חומר רקע
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-007791
סיכום דיון
מיום שלישי, ד' באדר א' התשפ"ד, 13.2.2024, בנושא:
הקיצוץ בתקציב המלחמה בפשיעה בחברה הערבית - דוח שנתי 71ג (דוח ביקורת מיוחד על התמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה בחברה הערבית) - דיון מעקב
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - הדיון הקודם בנושא התמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה בחברה הערבית התקיים בדיוק לפני שנה.
בדיון הקודם נציגת המשרד לביטחון לאומי אמרה: "אנחנו מיישמים את החלטת הממשלה 549 לצמצום האלימות והשפיעה בחברה הערבית. עם כניסת הממשלה והשר הנוכחי אנו מביטים עם הפנים קדימה ..."
במצגת המשרד לביטחון לאומי בנושא מדיניות השר לביטחון לאומי לשנים 2023-2024, פרק 3 מתייחס למאבק בפשיעה החמורה בחברה הערבית באמצעות 5 דרכי פעולה:
מאבק בתופעת האמל"ח הבלתי חוקי
צמצום אלימות חמורה וסחיטת דמי חסות
חיזוק שלטון החוק והסדר הציבורי בירושלים
חיזוק שלטון החוק הסדר הציבורי והעלאת הביטחון האישי במרחב הנגב הן לחברה היהודית והן לחברה הבדואית
צמצום החדירות של מרחב קו התפר והגבולות למניעת עבריינות ופח"ע.
סגן ראש אגף סי"ף במשטרת ישראל הכריז כי מפכ"ל המשטרה רואה את הפשיעה כיעד מס' 1 לטיפול. לאחרונה התבשרנו כי בתקציב לשנת 2024 יהיה קיצוץ בתוכניות המאבק נגד הפשיעה בחברה הערבית.
אני מבקש בדיון זה לבחון את ההתקדמות בנושאים הבאים: החלטה 549 בהיבטי החקיקה, חיזוק תחנות המשטרה, תקנים ומערכים מיוחדים;
מס' מקרי רצח שסוכלו והאם הייתה ירידה באירועים במהלך שנה שעברה;
גיוס שוטרים דוברי ערבית;
כשירות תרבותית.
משרד מבקר המדינה – יובל חיו-מנהל חטיבה – תכנית החומש האחרונה לא הושלמה, היא יושמה בפחות מ- 50% מהתקציב שניתן לה. תוך כדי תנועה היא נעצרה והוחלפה בתכנית אחרת, וזה מחייב הפקת לקחים משמעותית. בקרה רבעונית על החלטה 549 אמורה להתקיים במשרד רה"מ, וחשוב להבין את שקיפות התוצרים וקיומה. קיבלנו מסמך מהמשרד לבט"ל שכולל בתוכו יעדים. הם חייבים לתת התייחסות ליעדי תוצאה ב- 4 מונחים: מרצפים, אירועי ירי, תפיסות אמל"ח וסחיטת דמי חסות. התוודענו לקיצוץ הצפוי וראוי להתייחס לעמדת השב"כ בנושא, היא חייבת להיות נדבך בהליך ההחלטה. כשמדברים על החלטה 549, צריך לראות שהיישום מגיע לשטח.
ח"כ יואב סגלוביץ' – 87% מתכניות החומש מדברות על החברה הערבית. יש קיצוץ של 200 מיליון ₪ בתקציבי איזון לרשויות המקומיות ל- 3 השנים הקרובות. הראיה היא ראיה כוללת של המדינה במגוון תחומים, והפגיעה היא ארוכת טווח. בשנת 2023 היתה עליה של 130% בתיקי הרצח, וכתוצאה מכך אנשים מפחדים ללכת ברחוב, עוזבים את הארץ, ונטישה של בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה לערים יהודיות. הסיפור הוא סיפור ממשלתי, כל המשרדים צריכים לשבת ולחשוב מה לעשות עם הסיכון הקיומי ולתת מצ'ינג לתכנית 549. החיבור בין לאומי לפלילי קיים, יש נתק טוטאלי עם מנהיגות החברה הערבית. הפרויקטור במשרד רה"מ צריך לתכלל את כולם.
נושא הרכישה במזומן היה בחוק ההסדרים והוצא, כדאי להשיבו וליישם אותו.
ח"כ ואליד אלהואשלה – התמונה שעולה מדוח המבקר עגומה. בשנת 2022 היתה ירידה במס' נרצחים (116) לעומת שנת 2023 (244). אנו רוצים תכניות למיגור הפשיעה בחברה הערבית, תוצאות ולא סיסמאות.
