חומר רקע
סימוכין:2023-064471
ירושלים, כ"ד בסיוון תשפ"ג
13 ביוני 2023
סיכום דיון
מיום שלישי, כ"ד בסיון תשפ"ג, 13.6.23 בנושא:
התמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה בחברה הערבית – דוח ביקורת שנתי 71ג – דיון מעקב
ח"כ מיקי לוי-יו"ר הוועדה – בישיבת הוועדה הקודמת בנושא סוכם שנקיים ישיבת מעקב בעוד מס' חודשים. אולם נוכח האלימות ברחובות בחברה הערבית ששוברת שיאים, מצאתי לנכון לדון בנושא כעת. 13 הרוגים בשבוע הוא נתון קשה. חלפו 5 חודשים מאז כינונה של הממשלה, המערכות השונות הבטיחו: תקציבים, כ"א, היערכויות, ישיבות מעקב וכו'. הוועדה רוצה לשמוע מהמשרדים השונים מה התקדם בנושא. אברך על כל שקל שהמשטרה תקבל לצורך התמודדות עם האתגרים שיש בפניה. דעתי האישית היא שלמשטרה יש אמצעים טכנולוגיים ויש להוסיף לה אפשרויות נוספות כדי להתמודד עם התופעה. השב"כ צריך להמשיך בתפקידיו. המחסור בכוח אדם במשטרה מהווה מקום לדאגה והוא בגדר איום רציני.
משרד מבקר המדינה – יובל חיו-מנהל חטיבה – הוצאנו דוח בשנת 2018 ודוח מעקב בשנת 2021, ומבקר המדינה הודיע אתמול, באופן פומבי, שבכוונתו לעשות פעולת מעקב נוספת. ב- 2 הדוחות הקודמים עקבנו איך הממשלה מיישמת את תכנית חומש. ראינו שרמת היישום נמוכה וההתקדמות מבחינת השגת יעדים משמעותיים מוגבלת. אין ספק שההליכה לקביעת יעדים ותקציב יהיו המצפנים שלנו בבדיקה הקרובה. נושא שימוש משטרת ישראל באמצעים טכנולוגיים נמצא בשלבים מתקדמים של בחינה ואחרי החגים נוציאו התייחסות לגופים המבוקרים.
משרד רה"מ – מלאכי חסדאי-מרכז בכיר תכנית 549 – תכנית 549 היא תכנית לטיפול בפשיעה בחברה הערבית, שתקציבה 2.4 מיליארד ₪ לחומש. שנת 2022 היתה שנת היערכות וצפי מימוש התקציב צפוי מטבע הדברים להיות נמוך והניצול היה 69% ללא תקנים ועוד 10% חוזים שנחתמו. התכנית מחולקת ל 4 תחומים: 1. טיפול במחוסרי מעש בסיכון ושיקום עבריינים ומכורים שמשתחררים מהכלא.
2. מניעת התדרדרות ונשירה של נוער בסיכון.
3. עבודה קהילתית ושת"פ ברמת אכיפה מקומית יחד עם הקהילה. בהקשר אליו פיתחנו מודל שקוראים לו "המודל היישובי", שמטרתו לייצר בצורה מיטבית ניצול ברמה המקומית של המשאבים שניתנים ליישובים במסגרת 549. התוכנית מקצה גם תוכניות ליישובים וגם תוכניות ברמה ארצית.
4. מבצעי אכיפה ושיפור אכיפה שבתוכו נמצא מבצע "מסלול בטוח". מבצע "מסלול בטוח" הוא מבצע שהיה מוגבל בזמן, עפ"י החלטת הממשלה, וכעת יש את מבצע "מסלול ירוק".
המודל היישובי - יש מנהל יישובי בכל אחד מהיישובים ותפקידו לתכלל טיפול בפשיעה ברמה היישובית. כלומר לקחת את המשאבים המוקצים מתוקף תכנית הממשלה, לעשות מיפוי ולהחליט אילו תופעות מטרידות, מה המענים לטיפול ולגבש תכנית איך מטפלים ב- 2-3 התופעות בשת"פ עם המשטרה והעירייה מתוך הבנה שלאזרח מפריעים דברים ברמה היומיומית.
