פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
ישיבה משותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
ועדת החינוך, התרבות והספורט – פרוטוקול מס' 424
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות – פרוטוקול מס' 196
יום שני, כ"א באייר התשס"ח (26 במאי 2008), שעה 11:00
סדר היום:
א. סגירת אולפני עברית לעולים החדשים ברשויות המקומיות עתירות עולים.
ב. קריסת מערכת האולפנים לעברית לעולים חדשים מבוגרים בשל מדיניות שרת החינוך
לרגל יום השלטון המקומי בכנסת.
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל מלכיאור – יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט
מיכאל נודלמן – יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
קולט אביטל
זבולון אורלב
זהבה גלאון
אבשלום וילן
שלי יחימוביץ
שלמה מולה
אברהם מיכאלי
אלכס מילר
מרינה סולודקין
גדעון סער
מוזמנים:
שלומית עמיחי, מנכ"לית משרד החינוך
ארז חלפון, מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה
אבי צור, מנכ"ל המשרד לענייני גמלאים
חנוך צמיר, משנה למנכ"ל המשרד לקליטת העלייה
מנחם בס, סמנכ"ל משרד החינוך
יעקב עמר, סמנכ"ל המשרד לענייני גמלאים
ריבה אביעד, מנהלת אגף הנחלת הלשון, משרד החינוך
אריה קורת, מנהל אגף קליטה בקהילה, המשרד לקליטת העלייה
פיני מור, עוזר מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה
ברכה לוזון, סגנית מנהל האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך
מסרט וורקו, רכזת פרוייקטים חינוכיים, המשרד לקליטת העלייה
אמיל מלול, מנהל תחום פדגוגיה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
שפרה שידלוביצקי, מנהלת אגף אכלוס ואולפנים, הסוכנות היהודית
שי שושני, מנהל מחלקת קליטה וצעירים, מועצה אזורית עמק הירדן
אמיר קוק, מנהל רשות הקליטה, עיריית תל-אביב
מארק בסין, יו"ר ועדת הקליטה, מרכז השלטון המקומי
עדנה רודריג, מרכז השלטון המקומי
אמיר דרור, מנהל רשות הקליטה, עיריית תל-אביב, מרכז השלטון המקומי
רוזיטה ברלין,מנהלת מרכז קליטה, מודיעין, מרכז השלטון המקומי
שרוליק קנול, מרכז השלטון המקומי
מרינה בוינוביץ, מועצה אזורית גליל עליון, מרכז השלטון המקומי
מיכאל גינקר, מנהל היחידה לקליטת עלייה, מרכז השלטון המקומי
יואל חדד, מנהל מחלקת הקליטה, טבריה
גלדיס ברזובסקי, רכזת קליטת עולי ברזיל
נעמה קציר-שמואלי, דוברת מורות באולפנים ויועצת תקשורת
אלונה גולדברג, מורה, מטה מאבק האולפנים
חנה לוי, מנהלת אולפני רמלה-לוד-מודיעין, מטה מאבק האולפנים
פרידה פישר, מורה, מטה מאבק האולפנים
הילני ארגאוי, מורה, מטה מאבק האולפנים
עופרה קוץ, מנהלת אולפן עציון בירושלים, מטה מאבק האולפנים
רחל פרסמן, מורה, אולפן מורשה ותק"א, מטה מאבק האולפנים
ליאורה רותם, מנהלת אולפני הקריות, מחוז צפון
יעל חסיס, מורה, מחוז תל-אביב, אולפן רעננה
זהבה שביט, מדריכה, מחוז ירושלים
עטרת קליין, מורה, מחוז חיפה
אלונה גולדנברג, מורה, מחוז חיפה
ילנה נבוייב, תלמידת אולפן
מיכל בלומנצויג, מנהלת אולפן קלישר
סנבטו אמבאיה אבי, מורה, מחוז חיפה
סימה ואזנה, מנהלת חינוך מבוגרים, קריית גת
רות בארי, מנהלת חינוך מבוגרים, אופקים
איילת כהן, מורה באולפנים
רינה יוגל, מורה, מחוז מרכז
מירית חמאוי, מורה באולפנים
גילה ברוקמן, מורה באולפנים
גלי צדיק, נציגת המורים באולפנים
דפנה כהן, מורה, אולפן עקיבא
אורה רינגל, לשכת מחוז ירושלים
דניאל אוברמן, סמנכ"ל ומנהל אגף קליטה, ארגון נפש בנפש
אבי סילברמן, עובד סוציאלי, ארגון נפש בנפש
אבי מספין, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה
אלי זרחין, מנכ"ל שדולה ישראלית למען ילדים עולים
אילנה ליטבק, שתי"ל, פרוייקט עולים מחבר העמים
רינה רקובסקי, מנהלת קורס בעברית
ראובן שקד, סטודנט, מתמחה במועצת ארגוני העולים בישראל
אסתר בלום, מועצת ארגוני העולים
עופר בביוף, מנכ"ל חברת אפקטיב אקס מערכות
יונה לייבזון, גלי צה"ל
מנהלת ועדת החינוך, התרבות והספורט:
יהודית גידלי
מנהלת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות:
דנה גורדון
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
א. סגירת אולפני עברית לעולים החדשים ברשויות המקומיות עתירות עולים
ב. קריסת מערכת האולפנים לעברית לעולים חדשים מבוגרים בשל מדיניות שרת החינוך
לרגל יום השלטון המקומי בכנסת
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני פותח את הישיבה המשותפת של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות וועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא סגירת אולפני עברית לעולים החדשים ברשויות המקומיות עתירות עולים וקריסת מערכת האולפנים לעולים חדשים מבוגרים בשל מדיניות שרת החינוך.
כבר שנה שאנחנו מקיימים דיונים ומאבקים בנושא אבל אני שומע היום שמשרד החינוך רוצה להעביר כסף ואחריות למשרד לענייני גמלאים. מראש אני אומר שאני כיושב-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לא אסכים לדבר הזה. מה הקשר של משרד הגמלאים לנושא הזה? אני לא בטוח שבקדנציה הבאה עדיין יהיה משרד כזה. לא הבנתי איך אפשר לקצץ באולפנים, איך אפשר לומר כאן שהכל יהיה בסדר בעוד שאנחנו יודעים שרוצים להעביר את הנושא למשרד לענייני גמלאים.
נמצאים כאן חברי כנסת, ראשי ערים וסגני ראשי ערים, ואני מבקש היום לדבר באופן חופשי בנושא זה. אמרתי מה אני חושב ומה חושבים רוב חברי הכנסת ואכן אי אפשר שתהיה מדיניות כזאת שהנושא יועבר ממשרד החינוך למשרד לענייני גמלאים. היו בעיות והיינו במשא ומתן כדי שהוראת השפה העברית לעולים החדשים תהיה טובה יותר, יותר ידידותית, יותר אפקטיבית, ואכן הוקמו שתי ועדות אולם בוועדות לא הגיעו לכלל הסכמה והנושא נגמר. איך יכול להיות שיגיעו העולים ולא יהיו להם אולפנים? העולים יגיעו לכאן ולא יהיה להם למי לפנות, כאשר נושא האולפנים יהיה תחת המשרד לענייני גמלאים.
אני רוצה לקבל את התייחסות מנכ"לית משרד החינוך. אתם צריכים להבין שאתם לא בעלי הבית במדינה אלא אנחנו בעלי הבית ואנחנו אלה שקובעים את הקווים.
שלומית עמיחי:
דבריי כבר נאמרו בישיבה קודמת בנושא הזה. זה לא נושא שהזמנו על עצמנו אלא זה נושא שנכפה עלינו כמו נושאים אחרים שלצערי אנחנו היום נדרשים לקיימם ללא תקציב ראוי. אני רוצה לומר שאת כל שהבטחתי בישיבה הקודמת של ועדת הקליטה קיימתי, משמע, עד היום הכיתות ממשיכות וכל עולה שמגיע מקבל פתרון. האמירה שאין פתרון לעולים היא לא נכונה כי יש פתרון. יש היום למעלה מ-13 אלף עולים שלומדים בכיתות שונות ברשויות המקומיות. אנחנו לא פיטרנו אף מורה, אבל כן הצענו הסדר פרישה מועדף למורים. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת וכל הציבור שיושב כאן יודע שמעבר לקשיים התקציביים, יש הפחתה במספר העולים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תאמרי לנו מה הקשיים התקציביים. תמיד היה תקציב לאולפנים. אתם לקחתם חלק מהתקציב שמיועד לרפורמה ועכשיו יש לכם קשיים תקציביים.
שלומית עמיחי:
כבוד היושב-ראש, אם מקובל עליך, אני ארצה לומר כמה משפטים ואחר כך אתה תחליט למי ניתנת זכות הדיבור.
אני אומרת שוב שלא פיטרנו אלא הצענו הליך של עידוד פרישה או פרישה בתנאים מועדפים ככל שמדינת ישראל והאוצר יכול להציע למורים. אני רוצה לחזור ולומר שבסך הכל אנחנו במצב של פיחות בעלייה ואשר על כן גם יש הפחתה במספרי הכיתות. נדמה לי שתהליך כזה או אחר עוברים גם במוסדות אחרים שעוסקים בקליטת העלייה, ולא רק אנחנו, שנדרשים לבצע התייעלות בנושא.
משרד החינוך יכול להמשיך ולקיים את כיתות האולפן בהיקפים הנדרשים לגבי עולים חדשים ובצורה מצומצמת יותר אבל עדיין נותנת מענה. המשמעות היא לקיים מצבת כוח אדם פחותה בהרבה ממה שיש היום. לחילופין, הייתה התעניינות רבה ביותר – ולהערכתי לעומת משרדים אחרים גם מאוד פעילה – של המשרד לענייני גמלאים שמציע לקחת אחריות על כל הנושא של חינוך מבוגרים.
שלי יחימוביץ:
אפשר להעביר את זה לגאידמק עכשיו.
