פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 921 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ו' בניסן התשפ"ו (24 במרץ 2026), שעה 14:04 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 286), התשפ"ו-2026 (מ/1940) << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ולדימיר בליאק אלי דלל מוזמנים: יניב כהן – מנהל תחום בכיר שומת מקרקעין, רשות המיסים, משרד האוצר כארים כנעאן – יועץ למנהל רשות המיסים, משרד האוצר רודין נפסון – עו"ד, רשות המיסים, משרד האוצר שמוליק רופא – מנכ"ל ריט 1 בע"מ דרור גד – יו"ר ריט 1 בע"מ ייעוץ משפטי: שלומית ארליך אמתי כהן מנהלת הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, יפית גולן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 286), התשפ"ו-2026, מ/1940 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צהריים טובים, אנחנו בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה. בבקשה, גברתי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> התיקון הזה זה תיקון שנדון במסגרת דיוני הוועדה בחוק ההסדרים, בתחילת דרכנו בעצם בפרקים של מיסוי קופות גמל, לא קלה היא דרכנו. ביקשו נציגי רשות המיסים לשלב את התיקונים האלה במסגרת התיקון של פרק מיסוי קופות גמל. אנחנו חשבנו שנכון יהיה ללכת בדרך המלך ולהביא את זה בעצם בהליך חקיקה רגיל שיהיה לצד התקציב, אבל שיכלול גם הפצת תזכיר הערות ציבור, ואז להגיע עם זה לוועדה. ובעצם עברתם את כל התהליך ואתם מגיעים עם זה עכשיו לוועדה, אז בואו תציגו. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> היי, בוקר טוב. כארים כנעאן, רשות המיסים. אני אדבר קצת מלמעלה ואז יניב ורודין ייכנסו לפרטים. אנחנו מביאים שני צעדים לתיקון פרק הריטים. אנחנו מדברים כאן על שני צעדים שמהווים חסם מאוד גדול גם בריטים למגורים וגם בריטים המסחריים. בהקשר של הריטים המסחריים, אנחנו רוצים להגדיל את שיעור הייזום ב-20%. היום הוא עומד על 5%, וזה מהווה חסם גם להתפתחות הקרנות הקיימות וגם לכניסה של קרנות חדשות לשוק של הריטים. יניב, אתה רוצה להרחיב? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה זה אומר, כארים? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> אני אציג את הצעד השני ואז יניב ירחיב על שניהם. הצעד השני מתייחס לריטים למגורים. בריטים למגורים יש תנאי של השלמת בנייה תוך חמש שנים ממועד רכישת הקרקע, ואנחנו ממליצים להגדיל את התקופה בסמכות המנהל בשלוש שנים נוספות, ושבע שנים לפרויקטים מאוד גדולים עם 250 יחידות דיור ומעלה. יניב, אתה רוצה לצלול לפרטים? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> לגבי החלק הראשון, כמו שנאמר על ידי כארים, יש בעצם היום בחוק, בפקודה, בסעיף של הריטים, בפרק הריטים, יש התייחסות לזה שהמקרקעין צריכים להיות מקרקעין מניבים, יש שם מגבלה של 95%. לגבי הדיור להשכרה, זה התיקון השני, שם יש אפשרות גם בזמן הבנייה זה נספר, אבל בגדול זה צריך להיות מניב 95%. והחלק הראשון של התיקון, מאפשר לקרן הריט לא לרכוש את המקרקעין כמקרקעין מניבים, אלא גם בעצם ליזום את הבנייה ואת התכנון וכו', כדי להגיע למקרקעין המניבים. אבל פה אנחנו, מאחר וכל התכלית של קרן ריט זה יושב על החזקה של מקרקעין להשכרה לטווח ארוך, אז אנחנו פה מייצרים איזושהי מגבלה של האחוז שיהיה אפשר לקנות נכסים לא מניבים, כלומר אותם מקרקעין בהקמה שהגדרנו אותם עד 20%, וגם יש מגבלה במכירה, אם הם ימכרו אותם בסופו של דבר לפני שהם הושכרו, לפני שהם הניבו לפחות ארבע שנים, אז זה ייכנס לסנקציה של הכנסה חריגה. זה לגבי החלק הראשון, אם לגביו שאלת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה הסנקציה של חריגה? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> שיעור המס, הוא שיעור מס גבוה יותר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירו, תפרטו את זה. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> על הכנסה חריגה חל שיעור מס של 70%, שזו סנקציה משמעותית, וככה בעצם אתה משיג פה את המטרה, שבסופו של דבר נגיע לנדל"ן מניב שיושכר לתקופה ארוכה. את רוצה שאני ארחיב גם לגבי החלק השני? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> החלק השני, כמו שהוזכר, בעצם מאפשר במקרקעין את צורכי דיור להשכרה. יש אפשרות לקרן שעוסקת בהשכרה למגורים, לקנות את הקרקע ואז לבנות, בשונה ממה שהזכרנו כרגע, ולכן יש את התיקון, ושם יש מגבלה על תקופת הבנייה. יש מגבלה, בגדול היא חמש שנים, ויש אפשרות להגיע לשבע שנים, ובפריפריה שבע שנים. זה לפחות למרבית החלופות של ההגדרה שם. כמו שמוזכר גם בדברי ההסבר, יש מקרים של פרויקטים מורכבים, גדולים, שבעצם הזמן הזה לא תמיד מספיק, ולכן אנחנו חושבים שצריך לאפשר במקרים המתאימים להאריך את המועדים. התקופות שאנחנו מאפשרים למנהל להאריך את המועדים, הן מחולקות לפי גודל – שלוש שנים עד 250 יחידות דיור, ומעל זה עד שבע שנים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך נקבעו התקופות ומספר היחידות? על בסיס מה? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> בסופו של דבר, המספר המדויק, להחליט מה גדול, מה לא גדול, אפשר כל מספר לצורך העניין. אבל אנחנו הסתכלנו על מה שהיה גם בהוראת שעה קרקעות, אם הייתה איזו הוראת שעה שהתייחסה לחלופה הזאת, ששם ניתן פרק זמן ארוך יותר למעל 250 יחידות דיור, והלכנו משם. זה מה שאני זוכר, את המנגנון שעשינו, אני יכול להסתכל על זה תכף ולראות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> טוב, תסתכל בינתיים, תגיד לנו. רודין, אתה רוצה להקריא? << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> כן. שלום לכולם, רודין נפסון, רשות המיסים. נתחיל להקריא. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 286), התשפ"ו–2026 תיקון סעיף 64א2 1. בפקודת מס הכנסה‏ (להלן – הפקודה), בסעיף 64א2(א) – (1) בהגדרה "הכנסות חריגות" – בהגדרה הכנסות חריגות, מה שיניב הזכיר לפני כן, מכניסים את הקטגוריה החדשה, שאנחנו נקרא לה מקרקעין בהקמה, שאנחנו נקריא אותה בהמשך. (א) בפסקה (2)(א), אחרי "הכנסות ממקרקעין מניבים," יבוא "הכנסות ממקרקעין בהקמה,"; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> פה אנחנו רוצים לשים גם את ההכנסות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> קודם כל, סעיף 64א2 הוא הסעיף שמתייחס לקרן להשקעות במקרקעין. תסביר בעצם מה התיקון. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> פה אנחנו צריכים להכניס את הקטגוריה החדשה כדי לא להעניש אותם, לא להטיל עליהם מס של 70% במסגרת ההכנסות החריגות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זאת אומרת, הכנסות ממקרקעין בהקמה לא ייחשבו כהכנסות חריגות בהתאם לתיקון המוצע. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> כן. אחרי המילים, הכנסות ממקרקעין מניבים, יבוא הכנסות ממקרקעין בהקמה, שזו בעצם ההגדרה החדשה. (ב) אחרי פסקה (3) יבוא: "(4) הכנסות ממכירת מקרקעין שבעת רכישתם היו מקרקעין בהקמה, אם נמכרו בטרם חלפו ארבע שנים לפחות מהמועד שבו החלו לשמש למטרת השכרה;"; פה זה בעצם איזושהי סנקציה שאנחנו רואים בה כהכנסות חריגות, אם אנחנו מפיקים הכנסה ממכירה של הכנסות שנמנות במקרקעין בהקמה, הקטגוריה החדשה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירו, איך יודעים שבעצם בעת רכישתם ממקרקעין בהקמה, למה ארבע שנים פה, למה מהמועד שבו החלו לשמש למטרת השכרה, ואיך בודקים ואיך יודעים מתי הם מתחילים לשמש למטרת השכרה? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> כמו שהזכרתי לפני כן, המטרה שיהיו ארבע שנים של הנבה, של מקרקעין מניבים, זה כדי לייצר תקופה מספיק ארוכה, שכן יהיה פה נדל"ן מניב, שזה כל התכלית של הריט. עכשיו, אם אני לא טועה, גם בהגדרה המקורית יש את הנושא של מקרקעין שמוחזקים לתקופה קצרה, שזה ארבע שנים, אז התלבשנו על הסיפור הזה של ארבע השנים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ולגבי יתר השאלות? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> את יכולה לחזור? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך יודעים שבעת רכישתם הם מקרקעין בהקמה? מדוע מהמועד שבו החלו לשמש למטרת השכרה? איך יודעים מתי הם מתחילים לשמש למטרת השכרה? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> איך יודעים מתי הם מתחילים לשמש למטרת השכרה? רואים את זה בדוחות, לא הבנתי את ה... כאילו, מתי שהנכס מתחיל להניב, אנחנו יכולים לראות את זה במסגרת הדיווחים שלהם לרשות המיסים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אוקיי. ולגבי המקרקעין בהקמה, איך אתם בודקים? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> בדוחות הכספיים הם צריכים להציג את זה כנדל"ן בהקמה, ואז אפשר ללמוד על זה אם זה נדל"ן בבנייה או שזו קרקע ריקה שלא עושים איתה כלום. יש סיווג חשבונאי מיוחד לנדל"ן בהקמה. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> צריך לזכור גם שיש סעיף כללי בריט, שיש שני מועדים, שהם צריכים בדוחות כאילו לעדכן שהם עומדים בכל התנאים של יחס הנכסים והכול, אז זו גם כן אחריות של מה שנקרא במסגרת הגשת הדוחות, לציין את הדברים האלה. יש את הסעיף, אני תכף יכול להפנות אליו, שמתייחס למועדים שבהם אתה עומד בכל היחסים, של יחס הנכסים, שוויים והכול. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> (ג) בסיפה, במקום "לעניין פסקאות (2) ו־(3)" יבוא "לעניין פסקאות (2) עד (4)"; פה מדברים על הכללת ההכנסות לרבות שבח, פה זו ההתאמה של הפסקה שהוספנו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל תסביר מה המשמעות. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> זה גם נכנס להכנסה חריגה, כפי שהסברתי. אולי תדייקי את השאלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר את הפסקה, מה המשמעות שלה? << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> אוקיי, בואו נקריא את הפסקה עצמה בפקודת מס הכנסה. לעניין פסקאות 2 ו-3, הכנסות משמע – לרבות שבח מקרקעין ולמעט שבח מקרקעין בשל מכירה כאמור בסעיף 49כב, 49לג או 49לג1 לחוק מיסוי מקרקעין. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> הרי הסברנו בהתחלה שבעצם הסנקציה זה מיסוי של הכנסה חריגה. ברגע שאנחנו מתקנים פה את ההפניות גם לדבר החדש של המקרקעין בהקמה, אז זה ייכנס להכנסה חריגה. זאת הייתה המטרה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מעולה, אז רק תסבירו כשאתם מקריאים, שיהיה ברור מה כוונת הסעיף. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> אוקיי, אני אמשיך. (2) אחרי ההגדרה "מקרקעין" יבוא: ""מקרקעין בהקמה" – מקרקעין המיועדים לשמש כמקרקעין מניבים, שטרם הושלמה הבנייה בהם למטרה זו, ובלבד שביום רכישתם חלה עליהם תוכנית שלפיה הם יוכלו להפוך למקרקעין מניבים;"; זו בעצם ההגדרה החדשה שרוצים להוסיף, כפי שכתוב, כאילו, שטרם הושלמה הבנייה, וגם שלפיה הם יוכלו להפוך למקרקעין מניבים, שהם מיועדים בעצם להיות מקרקעין מניבים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה שטרם הושלמה הבנייה בהם למטרה זו? << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> כי לא ייווצר מצב שהם יקנו נכס, לא יודע, לשיפוץ או נכס ישן לצורך העניין, שהושלמה הבנייה. זו בעצם המטרה. הסעיף הבא, פה אנחנו מבקשים להוסיף בעצם סמכות למנהל להאריך את התקופות שיניב הסביר לפני כן. (3) בהגדרה "מקרקעין לצורכי דיור להשכרה", במקום הרישה עד המילים "או יותר מאלה" יבוא "מקרקעין שנרכשו במהלך התקופה שמיום א' בסיוון התשע"ו (7 ביוני 2016) עד יום ט' בטבת התשצ"ד (31 בדצמבר 2033) בידי קרן להשקעות במקרקעין, בתקופה שממועד רכישתם עד להפיכתם למקרקעין מניבים או עד תום חמש שנים מיום רכישתם, ובאזור הנגב או הגליל כהגדרתם בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב–1991‏, ובחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג–1993‏, בהתאמה – וכן מקרקעין שהוגשה לגביהם בקשה לתוספת זכויות בתוך שנתיים ממועד הרכישה – עד תום שבע שנים, לפי המוקדם, ואם אישר זאת המנהל, כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין, עד תום תקופה נוספת על התקופות האמורות שלא תעלה על שלוש שנים, ולעניין מקרקעין שנועדו להיבנות עליהם מעל 250 יחידות דיור למגורים – שלא תעלה על שבע שנים, מטעמים מיוחדים שיירשמו; ובלבד שמתקיים לגביהם אחד או יותר מאלה:". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> זה הסעיף שדיברנו עליו, על הזמן להשלמת הבנייה במקרקעין לצורכי דיור להשכרה למגורים, שבעצם יש את ההגבלה היום, החמש או השבע, כמו שהסברתי בהתחלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעצם הסעיף ברובו הוא נוסח קיים. מה שאתם מכניסים זה רק את הסמכות למנהל לאשר בעצם את ההארכה לגבי תקופות נוספות, נכון? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> להאריך את המועד, כן, בעוד שלוש שנים לפרויקטים הקטנים יותר, ולעד שבע שנים לפרויקטים הגדולים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה מטעמים מיוחדים שירשמו? מה זה מטעמים מיוחדים שירשמו, למשל? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> קודם כל, נראה לי שזה נוסח מקובל מבחינת הניסוח של אישור של תקופה נוספת, אבל בגדול צריך להיות משהו, כמו שגם מוזכר פה בדברי ההסבר, פרויקטים מורכבים, שיש בהם איזשהו עיכוב כזה או אחר, או שזה פרויקט גדול שלקח זמן לקבל את ההיתרים, את הפיתוח, זיהום בקרקע, או כל מיני סיבות נוספות שיכולות לקרות ב... איך אומרים? מכירים את מה שקורה בשטח מבחינת עיכוב בנייה. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> אנחנו גם נפרסם הנחיה. נפרסם הוראת ביצוע, שתפרט מהם הטעמים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מתי תפורסם הוראת הביצוע? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> אחרי שהחוק יעבור. לא, זה לא אמור להיות מורכב, אנחנו יודעים מה הקריטריונים. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> אנחנו נוציא איזשהו נייר שמתייחס לסעיף, קודם כל לגבי התיקון עצמו, בסדר? הוא עובר תיקון, נוציא הוראת ביצוע, ונתייחס למה שנקרא דוגמאות אפשריות. לא נוכל לכסות את כל המקרים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהתחשב בלוחות הזמנים הקצרים ובדחיפות שאתם בעצם הצגתם לנו, למה לא באתם כבר עם טיוטת נוהל? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> אנחנו בדרך כלל מוציאים הוראת ביצוע או נוהל אחרי חקיקה, לא לפני. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא תמיד. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> טוב, זה מה שאני מכיר במיסוי מקרקעין. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> לא ייקח הרבה זמן להוציא את ההנחיה הזו. זה גם טוב לנו, כלומר, אנחנו לא רוצים לקבל פניות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש לכם דוגמאות עם טעמים מיוחדים? << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> כן, אני יכול להפנות אותך לפעולת מס הכנסה, ששם יש הארכת תקופות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, לא לתיבה. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> למשל, סחף קרקע, או זיהום בקרקע, או כל מיני מכשולים אובייקטיביים שמתגלים תוך כדי הליך הבנייה עצמו. מלחמה, למשל, זה גם טעם מיוחד. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> הפרויקט לפעמים מורכב ומייצר מורכבויות בתכנון שלו, בפיתוח שלו, בהיתרי בנייה, במסירת המקרקעין אחרי הפיתוח. יש כל מיני מקרים. אני לא חושב שאנחנו צריכים להגביל את עצמנו למקרה כזה או אחר, בסדר? פשוט אני אומר, יכולים להיות מנעד של אפשרויות. נתנו דוגמה לחלק. אני לא חושב שצריך להגביל את עצמנו למקרה כזה. זו בדיוק הסיבה שזה נעשה כך. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 2. בסעיף 64א3(א)(5)(א) לפקודה, אחרי "מקרקעין מניבים," יבוא "מקרקעין בהקמה שעלות רכישתם ששולמה בפועל אינה עולה על 20% משווי כלל נכסיה באותו מועד,". פה המבחן זה של 95%. גם המבחן הזה נועד בעצם להבטיח, כפי שכתבתי גם בדברי ההסבר, יתמקד בהחזקה והשכרה של נכסים מניבים. 95% מהנכסים של הקרן צריכים להיות נכסים מניבים, ופה, מהקטגוריה החדשה אנחנו מרשים עד 20% נוספים שקרן יכולה להחזיק, ועדיין יכולה להיחשב קרן ריט ולקבל את ההטבות של קרן ריט, הגם שיש לה 20%, שהם בעצם פיתוח או מהקטגוריה החדשה. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> בסדר? או שלהסביר גם? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> להסביר. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> זה תיקון בסעיף הרלוונטי, שמתייחס ליחס נכסים, שגם ה-20% נכסים בהקמה שהם עוד לא מניבים לא ישללו את המעמד של הריט. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ולמה 20%? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> אני אגיד כמה מילים, שגם הסעיף הזה, וגם, דרך אגב, בהמשך, בתקווה שנצליח להביא את זה אחר כך, יש גם עוד סדרה של דברים שאנחנו רוצים לתקן בריטים, רחבים יותר, שנובעים מצוות מקצועי שישב, שעוד לא ממש ככה הדוח פורסם, אבל יש שם כמה נושאים, ואחרי למידה של הנושא, כולל השוואה לחו״ל והכול. בוא נגיד גם אחרי כמה שנים רבות, מאז שחוקק פרק הריט, אם כן, סדר גודל של 20 שנה, אז אנחנו חושבים שאפשר טיפה להגמיש פה, וכן לאפשר את זכות הייזום הזאת, וכן, עוד פעם, תחת אותן מגבלות, ולא לפתוח את זה לגמרי, עד 20% נוספים מעבר למה שיש היום, שהיום אין אפשרות כזאת, חוץ מה-5% הדלתא, שנועדה, ככה, מה שנקרא, כמעין סעיף סל כזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה את שני התיקונים האלה חשבתם להביא בנפרד מיתר ההמלצות? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> בזמנו דובר על זה גם בדיונים הקודמים. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> כי הם מאוד דחופים. זה תיקונים מאוד דחופים. הם למעשה התיקונים שמהווים את החסמים המשמעותיים ביותר גם לכניסה החדשה של קרנות חדשות וגם לקרנות קיימות. זה מהניסיון שנצבר אצלנו מ-2006, מאז שחוקק הפרק של הריטים. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 3. בסעיף 64א7א(א)(2) לפקודה, בסופו יבוא "ואם אישר המנהל, כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין, תקופה נוספת כאמור בהגדרה "מקרקעין לצורכי דיור להשכרה" – בתום תקופה נוספת כאמור". זו בעצם התאמה בהמשך לסמכות ההארכה שניתנה למנהל בהגדרה שהקראנו לפני כן. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> זו התאמה לסעיף של ההקלה במס רכישה. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> סעיף 4: תחולה 4. הוראות סעיפים 64א2 ו־64א7א(א)(2), כנוסחם בסעיפים 1(3) ו־3 לחוק זה, יחולו גם על מקרקעין שנרכשו ערב יום פרסומו של חוק זה (בסעיף קטן זה – יום התחילה), ובלבד שביום התחילה טרם חלפה התקופה להשלמת הבנייה במקרקעין כאמור לפי ההגדרה "מקרקעין לצורכי דיור להשכרה" כנוסחה ערב יום התחילה. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> סעיף התחולה בעניין הנושא של הארכת המועד להשלמת הבנייה, יחול באופן שהוא יחול גם על מקרקעין שכבר נרכשו, בתנאי שעוד לא הסתיים המועד המקורי שיש, החמש ושבע, ועדיין עוד לא סיים את הבנייה, יחולו עליו התנאים החדשים, כלומר יהיה אפשר להאריך. זה משהו דומה למנגנון שנעשה גם בעבר בהקשר של שינויי המבנה עם הסיפור של חמש השנים לבנייה. וזה מוזכר גם בדברי ההסבר, ככה שיהיה אפשר להחיל את זה גם על פרויקטים קיימים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה ריטים יש עכשיו? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> לדעתי שישה, לא? << אורח >> דרור גד: << אורח >> שבעה בימינו, שלושה שעוסקים בעיקר בנכסים מניבים מסחריים שאינם מגורים, ולמיטב ידיעתי עוד ארבעה שמתעסקים בדיור להשכרה. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> השאיפה להגיע ליותר בעקבות התיקון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ארבעה? << אורח >> דרור גד: << אורח >> נכון להיום ארבעה שמתעסקים בדיור להשכרה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה רק מראה שיש בעיה. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> אנחנו מבינים, זה שני צעדים שהם החסמים הכי משמעותיים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, ארבעה זה שניים יותר ממה שהיה לפני שלוש שנים, לא? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> נכון. << אורח >> דרור גד: << אורח >> יש עוד שניים שנולדו בשלוש או בארבע שנים האחרונות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> היה שיכון ובינוי, אם אני לא טועה. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> שיכון ובינוי, לדעתי לא, עוד לא. אבל הייתה קרן שהנפיקה לפני מספר חודשים. << אורח >> דרור גד: << אורח >> יש מגוריט, זו הקרן הוותיקה, יש אזורים ריט, שזה גם נולד לפני איזה שמונה שנים. זה השתיים שאתה זוכר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאני זוכר, מגוריט ואזורים שהיו בקדנציה הקודמת. << אורח >> דרור גד: << אורח >> בדיוק. ונוספו עוד, צחי אבו, יזם עוד קרן שנקראת אבו פמילי, ויש עוד קרן אחת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עלייה של 100%. זה יפה. << אורח >> דרור גד: << אורח >> דיברנו על זה בחוץ קודם, במסדרון, שכל הריטים, אם אתה מחבר את כל הריטים ביחד, ב-20 שנה מבחינת היקף נכסים, הם יותר קטנים מעזריאלי אחד. ככה החוק בינתיים הצליח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת בליאק, זהו? אתה מתנגד לזה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש לו הסתייגויות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הסתייגויות, בבקשה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סיעת יש עתיד, בסעיף 2, במקום אינה עולה על 20%, יבוא אינה עולה על 19%. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד ההסתייגות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בעד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לאחרי סעיף 4, דיווח לוועדת הכנסת, לדעתי זה צריך להיות הכספים, זו טעות. שר האוצר ורשות המיסים ידווחו אחת לשנה לוועדת הכספים בנוגע למגמות המקרקעין, הכנסות המדינה מהמס, מגמות בנייה ופיתוח קרקעות לבנייה וכל נתון רלוונטי שהוועדה תבקש בנושא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אחרי הסעיף יבוא תנאי לקיום החוק. חוק זה יתקיים רק כדי בתנאי שהרשות המכהנת בעת החקיקה תבטל את הכספים הקואליציוניים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד ההסתייגות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בעד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בנוסף, יש בקשות רשות דיבור לחבר הכנסת אבי מעוז ולסיעת העבודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור. טוב, אנחנו נצביע על החוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו מצביעים על סעיף 1. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי, מי בעד הסעיף? מי נגד? מי נמנע? שניים בעד, אחד נמנע, אין מתנגדים. הצבעה אושר << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סעיף 2, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? שניים בעד, אחד נמנע, אין מתנגדים. הצבעה אושר << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד סעיף 3? מי נגד? מי נמנע? שוב, שניים בעד, אחד נמנע, אין מתנגדים. הצבעה אושר << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סעיף 4, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אותה תוצאה. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החוק עבר. תודה רבה, הישיבה הזו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:27. << סיום >>