83/84 מספר יישובים שביצעו מיפוי של תופעות ומענים.
שיעור הוועדות שכונסו הוא 77%.
אתגרים ביישום: *שת"פ שירותים חברתיים ומשטרת ישראל – אין למשטרה מספיק כוח אדם. אם סיירת תגיע הורים למקום, המשטרה תוכל לפנות את כוחותיה למקום אחר. זה שונה מאופי הארגוני אבל שואפים לפתח את הנושא.
*אתגרי כוח אדם
*מערכי אכיפה עירוניים
*מצלמות ומערכים טכנולוגיים
מל"ל – עמית אבירם-ר' האגף למדיניות הפנים – השבוע היה דיון אצל רה"מ בנושא מעורבות השב"כ, ור' המל"ל קיבל משימה להכנת המלצות תוך שבוע.
אמל"ח בלתי חוקי – החלטת ממשלה ממרץ 2021 הטילה על המל"ל לכנס צוות בינמשרדי לעסוק בנושא.
המל"ל טיפל בשורה ארוכה של נושאים: *הברחות אמל"ח בגבולות (בעיקר בגבול ירדן) - במהלך השנתיים האחרונות בוצעו מס' פעולות ע"י המשטרה וצה"ל בתחום המודיעיני, המבצעי והתשתיתי לסיכול הברחות. יש חמ"לים משותפים של המשטרה וצה"ל שכל יעודם לעסוק בהברחות בגבולות. כמו כן, השב"כ מטפל בצורה מעמיקה בנושא סחר והברחות אמל"ח.
*איירסופט – הוטל איסור על צו יבוא, ובכנסת הקודמת עברה הצ"ח בנושא בקריאה ראשונה. בממשלה נוכחית הוחל דין רציפות על הצ"ח, והיא נמצאת על שולחנה של הוועדה לביטחון לאומי להכנה לקריאה שניה ולקריאה שלישית. יש לסגור את הפירצה של הכנסת כלי נשק.
*זיקוקים – בערב הרמדאן הראשון התקבלה הוראת שעה לתפיסת סוחרים של כוורות זיקוקים. כל הגופים שותפים במאמץ הזה: צה"ל, שב"כ, משטרה, משרד המשטרה ועוד.
היו דיונים רבים של צוות האמל"ח בנוגע להקמת יחידות חדשות. המשטרה הקימה בשנה הקודמת יחידה בגבול ירדן שעוסקת רבות בסיכול הברחות אמל"ח, ו- 2 יחידות נוספות שעוסקות בגבול לבנון. יש עליה משמעותית בסיכול הברחות הנשק. המקור העיקרי לנשק הוא מהברחות מהגבולות. בשנים האחרונות יש ירידה משמעותית בגניבות מבסיסי צה"ל. יש להפריד בין כלי נשק לתחמושת. יש תופעה של פריצה לבסיסים על מנת לגנוב תחמושת, וצה"ל עושה פעולות רבות כדי להילחם בתופעה. בכל מקרה של גניבת תחמושת בהיקפים גדולים, השב"כ נכנס לעניין ומבצע חקירה.
ח"כ אחמד טיבי – אנו תמיד שומעים שההברחות מגיעות מבסיסי צה"ל, גבולות ותעשיה פרטית. אין נתונים במדינה לגבי שיעור הגניבות של כל ענף בהברחות. יש קו אספקה על בסיס כמעט יומי של כדורי נשק. אני מעריך ש- 15 ראשי רשויות בחברה הערבית מאויימים בדרגות שונות, והיו מקרים שמועמדים הסירו מועמדות בגלל איומים.
לפני שבועיים העברתי הצ"ח בקריאה טרומית בנושא מעצר עד תום ההליכים לגבי הפצה וסחר בנשק. אני סבור שמשטרת ישראל יכולה לטפל בנושא. רה"מ אמר שאם הממשלה הצליחה למגר את הפשיעה בישובים היהודים, אין שום סיבה שלא תוכל למגר את הפשיעה בישובים הערבים.
