פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 361
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ט"ו באייר התשס"ח (20 במאי 2008), שעה 13:30
סדר היום: הצעת חוק רישום שמות ההורים, התשס"ו-2006
נכחו:
חברי הוועדה: אופיר פינס-פז – היו"ר
נאדיה חילו
אסתרינה טרטמן
עמירה דותן
מוזמנים: תניא גולדשטיין - לשכה משפטית, משרד הפנים
אלי לוי - סגן ממונה מרשם דרכונים, משרד הפנים
אביטל שטרנברג - מחלקת חקיקה, משרד המשפטים
גל כהן - מתמחה, משרד המשפטים
בריאן ניגן - יועמ"ש, הלמ"ס
פנינה צדקה - הלמ"ס
מאירה בסוק - יועמ"ש לדיני עבודה, נעמ"ת ירושלים
ייעוץ משפטי: תומר רוזנר
מנהלת הוועדה: יפה שפירא
קצרנית פרלמנטרית: רויטל יפרח
הצעת חוק רישום שמות ההורים, התשס"ו-2006
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר יומנו: הצעת חוק רישום שמות הורים של חברת הכנסת דותן. בחלק השני של הישיבה אנחנו ננסח, למרות שזה לא על סדר היום, מה גם שזה לא ענין פורמאלי, ננסה להתמודד עם ל"ג בעומר. ל"ג בעומר הוא חג יהודי יפהפה, אבל הוא מזהם סביבתי מדהים ויש בעיה ונצטרך לצמצם אותה. מצד אחד, לחגוג ומצד שני, לא לעשות שטויות.
חברת הכנסת דותן, בבקשה.
עמירה דותן:
הצעת החוק הזאת מאוד טריוויאלית, ובאיזה שהוא מקום היא משקפת את השינוי התרבותי חברתי שבו אנחנו לא רק מי שאנחנו על פי שם האב שלנו אלא על פי שם האם ושם האב. הצעת החוק המקורית דיברה על זה שנוסיף את שם האם לכל הטפסים והרישומים שאנחנו נדרשים למלא. אני חושבת שהגיע הזמן שנשים את שם האם, ואני חושבת שהתיקון של - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
או האם או האב או גם וגם?
עמירה דותן:
גם וגם.
היו"ר אופיר פינס-פז:
איך זה היה היסטורית, כי לפי היהדות זה האם?
תומר רוזנר:
הזיהוי לפי האב, הבן לפי האב אבל ביהדות זה נקבע לפי האם.
אלי לוי:
בעבר, לפני עידן המחשבים היה יותר קל לזהות לפי שם האב. אם היו אנשים בעלי שם זהה, האפשרות של הסינון היתה לפי שם האב. כיום, ברוב הטפסים מופיעים שם האב ושם האם. יש 2,3 טפסים שעדין מופיע שם רק שם האב, עברתי על זה היום. אין לנו בעיה לתקן אותם גם בלי הצעת החוק. לא היינו ערים לזה ואנחנו יכולים להוסיף לכל הטפסים גם את שם האם, זה מקובל עלינו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה לא רק משרד הפנים אלא מדובר על כל משרדי הממשלה וכל הגופים הציבוריים.
אלי לוי:
אני הבנתי שזה רק בטופסי הבקשות.
עמירה דותן:
על כל טופס וטופס.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מוכן לעשות את זה גם על הסקטור העסקי. מה, הם קדושים? גם על הסקטור העסקי. כל גוף במדינה יכתוב את שם האם ושם האב. מי שלא רוצה, שיעבור על החוק.
עמירה דותן:
יפה מאוד. יישר כוח, יו"ר הוועדה.
אביטל שטרנברג:
אני חושבת שזה קצת בעייתי לחייב את הסקטור העסקי, במיוחד שהם לא נוכחים כאן. אני מציעה שתיתן להם הזדמנות להתמודד עם הצעת החוק. למיטב ידיעתי, הם לא כל מי שעומדים בהגדרה הנוכחית של גוף ציבורי. אבל אם אנחנו הולכים להרחבה - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני חושב שאת צודקת. יפה, אני מבקש להזמין את נציגי הסקטור העסקי לדיון בקריאה שנייה, בהנחה שהצעת החוק תעבור את הקריאה הראשונה. בהכנה לקריאה שנייה ושלישית נזמין את כל נציגי הסקטור העסקי. אגב, קיבלנו כמה מכתבים שהם בעד. נדמה לי שקיבלנו מלשכת עורכי הדין וכולי, אני לא זוכר ממי עוד.
