חומר רקע
הכנסת
הוועדהלענייני ביקורת המדינה
סיכום דיון
מיוםשני, כ"ג בסיוון
תשפ"ו,08.06.2026
בנושא:,
משבר האמון בין משטרת ישראל לאוכלוסיות ומגזרים בחברה הישראלית, דוחמיוחד2022
ודוחשנתי 2021
חה"כ
אלון שוסטר -
יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה -
הדיון
יעסוק
באופן שבו משטרת ישראל מתמודדת
עם אכיפת החוק ושמירת הסדר בחברה מגוונת הכוללת את החברה הערבית, יוצאי אתיופיה, החברה החרדית
וקבוצות נוספות. האתגר המרכזי הוא יצירת איזון בין אכיפה נחושה לבין בניית אמון עם הציבור, תוך התאמת
השירות המשטרתי למאפייני הקהילות
השונות. קיימת חשיבות להיכרות עם השפה, התרבות והמאפיינים
הייחודייםשלכלקהילה.
נבקש
לבחוןאתהיערכותהמשטרהלאירועיהפרותסדר,אתהשימושבכוחותובאמצעים
ייעודיים, את מדיניותהמעצריםואת השפעתם על אמון הציבור במשטרה.
חבריהכנסת:חה"כגלעדקריב,ביקשלקבלנתוניםמפורטיםעלכוחהאדםוהפריסהבשטח,לרבותמספרמש״קי
הקהילה, קיומם בתחנות האחראיות על יישובים ערביים וערים מעורבות, והאם הם דוברי ערבית. בנוסף ביקש
לדעת כמה תחנות משטרה נפתחו ביישובים ערביים בארבע השנים האחרונות, מה מצב התקנים והאיוש בתחנות
אלה, ומהן המגמות האחרונות בתחום. הוא ביקש לקבל בכתב פירוט על השינויים הארגוניים שנעשו במשטרה
בנושא הטיפול בפשיעה בחברה הערבית, במיוחד המעבר מאגף לחטיבה, שלדבריו עשוי להצביע על הורדה במדרג
הפיקודי. עוד מתח ביקורת על כך שפניות מרכז המחקר והמידע של הכנסת וחברי הכנסת למשרד לביטחון לאומי
אינן מקבלות מענה מספק, וביקש שהמשטרה תעביר מידע מלא על בינוי, תקנים, איוש והשינויים הפיקודיים
בארבע השניםהאחרונות.
חה"כ
יצחקגולדקנופף,
טעןכיאופןהאכיפהנגדצעיריםחרדים,ובפרטבנושאהגיוס,נתפסבציבורהחרדיככוחני
ופוגע באמון במשטרה.
לדבריו, הדבר מעמיק את תחושת הניכור מול מוסדות המדינה, והוא קרא לבחון דרכי
אכיפה שיצמצמואת הפגיעהביחסיהמשטרה והחברה החרדית.
חה"כ מיקי לוי,
הדגיש כי המשטרה מחויבת לאכוף את החוק ופועלת בה
תאם לסמכויותיה. לדבריו, כאשר צה"
ל
מעבירלמשטרהפרטים שלמלש"בים שלא
התייצבולשירות,חובתה שלהמשטרהלעכבם,לעוצרםולהביאם בפני
הגורמיםהמוסמכים.הואהבהירכיהמשטרהאינהקובעתאתמדיניותהגיוסאלא מבצעתאתהוראותהחוקכפי
שנקבעו עלידיהרשויותהמוסמכות.
חה"כ פנינה תמנו-
שטה,
טענה כי יוצאי אתיופיה מתמודדים עם פרופיילינג, אלימות משטרתית ואכיפת יתר,
המתבטאים במעצרים, עיכובים ופתיחת תיקים רבים שלעיתים אינם מובילים להליכים פליליים משמעותיים.