ח"כ יואב סגלוביץ' – בשנה הקודמת הצבא עשה שינוי בדפוס העבודה. ניתן לקבל נתונים על שיעור ההברחות מבסיסי צה"ל. כמו כן גם השב"כ ערך שינוי וזה השפיע על הדרך שבה צה"ל פעל בגבול ירדן.
לגבי החקיקה – חוק האיירסופט מוכן וניתן להעביר אותו במהרה כי הוא מציל חיים. השימוש באיירסופט נעשה ע"י ארגוני פשיעה, הברחות, טרור. הממשלה לא הכריזה על מאבק בפשיעה כיעד, אין צוות שרים לנושא ולא מונה פרוייקטור. אין כאן סיפור פוליטי, זו תמונה כוללת של שוק שחור, רשויות מקומיות, חינוך ועוד. יש כאן מגדל בבל שמנסים להכניס את השב"כ לטפל בנושא, יש לתת למשטרה לעבוד. אם רוצים - ניתן לפתור את הבעיה. כל התכניות נמצאות וחייב לבצע אותן בקצב מתאים, אולם לא ניתן לעשות זאת ללא קשר עם החברה הערבית.
ח"כ יוסף עטאונה – השב"כ יודע על הברחות הנשק בגבולות, מכיר את הנושא ויש לו את המידע. השאלה הנשאלת: כשזה מכוון בתוך החברה הערבית, הם לא מתערבים ועוצמים עיניים, ואם זה מכוון לחברה היהודית, הם כן מתערבים? השב"כ יכול להגיע אל מחזיק הנשק, והוא יודע על כל נשק שנמצא בחברה הערבית. אבל הוא לא רוצה ואין החלטה, גם מבחינת הממשלה, לעשות משהו עם הדבר הזה.
אליעזר רוזנבאום – משנה למנכ"ל – יחידות המשרד לבטטחון לאומי מבצעות חלק גדול מהפעולות ותכנית 549 עובדת. יש ועדה, בראשות המנכ"ל, שחברים בה אנשים מגורמים שונים והחלה את עבודתה בשבוע שעבר. היא עוסקת בהקמת המשמר הלאומי.
אנחנו יודעים על הפערים שיש בתחנות המשטרה, וישנן תחנות שהן בתהליך הקמה, כמו שגב שלום.
ערים בטוחות – מודל יישובי שאנו מנהלים את כל הגורמים ברשות המקומית כדי לטפל באוכלוסיה במחוללים שעושים את העבירות ביישובים עצמם. אנחנו ממשיכים לממן ולהרחיב, באמצעות הרשות לביטחון קהילתי, הקמת מערכים טכנולוגיים ברשויות המקומיות, בדגש על החברה הערבית.
יש 2 רשויות שבהן אנו בתהליך פיילוט (לוד ועכו) של שילוב טכנלוגיה עם יחידה משטרתית. קיבלנו תקציב חדש לשנים 2023-2024 ונרחיב את הפעילות, שיטור עירוני של 9 יחידות - 282 תקנים לטובת השיטור העירוני, ועוד 77 תקנים לשיטור המועצתי.
הרשות להגנת עדים – קלטנו 10 מסגרות בשנה וחצי האחרונות מהחברה הערבית, גורמים שמסייעים להיאבק בפשיעה המאורגנת. המשרד קיבל תקציב של 9 מיליארד ₪ לכלל המשרד וגופיו ובימים אלה נעשת חלוקה פרטנית.
ענבל דואק-מנהלת תחום תכנון ותכניות – התקציב עדיין לא חלוט, אנו עובדים עם גופים כדי לתכנן איך לתת מענה לפשיעה ובדגש על החברה הערבית. בתחנות בישובים ערבים אנו ב- 84% איוש. אנחנו ישבנו יחד עם הסמפכ"ל וראינו שהחוסר הוא 1,700 שוטרים.