ח"כ טלי גוטליב – השר לבט"ל פעל לשנות את חוק הפרוטקשן שמאפשר העמדה לדין, והגדלת תקנים של 5,000 שוטרים נוספים. יש 0 שת"פ בין הקהילה הערבית למשטרה בנוגע להכנסת אמל"ח לשטח המדינה. בסיכום דוח מבקר המדינה נרשם שצריך לחזק ולעודד את קשרי הקהילה הערבית עם גורמי השיטור שנמצאים במקומות הרלוונטיים כדי לקבל מידע בנוגע למיגור הפשיעה.
השר ניסה להחמיר את תנאי הכלואים בהתאם להתנהגותם בשב"ס, אך היה על זה וטו גדול.
אף אחד לא רוצה פשיעה גואה במדינה, אנו רוצים לחיות בחברה תקינה. יש עבודת שילוב בין המשרדים וראיה רוחבית, והיא מבורכת.
ח"כ אחמד טיבי –יש קיצוץ בכ- 32 מיליארד ₪ בתכניות החומש שקשורות לחברה הערבית, וקיצוץ נוסף בסך 600 מיליון ₪ במענקי איזון, שיגרום לקריסה של השלטון המקומי הערבי. הנושא עלה אתמול בוועדת הכספים, ושר האוצר דיבר באופן אידאולוגי על התנגדותו למענק איזון לרשויות. הוא נימק שמדובר בחברה שאינה תורמת. גם לחברה הדרוזית אין תכניות חומש, הן הסתיימו בשנת 2023.
יש הצפה של נשק ביישובים הערבים, כולל בבתי הספר. במשך שנים אנו זועקים ומבקשים מהרשויות לאסוף את הנשק ולמנוע את הברחתו. יש כל מיני מקורות נשק: בסיסי צה"ל, ייצור עצמי, הברחות מהגדה המערבית. ארגוני הפשיעה אינם מפחדים מהמשטרה, כי אין הרתעה. המניעה היא הדבר החשוב ביותר, ואם לא מצליחים למנוע אז צריך לפענח.
ח"כ עאידה תומא סלימאן - ב- 29 במאי תכניות הוקפאו, והמשרדים לא מתעסקים בנושא ולא רוצים להמשיך את העשייה. יש מצוקה אמתית בחברה שלנו, ואנו לא נרפה מטיפול בנושא. רה"מ הקים ועדה בינמשרדית, שהתכנסה פעמיים, ואבקש לקבל דוח מענה מסודר מהפרוייקטור לשאלות הבאות: אילו פעולות עשתה הוועדה הבינמשרדית? מה הולכים לעשות עם התקציב? האם ניתן טיפול לשורדי הפשיעה של החברה הערבית? האם יש תכנית עתידית? מה קורה עם תכניות להגנה על עדים?
ח"כ איימן עודה – יש האשמה נגד התרבות הערבית ע"י מפכ"לי המשטרה. אני רוצה לסיים את תקופת המוכתרים, אך בשביל זה צריך לעבור למודרניזציה. לא נכון עובדתית לומר שעקב שנת טיפול בנושא - היה מיגור. יש אלף סיבות לפשיעה, והסיבה המהותית היא אפליה מבנית. אם נצליח להתגבר על הנשק הבלתי מורשה, נוכל למגר את התופעה ב- 60-70%. מסתכלים עלינו כאל חצר אחורית.
ח"כ מאיר כהן – אנו מדינה ריבונית חזקה שצריכה לקחת אחריות. ביקשנו תוספות בשורות התקציביות לצמצום פערים במהירות כאפליה מתקנת. יש לשבת בוועדה ולבחון את הקיצוצים לפרטים. ההתרחשויות בחברה הבדואית ובכפרים הערבים אינן נוגעות לימין או לשמאל, אלא בכולנו. לא מכובד לסרב לתת לראש רשות מענק איזון.
