חומר רקע
סימוכין:2023-013441
ירושלים, ו' באדר תשפ"ג
27 בפברואר 2023
סיכום דיון
מיום שני, ו' באדר תשפ"ג, 27.2.2023 בנושא:
התמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה בחברה הערבית – דוח ביקורת שנתי 71ג'
נקודות עיקריות שעלו במהלך הדיון:
משרד מבקר המדינה – יובל חיו-מנהל חטיבה – שתי ביקורות שנעשו במשרד מבקר המדינה: הראשונה בשנים 2017-2018, והשניה בשנת 2020 שפורסמה בשנת 2021. הביקורות עקבו אחרי תכנית ממשלתית חומש למאבק בפשיעה בחברה הערבית. עסקנו בניתוח נתונים על היקף הפשיעה, ירי ואמל"ח לא חוקי בחברה העברית.
נושאים שנבדקו בדו"ח: מגמות בהיקף הפשיעה בחברה הערבית, בפרט אירועי ירי ואמל"ח לא חוקי
ביצוע "התוכנית לחיזוק המשילות ושלטון החוק במגזר הערבי" (תוכנית החומש)
יישום התכנית להקמת תחנות משטרה וגיוס שוטרים מוסלמים
טיפול בהברחות אמל"ח דרך ירדן ודרך המעברים מאיו"ש
הפעולות לאיסוף אמל"ח ותפיסתו והשפעתן על הפשיעה בחברה הערבית
החלטת ממשלה 549 היא החלטה ארוכה של שורת פעולות ליישום.
נתוני מפתח – 95 מספר קורבנות הרצח בחברה הערבית בשנת 2019
70% שיעור מעשי הרצח באמצעות נשק חם מכלל מעשי הרצח בחברה הערבית
15,097 מספר הקורבנות בני החברה הערבית בעבירות נגד אדם וגוף ב–2019
9,216 מספר אירועי הירי בכלל האוכלוסייה בשנת 2019
5% שיעור כתבי האישום שהוגשו בתיקי חקירה בעבירות ירי בשנת 2019
47% שיעור ביצוע התקציב של התוכנית לחיזוק המשילות ושלטון החוק במגזר הערבי.
המימוש התקציבי של התכניות לטיפול בפשיעה בחב' הערבית - ביצוע התקציב של תוכנית החומש עמד על כ- 597 מיליון ש"ח, שהם כ-%47 מהתקציב שנקבע שיש להקצות בהחלטת הממשלה, שעמד על כ-1,275 מיליון ש"ח. בכך נפגעה יכולת הממשלה להשיג את יעדיה בתחום זה. סיימנו את הביקורת, אנו רוצים לראת תכנית ממשלתית עם תקציב ואבני דרך.
בניית תחנות משטרה ונקודות משטרה - הסתה של כח אדם מתחנות קיימות לתחנות אחרות - ארבע משמונה התחנות החדשות שהקימה המשטרה לא הביאו לתוספת משמעותית בהיקף הכוחות, שכן הן גרעו מהמשרות של התחנות הקיימות שפעלו באותה גזרה עד להקמתן. יש משמעות כבדה לאיוש התחנות. המתקנים כשלעצמם לא יכולים לתת את המענה.
איסוף אמל"ח – האיסוף נכשל כי היו מספרים אפסיים. פעולות המשטרה לתפיסות אמל"ח שאינו חוקי לא הביאו לבלימת מגמת ההתרחבות של הפשיעה בחברה הערבית הנעשית באמצעות כלי נשק, או אפילו לצמצומה של מגמה זו.
עדים מאויימים - מאז 2016 לא הגיעו המשרד לבט"פ והרשות להגנת עדים להסכמה בנוגע להעברת הטיפול בעדי תביעה מאוימים לאחריותה של הרשות להגנת עדים. עקב זאת שוטרים רבים עדיין מוסטים ממשימות ליבה וממשימות שיטור שוטפות - למשימות אבטחה.
הברחות מגבול ירדן, המעברים מאיו"ש וקו התפר – מעל עשור מדברים על הקמת יחידה בגבול ירדן, היא לא הוקמה עד היום בגלל מחסור במשאבים. המצב במעברים לא השתנה ומתבצע בהם רק בידוק מדגמי ואקראי, ללא הכוונה מודיעינית.