לדבריה, תופעה זו פוגעת באמון הקהילה במערכת האכיפה ומשפיעה גם על תחומי החיים האחרים, בהם חינוך,
תעסוקה ושירות צבאי. היא הוסיפה כי גזענות ואפליה ממוסדת תורמות למצוקה ולתחושת ייאוש בקרב צעירים
מהקהילה,וקראהלבחוןלעומקאתנתוניהאכיפהואת התנהלות
משטרתישראל
כלפייוצאי אתיופיה, כדילמנוע
החרפה של תחושתהניכור והכעס.
נציג
י משרד מבקר המדינה: יובל חיו,
סקר שורה של דוחות שעסקו ביחסי המשטרה עם החברה הערבית ויוצאי
אתיופיה ובנושא בניית אמון הציבור. הוא ציין כי בביקורת על תחנות משטרה בערים המעורבות לאחר אירועי
"שומר החומות"
נמצאו מחסור בתקני סיור ופערי שפה משמעותיים, הפוגעים ביכולת המשטרה לבנות אמון עם
האוכלוסייה המקומית. עוד התייחס לדוחות בנושא התמודדות המשטרה עם הפשיעה בחברה הערבית וציין כי
תוכנית החומש הממשלתית, שהייתה מרכיב מרכזי בבניית האמון, אינה מיושמת כיום במלואה. לדבריו, מספר
מקרי הרצחוהיקףהאמל"
חבחברההערביתנותרוגבוהים,94%
מהחשודיםבעבירותיריהםבניהחברההערבית
ורק כ-
5%
מתיקי החקירה
בעבירות ירי הבשילולכדי כתביאישום. בנוסף, ציין כי קיימים קשיים בפתיחת תחנות
משטרה חדשות ובהרחבת כוח האדם. הוא הזכיר גם ביקורת בנושא מניעת אפליה במתן שירותים ומוצרים, שבה
נמצא כי במשך
17
שנים
לא הוגש אפילו כתב אישום אחד מכוח החוק, לצד היעדר מדיניות אכיפה מתואמת בין
המשטרה לפרקליטות. עוד התריע מפני הרחבת העברת סמכויות השיטור לגורמים נוספים, כגון כיתות כוננות,
שיטור עירוני, מאבטחים פרטיים, המשמר הלאומי וסיירות עירוניות, והדגיש כי טיפול נכון באוכלוסיות מגוונות
מחייב הכשרה, נהלים ותרבות ארגונית מתאימה. בנוסף,
הציג ממצאים מדוח מח"
ש שהצביעו על פערים בטיפול
בתלונות נגד שוטריםובסגירת מעגל הטיפול בהן.
1
עו"ד מירי לרנר וייס הציגה את ממצאי דוח הביקורת על התנהלות גורמי האכיפה כלפי יוצאי אתיופיה בשנים
2015-2019
.לדבריה,נמצאכיבכלשלביהאכיפההפליליתשיעוריוצאיאתיופיהגבוהמחלקםבאוכלוסייה,כאשר
הפערבולטבמיוחדבקרבקטינים.כך,בעודששיעורםבאוכלוסייהעמדעל1.7%
,הםהיוו5.6%
ממעצריהקטינים.
בנוסף, 3.2%
מתיקי החקירה של בגירים נפתחו נגד יוצאי אתיופיה, כמעט פי שניים משיעורם באוכלוסייה. גם
בצה"לנמצאהחריגה, כאשר
11.7%
מהכלואים היויוצאי אתיופיה,לעומת4%
בלבד מכללהמשרתים.
עוד ציינה כי בעבר לא נאספו נתונים מספקים בנושא, ולכן הומלץ לבצע ניתוח שוטף של נתוני האכיפה ברמה
הארצית והמקומית כדי לזהות תופעות של שיטור יתר, פרופיילינג וגזענות. בנוסף, נמצאו ליקויים בטיפול בבני
נוער יוצאי אתיופיה בעלי תיקיחקירהלקראת גיוס לצה"ל,והומלץ לחזקאת שיתוף הפעולה ביןהמשטרה, צה"ל
ומשרד המשפטים. כמו כן, נמצא כי שיעור התלונות של יוצאי אתיופיה למח"ש גבוה משמעותית מחלקם
באוכלוסייה,וכיאיןגורםהמתכללאתהטיפולבתלונותאלה.בהתאםלכך,הומלץלהסדיראתחלוקתהסמכויות
בין מח"שלמשטרהולחזק את איסוף הנתוניםוהפקת הלקחים בתחום.
