות. למשל, מרכז רפואי אחר. << אורח >> ורד גושן: << אורח >> לא צריך להסתמך על טובות – כן עוזרים, לא עוזרים. זה גם מייצר איזושהי מערכת יותר מובנית, גם של מה שרוצים לייצר פה, מתמחים ומומחים שמגיעים, וגם מייצר איזשהו מערך התמחויות שכרגע לא קיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, אשמע על זה. בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> ורד, תודה רבה, תודה ששיתפת אותנו. באמת המקרה שלכם הוא דוגמה לאי-שוויון בקבלת שירותים רפואיים בין אזרחים במדינת ישראל, תושבי אילת, למי שמתגורר במרכז הארץ, ששם יש מגוון של שירותי רפואה איכותיים ומומחים, רופאים מומחים. ולא קורה דבר כזה שמחכים לתוצאת בדיקה ואין תוצאת בדיקה, שיכולה להציל חיים, תוצאות בדיקה שייתנו אינדיקציה לרופאים כדי לקבל החלטה ולתת טיפול. לא הייתי בדיון שהיית, אבל צפיתי בהקלטה של השידור, אני מצטערת, אני משתתפת בצערכם, אבל זה חייב ללמד אותנו. נמצאת כאן יפעת, ממשרד הבריאות. אני בטוחה שעשיתם, הקמתם ועדה ובדקתם, בחנתם מה קרה, מה היו הסיבות, ואני בטוחה שגם יש לכם מסקנות למקרה הזה שקרה, למשבר, לטרגדיה של משפחת גושן. מה המסקנות כדי להציל ולמנוע מקרה נוסף כזה? נשמח לשמוע אתכם. << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> בוקר טוב, אני מנהלת אגף פרויקטים מערכתיים בלשכת המשנה למנכ"ל, משרד הבריאות. קודם כול, ורד, אני כמובן משתתפת בצערך העמוק. לעניין הפרטני של הוועדה, חלה פה סודיות רפואית, והמשפחה כמובן מעודכנת במהלכים ובתוצאות שלה, ולא נוכל לפרט. << אורח >> ורד גושן: << אורח >> - - - << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> כשיהיו תוצאות, כמובן, תעודכן בכך, ואנחנו כמובן נעמוד איתה בקשר. זה לא משהו שניתן לפרט לגביו. אילת היא אכן עיר פריפריאלית, והאתגרים בפריפריה ברורים, כמו שציינו פה. אתגרי כוח האדם במערכת הבריאות קיימים בכל רחבי הארץ, והם מקבלים משנה תוקף בפריפריה. הניסיון של המשרד הוא לא מהיום לפתור את הנושא הזה ולמצוא את הכלים המתאימים, את השיטות המתאימות ואת האמצעים שיעזרו לנו לאפשר את שירותי הרפואה המרביים בעיר. כל תושבי אילת, בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, זכאים לקבלת שירותים, בין אם בעיר, בין אם מחוצה לה, באמצעות קופות החולים, שירותים רפואיים נוספים, ואנחנו כמובן עובדים כל הזמן על חיזוק ופיתוח האמצעים בעיר עצמה. אני חייבת להתחיל ממצב החירום שאנחנו נמצאים בו ומערכת הבריאות עסוקה בו יומם ולילה בתקופה הזו. אני רוצה לספר על זה שנערכו שני תרגילים כבר בחירום בתקופת המלחמה, בשיתוף כל הכוחות שנמצאים באזור: תרגיל אחד במעורבות יחידה צבאית, תרגיל ותרגול מלא שנערך, של אירוע רב-נפגעים במלר"ד יוספטל, כולל הפעלת אתר להשהיה ופינוי; תרגיל שני התקיים אתמול. במרכזו הועמדה הקמה של אתר פצועים קלים, ועבודה של כל המערכות ביחד. במצב החירום העיר מתוגברת, בין אם בכוחות רפואיים אזרחיים, בין אם בכוחות רפואיים צבאיים, בצורה מאוד משמעותית, והמענים שניתנים בשלב הזה מאוד גבוהים, מתוך הבנה - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> צבאי? לא הבנתי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> גם כשיש ירי טילים ואין טיסות? << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> יש יחידה צבאית כירורגית שנמצאת באילת. כמו שאמרתי, התקיימו התרגילים כדי לבחון את עבודת הכוחות ושיתוף הפעולה ביניהם, חלקו של בית החולים, חלק הצבא, חלקה של מד"א – כל הגורמים שנמצאים במרחב הזה, כדי לאפשר את המענים הטובים והראויים ביותר בשלב זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ההערה הזאת חשובה, וחשוב שפתחת בה, אבל התפקיד שלך, נגיד, הוא לא שם, והדיון הוא אכן על תחום העיסוק שלך, הראייה איך לוקחים את העיר – הגשש החיוור אמר פעם: איך עושים מרק לגדוד מכלום? – אנחנו בנתונים חסרים, אני מניח שלא יוקם שיבא באילת. ורד ציינה שני רעיונות מובילים, אבל התפקיד שלכם הוא לקבוע מהם הפרמטרים, מהם משני המציאות, הנקודות הארכימדיות שהן בנות השגה, על ידי סדר עדיפות אחר, או קצת אחר, בגלל כל מה שנאמר. בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> רק אעיר שאם אינני טועה, מנכ"ל משרד הבריאות הבטיח לתגבר בימי המלחמה את יוספטל, ואני מכיר שנים אחרות שנתנו כסף לרופאים כדי שיעבירו את מגוריהם דרומה, יתגברו, בתקווה שחלק יישארו וחלק לא. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> בדיוק, רילוקיישן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בשנת 2013 נתנו כסף ל - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה שאומרת יפעת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> השאלה היא אם זה בוצע או שרק מסתמכים על התגבור הצבאי. << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> אז אעבור עכשיו באמת לשגרה. החלטת הממשלה הקודמת לעיר אילת הייתה בין השנים 2019 ל-2023. במסגרתה הוקצו תקציבים נוספים לגיוס כוח אדם רפואי ורופאים. התקציבים לתמרוץ הבאת רופאים נוצלו באופן כמעט מלא, הנושא הזה מופיע גם בדוח המבקר, וכל עוד היה התקציב הנדרש אכן תוגברו הכוחות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אז יש צורך בהמשכיות של ההחלטה. << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> בוודאי. יש צורך בתקציבים נוספים כדי לעבות את מערך הבריאות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> התוכנית שראש העיר דיבר עליה עוסקת בזה? << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> החלטת הממשלה הנוכחית שמקודמת בימים אלה עומדת על כ-100 מיליון ש"ח, הצפי שלה. וחלקה הארי מתייחס לנושא הבאת, משיכת כוח אדם לעיר, כן, חלקה הארי באמת עוסק בנושא הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, אז הנקודה הזאת קיימת. אני רוצה שלא נתחמק, או לא נשכח את המהות של הדיון. הדיון שלנו כרגע הוא מהן הנקודות הארכימדיות שאתם, אנשי המקצוע, תחת האילוצים – אנחנו חיים בעולם של אילוצים, איך אפשר לעשות שינוי מערכתי משמעותי בתחום הבריאות באילת? ההגגה או ההתמחות? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> גם וגם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תגידו אתם, מה נכון? מה צריך לעשות? ננסה לעזור. << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> בית חולים יוספטל נמצא בבעלות שירותי בריאות כללית, הם נמצאים פה איתנו בזום, ואני חושבת שראוי שהם יגידו את תפיסת העולם שלהם. באמת בימים האחרונים גם קיבלנו משירותי בריאות – נתחיל רגע אחורה, העבודה על אילת היא עבודה ארוכה, ארוכת טווח, אנחנו עוסקים בזה באופן אינטנסיבי, והאינטנסיביות עלתה בתקופה האחרונה, ורד ציינה את זה. אנחנו גם מקיימים פגישות חשיבה ותכנון לגבי הכלים והרעיונות שננקוט בהמשך, בין אם בהחלטת הממשלה ובין אם כלים נוספים שאנחנו חושבים שראוי שיינקטו בנוסף לכך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יפעת, אני מבין שאנחנו עוסקים גם בסוגיות פרטיות שאת לא יכולה לפרט, זה ברור לי, וגם בתהליכים שמתקיימים כרגע ואת רוצה להיות, לא יודע, הגונה כלפי הקולגות. אני פה, אני חושב ששנינו, כדי לוודא שאתם נכנסים לתעלת השינוי המערכתי. את אומרת כן, ובינתיים יש 100 מיליון שמוקצים – כמה עשרות מיליונים, לא יודע כמה – לתחום הבריאות. אני שומע שחלק משמעותי יהיה לטובת המשך המובן מאליו של להביא בכוח, לתת אוכל, לתת דגים, מה שנקרא, ולאו דווקא את תאוות, לא יודע מה, תאוות השיט או הדיג. מהו השינוי המערכתי? ומה תהליך קבלת ההחלטות? מתי נוכל לשמוע מה אתם מתכננים כמהלך משנה מציאות? << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> אני רוצה לשים על השולחן, אין קסמים, אנחנו מדברים באמת על הבאת כוח אדם, משיכה שלו. זה אתגר שהוא מתמשך. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> באמצעות מה? << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> הן באמצעות תמריצים – אבל הבנו שתמריצים זה לא כלי יחיד. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אז מה, יש תוכנית – את יכולה להרחיב מפה? מעניין אותנו מה הדרכים, איך אתם מביאים כוח אדם. כולנו מבינים שצריך, אבל איך? האם אתם דואגים לאפשרות התמחות משולבת של בתי חולים במרכז יחד עם אילת? האם אתם מביאים התמחות מיוחדת שתהיה רק באילת? << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> אני חושבת שבנושא ההתמחויות ראוי שגם כללית ייתנו את הדברים שלהם, יש גם תוכנית סדורה שהם העבירו אלינו ואנחנו עוד לא - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. מה לגבי ההגגה? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> וההגגה? ושיתוף פעולה עם בתי חולים מהמרכז? << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> הגגות בתחומים שונים מתקיימות בבית החולים. שוב, ראוי שכללית ירחיבו על ההגגות המתקיימות ועל תפיסת העולם שלהם לגבי הגגות נוספות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> הם יקבלו משאבים נוספים? לו היו להם משאבים, הם היו עושים את זה מקודם. << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> במסגרת החלטת הממשלה יינתנו משאבים נוספים. שוב, החלטת הממשלה כולה לחמש שנים, אנחנו מדברים על סכומים לא מאוד גבוהים מדי שנה, כי אנחנו צריכים לנקוט הרבה מאוד כלים כדי לשפר את שירותי הרפואה. אז בין היתר, כן, גם יש סיוע בקידום הגגות. סוג ההגגה, אם זו הגגה יחידה או מספר הגגות, נמצא לפתחה של כללית, והיא תיתן את המענה. התמחויות משולבות - - - << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אם מותר לי, אדוני היושב-ראש, רגע להתייחס לנושא הזה, לא כאיש מקצוע ולא כרופא. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> כן. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> מתוך למידה של מה שקורה בעיר אילת, מתוך מה שעובר על התושבים, ומתוך ההבנה שלי, לפחות, אחרי שאני עוסק בזה כל כך הרבה, מה נדרש בדחיפות הכי גדולה? דיברנו על רפואת מומחים, ותמיד אמרו: אי-אפשר להביא רופאים מומחים לאילת. אני טוען: כן אפשר להביא רופאים מומחים לאילת, כי השיטה שקיימת היום, שרופאים מגיעים מהמרכז ופעם נמצאים, פעם לא נמצאים – הם הרי לא נמצאים כל השבוע – זה לא עובד, זה לא הולך כמו שצריך, זה מביא לכך ש-35,000, תקשיבו למספר הזה, 35,000 מבין 70,000 תושבי אילת מגיעים למרכזים רפואיים במרכז הארץ לצורך בדיקה, לצורך טיפול. זה לא יעלה על הדעת. אתם מבינים מה המשמעות להגיע למרכז, בעיקר כשהשירותים התחבורתיים הם כמו שהם, ומה זה עולה, וכמה זה קשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> וכשהבן אדם לא מרגיש טוב והוא חולה, כל הנסיעה פשוט הורגת אותו. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בדיוק. וזה אחד הדברים שניתנים לפתרון. אני לא מוכן לשמוע שאי-אפשר לפתור את זה, אין דבר כזה. אז אם נתנו מיליון שקלים לרופא מומחה והוא לא הגיע, אז ייתנו 2 מיליון שקלים. כן, זה לא הרבה כסף, והוא יגיע. וגם מצאתי איך לא צריך להוציא את הכסף הזה. מוציאים אותו היום, תגיד לכם ד"ר אשור, מוציאים 10 מיליון שקלים לשנה כדי להביא את הרופאים האלה לאילת, וזה לא פתרון טוב, אז אפשר להעביר את הכסף הזה לאותם רופאים מומחים, עשיתי תחשיב. אני לא רופא, אבל אני כן כלכלן, ואני יודע איך אפשר לעשות את השינוי הזה היום, עם הדברים הנוספים שאנחנו יכולים לתת לאותם רופאים מומחים, ואמרתי, מה? גם יכולת להרצות, גם יכולת לקבל מחקרים כאן, גם מעבדות, גם כל מה שהם רוצים. זה כסף קטן, ואפשר לעשות את זה, וזה יביא שינוי מאוד גדול. באותו אופן, כשאנחנו כל הזמן חרדים – יש לנו מסוק, אבל אנחנו חרדים למצבים, שכמובן, אנשים מקבלים כאן התקף לב או שבץ מוחי או אני לא יודע מה, חלילה, וחלק גדול מהאירועים הם על הרקע הזה, צריך להקים כאן יחידת צנתורים קבועה. זה לא סיפור גדול, מדברים על זה הרבה זמן. זה גם כלכלי, יותר זול להקים כאן יחידת צנתורים קבועה מאשר להטיס את הרופאים, להעסיק מסוק. המסוק הזה עולה הרבה כסף, הוא יותר יקר מיחידת מומחים, מיחידת צנתורים קבועה, אני אומר לכם את זה באחריות, שוב, לא כרופא, אלא ככלכלן. ויש כאן עוד הרבה דברים שניתן לעשות, צריך לקבל החלטות אמיצות ולהגיד: עושים אותן, עושים את זה, וזה יתחיל להביא את השינוי. זה לא קורה בן לילה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> תודה, ראש העיר אלי. ואי-אפשר להפיל הכול על בית חולים אחד, "אתם לא מספיק טובים", אי-אפשר להפיל את זה רק על כללית, כללית גם לא לבד בעיר. ואני מציעה שנשמע את מנהלת המרכז הרפואי יוספטל. << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> רק עוד כמה מילים להשלים על החלטת הממשלה והכלים הנוספים שאנחנו מעוניינים לנקוט. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> כן, יפעת, תשלימי ואז נשמע את ד"ר יפה אשור. << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> יוספטל – כאמור, אנחנו גם מעוניינים לסייע בכלים נוספים לעניין הגגות נוספות, גם מעודדים הקמת יחידת צנתורים, ויינתן תקציב במסגרת ההחלטה גם לנושא הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז בואו נסכם, ההגגה מבחינתכם היא חלק מהתוכנית הקיימת כרגע? << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> כן, הגגה באופן עקרוני, כן. זה כלי שכבר היום יוספטל עורך בו שימוש. אופי ההגגה, אם זה בית חולים אחד או מספר בתי חולים שנותנים - - - << אורח >> ורד גושן: << אורח >> אבל בלי תקצוב כרגע. << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> כרגע בלי תקצוב, נכון. באמצעות החלטת הממשלה אנחנו מבקשים לתת תקצוב להגגות נוספות שיתקיימו ביוספטל. זה לעניין בית החולים. לעניין שירותי הבריאות שניתנים באמצעות הקופות, אנחנו כן מבקשים לעשות פה איזשהו עידוד של שיתופי פעולה בין הקופות הקטנות יותר. אציין שלקופת חולים כללית יש למעלה מ-50% מהמבוטחים בעיר; קופת חולים מכבי – 35%, זה מעל חלקה היחסי בשאר הארץ, אז דווקא באילת יש לה אופק משמעותי. וכן נשמח לעודד את התחרות של הקופות הנוספות, לאומית ומאוחדת, לסייע להן בכלים נוספים, לשפר את מתן השירותים ולשתף פעולה, באמת כמו שציינתם, עם שירותי רפואה ומומחים שמגיעים לעיר ונותנים את השירותים שלהם, ככה שתושבי העיר יזכו לשירותים מיטביים. אציין שלעיתים, הזמינות של שירותי הרפואה בעיר – כאשר רופא מגיע ליומיים לעיר ונותן שירותים בתחום מסוים לאוכלוסייה שהיא יחסית מצומצמת, זאת אומרת שהזמינות שם היא דווקא יחסית יותר גבוהה. יש מקצועות מסוימים שבהם אנחנו רואים את זה מאשר בחלקים אחרים בארץ, אבל האתגרים קיימים ואנחנו עובדים ונוקטים כלים כדי לתת מענה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אני גם מבקשת לשקול את ההצעה שלי; אם מגיע רופא מומחה באיזה תחום, שהוא יקבל מבוטחים של כל הקופות, ולא להפיל הטסה והלנה רק על קופת חולים אחת או על המרכז הרפואי יוספטל, שיהיה רופא עצמאי אבל יעבוד בהסכם עם כל הקופות. אם רופא שייך לקופה מסוימת והוא שכיר בה, שתהיה התחשבנות ונוסחה מיוחדת בעיר אילת. כי יש הוצאות של לינה – אשל, וטיסה לרופאים שמגיעים לשם, אז שתהיה שיטת השתכרות ונוסחת התחשבנות מיוחדת לעיר אילת, זה הפתרון היחיד. ואז רופא יכול לתת גם שעות עבודה במרכז הרפואי יוספטל וגם בקהילה. << אורח >> יפעת סגל-רוזנבוים: << אורח >> קודם כול, קיימים שיתופי פעולה בעיר, אנחנו כן חותרים לעודד אותם ולשפר אותם, ואנחנו חושבים שזה יהפוך את זה ליעיל יותר, לקופות עצמן וכמובן למבוטחים ולמטופלים. זה במסגרת ההחלטה, וכמו שאמרתי, הנושא מרוכז במשרד כדי לקדם מענים ארוכי טווח ולא רק – כמו שאנחנו אומרים, החלטת הממשלה היא זמנית, אחריה אנחנו נתקלים בקושי לתת את המענים האלה, ואנחנו כן חושבים שדברים צריכים להיכנס לבסיס התקציב כדי להמשיך לתת את המענה הנדרש. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> תודה, יפעת. בואו נשמע את ד"ר יפה אשור. שלום, ד"ר יפה, מנכ"לית המרכז הרפואי יוספטל. << אורח >> יפה אשור: << אורח >> שלום, בוקר טוב לכולם. קודם כול, רציתי לתקן את חברת הכנסת שאמרה שאני לא מוגדרת מנהלת, אז אני מנהלת בית החולים ומרחב אילת של כללית. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> מי אמרה שאת לא מוגדרת מנהלת? אה, פרידמן. << אורח >> יפה אשור: << אורח >> חברת הכנסת שדיברה לפני אמרה שאין הגדרה כזאת, אז יש, אבל זה לא הנושא. אני רוצה להתחבר לחלק מהדברים שאמר ראש העיר בנושא של הבאת רופאים לאילת, וסתם אתן את הדוגמה האישית שלי; הגעתי מתפקיד מאוד טוב, הייתי סגנית וממלאת מקום של מנהל בית החולים סורוקה, תפקיד חשוב וגדול, והגעתי לאילת באמת מהרגשה של שליחות וציונות ורצון לעשות שינוי. המשפחה שלי לא הגיעה איתי. יש לי שני ילדים, אחד מסיים עוד מעט צבא, והשנייה אחרי צבא, והם לא יכולים למצוא את מקומם באילת, לא מבחינת השכלה אקדמית שהם רוצים ולא עוד דברים. מה שאומר שהגעתי לבד, ואני נוסעת בדרך כלל בסופי שבוע הביתה. עכשיו, בתקופת המלחמה, חודש שלם לא הייתי בבית ולא ראיתי את המשפחה שלי. זה מאוד משמעותי, ותבינו שזה נושא מאוד חשוב. אם לא תהיה מעטפת, אז שום כסף שבעולם לא יביא רופאים לאילת. זה מאוד קשה לגור לבד באילת כשכל המשפחה רחוקה, וזה מחייב, מעבר למשכורת טובה, גם תנאים טובים כדי לשפר את האפשרות למשפחות להגיע לאילת. עכשיו אדבר על הבריאות. כשהגעתי לאילת המטרה שלי הייתה להנגיש שירותים רפואיים במקסימום לתושבי אילת, וכיוון שכוח האדם המקומי לא כל כך יכול לעשות את זה, עשיתי בדיוק מה שהצעתם, הגגה. בהרבה מאוד דברים עשינו הגגה, למשל, בכל הטיפולים הכימותרפיים, האונקולוגיים, הביולוגיים, האימונולוגיים, הבאנו את מומחי דוידוף מבילינסון לתת את השירותים באילת. הם מגיעים שלושה ימים בשבוע, ותושבי אילת מקבלים פה את כל השירותים האלה ולא נזקקים יותר לנסוע למרכז לקבל כימותרפיה, זה מאוד משמעותי. כדי לשפר את עבודת המלר"ד, חדר המיון שלנו – שהוא בהחלט בעייתי, אני מודה בזה, ובהחלט צריך להביא לשם רופאים מומחים – הבאנו מומחים משניידר שנמצאים פה כמעט כל ימות השבוע, והם גם מלמדים את הרופאים שלנו וגם נותנים בעצמם שירות 24/7 לילדי אילת כדי שיקבלו רפואה דחופה לילדים מהטובים ביותר בארץ, ממומחי שניידר. אנחנו בתהליך של לעשות אותו סידור עם סורוקה לגבי המיון של המבוגרים. עשינו עוד הרבה מאוד שיתופי פעולה; יש לנו שיתופי פעולה עם בית רבקה בנושא גריאטריה, עם סורוקה בנושא דימות – כי דימות לא חייבים לשבת פה, פענוחים יכולים לעשות מרחוק – ורופאי סורוקה עושים לנו פענוחי CT ו-MRI מיידיים, וזה מאוד משמעותי. אני מביאה רופאים מומחים מכל הארץ כדי לנסות לעשות כמה שיותר ניתוחים ביוספטל, שאנשים לא יצטרכו לנסוע, כמו כירורגיית יד, כירורגיית כף רגל, פה ולסת, קרדיולוגיה – הרבה מאוד דברים, הרשימה ארוכה. בית חולים יוספטל נותן שירות לכל הקופות, הוא לא מבדיל בין קופה לקופה, ואנחנו נותנים גם את כל שירותי הדימות, גם את כל שירותי המרפאות וגם את כל השירותים הניתוחיים לכל הקופות, בלי הבדלים, בלי העדפות ובלי שום דבר כזה. וממש חשוב לי שתדעו שכשהגעתי לפה גם הושטתי יד לכל הקופות, ואני מוכנה לכל שיתוף פעולה למען רווחתם ובריאותם של תושבי אילת. ההסתמכות רק על רופאים מרחוק היא מאוד בעייתית. אנחנו רואים עכשיו, נכון, בשעת חירום יש לנו תגבור של הצבא, אבל אלה לא רופאים שרואים חולים בשגרה. אם, חס וחלילה, יהיה אירוע רב-נפגעים, הם יבואו לעזור, אבל הם לא רואים חולים עם כאב ראש או עם כאב בטן, זו לא הסיבה שהם מגיעים. וכשאנחנו מסתמכים על רופאים שבאים מהמרכז – ועכשיו אין טיסות, והנסיעות קצת מסוכנות עם כל הטילים, אז הרבה מאוד רופאים מבטלים את ההגעה שלהם, ואני אומרת "רופאים", אבל אני מתכוונת גם למקצועות הבריאות. כמעט כל מקצועות הבריאות שלנו מבוססים על כוחות מוטסים, אז לא מגיעות לא מרפאות בעיסוק, לא קלינאיות תקשורת, לא פיזיותרפיסטיות ולא מטפלים בבריאות הנפש – כל אלה, מה שיכולים עושים מרחוק, ומה שלא, אז לא עושים, כי אין דרך לעשות את זה. לסיכום, הגשנו למשרד הבריאות הצעה שלנו לדברים שיכולים לשפר את הרפואה באילת, בין היתר זו הקמת התמחות מיוחדת, ייחודית, שתביא לפה מתמחים טובים מכל הארץ במה שנקראrural medicine, או רפואת ספר, שמשלבת רפואת משפחה ביחד עם רפואה דחופה. העיר אילת יכולה להציע התמחות מדהימה בתחום הזה, כי יש לנו גם מדבר, גם צלילה וגם דברים שהם מאוד מיוחדים לאילת ולא יכולים להינתן במקום אחר. זו דרך לנצל את מה שיש באילת כדי לשפר בה את הרפואה, כי אם יגיעו מתמחים טובים, דור אחרי דור, בסוף הרפואה תשתפר. זה לא קורה ביום אחד, אבל בתוך כמה שנים יש עתיד לעיר עם כוחות רפואה שיגדלו פה. אני מניחה שחלק יתאהבו בעיר ויישארו גם כמומחים, וחלק יתחלפו, ויגיע דור חדש של בוגרי רפואה טובים שרוצים לעשות את הדברים האלה. יש לי הרבה רעיונות. יש לי גם רעיונות איך להביא רופאים מומחים לא רק על ידי זה שתיתן להם מענק, כי כמו שאמרתי, רק מענק זה לא מספיק, אבל, למשל, אם תביאו רופא מומחה צעיר שיתחייב לעבוד פה חמש שנים, ותיתנו לו אחר כך מענק של שנתיים לעשות fellow יוקרתי בחו"ל – כי היום מאוד קשה להשיג מימון לדברים כאלה – יש סיכוי שנצליח למשוך רופאים כאלה שבמקומות בתי חולים אחרים לא יכולים להשיג דברים כאלה. ויש לי עוד רעיונות, לא אפרט את כולם פה, אבל הצגתי כמעט את כולם למשרד הבריאות, ישבנו בוועדות עם ד"ר מנדלוביץ', הצגנו את הכול. אני מאוד מאוד מקווה שהכספים יושקעו במקומות הנכונים כדי שאפשר יהיה לא לשים פלסטרים, אלא לתת טיפול מהשורש לרפואה באילת ולתקן אותה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ד"ר אשור, קודם כול, אני מאוד מעריך את הסיפור האישי שלך. פתחנו, לצערנו, עם הסיפור האישי של ורד, ואני חושב שמה שמשותף לשתיכן זה שאתן נשים שלוקחות את הסיפור האישי וממנפות אותו לפתרון מערכתי, לשיפור מערכתי. אני כבר מבקש לומר לך שהסיכום שלי עבור הוועדה לביקורת המדינה, ואני בטוח שגם לוועדה בנושא חסמים, זה הבקשה ממך, ואחר כך זה יהיה גם ממשרד הבריאות, הנהלת קופת החולים, מראש העיר, להגיד לוועדה, מייד אחרי קבלת ההחלטה הסופית של אותה תוכנית של 100 מיליון סדרי גודל לאילת, מהם הפערים המהותיים שנותרו – והלוואי שלא ייוותרו – כדי לבצע מהלך של שינוי מערכתי, כמו שאת מבינה שצריך להתבצע באילת. << אורח >> יפה אשור: << אורח >> בשמחה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני רק רוצה לאשר את כל דבריה של ד"ר יפה אשור; היא באמת נכס, היא באה ועושה כאן דברים מדהימים, ובאה ממש בתחילתה של המלחמה, היא נכנסה ישר לתוך האש. ואני רוצה כאן, לפני כולם, להביע את הערכתי הגדולה אליה ואת המאמץ הגדול שעושים בבית החולים, עם כל הקשיים ועם כל החוסרים. כמובן דיברתי עם גברת גושן, שאנחנו מכירים מזמן, ואני מלא הערכה לכך שהיא ממשיכה – היא עזרה לעיר אילת בעבר בתפקידיה השונים, והיא ממשיכה לראות את החשיבות דווקא בנושא הזה, ואני מודה לך מאוד, גברת גושן. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> תודה רבה. ד"ר יפה, תודה רבה, שמענו גם מראש העיר, כשהוא דיבר בהתחלה, שחסרים כ-16 רופאים מומחים, שמענו שהעברת למשרד הבריאות את כל ההערות שלך וכל הדרישות וההמלצות לשיפור, פיתוח וחיזוק של המרכז הרפואי יוספטל ושירותי הרפואה באילת. צריך לעשות ישיבת מעקב עם משרד הבריאות ולראות שמקדמים את החלטת הממשלה, צריך לראות מהי ההחלטה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מייד אחרי ההחלטה, כן. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> ולראות איך מיישמים אותה בהקדם האפשרי. בואו נשמע גם את נציג מכבי, ליאור שוך, מנהל מרחב אילת, שירותי בריאות מכבי, בבקשה. << אורח >> ליאור שוך: << אורח >> שלום לכולם, כמו שנאמר קודם, היום אנחנו מהווים 34% מכמות המבוטחים באילת ובכלל בכל הקופות, שזה נתח גדול מאוד. וכמובן לקחת בחשבון, כמו שנאמר קודם, שגם בשגרה וגם בחירום נוספים לפה כל אנשי המלונות, המתארחים, מתארחים בדירות פרטיות, שלפעמים במספרים זה יותר ממכפילי עיר. חלקם גם מטופלים אצלנו בקהילה, מגיעים לפה, עושים בדיקות דם, עושים צילומים בדימות וכל דבר אחר ומקבלים פה את כל השירותים המקיפים. במהלך חרבות ברזל, פחות או יותר בין אוקטובר 2023 לדצמבר 2024 – אני לוקח רק את השנה המסיבית יותר – טופלו על ידי רופאים ראשוניים בלבד באילת, אצלנו, כ-8,500 אורחים, במכונים השונים טופלו כ-7,100 איש, ואלה מספרים גדולים מאוד לכמות הטיפולים שאנחנו בדרך כלל מעניקים; בשנת 2025, לדוגמה, רק אורחים – אני לא מדבר על תושבי אילת – 6,400, טופלו על ידי רופאים ראשוניים אצלנו, ובמכונים השונים, שאלה מעבדות, חדר אחיות וכדומה, טופלו כ-4,900, כ-5,000 איש. כל זה כמובן על ידי הצוות הרגיל, הקבוע של המרחב. התחלתם לדבר קודם, ודיברתם חלקכם, על נושא ההטסות של הרופאים. אנחנו מטיסים בערך 80% מהרופאים והמטפלים מסך כל הצוות המטפל אצלנו, שזו כמות עצומה של הטסות והוצאות שנתיות. למרות כל זה ולמרות כל המאמצים שאנחנו עושים פה, אנחנו עומדים טוב מאוד במדדים קליניים, סטנדרטים ארציים וסטנדרטים שלנו, של המחוז, ואנחנו משויכים למחוז מרכז, כמובן כל נושא המדדים השירותיים. אנחנו חושבים שקודם כול, על מנת לטפל בכמה שיותר מטופלים אילתים, לתת את המקסימום שאנחנו יכולים ולהעניק גם את השירות למתארחים, כמובן שצריך לגייס כוח אדם טוב, איכותי, מקצועי, ונתקלים בזה בבעיה. דיברתם על זה קודם, לא תמיד זה רק עניין של כסף, כמובן כל הנושא של המעטפת. לדעתנו, אם יהיה איזשהו גוף שיתכלל את כל הדברים האלה – גם מבחינת העירייה, הנושא של הדיור והנושא של החינוך של הילדים, או הענקת עדיפות למקצועות לבן/בת הזוג של הרופא או הרופאה – זה יכול לעזור מאוד בקליטה של אנשים מקצועיים פה למרחב. אם נוכל ליצור מצב שרופאים שיגויסו לבית החולים יוכלו לפתוח גם מרפאות עצמאיות או בתוך הקופה או מחוצה לה, הם יוכלו לתת שירות גם לקופות בקהילה, לקופות האחרות, ולאו דווקא לכללית ויוספטל. חשוב מאוד שכל הגורמים יהיו מעורבים בנושא הזה. ניתקל בעוד בעיה בנושא הזה של הגיוס, 30% מהרופאים הראשוניים שלנו כבר מעל גיל 70, שזה דבר שאנחנו צריכים לחשוב עליו קדימה, ואם לא נפעל היום נהיה בבעיה, ואנחנו עובדים על זה קשה מאוד במכבי. היום, בהתייחס למה שד"ר אשור אמרה, מכבי שירותי בריאות, עם ה-34% שהיא מחזיקה מהנתח בעיר, אנחנו לא מקבלים במרפאות בבית החולים, בוא נגיד, את התורים ואת השירותים ביחס לגודל שלנו באוכלוסייה – כל הנושא של MRI, CT, זמינות יחסית נמוכה. ואני יודע שגם בארץ הזמינות נמוכה, אבל אני יודע שיש פחות תושבים באילת על מכשיר שאמור לשמש ברגיל, לפי משרד הבריאות לפחות, כ-120,000–130,000 איש, ופה הוא נותן שירות ל-57,000 או 60,000 תושבים. אנחנו מטיסים המון חברים לקבלת שירותים במרכז, כולל בזמן המלחמה, אנשים שפונו לאילת הוטסו למרכז לקבלת שירותי ייעוץ. אז גם לא היה MRI, אז כמובן שהטסנו אנשים גם למרכז. טיפלנו במהלך חרבות ברזל גם באנשים שלא שייכים למכבי. זאת אומרת, קיבלו שירות גם במלונות וגם במרפאות אצלנו אנשים שהם חברי כללית, לאומית וכמובן מאוחדת. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> במתכונת מרפאות אחודות? << אורח >> ליאור שוך: << אורח >> לא, מרפאה אחודה לא הוכרזה אז, עשינו את זה פשוט, ובסוף התקופה העמוסה יותר גם העברנו לכללית את הרשימה של תעודות הזהות של כל מי שביקר אצלנו. דובר על זה קודם, אם בית החולים יוספטל היה בית חולים ממשלתי, אני בטוח שזה היה מסייע לטיפול נגיש וטוב יותר, גם בשגרה, וכמובן שגם בחירום, ובעיקר בחירום. אנחנו מקווים שיהיה באמת איזשהו מהלך בתהליך. דובר פה בעיקר על יוספטל, ואני מזכיר שבאילת יש עוד שלוש קופות. בנושא התקציבים של גיוס רופאים והכול, צריך להתחשב בשלוש הקופות האחרות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> נכון. תודה רבה, ליאור. אם לנציגים של לאומית ומאוחדת יש משהו להוסיף, תסמנו, אם לא, אז לא חובה, רק אם יש לכם משהו להוסיף, כדי שנוכל לשמוע את כולם. יש מסמנים שרוצים לדבר? << אורח >> ורד גושן: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו קצר לגבי ההגגה. יש הגגה נקודתית, ואמרה את זה ד"ר אשור, לשירותים ספציפיים, אבל זה רק על בסיס רצון טוב וללא תקציב, צריך להגיד את זה. מה שאני מניחה כאן כהצעה זו איזושהי הגגת-על אחת על יוספטל. זו אחריות מערכתית, זה שובר שוויון, ולא לעשות רק הגגות מאוד נקודתיות שהן ללא תקציב, גם הגגה אחת מערכתית וגם מתוקצבת. אז שיהיה לפרוטוקול שזו ההצעה, שהיא שונה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מערכתית ומתוקצבת? אני רוצה להבין את ההגדרות. << אורח >> ורד גושן: << אורח >> אחד, הגגת-על אחת על יוספטל, ולא פר שירות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> על עצם האחריות הכוללת שמתוקצבת? << אורח >> ורד גושן: << אורח >> נכון, ולא פר שירות. הדוגמה שהיא נתנה – זה נכון, יש הגגות נקודתיות, כמו שהיא אמרה ספציפית על שניידר. אחד, זה על בסיס רצון טוב, זה לשירות אחד ספציפי בלבד, וזה לא מתוקצב. אנחנו מדברים על משהו אחר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה מתחבר לבקשה שלנו ממשרד הבריאות, יפעת. כמו ראש העיר, גם אני לא בא מהתחום של ניהול מערכות בריאות, ואני גם לא כלכלן, אבל אני מבין בתהליכים, אז יש הצעה מסוימת מוורד, אבל תפקידכם - - - << אורח >> ורד גושן: << אורח >> זו לא הצעה שלי, אלה דברים שמתגלגלים ומדוברים, לא המצאתי פה שום דבר. צריך להחזיר את זה לשולחן לשיח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו כהדיוטות בתחום – מאה אחוז, אבל שהם ייתנו את דעתם על ההצעה ועל ההיררכיה בין האחריויות השונות, החלופות השונות. אנחנו מחפשים שינוי מערכתי שבבסיסו, אולי, שהסממן הטוב ביותר זו התחושה של התושבים, למרות שבבריאות אף פעם אין די. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> לא, חשוב לסמוך, אנחנו גם בוחרים רופא או קופת חולים, אנחנו יכולים לסמוך על צוות רפואי. ואנחנו יודעים שמומחה מטפל, ולא סטאז'ר, נותן הרגשה אחרת. חייבים להביא מומחים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ניגש לאוצר? אני רוצה לשמוע את האוצר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> נציגי משרד האוצר, רפרנטי בריאות באגף התקציבים, אלי נועה גוטליב ויאיר קנון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה שאנחנו מבקשים להבין, אולי נתחיל מההתחלה, מן הסתם, אתם יושבים יחד עם הקולגות שלכם על ערש הכנת התוכנית החדשה לעיר אילת? << אורח >> יאיר קנון: << אורח >> כן, קיבלנו ממשרד הבריאות איתותים על זה שיש איזה בנייה של החלטת ממשלה לגבי העיר אילת. זה לא הגיע לפתחנו במשרד האוצר, לכן אנחנו לא יודעים להתייחס להחלטה שעוד לא הגיעה אלינו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, אז אני לוקח את המידע שלכם בתור מידע מודיעיני חשוב עבורנו. אם ככה, אנחנו בשלב שבו אולי משרד רוה"מ, העיר אילת, מעוניינים לקדם, מתחילים לדבר עם גורמי משרדי המקצוע, נקרא לזה, אבל אל הגזבר של המדינה עדיין לא הגיעו, אני מבין, התהליכים האלה מובָנים. מבחינתכם, בתור מי שמכירים את התקציבים, את התוכניות, וגם כמובן מחוברים לאגף התקציבים – אז אם ככה, אני שואל: מה רמת הריאליות מבחינתכם של התוכנית הזאת? << אורח >> יאיר קנון: << אורח >> שוב, אני לא יודע להתייחס לפרטים ברמת התוכנית, כי להבנתנו, ממה ששמענו ממשרד הבריאות, משרד רוה"מ התחיל לתכלל החלטת ממשלה בנוגע לעיר אילת. אולי ראש העיר ידע להגיד יותר פרטים ממני, לי אין מודיעין ומידע ספציפי על החלטת ממשלה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> רק אתקן, ברשותך, אדוני היושב-ראש. קודם כול, נכון, מי שמוביל את ההחלטה זה משרד ראש הממשלה, מנכ"לית משרד ראש הממשלה עם הצוותים שלה שם, כמובן, שיר רבינוביץ ועודד – וכן, אלה הצוותים שם של משרד ראש הממשלה, אבל אנחנו כבר בשלבים מתקדמים מאוד, לקראת סיום החלטת הממשלה, שר האוצר מעורב, נפגשתי איתו, הוא כמובן תומך בהחלטת הממשלה, ונותן את התקציב התוספתי. מי שמנהל את זה במשרד האוצר מהבחינה הזאת זה ישראל מלאכי, המשנה למנכ"ל, כך שכולם מעורבים. יכול להיות שזה לא הגיע ספציפית אל הרפרנטים של הבריאות, אבל כן, גם משרד האוצר - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, לגיטימי, ראש העיר, אני מבין לגמרי, ככה מקדמים תהליכים הרבה פעמים, ברוב המקרים, גם מההיכרות שלי, לגיטימי לגמרי. אז אנחנו רק מעדכנים אתכם שזה קורה. הייתי מצפה לשני דברים, אולי, שני החברים מאגף התקציבים באוצר: אחת, שתגיבו לדוח שפורסם לפני 4–5 חודשים, לא התקבלה במשרד מבקר המדינה תגובה של האוצר; ושתיים, תתעניינו, מה שנקרא תציצו במשרד של המשנה למנכ"ל, ותשתלבו, משום שבסופו של דבר אנחנו לא יכולים להסתפק בפחות משינוי מסדר גודל משמעותי בעיר אילת בתחום הבריאות. זה התחום שלכם, אתם אחראים לכל הארץ, אבל אנחנו כרגע עסוקים באילת. מה לגבי התגובה לדוח? << אורח >> יאיר קנון: << אורח >> התגובה לדוח – אני לא מכיר שלא הגבנו, אבדוק את זה. בנוגע לשאלות שקיבלנו מהוועדה, התכוננו, הכנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אשמח לשמוע את התשובות, שלחנו. אז א', תבדוק את עניין התשובות, בסדר? אולי זה לא ישירות אצלכם, אבל יש לכם איזה אגף שעוסק במענים למשרד החשוב הזה של מבקר המדינה, ואנחנו מצפים לתגובה שלכם. << אורח >> אלי נועה גוטליב: << אורח >> נעביר את זה הלאה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ומה באמת לגבי השאלות שקיבלתם? << אורח >> יאיר קנון: << אורח >> אתה רוצה לשאול נקודתית? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, השאלות אצלכם, אתה יכול לענות. אני יכול להסתכל על חלק מהשאלות, אבל השאלות ארוכות. מן הסתם, שאלנו על נוסחת הקפיטציה, ושאלנו על מודל תקצוב שלא מבוסס על פעילות אלא על מוכנות וכו' וכו', קיבלתם את השאלות, אין צורך שאחזור על זה. << אורח >> אלי נועה גוטליב: << אורח >> נכון, לגבי השאלה הראשונה שנוגעת לקפיטציה, קפיטציה מתחשבת בשיקולים של גיל, מגדר ופריפריה לעומת לא פריפריה, כשהתקצוב עבור פריפריה ולא פריפריה – זה מודל קצת מסובך, אבל התקצוב לחלוטין מתחשב בפריפריה. קפיטציה באה לבטא עלות ממוצעת, ולא את העלות השולית, אבל כן יש כאן ענייני סבסוד צולב, אנחנו לחלוטין לוקחים את ענייני הפריפריה והשונות שקיימת בתעריפי שירותי הבריאות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שאלת המשך בתחום הזה זה מנגנון פיצוי הקופות על ההוצאות העודפות באילת. << אורח >> אלי נועה גוטליב: << אורח >> זה לא בדיוק מה שקפיטציה אומרת. קפיטציה היא המנגנון של חלוקת סל הבריאות בין ארבע הקופות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, שאלת המשך. אני מבין, אבל אני שואל: האם הקפיטציה היא התשובה להוצאות העודפות שיש לקופות, נגיד? << אורח >> אלי נועה גוטליב: << אורח >> שוב, בגלל שקפיטציה מתחשבת בעלות הממוצעת, ולא בעלות השולית, יש אזורים שנחשבים פריפריה אבל העלויות בהם מעט נמוכות יותר, וזה אמור לתת איזשהו מענה וסבסוד צולב גם עבור העלויות המוגברות בעיר אילת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, אז אני מחדד את השאלה הזו. השאלה הזו אומרת ככה: יש איזשהו חשבון ממוצע שעושה היגיון בסיסי, ראשוני, כדי שנצא למערכת חלוקת התקציבים בצורה הגונה בין הקופות, על פי המדדים השונים. אחר כך, צריך להסתכל מה יצא מאותה החלוקה, והאם אנחנו נמצאים במציאות הגונה מספיק. הנחת היסוד היא שבמקרי קצה – במקרה הזה, תרתי משמע, כולל גיאוגרפיים – יש צורך באיזון נוסף, בפיצוי, במקרה הזה, בגלל המרחק. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> וגם, למשל, אם אנחנו משווים לפריפריה הצפונית, גם שם יש מרחקים, אבל מרחק של 40 קילומטרים מיישוב למרכז רפואי גדול זה לא 240, מה שיש מאילת למרכז הרפואי סורוקה. << אורח >> אלי נועה גוטליב: << אורח >> שוב, הקפיטציה נועדה לתת מענה לממוצע. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אין ממוצע, אנחנו צריכים להתייחס לאילת כמשהו ייחודי, לא כממוצע, כי זה מרחק - - - << אורח >> אלי נועה גוטליב: << אורח >> שוב, שאלתם לגבי מודל ספציפי, זה המענה שהמודל הזה נותן. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> אז אנחנו ממליצים לשנות את המודל, שיהיה מודל ייחודי לאילת, כמו שיהיה תקצוב מיוחד למרכז הרפואי יוספטל, והערכה לא לפי פעולות שבוצעו בפועל, אלא לפי כוננות ומוכנות לפעולה כזאת או אחרת; שיהיה ציוד נדרש ושיהיה כוח אדם, לא להזמין עד שיבוא בטיסה רופא כזה או אחר. אז לשנות נוסחה של תקצוב גם של קופות החולים, גם של בתי החולים, נוסחה מיוחדת לאילת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתן דוגמה מתחום אחר, של החינוך; משרד החינוך יודע – אני מכיר את זה בחינוך ממחוז דרום וכיום ממחוז צפון – כאשר יש תקן מינימלי למספר ילדים בגן, וגם שם זה סוג של קפיטציה כזו, אומר משרד החינוך: בגלל המצב המיוחד בחלק מהיישובים שהם דלי אוכלוסייה – פה הבעיה היא מיעוט משתתפים, זה המדד הייחודי, ולא המרחק הגיאוגרפי בהכרח – ניתן פיצוי, נשלים, מעבר לתשלום פר נפש, נשלים תוספת ייחודית. ואנחנו אומרים: זו המשמעות של ישיבה שמינית בסוגיית בריאות בעיר אילת, שמדינת ישראל חייבת – ככה אנחנו תופסים את העניין, ומאוחדים מקצה לקצה כאן בבית הזה – לתת את היתרון הנוסף, או את התרומה הנוספת, לעיר אילת, מפני שהממוצע שציינת בצדק, וצריכים לעבוד על פי איזשהם קריטריונים ושקלול בכל הארץ – אבל בסוף המלאכה לא תצא מספיק טובה, והעיר אילת היא דוגמה לזה. << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> אני מאגף תקציבים במשרד האוצר. בנוגע ליוספטל ומודל התקצוב של בתי החולים – הכספים זורמים לבתי חולים בשתי תצורות: תצורה ראשונה, זה דרך מנגנון הקאפ – קופות החולים משלמות לבתי החולים בעבור רכישת שירותים, והצינור השני זה דרך מודל התקצוב. מודל התקצוב הותקן בתקנות החל משנת 2022, והוא מעביר כספים ממשלתיים אל בתי החולים על בסיס קריטריונים גבוהים ואחידים, שגבוהים בתקנות. חלק בלתי נפרד מהקריטריונים האלה זה קריטריון של פריפריה. כלומר, בית חולים שמוגדר פריפריאלי מבחינה גיאוגרפית, המנגנון, מודל התקצוב לוקח את הקריטריון הזה בחשבון, ועל כן הוא מקבל הקצאה גדולה יותר של כספים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יעל, תקשיבי, אנחנו לא עובדים באוצר, אבל אנחנו יודעים מה נקרא "קריטריונים" ו"ממוצע". אנחנו טוענים שהתוצר אינו משביע רצון בשום פנים ואופן. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> להחריג. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה התוצר. זאת אומרת, לפי זה, מאה אחוז, אז תיקחי את קריטריון הפריפריאליות, ותדאגי לכך - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> ותוסיפי מקדם של העיר אילת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> - - שהתוצר יהיה משביע רצון. זו המשמעות. אם העיר אילת זקוקה עכשיו – כאשר ראש העיר נשאל מה הוא עושה עם 100 מיליון שקלים, במקום לעסוק בכלכלה ובחינוך או בסביבה, הוא משקיע את זה בבריאות, סימן שההקצאה הממוצעת הזו לא הייתה מספיק טובה, זה הכול. וזה יושב אצלכם. << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> ההקצאה בנויה בבסיס שלה ממספר המיטות של כל בית חולים וממספר השדות הקליניים, כלומר, הכשרת הסטודנטים שהוא מבצע, ועל בסיס זה מועמס מודל הפריפריה. אנחנו כרגע עובדים לפי מקדמים שקבועים בתקנות, אנחנו עובדים לפי החוק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את אומרת: לפי הגודל, זאת אומרת, לפי מספר המיטות, לפי מספר ההתמחויות. זה מה שאנחנו צריכים לשנות, אנחנו צריכים לשנות את המציאות, קודם כול כדי שהיא תהיה טובה יותר, ושנית, על פי הגישה שלך, כדי שיוכלו לתקצב ביתר. אנחנו מוכרחים לשנות את המציאות בעיר אילת. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני יכול להגיד מה בעצם יעל אומרת. היא אומרת שחלק מזה, שמעתי עכשיו, זה לפי מספר המיטות, אבל מלכתחילה מספר המיטות באילת נמוך בצורה קיצונית מכל חלקי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> לכן צריך להגדיר את יוספטל כמרכז רפואי-על, עם מספר מיטות גדול יותר. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אבל הבסיס של המדידה, באילת יש פחות ממיטה אחת ל-1,000 נפש; במרכז זה 4.5 מיטות ל-1,000 נפש; בצפון זה 2.8 או 3, אז כאן הלקות היא בבסיס של התחשיב. באותו אופן, גם לא יחשבו את סך כל התיירים שיש באילת בכל רגע נתון, ואת כל זה. צריך להבין שאילת היא מודל מיוחד, זה העניין. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה שנאמר בצורה ברורה – בהוגנות, אני מוכרח לומר. מבחינה מקצועית, תודה על היושר, אבל מה שנאמר זה שמפני שיש לכם שירותים ברמה בסיסית לא מספקת, אתם גם לא מקבלים תקצוב יותר גדול, זו המשמעות. זה כנראה נכון על פי הפרמטרים הקיימים. מה שצריך זה לשנות את הפרמטרים, ובוודאי לשנות את התוצאה הסופית של רמת התקצוב וההחלטות הרגולטוריות בתחום הבריאות וכו'. בסדר, אנשי האוצר, אני מודה לכם כרגע על ההוגנות, על היושר. הייתה פה שאלה נוספת שרצינו לשאול. לא איכנס כרגע מולכם למענקים הנוספים, בוודאי תצטרכו לעסוק בזה כשיגיעו ההצעות, אגן ההצעות הקונקרטיות, באותו קובץ של ההחלטות שראש העיר ומשרד רוה"מ, עם הנהלת המשרד, כנראה מקדמים. תודה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> נשמע את לילך אבירם, מנהלת תחום הכרה בהתמחויות וחינוך במועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית. בבקשה, גברת לילך. << אורח >> לילך אבירם: << אורח >> היי, בוקר טוב, תודה רבה. כאמור, אני אחראית לנושא של ההתמחויות במועצה המדעית. עלו פה לא מעט הצעות לאיך אפשר לעשות, או להכיר, או התמחות ספר, וכל הצעה כזאת צריכה להיבחן בעיניים מקצועיות. צריך להבין שהתפקיד של מתמחה שמגיע להתמחות זה ללמוד, לקבל הכשרה טובה כדי להיות רופא, ועל כן, צריכים להתקיים מספר תנאים כדי שהוא באמת יקבל הכשרה טובה, כי אנחנו רוצים לייצר מומחים טובים שייתנו את הטיפול הטוב ביותר. לכן אני מתחברת מאוד לכל מה שנאמר פה; לזה שצריך להביא כוח אדם איכותי וטוב שיפתח את התחומים כדי שיוכלו לתת התמחות טובה, כדי שימשכו מתמחים טובים, כי התמחויות לא טובות מושכות את המתמחים היותר חלשים, שנותנים טיפול פחות טוב. שוב, אני מאוד מתחברת לכל מה שנאמר כאן לגבי איך מביאים את הרופאים הטובים ביותר שיפתחו, ומאוד מסכימה עם זה, וזה הבסיס לכל הצעה אחרת שנשמח לבחון בעיניים מקצועיות, שגם תיתן את ההכשרה הטובה ביותר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> תודה רבה. נשמע את דברה ווסט, מנהלת קורסים ברפואה דחופה. כי דיברנו כאן גם עם ד"ר יפה אשור על מיומנות מיוחדת במתן שירות כרפואה דחופה באילת. << אורח >> דברה ווסט: << אורח >> תודה רבה על הרשות לדבר. ניהלתי את המיון באסותא, אשדוד, עד לפני מספר חודשים, אז אני מכירה היטב את העולם של רפואה דחופה. המקרה הטרגי של רון גושן, זיכרונו לברכה, צריך להיות מקרה התרעה, לא פחות מהמקרה של ליבי ציון, בשנת 1984, בארצות הברית, שזה גם היה מקרה שמזכיר לי מאוד את המקרה; בחורה בת 18, שהגיעה לבית חולים למלר"ד, למחלקה לרפואה דחופה, אז היה במרכז העיר, בניו יורק, אבל היא מתה, היא מתה באמצע הלילה. ובמקרה אימא שלה הייתה עיתונאית, ואבא שלה היה עורך דין, והם החליטו לעשות מזה בדיוק כמו שוורד עושה, לקחת את זה קדימה ולראות אילו פערים יש בתוך המערכת, ואיך אפשר לתקן אותם. ומאז, וזה לפני יותר מ-40 שנה, עשו שינויים משמעותיים במערכת, שנתנו מענה לפערים המסוימים שהם ראו במקרה שלה. לדוגמה, מאז, מעל 40 שנה, יש רופא בכיר 24/7 במחלקות לרפואה דחופה בארצות הברית, והם הפכו את התורנויות למשמרות, כי הם חשבו שהסיבה שהיא מתה הייתה שלא היה רופא מומחה בלילה, ובגלל שהמתמחים היו עייפים. הפערים פה שונים, וגם ד"ר אשור וגם ורד נתנו פתרונות שהם בני ביצוע לחלוטין, בעיניי. אחד מהם זה שצריכים להביא רופאים בכירים שהם טובים. צריכים לבחור אותם בפינצטה, כי הפריפריה, במיוחד המקומות המרוחקים, צריכים את הרופא הכי חזק, הכי חזק, כי אין לו את כל המערכת מסביב, ולכן צריכים ממש לבחור אותם בפינצטה – ואגב, זו גאווה להגיע למקום ולעזור במקומות כמו אילת, או כמו הצפון – ולדאוג שזה קורה מהיום להיום, כמו שקרה בקריית שמונה; לפני שבוע הייתה החלטה של הממשלה, של משרד הבריאות, לחבר את המוקד בקריית שמונה לרמב"ם, ואני יודעת כי אני מעורבת בזה, וכבר יש רופאים בכירים שנמצאים – כמעט כבר הגענו תוך שבוע ל-24/7 רופאים בכירים, מהקו הראשון ברפואה דחופה, שמאיישים את המוקד. אז חייבים להתמקד בזה, להתחייב לזה ולסדר את העניין. הדבר השני, כמו ששניהם גם כן אמרו, זה העניין של ההתמחות. אז צריכים למצוא פתרון להיום, אבל גם צריכים למצוא פתרון למחר. והפתרון למחר הוא חד-משמעית לגדל את הדור הבא. אני מאוד מתחברת לעניין הזה של לגדל את הדור שיודע להתמודד במצב של – מה שדיברתם עליו זה רפואת ספר, אבל באוסטרליה, מאיפה שאני באה, זה נחשב remote and austere medicine, שזו רפואה בתנאי שטח מרוחקים ודלי משאבים, וזו התמחות באמת מעניינת ומאוד מושכת. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> ואתם פותחים קורסים כאלה? << אורח >> דברה ווסט: << אורח >> זה צריך להיות דרך מועצה מדעית, אז לילך אבירם, שדיברה לפניי, צריכה להיות מעורבת, אבל אפשר לעשות את זה יחד עם האיגוד, צריכים לערב את האיגוד של רפואה דחופה, איגוד של רפואת משפחה. ורפואת ספר לא קיימת בארץ, אבל אפשר להקים את זה, יש שם שלושה מומחים ברפואת ספר בארץ, ושניים מהם עובדים איתי בעמותה. אז אפשר להקים את זה, זה לא דבר שהוא לא בר ביצוע – אני יודעת, כי כבר עשיתי קצת חיפוש בשטח. אני יודעת שזה משהו שימשוך הרבה אנשים, וזה לא ימשוך אותם בגלל המחקרים או בגלל המענק, זה ימשוך אותם בגלל שזה מאוד מעניין, וגם עדיין יש אנשים חלוצים בארץ, שאפשר למשוך אותם למקומות, גם בצפון, גם באילת. אז אני מאוד מתחברת לשני הדברים האלה. צריכים פתרון מהיום להיום, אנחנו מסוגלים לעשות את זה בשעת חירום, ראינו את זה, גם הייתי באילת בתרגיל שעשו עם הפלכ"ר, וזה היה מדהים. אז בשעת חירום, בשעת מלחמה, אנחנו מדהימים, אבל גם בשעת שגרה צריכים לא לשכוח את זה, ולא להרפות. וצריכים מהיום להיום לדאוג שיש רופאים מהשורה הראשונה, בכירים ברפואה דחופה שיכולים לתת מענה בכל שעה. ל-85% מהמטופלים במחלקות לרפואה דחופה אין בעיה מסוכנת, אבל ל-15% מהם יש - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, אנחנו חייבים לעצור. אני רוצה להודות לך על זה שעלית, ועל ה-passion. שאלת המשך בעקבות הדברים שלך. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> לילך, מהמועצה המדעית, האם אתם מתכוונים לפתוח קורסים והתמחויות, הכשרות ברפואת ספר? << אורח >> לילך אבירם: << אורח >> אין התמחות כזאת שנקראת "רפואת ספר", זה משהו שצריך להקים. וכמו שאמרתי, צריך לבחון את זה ולראות בדיוק מה המשמעויות של זה, כי בסוף גם צריך לחשוב – רופאים רוצים אופק מקצועי, ואם אנחנו מכשירים רק לרפואת ספר, מה המשמעות של זה לגבי האופק המקצועי? כי זה אחד הדברים שמושכים מתמחים להתמחות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> באילת זה מצוין, יש לנו צוללנים. << אורח >> לילך אבירם: << אורח >> וגם לראות מה המשמעות, מה זו ההכשרה. זאת אומרת, אין לי כרגע בסיס לענות על זה, אבל במועצה המדעית נשמח לבחון ברגע שיהיה משהו קונקרטי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> רפואת ספר זה שילוב של רפואת משפחה יחד עם רפואה דחופה, ויש מספיק מקרים של צוללנים, יש מטיילים במדבר, שאפשר לשלב, שכל רופא משפחה יקבל הכשרה ברפואת ספר. << אורח >> לילך אבירם: << אורח >> גם רפואת משפחה וגם רפואה דחופה אלה התמחויות נפרדות עם עולם תוכן עשיר וגדול מאוד. שוב, אני לא שוללת, צריך לדון, צריך להסתכל על תוכניות קונקרטיות ולהבין איך אפשר לעשות את זה, כי גם אם את מכשירה מתמחה רק לתחום ספציפי של טיפול במטיילים או ברפואת צלילה, והוא ירצה לעבוד אחר כך במקום אחר, לא נכשיר אותו לעבוד במקום אחר. וצריך לקחת את זה בחשבון, אני לא אומרת שלא, אבל אין לי כרגע תוכנית. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> תחשבו על זה. תודה. נמצא בזום חיים כהן, אזרח שהיה מאושפז במרכז הרפואי יוספטל. אם אתה יכול לשתף בקצרה, בבקשה, מה הייתה החוויה, על מנת שנסיק מסקנות. << אורח >> חיים כהן: << אורח >> בוקר טוב ליושב-ראש, בוקר טוב לחברי הפאנל, קוראים לי חיים כהן. ב-17 בספטמבר התארחתי באילת, בערב הרגשתי לא טוב, התאשפזתי ביוספטל ואובחנתי עם בעיות אבנים בכליות. התנגדתי לאבחנה. מצאתי את עצמי יושב מול הרופאה, ובתור אזרח פשוט ללא רקע רפואי, מנסה להסביר לה שיש לי, כנראה, משהו במעיים. היא לא הסכימה איתי, ואחרי ויכוחים, קיבלתי טיפול לא הולם, שבסופו של דבר החמיר את המצב, ומצאתי את עצמי עם כאבי תופת בבטן. קיבלתי חומרים משלשלים, קיבלתי חוקן – סליחה שאני מפרט את כל הדברים האלה – דבר שהחמיר את המצב, ומצאתי את עצמי בלילה לבן, כשלמוחרת אני טס עם הרכב לכיוון עין כרם שבירושלים. בשארית כוחותיי, אני מגיע – אני רוצה לציין שעברתי צילום ו-CT, ואותו דבר עברתי כשהגעתי לעין כרם, שנייה לפני שכמעט איבדתי הכרה. נשלחתי ל-CT וצילום, ואובחן גידול, בתור התחלה, במעיים, עם נפיחות שכל רגע אמורה להתפוצץ. נכנסתי לניתוח חירום. בניתוח חירום, אחרי שעה, הוברר שהיו הידבקויות, והמעיים התנפחו ועמדו להתפוצץ כתוצאה מחומר משלשל שקיבלתי ואבחנה לא נכונה שקיבלתי ביוספטל. נכנסתי לניתוח מציל חיים, שבסופו אני עד עכשיו בשיקום. מה שאני רוצה להסביר לכם זה ששיקול הדעת מאוד קריטי, ולא יכול להיות שאזרח, שמגיע עם כאבי תופת, מוצא את עצמו מתווכח עם רופא, מתמחה או רופא מומחה, בשאלה: מה הבעיה שלי? אני עד עכשיו בשיקום נשימתי, בשיקום אורתופדי, יש לי חתך על כל הגוף. ואיך הם אמרו? כנראה שמישהו אהב אותך וגרם לך לצאת מיוספטל, כי הגעת בדיוק בשנייה האחרונה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז, חיים, גם אנחנו אוהבים אותך, ומודים לך שעלית ושיתפת, רפואה שלמה מכולנו. רק בשביל לאזן, אספר לרגע את הסיפור שלי, וזה שלפני שנים לא מעטות, דווקא במוסד מאוד מכובד, שאני נשען עליו והבריאות שלי נשענת עליו, בסורוקה, אבחנו לא נכון תסחיף ריאה. אבחנו את זה כדלקת ריאות, וכעבור יומיים הגעתי לברזילי, ואבחנו כמו שצריך וטיפלו. זה יכול לקרות. זאת אומרת, אנחנו לא יכולים להבטיח 100%, מדובר פה במקצוע שעוסק בדיני נפשות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> בכל זאת, נבקש ממשרד הבריאות לעשות תחקיר גם של המקרה הזה. נעביר את המקרה של המטופל. << אורח >> חיים כהן: << אורח >> אתם צודקים, אני רק רוצה להסביר דבר פשוט, האבחנה מאוד קריטית, וברגע שהאבחנה לא נכונה והטיפול לא בהתאם, יכולתי להיות היום תחת מצבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור, ברור. חיים, עד שתהיה תחת מצבה כמו כולנו, אנחנו מאחלים לך עוד שנים ארוכות, ארוכות גם של קיטורים וגם של שבחים, אני מקווה, על מערכת הבריאות. בוא נעקוב ביחד, תעקוב ביחד עם כולנו אחר מערכת הבריאות במרחב הדרומי של ישראל. << אורח >> חיים כהן: << אורח >> תודה רבה לכם, ויום נעים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה לך, בריאות מלאה. אנחנו עוצרים כאן, ורגע לפני, מכיוון שנציג משרד התחבורה, סמנכ"ל, נמצא איתנו, ואני מודה לך שנשארת, חשבנו שנכון להקדיש את מרב הזמן לתחום. ובכל זאת, מכיוון שהנושא התחבורתי קריטי באוויר, בים וביבשה, אולי תוכל לשתף אותנו בעיקרי הדברים; האם התוכנית הקיימת רלוונטית גם לתחבורה? כי תחבורה זקוקה ליותר מכמה מיליונים בודדים; מה האופק התחבורתי? יש לנו את רמון, שמחכה לגאולה, כנמל – פעם, כשתהיה רכבת, אולי זה יהיה חלופי או נוסף, בין-לאומי. בבקשה. << אורח >> אור ליביס: << אורח >> אספר קצת. קודם כול, אני סמנכ"ל כלכלה, תקציבים ואסטרטגיה במשרד התחבורה. גם באופן אישי, אילת קרובה לליבי, אני תושב אילת לשעבר, מכיר את ראש העיר הרבה שנים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה צריך להגיד בכלל בתור גילוי נאות. << אורח >> אור ליביס: << אורח >> כן, בגלל זה אני מתחיל כגילוי נאות. אבל לא רק לי, גם לשרת התחבורה ולמנכ"ל המשרד. המשרד פועל רבות בכל הנוגע לאילת. יש לי כמה דברים לעדכן בנושא, קודם כול, הנושא של סבסוד של הטיסות, מתן רשת ביטחון על מנת להבטיח טיסות באופן סדיר לאילת, גם בשעות הפחות מבוקשות וגם בתקופות פחות מבוקשות, בראש ובראשונה עבור תושבי אילת, שמרוחקים ממרכז הארץ, על מנת שיוכלו לקבל את השירותים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כמה טיסות יש היום ביום? << אורח >> אור ליביס: << אורח >> היום אין טיסות בכלל לרמון, אבל זה נע – יש פה גם נציג רת"א, שאולי יכול לפרט את המספר המדויק. כמות הטיסות כרגע היא יחסית גבוהה, כי