משרד ראש הממשלה – רואי כחלון-ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית – המצב בחברה הערבית הוא כמעט אובדן משילות של המדינה, בפרט בנגב ובצפון. יש התעצמות של ארגוני הפשיעה. הם השתלטו על אורחות החיים והפכו להיות הגורמים המשפטיים. בכל סכסוך האזרחים מגיעים אליהם, והם הופכים להיות הגורם השופט והמבצע. הוצאתי מכתב שהביע התנגדות לקיצוץ התקציבי הצפוי, ורה"מ הסכים לכך ונתן הנחיה להקטין את הקיצוץ. לא יבוטלו התקנים של משטרת ישראל, וזה מוריד את המשמעות התקציבית בתכנית 549 מתחת ל- 3%. כלומר החלק התקציבי הוא 1.5 מיליארד מתוך 4 מיליארד ₪. יש עדיין קיצוץ בסך 15% בתקציבי משרדי הממשלה. מבדיקה שעשינו הניצול התקציבי במשרדי הממשלה אינו היה גבוה.
אנו נכנס את ועדת המשנה בקרוב, ובנוסף אנו עובדים על הצעת מחליטים לרשויות המקומיות בנוגע למכרזים בשירות מדינה, מלחמה כלכלית בארגוני הפשיעה וקידום חקיקה ע"י משרד המשפטים. הפשיעה הערבית הופכת להיות איום אסטרטגי על ביטחון המדינה. אני מקווה שנצליח למנוע את רובו של הקיצוץ או כולו.
ח"כ יסמין פרידמן – אובדן המשילות לא התחיל אתמול, אלא לפני 20 שנה עם מדיניות ברורה של הזנחה פושעת של הכבישים, החינוך, הרפואה והתשתיות. לא ניתן כעת לקצץ מבלי לטפל בבסיס, אם לא נטפל בגורמי הפשיעה - כלום לא יעזור. כל תושבי הדרום סובלים יחד ולא רק התושבים הערבים. בממשלה הקודמת ידענו שיש חזון ותכנית עבודה שבסופה יהיה שיפור אמיתי. מידי שבוע סגן השר לבט"פ, ח"כ יואב סגלוביץ', היה נפגש עם ראשי הרשויות והגורמים הרלוונטיים לטפל בנושא. היה חזון וידענו שבסוף יהיה שיפור משמעותי. לא היה צריך לגעת בתכניות המוצלחות.
מרכז המחקר והמידע – אורלי לוטן אלמגור-ראש צוות בכיר – האם הקיצוץ במענקי איזון תשפיע על השיטור העירוני ברשויות הערביות? כשעושים בקרה יש לבדוק את מס' הנפגעים שמגיעים למערכת הבריאות, ולא רק את מס' הנרצחים. עד לפני חצי שנה המשטרה פרסמה בצורה שוטפת את נתוני גיוס השוטרים ואת נתוני הפשיעה, כעת הנתונים כבר אינם מתפרסמים.
משרד האוצר – אביה פרון-רפרנט בט"פ ואכיפה באג"ת –אנו עושים עבודה משותפת בנושא הפשיעה כדי שהמצב מבחינת התשומות לא יפגע, ושלא יהיו קיצוצים במס' השוטרים.
תקציב המשטרה והמשרד לבט"ל גדל. כרגע הקיצוץ נשאר בהחלטה 549. נכון לעכשיו החלטת ממשלה בנוגע לתוספת מענקים שניתנו לרשויות (החלטה 550) תיפסק בשנת 2024. נוכח המלחמה היה צריך לייצר מקורות ואיזונים בסדרי גודל גדולים במסגרת התקציב.
יש 2 החלטות ממשלה שונות: 5% החל משנת 2024, והחלטה על קיצוץ בסך 15% היא על 20 החלטות ממשלה שונות.
ח"כ גלעד קריב – 1. מהו גודל הקיצוץ בתכניות למגזר הערבי? ומה היקף הכספים הקואליציוניים?
2. האם משרד האוצר התבקש להכין עבודת מטה על ההשפעות הכלכליות עקב הקיצוץ לפני שהתקבלה ההחלטה?
הגיע הזמן שהציבור היהודי יעמוד לצד אזרחי המדינה הערבים ויציף את נושא הפגיעה הלא- פרופורציונאלית כחלק מהמחאה הציבורית שמתקיימת בימים אלה.
הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות - מודר יונס-יו"ר– יש 67 רשויות ערביות בארץ. הרשויות הן מוחלשות ונמצאות בדירוג 1-3. אין לנו הכנסה מתעסוקה, רק מארנונה ולא כולם משלמים אותה עקב פטורים והנחות. לרשויות מסוג זה ניתנים מענקי איזון. זמן רב נלחמנו על קבלת תקציב בסך 200 מיליון ₪ וקיבלנו אותו בסוף שנת 2023. אני מודאג מדבריו של רואי כחלון, הפשע המאורגן אינו הגיע למכרזים הגדולים ברשויות. הפשע המאורגן מתבטא באנשים הפרטיים, בסולחות. חוסר הביטחון והפחד ששורר בחברה הערבית הוא הסימפטום. עד עכשיו לא העבירו תקציבים מבסיס התקציב מחשש שהם יזלגו לפשע המאורגן, יש לבדוק מדוע יש חוסר ניצול תקציב.