נציג
ו
תמרכזהמידעוהמחקרשלהכנסת:
אורליאלמגורלוטן, התייחסהלסוגייתהפיקוחעלגופיםשהוענקולהם
סמכויות שיטור מחוץ למשטרת ישראל. לדבריה, ככל שמורחבות סמכויותיהם של פקחים עירוניים וגורמים
נוספים, מתחדדת השאלה מי הגורם המוסמך לפקח על תלונות בגין שימוש בכוח ומי מרכז את הטיפול בהן, שכן
לאבכלהמקריםמדוברבסמכותהנת
ונהלמחלקהלחקירותשוטרים.
עודציינהכיבעריםהמעורבותנוספובשנים
האחרונותתקניםלכוחותהשיטור,אולםרביםמהםטרםאוישו.לדבריה,הפערבכוחהאדם,ובפרטבקרבסיירים
וחוקרים, ממשיך להתרחב חרף תוספת התקנים. היא הזכירה כי נתונים בנושא פורסמו על ידי מרכז המחקר
והמידע שלהכנסת בדצמבר האחרון,ואף נדונו בוועדה.
נוריתיכימוביץ'ציינהכימאז2019
נרשמהירידהבנתוניהאכיפהכלפיקטיניםיוצאיאתיופיה,אךשיעוריהאכיפה
בקרבצעיריםבני18-25
עדייןגבוהים.לדבריה,מנתוניהאכיפהבלבדלאניתןלקבועאםמדוברבשיטוריתר,ולכן
ישלבחוןגםמדדיםנוספים,ובהםסקריאמוןהציבורבמשטרה.
עודציינהכילאורךהשניםנמצאאמוןנמוךיותר
במשטרה בקרב החברה הערבית, יוצאי אתיופיה והחברה החרדית, וכי חסרים נתונים עדכניים בנושא. בנוסף,
הדגישהכיאיןמידעמפורטעלזהותהקבוצותשמהןמגיעותתלונותבגיןגזענות.לבסוףהתייחסהלדוחבין-
משרדי
משנת2021
בנושאהתמודדות כוחותהאכיפה עםאנשיםעם מוגבלויות,
וקראהלבחון אילומהמלצותיו יושמו.
נציגימשטרתישראל:נצ"מרןבטאט,
הדגישכיהמשטרהפועלתללאמשואפניםכלפיכללהאזרחיםואינהמפלה
בין קבוצות אוכלוסייה שונות.
המשטרה מעניקה מענה ייעודי לאוכלוסיות מגוונות באמצעות חטיבת הקהילות
ויחידות ייעודיות. עוד ציין כי
המענה ניתן באמצעות שוטרים ייעודיים ובעלי הכשרה מותאמת, במטרה לחזק את
הקשרעםהקהילותהשונות ולתת מענה לצורכיהן.
סנ"צאלי סנבטו, ראשמדורקהילתיוצאי אתיופיהבמשטרתישראלצייןכיבעקבותהמלצותועדתפלמורומבקר
המדינה הוקצו תקנים ייעודיים לחיזוק הקשר בין
המשטרה לקהילה האתיופית, וכיום
פועלים 29
מש"
קים
סקטוריאליים ב-
26
תחנות משטרה. לדבריו, המשטרה מקיימת תוכניות עבודה ייעודיות, מפגשי שיח קבועים עם
נציגי הקהילה והרשויות המקומיות, ומשלבת יועצים אזרחיים מקרב הקהילה. הוא הדגיש כי קיימת עדיפות
לשילוב בני הקהילה בתפקידים אלה, אך הקריטריון המרכזי הוא התאמה ורגישות לצורכי הקהילה. עוד ציין כי
בעבר אכן הייתה אכיפת יתר כלפי יוצאי אתיופיה, אך לדבריו בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בהיקף
התופעה, לצד עלייה במודעות המשטרתית ובפעולות לחיזוק האמון בין המשטרה לקהילה.
