פרוטוקול ועדה

הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן מושב שלישי פרוטוקול מס' 443 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות יום שני, כ"א באייר תשס"ח (26 במאי 2008), שעה 10:00 ס ד ר ה י ו ם: 1. יום השלטון המקומי בכנסת לרגל 60 שנה למדינה ו-70 שנה לשלטון המקומי. מעמדו של פקיד הסעד לחוק הנוער ולסדרי דין, בין חובותיו עפ"י החוק לבין דימויו בציבור. 2. הצעה לסדר היום: הצעה לסדר היום בנושא: שביתת העובדים הסוציאליים של חה"כ נאדיה חילו, חה"כ אורי אריאל, חה"כ שלמה (נגוסה) מולה, חה"כ אבשלום וילן. נכחו: חברי הוועדה: יצחק גלנטי – היו"ר אריה אלדד שלמה (נגוסה) מולה אברהם רביץ מוזמנים: עדי אלדר, יושב ראש מרכז השלטון המקומי נחום איצקוביץ, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מנכ"ל אורלי אוסטרמן, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מפקחת מחוזית ופקידת סעד מחוזית לסדרי דין אביבה רוט, המרכז לשלטון מקומי, רכזת חוק נוער גאיה בר קופל, המרכז לשלטון מקומי, פקידת סעד לחוק הנוער, מזכרת בתיה דברת קפלנסיק לוי, המרכז לשלטון מקומי, פקידת סעד לחוק הנוער, הוד השרון דוד פרלה, המרכז לשלטון מקומי, מנהלת מחלקת הרווחה, אפרת דורית פייפר-עזרא, המרכז לשלטון מקומי, פקידת סעד לסדרי דין, בני ברק חיים געש, המרכז לשלטון מקומי, ראש המועצה המקומית, פרדס חנה חנה שפיר, המרכז לשלטון מקומי, פקידת סעד לסדרי דין, קרית טבעון טל גופנא, המרכז לשלטון מקומי, רכזת לסדרי דין, חולון שרה בן יהודה, המרכז לשלטון מקומי, פקידת סעד לסדרי דין מטפלות משפחות, עמנואל שלומית קליין, המרכז לשלטון מקומי, פקידת סעד לסדרי דין,קרית מוצקין רחל אבינירי, המרכז לשלטון מקומי, פקידת סעד לחוק הנוער, הוד השרון רחל סיון, המרכז לשלטון מקומי, פקידת סעד לסדרי דין רוברט קליין, המרכז לשלטון מקומי רבקה עין שי, המרכז לשלטון מקומי, מנהלת מחלקת רווחה, מזכרת בתיה צביה גלזנר, המרכז לשלטון מקומי, פקידת סעד לסדרי דין, רמת גן נטע לביא, המרכז לשלטון מקומי, מנהל מחלקת רווחה, שוהם נורה אליה, המרכז לשלטון מקומי, רכזת לסדרי דין, באר שבע נגה ישראלי, המרכז לשלטון מקומי, פקידת סעד לסדרי דין, מזכרת בתיה מרים עזר, המרכז לשלטון מקומי, פקידת סעד לסדרי דין, רמת השרון מיכל לורבר, המרכז לשלטון מקומי, פקידת סעד לסדרי דין, קרית טבעון גבריאלה יצחקי, המרכז לשלטון מקומי, מרכזת חוק הנוער, בני ברק יצחק פרי, איגוד העובדים הסוציאליים, יושב ראש חנה סלוצקי, פקידת סעד ארצית לחוק נוער נחום עידו, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, דובר רונית צור, משרד הרווחה והשירותים החברתיים יהודית גלנץ, מרכז השלטון המקומי רונן פז מנהלת הוועדה: וילמה מאור רשמה וערכה: יעל – חבר המתרגמים בע"מ הצעה לסדר היום: הצעה לסדר היום בנושא: שביתת העובדים הסוציאליים של חה"כ נאדיה חילו, חה"כ אורי אריאל, חה"כ שלמה (נגוסה) מולה, חה"כ אבשלום וילן. היו"ר יצחק גלנטי: בוקר טוב לכולם, אנחנו