גניבות נשק מצה"ל - בשנים 2018 – 2020 נערכו מאות ביקורת במחנות צה"ל בקשר לגניבות האמל"ח, ומהן עלה שקיימים פערים מערכתיים בנושא אבטחת המחנות ושיפור ההגנה עליהם. בשנתיים האחרונות צה"ל התחיל ביישום פעולות בנושא. המצב לא היה טוב בעת סיום הביקורת.
ייבוא חלקי אמל"ח וחיקויי נשק דרך מעברי הגבול הבינ"ל - הביקורת הקודמת העלתה כי אין בישראל פיקוח על סחר בכלים דמויי נשק. בביקורת המעקב עלה כי הסדרת הנושא טרם הושלמה.
כתבי אישום בעבירות ירי ואמל"ח - בשנת 2019 חלה עלייה קלה בשיעור כתבי האישום בעבירות ירי, אך מדובר בשיעור קטן ביותר של כתבי אישום מכלל תיקי החקירה בעבירות אלה (5%).
מספר תיקי האמל"ח עלה לאורך השנים, ואילו שיעור כתבי האישום בתיקים אלה בשנת 2019 היה הנמוך ביותר בשש השנים האחרונות.
שיטור בחברה הערבית, הכשרות והדרכות – לאחר הביקורת הדבר לא התרומם. היא חייבת לקבל את הכלים המתאימים , צריך לדעת איך לתפקד במציאות הזאת ולכן ההכשרה היא משמעותית מאוד.
נתוני פשיעה בחברה הערבית – המשך עליה בהיקף אירועי הירי ) 94% מהחשודים בעבירות ירי הם מבני החברה הערבית(, יש תהליך ובשנתיים האחרונות נעשו פעולות, היה ריכוז מאמץ אך ללא גיבוי ממשלתית עקבי, רצוף ותקציבי. היכולת לעמוד באתגר מוגבלת ביותר.
מרכז המחקר והמידע – המסמך שלנו נכתב בשנת 2021, ובעצם הנתונים בו נכונים ברובם לשנת 2020, אז אנחנו נוכל להוסיף עוד שנה אחת של נתונים מעבר למה שהיה בדו"ח המבקר. בנוסף יש לנו עוד כמה פילוחים שיכולים לשפוך אור נוסף על הנושא.
עבירות הירי הן בעצם רק השורה התחתונה, ויש שורה של פעולות שקשורות לנשק ונאסרו בחוק העונשין. קודם כל, בשלב הראשון, על ייצור, מכירה או הברחה של נשק. אלו עברות שנחשבות לחמורות יחסית, כי יש עליהן ענישה חמורה יותר מאשר על עבירות אחרות כמו עבירות ירי, רכישה, החזקה או נשיאה של נשק.
יש לנו כאן נתונים על פתיחת תיקים ועל הגשת כתבי אישום מהשנים 2017 - 2020, אפשר לראות שיש הבדלים בין סוגי העברות האלו. אם מסתכלים על נשיאה, החזקה, רכישה ועבירות ירי, אנחנו יכולים לראות שיש הגברה באכיפה בארבע השנים המדוברות, כשבעבירות ירי מספר כתבי האישום גדל פי ארבעה. אך אם מתבוננים על העבירות היותר חמורות, שהן ייצור, הברחה ומכירה, אנחנו יכולים לראות שאין בהכרח עלייה דומה, אלא יש מגמה מעורבת, שנה אחת יש עלייה, אחר כך יש ירידה ואחר כך עוד פעם עלייה. צריך לתת את הדעת שדווקא העברות האלו, הן אלו שמפיצות את הנשק אל ידיים לא מורשות בציבור. ראוי לציין שפתיחת תיקים זה מדד שבעצם מושפע מהמצב בשטח ומצד שני מושפע מהפעילות המשטרתית.
פניות של אזרחים למוקד 100 של המשטרה בגלל עבירות ירי - בשנת 2020 היו יותר פניות. דבר נוסף שהוספנו כאן זה פילוח לפי מחוזות המשטרה והקו האדום העולה מייצג את מחוז הצפון, ניתן לראות שמספר הפניות למוקד 100 הוכפל בשנים 2017 - 2019 וגם גדל במידה ניכרת במחוז הדרום החל משנת 2019.