שלומית עמיחי:
אני פקידה בכירה ככל שאהיה ולא רוצה להיגרר להערות שלא קשורות לדרך מילוי תפקידי.
שלי יחימוביץ:
אנחנו אנשים פוליטיים ומותר לנו להעיר זאת.
שלומית עמיחי:
לכן אני לא מגיבה.
קולט אביטל:
אפשר לחשוב שאין אנשים צעירים בין העולים אלא רק גמלאים.
שלומית עמיחי:
המשרד לענייני גמלאים הראה רצון ונכונות. במדינה כמו שלנו הסיטואציה היא שמאותה קופה של המדינה למישהו חסר ולמישהו יש. אנחנו בחוסר גדול, המשרד לענייני גמלאים יכול לאפשר ויכול לאפשר המשך קיומן של הפעולות ללא הצמצום שאנחנו נדרשים אליו.
אשר על כן אני בקשר עם המשרד לענייני גמלאים. יושב כאן המנכ"ל שיאמר את דברו ואני לא צריכה לדבר בשמו.
זהבה גלאון:
ואם למשרד החקלאות היה כסף?
קריאה:
נראה לי שזאת פגיעה באינטליגנציה שלנו.
שלומית עמיחי:
אני נמצאת גם בקשר עם הסתדרות המורים ויש הבטחה והתחייבות שלי.
מרינה סולודקין:
מה עם הקשר לעולים?
שלומית עמיחי:
יש הבטחה שגם אם יבוצע מהלך שכזה, המורים ימשיכו להיות עובדי משרד החינוך ומועסקים על ידי משרד החינוך. לגבי המורים לא יהיה שינוי בדרך העסקתם אלא יהיה שינוי בדרך ההפעלה. כל מה שקשור להליך הפדגוגי, משרד החינוך, בהסכמה עם המשרד לענייני גמלאים, אם יבוצע מהלך או לכשיבוצע, יהיה מתואם ומסודר עם המשרד לענייני גמלאים. אנחנו מדברים כאן על גוף שמאוד מתעניין ומאוד איכפת לו. אני לא מדברת על גוף שעושה כאן איזשהו מחטף מבחינתנו.
בדרך הזאת נוכל לתת פתרון יותר רחב לעולים כפי שאנחנו נותנים או כפי שנאלץ לתת בעתיד כאשר יתבצע הקיצוץ בשלמותו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מתנצל על האיחור. פשוט סיימנו באיחור את הישיבה הקודמת.
אנחנו דנו בנושא הזה בהרחבה ואני מוכרח לומר שאני מתפלא על משרד החינוך. חייבים לפעמים גם לקלוט קצת מעבר לנושא. אנחנו יודעים את בעיות התקציב של משרד החינוך ואנחנו מכירים אותן. קיבלנו עכשיו מידע חדש לגבי הקיצוצים שהמשרד לקח על עצמו, שעד עכשיו – אני מוכרח לומר ואני יודע את זה לפני ולפנים – לא שמעתי על זה. קיבלנו מידע חדש עכשיו. המשרד לוקח על עצמו עוד ועוד קיצוצים אבל יש דברים שאתם חייבים גם בסדרי שלטון לקבל. יש כאן דעה אחידה של הכנסת, מימין, משמאל, מלמעלה, למטה, מכל הכיוונים והיא שאנחנו לא נאפשר לעשות מה שאתם רוצים לעשות עם האולפנים ומה שאתם כבר עושים עכשיו. אני אומר את זה בכאב עצום. אנחנו לא נאפשר את זה. אנחנו נחוקק ונפעיל את כל החוקים. יש לי כבר את החוק מוכן אלא שקיוויתי שאפשר לדבר ולשכנע. זה שייך למשרד החינוך ולא למשרד לענייני גמלאים שהוא משרד יפה ונחמד, אבל משרד שאף אחד לא יודע אם מחר הוא יתקיים או לא, לא למשרד להגנת הסביבה ולא לאף משרד אחר. מדובר כאן על לב ההוראה, על לב המדינה, על לב הציונות, על לב הרזון דאטרה וזה שאתם רוצים להיפטר מזה, לא ניתן. אם יש כסף למדינה, הרי מדינה היא לא משרד ומשרד ומשרד. אם יש כסף נוסף למשרד, תנו אותו למשרד הזה. תקבלו אתם את הסכום הנוסף שהבטיחו לכם. המורים שייכים למשרד החינוך.
חלק מהבעיה, וזה כבר קורה עכשיו על אף ההבטחות, זה קיצוץ עצום שכבר קורה עכשיו. כל אולפני הנוער, היו אולפני המשך, חלק מאולפן א', כבר מקצצים בו. כל אלה שקיבלו שירותים, שאלה צעירים שאנחנו רוצים אותם כאן במדינה, בוגרי תוכניות שונות, צעירים יהודיים שאנחנו רוצים להביא אותם למדינת ישראל, שהיו באחריות האולפנים ששם יש מורים מעולים ואנחנו יודעים שזה המיטב שיש לנו כאן, אתם יודעים מי מלמד אותם עכשיו? עובדי קבלן. משהו חדש, מצאנו פטנט, לקחת את המורים שבאים מכל העולם ללמוד איך עושים את הדבר הזה ולהחליף אותם בעובדי קבלן. אני יודע כי אני הבאתי משלחות מסקנדינביה כי רצו לדעת איך לקבל שם מהגרים והם ישבו כאן חודשים כדי ללמוד איך עושים את הדבר הזה. גם שפה, גם תרבות, גם כיתה קהילתית, גם כל מה שזה כולל – את כל זה יודעים המורים האלו לעשות, אבל מה אנחנו עושים עכשיו? אנחנו נותנים את זה לעובדי קבלן. אין בזה שום הגיון. אנחנו מוותרים כאן על הציונות ועל החינוך.
אנחנו לא נאפשר זאת כי זה בנפשנו. אני מתפלא על משרד החינוך. העברנו כל כך הרבה מסרים בצורה עדינה ובצורה נחמדה, ויש איזשהו גבול, איזה קו אדום. תראי מאיפה הגיעו כל חברי הכנסת שיושבים כאן, מי שבאמת איכפת לו מהחברה הישראלית. אנחנו לא נאפשר לדבר הזה לקרות ואין לנו שום דבר נגד המשרד לענייני גמלאים אלא להפך, רוצים לחזק את המשרד ורוצים לחזק את העבודה למען הגמלאים, ואין לנו שום דבר נגד משרד הקליטה, אלא להפך, רוצים לחזק אותו, אבל הלימוד באולפנים הוא התפקיד של משרד החינוך. כמו שלא נאפשר להוציא את ההשכלה הגבוהה ולא את החינוך בבתי הספר, לא נאפשר להוציא את האגף הזה מהמשרד ואנחנו נדרוש לשנות את כל מה שנעשה עכשיו בחודשים האלו, שמשפיל את המורים ורומס את זכויותיהם בצורה כל כך כואבת. אני מקבל דיווחים וביקרתי בכמה אולפנים בחודשים האלה.
קריאה:
מה עם העולים?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
ברור שזה פוגע. כאשר עובד קבלן צריך לעשות מה שמורה היה עושה ושהוא לא מקבל את זמן ההמשך, ברור שאנחנו אומרים מה אנחנו חושבים על העלייה.
אני רוצה לתת את רשות הדיבור לאבי צור כי הוא צריך לצאת.
שלמה מולה:
סליחה, לא יכול להיות שאנחנו נשמע אותו ואחר כך הוא ילך ולא ישמע אותנו. אנחנו רוצים לשמוע ממנו איזה כלים מקצועיים יש לו ורוצים שהוא ישמע את מה שיש לנו לומר.
שלי יחימוביץ:
מה זה למסור הצהרה וללכת? לא מקובל עלי. או שיש ישיבת ועדה או שאין ישיבת ועדה. אם הם כל כך רוצים את האולפנים ומוכנים לקבל אותם בשמחה, שישבו כאן וידונו בהם.
זהבה גלאון:
אולי תשמע אותנו ותחליט שאתה לא רוצה את האולפנים?
אבי צור:
לא הזמינו אותנו לישיבה הזאת אבל התנדבנו לבוא אליה וביקשנו על חשבון דברים אחרים חשובים בדיוק כמו הנושא הזה לומר כמה מלים כדי להבין את המהות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הזמנו אתכם.
אבי צור:
לאור העובדה שהצטרפנו לעניין הזה, אני רוצה לומר משפט מסביר שאני מניח שיוסיף מידע לכל הנוכחים בחדר הזה, גם למנכ"לים וגם ליושבי-ראש הוועדות ויסביר את המהות ויסביר מהיכן זה בא. בזה אני רוצה לנסות לקדם את העניין. אם ניתן, מאוד נשמח.
בוקר טוב לכולם. אני מנכ"ל המשרד לענייני גמלאים, לענייני הזקנים בחברה הישראלית. אני קצת אאריך למרות שאני לא יודע אם זה מקובל וכמה זמן עומד לרשותי וזאת מסיבה פשוטה. צריך להבין בכלל איך הגענו לעניין הזה, איך בכלל המשרד לענייני גמלאים הגיע לעניין ומה המהות כאן, למרות שהנושא שכתוב כאן בכותרת הוא האולפנים, העולים והמורים.
הגענו לזה לא דרך זה. לא לטעות לרגע. למשרד לענייני גמלאים אין לו שום כוונה להפוך לקלוט עלייה, זה לא התחום שלו, זה לא התחום שהוא צריך להוביל ושזה יהיה ברור.
האולפנים הם חלק מהדבר שנקרא האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך.
זהבה גלאון:
האמת היא שאין לנו טענה אליך אלא יש לנו טענה למשרד החינוך.
אבי צור:
גם לי אין טענה כלפי אף אחד. אני רוצה לציין כאן כמה עובדות כדי שתבינו איך בכלל זה התחיל ולאן זה יכול להוביל. אם תתנגדו, זה עניין אחר, ואם תקבלו, אני חושב שאפשר לצאת מכאן מחוזקים.