ח"כ עאידה תומא סלימאן – התחנות בכפרים הערבים רוקנו משוטרים. אם מקבלי ההחלטות לא יתעשתו תהיה קריסה טוטאלית של המשטרה. אנחנו בהרגשת מלחמה ביומיום שלנו. אני מבקשת שהרישות יהיה בכל הכפרים והערים הערביות, ולא רק בלוד ועכו. סדר העדיפיות והקצאת המשאבים במשרד לביטחון לאומי הוא לא נכון ופוליטי. המשטרה צריכה להבין שהגישה הביטחוניסטית לא תעזור במגיפת הפשיעה. יש להבין שהמשטרה צריכה לתת ביטחון אישי לערבים כמו ליהודים.
משרד רה"מ - זיאד – אנחנו משולבים מאוד בכל מה שקשור לגבולות ואמל"ח ללא אבחנה במגזרים. ההישגים של פענוח גניבות תחמושת בבסיסים בשנה האחרונה מדברים בעד עצמם. אנו מתחילים לגבש תמונות מודיעין טובה. בסיבות השורש - לקבל החלטה של מדינה שרוצה לטפל בנושא כאתגר לאומי. יש לכנס גוף שיש לו את כל היכולות לטפל בישובים הערביים והיהודיים כאחד בכל ההיבטים (הסדרת ההתיישבות, חינוך, רווחה, פלילים, פשיעה וטרור).
משטרת ישראל – נצ"מ זיו שגיב-רמ"ח חקירות – נתונים לגבי כ"א – חסרים מקצועות 2,044 שוטרי קבע (ללא התייחסות לשירות סדיר) בחלוקה לתפקידים הבאים: 234 שוטרי יס"מ, 809 שוטרי סיור, 310 שוטרי חקירות, 176 בלשים, 186 שוטרי תנועה ועוד 329 לוחמי מג"ב.
שוטרים וקצינים במחוזות - הפער הוא של 2,841 שוטרי קבע ועוד 680 שוטרי חובה. באגפים של משטרת ישראל הפער הוא 701 אנשי קבע, ו-131 שוטרי חובה. בסך הכול חסרים במחוזות 4,353 שוטרים וקצינים. המצבה היא סביב 30 ומשהו אלף. 3,521 קבע וחובה במג"ב ובמחוזות. יש להוסיף את שוטרי המטה, אגפים, וזה עוד 830.
החוסר הוא 2,044 שוטרים בתפקידי ליבה בעיסוקים של: סיור, יס"מ, חקירות, בלשים, תנועה ולוחמי מג"ב.
החל משנת 2021 הוקמו מפלגים כלכליים בלהב 433, שממוקדים בפעילות המגזר הערבי. בשנת 2021 הוקמו שני המפלגים הכלכליים - בחוף ובצפון, וב-2022 הוקמו עוד שני מפלגים - בדרום ובמרכז. סך התפיסות הכלכליות של ארבעת המפלגים עומדות על 266 מיליון.
במהלך 2022 טופלו בלהב יותר מ-30 פרשיות שמתמקדות בפשיעה האלימה בחברה הערבית. סך התפיסות בלהב עומדות על 327 מיליון שקלים בשנת 2022, ועוד 342 מיליון שקלים עד חודש אפריל בשנת 2023.
מסלול בטוח עוסק בעיקר תיאום הפעילות המשולבת: רכוש, נדל"ן, נכסים, כלי רכב, חשבונות בנק וכל מה שאפשר לתפוס.
אנו מממשים רכוש שהושג בהלבנת הון בעזרת האפוטרופוס הכללי. הכסף מופקד בקופת אוצר המדינה עד סיום ההליכים המשפטיים. ואז בהתאם להחלטת בית המשפט, אם הוטל קנס, אפשר לנכות אותו מהכספים שנתפסו. לא כל התקנים שקרן החילוט מאפשרת למשטרה לגייס מופשרים, בעיקר שוטרים ליחידות האכיפה הכלכלית.