על פי נתוני הקורבנות שקיבלנו ממשטרת ישראל, ניתן לראות שערבים הם לא רק עיקר החשודים כמו שאנחנו יודעים מדו"ח המבקר, אלא גם עיקר הקורבנות, וגם שיש עלייה מאסיבית מאוד בין השנים 2017 - 2020 במספר הקורבנות שהם ערבים תושבי ישראל. גם במספר הקורבנות היהודים יש עלייה, אבל המספר הכולל שלהם הוא יותר קטן.
חישוב נוסף על הנתונים שעשינו הוא בעצם תכנון ל-1,000 נפש, כי בעצם גודל האוכלוסיות, היהודית והערבית, הוא לא אותו דבר. אנחנו בעצם תכננו ל-1,000 נפש וחילקנו לפי מגזר היישובים ומכאן אפשר לראות, שמספר הקורבנות לכל 1,000 נפש, גדול יותר בישובים בדואים וערבים מאשר ביישובים יהודיים, ישובים מעורבים נמצאים באמצע.
צעירים בגילאי 18 - 25, שלא עובדים, לא לומדים וככל שמדובר במגזר הערבי גם לא משרתים בצה״ל הם אוכלוסיית ׳חסרי מעש׳, והם נמצאים במוקד של כמה תוכניות ממשלתיות. יש הרבה צעירים בגיל הזה, נגיד 206 צעירים על כל 100 אלף נפש, שהיו קורבן לעבירת ירי.
עיקר הנפגעים (90%) שהגיעו לחדרי המיון בבתי החולים, חלק מהם גם נפטרו, הם נפגעים ערבים. אם אנחנו מחלקים את זה לפי יישוב המגורים של הנפגע, ניתן לראות עד כמה ערים מעורבות נמצאות בפוקוס של המקומות שמהם יש נפגעים.
השר לבט"פ לשעבר עמר בר-לב – הנותנים של מבקר המדינה ושל מ.מ.מ מתייחסים עד לשנת 2020, הנתונים מדברים בעד עצמם – עליה רציפה בכל המדדים, כי לא היתה שום מדיניות של התמודדות עם הנושא. אמנם היתה תכנית חומש, אך היא נשארה על הנייר ולא נעשה איתה שום דבר. הדבר הראשון הוא שצריך להעשות הוא קביעת מדיניות. עם כניסתי לתפקיד התוותי מדיניות לשנים 2022-2023 והנושא המרכזי היה צמצום הפשיעה והאלימות ברחוב הערבי ובערים המעורבות.
הצבתי יעדים ועבדנו למימושם:
מעקב בארגוני הפשיעה – קבעתי יעד ל- 3 משפחות שראשיהן יכנסו לכלא, השגנו רק 2: משפחת חרירי ומשפחת אבו לטיף.
פרוטקשיין – עליה ב- 23% בהגשת כתבי אישום.
ירידה ב- 17% במס' הנרצחים משנת 2021 לשנת 2022.
הקמנו את המשמר הלאומי, חיזקנו את מג"ב בצורה דרמטית.
הוספנו סייף סיטי, תחנת משטרה ושוטרים בעיר לוד.
חיזוק ההרתעה נגד אלימות ובריונות בכבישים – עלינו ב- 100%, בין היתר נהיגה של בדואים ללא רישיון. זה לא רק אכיפה כדי ליצור הרתעה, צריך גם את מערכת המשפט – הגשת כתבי אישום. החלטת ממשלה 549 גיבתה את זה, מיד אח"כ ח"כ סגלוביץ הרים את "מסלול בטוח" – רתימת כל משרדי הממשלה הרלוונטיים למאבק.
הנושא הוגדר ע"י הממשלה הקודמת כנושא ראשון במעלה, אחת לחודש וחצי נקראנו השרים הרלוונטיים לבדוק איך אנחנו מתקדמים בהתמודדות בנושא. מעבר לכך עשינו מהלכי חקיקה רבים, כגון עונשי מינימום על החזקת נשק לא חוקי. אך לצערנו הגענו רק לקריאה ראשונה כי האופוזיציה הקודמת התנגדה להם.