האולפנים הם חלק מהאגף לחינוך מבוגרים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
מאיזה גיל?
אבי צור:
מגיל 21 ומעלה.
שלמה מולה:
מגיל 17 ומעלה.
שלי יחימוביץ:
העניין הוא שזה כל כך עצוב כי אחרת זה היה משעשע.
אבי צור:
הסתבר שחצי מתחום העיסוק של האגף, כולל בתוך האולפנים, כולל העולים, כולל בשל"ם, שירות לאומי למתנדב עד מבוגר, כולל בפרוייקט תהילה הגדול, כולל בקתדראות העממיות, עוסק, פועל, עסוק ועבד אתנו בתשעת החודשים האחרונים יד ביד ובתקציב המשרד בתוך העניין הזה מול זקנים בחברה הישראלית. ברגע שהתברר שיש קשיים כאלה ואחרים בתוך משרד החינוך בהיבט שקשור לעניין של האגף, המשרד בא והציע, ומשרד החינוך הביע את נכונותו לעניין, כך גם משרד הקליטה, כך גם משרד האוצר. לא דיברתי עוד על אולפנים אלא דיברתי על תקציב מסוים עליו דיברו עם הקליטה ולא על כל האגף.
שלמה מולה:
תראה מה קורה, יש לכם את משרד הקליטה, אתם מנהלים את ירושלים, אתם רוצים עכשיו גם את האגף לחינוך מבוגרים, כך שהמדינה תנוהל על ידי המשרד לענייני גמלאים. קחו גם את משרד הביטחון.
אבי צור:
אמרנו דבר מאוד פשוט עם משרד החינוך ביחד. האגף לחינוך מבוגרים שיעבור למשרד הגמלאים בתחומים שאינם לחלוטין קשורים כמו נקודות של רשות אקדמית,זכות אקדמית, אישור אקדמי לתארים, בנושאים האחרים הוא יעבור במלואו, יישאר בשנה וחצי הקרובות - כמו שהיו העברות דומות כאשר עבר משרד התרבות ועבר משרד הספורט הלוך ושוב בין משרד החינוך ואחרים - בשליטה פדגוגית של משרד החינוך, ינוהל על ידי המשרד לענייני גמלאים, יתוקצב על ידי המשרד לענייני גמלאים, כל הפעילות שיממנו הזקנים תרוץ ללא צורך לדיון בכלל, ונשתדל להשקיע בפעילויות אחרות.
כאן אני אומר משהו שבוודאי יקומם את העולים בחדר. אני מדבר על מספרים והלוואי שזה ישתנה. אם היה והמספרים ירדו חס וחלילה, המורים האלה והאולפנים האלה, נשתמש בהם לזקנים.
זהבה גלאון:
הם יודעים שהם עוברים הסבה?
אבי צור:
יש קשר גם אידיאולוגי, גם ערכי, גם מוסרי, גם בשכל.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אתה יודע מה זה אולפני נוער?
אבי צור:
כן.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אתם תעשו גם את זה?
אבי צור:
עם מנכ"לית משרד החינוך סוכם שדברים שאינם בשום פנים קשורים לעניין, לא יעברו.
מרינה סולודקין:
לא ניתן. בשום פנים ואופן לא ניתן.
אבי צור:
זו הצעתנו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מקובל עלי מאוד מה שזהבה אמרה לפני כן. הטענה היא לא כלפי המשרד לענייני גמלאים. זה לא הנושא. הגיחוך שקיים בציבור נובע מחוסר הסבירות הקיצונית בהחלטה.
ארז חלפון:
אני אומר שלושה משפטים בקצרה ואשאיר את הדיון לחברי הכנסת ולאנשי משרד החינוך.
אולפני העברית הם הבסיס הראשוני לקליטה מוצלחת של עולים במדינת ישראל. ללא עברית – במחקרים שאנחנו עורכים – אנחנו רואים שאחר כך התקדמות העולים בתחומי התעסוקה, בתחומי היזמות ובכל תחום שהוא, המתכון הולך לכישלון ולכן אנחנו יודעים שאם בנושא העברית לא יהיה טיפול מקסימלי והטוב ביותר לעולה החדש, כל עולה שיגיע למדינת ישראל ייכשל.
קולט אביטל:
ולכן מה המסקנה?
ארז חלפון:
אני אומר מה המסקנה.
קולט אביטל:
המסקנה היא שאבי צור יטפל בזה?
ארז חלפון:
גם שר הקליטה, גם אני כמנכ"ל משרד הקליטה, מתנגדים בכל תוקף להעברת האגף הזה וזה ידוע. אנחנו מתנגדים בכל תוקף. אני רוצה לומר שאנחנו במשרד הקליטה – אני באופן אישי כמנכ"ל מבקר באולפנים, מדבר עם המורים, איפה שצריך לשפר אנחנו מדברים גם עם משרד החינוך ועושים את השיפורים, ולכן לדעתנו הנושא הזה צריך להישאר במשרד החינוך.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לאחרונה לא עשיתם שיפורים אלא רק סגרתם וסגרתם וסגרתם.
ארז חלפון:
אני אומר דבר נוסף. בלי שום קשר לעניין, אני לא יודע מה סגרנו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אולפני ההמשך, אולפני הנוער. אני צריך לפרט לך כל דבר? כל התוכנית לתלמידי מסע סגרתם. לא אתם משרד הקליטה כי זה לא היה אצלכם, אבל זה נסגר.
ארז חלפון:
זה שייך למשרד החינוך ולא למשרד הקליטה. אין לנו שום סעיף תקציבי כזה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אתה אומר שאתה מסתובב ורואה וכאשר יש דברים שהם לא בסדר, אתם מתקנים.
ארז חלפון:
אמרתי שאני מסתובב באולפנים כדי לדבר עם המורים, לדבר עם העולים וכדי לוודא שהדברים עובדים.
אנחנו במשרד הקליטה מתנגדים בכל תוקף. אנחנו קיימנו ועדת בדיקה משותפת למשרד החינוך כדי לבדוק איך אפשר לשפר ומה אפשר לעשות, אבל לצערי הרב תוך כדי הבדיקה נודע לנו העניין הזה של נושא משרד הגמלאים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אתם הייתם צריכים לומר שבמקום המשרד לענייני גמלאים אתם לוקחים את הנושא אליכם.
זהבה גלאון:
זה צריך להיות במשרד החינוך. משרד החינוך לא צריך להפריט את עצמו. מחר הוא יעביר את כל מה שקשור לחינוך דתות למשרד הדתות וכל מה שקשור לחינוך הטכנולוגי יעביר למשרד החינוך. כך יהיה הרבה כסף לרפורמה של משרד החינוך. איזה הגיון זה?
שלומית עמיחי:
הרפורמה היא של ילדי ישראל ולא של משרד החינוך.
זהבה גלאון:
בסדר, גם המבוגרים וגם העולים הם במשרד החינוך.
שלומית עמיחי:
ראוי לא להשתלח ברפורמה על חשבון זה.
זהבה גלאון:
למה אתם מקצצים?
שלומית עמיחי:
אין קשר בין הקיצוץ הזה לבין הרפורמה.
גדעון סער:
כל הזמן השרה אומרת שזה כדי לממן את הרפורמה ובנושא הזה ספציפית היא אמרה לי באופן אישי שהקיצוץ הזה הוא כדי לממן את הרפורמה.
זהבה גלאון:
נכון. גם לי.
גדעון סער:
שרת החינוך אמרה את זה, כך שאל תגידי שאין קשר. היא אמרה לי באופן אישי שהקיצוץ באולפנים הוא כדי לממן את הרפורמה.
שלומית עמיחי:
חבר הכנסת סער, אני לא שרת החינוך. אני מכירה היטב את סעיפי התקציב. הקיצוץ הזה בא לכסות על קיצוצים לאורך שש שנים שהמשרד גורר אחריו. עוד לא הגענו לקיצוץ שבא לממן את הרפורמה. הוא אמור להיות אבל הוא עוד לא בפתח והוא עוד לא בוצע.
גדעון סער:
אז שרת החינוך לא יודעת על מה היא מדברת?
שלומית עמיחי:
לא הייתי אתך עת דיברת עם שרת החינוך.
גדעון סער:
זאת המסקנה שלי.
שלומית עמיחי:
היא יודעת מצוין על מה היא מדברת.
גדעון סער:
המסקנה היא ששרת החינוך לא יודעת על מה היא מדברת.
שלומית עמיחי:
לא שמעתי מה היא אמרה.
שלי יחימוביץ:
אני דווקא רוצה להתחיל במשרד הגמלאים. נדמה לי שחבר הכנסת מלכיאור אמר שאין לו דבר וחצי דבר נגד משרד הגמלאים. ובכן, לי יש דבר וחצי דבר ואף יותר. זה משרד פיקטיבי, הוא לא קיים באמת, הוא הוקם לצרכים פוליטיים לטובת סיעה שכבר לא קיימת ומחציתה כבר הלכה לגאידמק ויש יותר מסימבוליקה בנכונות המופקרת הזאת של משרד החינוך להעביר את האולפנים לידי משרד הגמלאים. שלומית, סליחה, את אמנם פקידת ציבור, לא פוליטיקאית, אני מניחה שזאת לא החלטה שלך אלא החלטה של השרה וחבל שהיא לא יושבת כאן, אבל אני מתפלאת גם עליך. אני חושבת שכאשת חינוך ותיקה וכמנכ"לית לא בפעם הראשונה של משרד החינוך, את היית צריכה להקים קול זעקה רמה נגד ההפקרות הזאת. באמת הסימבוליקה כאן היא יותר מסימבוליקה. הם מוכנים לקבל את האולפנים, ממש יפה מצדם. תודה רבה שהם מוכנים לקבל והם מקיימים אתכם שיחות ברוח טובה. מה עוד אתם מוכנים לתת למי שמוכן לקבל?