אומנם פותחים על פי השם ישיבה חגיגית בנושא השלטון המקומי לרגל 60 שנה למדינה ו-70 שנה לשלטון המקומי, אבל עקב אילוצים אנחנו נתחיל ישר בנושא השני: סכסוך העבודה של העובדים הסוציאליים. בצמוד לאותו סעיף ישנה הצעה לסדר היום בנושא שביתת העובדים הסוציאליים של חברת הכנסת נאדיה חילו, חבר הכנסת אורי אריאל, חבר הכנסת שלמה (נגוסה) מולה, חבר הכנסת אבשלום וילן. חברת הכנסת נאדיה חילו מבקשת להתנצל מאחר והיא מעבירה כרגע את הוועדה לזכויות הילד. אנחנו היום, בכלל חברי הכנסת בגלל הישיבות החגיגיות האלה, אנחנו מתפזרים על פני כל ועדות הכנסת למינהן, וקשה מאוד לארגן את חברי הכנסת לכל הישיבות בו זמנית. רבותיי, אני הייתי מבקש קודם כל את נציג העובדים הסוציאליים לומר את דברו, בהתחשב בעובדה שהם היום על הסדר היום הציבורי, בנושא, בלי ספק פוגע בכל אלה שאמורים לקבל את השירות מטעם העובדים הסוציאליים, מטעם העובדים יושב ראש האיגוד, בבקשה אדוני. יצחק פרי: תודה רבה אדוני היושב ראש ראשית שנתת לי לפתוח את הישיבה בדברים שלנו, אני רוצה להסביר לכל הנוכחים כאן, למי שלא יודע, קודם כל תודה לחברי הכנסת שיזמו את הדיונים במליאת הכנסת, לשלמה (נגוסה) מולה ולאחרים. מכיוון שהנושא הזה שלדעתי מדינת ישראל צריכה לתת את הדעת הרבה מעבר למה שהיא נותנת היום. שירותי הרווחה במדינת ישראל, מתן שירותי רווחה שהם רשת לבטחון סוציאלי מעבר למה שקיים בביטוח הלאומי, וזה אותן משפחות שלא מסוגלות במסגרת החיים הרגילים לבוא ולתפקד מכל מיני מצוקות כאלה ואחרות, ולמעשה לשכת הרווחה בלשכות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, הן אלה הנותנות את רשת הבטחון הסוציאלי בנושא, הם באים ונותנים את מה שנקרא, שירות סוציאלי על ידי עובדים סוציאליים שכולל: ייעוץ, טיפול, ליווי, תיווך ושירות לכל רוחב הצרכים של האנשים מעבר לצרכים הכספיים שניתנים על ידי הביטוח הלאומי. כולם נחשפו בתקופה האחרונה למצוקות קשות של אוכלוסיות שונות, מפלגת הגמלאים מייצגת את הכאבים של הקשישים המותקפים. אני מדבר כרגע בהיבט של חתכים, וקבוצות אחרות זה יצחק קדמן או אחרים שידברו על הילדים שמותקפים, וכולנו נחשפנו לעניין הזה לאחרונה. בעצם בכל המצוקות האלה מטפלים העובדים הסוציאליים, אני אדבר כרגע, כי אני הייתי במשך 35 שנה פקיד סעד לחוק הנוער, חוק נוער מטפל באותו ילד מבית שמש שעבר את חוויות הקשות של ההתעלות וכל המשפחות בירושלים שכולנו נחשפנו, הבעיה היא שלכל אחד מהעובדים הסוציאליים, יש לא משפחה אחת כזאת, אלא עשרות משפחות וזה מסתכם ב- 100, 150 ילדים. כולם נחשפו דרך העיתונות לאותה ילדה, ששומו שמים, בגלל העיצומים של העובדים הסוציאליים היא לא תוכל ללכת לפנימיה אחרי שהיא חיכתה לה שלושה חודשים, וזאת בעקבות העיצומים הסוציאליים היא לא נכנסה לפנימיה, הבעיה היא שלא כולם מודעים לכך שאותה ילדה בלי שום קשר לעיצומי העובדים הסוציאליים היתה יושבת ומחכה, ואותו ילד מבית שמש שעובר את ההתעללויות, ברגע שמגלים אותו, למעשה אותו פקיד סעד עוזב את כל