נראה שאין התחייבות או אמירה מצד השר לביטחון לאומי הנוכחי בנושא, וזה פוגע ביכולת המשטרה להתמודד עם האלימות בחברה הערבית.
תומר לוטן - מנכ"ל המשרד בט"פ לשעבר –– התכנית למאבק בפשיעה היא מלאה ומוכנה, לא צריך להמציא מודלים חדשים.
מדובר בסדרה של עשרות פעולות וכולם יצאו לדרך, האתגר הגדול הוא במימוש שלהם. ניתן להגיע להישגים ולהצליח כאשר המדיניות עובדת, ויש אמירה ברורה של הקבינט, השר ורה"מ. היתה לנו עבודה רבה עם ראשי הרשויות ומנהיגי החברה הערבית.
ח"כ יואב סגלוביץ' – מאבק בפשיעה הוא לא נושא פוליטי וזה לא רק לתפוס גנבים ופושעים. צריך לחשוב איך לחבר את משרד הפנים, משרד האוצר, רשום המיסים ועוד גורמים כדי להתגייס לנושא. מדובר באופרציה שצריכה לנהל את הארוע - ליצור קשר עם הלקוחות המרכזיים (חכ"ים, ראשי רשויות וחב' אזרחית) ולהשקיע בכך זמן. מהקמת הממשלה הנוכחית אין שיח של הדרג המדיני עם אף אחד מהחברה הערבית וזה חלק מהתכנית. יש הצעות חוק ממשלתיות שצריך להחיל עליהן דין רציפות. צריך התגייסות של כלל הגור
ח"כ אחמד טיבי - ביומיים האחרונים 3 בני אדם נורו ונרצחו, הם חלק מהקורבנות בסכסוך מתמשך של כפר. סכסוך מוכר שגבה קורבנות רבים לאורך שנים, היו נסיונות מצד המשטרה וגורמים פנים קהילתיים לסייים את הסכסוך אך ללא הצלחה, עדיין יש נשק שמשתולל. נושא סחר בנשק הוא שוק שחור, ואחד ממקורות גניבת נשק זה מצה"ל. אנו זועקים לעצור את קו ההברחה בין הישובים הערביים לבסיסי צה"ל., יש אלימות של הפשע המאורגן-כנופיות שהיא חברתית ותפקידנו למנוע את זה. יש רושם שיש יחס שונה בין ערבי שהוא חי לערבי שהוא נפטר.
ח"כ טלי גוטליב – אני בעד לחזק את משטרת ישראל, יש פערי מנטליות וחוסר כבוד למדינה בחברה ערבית. יש לשים מצלמות מרושתות בערים והכפרים הבעייתים שישקפו, ואם תהיה פגיעה במצלמה, תותקן מצלמה חדשה. העבריינות והפשיעה היא בעייתית וזה דורש שינוי בחינוך. המדינה צריכה לשלוח שוטרים עם סמכויות לחברה הערבית ולומר להם לשתף פעולה, ולהפעיל מנגנונים של אמצעי חקירה.
יאיר רביבו- ראש עיריית לוד – בלוד יש 30 אלף תושבים ערבים. אנו קרובים מאוד לשומר חומות 2, העיר לוד יושבת על חבית נפץ. בתוך שבועיים יש 7 נרצחים בעיר. עיקר העיסוק שלנו הוא הפשיעה בחברה הערבית. שנת 2023 תהיה השנה הקשה והמרה בחברה הערבית, ואנו צופים שיהיו מעל 180 נרצחים. יש לקדם חקיקה ברפורמת המשילות כדי להצר על העבריינים בנשק, הון שחור והגדלת סמכויות המשטרה. לא הותקנו מצלמות ברחבי העיר לוד, בעיקר באזור העיר העתיקה משום שלא קיבלנו תקציב מהמדינה.
משרד לביטחון לאומי - נסיה יודיץ-מנהלת תחום בכירה-תכניות, תכנון ובקרה – הסוגיות שעלו בדו"ח הן סוגיות שרלוונטיות עבורנו וכמובן מעסיקות אותנו: ירי, האלימות החמורה והרצח, הברחות האמל״ח והשימוש באמצעים טכנולוגיים כאמצעי שובר שוויון, לאור האתגרים הרבים והייחודיים שנמצאים בתוך החברה הערבית. כמו כן, אנחנו מיישמים את החלטת ממשלה 549 לצמצום האלימות והפשיעה בחברה הערבית. עם כניסת הממשלה הנוכחית והשר הנוכחי, אנו מביטים עם הפנים קדימה בשביל לבחון איך אפשר לבצע את הדברים בצורה טובה יותר.
