חומר רקע
סימוכין:2023-059001
ירושלים, ט' בסיוון תשפ"ג
29 במאי 2023
סיכום דיון
מיום שני, ט' בסיוון תשפ"ג, 29.5.2023 בנושא:
הטיפול הממשלתי בחוסר מעש בקרב צעירים בחברה הערבית –
דוח שנתי של מבקר המדינה 2023
ח"כ מיקי לוי – יו"ר הוועדה - הדו"ח הוא טעון, ונבדוק מה ניתן לעשות לעתיד לבוא. יש מס' משרדי ממשלה שצריך לתכלל אותם כדי לתת מענה לבעיות. יש לעשות סיעור מוחות בחברה הערבית ולשקול שילובם של הצעירים בשירות האזרחי עם סיום לימודם. אני חרד לחברה הערבית/ לחברה הישראלית, ומודאג מה יהיה עם הדורות הבאים.
משרד מבקר המדינה – ליאורה שמעוני- מנהלת חטיבה – הצעיר הערבי נמצא במצב של חוסר הכוונה כאשר הוא מסיים את לימודיו, בניגוד לצעיר מהמגזר היהודי. הוא נמצא קצת תלוש וצריך למצוא את חייו. ניסנו להגיע לעומק הדברים ומצאנו ששיעור חוסר המעש הוא פי 2 גבוה יותר לעומת הציבור היהודי. לצורך כתיבת הדוח השתמשנו בכלים מתודולוגיים מתקדמים מאוד, אספנו נתונים מגופים רבים: ביטוח לאומי, משטרה, משרד הרווחה, שירות התעסוקה, ראמ"ה, ולא מדובר פה על תחושות בטן. ניסנו להביט בראיה מתכללת, חשפנו דברים והבנו מהם המאפיינים שמביאים את הצעיר הערבי לחוסר מעש. גם כשהוא יהיה מבוגר הוא יכול להיות חוסר מעש. מערכת החינוך מאפשרת לתלמידים לעשות בגרות 5 יח"ל בעברית, רבים מהצעירים הערבים שנבחנים בבגרות בעברית לא מצליחים לעבור את מבחן יע"ל. עברית היא השפה השלישית של הצעיר הערבי, במקום הראשון ערבית, אח"כ אנגלית ואז ערבית.
ד"ר גיא אלעד-מנהל ביקורת – תקופת הביקורת: יולי 2021 – אוגוסט 2022
בדקנו 3 נושאים: מאפייני הצעירים הערבים חסרי המעש
השפעת החינוך על חוסר מעש בקרב צעירים ערבים
הכוונה, השמה והכשרה של צעירים ערבים
חוסר מעש מוגדר כמי שלא לומד, לא עובד ולא נמצא בהכשרה.
הודיה למפרט-מנהלת ביקורת – במערכת החינוך יש את האפשרות לתת לצעירים שוויון הזדמנויות וכלים כדי שבבגרותם לא יהיו חסרי מעש. אם הצעיר הערבי לא יקבל את הכלים כאשר הוא נמצא במערכת החינוך - הוא לא יוכל להתקדם ואחד הכלים הוא השפה העברית.
תוכניות ממשלתיות לשנת מעבר – בתוכניות החומש גם משרד העבודה וגם המשרד לשוויון חברתי מכינים תוכניות של שנת מעבר. בדקנו את התוכניות האלה, הן עדיין לא יצאו לפועל, לכן רק בדקנו את תוכנן. זהו פתרון טוב אך חלקי. הושקעה בהן הרבה מחשבה, הרבה מאמץ. אנחנו רק מעירים שהתוכניות האלה מיועדות למס' מצומצם יחסית של צעירים, ואנחנו לא רואים איך טיפול במס' מצומצם יביא פתרון לבעיה כ"כ רחבה בחברה הערבית.
מי שעשה את הפסיכומטרי בעברית לא צריך לעשות את מבחן יע"ל. מי שעשה פסיכומטרי בשפה אחרת צריך לעשות מבחן יע"ל, זאת ההגדרה. מבחני יע"ל חוסמים רבים מהצעירים ללמוד באוניברסיטאות, ורבים מהם יוצאים ללמוד בחו"ל. הם חוזרים והשפה העברית שלהם עדיין לא תקנית וזה מהווה חסם בקבלה למקומות עבודה כתוצאה מרמת עברית נמוכה. הצעירים בכל מקרה מתמודדים עם שפה חדשה בחו"ל. יכול להיות שאם היו נותנים להם להיכנס לאוניברסיטאות בישראל, תוך כדי הזמן הם היו מצליחים לרכוש את השפה העברית, ולהשתלב יותר טוב בחברה הישראלית.