נציג משטרת ישראל
ציין כי מתוך 29
תקנים של מש"קים קהילתיים המיועדים לקהילה האתיופית, מאוישים כיום 19
בלבד.
לדבריו,
המשטרה פועלת לגיוס ולאיוש תקנים נוספים, אולםנכון לעתה קיים מחסור של
כ-
10
מש"קים קהילתיים.
סנ"צ בני מלכה,
הדגיש כי
אכיפת החוק בישראל אינה פשוטה, אך המשטרה מחויבת לאכוף את החוק שהכנסת
קובעת, גם כאשר הדבר מעורר ביקורת מצד קבוצות שונות. הוא הדגיש כי המשטרה ביצעה בשנים האחרונות
שינוייםמשמעותיים,בהםהקמתחטיבותויחידותהעוסקותבקהילותשונות,הכשרותבנושארב-
תרבותיותוגיוס
שוטרים מקרב יוצאי אתיופיה, החברה הערבית, החברה החרדית וקבוצות נוספות. בהתייחס להפגנות והפרות
סדר,צייןכיאותםשוטריםמתמודדיםעםמחאותשלמגזריםשונים,לעיתיםבאותויום,וההנחיותאינןמשתנות
לפי זהות הקבוצה אלא לפי התנהגות הקהל בשטח. לדבריו, הפעלת הכוח נעשית לפי מדרג סדור של ארבע רמות,
בהתאםלחומרת ההפרעה לסדר הציבורי, לצד שיקול דעת של מפקד האירוע בשטח.
רפ"ק יונס אבו ליל, ציין כי מאז2016
פועלת במשטרה מנהלתלשיפור שירותי המשטרה בחברה הערבית, בעקבות
החלטות ממשלה ובהן 922
ו-
549, שבמסגרתם
הוקמו למעלה מ-
12
תחנות משטרה והוטמעו תהליכים להגברת
ההיכרות עם החברה הערבית.
לדבריו, החטיבה הערבית פועלת לחיזוק האמון באמצעות שיח עם ראשי רשויות
ומנהיגים, הובלת פרויקטים קהילתיים, הכשרת שוטרים ומפקדים והערכת מגמות מהשטח. הוא הדגיש כי לצד
האכיפה נדרשת גם פעילות קהילתית, וכי מניעת פשיעה וחיזוק האמון מבוססים על עבודה עם הקהילה והתאמת
המענה לצרכיה.
2
העיתונאי אריה ארליך,
טען כי סוגיית גיוס החרדים היא מחלוקת ציבורית ופוליטית, אך אין זה מתפקידה של
משטרת ישראל להיות מעורבת באכיפתה. לדבריו, מעורבות המשטרה בנושא פוגעת באמון הציבור החרדי ועלולה
להרתיע מפנייה אליה בעת הצורך. הוא הוסיף כי משבר האמון העמיק בתקופת הקורונה בעקבות אופן האכיפה
בשכונות החרדיות, שנתפס בעיני רבים כאגרסיביוהגביר אתתחושת הניכור כלפי המשטרה.