אביטל שטרנברג:
יש לי כמה הערות טכניות שהייתי שמחה לו היה ניתן לכלול אותן בהצעת החוק: בסעיף 3א(א), אחרי המילים: "גוף ציבורי הדורש" להוסיף את המילה "מאדם", ואותו דבר בהגדרת טופס שמופיעה בסוף הצעת החוק. שיהיה ברור שזה משהו שנדרש מאדם. דבר נוסף, אין צורך בתקנות ולכן סעיף 3א(ב) "שר הפנים רשאי להתקין תקנות לביצועו של סעיף זה" לא נחוץ, במיוחד בהינתן ההרחבה שכרגע דובר בה, אז שר הפנים הוא לא השר המתאים. הוראת תחולה צריכה להיות להצעת החוק באופן כזה שתהיה תקופת מעבר ובנוסף, אני חושבת שכדאי שיאמר במפורש שזה יחול על הדפסות חדשות ועל טפסים שייוולדו מכאן והלאה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הסיפא בעייתית. אני יודע שכוונתך טובה כדי לחסוך ומצד שני, זה עלול להנציח את המצב הקיים כי העלות העיקרית זה הטופס החדש. לגבי טפסים קיימים, אז עושים עוד עשרת אלפים שכפולים.
אביטל שטרנברג:
אז תן תקופת הסתגלות שתימדד בזמן.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מציע תחילה שתאפשר לכולם לארגן טפסים. אתם רוצים 6 חודשים?
יפה שפירא:
איך זה בטפסים של 60 שנות המדינה, על כל הטפסים והמסמכים, למה זה כן?
היו"ר אופיר פינס-פז:
אין תקציב.
פנינה צדקה:
זה אולי לא התחום שלנו, אבל בחלק גדול מהטפסים זה לא רק להוסיף שם אלא לעצב אותם מחדש. אי אפשר להכניס שם נוסף בטפסים מעוצבים כבר.
עמירה דותן:
שומו שמיים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אפילו אני, בלי רקע גרפיקאי, מסוגל לעשות את זה.
פנינה צדקה:
אני יודעת שאתה יכול לעשות את זה וגם אני, אבל כשזה מגיע למקום שהטפסים צריכים להיות מאושרים, זה לוקח יותר מ-6 חודשים. אני לא יודעת כמה זמן צריך כי אני לא מכירה את כל הטפסים שיש...
היו"ר אופיר פינס-פז:
אנחנו נציע כרגע 6 חודשים ושוב, זה לא דיון סופי. אם חברים יבדקו את הדברים ויגידו לנו שנדרש יותר זמן – אנחנו נתחשב. כרגע, יש לי רושם ש-6 חודשים זה די והותר, מה גם שאני מציע לכולם להתכונן.
פנינה צדקה:
חלק מהם זה טפסי נתונים שצריך לשנות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מציע להתכונן ולא לחכות שהחוק יעבור קריאה שנייה ושלישית, כי ברור שהוא יעבור. יכול להיות שזה ייקח עוד חודש חודשיים, ואני מציע להתכונן מעכשיו, לחזור למשרד ולהוציא מזכר ולהגיד: חברים בעוד איקס זמן עומד לעבור חוק כזה, אנא להתכונן. אפשר לתת קריאת כיוון לאנשים האחראים לתחום. אני מניח שנוכל לחסוך בכך זמן ניכר. אני מצדד מאוד בשינוי הזה, אני חושב שהוא בהחלט חיובי. לפני 10 שנים אני מניח שאם מישהו היה מציע אותו, היה אי אמון בממשלה.
מאירה בסוק:
אני רוצה לברך על הצעת החוק הזאת, והיא מתקשרת מאוד יפה להצעת החוק שעברה היום בוועדה לקידום מעמד האישה בנושא חוק הסטטיסטיקה, שמוכיחים שכאן יתחילו את הנושא של גבר ואישה, ושוב הכניסו את האישה. הגיע הזמן שבפן המגדרי יודגש נושא האישה.
פנינה צדקה:
מה עם משפחות חד הוריות?
אלי לוי:
זה כבר קיים אצלנו. אם מדובר בשתי אמהות רושמים את שני שמות האמהות תחת שם האם. כנ"ל לגבי אבות.