העבודה, והוא עסוק יומיים, שלושה ארבעה רק בהיבט האקוטי של גילוי הסוד של אותה משפחה נוראית. מה שאני בא ואומר, כאשר אתה כעובד סוציאלי מטפל בין 100 ל- 200 משפחות, כאשר אתה מטפל אולי ב- 400 או 500 עובדים סוציאליים, אתה למעשה נותן שירות גרוע. אנחנו כעובדים סוציאליים, במשך שנים, אנחנו הרבה יותר צועקים על טיב השירות שניתן לאנשים מאשר על המשכורות שלנו, על אף שגם על זה ראוי לצעוק, ועדיין מבחינת העניין של האתיקה והייעוד המקצועי של כל אחד ואחת מאיתנו, אנחנו כל הזמן מדברים על טיב השירות ועל איך משפרים את השירות, יותר מזה, כרגע אני רוצה לצטט את פרופסור יונה רוזנפלד, הוא מדבר על "ממציאים חברתיים" אין מקצוע בתחום הטיפול שיותר מעבודה סוציאלית שמשתדל ביותר משלושת העשורים האחרונים כל הזמן להמציא עוד פרויקט, ועוד פרויקט, ועוד פרויקט והיצירתיות הזאת היא זאת שבאה מהמקום החיובי ולמעשה מטילה מעמסה אדירה על העובדים הסוציאליים מכיוון שהם לוקחים על עצמם עוד ועוד אוכלוסיות בטיפול. העניין האחרון זה החקיקה, החקיקה המתבצעת בכנסת, מבחינתנו היא ברוכה במובן האידיאולוגי, יש לנו בעיה חמורה איתה במובן המעשי, כל חוק טוב שנחקק, אני אקח לדוגמה את חוק פעוטות בסיכון, הוא נפלא, הוא נהדר הוא בא ומגדיר את זכותו של ילד לקבל שירות מעצם הנזקקות שלו, נפלא, אבל כדי לבצע את החוק הזה, פתאום בכל אחת מלשכות הרווחה נוצר תהליך שגוזל את זמנם של העובדים הסוציאליים ולא מאפשר להם לבוא ולהתעסק בזה, וזה רק חוק אחד. איגוד העובדים הסוציאליים בראשותי, אנחנו החלטנו שאנחנו לא הולכים יותר עם הזרם, אנחנו לא מוכנים יותר לשתוק, לכן הכרזנו על סכסוך עבודה, אנחנו נמצאים בעיצומים מאז ה- 10 לאפריל, ואני רוצה לומר דבר אחד, אתם, אני אומר אתם ואני באופן כללי מוכלל, אני מדבר על השלטונות, אתם מכריחים אותנו את העובדים הסוציאליים לבוא ולהיכנס לאותו מצב שאנחנו ממש לא רוצים להימצא בו - העיצומים, אני עובר יום יום את החוויה שעובדים סוציאליים רבים איתי איך לא לבצע את העיצומים, ואני מסביר להם שמטרתם של העיצומים היא כזאת, שהם דוחקים את המצוקה של הרגע, כי אם אנחנו רוצים פתרון לטווח הארוך אנחנו חייבים לבוא ולהיאבק על משהו שאולי מדינת ישראל לא מספיק חושבת עליו. אני ראיתי פה את העבודה המאוד יפה ששלי התחקירנית של הכנסת הכינה, והיא תמיד עושה עבודה מאוד יסודית ורצינית, ואת טלי, ואת העבודה של אנשי השלטון המקומי, חשוב מאוד, המרכז לשלטון מקומי, מכיוון שהם אלה שמבצעים את חוק שירותי הרווחה במדינת ישראל, הם מכירים היטב היטב, כל ראש רשות ניתקל במצוקות האלה כאשר העובדים הסוציאליים מהווים באיזה מקום גורם ביניים מתווך, אבל בסופו של דבר גם הוא מכיר את הדברים. למעשה העיצומים שלנו, ואני אומר פה את זה כרגע בצורה ברורה ביותר, העיצומים שלנו צודקים, העיצומים שלנו נכונים, ואנחנו עם צדקת הדרך הזאת נמשיך עד שבאמת אנחנו נראה שיש לעניין הזה תשומת לב באופן שתעניק למדינת ישראל רשת בטחון סוציאלי ראויה. היו"ר יצחק גלנטי: תודה רבה