גדעון סער:
עוד מעט המשרד הזה לא יהיה קיים בכלל.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לפני שנכנסת, אני כבר אמרתי את זה.
שלי יחימוביץ:
זה איזה סרח עודף? על מה אנחנו מדברים כאן? על איזו גרורה שולית וחסרת חשיבות שמשרד החינוך מחפש משרד שמוכן לקבל אותה? אני לא מבינה איך את שלומית מסוגלת להוציא את הדברים האלה מהפה. כן, כפקידת ציבור אני אומרת לך את זה, כמנכ"לית משרד החינוך, כאשת חינוך. אני לא מבינה איך את משתפת פעולה עם המהלך הזה.
האולפנים לעברית הם מפעל ציוני מפואר ששמו יצא לתהילה ברחבי העולם. קליטת העלייה היא חלק מהאתוס הציוני והחינוכי של מדינת ישראל, הוא לא איזה ספיח של משרד החינוך שאפשר להעיף אותו לשם או לכאן. אגב, זה בלי שום קשר לשיעור העלייה בשנה כזאת או אחרת, כי היו שנים שלא הייתה בכלל עלייה למדינת ישראל והיו שנים שבהן לפתע נפתחו השערים ולפתע הייתה קליטת עלייה. לפעמים יש שנים שיש בהן מלחמה במדינת ישראל ואז יש שש שנות שקט ואין מלחמה, האם בשנים שאין מלחמה אנחנו סוגרים את משרד הביטחון או מעבירים יחידות למשרדים אחרים? לא. עוסקים בהיערכות למלחמה כחלק מביטחונה של מדינת ישראל. כך בדיוק, על אותו משקל, גם האולפנים לקליטת העלייה כי נדמה לי שיש עוד יהודים בתפוצות ונדמה לי שאנחנו כן מחכים לקליטת העלייה, ומה יקרה כאשר פתאום יהיה גל עלייה? מה תעשו אז? תוציאו את זה לקבלנים שיעסיקו סטודנטים ב-19,95 שקלים לשעה וכל הידע המפואר הזה של חינוך ולימוד שהצטבר במשך שנים ירד לטמיון?
מרינה סולודקין:
גם את השירות הלאומי סוגרת שרת החינוך.
שלי יחימוביץ:
יש גבול לכמה אפשר להעלות לעולה על מזרח הרפורמה ואנחנו כאן מעלים את הערכים שלנו על מזבח הרפורמה שגם היא שנויה במחלוקת. הרפורמה היא לא חזות הכל. אנחנו לא יכולים להקריב את הרכיבים הבסיסיים של החיים שלנו כאן לטובת המיסוי הזה.
אני חוזרת מוועדת כספים וברשויות המקומיות החלשות יש קיצוץ של 180 מיליון שקלים לטובת הרפורמה. מה עוד נעלה לעולה על המזבח הזה? החלטתם שאתם רוצים ליישם רפורמה, תיאבקו על התקצוב שלה.
גדעון סער:
היא אומרת שנוספו מיליארדים.
שלי יחימוביץ:
גם לי וגם בישיבת סיעת העבודה אמרה שרת החינוך בריש גלה שהקיצוצים האלה באולפנים נועדו למימון הרפורמה. אז תחליטו אם אתם מדברים בשני קולות או שאתם מדברים בקול אחד כי מישהו כאן לא אומר את האמת או לא מדייק.
לסיום אני רוצה לומר, ואני מרגישה שאני חוזרת על עצמי שוב ושוב, שיש לי תחושה שאנחנו מדברים עם קיר והזילות הזאת של המשרד לגמלאים, אני הייתי בטוחה שמדובר בשמועה והנה אני שומעת את זה יוצא מפיך באופן פורמלי. כיוון שאף אחד לא מאזין לנו ואתם לא קשובים לרצון הבית הזה, אני מתכוונת לאסוף את חבריי בוועדת הכספים ולבקש מהם שמעתה ואילך אנחנו לא נאשר ולו העברה אחת במשרד החינוך, כל עוד המזימה הזאת נמשכת. אני מודיע לך באופן פורמלי, ואני מבקשת שתעבירי זאת לשרה, שאני מתכוונת לעשות זאת.
אלכס מילר:
אין לכם ישיבות סיעה שאפשר להעביר את זה ישירות? למה צריך להעביר את זה דרך המנכ"לית?
שלי יחימוביץ:
אל תדאג. הסר דאגה מלבך. זה יעבור בכל דרך וגם בדרך הזאת.
בישיבה הבאה של ועדת הכספים אני מתכוונת לגייס את חבריי לצורך העניין הזה ושום העברה תקציבית לא תהיה במשרד החינוך כל עוד המזימה הזאת קיימת.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני אכן מציע שוועדת הכספים לא תיתן את האפשרות להעביר כסף למשרד החינוך עד שלא יהיה ברור מה עם האולפנים.
קולט אביטל:
שני יושבי-הראש, ביקשתי שזאת תהיה ישיבה משותפת של שתי הוועדות מכיוון שאין כאן הבדלים לא בין ימין לשמאל, לא בתוך השמאל ולא בתוך הימין אלא הבית הזה מאוחד במאבק אחד משותף. אנחנו רוצים עלייה, אנחנו רוצים שאנשים ייקלטו בארץ. אני לא מבינה בדיוק מה אנחנו עושים. אם לא היה כל כך אידיוטי, אפשר היה לקרוא לזה חלם, אבל כיוון שמדובר כאן בנושא שהוא חוצה גבולות, יש כאן גם עניין של מינהל תקין שהכנסת באיזשהו מקום מופקדת עליו. בואו נחליט שאת הנושא של בנות השירות הלאומי נעביר למשרד התשתיות, ואפשר לתת גם רשימה ארוכה נוספת כי יש מנכ"ל שלצערי יצא מכאן ויש שר שרוצים להוסיף תפקידים למשרד הגמלאים. כיוון שזה משרד שלכל הדעות אין לו שום הצדקה ואין לו שום תפקיד במציאות כי הוא לקח על עצמו משימות שממילא עושים משרדים אחרים כמו משרד הרווחה, אז הוא מחפש לו פרנסות. אם אנחנו רוצים לסגור את האולפנים, בואו נעשה את זה ישר בלי ללכת דרך משרד הגמלאים שלא יודע מימינו ומשמאלה איך מנהלים אולפן.
אני לא רוצה להכביר מלים. חברת הכנסת יחימוביץ אמרה את זה ואחרים אמרו את זה, אבל אני חושבת שזאת איוולת ממדרגה ראשונה. אני לא מבינה איך משרד כמו משרד החינוך מתנדב להסיר מעליו אחריות מהסוג הזה ואומר שהעולים הם לא עניינו, לימוד השפה העברית, שזה הדבר הכי חשוב לנו במדינה הזאת, זה כבר לא עניינו ושמישהו אחר יעסוק בזה. איך אנחנו בדיוק נביא עולים לארץ? לא נלמד אותם עברית בחוץ לארץ? וגם בארץ לא נלמד אותם עברית? אז בואו נמשיך, ניתן לכל אחד לדבר רוסית, אמהרית וכולי, ולא נתעסק בעניין הזה.
גם לי יש הצעת חוק. אני חושבת שכולנו מכאן נצא מאוחדים. מבלי שאני אלך להטיל סנקציות, אנחנו לא ניתן למהלך הזה לעבור לא בסיעה, לא בממשלה ולא בשום מקום אחר.
גלי צדיק:
אני נציגת המורים באולפנים. מכיוון שכבר חברי הכנסת אמרו כמעט את כל הדברים, אני רוצה להתייחס לכמה נקודות.
כבוד המנכ"לית אמרה שהדבר הזה נכפה על משרד החינוך, אבל אני אומרת שהדבר הזה לא נכפה אלא הדבר הזה הוחלט על ידי משרד החינוך. הכיתות לא נמשכות כקודם והיום אין כיתות המשך באולפנים, אין היום פרוייקטים בקיבוצים, אלא יש מאות מורים – חלקם נמצאים כאן - שיושבים בבית ולא עובדים. אנחנו הסכמנו ל-150 פרישות של מורים. כל הזמן אומרים שיש הסכמה מהסתדרות המורים, אבל רבותיי, הסתדרות המורים לא מפוטרת אלא מי שמפוטר כאן אלה הם המורים, ומי שנפגע, נפגעים העולים. לשם מה אנחנו מביאים עולים לישראל? לשם מה יש הצהרות ממשלה שעושים פרוייקטים להחזיר ישראלים ארצה? לשם מה? כדי שהם יבואו לכאן והם לא ילמדו עברית או שהם ילמדו רק קצת באיזשהו אולפן רחוק כי אין כסף לאולפן ליד הבית, וגם אולפן המשך הם לא צריכים אלא שילכו וילמדו בקורס פרטי, ואחרי כן הם יסיימו ולא ידעו עברית והם לא ישתלבו בעבודה, לא תהיה להם עבודה כמו שצריך והחברה הישראלית לא תקלוט אותם. אתם יודעים מי יקלוט אותם? אם החברה הישראלית לא תקלוט אותם, הרחוב יקלוט אותם והוא עושה את זה יפה מאוד. אז שום רפורמה בחינוך לא תעזור. ואגב, השרה אמרה לנו מפורשות בפנים, לי ולמורות אחרות שהיא צריכה את הכסף הזה כדי לממן רפורמה. נכון שאחרי כן נסוגו מזה ואמרו שזה לא נכון, אבל אנחנו יודעים מה שמענו במו אוזנינו ולא מפי השמועה.
אחרי שהילדים של העולים האלה שיחיו כמשפחות מצוקה ולא ידעו עברית, הם לא יהיו חלק מהחברה הזאת שלנו. להם גם שום רפורמה לא תעזור, שום רפורמה של משרד החינוך לא תעזור לילד שההורים שלו לא עובדים כי הם לא יודעים שפה.