עו"ד אמיר בשאראת-מנכ"ל – עד שנת 2023 החלטה 549 כמעט לא בוצעה עפ"י דוח מבקר המדינה. 27 תיקים פוענחו ע"י המשטרה מתוך 244 נרצחים. הוועדה צריכה לבדוק לאן הכסף הלך בשנת 2023. יש קושי גדול בגיוס שוטרים, קיצוץ ב- 15% במנועי הצמיחה של החברה העברית, וקיצוץ בסך 200 מיליון ₪ מהרשויות.
עו"ד ראויה חנדקלו - מנהלת מטה החירום למאבק פשיעה ובאלימות– משרדי הממשלה אינם מעבירים לנו נתונים בנוגע לביצוע תכנית 549. אף אחד לא הראה לנו מה היעדים והאפקטיביות של גיוס שוטרים. הפשיעה נוגעת לכולנו, והחברה הערבית היא הקורבן. אין לנו יכולת לארגן גורמי אכיפה שיטפלו בפשיעה.
משרד רה"מ – גלבוע – אין חסינות לראשי ארגוני פשיעה ולארגונים עצמם. השירות לא עוסק בפשיעה כפשיעה , אולם העמיק את טיפולו באזורי התפר תחת חוק שב"כ. יש שת"פ מצוין עם המשטרה שלא היה כמותו בעבר. אנו עדיין רואים פער משמעותי בטיפול בסוגיה. תכנית "מסלול בטוח" היתה פתרון טוב וראינו לכך תוצאות. יש ליצור שולחן עגול בהובלת המשטרה בשיתוף עם הגורמים הרלוונטיים. אנו עושים מאמצים רבים בסוגיות הגבולות, גניבת אמל"ח מהצבא, ופרויקטים שמוביל ראש המטה למלחמה בפשיעה הערבית. אחד מהדגשים שלנו הוא למצוא פתרונות למניעת הזליגה המשמעותית. המלצתנו היא לצמצם את הקיצוץ למינימום, הוא נוגע בתופעות השורש ואנו נפגוש אותם פחות באזורי אכיפת החוק.
מרכז אמאן-המרכז הערבי לחברה בטוחה -כאמל ריאן-יו"ר – משנת 2009 אני סופר קורבנות. המשטרה אמורה לאכוף את החוק ולשמור עלינו, אך היא מפקירה את חיינו. 13 רכזי מודיעין משטרתיים שיתפו פעולה עם משפחות הפשע. הגיע הזמן לטפל בגורמי השורש העמוקים בחברה הערבית. אם רה"מ לא יקבל החלטה אמיצה, אנו נמשיך לאבד את ילדינו.
נעשתה עבודה שלמה ועמוקה בשנת 2022 במשרד רה"מ. יש לקחת את העבודה והניסיון כדי לראות תוצאות טובות.
המשרד לביטחון לאומי- נסיה יודיץ-ראש אגף א' תכניות תכנון ובקרה – המשרד רואה חשיבות ביישום ומימוש תכניות למיגור האלימות בחברה הערבית, והחלטה 549 מיושמת בהתאם לתפיסה זו. גובשו מדדי תוצאה משותפים מהחלטה 549 יחד עם משרד המשפטים לטובת בחינה אמיתית של נתוני הפשיעה. המשטרה כיום עסוקה בבניית תכנית רב-שנתית, ונעשה מיקוד סביב האוכלוסייה הערבית.
היבטי הקיצוץ: במסגרת הסיכום התקציבי עם משרד האוצר, פעלנו למנוע את הקיצוץ במשטרת ישראל, והגענו להסכמות למתן מקור תקציבי. אנו רואים חשיבות רבה בהמשך הפעולות שנעשות ב 549: מאבק בפשיעה החמורה (מסלול ירוק), היבטים טכנולוגיים, הקמת שיטור עירוני ברשויות ערביות ושורה של נושאים נוספים. כל התקנים פורסמו, ואנו נמצאים בשיעור של 85% איוש. שיעורי העזיבה בקרב המשטרה ירדו נוכח המאמצים המשותפים של המשרד לבט"ל והמשטרה. בתחנות המגזר יש אחוזי איוש נמוכים נוכח האתגרים הגדולים שהשוטרים צריכים להתמודד איתם, ואנו פועלים כדי להתמודד עם האתגר הזה.