אדוני, הייתי מבקש בשורה אחת, תאמר לי. מה אתם מבקשים? יצחק פרי: איגוד העובדים הסוציאליים אינו מכון מחקר, אין לנו את הכלים הנחקרים לבוא ולעשות את זה, אנחנו בעצם מייצגים, הרי אני בכל פעם שאני בא ללשכת הרווחה, אומר לי עובד סוציאלי "תגיד לי איציק, 200 תיקים זה בסדר? 300 תיקים זה בסדר?, אני אומר לו, לא, ברור לחלוטין, אני כרגע משתמש אך ורק בנתונים של משרד הרווחה, וממשרד הרווחה באמת לאורך כל הדרך מכירים את הנושא, מבינים את הנושא, ואומרים שאכן קיימת בעיה, הנתונים הכללים של משרד הרווחה מדברים על 1,000 תקנים שחסרים, נתון סוף סוף שמשום מה לא קיבל שום משמעות פורמאלית, כבר התקיימו עיצומים לפני 4, 5 שנים, ועל פי הצעה, היתה אז מלכודת, מכיוון שאיגוד העובדים הסוציאליים הפסיק את העיצומים של פקידי סעד לסדרי דין ולחוק הנוער. היו"ר יצחק גלנטי: עד כמה שזכור בשנת 1989, היו גם כן אותם עיצומים, לא? יצחק פרי: בשנת 1989 גם היו אותם עיצומים, אני כרגע רוצה לבוא ולהציג שלמעשה, מידי פעם גורמים לנו להתפוגג עם העיצומים האלה, אני כרגע אומר שלפני 4.5 שנים הוקמה וועדה פנימית בתוך משרד רווחה, בראשותו דאז של המשנה למנהל הכללי חיים פוזנר, לגבי פקידי הסעד לחוק הסעד הוא אמר - על 35 ילדים לטיפול, על פקידי סעד לסדרי דין – 45 ילדים, איך אומרי,ם כפקיד סעד לבדוק את עבודתי, זה חלום נפלא, נהדר, הבעיה היא שהמסמך הזה, והוא מסמך מאוד רציני, היינו שותפים בו. היו"ר יצחק גלנטי: אני מבקש להתרכז, אני ביקשתי לדעת מה אתם רוצים? יצחק פרי: הדרישות שלנו, מבוססות על סמך מה שמשרד הרווחה אומר, כמשרד מקצועי הוא בהחלט מקובל עלינו, כמובן שאנחנו נרצה שיכנס מנגנון שיבדוק את הדברים לטווח הארוך, כי השינויים והדינמיקה שקיימת באוכלוסיית מדינת ישראל צריכים להיבחן כל הזמן, ושלא כל פעם נצטרך לעיצומים כאשר המצב מחמיר. היו"ר יצחק גלנטי: אני חוזר ושואל, אני מבין מדבריך, אתה מבקש 1,000 תקנים. יצחק פרי: אמרתי למשרד, ומה שיעמוד כנר, לעניין הזה, לרגליי אלה שידונו בזה, באמת אותה ועדה של חיים פוזנר שבאה ובחנה את הדברים בצורה הכי מקצועית שישנה. היו"ר יצחק גלנטי: בסיכומו של דבר, אם התקנים יוגדלו, אני לא יודע אם ל- 1,000, אז בכך בעצם מתבטלת הסיבה לעיצומים. יצחק פרי: אני רוצה שיהיה ברור דבר אחד, לפני 4.5 שנים במילים החזירו אותנו, הפעם עד שאנחנו לא נראה באופן חד משמעי. היו"ר יצחק גלנטי: אני לא מבקש מילים, אני בא ושואל, אני מנסה להתרכז. יצחק פרי: כן בתנאי שמה שנקרא סגור, סגור כמו שצריך. היו"ר יצחק גלנטי: הדרישה שלכם בכל מקרה היא להגדיל את התקנים, נקודה, אם זה יגיע ל- 1,000 אז מה טוב, אוקיי. תודה רבה לך אדוני, אני הייתי מבקש את הנציג של הביטוח הלאומי. אין. משרד הרווחה בבקשה. חיים געש: ראש המועצה פרדס חנה-כרכור, ויושב ראש וועדת הרווחה של המרכז לשלטון מקומי, יש תחושה של "דה-ז'אוו", אנחנו מדברים כבר שנתיים ושלוש על תוספת תקנים. עוצמה של חברה נמדדת בין היתר ביכולת שלה לטפל בחוליות החלשות, בסופו של