אני יודעת שאמנם הוועדה הזאת לא מופקדת על התעסוקה של המורים.
שלי יחימוביץ:
זה לא בושה לדאוג גם לזה.
גלי צדיק:
אני אומרת את זה בציניות. מה זאת פרנסה של 800 מורים במשרד כל כך גדול כמו משרד החינוך? זה לא כל כך חשוב והנה הסתדרות המורים הסכימה ומורות הולכות הביתה עם פנסיה של 2,500 שקלים בחודש והן בגיל 50. אתם יכולים להעביר אותנו ישר למשרד הרווחה, שם יהיה מקומנו.
שלמה מולה:
גם שם יש קיצוצים.
קריאה:
יעבירו אתכם לגמלאים.
גלי צדיק:
אני מורה כבר 20 שנים באולפן. לא הגעתי לאולפן מחוסר ברירה או מברירת מחדל, לא עשו לי טובה ואני לא עשיתי טובה אלא אני אוהבת את העבודה הזאת. אנחנו לימדנו אלפי עולים ותאמינו לי, עשינו עבודה מצוינת, אבל בחיים לא חשבתי שאני כמורה אצטרך לשבת בכנסת נגד משרד החינוך ולהגן על האולפנים, על המורים ועל העולים שאף אחד לא מדבר עליהם, שבכלל הם לא חשובים כאן במשוואה הזאת של משרד החינוך כי יש ילדים ברפורמה. אני לא חשבתי שאני אצטרך לעשות את זה ולהגן על זה כאילו זה מפעל פרטי שלנו, של מורות האולפנים.
זהבה גלאון:
אל תגלגלי את זה לשם. הילדים לא הפכו לאויבי הציבור. אנחנו חרדים לגורל הילדים כמו שאנחנו חרדים לגורל העולים והמורים.
שלומית עמיחי:
אנחנו מוכנים להשקיע ולו שינוי קטן כדי שהילדים יקבלו.
שלי יחימוביץ:
אז זה כן על חשבון הרפורמה או לא? כרגע שמענו שלא.
מרינה סולודקין:
זה קורה רק על חשבוננו.
שלומית עמיחי:
הלוואי שהתמיכה שניתנת כאן, אני יכולה לומר לחברת הכנסת קולט אביטל ולחברת הכנסת שלי יחימוביץ שאני עבדתי שם ואני לא מדברת על אלא אני הייתי שם. אני יודעת בדיוק וכל מה שנעשה כאן זה עם כאב לב אבל הלוואי שהתמיכה שניתנת כאן הייתה ניתנת כאשר הכספים לא ניתנים למה שצריך.
שלי יחימוביץ:
אף פעם לא ביקשתם את עזרתנו.
גלי צדיק:
אנחנו מורים אבל אנחנו דואגים לעולים שהם הבייבי שלנו. אנחנו אומרים לכם שלא יעוורו את עיניכם, שמחסלים את האולפנים וסוגרים אותם. לא מדובר בקיצוץ ולא בהתייעלות אלא יש כאן חיסול. אם לא ייתנו לעולים האלה את מה שמגיע להם, ומגיע להם, כי אנחנו רוצים שהם יבואו, אז לא יהיו אולפנים במדינת ישראל. אם זה יעבור בדרך דרך משרד הגמלאים כדי שלא ייראה שמשרד החינוך מפטר, לנו זה לא ממש משנה.
שלמה מולה:
יושבי-הראש, חברי הכנסת, אני קודם כל רוצה לומר לגלי צדיק ולכל המורים שאני גאה להיות בוגר שלכם. למדתי עברית ואלמלא הייתי לומד, יכול להיות שגם לא הייתי כאן.
מרינה סולודקין:
בטוח שלא היית כאן.
שלמה מולה:
אם היו מעבירים אותי למשרד הגמלאים כאשר הגעתי לארץ בגיל 16 וחצי למשרד הגמלאים, אני לא בטוח שהייתי כאן.
אני חושב שמשרד החינוך, לפחות בחודש האחרון, הופך להיות משרד אנטי ציוני, אנטי מוסרי, אנטי ערכי, ואני חושב שמי שסוגר את אולפני העברית – ובמדינה הזאת התקבצו קצת יותר משלושה מיליוני עולים מאז קום המדינה והם הגיעו מכל העולם – מי שפוגע בקודש הקודשים שנקרא אולפן ובערכים ציוניים, הוא צריך לחשוב טוב מאוד על מה עושה המשרד הזה. אותו הדבר לגבי מכינות קדם-צבאיות. הראו לכם מה קורה. יש ירידה במוטיבציה של בני הנוער להתגייס לצה"ל, מייצרים תוכניות להעצים את הצעירים ולפתח בהם כישורים או רצון להתגייס וגם את זה רוצים לסגור. שירות לאומי, יש חרדים שלא מתגייסים, יש ערבים שלא מתגייסים, יש צעירים שמכל מיני סיבות לא מתגייסים, והם אומרים שיעשו שירות אזרחי, אבל גם את זה רוצים לסגור. היינו ברפורמה בעבר אצל השרה הקודמת, אנחנו נמצאים ברפורמה הנוכחית.
אני אומר למורים, אל תהיו נחמדים. תדעו לכם שמי שנחמד, כנראה הוא לא משיג את מה שהוא רוצה. כאשר אתה עושה שביתות על גבי שביתות של הסגל באוניברסיטאות, בסוף באים אליהם על ארבע והם מקבלים את מה שהם רוצים. תפסיקו להיות נחמדים. אתם מדברים בקולם של העולים, בקולם של אותם מבוגרים. אני רוצה לומר שהאולפן הוא לא רק של העולים אלא יש גם אנלפביתים אחרים שיצטרכו לסיים אולפן המשך בשעות הערב ובשעות אחר הצהרים, במקומות העבודה, ברשויות המקומיות, במתנ"סים. רבותיי, אני חושב שאנחנו נמצאים במקום של הפקרות מוחלטת ודבר כזה לא יכול להיות.
אני מציע לחברי הכנסת ואני אומר לכם שאנחנו כמחוקקים צריכים להחליט שלא תהיה שום העברה כספית למשרד החינוך ולא לאפשר להם לחוקק את החוקים האלה, ולא להצביע בוועדות הכנסת, כולל ועדת הכספים, ולא במליאה.
אני מציע לאדוני יושב-ראש ועדת החינוך. אני יודע שיש לך הצעת חוק ואני מבקש ממך להניח את הצעת החוק הזאת על שולחן המליאה ואני מציע שנעביר אותה בוועדת הכנסת כדי לזרז אותה ולחוקק את החוק תוך 45 ימים כי אחרת יהיה קיים הפינג-פונג הזה של משרד הגמלאים, מחר יהיה משרד הקליטה ויכול להיות שיבוא רעיון למכור את הנושא לשרי אריסון.
זהבה גלאון:
רבותיי יושבי-ראש, הדיון הזה מעיד על פשיטת רגל, ואין לי דרך אחרת להגדיר את זה, של משרד החינוך. הגישה הזאת שאני שומעת את מנכ"לית המשרד אומרת שכל המהלך הזה בכלל נכפה עליהם וכדי לרכך אותו אומרים שיש כאן בעצם רק שינוי בדרך ההפעלה. אנחנו נשארים באותה העסקה כאשר משרד החינוך יישאר המעסיק אלא שיש כאן שינוי בדרך ההפעלה.
אני רוצה לומר שמי שמבקש להעביר את האגף לחינוך מבוגרים למשרד זה או אחר, אין לי שום טענה כלפי משרד הגמלאים, יש לי השגות לגביו אבל זה ממש לא רלוונטי, באותה שיטה יכלו להעביר את זה למשרד לאיכות הסביבה או למשרד החקלאות. עצם הגישה הזאת שיושב כאן נציג משרד הקליטה ואומר שהם מתנגדים. אתם לא באותה ממשלה? אני לא מבינה, אתם לא מדברים אחד עם השני בממשלה? מה זה אנחנו מתנגדים? לא היינו צריכים להגיע בכלל למצב הזה שאתם תתנגדו.
מי שמבקש להעביר את האגף הזה, מבקש לקבור את חינוך המבוגרים ואת החינוך לעולים קבורת חמור. זה בדרך לשם. זאת קבורת חמור. זה מעיד בעיניי על איזושהי גישה צינית מזלזלת בציבור העולים, בציבור המורים שהוא ציבור מוחלש בקבוצה הזאת. זאת גישה מזלזלת. אמרתי קודם בהערת אגב, אבל אין לי דרך אחרת ואני חייבת לחזור על זה. הגישה הזאת שאם עכשיו אנחנו רוצים לעשות רפורמה וכולנו מעלים למולך של הרפורמה את כל האגפים האחרים. אין לי התנגדות לרפורמה, אני לא ממש בקיאה בה, אבל השרה אמרה במפורש – אני קראתי בעיתון – שהיא עכשיו לוקחת קרוואן או אוטובוס ומתכוונת לעבור בכל הארץ ולהסביר את הרפורמה. יכול להיות שבכסף הזה של הקרוואן כבר אפשר היה לממן את האגף לחינוך מבוגרים, ואני בעד רפורמה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
10 מיליון השקלים עבור המודעות, בוודאי היו תורמים.
זהבה גלאון:
אני מצפה משרת חינוך שתיהרג על התקציב שלה ושלא תמצא דרכים קלות. אמרתי קודם, מחר תהיה בעיה עם הסטודנטים, בואו נעביר את כל מה שקשור לסטודנטים ממשרד החינוך למשרד המדע. בואו נעביר את כל מה שקשור לחינוך דתי למשרד הדתות. כל מה שקשור לחינוך טכנולוגי נעביר למשרד התעשייה ואז יישאר המון כסף במשרד החינוך. איזו מין גישה זאת בכלל? אני חושבת שזה מעיד על רבדים הרבה יותר עמוקים ביחס של המשרד ושל החברה לציבור העולים בכלל ולעלייה.