במגזר הערבי עשינו פעילות כלפי 58 נש"פים, שמוכרים לנו ככאלה שמשפיעים על הפשיעה במגזר הערבי, בשת"פ עם רשות המיסים, ועכשיו אנו נכנסים גם לשיתוף פעולה עם רשות שוק ההון. אנחנו טיפלנו בתיקים שקשורים לעבירות: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, הלבנת הון, השמטת הכנסות וחוק הצמצום במזומן. הפעולות שננקטו: חקרנו מאות של לקוחות, הוטלו עיצומים בהיקפים של מיליוני שקלים, נסגרו 7 נש"פים ונגד 13 נש"פים נעשתה פעילות בציר הפלילי שכללה תפיסה של יותר מ-100 מיליון שקלים לחילוט. 8 מהתיקים כבר הועברו לפרקליטות לצורך הגשת כתבי אישום. אנחנו נערכים בזמן הקרוב מאוד לגל נוסף כלפי מספר נש"פים במגזר הערבי.
אנחנו מזהים הברחות לארץ של מעל ל- 2,600 פריטים שנתפסו: חלקי אמל"ח, זיקוקים, אבוקות, אמצעים פירוטכניים, ובשיתוף פעולה עם המכס והדואר אנחנו תופסים אותם.
כלי נשק דמויי כלי יריה – אנחנו פיתחנו בשנתיים האחרונות איזושהי פרוצדורה להגיש כתבי אישום על סמך תצלומים וסרטונים שמתפרסמים ברשתות החברתיות, בטלפונים שאנחנו תופסים ובמחשבים. יש לנו מומחה שיודע להגיד האם מדובר באיירסופט. צה"ל הוא המקור העיקרי לנשק מסוג 5.56. יש לנו יחידה שנקראת יחידת פסגה, שמסייעת לתכלל את הפעילות מול צה"ל, ואנחנו אכן מזהים ירידה מאוד משמעותית בגנבת כלי נשק בצה"ל בשנת 2022 לעומת 2023.
הטיפול בעדים מאוימים מרוכז היום ברשות להגנת עדים. הרשות מקבלת מהמשטרה, במסגרת קשרי עבודה, את אותם עדים ומלווה אותם, אבל המשטרה עדיין לוקחת על עצמה בהיקפים גדולים החזקה של העדים. זה בא על חשבון של בלשים שעובדים בחוץ. בשנה האחרונה נעשתה עבודת מטה להתקשר עם חברת אבטחה חיצונית, אבל הפיילוט הוקפא בגלל היעדר הסכמה לגבי שכר המאבטחים.
נתונים על מעצרים: מתחילת השנה 22,000 עצורים בסך הכל.
התמקדות בעבירות ביטחון ועבירות נגד גוף - 7,400 עצורים.
נעצרו עד תום הליכים והחלטה אחרת - 7,400.
מתוך 22,000 המעצרים, 14,000 הם מהמגזר הערבי.
עבירות ביטחון - 4,400 עצורים, וכמעט 1,700 כתבי אישום עם בקשות מעצר עד תום ההליכים. עיקר פעילותה של יחידת אתגר במגזר הערבי בשנת 2022 - תופעות של גניבות כלי רכב וסחר בהברחת אמל"ח מאיו"ש לישראל. 176 עצורים, 122 כתבי אישום, 144 עצורים עד תום הליכים. ב-2023, מתחילת השנה, 55 עצורים, 34 כתבי אישום, עם 32 עצורים עד תום הליכים, עם שיתוף פעולה עם שב"כ, עם חמ"ל אמל"ח שהוזכר קודם לכן, עם צה"ל והמכס.
מתוך 124 קורבנות, אנחנו מדברים על 96 קורבנות מהמגזר הערבי, עם 12 כתבי אישום. נתוני שנת 2021: עמדנו על 173 קורבנות, מתוכם הוגשו 68 כתבי אישום, שזה כמעט 40% פענוח. אם אני מפלח את זה למגזר היהודי והערבי, אז במגזר היהודי הוגשו 24 כתבי אישום, ובמגזר הערבי 37.
נתוני שנת 2022: 176 עצורים עם 122 כתבי אישום. מתחילת השנה אנו עומדים על 124 קורבנות במגזר הערבי, מתוך 96 מקרים הוגשו 12 כתבי אישום.
2021: 173 קורבנות, מתוכם הוגשו 68 כתבי אישום. במזגר היהודי 24 הוגשו כתבי אישום, ובמזגר הערבי 37 כתבי אישום. פענוח של תיק לוקח לעיתים שנה-שלוש שנים.