נכון להיום פרויקט "עוצרים את הדימום" ממשיך לפעול ב- 7 ישובים בחברה הערבית. הרשות הלאומית לביטחון קהילתי הקצתה תקציבים לרשויות המקומיות שמנויות בפיילוט בסיוע הג'וינט. הקשר עם הפרקליטים והמפקדים בתחנה יושם בשנה זו.
משטרת ישראל – סנ"צ חיים טייב-רמ"ד תיאום מבצעי – הפעילות במסלול ירוק (לשעבר מסלול בטוח) המשיכה ולא הפסיקה לרגע אחד. אנו בהבנה שמס' הקורבנות עלה, בעיקר סכסוכים מדממים שפרצו בסוף שנת 2022 והמשיכו בשנת 2023. מיפינו 26 סכסוכים המדממים ביותר בחברה הערבית, ומיקדנו בהם את הפעילות המשטרתית.
458 יעדים משפיעים בסכסוכים ואליהם מיקדנו את עבודה. הוגשו 94 כתבי אישום כנגד 114 חשודים. 92 עצורים עד תום ההליכים. 13 יעדי מקום שבהם זיהינו את מירב עבירות האלימות ואירועי הרצח, והפעילות ממוקדת בהם. נעצרו 1,991 חשודים, נתפסו 880 פרטי אמל"ח, 269 כלי רכב, ולמעלה מ- 6 מיליון ₪ שנתפסו לצורך חילוט.
האמל"ח היא בעיה מרכזית של המדינה, ומשטרת ישראל עושה הכל כדי לצמצם את התופעה.
בשנת 2023 היו 2,662 תפיסות אמל"ח ואילו בשנת 2022 היו 2,039 תפיסות אמל"ח.
4,712 פרטי אמל"ח כלי נשק בשנת 2023 לעומת 2,667 בשנת 2022.
5,783 פרטי אמל"ח נוספים (רימונים, זיקוקים וכו') לעומת 3,011 בשנת 2022.
32 סיכולי הברחות מהגבול. יש פעילות ענפה כד למגר את התופעה בגבול המזרחי. מירב התפיסות הגיעו ממודיעין של משטרת ישראל. בשנה האחרונה היו 11 פיצוחי סוכן, 8 מהם במגזר הערבי.
סריקת דמי חסות: בשנת 2023 פוצחו 25 פרשיות סד"ח (17 במגזר הערבי) , ובשנת 2022 פוצחו 10 פרשיות סד"ח (9 במגזר הערבי).
בשנת 2022 היו 67 סיכולים של אירועי רצח, בשנת 2023 היו 77 סיכולים מתוכם 61 במגזר הערבי. ובשנת 2024 היו 9 סיכולים עד כה. אין שום תיק רצח במשטרה על המדף. אנו ממשיכים את יישום החלטת 549 בכל הכוח, וצמצום כל קורבן בחברה הערבית. יש ירידה מפרוץ המלחמה בשיעור 32.2% במקרי הרצח. הנוכחות המשטרתית המרובה וסיכול חוליות רצח בתקופה האחרונה במגזר הערבי סייעו לצמצום תופעת מקרי הרצח.
בשנת 2023 הוגשו 27 כתבי אישום במגזר הערבי כנגד 65 נאשמים. בשנת 2022 הוגשו כתבי 25 כתבי אישום כנגד 55 נאשמים. המספרים אינם גבוהים ויש לכך מס' סיבות.
יש פעילות עניפה בחו"ל שקשורה לאלימות בחברה הערבית. יש פעילויות מניפה עם הפרקליטות האזרחית כדי לעצור את פעילות העבריינים, וכן פעילות שנעשות עם המשטרה וגופי אכיפה נוספים. בשנת 2022 היו 297 פעילויות מניפה, ובשנת 2023 היו 272 פעילויות מניפה, ובשנת 2024 אנחנו עם 39 פעילויות מניפה.
בשנת 2022 היתה עמידה ביעדי המשטרה בכסף של 100%, ובשנת 2023 היתה עמידה של 130%.
מתקיימת פעילות משמעותית עם שב"ס כדי להצר את הצעדים באמצעות צוותי עבודה ששותפים להם לה"ב, חטיבת המודיעין ושב"ס.