ניתנה כאן התייחסות לתהליכים של המשטרה ולתהליכים משולבים, אך בנוסף למשטרה מדובר גם על הרשות הלאומית להגנה על עדים והרשות הלאומית לביטחון קהילתי. לצד זאת, יש לנו גם שותפים משמעותיים: משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים כגורם אכיפה וכמובן צה״ל, בהקשר של הברחות אמל״ח.
בהחלטה 549 נעשתה עבודה בשלושה צירים מרכזיים והם: א' - סוגיות החקיקה, ב׳ - חיזוק תחנות ומערכים מיוחדים: 800 תקנים, לאחר מכן התקבלה החלטת המשך להחלטה 549 בערים מעורבות שבמסגרתה ניתנו עוד 11 תקנים לעיר רמלה. חשוב לומר שהחלטה 549 התייחסה לכל החברה הערבית, אבל עם זאת, ניתנה התייחסות לשתי ערים מעורבות, לוד ועכו, בהיבטים של חיזוק המערך הטכנולוגי. ישנה חשיבה על איך לבצע את ׳עיר בטוחה׳, שזה מודל ששואב חשיבה מ-״מבט 2,000״, ג׳ - המענה הקהילתי המשלים: בטווח בין האכיפה למענה הקהילתי, אנחנו נראה הקמה של יחידות לשיטור עירוני בישובים ערביים וגם פעילות של הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, שתפקידה לשמש גורם מתווך בהיבטים של מניעת אלימות בישובים הערביים, ולהפעיל מודל שנקרא - ׳מודל יישובי׳ בישובים אלה.
פורסמו 811 תקנים, מתוכם אנחנו נמצאים ברבעון שלוש על כ- 78% איוש. הוקמו מדורי אכיפה כלכלית, ששם אנחנו רואים שאחוז האיוש גבוה יותר. לפי החלטת הממשלה חוזקו תחנות, ותחנה אחת הוקמה ב-׳שגב שלום׳. בנוגע להפעלת מודל ׳עיר בטוחה׳ - בעיר לוד בהחלט היו אתגרים גדולים, שלא הצליחו להתמודד איתם במלואם בשנה החולפת, יחד עם זאת, בעיר עכו כן נעשתה התקדמות משמעותית והמערך מופעל.
בנושא של הברחות אמל״ח דרך גבול ירדן וקו התפר: הוקמו שתי פלגות, אחת במג״ב איו״ש, והשנייה בצאלים. בנוסף הוקם חמ״ל אמל״ח משותף יחד עם צה״ל. המשטרה הקצתה שישה תקנים לטובת החמ״ל הזה. ניתן מענה ייעודי באמצעות יחידת אתגר.
בהיבטי חקיקה, ניתנה התייחסות ספציפית בדוח המבקר לסוגיית ה- ׳Air soft׳: יש צוות משותף למשרד המשפטים עם המשרד לביטחון לאומי, שהתכנס שלוש או ארבע פעמים בשנה החולפת, ובמקביל נעשים תהליכים רציפים של משרד רה"מ.
משטרת ישראל –יגאל עזרא-ס' ר' אגף סי"ף – מפכ"ל המשטרה ראה את הפשיעה כיעד מס' 1 לטיפול עם כניסתו לתפקיד. דו"ח המבקר ממצא, מקיף ונכון בנקודות שאנחנו צריכים להתחזק בהם. בשנת 2022 נרשמה ירידה משמעותית של 17% בארועים, עדיין לא נמצאים במקומות שהיינו רוצים להיות. המשטרה סיכלה 76 אירועי רצח עם נוכחות ובולטות בזמן אמת. סיכול רצח זה לתפוס את החוליה ולעצור את הארוע. ארגוני פשיעה הערבים נמצאים בפרונט של הפשיעה ומשפיעים על פשיעת הביניים ופשיעת הרחוב. יש עבודה אינטנסיבית סביב נושא דמי חסות.