החלטות הממשלה מהשנים האחרונות הפנו משאבים כספיים רבים לקידום החברה הערבית ולצמצום הפערים החברתיים בינה ובין החברה היהודית. עם זאת, מניתוח נתונים מעמיק עולה, כי שורשי תופעת חוסר המעש נעוצים בבעיות עומק במערכת החינוך הערבי שאינה מקנה להם כלים ומיומנויות הנחוצים בשוק התעסוקה ובאקדמיה
תוכנית שנת מעבר שפותחה כתוכנית דגל של המשרד לשוויון חברתי ושל זרוע העבודה פונה לפלח אוכלוסייה מצומצם מאוד וכרוכה בעלויות גבוהות לכל משתתף, ולפיכך נמנעת האפשרות להרחיבה
לא נמצא שיש להשתתפות של צעירים ערבים במרכזי ריאן להכוון תעסוקתי בחברה הערבית, השפעה מובהקת על חוסר המעש שלהם
נמצא כי סף השליטה בשפה העברית שקבעו האוניברסיטאות וחלק מהמכללות לשם קבלה ללימודים מונע מצעירים ערבים רבים להשתלב באקדמיה בישראל, בשל רמת העברית הירודה של הצעירים והצעירות הערבים המסיימים את הלימודים במערכת החינוך הערבי. רבים מצעירים אלו הופכים בעל כורחם לחסרי מעש, ואחרים מוצאים פתרונות באוניברסיטאות ברשות הפלסטינית או טסים ללמוד מעבר לים.
שילוב הצעירים הערבים חסרי המעש בחברה הישראלית ובשוק התעסוקה הוא אתגר מרכזי ומורכב העומד לפני ממשלת ישראל, ובפרט שילוב הצעירים הבדואים.
עמידה באתגר זה בכוחה לצמצם פערים חברתיים-כלכליים, לשפר את הדימוי העצמי של הצעירים, לצמצם את היקפי הפשיעה בקרבם ולהביא לשיפור ברמת החיים ובפריון העבודה שלהם, ובכך לשפר את הפריון של המשק הישראלי בכללותו.
מומלץ כי הממשלה תפעל לשלב צעירים אלה בין השאר בהתאם להמלצות דוח זה.
ח"כ אחמד טיבי – אני מברך על הדוח המעמיק. הנושא הוא כואב כי הוא רב- זרועי ומתפרס על אספקטים שונים של החברה הערבית. ההגדרה של חוסר מעש היא משולשת, ההשלכות שלה הן: פגיעה בתחושת השייכות לחברה, פגיעה בתחושת המסוגלות, דחיקה לעוני והקשר לשיעורי הפשיעה. בכל שנה יש מיליארד ₪ הפסד למדינה וזה מתקזז עם כספי החומש. יש הבדל בין חוסר מעש להזנחה מכוונת. יש לדבר על היעדר פריסות לשכות תעסוקה בישובים ערבים, יש תכנון מכוון של הזנחה לעומת ישובים יהודים. ישראל משאירה את החברה הערבית מאחור, ובפרט את המגזר הבדואי. מבחן יע"ל, שהוא תנאי סף לקבלה לאוניברסיטאות, מהווה חסם לסטודנטים ערבים. יש 6,600 צעירים שציון הפסיכומטרי שלהם עבר את ה- 500 אבל עדיין הם מנועים מללמוד באוניברסיטאות. אני מצטרף להמלצה לשקול תימרוץ אוניברסיטאות שישלבו צעירים ערבים. רוב מעשי הרצח הם ע"י צעירים, ככל שמשלבים צעירים ערבים בתעסוקה זה רווח לשני הצדדים.
ח"כ ואליד טאהא - המצב בחברה הערבית הוא קטסטרופלי, הוא לא התפתחות טבעית אלא הוא מכוון בשל מדיניות. מהדוח עולה ש- 29% מהצעירים אינם עובדים ואינם לומדים. לצעיר יש נשק בכמות אדירה וסמים, וכך יש עשרות הרוגים בחברה הערבית. אני מצפה מהממשלה לשנות מדיניות ורצון, אם רוצים לשנות - ניתן לעשות זאת לרוחב בהחלטה.