עמירה דותן:
אדוני היושב ראש, אני רוצה לברך אותך בענין של הרחבת הענין לנושא הציבורי ובכלל. אתמול, כשדיברתי עם הלשכה המשפטית של משרד הפנים אמרתי שזה צריך להיות כמו חוק המודעות, שבראש כל מודעה זה גם היא וגם הוא וזה לא משנה אם זה סקטור כזה או אחר. אנחנו רוצים להראות שיש פה קריאת כיוון של הפן השוויוני המגדרי לא רק מהפה אל החוץ אלא זה מקבל ביטוי בחיי היום יום שלנו. אני מודה לך על ההרחבה וגם על הרוח הטובה של הדיון הזה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תודה. יש עוד הערות?
אסתרינה טרטמן:
יש לי שאלת הבהרה: ראיתי בדברי ההסבר שהצעת חוק רישום שמות ההורים אמורה להבטיח כי בכל טופס אשר יש למלא בו פרטים אישיים... יהיה מקום שבו יצוינו שמות ההורים. בפרטים אישיים לא בהכרח מבקשים להכניס את שמות ההורים.
עמירה דותן:
היום כתוב בדרך כלל שם האב בטפסים. אנחנו רוצים לתת סטאטוס גם לאם ולא רק לאב.
היו"ר אופיר פינס-פז:
שאלה: יש חובה למלא את השמות של האב והאם, חובה ממשלתית?
תומר רוזנר:
לא.
עמירה דותן:
אבל אף אחד לא יודע שאין חובה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
למשל, הבן של מנגלה הסתיר את העובדה מיהו אביו והוא חי בעילום שם עד היום. יש חובה למלא? יש אנשים שאבא שלהם בבית סהר וכולי. אין חובה למלא.
עמירה דותן:
אם אתה אזרח ממושמע, אתה ממלא את הכתוב.
תומר רוזנר:
אין חובה לדרוש. מי שמכין טופס מסתפק בפרטי זיהוי אחרים, כי זה למעשה אמצעי זיהוי כדי לזהות זיהוי נוסף את האדם.
אסתרינה טרטמן:
בשביל זה יש מספר זיהוי שמזהה הכי טוב אז בשביל מה צריך את השמות של ההורים?
היו"ר אופיר פינס-פז:
זו שאלה מאוד גדולה לגבי צנעת הפרט.
אסתרינה טרטמן:
זה שאמרתי, שיש שאלות מיותרות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתם יודעים אם כתוצאה מזה שמישהו לא רשם פרטים יש בעיה עם חוסר מילוי פרטים? לרשום פרטים כוזבים זאת בעיה.
תומר רוזנר:
את הטפסים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אתה חייב למלא, ואם אתה לא ממלא את כל הפרטים זו עבירה חמורה.
אלי לוי:
בבקשה תעודת זהות או לדרכון אנחנו מבקשים את שם האב ושם האם. זה עוזר לנו, לפעמים מתקנים טעויות אצלנו במחשב. אנחנו רושמים כמו שאותו אדם מבקש.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה תמיד טוב לעדכן נתונים.
אלי לוי:
למשל, בתעודת לידה אנחנו מתקנים כפי שהוא מבקש ולא כמו שרשום אצלנו.
תומר רוזנר:
הבעיה היא עם הלשכה לסטטיסטיקה.
ביראן ניגן:
הסיבה שאנחנו דורשים את המידע, כפי שכבר נאמר, זה לצורך בדיקת נכונות הפרטים. יכול להיות שמי שממלא את הטופס או את מספר הזהות שגה ואנחנו רוצים לוודא את הזהות של מי שממלא את הטופס. לצורך כך אנחנו לא נחוצים לשני שמות. אני לא יודע איך זה במשרדי ממשלה אחרים, וזה מתקשר לשאלה שלך, כבוד היו"ר, האם המידע הזה נחוץ או לא נחוץ. אם מטרת השמות של ההורים היא לצורך זיהוי, השאלה היא האם שם אחד מספיק. אם אחד מספיק צריכים לנסח את ההצעה בצורה שהממלא יבחר אם הוא רוצה לתת את השם של האם או של האב, ואז בטופס תהיה לו - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני אוהב את ההצעה שלך.
עמירה דותן:
ממש לא.
בריאן ניגן:
- - במקום לחייב את שמות שני ההורים כאשר כתוב שם האב או שם האם, אז אנחנו יודעים אם מדובר בזכר או בנקבה.