בשנים האחרונות (אנו רואים זאת גם בפתיחת תיק), רוב הנשקים מגיעים מגבול ירדן ולבנון, זה השובר שוויון לייבוש הביצה. תפסנו 5,000 כלי נשק בשנתיים האחרונות.
הקמת תחנות משטרה – במשך שנים הוקמו 16 תחנות שנמצאות בתוך היישובים, אנו רואים את ההשפעה על היישובים מבחינת מספרים.
כשירות תרבותית – לתת כלים למפקדים ולשוטרים.
גיוס שוטרים דרוזים ונוצרים – נמצאים בעליה משמעותית של גיוס שוטרים וזה חלק מאמון הציבור. שיתוף ציבור – אנו משתפים את הציבור בשנים האחרונות, אנו חיים את הלכי הרוח בתוך הרשתות החברתיות, איך הציבור רואה את פעילות המשטרה בתוך התחנה. אנו נמצאים במודל רשתי – חיים את החברה הערבית, רק 16% מכירים את העשייה המשטרתית, ולצד זה לדעת מה כואב לציבור.
אנו נמצאים בראשית הדרך, אבל אם נדע לחזק את שורותינו באמצעות משכורות השוטרים, לחזק את עבודת המשטרה ולשתף את הציבור לצד עבודה משותפת עם משרדי הממשלה, אנו נראה את המספרים משתנים.
משטרת ישראל הכפילה את כוחה בישובים הערבים. הדרך שלנו עוד ארוכה, אנו נמצאים בשלבים מתקדמים של עשיה והבנה. בשנתיים האחרונות מכהנים 7 קצינים ממוצא מוסלמי, לצד גיוס שוטרים נוספים ערבים. גם הפיתוח נעשה בצורה טובה יותר, ולכן אנחנו רואים גם את המספרים.
ח"כ ואליד אלהואשלה – אין ספק שאנו רואים עליה מגרה בחברה הערבית, יש 26 הרוגים מתחיל השנה. הדבר הזה לא מתקבל על הדעת. למדינה יש יכולות והגיע הזמן שהמדיניות תשתנה. בשנת 2022 היתה ירידה של 16% במקרי הרצח, אנו רוצים שהירידה תמשיך ושהמשטרה תכנס בכל הכוח ותטפל בנושא.
ח"כ יוסף עטאונה – המדינה צריכה לטפל בתופעת האלימות של משפחות הפשע כמו שטיפלה במשפחות יהודיות. יש לקחת את הנושא בשיא הרצינות, לשים אותו בעדיפות ראשונה ולפעול. המשטרה צריכה לספק את הביטחון האישי לחברה הערבית, יש לעשות תכנית ברורה איך לאסוף את הנשק הבלתי חוקי.
מטה לבטחון לאומי – עמית אבירם-ר' האגף למדיניות פנים –במסגרת החלטת ממשלה הוטל על המל"ל להקים צוות בינמשרדי לטפל בבעיית האמל"ח הבלתי חוקי, ולעקוב אחר כל המרכיבים. מקור הברחות האמל"ח הוא בגבול המזרחי-ירדן, יש גם קצת הברחות מגבול לבנון. יש תפיסה שאומרת שעיקר הנשק מגיע מצה"ל, אולם תפיסה זו לא נכונה. המשטרה הקימה יחידה והקצתה סד"כ בגבול ירדן לטיפול בבעיה והובילה לשינוי דרמטי בגבול.
השת״פ הבין ארגוני גם הוא נכנס למצב אחר לגמרי ממה שהיה בעבר, כולל: הקמת חמ״לים משותפים לצבא, למשטרה ולשירות הביטחון הכללי, טיפול בכלי הנשק המוסבים, בדגש על ה- ׳Air soft׳.
אגף ׳רמים׳ במשרד הביטחון שמטפל במעברים, אימץ נהלים חדשים שהביאו לשיפור ביכולת לאתר חלקי אמל״ח שמוברחים במעברים האלה. בעיית גניבת התחמושת עדיין קיימת, אבל גם בנושא הזה יש מהלכים מאוד משמעותיים של הצבא, שהובלו על ידי הפיקוד הבכיר ביותר, במטרה למנוע גניבת אמל"ח מצה"ל.