נציג משרד מבקר המדינה,
יובל חיו,
התייחס לשלוש קבוצות האוכלוסייה שנדונו בישיבה. לגבי החברה הערבית
ציין כי החלטת ממשלה 549
, שכללה תקציב של 2.4
מיליארד ש"
ח לחיזוק המשטרה והמאבק בפשיעה, מיושמת
באופןחלקי בלבד,וכי בתום השנההרביעיתלתוכנית מומש רק חלק מהתקציב המתוכנן.הוא ביקשלקבל תמונת
מצב עדכנית על יישום ההחלטה. לגבי יוצאי אתיופיה הדגיש את הצורך בבחינה
שיטתית ומבוססת נתונים של
הקשרביןפעולותשיטורוהפעלתכוחלביןמניעתפשיעהותוצאותהאכיפהבפועל.בנושאהסדרהציבוריוהמשמר
הלאומי ציין כי נדרשת הסדרה מלאה של התחום באמצעות החלטת ממשלה, מסמך תפיסתי ופקודות ברורות
שיגדירואת ייעודו, סמכויותיוואופןהפעלתו.
בתוםהדיון הוועדה הגיעהלמסקנות הבאות:
1.
הוועדהתקייםדיוןהמשךבנושאהקשרביןפעילותהשיטור,הפעלתסמכויותואמצעי כוח,מניעתפשיעה
ובנייתאמוןביןהמשטרהלביןקבוצותהאוכלוסייההשונות,לרבותיוצאיאתיופיה.במסגרתהדיוןתיבחן
התמונה הכוללת על בסיס נתונים, מדדים וניתוח מקצועי של תהליכי האכיפה והשיטור. כמו כן, הוועדה
תבחן את מסלול הטיפול בתלונות נגד שוטרים, החל משלב הגשת התלונה ועד לסגירת התיק או להגשת
כתבאישום,וכןאת מנגנוני הבקרה,הפיקוח והתחקור המופעלים ביחסלפעולות המשטרה.
2.
הוועדה מבקשת
ממשרד המשפטים
לבחון
את מנגנוני הטיפול בתלונות נגד שוטרים ואת שיתוף הפעולה
ביןהמשטרהלמשרד המשפטים בנושא
ולקבל דיווח בדיוןהבא.
3.
הוועדהמתרשמת
מהחשיבותשהמשטרהמייחסתלעבודההקהילתיתולבנייתאמוןמולהציבור.
לפעילות
הקהילתית ישערך משמעותיגם אםקשה למדוד באופן מיידי את השפעתה עלנתוני הפשיעהוהאלימות.
4.
הוועדה דורשת
מהמשטרה ומהמשרד לביטחון לאומי לעמוד בהתחייבויות קודמות ולהעביר את כלל
המידע והמסמכים שנדרשו עלידי הוועדה.
5.
הוועדה
הזכיר
ה
כידנהבנושאהמשמרהלאומי לפנימספרחודשים
וביקשה ממשרדמבקרהמדינה
להכין
דוחעלהליךהקמתחטיבות המשמרהלאומי ופעילותהמנהלת.
6.
הוועדה
מבקשת שוב מראש מנהלת המשמר הלאומי
מענה למכתב שנשלח אליו ביום 11.03.26
בהתייחס
להעברת מידע על סטטוספקודת הארגון ופעילותהמשמרהלאומי.
7.
הוועדה
מבקשתשוב מהמשרדלביטחון לאומי
להעביר את דוח הוועדה
המלא להקמתהמשמר הלאומי.
8.
הוועדהמצפהמהממשלהלדוןבמסקנותהוועדהבנושאהמשמרהלאומיולקבלהחלטותמסודרותבעניין.
9.
הוועדה תקיים דיון ייעודי בנושא המשמר הלאומי לאחר קבלת כלל החומרים והמסמכים הנדרשים.
מהדיון עולה שהגידול במספר השוטרים בשנים האחרונות קשור במידה רבה לגיוסים למשמר הלאומי,
ולכן ישלבחון גם סוגיה זו.
10
.
הוועדה מבקשת
ממשטרת ישראל נתונים על ניצול התקציבים, הקמת תחנות משטרה, איוש תקנים,
פעילות מש"
קים קהילתיים והצעדים שננקטולמאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית.
11
. הוועדה תבחן את יישום החלטת ממשלה 549
לקראת סיום תוכנית החומש.
3