ח"כ יוסף עטאונה – הנתונים מראים בצורה ברורה על חוסר מעש, אף אחד לא בחר להיות בחוסר מעש. כ- 5,000 ילדים מהמגזר הערבי-בדואי נמצאים ללא מסגרת, ואין למשרד החינוך שום תכנית כיצד להכניס אותם למערכת. כל ילד חמישי לא מסיים כיתה י"ב, ולכן קל מאוד להגיע למסלול של חוסר מעש. במציאות הזו יש הזנחה והתייחסות שונה בין ילד יהודי לילד ערבי. הנתונים בנגב הם קשים, המדינה מחזיקה בילדים של 150 אלף תושבי המדינה בני ערובה כי הממשלה לא מכירה ולא נותנת פתרונות. אין בניה של גני ילדים ובתי הספר אינם בתנאים נאותים - הם לא מחוברים לחשמל ומים זורמים. לא חומש יביא לפתרון, אלא השקעה במערכת החינוך.
ח"כ צבי ידידיה סוכות – לא ניתן להתעלם מהשפעת חלק ממנהיגי החברה הערבית על המצב והסתה נגד המדינה. היחס למשטרה אינו ראוי ולכן אח"כ הצעירים אינם מתייחסים ואינם מאמינים במדינה ובמשטרה.
משרד החינוך – שירין נטור חאפי-מנהלת אגף חינוך בחברה הערבית– כמשרד אנו מתייחסים במקצועיות לדו"ח. האחריות שלנו על בני הנוער היא עד כיתה י"ב.
נתוני הנשירה מתחלקים ל- 2: נשירה גלויה ונשירה סמויה. למשרד החינוך יש דרך לבדוק את נתוני הנשירה הגלויה באמצעות מערכת לניתור נשירה. לגבי הנשירה הסמויה - יש כרגע על שולחנו של המנכ"ל דגם לניתור נשירה סמויה. יש 1,358 נערים ונערות מהמגזר הבדואי. המאמץ שאנו עושים בבי"ס העל יסודי הוא מאמץ עילאי כדי להגיש תלמידים למבחני בגרות. אנו בוחנים לאור הדוח מה ניתן לעשות אחרת. אנו מבינים שההתמודדות היא לא פשוטה, אנו לוקחים את האחריות על הנושא.
האחריות של כולנו היא שתלמיד ערבי יידע לדבר עברית לאחר סיום 5 יח"ל. כדי שנער ערבי יידע את השפה הוא לא רק צריך ללמוד אותה, אלא גם להפגש עם התרבות היהודית. יש להכניס סטנדרטים למקצוע העברית - מה כל ילד צריך לדעת בהתאם לגילו. כרגע יש לנו שילוב של מורים יהודים במערכת הלימודים הערבית עד שנכשיר את המורים הערבים לדבר בשפה העברית בצורה ראויה. הכל נעשה בתיאום מלא עם מנהלי המחוזות. לא ניתן לחייב מורה בבחינה בעברית כתנאי להכנס למערכת.
אנו שוקדים על תכנית לאומית מגיל לידה עד כיתה י"ב שתיתן מענה. החשיבה היא ברמה היישובית-מונציפאלית, אנחנו מבינים שצריכים לחשוב איך מתאימים תוכניות שלנו ליישובים ואנו לא שולחים תכניות ליישובים. ההתייחסות שלנו לדוח היא רצינית ומעמיקה. התחייבנו שתוך 3 חודשים נגיש תכנית עומק למנכ"ל ולשר בנושא השפה העברית, יש גם פערים בשפה הערבית.
האחריות על הצעירים היא גם על משרדי ממשלה נוספים. אנחנו בסטטוסים קבועים ובשיתוף פעולה מול המשרד לשוויון חברתי. אנו רק מבקשים שתבינו שהחברה הערבית היא מדהימה, ועובדים בסנכרון. מרוב תכניות לא היו יעדים ומדדים. דוח המבקר מדיר שינה מעיניי.
ח"כ עופר כסיף – כדי לפתור את הבעיה צריך להיות פתרון מקיף שמתייחס לכל המצוקות האיומות של החברה הערבית, בפרט בנגב, כגון: תוחלת החיים של הערבי בנגב היא בכמה שנים יותר נמוכה מאשר תושב במרכז, הכרה בכפרים הלא מוכרים היא הכרחית ועוד. הבעיות הן מבניות ורוחביות, ויש לתת להן פתרון הולם.