כדי להצליח חסרות לנו היכולות הבאות: *יכולות סיגינטיות טכנולוגיות מתקדמות
*תיקון סעיף סחיטה באיומים בחוק העונשין, אנחנו יחד עם הפרקליטות מנסים לקדם איזושהי הצעת חקיקה, בעיקר בכל מה שקשור בכפייה של סד"ח.
*הגברת הרגולציה על חברות שמירה.
*חקיקה שתעסוק בחיפוש סמוי בכלל, ובמחשב בפרט.
*תיקונים בחוק החילוט והאפשרות לעגן סמכויות אצל השר לביטחון לאומי בנוגע לצווי מעצר מנהליים או צווי הגבלה.
נצ"מ שמואל שרביט-ר' מת"מ – קשה מאוד להעריך את המספרים של החדרת אמצעי לחימה לתוך שטחי המדינה, אך ידוע שהגבול המזרחי הוא פרוץ. יש פעילות גדולה - יחידת מגן ויחידת יגל בצפון ובדרום. ישנה כוונה חיובית להקים יחידה נוספת במחו"ז ש"י – יחידת גבול ירדן. מתחילת שנה היו 19 סיכולי הברחות לעומת 37 בשנה שעברה. כל אירוע הברחה זו מלחמה, כלומר מרדפים ואלימות.
הפשיעה במגזר הערבי – אין קורלציה בן התשומות והתפוקות לבין כמות הנרצחים, אבל יש לנו עליה: בכתבי אישום על עבירות אלימות, סיכולי רצח, תפיסות נשק ועוד. הלחימה היא עמוקה. אמנם בשנת 2022 היתה ירידה של 16% אך לא נרדמנו בשמירה. בשנת 2023 היתה עליה שאינה טובה.
לגבי מסלול פתוח – המשכנו במסלול במלוא העוצמה, ושיננו אותו למסלול הירוק. יש כרגע 28 סכסוכים מדממים הכבדים והקשים יותר של ארגוני הפשיעה שהם אלה שמובילים לחלק גדול מהקורבנות. יש גם קורבנות שהם לא פשיעה קלאסית בתוך המשפחה, השנה אנו עומדים על 39 קורבנות מסוג זה.
לכל תיק רצח יש אמא ואבא , לעולם תיק רצח לא יסגר עד שיפעונח. תיקי פשע הם קשים לפענוח אבל גם איתם אנו מתמודדים.
תנ"צ יגאל עזרא-ס' ר' אגף סי"ף – מכונת הגיוס של המשטרה היא מכונה משומנת, ואם השכר לא יעלה המכונה הזו לא תעבוד. עם כניסתו של מפכ"ל המשטרה לתפקיד, הוא הגדיר את הפשיעה כבעיה מס' 1, ו- 90% מהתקציבים הם לטובת הנושא. קצינים בורחים ואנו נמצאים בבעיה קשה, יש לשפר את שכר השוטרים. יש פעילות קהילתית משותפת עם ראשי הרשויות הערביות סביב הנוער והצעירים חסרי מעש. כדי להבין את הלכי הרוח ברחוב הערבי וגם כדי ליצור את הפעילות המשטרתית הנכונה ולשווק אותה בתוך היישובים הערביים, אנו עושים זאת באמצעות ניו מדיה, הסברה ותודעה.
השוטרים שנמצאים היום הם בעיקר כוח מבצעי. שליש תחנה במקומות אסטרטגיים חסר, ושני השלישים האלה, עם באמת תחושת שליחות והבנה שאם לא הם, אף אחד לא יהיה. אנחנו נותנים את המאמצים שלנו בנושאי: הסדר הציבורי, הפח"ע ובנושא הפלילי.
נכון שהתוצאות העסקיות סביב אירועי הרצח הן עגומות, אבל אנחנו רואים עלייה משמעותית בתפיסות האמל"ח, בהגשת כתבי אישום ובפעילות כנגד אירועי פשיעה. כמו כן, הרבה מראשי ארגוני פשיעה נמצאים היום מאחורי סורג ובריח נוכח פעילות אסטרטגית טובה מאוד של המשטרה לאורך זמן. אנחנו לא לבד במערכה, המשרד לביטחון לאומי ומשרדי ממשלה אחרים איתנו, אבל העשייה חייבת להיות משותפת של כולם.