סאפא חמזה – אני תושבת כפר כנא, ואני רואה קשר בין מצוקה כלכלית לפשיעה בחברה הערבית. הפשיעה בחברה הערבית הפכה להיות ויכוח פוליטי. למרות הירידה באחוזי הפשיעה והמהלכים שנעשו, אני מרגישה שנושא הפשיעה מתקרב לכפר כנא. בכל לילה יש יריות, ואנו ממתינים מתי נפגע מכך. יש להקצות משאבים כדי להפחית את הפגיעה בתושבי הכפר.
יוזמות אברהם – מורן מימוני – אנו מנהלים מעקב במשך שנים אחר הקורבנות, בשנת 2023 – 26 אזרחים קיפחו את חייהם, 24 נורו למוות. 9 מהם פחות מגיל 30, וביממה האחרונה 3 אנשים נהרגו. אנו רואים עליה מזעזעת בחודשיים האחרונים. המלצתנו ליישום מהיר ומלא של החלטת 549, ניתן לעשות זאת רק בתיאום עם המנהיגות הערבית וראשי העיריות.
מרכז אמאן – עו"ד רידא ג'אבר – הבעיה היא של מנטליות משטרה, האם היא מוכנה לתת את המענה בחברה הערבית. היא לא נמצאת בתוך החברה. אין לי אמון במשטרה, אני לא מאמין שתלונה שלי תטופל ע"י המשטרה. התקדמות הפשיעה היא בתאוצה בהשוואה להתקדמות המשטרה.
מרכז השלטון המקומי – חיאם קעאדן-סמנכ"ל המגזר הערבי – הצעירים באוכלוסיה הערבית הפנימו שנשק זה דבר לגיטימי וניתן להסתובב איתו. צריך לחשוב ולבדוק את הדברים לעומק, מבחן התוצאה הוא שכל שנה יש 100 הרוגים, יש לבדוק לעומק מי לא עובד.
משרד רה"מ – מלאכי חסדאי-מרכז בכיר תכנית 549 – יש ועדה בינמשרדית שמתכנסת אחת לכמה חודשים
יש 4 חלקים בתכנית 549: אכיפה משולבת
הגברת הנוכחות והמשילות וחיזוק מנגנונים קהילתיים
מענים חינוכיים לבני נוער בסיכון
טיפול בחסרי מעש ושיקום עבריינים ומכורים
3 הנושאים האחרונים הם שולחנות המשנה. אנו לא מסתפקים רק בגופים שקשורים להחלטת הממשלה, אלא סביב השולחן יושבים גם נציגים נוספים, כמו: ועד ראשי הרשויות הערביות, וכל שותף שאנו מוצאים לנכון כדי ליצור תמונה מלאה.
יש שלב של גיבוש תכניות עבודה, תהליכים ארוכי טווח לוקחים זמן מרגע החלטת הממשלה עד שהדברים מגיעים לשטח.
ועד ראשי הרשויות הערביות – מחמוד נסאר-רכז המאבק באלימות ופשיעה בחברה הערבית – אני מציין לטובה את עבודת הוועדה הבינמשרדית. החשש שלנו היא שמדיניות השר החדש תפגע בהמשך יישום התכנית. החלטה זו חשובה, מורכבת, יכולה לתרום ואסור לפגוע בהמשך יישומה. בממשלה הקודמת היה תחילתו של שיח טוב עם מנהיגי החברה הערבית, ואני מאחל לכולנו שזה ימשיך.
בתום הישיבה הגיעה הועדה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מבקשת מהמשרד לביטחון לאומי להעביר למשרד מבקר המדינה את הפעולות שנעשו מתוך החלטת הממשלה 549 עם עותק לוועדה.
התכנית למאבק בפשיעה הערבית קיימת, אין כאן עניין פוליטי, יש כאן עניין חברתי. המדינה לא יכולה להרשות לעצמה פגיעה בביטחון האישי של אזרחיה. עבודה עם מנהיגי החברה הערבית מחייבת! ללא יישום תכנית 549 ועמידה ביעדים שיצביעו על שינוי כיוון, לא יקרה שום דבר.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד שנה.