דבר אם לא תטופלנה הן תגרומנה לחברה לא להיות חזקה, יש מספר פרמטרים שמרכיבים את היקף כוח האדם הנדרש לטפל בבעיות רווחה, האחד, גודל האוכלוסיה, ואוכלוסיית מדינת ישראל גדלה מאוד, אנחנו חוגגים עכשיו 60 שנה, דבר שני, היכולת לתת מענה לצרכים משתנים, הנה התפוצצה בועת ההייטק והתרגלנו לראות אנשים שנוסעים בג'יפים של מיליון שקל, אלה הצטרפו לאוכלוסיית הרווחה היום, יש פרמטרים נוספים ואני לא אכביר מילים, אין לי ספק שיש הכרח להגדיל את התקנים, יש צורך לראות לאן ילכו התקנים, זו בעיית תקצוב בגלל שיטת ה- matching שבאופן האבסורדי הרשויות העשירות נעשות עשירות יותר וחזקות יותר בטיפול ברווחה, זה נושא שצריך טיפול אחר ושונה, יש הכרח בהגדלת התקנים, יש הכרח בהגדלת תקציב משרד הרווחה בנושא העסקת עובדים. המרכז לשלטון מקומי עומד ומגבה בגיבוי מלא את העיצומים שמפעילים שירותי הרווחה. אני לא רואה בזה, זו תקופה של טרום בחירות, זה חלק מהשירות שאני צריך לתת לתושבים שלי ואני לא נותן אותו, ואני חד משמעית הורתי למנהלת לשכת הרווחה אצלי לקיים את העיצומים במלואם, אין דרך אחרת במדינה שקצב החיים בה הוא: אירוע, פיגוע, פריימריז, להביא לידיעת הציבור שיש דברים אחרים חוץ מפיגוע, אירוע ופריימריז, יש חברה חיה נושמת, היא זקוקה לטיפול, הבעיות שלה משתנות כפי שהמציאות משתנה, יש הכרח להביא את זה לידי ביטוי. מדינת ישראל החליטה שהיא עושה רווחה, מה שבמשך הרבה שנים לא היה חשוב לה, ומספר שנים רב מידי לא היה שר רווחה בכלל, היה נוח לדרוך על הדבר הזה, צריך לעשות עדכון לתהליך. כפי שאמרתי, אנחנו תומכים בעיצומים ומגבים אותם ועומדים מאחורי הדרישה להגדלת התקנים. היו"ר יצחק גלנטי: תודה רבה אדוני ואני מבקש בנקודה זו, אני אתייחס בין היתר לדוח מבקר המדינה, כאשר במפורש הוא קם ומצביע במלוא התוקף על כל הנושא של ה- matching, אתה אדוני הערת לגבי זה ואכן מסתבר בין היתר שמשרד הרווחה מעביר את תקציב הלא המנוצל לרשויות החלשות ולרשויות החזקות, ובין היתר הוא הרי לא מנוצל בגלל שיטת ה- matching, שוב מצוין שם, אני קורא לזה כך, העשירון העליון משקיעים סכום של 3,522 שקל למטופל, ושוב כתוצאה מה- matching בעשירון התחתון משקיעים 869 שקל בלבד למטופל, אני לא הלכתי ובדקתי איך זה מתחלק בחתך בין פריפריה למרכז, אני מניח שגם שם, נקרא לזה, הנתונים צורמים את העיניים, מעבר לזה על פי הדוח חסרים 212 תקנים לפי הנוסחה, כאשר במציאות אתם מצביעים, גורמים נוספים מצביעים על כך שחסרים כ- 1,000 תקנים, ומכאן שגם אם נדון בכך ונקבל אך ורק על פי הנוסחה שזה 212 תקנים חסרים, אזי גם זה מצביע ללא צל של ספק על העומס ההולך ועולה על כל מטפל. אנחנו צריכים לתת את הדעת להתייחסות הזו של מבקר המדינה, ומן הדין שהתייחסו לזה גם הגורמים האחרים, וכאן אני מתכוון הן למשרד הרווחה, הן למשרד הבריאות, הן למשרד האוצר ואולי הנכון יהיה לתקן את השיטה או את הנוסחה שלפיה הדברים מתקבלים. נחום איצקוביץ: לפרוטוקול, אני המנהל הכללי של משרד הרווחה, ברשותכם אני