אנחנו כבר מסבסדים את הטיסות, והיום תושב אילת משלם 99 שקלים לטיסה. ופה אני גם מעדכן שבדיוני התקציב האחרונים הכפלנו את התקציב המיועד לנושא הזה, על מנת לאפשר עוד יותר הגברה, גם של התדירות וגם המשך של הסבסוד לשנים קדימה. יש דברים נוספים שאנחנו עושים בתחום התחבורה: תחנה מרכזית חדשה באילת – בסוף מגיעים גם תיירים, גם אזרחים וגם תושבים, גם לנפוש וגם לנסוע לאילת; כביש הערבה, שהרבה מאוד שנים לא טופל והיה לא בטיחותי, ללא תאורה, ללא פס הפרדה, היום רובו כבר נמצא עם הפרדה בין הנתיבים, רף מסלולים, תאורה. כיום הכביש מהבטיחותיים שיש בארץ, ואנחנו רואים את זה גם במספרים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> יש לך נתון ירידה במספר תאונות הדרכים שם? << אורח >> אור ליביס: << אורח >> אני חושב שראש העיר מכיר את הנתון הזה טוב ממני, אשמח שהוא יתייחס גם לנושא, גם מבחינת הרוגים, שזה שינוי דרמטי בנושא הזה, רואים את הירידות בצורה מאוד מובהקת. אנחנו גם פועלים בנושאים נוספים – דיברת, אדוני, על הנושא של שדה התעופה רמון, אם לא המלחמה, הייתי מגיע עם בשורות גם לטיסות בין-לאומיות לרמון, שיש לנו גם דברים בתחום הזה. אני מקווה שהמלחמה, המבצע יסתיים בהקדם, ונוכל לבוא גם עם בשורות בתחום הזה. מעבר לזה, רשות שדות התעופה גם פועלת באופן יצירתי להקים בשדה רמון מרכז MRO בין-לאומי. MRO זה מרכז לתחזוקת מטוסים, זה משהו שנמצא במחסור ברמה עולמית. אנחנו יודעים שהיום, רק כדי להבין, חברת התעופה של מקסיקו עושה תחזוקה בקפריסין. זאת אומרת, מגיעה עד לשם בגלל המחסור הזה במרכזי תחזוקה. פה מדובר, גם יש את התנאים – גם רמון הוא שדה חדיש, עם כל המכשורים הכי חדישים ומסלול ההמראה, וגם השדה וגם מזג האוויר טובים למטוסים. מדובר פה בבשורה מאוד גדולה לאילת, מכיוון שמדובר כאן במאות מקומות עבודה, מקומות תעסוקה, בשכר מאוד גבוה, הרבה יותר גבוה מתחומים אחרים. אז בכל זה אנחנו ממשיכים לפעול למען תושבי אילת. גם בנושא של שאטלים, שתושבי אילת יכולים מנתב"ג – יורדים מהמטוס ומגיעים ישירות לרכבת סבידור, שזה אב תחבורתי. כל זה גם תקציב שנלחמנו עבורו על מנת להמשיך ולתת את השירות הזה. ואנחנו פועלים יחד עם ראש העיר למצוא פתרונות נוספים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. ראש העיר, משפט אחרון? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> כן, אגיד משפט בנושא של התחבורה, שהוא, כמו שאמרתי, אחד האתגרים הגדולים. אני מאשר את דבריו של אור היקר, כמובן, תושב אילת שלנו, וחבר אישי, ובלי קשר לזה, משרד התחבורה באמת מחובר בתקופה הזאת. כשצריך להגיד דברים טובים, אז אגיד. קורים שינויים גדולים בניסיון לצמצם את הפערים, והפערים עדיין גדולים, אבל יש כאן מאמץ מאוד גדול של שרת התחבורה לצמצם את הפערים הללו ולהעניק שירותי תחבורה טובים יותר. כל מה שהוא אמר נכון גם לגבי הטיסות המסובסדות, גם לגבי הניסיון להסדיר את הטיסות כקבועות ותדירות גבוהה, וכל מה שקשור לזה. גם לגבי כביש הערבה, מעולם לא הושקעו בו כספים כמו שמושקעים בו עכשיו, רואים את התוצאות, ויש ירידה דרמטית בתאונות הדרכים בכביש הערבה, בחלקים שהוא נעשה; קידום הרכבת, גם הוא – נכון שזה חלום שמדברים עליו הרבה זמן, אבל לפחות יש כאן כבר תקציבים והכניסו את כל משרדי התכנון חזרה לעבודה; זה נכון שנפתחת תחנה מרכזית חדשה, אוטובוסים חשמליים – נעשים דברים יפים, אני חייב להגיד, והמשרד שותף גם להחלטת הממשלה החדשה שמתקדמת, ויש בה בשורות גם בכיוון הזה. שוב אני אומר, עדיין הפערים מאוד גדולים, אבל אני רואה את הכיוון, אני רואה את הכוונות הטובות, אני רואה את העשייה ואני גם מעריך אותה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה, ראש העיר. אני מקווה שאנחנו, כאן בירושלים, נהיה חלק מהבשורות הטובות. יישר כוח, אתה בקו הקדמי, שאינשאללה, יהיה גשר, וגם מגדלור, וגם בית לשינויים הגדולים שכולנו מקווים שיבואו בעקבות האירועים הביטחוניים. תודה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים): << דובר >> לסיכום, מה שדיברנו, מה ששמענו – שמענו גם המלצות של ד"ר יפה אשור, מנהלת המרכז הרפואי יוספטל באילת, שהוא העוגן של שירותי רפואה בעיר ובאזור כולו. אנחנו חייבים לעשות ישיבת מעקב, יחד עם ועדת הבריאות ומשרד האוצר, אגף התקציבים ורפרנטים של בריאות, ולחשוב על כמה דברים: על תקצוב מיוחד של המרכז הרפואי באילת, אולי מעמדו, כדי להגדיל את התקציב ואולי להגדיר אותו כמרכז רפואי-על, וזה ייתן פתרונות להרבה בעיות; גם ייתן אופק מקצועי לכוח אדם רפואי, זה גם יגדיל שדות קליניים וגם ייתן פתרון קודם כול בהנגשת שירותי בריאות לאזרחים, לתושבי אילת והתיירים שנמצאים שם. אנחנו חייבים לדאוג לקדם את החלטת הממשלה החדשה, החלטת ממשלה המשכית לגבי העיר אילת, שתכלול את הכול, גם חיזוק תחבורה, כלכלה וכמובן חיזוק שירותי בריאות. נבקש ממשרד הבריאות ומשרד האוצר לבחון תקצוב שונה למרכז הרפואי יוספטל, כי זה לא דומה למרכז רפואי פריפריאלי באזור אחר, זה משהו ייחודי, צריכה להיות נוסחה ייחודית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה, גבירתי היושבת-ראש, היה תענוג לעבוד ביחד. אני מודה, אנחנו מודים לכל המשתתפים, במקום ובזום. אני מתנצל על כך שגם נושא התחבורה החיוני זכה כרגע למקום יותר קטן, אבל אני מודה על ההתפתחויות הטובות שקיימות, ועוד יקרו. ואני מתנצל בפני מי שעלה בנושא תיירות, עסקים קטנים, עוד נשוב לזה. אני מודה לוורד, שהגיעה, ועל הדרך שבה את מנתבת את הכאב למען כולנו, למען הטוב הכללי. המשימה האסטרטגית היא להפוך את אילת לעיר ראשה, שמהווה גבול וגשר, מרכזית. כולנו ניבחן בעוצמתה של העיר וביכולתה להיות מרכיב קריטי באופקים החדשים של המזרח התיכון, לא פחות מזה – מילים מפוצצות, זאת הנקודה, לשם אנחנו חותרים, בזה ניבחן אחרי המלחמה. זה לא רק הגון כלפי תושבי הפריפריה הרחוקה הזו, אלא קוהרנטי למטרות האסטרטגיות של מדינת ישראל. מלחמות לא עושים בשביל מלחמות, עושים מלחמות בשביל שבני אדם יוכלו לחיות יותר טוב. המרכז הרפואי באילת צריך להיות מרכז בין-לאומי לארבע מדינות, זה החזון שצריך להיות. הוועדות מפרגנות על ההחלטה הייעודית לחיזוק ופיתוח העיר, בהובלת ראש העיר ומשרד ראש הממשלה, אבל מדגישות, מתעקשות על תוכנית רב-שנתית, רב-תחומית, שבמרכזה שינוי דרמטי, מערכתי של מערכת הבריאות. ההחלטה המתהווה חייבת להכיל כבר עכשיו רכיבים משני מציאות בתחום תקציב, נכון להגגה – הגגה מיטבית של יוספטל, למודלי התמחות והתמקמות של רופאים לאורך שנים בעיר, להקמת יחידות קריטיות חסרות, כגון הצנתורים, ולהסכם משופר בין הקופות לאופטימיזציה של שירותי הבריאות לכל התושבים. מייד לאחר קבלת החלטת הממשלה הצפויה, הוועדה מבקשת מראש העיר אילת, ממנהלת יוספטל, מהנהלת קופת חולים כללית וממשרד הבריאות, לעדכן אותנו, ולקבל את הערכתם לגבי הפערים שנותרו לשם שיפור משמעותי של המערך הבריאותי בעיר אילת – בטוח שיהיו שיפורים, אבל לא בטוח שהם הנכונים או המלאים, ואנחנו מבקשים לדעת מהם הפערים שקיימים. אני מזכיר שמשרד האוצר, וגם, בהזדמנות זאת, אני מזכיר את רמ"י ומשרד הכלכלה, שחייבים על פי חוק להגיש או להגיב על דוח מבקר המדינה למשרד מבקר המדינה. אני מציין את מה שאמרנו כאן, הפנייה שלנו להר"י – להסתדרות הרפואית, לבחון. הייתה פה הצעה מעניינת, סוג של שילוביות בין רפואת משפחה לרפואה דחופה, לצורך רפואת ספר – מעניין, שווה לבדוק את זה. וכפי שאמרתי, הוועדה תמצא בהמשך זמן לעסוק גם בתחום התיירות והעסקים הקטנים והבינוניים בעיר אילת. אני מודה לכל הבאים, לכל הצופים, ונועל את הישיבה. תודה רבה. הישיבה ננעלה בשעה 11:03.