עמירה דותן:
לפי השמות של היום אתה לא יודע את זה. לנכדה שלי קוראים עילאי אבל היא בת.
אסתרינה טרטמן:
זה נכון רק ללמ"ס כי לגביהם יש חובה מבחינת החוק למלא את הפרטים. באף טופס אחר אין חובה למלא את כל הפרטים, ואני לא כל כך שמחה לשמוע שלפי הטופס שממלאים אתם מעדכנים את הפרטים - -
אלי לוי:
אנחנו לא מעדכנים אוטומטית אלא מבררים.
אסתרינה טרטמן:
זה רק לטופסי הלמ"ס.
דוברת:
ההצעה שלו בעייתית מהבחינה שאם יש למשל משה כהן שהזדהה בשם אביו, ויש טופס הוצאת רישום פלילי והוא צריך למלא את השם ואת שם האב. כשהוא ימלא את שם האם יהיו בעיות בזיהוי ולכן, לתת להם לבחור זה בעייתי. בגלל זה דרשנו שימלאו את פרטי שני ההורים, ככל שהם ידועים לו.
בריאן ניגן:
אם מדובר בשני ההורים, צריך לעשות בדיקה ואנחנו צריכים לדעת אם מדובר בזכר או בנקבה כי לא תמיד השם מגלה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לא, כתוב זכר או נקבה.
עמירה דותן:
שם האב ושם האם.
בריאן ניגן:
לפי ההצעה כאן כתוב שם ההורים ולא כתוב איזה פרטים. אם רוצים את הפרטים של שני ההורים צריכים להגדיר מינימום של פרטים, שם ומי.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לא. אל תרחיבו לי עכשיו את ההצעה. שיהיה רק שמות.
אסתרינה טרטמן:
שם האב זה בדרך כלל הזכר, ושם האם זה בדרך כלל הנקבה.
עמירה דותן:
אם יש שתי אימהות הם כותבים תחת שם האם וכנ"ל לגבי שני אבות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
יהיה כתוב אם ואב.
נסכם לאן הגענו: בהכנה לקריאה ראשונה יכולים להיות עוד שינויים לקראת קריאה שנייה ושלישית, כמו תמיד. אנחנו מדברים על הוספת שם האם - -
תומר רוזנר:
במקום שנעשה חוק מיוחד לענין הזה, הצענו על דעתה של חברת הכנסת דותן הצעה שזה יכלל בחוק שוויון זכויות האישה כדי שזה ידגיש את הדבר הזה. מונח לפניכם הנוסח.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בסדר גמור.
עמירה דותן:
תודה רבה לכם.
היו"ר אופיר פינס-פז:
כפי שאמרתי, יתווסף שם האם לשם האב. כמו כן, הענין הזה יחול על כל מי שמבקש פרטים, זה יכול להיות בסקטור הפרטי, הציבורי, על כל מגוון האפשרויות. לא חייבים לבקש פרטים ולא חייבים למסור פרטים, אבל מי שמבקש פרטים, מבקש גם של האם וגם של האב.
אביטל שטרנברג:
אז יהיה "הדורש מאדם", מבחינת הנוסח.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לי יש עוד מחשבה על זה, אני לא רוצה לפתח אותה כרגע. אני חושב שנבהיר שאין חובה למסור כי התחושה היא שיש חובה. אתה לא רוצה להכשיל את האזרח ואין חובה, לא תמיד. אם אתה רוצה, תיתן.
אסתרינה טרטמן:
בקבלה של בתי מלון.
אביטל שטרנברג:
אני חושבת שההצעה אדישה לקיומה או אי קיומה של חובה. אתה יכול לדרוש ומי שיכול לדעת שאין לו חובה יכול לא לקיים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
נשאיר את זה כרגע כך. לגבי התחילה, היא תהיה 6 חודשים מיום אישור החוק. אם יסתבר שצריך להאריך את זה – נאריך בהמשך.
תומר רוזנר:
משרד האוצר הודיע שאין להצעה עלות תקציבית.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אנחנו עוברים להצבעה: מי בעד, מי נגד?
בעד – אסתרינה טרטמן
נאדיה חילו
אופיר פינס
נגד – אין
נמנעים – אין
3 בעד, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שההצעה התקבלה פה אחד.
אביטל שטרנברג:
היות שהחוק מאוד ברור, ביקשתי להשמיט את סעיף קטן (ב).
היו"ר אופיר פינס-פז:
הוא הושמט כבר. תודה לכם.