ברית שבט אברהם – עו"ד חץ דוד בן עם ישראל – מצב בריאות הנפש במגזר המוסלמי אינו קיים, והוא משתקף ברמות ההתמכרות לסמים, לאלכוהול שמובילות לאלימות. יש חוסר ידע עצום בכל הנוגע לקבוצות בחברה הערבית בקרב המשטרה.
משרד המשפטים – עו"ד קרן דהרי – העיקרון של תכנית 549 הוא חיזוק כל שרשרת האכיפה, אך היו היבטים נוספים. עמדת משרד המשפטים היא שהקיצוץ יפגע באופן משמעותי ביכולות המשרד לעמוד במשימות של אכיפה ומניעת הפשיעה בחברה הערבית. הבעיה לא השתנתה אלא רק העמיקה. מס' הנרצחים שהגענו אליו בשנת 2023 הוא מס' שלא נתפס. למרות הירידה במקרי הרצח בשבועיים הראשונים מפרוץ המלחמה, יש עדיין החמרה.
משרד האוצר מבקש לקדם צעדים חדשים בנושא הון שחור. אנו מצמצמים תקציבים שנוגעים לפיתוח חברתי כלכלי, וזה מעמיק את הפערים. החלק הארי בתכניות שקוצצו נוגע לחברה הערבית, כמו כן יש כאן גם את היבט שוויון. אנו מצטרפים לקריאה שיש לחשוב בשנית על הקיצוץ בתכנית.
צה"ל – רס"ן מאיה שגיא-ממונה על מענה לביקורות חיצוניות – צה"ל רואה חשיבות עליונה בגניבה והברחה של נתוני אמל"ח.
אג'יק-מכון הנגב - סלימאן עמור-מנכ"ל – צריך להסתכל על הנושא בראיה הוליסטית, יש ליצור מודל לצעירים שהם חסרי מעש כדי שארגוני הפשע לא יהוו מודל לחיקוי. לאחר פגישה עם שר העבודה ומנכ"ל המשרד, יש היתכנות להגדלת התקציב לטיפול בצעירים. לא נשכח את תכנית הבדואים 1279, כל דבר שקורה בדרום יכול להוות פצצה מתקתקת.
יש משבר ערכי בתחום התעסוקה - המעסיקים פחות מאמינים בעובד הערבי, יש לראות איך לעטוף אותו. בנוסף, אנו מגנים כל אלימות, אולם המשטרה אינה יכולה להיות קלה על ההדק כלפי צעיר ערבי בדואי.
משרד מבקר המדינה – יובל חיו-מנהל חטיבה - הדיון הוא לא שגרתי, יש פה נציגים של הרשות המבצעת שמרימים דגל אזהרה (משרד המשפטים ומשרד רה"מ), ומתבטאים במונחים של איום אסטרטגי. על הממשלה לשקול את הדברים בצורה משמעותית נוכח השלכות כלכליות, ביטחוניות וחברתיות.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הועדה מבקשת מראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית לעדכן את ראש הממשלה על הדיון ועל הקריאה של חברי הכנסת המשתתפים בדיון לעצור את הקיצוץ המזדמן.
הועדה קוראת לראש הממשלה לפעול אישית לקידום החלטות 549 ו 550 כפי שהתחייב בעבר.
הוועדה מבקשת ממשרד האוצר תשובות לגבי :
מה גודל הקיצוץ בתוכניות למגזר הערבי?
מהו היקף הכספים הקואליציוניים?
האם משרד האוצר התבקש לקיים עבודת מטה על ההשפעות הכלכליות על החברה הערבית עקב הקיצוץ לפני קבלת ההחלטה?
הוועדה מבקשת מהמשרד לביטחון לאומי פירוט על מצב התכנית "עוצרים את הדימום": כמה רשויות עדיין כלולות בה, כמה רשויות אושרו וכמה מהן כבר בתהליך עבודה?
הוועדה מבקשת ממשטרת ישראל את הנתונים על מספר כתבי האישום שהוגשו ב- 4 השנים האחרונות.
הוועדה מבקשת מצה"ל את כמות האמל"ח אשר הוברח מבסיסי צה"ל.
הוועדה מבקשת לעדכן לגבי קיום דיוני ועדות המשנה של הצוות הבין משרדי בראשות משרד ראש הממשלה.
הוועדה מבקשת מהמשרד לביטחון לאומי תשובות על השאלות הבאות:
תפיסת כלי נשק ע"פ 4 שנים בחברה הערבית.
רציחות בחברה הערבית- כמה נרצחים? כמה מקרי רצח פוענחו?