משרד לשוויון חברתי – חסאן טואפרה- ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית - התופעה היא תוצאה של הזנחה ובעיות בתכניות שהיו בעבר. בתוך החברה העברית קורות 2 תופעות במקביל: תעסוקת נשים וגברים והכפלה של סטודנטים בשנים האחרונות, ומצד שני יש עדיין חוסר מעש. הדינמיקה שקורת בתוך החברה הערבית השתנתה - לצעיר הערבי יש ציפיות אחרות כיום לעומת הוריו. הפתרונות שקיימים הרבה יותר מורכבים. בסוף הבעיה נמצאת בשלב הצעירות - בגיל 18, יש ואקום ואין יכולת לתכנן את החיים בצורה טובה. ולכן בתכנית החומש הכנסנו תכניות שנוגעות לצעירים.
אנו מתגברים את התקצוב של מע' החינוך בצורה משמעותית. תלמיד ערבי סובל מתת-תקצוב ביחס לתלמיד יהודי. יש 3 תכניות משמעותיות שאמורות להתקדם בקרוב : תעסוקה, השכלה גבוהה ושנת מעבר (תכנית פורצת דרך שהיא כרגע פיילוט מצומצם ובעוד כמה שנים יכולה להיות נגישה לכל הצעירים). יש להבין בסוף את צורת החשיבה של הצעירים כדי לעניין אותם ולמשוך אותם לתכניות. יש לדבר בשפה שלהם וזהו אתגר משמעותי. החלטת הממשלה ממשיכה לעבוד כפי שהיא עבדה בשנה הקודמת, ותוקצבה כמו שתוכננה. חשוב לזכור שלא כל החלטה שמתקבלת מיושמת ב- 100%. אנו מצפים ממשרדי הממשלה שיעשו את המאמץ המקסימלי להוציא לפועל את התכניות כדי שלא יתקעו.
ח"כ ואליד אלהואשלה – דו"ח חשוב שממקד את סוגיית הצעירים ערבים במדינה. המדינה מזלזלת בכפרים הלא-מוכרים. הדוח מושקע ומדגיש את הבעיות בחוסר אזורי תעשיה, המדינה מחויבת לטפל בנושא. אני כל יום נפגש עם צעירים בחברה הבדואית, יש להם קושי שפתי להתקבל לאוניברסיטאות. יש להקים רשות לצעירים כדי לטפל בסוגיה, המחויבות מוטלת על הממשלה.
ח"כ עאידה תומא סלימאן – הדו"ח חשוב מאוד, אך צורת הטיפול בדוח ותוצאותיו מפריעה לי. לא ניתן לדבר כאילו עכשיו צצה הבעיה, זה תוצר של מדיניות רבת שנים שמפלה את הערבים. אני חושבת שלא צריך לשנות את הצעירים הערבים. יש בעיה שנמצאת במערכת החינוך הערבית בשפת האם כדי להתפתח ולרכוש מיומנות. יש לשנות את צורת הלימוד בתוך בתי הספר.
איפה נמצאות לשכות התעסוקה בנגב? יש ישובים יהודים עם 3,000 תושבים שיש בהם לשכות תעסוקה ואילו בישובים ערבים עם 17 אלף תושבים אין לשכות תעסוקה. יש לבנות תכניות שמתאימות לצעירים בלי שיכפו עליהם שינוי בזהות.
משרד ראש הממשלה – טלל דולב-ראש אגף יישום תוכניות ור' צוות יישום של החלטת ממשלה 549 – העבודה מתחלקת ביננו לבין הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית במשרד לשוויון חברתי, והרשות היא הגורם האחראי. יש תוצאות בתחומים מסוימים. אנחנו צריכים קודם כל לקחת את המשאבים שכבר ניתנו. יש פה גם שאלה של פיצוח שאנחנו צריכים לבצע.
משרד העבודה – אושרת שמעון- מנהלת תחום בכיר תעסוקת חברה ערבית – אנו עובדים על 2 צירים: ציר מניעה צמצום – תכנית ריאן מפעילה מעל 20 מרכזי הכוון שנתנו מענה בשנה האחרונה ל- 20 אלף משתתפים. בתכנית זו מקבלים: הכוון תעסוקתי בבתי ספר לנוער (צמצום נשירה במכללות כדי להגדיל את אחוז המסיימים כמדופלמים), הכשרות מקצועיות ולימודי עברית. מעל 50% מהמשתתפים הם צעירים מתחת לגיל 25 ועד עכשיו עיקר המשתתפים היו נשים. אנו מוסיפים פוקוס נוסף על אוכלוסיית חסרי המעש. הציר השני הוא מתן מענקים - זה כבר קורה בשטח ואם נבין שמשהו מצליח אז נגדיל אותו.