אני מודה שהדברים שאמרה כאן גלי צדיק הם מאוד מרגשים והם אפילו מביכים. אני הייתי במבוכה כי אני צריכה לשמוע שיושבת מורה ואומרת שהיא צריכה למצוא את עצמה מצדו השני של המתרס במשרד בו היא עובדת. איך הגענו בכלל למצב הזה?
לכן אני רוצה לאמץ את ההמלצה של חבר הכנסת שלמה מולה אל יושבי-הראש. לעתים צריך להניח אקדח טעון ואם לא מבינים ככה, אז יבינו אחרת. האקדח הטעון על השולחן יהיה החוק שאתה מציע או החקיקה או הדרך אותה חברת הכנסת יחימוביץ הציעה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
או שני הדברים ביחד.
זהבה גלאון:
הדברים האלה צריכים להיות שלובים. אני חושבת שזאת דרך פעולה נכונה ואני חוזרת ומדגישה, השרה צריכה להיהרג על התקציב של העולים, של האגף לחינוך מבוגרים ולא לגלגל אותו בדרך לגמלאים.
אלכס מילר:
לא אחזור על הדברים שנאמרו על ידי חברי הכנסת. אני רוצה לומר שעד עכשיו לא הבנתי שום רציונאל מקצועי של המהלך הזה. אולי אפשר לומר שאכן קיים רציונאל כלכלי, אבל אני לא יכול לקבל אותו מכיוון שאנחנו יודעים שהממשלה היא אחת וניתן לנייד את הכסף. אם למשרד הגמלאים יש כסף מיותר, אני אשמח לראות את זה בתקציב המדינה ולנייד את הכסף הזה לאותו מקום שמופקד על החינוך במדינת ישראל. לומר שמישהו אחר יכול לטפל בדבר הזה, להשאיר את המורים והכשרתם במשרד אחד, את האחריות לתת למשרד אחר, את ההפעלה לתת למשרד השלישי, זה לדעתי אבסורד גדול. לא היה תקדים כזה בשום מקום ובשום מדינה.
עם כל הכבוד למשרד החינוך, תראו מה קורה. ההידרדרות וההזנחה של נושאים מסוימים במשך השנה וחצי האחרונות מביאים אותנו למצב שפשוט המערכת בדרך לקריסה וצריך לעצור את זה. אם לשרת החינוך אין כלים להתמודד עם האוצר, עם אותן הכרעות שמקצצות בתקציבים, כנראה שיש בעיה מבחינת אחזקת המשרד הזה. אם אדם שמקבל משרד רוצה לקדם את הנושא שהיום הוא הכי חשוב במדינת ישראל, שזה נושא החינוך, הוא צריך להילחם, ואם יש צורך לבוא ולשים אולטימטום מול ראש הממשלה. הוא לא יכול לקבל כל דבר כברור ומובן מאליו. מערכת ההשכלה הגבוהה עוד פעם בשביתה, סוגרים לנו את השירות הלאומי, סוגרים דברים אחד אחרי השני, יש לנו בעיה עם תשלומי הורים ונראה שכל המשרד הזה מתפרק. עכשיו נעביר את זה למשרד הגמלאים והבעיות ייפתרו? שום דבר לא ייפתר.
אני חושב שזה לא קשור להצעת חוק למרות שכמובן חייבים לקדם את הצעת החוק ולהסדיר את הנושא הזה באופן חד משמעי, אבל חייבת להיות כאן אמירה כללית בנושאים של החינוך. צר לי על כך שהמורים שמייצגים את המורים לא נלחמים על העניין הזה. כאשר היה צורך להילחם, ראינו אותם שובתים ויוצאים לרחובות אבל איפה הם עכשיו? הגיע הזמן שנאחד כאן את הכוחות, נקדם גם את החקיקה, נצא באמירה חד משמעית למי שמופקד על המשרד הזה ונאמר לו שהגיע הזמן להילחם.
מרינה סולודקין:
היום מאוד מאוד עצוב כיוון ששואלים כאן שאלות רבות ואומרים שכלפי העולים וכלפי רכישת השפה העברית והלימודים כולנו אותו הדבר, שמאל, ימין, מעלה ומטה, אבל זה לא נכון. יש ציונות ויש פוסט ציונות. מה שאנחנו רואים כאן זה פוסט ציונות. מה שקורה כאן מהווה פגיעה באוכלוסיות שמגיעות עדיין למדינת ישראל כאשר כאן קשה אבל אנחנו יהודים ולמטרה יש משטרה והיא קיבוץ גלויות.
עבדתי במשרד הקליטה עם שרת החינוך הנוכחית ולצערי הרב אותה שיטה הייתה גם שם. אני יכולה לומר לכם שזה לא סתם לזרוק אלא לזרוק למשרד הגמלאים זה קודם כל כאילו לא לדעת שזה משרד וירטואלי, כמו המשרד לעניינים אסטרטגיים, וכמעט אין סיכוי שבקדנציה הבאה יהיה משרד כזה. זה אומר להרוס מפעל חיים של מדינת ישראל שנמשך 60 שנים. ממשלת גרמניה הזמינה אותנו, דוברי רוסית בכנסת ישראל, כדי לדעת מה סוד הצלחת מדינת ישראל בקליטה, למה אנחנו חברי כנסת ואצלם דור שלישי של תורכים לא יודע גרמנית. זאת הייתה השאלה. איך אנחנו הצלחנו. אתם מבינים שישבנו שלושה חברי כנסת במשרד החוץ של מדינת גרמניה וחלקנו את הניסיון שלנו, מה אנחנו עושים כאן, למה אנחנו שווים ואילו בגרמניה זה לא קורה כך. יש להם בעיה לא רק עם התורכים אלא עם הרוסים הגרמנים. הם רצו לדעת מה ההבדלים.
לנו יש בעיה כי הילדים שלנו מפסיקים לדבר רוסית, אבל עברית הם יודעים מצוין וזה אודות למפעל חיים של המדינה באולפנים. אני למדתי באולפן בית הנוער העולה בירושלים ואני אומר לכם שהמורים היו יותר טובים ממורים באוניברסיטה העברית. אחר כך עבדתי באוניברסיטה העברית ולמדתי שוב בכיתות ה' ו-ו' ואני יכולה לומר לכם שהמורים של האולפן היו מעולים ולימדו שפה מדוברת.
שלומית, אני שומעת כאן דברים. אולי את לא יודעת, אבל יש לי ספק. את יודעת שהגיעו בשנות ה-90 ותחילת שנת 2000 יותר ממיליון אנשים וכמעט לכולם יש בעיה עם השפה. עדיין רוב האנשים לא קוראים עיתונות ישראלית ואולפני המשך זה מים לאנשים הצמאים. לסגור את זה, זה להרוס את התקווה של שילוב נורמלי. כאשר מדברים על משרד הגמלאים, את לא צריכה לדעת, אבל יש חוקים לחברים שיושבים כאן בנושא פנסיות לעולים והממשלה העבירה את החוקים שלנו למשרד הגמלאים אבל שנה אנחנו לא שומעים שעשו עם זה משהו. שמענו שמועות שהם לא מרוצים מהחוקים שלנו בגלל שאמרו לנו שאנשים שלא עבדו במדינה מבקשים לקבל משהו. את מבינה איזה עמדה יש להם?
די להיות צמחונים. נקרא מכאן לשרת החינוך להתפטר. כל ההפגנות, כל סגירת האולפנים בארץ, כל סגירת האולפנים בחוץ לארץ. מה עם תוכנית חפציבה? מי פגע בתוכנית הזאת?
אני אומרת שאני מבינה את ההגבלות של הדרך המקצועי שעובד במשרד, אבל אנחנו חברי כנסת אנשים פוליטיים ולכן אנחנו צריכים לקרוא מכאן להפסיק את הפעילות האנטי-ציונית שנעשית בשם משרד החינוך הישראלי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו רוצים לקבל החלטות אופרטיביות על המקום. אני חושב שהדעה כאן היא די ברורה.
אברהם מיכאלי:
חבריי יושבי-הראש, חבריי חברי הכנסת. אני חושב שהניסיון של משרד החינוך, כבר לפני מספר חודשים כאשר הנושא הזה עלה, אז זאת הייתה לדעתי החלטה לא נכונה והגבנו כפי שהגבנו בוועדות השונות, היה צריך לסמן לו שהוא צריך לרדת מזה. אולי חשבו אנשי המשרד שמדובר כאן בעולים חדשים, מדובר כאן באולפנים של עולים ולא תהיה לזה תגובה כל כך חזקה בחברה ולא יגיבו בצורה בה מגיבים, אבל רבותיי, משרד החינוך צריך להודות שהוא נכשל בניסיון להעביר נושא כזה שהוא כביכול לא חשוב ואף אחד לא יגיב כי אתם רואים את התגובה וראיתם אז את התגובה. חבר הכנסת מלכיאור אמר קודם שהייתם צריכים להבין את המסר כבר אז שאמר שצריך למצוא פתרון לאולפני עולים במסגרת משרד החינוך. לא יכול להיות שבסדרי עדיפות שלכם דווקא אולפני העולים נכנסים לקיצוץ או מועברים למשרד אחר.
שלמה מולה:
אני לא חושב שזה רק אולפני עולים.
אברהם מיכאלי:
אני כרגע מדבר על הנושא הזה כי באמת נושאים אחרים שעלו בשבועות האחרונים נגד שרת החינוך, אני לא רוצה כרגע לעסוק בהם ולערבב בין התחומים.