עיריית ראש העין - שלום בן משה-ראש העירייה – אנחנו בשלטון מקומי אומרים במפורש שראשי הרשויות פוחדים כי מאיימים עליהם. חלקם לא מתכוונים להמשיך בתפקידם וחלקם לא מתמודדים. הבעיה היא לא רק של המגזר הערבי, אלא בעיה של המדינה. כל מה שקורה בכפרים ובערים הערביים גולש גם לערים היהודיות.
הבעיה האקוטית סביב הרציחות מאיימת על שלום התושבים. ראשי עיריות מבקשים להגדיל את כמות השוטרים והניידות, ולהציב מצלמות ברחבי העיר כדי שהמשטרה תבצע עבודה יותר אפקטיבית. יש לתת למשטרה כוח אדם תקני.
משרד המשפטים – קרן דהרי בן נון-ממונה טיפול בפשיעה בחברה הערבית – בהחלטה 549 חלק מהפעולות כללו קידום של חבילת חקיקה כדי לייעל. חלק מהדברים הסתיימו בכנסת הקודמת וחלק עוד לא הושלמו, כמו סוגיית האיירסופט. למיטב ידיעתי ניתן אישור עקרוני להפעיל כלים טכנולוגיים בכפוף לתנאים מסוימים, ועובדים על זה כעת.
עיריית לוד – יאיר רביבו-ראש העירייה – לא גילתי את משרד המשפטים כפרטנר לזהות את התופעה ההולכת ומחמירה. כיום, ארגז הכלים שיש למשטרה הוא כל כך דל, ברמת כוח האדם האנושי שהוא חסר. בלוד חסרים שליש מכ"א, וזה לא עונה על האתגרים הגדולים. לעיריית לוד יש 900 מצלמות אבל העבריינים באים עם קורקינט או מספר רכב מזוייף. העבריינים מזהים את החולשות שיש לנו בחקיקה. יש תפיסה שאומרת שהרציחות בין הערבים זה לא ארוע, אך זה ארוע גדול מאוד וזה מצב בלתי מתקבל על הדעת. הפשיעה תגיע לכל אחד מהיישובים ולכן על כולנו להתעורר. יש לתת תמריצים לשוטרים שנמצאים בערים מורכבות.
ח"כ סימון דוידסון – כל נושא נוער חסר מעש בחברה הערבית הוא דרמטי, והפתרון הוא להעסיק אותם אחה"צ בספורט, תנועות נוער, מוסיקה וכו'. כך ניתן להוריד את הפשע, הסמים והאלכוהול.
ח"כ חמד עמאר – היום האזרח הערבי מפחד להסתובב ברחובות. המשמעות היא שאיבדנו את המשילות. משפחות הפשע חזקות, וכולנו נרדמנו בשמירה. לא יכול להיות מצב במדינה דמוקרטית שילד ייצא מהבית ולא ידע האם הוא יחזור, או שמשטרת ישראל עוצרת מישהו שירה ולמחרת בימ"ש משחרר אותו. אנו מדינה שמתפרקת מבפנים. אני רוצה שיהיה ביטחון אישי לכל אזרח במדינה.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מבקשת מהמשרד לביטחון לאומי לקבל פירוט חלוקת התקציב עפ"י תכניות.
הוועדה תקיים דיון בסוגיית כ"א במשטרת ישראל.
הוועדה סבורה שהאמצעים שיש ברשות המשטרה אינם מספיקים, ויש לשנס מתניים בכמה רמות. הנושא מטופל ע"י משרדי הממשלה השונים, והוועדה קוראת למשרד ראש הממשלה למנות פרויקטור שיוביל את המשך תכניות 550 ו- 549.
הוועדה פונה למשרד ראש הממשלה לטפל בסוגיית כ"א במשטרה ובשכר השוטרים בהקדם.