אני עובר לנושא ל"ג בעומר. ברשותכם, ל"ג בעומר הוא חג יהודי, חג יפה בהחלט ואין לי אלא להגיד עליו דברים יפים, זה חלק מהמורשת וחלק מהיהדות שלנו. ואם אתם רוצים שאני ארחיב – ארחיב. הבעיה היא שהוא מאוד מזיק לבריאות. הנתונים שיש לנו, גם מהמשרד להגנת הסביבה וגם ממשרד הבריאות, מראים שמדובר במדורות מעצים, ואני כבר לא מדבר על חומרים אחרים שתכף אגע בהם, יוצרות זיהום אוויר קשה מאוד, כולל סכנה לבריאות האדם ואנשים מתאשפזים כל ל"ג בעומר על רקע זה. עשן, כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני, זה כמובן מגדיל את התחממות כדור הארץ ועוד דברים כמו חלקיקי השריפה, תחלואה בדרכי נשימה וכולי. אני לא מציע שלא תהיינה מדורות אבל אני מציע שתהיה לזה מודעות. שאנשים ייקחו את זה בחשבון, יהיו מרוחקים מהמדורות, הן לא צריכות להיות ענקיות ואפשר לעשות דברים קטנים ולא כל שני אנשים חייבים לעשות מדורה. אלה המלצות. אפשר לעשות מדורות יותר קטנות עם יותר משתתפים, פחות מדורות בכלל וזה יכול להיטיב. בוודאי שלא לשרוף דברים כמו פלסטיק וניילונים. יש אנשים שעושים סדר בבית, מוציאים כוסות וצלחות, צמיגים ועוד דברים חמורים שאלה דברים חמורים מאין כמותם, מסוכנים ומזיקים לבריאות ולציבור.
אסתרינה טרטמן:
אפשר לאסור על שריפת צמיגים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
גם פורמייקה. כל הדברים האלה, זכוכיות, אבנים ואין סוף לדברים שלצערי אנשים שורפים. כמובן שצריך להיזהר משריפות, יש פה שורה של הנחיות - -
אסתרינה טרטמן:
מי כתב את המסמך הזה?
היו"ר אופיר פינס-פז:
המשרד להגנת הסביבה. אני חושב שצריך לתת לו פומבי בשם הוועדה, בנוסח כזה או אחר. יפה הכינה הצעה לנוסח: "הצעת החלטה. בכל שנה בשעות הערב של ל"ג בעומר חלה עלייה משמעותית בחלקיקים הנשימים הנפלטים לאוויר ממדורות. מדורות ל"ג בעומר הן מנהג יהודי המהוות פעילות חברתית לילדים אב הן גורמות לזיהום הסביבה ולפגיעה בבריאות, נוסף לנזק שעלול להיגרם מטיפול לא נאות שיגרום לשריפות ומהשימוש בעצים ושיחים.
לכן מוצע: 1. הרשויות המקומיות יקצו מקומות מתאימים לקיום מדורות. 2. משרד החינוך ינחה את מוסדות החינוך לעודד מדורות מרובות משתתפים, על מנת לצמצם את מספר המדורות. כך, למשל, ייערכו מדורות שכבתיות ולא כיתתיות. 3. המשרד להגנת הסביבה, השרויות המקומיות, משרד החינוך ומשרד הבריאות יפרסמו בכלי התקשורת הוראות ואזהרות לציבור בדבר הסכנה שבשריפת חומרים כמו עץ צבוע, פלסטיק וחומרים נוספים מלבד עץ יבש."
אסתרינה טרטמן:
זה בעיקר הענין של משרד החינוך להגביר מודעות של תלמידים, שיפסיקו את התחרות של איזו מדורה יותר גבוהה, כי מדורה יותר גדולה וגבוהה היא יותר שריפה, יותר זמן בערה ויותר זיהום. זה צריך להיות ברמה של חינוך ולא ברמה של חוק. המדורה הגדולה – הנזק יותר גדול.
היו"ר אופיר פינס-פז:
המדורה הכי קטנה תזכה.
אסתרינה טרטמן:
הייתי מציעה להוציא מכתב של הוועדה לשרת החינוך, שתוציא "קול קורא" לכל מנהלי בתי הספר שבערב החג, עכשיו, אולי היום כבר מאוחר, להעביר לקראת ל"ג בעומר, שזה יהפוך להיות חלק מחוזר מנכ"ל שמחייבים את המורים לדבר על זה ולטפטף את זה שבוע קודם, שמחייבים את המנהלים והמורים להקצות - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
ולא להוריד עצים ולהרוס את הפארקים.