אני אומר שכאשר עושים רביזיה במשרד, כאשר עושים רפורמה במשרד, צריך לדעת מה בא לפני מה, איזה תחום רגיש יותר. עם כל הכבוד לשיקולים שלכם ברביזיה שאתם עושים בתוך המשרד, צריך להבין שיש תחומים שלא נוגעים בהם ואלה באמת נושאים שמקוממים את כלל הציבור ולא משנה מאיזה צד של החברה, מאיזה מפלגה או מאיזה מגזר. אם המשרד לא הבין ברמזים לפני מספר חודשים וגם לאור הישיבה של היום המשרד לא מבין שהדבר הזה לא ילך לפחות מבחינת הכנסת, בסוף לא תיוותר לנו ברירה אלא לחוקק חוק.
גדעון סער:
מכובדיי יושבי-הראש. אני קודם כל רוצה לברך אתכם, את שני המיכאלים, על הכינוס החשוב הזה. אני חייב לומר שאני מנסה כבר זמן רב להעלות את הנושא. אני בקשר עם מטה המאבק של המורים ואני די המום מכך שעד היום לא הצליחו להבקיע את האטימות של הממשלה בעניין הזה.
כאשר אני שומע את שרת החינוך, אף פעם אני לא יודע באיזה עולם אני נמצא ברגע נתון. שרת החינוך באין ספור הזדמנויות, באין ספור ראיונות עיתונאים, אמרה שהיא מקבלת מיליארדים. נדמה לי שהיא נקבה במספר 5 מיליארד.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
10 מיליארד.
גדעון סער:
10 מיליארד שקלים למשרד. אם באמת נוספו כל כך הרבה כספים, לא ברור למה צריך להתאנות לדברים האלה. כאשר באים ומטיחים בחברי כנסת שבאמת מנהלים מאבקים חברתיים ומאבקים למען החינוך, אני רוצה להזכיר שמי שנתן גיבוי אוטומטי ועיוור לראש הממשלה ולשר האוצר בנושאים שנוגעים במישרין לענייני חינוך, זאת שרת החינוך. לכן אי אפשר לבוא מצד אחד ולומר שאין לי כסף ואני צריכה לקצץ בדברים הכי יקרים, ומצד שני גם לספר את נפלאות הממשלה הזאת בתחום החינוך וגם, אני רוצה להזכיר דבר שאתה אמרת בתמצית אדוני היושב-ראש, שאם יש לממשלה כסף, זה לכל מיני קמפיינים. אני זוכר את הקמפיינים עם הילדים המחייכים בנושא הרפורמה. כאשר אני בא לבתי הספר של הילדות שלי, אני לא אומר שאני לא רואה ילדים מחייכים אבל אני לא רואה את מה שאני רואה במודעות, אבל לזה היה כסף בשפע גם בעיתונות וגם בטלוויזיה, מה שמזכיר לי שיש עכשיו קמפיין למשרד הגמלאים. לזה יש להם כסף, להסביר כמה הם גדולים, כמה הם מצוינים, אבל על הגב של העולים ועל הגב של הדברים הכי כואבים כאן באים ואומרים סליחה, זה אני צריך בשביל הרפורמה לכאורה. אני אומר רפורמה לכאורה כי אני בכלל לא בטוח ברפורמה הזאת ובתועלת שלה, אבל לא זה הנושא היום.
הנקודה העצובה בדיון היום – ואגב, היא גם משתקפת כי האולם כאן מלא ויש כאן הרבה אנשים, יש כאן גם הרבה חברי כנסת באופן יחסי לדיונים בועדות הכנסת מכל הפלגים ומכל המפלגות - שכמעט ואין תקשורת. אני זוכר כמה מצלמות יש בדיונים שונים. קורה משהו מאוד מאוד עצוב לחברה הישראלית. העלייה לא מעניינת אף אחד.
קריאה:
הקליטה.
גדעון סער:
הקליטה והעלייה. גם העלייה. יושב כאן מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה והוא יכול לספר איזה חשיבות. אני אומר משהו שבו אני לא איחשד כאומר משהו פוליטי. בזמן ראש-הממשלה אריק שרון עלה נושא העלייה ולא היה יכול להעלות נימוק תקציבי. קודם כל, כזה משבר בכלל לא היה יכול להעלות בתקופה כזאת, לא היה יכול להיות יום אחד מבלי שתהיה מעורבות מיידית לסדר את העניין הזה. הממשלות שלנו, ממשלות ישראל לדורותיהן, השקיעו בנושא של קליטת העלייה. קלטנו כאן מיליוני אנשים. זאת בדיחה שאנחנו בכלל מדברים על תקציב כזה. שיכנו כאן מיליוני אנשים ועשו זאת כאשר המדינה הייתה במצב כלכלי הרבה יותר גרוע ולא היו 5 אחוזי צמיחה. אני חייב לומר – ואני אומר את זה לא באופן פוליטי או מפלגתי – שזה דבר עגום מאוד שהגענו לרגע בתולדות מדינת ישראל החוגגת 60 שנים – גם לזה לא היה חסר כסף – קודם כל בציונות, ואם על זה עומד סימן שאלה, זה דבר קשה מאוד.
אני רוצה לומר עוד דבר ונגעה בו חברת הכנסת שלי יחימוביץ. אין לי בכלל ספק, ומי שעוקב אחרי מה שעושים ארגונים וולנטריים כמו "נפש בנפש" ואחרים, יודע שתהיה עלייה גדולה לישראל. זה לא דבר שהוא אולי אלא זה דבר שהוא בגלים. זה כמובן תלוי גם באסטרטגיה שלנו. אנחנו בזמנו הלכנו וראינו שבארגנטינה ובצרפת יש מצבי משברים, השקענו בזה קצת ומיד המספרים קפצו במכפלות. קצת השקענו בזה ולא הרבה. למדינת ישראל תגיע עלייה גדולה והיה צריך לשאול את השאלה איפה יהיה המערך התומך שאמור לדאוג לקליטה של אותם אנשים.
זהבה גלאון:
אצל שרוני.
שלמה מולה:
אצל שרוני וגאידמק.
גדעון סער:
מאוד נוח לומר שרוני, אבל המשרד הוא של איתן. עובדה שבכל הזמן הזה הממשלה לא מצאה לנכון לפתור את העניין הזה. זה לא סתם קורה אצל שרת החינוך הזאת. זאת שרת חינוך שהיא באופן סיסטמתי פוגעת בערכים הציוניים. זה קורה היום גם בנושא של השירות הלאומי, דבר שהוא שערורייה. אני לא רוצה לומר לאיזה דברים אחרים כן היה כסף, אבל בסופו של דבר זה מאפיין גישה ערכית שאגב, הרוב הגדול בכנסת לא מגבה אותה וגם הרוב הגדול במפלגות שמרכיבות את הקואליציה גם כן לא מגבה אותה. לכן זה דבר מוזר.
לסיכום אני רוצה לומר שאני מעמיד את עצמי ואני מעמיד כמובן את הסיעה שלי בכל סיוע לכל מהלך אופרטיבי שדרוש למנוע את הגזרות האלה. אני חושב שחשוב מאוד לשמור על חזית רחבה בעניין הזה ולנקוט בצעדים הכי כואבים, לנקוט בצעדים הכי קשים והכי כואבים. אמרתי קודם שאני לא חושב שזה נושא פוליטי ולכן כל מהלך שאתם תקבעו כמהלך רצוי, ניתן לו את הגיבוי ואת כל הסיוע.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
היום הוא יום השלטון המקומי ואני נותן את רשות הדיבור לנציגו.
מרק בסין:
רבותיי יושבי-הראש, אני מברך אתכם על קיום הדיון הזה ובמיוחד ביום השלטון המקומי שהכנסת מציינת. מרכז השלטון המקומי, כאשר מטבע הדברים נושא קליטת העלייה נוגע לרשויות מקומיות בצורה ישירה, יזם גם את הדיון הזה כאן בכנסת. אני מאוד שמח על המעורבות הרצינית גם של חברי הכנסת וגם של אנשים נוספים שנמצאים כאן.
ברור לכולם שנושא של השפה הוא הכלי לאזרח להשתלב בחיי המדינה. יש מדינות שעורכות מבחן בשפת המדינה כדי לקבל אזרחות, מתוך הבנה שכדי להיות אזרח שווי זכויות ושווי חובות, אותו אדם צריך את הכלים הראשונים. אני לא מעודד את הנושא הזה, אני לא חושב שצריך לעשות זאת כאן, אבל צריך להבין שזה אחד הכלים הראשונים.
נאמר כאן שיש פיחות בעלייה ובעקבות כך נוצר הצמצום. אני לא מתפלא על כך שיש פיחות בעלייה. זאת לא ההחלטה הראשונה שפוגעת בקליטת העלייה במדינת ישראל שאולי אלה החלטות שהתקבלו לאורך שנים גורמות לכך שיש פיחות בעלייה. לא סתם יש מדינות שמגיעות לכאן ולומדות ממדינת ישראל איך היא קלטה עולים ומעתיקות את השיטות והיום הן מתחרות אתנו. לא סוד שגרמניה מתחרה במדינת ישראל בנושא של העולים שעוזבים את המדינה או שמגיעים ישירות אליה, ושם כן מלמדים את השפה בין היתר.
לא רק הרחוב יקלוט את העולים שלא ילמדו את השפה כמו שציינתי אלא לצערי אם לא יהיה פתרון, מדינות אחרות יחטפו את העולים וגם רוסיה היום מתחרה מאוד על החזרת העולים חזרה אליה. לא תיארתי לעצמי שאנחנו כשלטון מקומי, גם כאזרח וגם כעולה לשעבר, נצטרך ליזום דיון בבית המחוקקים במדינת ישראל בנושא של סגירת אולפנים ללימוד השפה העברית במדינת ישראל.