המועצה להשכלה גבוהה - אחמד אסמר- מנהל תחום, אגף אקדמי – ב- 10 שנים האחרונות יש עליה דרמטית במס' הסטודנטים הערבים בכל התארים, בשיתוף עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. בנושא השפה העברית יש את תכנית "רואד" להכוונה ויעוץ לצעירים בתקופת התיכון שפרוסה ב- 72 ישובים ערבים. במסגרת תכנית זו המל"ג מתקצב קורסי יע"ל בשפה העברית. בשנים האחרונות המכינות עברו אלינו, ועשינו רפורמה בכל נושא של המכינות והתכנים. בספטמבר 2022 התקבלה החלטת מל"ג לעשות רפורמה בשפה העברית כדי להתאים אותה ל- CFR. אנחנו גם ממנים מכינות לשפה העברית כדי לשפר את רמת השפה. בדו"ח לא הוזכרו המכללות אלא רק האוניברסיטאות שמהוות רק 30%. לפי תפיסת מלג מבחני יע"ל אינו החסם, אלא אי ידיעת השפה היא החסם.
שירות התעסוקה – ראובן אדרעי-מנהל תחום הבטחת הכנסה ואוכלוסיות מיוחדות – אנו מפספסים פה טיפה את העיקר. יש פה ציבור שלם עם בעיות מורכבות מאוד שצריך יחס אישי. בנינו הרבה תכניות, ואם לוקחים נקודתית כל אחד ומכניסים אותו לעולם התעסוקה, הוא מגיע ללא כלים בסיסיים. אנו מלווים אותם בשלבים עוד קודם השפה העברית. נושא הרחבת פריסת לשכות התעסוקה נמצא על שולחנו של השר.
משרד הרווחה והביטחון החברתי – יעל מיזרוחין- מנהלת שותפויות ותחום חברה ערבית בתכנית יתד – אנו מלווים למעלה מ- 22 אלף צעירים בישראל. אנחנו צריכים להרחיב את אפשרויות הבחירה ממניפה גדולה של מענים. אין הלימה בין חסרי מעש לבין צעירים בסיכון. הצעירים יוצאים לדרך עם חובות גדולים. שליש מהחייבים בישראל הם ערבים עפ"י נתוני רשות האכיפה והגביה. הקמנו מערך לטיפול בחובות וזה צריך להיות חלק מהעשיה.
אוסרת אל איסלמיה - כארם שביטה-יו"ר - יש מעש אבל בכיוון שלא מקדם את הצעירים. הצעיר יעבוד בכל דבר שהוא בשחור כדי להתקדם כלכלית. הוא לא עשה שירות קהילתי והוא מורחק ממבנה התאגיד. אנו לא מאמינים בבירוקרטיה ובח"כים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה – ד"ר אחמד בדראן – הנתונים מדאיגים יותר כאשר מתסכלים על הצעירים עד גיל 34. החברה הערבית היא מגוונת ויש בה אי שוויון, אי-אפשר להתייחס לחוסר מעש או לחברה הערבית אצל הבדואים כמו שמדברים על החברה בגליל. צריך להגדיר יעד מדיד, כמה מורידים עד 20%, 30% חסרי המעש. מערכת החינוך מזמינה עשיה בכיוונים שונים - הישגים ופחות כישורים. אני לא מבין למשל למה אין בכל בית ספר ערבי מעבדת שפות בעברית וגם בערבית. זה מאוד פשוט לעשות את הדברים הללו.
פורום דו-קיום בנגב - חולוד הודא אבו עבייד-רכזת הפורום – בישובים יש אחוזים גבוהים של אבטלה ואין לשכות. יש קריטריונים שאינם ברורים לפתיחת לשכות תעסוקה, ולכן נאלצנו לעתור לבג"צ לאחר אי מענה מצד שירות התעסוקה. בתכניות חומש הקודמות התקבלו החלטות להקמת אזורי תעשיה ותעסוקה באזורים הבדואים, אולם לא רואים את זה קורה למעט בשגב שלום וברהט. אלו דברים שדורשים טיפול ומעקב של משרדי הממשלה.
בתום הישיבה הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא בעוד חצי שנה.
הוועדה פונה למשרד ראש הממשלה לקחת את האחריות ולהוביל את הנושא היות ויש חוסר סנכרון בין משרדי הממשלה.