אסתרינה טרטמן:
אני מציעה שמשרד החינוך יוציא את עשרת הדברות לתלמיד, שהמשרד יורה לתלמידים לא לשרוף פלסטיק, להקטין את המדורות ומה לא לשרוף.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה סיכון בריאותי של ממש.
אסתרינה טרטמן:
לא להשבית את שמחת החג אלא להטמיע את החינוך. אני רוצה לברך את המשרד להגנת הסביבה שסוף סוף הוציא מסמך שיכול לתרום לאיכות הסביבה, ואני מקווה שזה ישמש מודל לעשייה שלו גם בענייני חקיקה פרטית בכנסת, שיעשה מעשה ויתמוך ויוביל למען חקיקה יוצרת ולא יבלום את החוקים שלנו. בושה וחרפה איך שהם מתנהגים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אמרתי לו שגם לפי הדוח של "אדם טבע ודין" יש שינוי גדול באווירה, יש הרבה מאוד הצעות חוק אבל תכלס בשטח אין חקיקה שמושלמת לקריאה שנייה ושלישית. הממשלה לא מביאה בכלל, ומה שהכנסת מביאה מטורפד.
אסתרינה טרטמן:
אני הוצאתי לך מכתב על חוק שקיות ניילון. הם התנגדו לו. בחודש נובמבר קיימתי דיון עם נציגי המרכולים שמשתמשים בשקיות, עם נציגי המשרד להגנת הסביבה, הזמנתי נציגים של רשתות והגענו למסקנה שאני מוכנה להמתין ולתת להם 4 חודשים לעשות מחקר חלופי. חלפו 4 חודשים ושום ציוץ לא היה מהמשרד. הוצאתי להם תזכורת כעבור 4 חודשים שאני מזכירה להם שחלפה התקופה, לדעת מה קורה ואיך מתקדמים. שום תגובה לא קיבלתי. חלפו עוד חודשיים, שום תגובה לא קיבלתי. הוצאתי להם היום מכתב ואתה מכותב למכתב, שהוא פחות נחמד וסימפטי ואתמול דיברתי עם גדעון ומה הוא אמר לי? שום דבר, אני מתנגד. אני רוצה לעשות חוק שלא יהיו שקיות ניילון. שנה וחצי אתה שר, אין לך 45 יום, למה אתה מדבר ולא עושה כלום. הוא בולם חקיקה יצירתית נכונה ומועילה. אללי, לאן הגענו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
היום עשית שגיאה קשה מאוד שנתת להם צ'אנס.
אסתרינה טרטמן:
אני יכולה בשבוע הבא לשנות את זה. אופיר, אבא שלי לימד אותי שלסגור דלת תמיד אפשר, לפתוח אותה קשה מאוד.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אסור לוותר להם. אני מסמיך את יפה וולרי להכין את הנוסח של הצעת הסיכום שלנו ולדוורר אותה לתקשורת. אני רוצה להגיד לכם, כפי שאמרתי, אני בוודאי בעד מסורת ודת וזה חג יפה, אבל אין שום דבר שיש לו חסינות ברגע שאנחנו מגיעים למסקנה שהוא גורם לזיהום כל כך כבד וקשה ולפגיעה בבריאות.
אסתרינה טרטמן:
אני סקרנית לדעת בערכים כמותיים מה הנזק ממדורות של פעם אחת בשנה.
יפה שפירא:
יש את זה באתר.
אסתרינה טרטמן:
מדורות ביחס של פליטה של מכוניות...
יפה שפירא:
יש את הניטור וזה מראה עליה בלתי רגילה.
אסתרינה טרטמן:
צריך לבדוק האם אנחנו לא עושים עליהום על דבר נקודתי פעם בשנה לעומת דברים שחייבים להפעיל עליהם משקל כבד. לדעתי זיהום המכוניות הוא נוראי, זיהום מפעלים וכולי הוא הרבה יותר קשה ממדורות פעם בשנה. אנחנו צריכים לקחת את זה בפרופורציות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לכן אנחנו לא עושים חוק, בסך הכל מביאים למודעות.
אסתרינה טרטמן:
אני מברכת על הראיה המציאותית והריאלית.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תודה. הישיבה נעולה.
(הישיבה ננעלה בשעה 14:10)