אני מאוד מזדהה עם מה שנאמר כאן על ידי חברי הכנסת. אני חושב שמכיוון שאותם עולים נמצאים ברשויות מקומיות וגם נושא השפה וגם נושא החינוך, הכתובת הראשונה של האזרחים האלה היא השלטון המקומי, אני חושב שהשלטון המקומי צריך להיות מאוד מעורב בתהליך קבלת ההחלטות האלה, גם במשרד החינוך וגם בכנסת. הופתענו ולא ידענו בכלל על המגמה הזאת של הסגירה. במסגרת השמועות שמענו שיש איזושהי מגמה להעביר את הנושא הזה למשרד הגמלאים שאני מאוד מסכים עם אדוני היושב-ראש שלא עולה על הדעת ופשוט לא מסתדר הקשר שלו לנושא. השלטון המקומי הוא גוף מאוד מרכזי במדינת ישראל והוא חייב להיות מעורב בתהליך קבלת ההחלטות.
זהבה גלאון:
אני רוצה לומר משהו שמאוד מפריע לי. אני מבקרת בביקורת חמורה ביותר את המהלך הנוכחי של השרה ואולי מהלכים אחרים ובצדק מגיעה לה הביקורת הזאת, אבל אני חושבת שהלך הרוח שיוצא כאן שמדובר כאן במהלך פוסט ציוני, אני חושבת שזה קצת מרחיק לכת ואני מציעה להכניס את זה לפרופורציות.
אברהם מיכאלי:
תגישי הסתייגות.
זהבה גלאון:
בסדר. הגשתי הסתייגות. אפשר לבקר מהלך, אבל אל תשפכו את התינוק עם המים באותה הזדמנות.
שלומית עמיחי:
ברשות יושבי-הראש, אני שומרת לעצמי את זכות עובד הציבור ולא נכנסת לוויכוחים אחרים. הלוואי שהייתי זוכה לגיבוי גם במהלכים שאנחנו נאלצים להמשיך ולקצץ 6 מיליארד שקלים שקוצצו ממערכת החינוך בחמש השנים האחרונות. כל הזמן מדברים על הרפורמה, אבל אני, מנכ"לית משרד החינוך, מכירה את משרד החינוך לפרטיו, את ספר התקציב, משלימה קיצוצים שהכנסת הקודמת החילה על משרד החינוך ומשרד החינוך טרם הצליח לבצע אותם עד תום. טרם הגענו לשלב שמאפשר את הרפורמה והרפורמה היא לא מילה גסה. אני חושבת שהיא בשורה שיכולה להיות טובה ומועילה לכולנו שיושבים כאן ולכל עם ישראל.
אני רוצה לומר שהישיבה הראשונה שלי בכנסת בקדנציה הנוכחית הייתה כאשר הייתה ביקורת בוועדת הקליטה על האולפנים ועל דרך הוראת העברית. אני שמחה שלפחות כאן מעז יצא מתוק ושמעתי את הדברים החמים שנאמרו על האולפנים ואני שותפה להם מכל לב, גם לאיכות המורים וגם לאיכות האולפנים.
שלמה מולה:
אבל את לא יכולה להעביר את האולפנים.
שלומית עמיחי:
אני קשובה למה שנאמר כאן וגם נועצתי עם השרה וזאת הסיבה שיצאתי לשניות ספורות. אנחנו לוקחים על עצמנו לקיים עוד התייעצויות כולל עם משרד ראש-הממשלה ששותף ללבטים ולחיפושי הדרך שלנו בעניין הזה, כדי לראות איך וכיצד אנחנו מסוגלים להמשיך לקיים אולפנים במסגרת התקציבית שתעמוד לרשותנו. בעניין הזה אני אומרת שאנחנו לא מתעלמים מדעת הציבור, אני בוודאי לא יכולה ולא זו שמתעלמת מדברי חברי הכנסת כאן. אנחנו ניקח על עצמנו לבחון, לראות ולחפש את הדרך המיטבית שעומדת לרשותנו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני רוצה לנסות לסכם. נראה אם אנחנו יכולים להגיע לסיכום.
אני מקבל בברכה את דברי המנכ"לית שאני בטוח שנאמרו על דעת השרה. בכל זאת יחד עם הברכה אני רוצה לומר שזה לא רק עניין של בחינה. מבחינתנו זאת תביעה של כלל הכנסת מכל הכיוונים. אנחנו לא נאפשר את העברת האולפנים למשרד אחר כלשהו.
קריאה:
את העברת האגף.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה חלק מחינוך מבוגרים שיש הרבה מאוד ערכים בחינוך מבוגרים שהוא לא רק עניין של עולים, אבל דבר שני לא פחות חשוב, אנחנו לא נאפשר גם את הקיצוץ כאן. זאת אומרת, לא נאפשר גם את הסגירה של אולפני הנוער, של אולפני ההמשך, של ההפרטה שמתרחשת אצל זכאי עלייה. הרי אנחנו מדברים כאן עלייה. יש זכאי עלייה שעד עכשיו קיבלו שירות על ידי האולפנים. זכאי העלייה האלו היום מקבלים שירות על ידי עובדי קבלן. לכן בוגרי התוכניות של תגלית ושל מסע ותוכניות אחרות, היום לא מקבלים את החינוך, התרבות והישראליות שהיו מקבלים באולפנים. לכן ההחלטה היא לגבי שני הדברים ואני מקווה שזה נקלט היטב, גם על עצם ההעברה – ואני רואה בזה כמעט סגירה של הדבר שאני לא יכול לתאר אותו. אני לא האמנתי בהתחלה. אמרו לי המשרד לענייני גמלאים וממש חשבתי שזאת בדיחה.
אני אומר את הדברים בכל התוקף, שכל הנושאים האלו של אולפני ההמשך, של אולפני הנוער ושל ההפרטה של האולפנים למען זכאי עלייה, הם לב לבה של הציונות ולכן אני חולק על חברת הכנסת גלאון. כאשר אתה הורג את לב לבה של הציונות, זה עלול להתפרש – ברור שזאת לא הכוונה – כדבר שאחרי הציונות, מה שאנחנו קוראים פוסט ציונות. זה גם סמל וגם מהות. זה הרזון דאטרה של הקיום שלנו, כי למה אנחנו כאן? אני מדבר קודם כל על העלייה, אבל ברור שגם האנשים שעוסקים בזה – והמנכ"לית יודעת היטב וגם ביטאה היטב – עם המסירות של המורים האלה, שלא רק נותנים את שעות ההוראה, וכל מי שמכיר את מערך האולפנים – וחלק מאתנו כעולים חדשים מכיר את זה היטב, חלק מאתנו גם לימד באולפנים – ראה את מה שקורה שם. זה השופרא דשופרא של החברה הישראלית ואנחנו לא יכולים להתנהג גם אתם כמו שנעשה כאן בחודשים האלה.
לכן אני מאוד מקווה שהישיבה הזאת תהיה הישיבה האחרונה בנושא. אני שמח על ההודעה שלך, אבל שני הדברים חייבים להתקיים במלואם, גם זה שזה נשאר איפה שזה צריך להיות, במשרד החינוך, וגם זה שלא יהיו קיצוצים ולא יהיו פיטורים ושימשיכו את המפעל הציוני במלואו.
אני רוצה עדיין להציע שאנחנו נקיים מעקב. כל סיעות הבית שותפות להצעת החוק שלי. אם נגיש אותה תוך שלושה-ארבעה ימים, אפשר לקבל פטור מהנחה בוועדת הכנסת, נוכל להעביר את החקיקה בחקיקת בזק. אני שמח שקיבלתי אישור מכל האנשים שיושבים מסביב לשולחן הזה כדי שנוכל לעשות זאת. אני מקווה שזה יהיה גם בתמיכת הממשלה כי אני לא רואה את הדבר הזה כמשהו שהוא נגד הממשלה אלא כי זה לא יכול להיות אחרת ואין אלטרנטיבה אחרת. אני מקווה שאנחנו יכולים לקבל את זה כסיכום אמיתי.
היו"ר מיכאל נודלמן:
למה קודם אי אפשר היה לקיים התייעצות עם הממשלה אלא זה קורה רק אחרי שקיימנו כמה ישיבות ואחרי הגינוי כאן? אני חושב שמי שלא מבין מה זה אולפני עברית, צריך להתפטר מהממשלה.
אני מציע שנקבל הצעה ששרת החינוך צריכה להתפטר מהממשלה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אם אתה עושה את הצעד הזה, אתה הופך דבר שעד עכשיו היה נושא לגמרי ענייני, לגמרי נכון ולגמרי צודק.
היו"ר מיכאל נודלמן:
זה לא ענייני? שנה אני נלחם אתה ועכשיו אומרים לי שצריך להתייעץ בממשלה. אלה הם סיפורים.
זהבה גלאון:
קודם שראש-הממשלה יתפטר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מכיר את עמדתך ואני מציע שבכל זאת נתאחד מסביב להחלטה.
שלמה מולה:
מה ההחלטה? לא קבעת לוח זמנים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מה אתם מציעים לגבי לוח זמנים של ההחלטה הזאת? נעשה את זה גם בהסכמה.
שלמה מולה:
אני מסתייג מהקריאה להתפטרות שרת החינוך.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הורדנו את זה. חבר הכנסת נודלמן הוריד את זה.
שלמה מולה:
אני לא בטוח שההודעה של מנכ"לית משרד החינוך, שיש ליש כבוד אליה, לא באה כדי להרדים אותנו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לכן אמרתי שנמשיך במעקב.
שלמה מולה:
אני מציע שאנחנו נמשיך ביוזמת החקיקה שלנו אלא אם כן נקבל תוך שבוע ימים הודעה מפורשת שההצעה להעביר את האגף למשרד הגמלאים בטלה ומבוטלת. אם יבקשו מאתנו לסייע להם בהשגת משאבים לקראת תקציב 2009, אנחנו נהיה מוכנים כחברי כנסת לעזור. אם שאלת האגף לא תהיה על סדר יומנו, נפסיק את תהליך החקיקה. זאת הצעתי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו נסיים את החקיקה מאוד מהר. אתם חושבים ששבוע ימים זה סביר? בסדר. שבוע ימים. החלטנו. זה מקובל על כל חברי הכנסת? אני מודה לכם.
הישיבה ננעלה בשעה 12:15