אפתח ואומר שלפני היותי המנהל הכללי במשרד ובכלל בממשלה, רוב שנותיי ביליתי בשלטון המקומי, הייתי ראש מועצה שלוש קדנציות בעמק חפר, מכיר מקרוב ובאופן הדוק את העבודה של המחלקות לשירותיים חברתיים ואת האנשים שנמצאים בתוך המחלקות, את העובדים הסוציאליים, ועובדי הסמך מקצועיים, הקהילתיים והאחרים. למרות שזו ישיבה שעוסקת במשבר, אני לא יכול שלא לציין שמדינת ישראל חוגגת 60 שנה מאז שהיא קמה ונוסדה, יש מערך של שירותים חברתיים ענף, מגוון שלא צריך להתבייש בו כי אם אנחנו צריכים לשאוף להרבה יותר ממה שנמצא כעת, אחד הנדבכים החשובים ביותר במימוש מדיניות הרווחה במדינת ישראל, למחלקות לשירותים חברתיים שנושאות על גבן את עיקר הפעילות בשטח במצוקות ובמעשים של החברה הישראלית, אני מוצא לנכון לומר בשמו של השר יצחק הרצוג, בשמי, ובשם הנהלת המשרד שאנחנו מכירים ומוקירים את עבודת העובדים סוציאליים במדינת ישראל, הן אם זה במחלקות והן אם זה בשירותי הרווחה האחרים, המצוקה שמצויה מערכת הרווחה היא פועל יוצא ומתמשך, לא של שנת כהונתו של השר יצחק הרצוג, וגם לא בשנת כהונתי שלי כמנהל הכללי, זה תהליך ארוך וצריך לבחון אותו ובחלקו גם נבחן על ידי מבקר המדינה וגם על ידי משרד הרווחה, ולכן אנחנו יכולים לומר בפה מלא, בפתח דבריי, שאנחנו מבינים, שאנחנו מזדהים ומקבלים את הדרישה הבסיסית, אנחנו כמשרד ממשלתי, משרד הרווחה המופקד על הנושא, את הדרישה הבסיסית שפער התקנים בכוח אדם במחלקות לשירותים חברתיים, הוא פער בלתי נסבל, הוא פער שאינו נכון, הוא פער שפוגע במידה רבה בהספקת השירותים הנדרשים, באיכותם, בזמינותם, בטיבם ובמענה המידי שצריך לתת לכל מי שזקוק לשירותים הללו. אני מוצא לנכון לומר כמה משפטים, ולא כאן המקום לדבר על כל שיטת ה- matching, אני חושב שזה דיון שעומד בפני עצמו, הוא צריך להתנהל גם מול המרכז לשלטון מקומי וגם מול האוצר, ויש לקיים על כך דיון מיוחד, אני יכול רק לומר שמאז שנכנסנו לתפקיד אנחנו פועלים בשיטה שאנחנו קוראים לה "שינוי נקודתי" ב- matching ובכל פרויקט חדש שנכנס, המשרד מכניס מפתחות סוציו-אוקונומיים, אני לא אפרט את מספר הפרויקטים האחרונים שהכנסנו לתוך המערכת, ואיננו פועלים לפי השיטה הרגילה של 75/25, די אם אזכיר את הפרויקט הלאומי לנוער בסיכון, שהוא פרויקט שבסופו של דבר בהבשלה מלאה יגיע למיליארד שקל בשנתיים הראשונות, גם לרשויות החזקות שיעור ההשתתפות הוא אפס, שיעור המימון הממשלתי הוא מאה אחוז, וכמובן בתום השנתיים, במהלך השנתיים נגיע להבנה עם השלטון המקומי ועם האוצר על שינוי בשיטה, שיטת ה- 'matching ויתרה מזאת המרכיב של נוער בסיכון שיתחיל בשנת הכספים 2009, בהנחה שלא יחתכו לנו את התקציב, זה הקיף תקצבי, תוספת של 30 מיליון, נפעיל את השיטה שלוקחת בחשבון שרשות חזקה ורשות חלשה לא חד הן, וצריך לרשויות החלשות לתת מקדם מימון שונה מאשר לרשויות החזקות. יתרה מזאת על פי הנחיה כתובה שלי, ברורה, לקראת שנת הכספים ובהתייחס לדוח מבקר המדינה, כפי שהקראת, נתתי הנחיה למחוזות לתת העדפה מלאה בכיסוי גירעונות תקציביים מכל הסוגים והמינים ברשויות המקומיות, קודם כל החלשות, 1-5 ובפריפריה, ורק לאחר מכן ברשויות החזקות שיכולת הניצול שלהן היא גבוהה יותר בגין שיטת המימון המסורתית הקיימת כאן. למיטב ידיעותיי על פי הדוח שקיבלתי מאגף התקציבים שלנו, אכן רובן של הרשויות החלשות שבעבר לא זכו לקבל באופן מלא כיסוי גירעונות על פעילויות שהם ביצעו ומימנו, קיבלו כיסוי גירעונות, אני מניח שנוכל להמציא את הדוח הזה גם למרכז השלטון המקומי בוועדת התיאום, יהודית תוכל לעשות את זה ונוכל להראות את זה בכל מקום. באשר לנושא עצמו שהוא נושא כבד ביותר, השר יצחק הרצוג ביקש ממני ואנחנו בימים האלה מקיימים וועדה שתעסוק ברפורמה שתעסוק באגף לשירותים חברתיים, שכן גבולות הגזרה של העובד הסוציאלי הם בלתי סופיים והעומס המוטל עליהם איננו מוגדר, מסגרת התפקידים שלהם איננה מוגדרת. היו"ר יצחק גלנטי: האם זה יחייב תוספת תקנים גם? נחום איצקוביץ: בהחלט, כן, בלי ספק, אני רוצה לפרט מדוע אי אפשר לעסוק בתקנון בלי שקבענו לעובדים הסוציאליים, איתם ביחד, עם האיגוד, עם האקדמיה, עם השלטון המקומי, את גבולות הגזרה, שכן הממשלה והכנסת,ירום כבודה, בחקיקה ממשלתית כפי שיצחק פרי אמר, מטילים עומסים נוספים ללא כיסוי תקצבי וללא כיסוי של כוח אדם, גם כאשר מכסים פעולה, למשל פעולה של הקמת מקלטים לנשים, או מקלט לגברים מכים כמו שלאחרונה הוקם מקלט לגברים מכים שצריך לעבור תהליכים מסוימים של טיפול, אבל מי שמטפל בסופו של דבר ומי ששולח לשמם זה שילוב של העובד הסוציאלי בשטח עם העובדים שלנו, עם פקידי הסעד, עם קציני המבחן, זאת אומרת שהעבודה הזו וכל פרויקט חדשני שקם או בכל חקיקה חברתית חדשה שמגיעה לשטח, כאשר לא מגדירים מראש את התקציב ולא מגדירים את כוח האדם למשרד, ולא מגדירים מראש את כוח האדם הנדרש לרשויות המקומיות, למחלקות, אנחנו מוצאים את עצמנו באופן אוטומטי במטלה נוספת ללא כיסוי בכוח אדם. אני מחזק את ידיו של יצחק פרי שאמר כאן בפירוש, חוק פעוטות בסיכון נחקק על ידי כנסת ישראל, הוא מטיל מטלה קשה מאוד על העובדים הסוציאליים בשטח, אבל לא נתן להם תגבור של משאבים. אני פונה אליך אדוני היושב ראש, חקיקה חברתית זה דבר נכון, אבל חקיקה חברתית שמעמיסה עומס ללא מענה בתקנים, בתקציבים, יוצרת פגיעה בשירות ופוגעת בתשתית החברתית של השירותים החברתיים במדינת ישראל, לכן אני מבקש, תמיד שיש דיונים אם זו הצעתה חוק ממשלתית או אם זו הצעת חוק פרטית, ומתחנן לפעמים בפני חברי כנסת שרוצים לעשות V על חקיקה חברתית, אינכם יכולים להבין מה אתם עושים לשטח, זה חוק נהדר אבל לשטח זו מעמסה שאין לה פתרון, לכן יש חשיבות גדולה למה שאתה אומר. היו"ר יצחק גלנטי: לפני שאתה ממשיך, וסליחה שאני קוטע אותך, הייתי מבקש ממך לדעת כמה זמן צריך לכם כדי לבדוק את הרה-אורגניזציה הזאת, היתכנות הרה-אורגניזציה הזאת שמתוכננת על ידכם, בין היתר גם בנושא בדיקת הגזרות של מטפלים שדיברת עליה, כיוון שאנחנו אמורים ברגע זה גם לחפש דרכים לפתרון, עד כמה שניתן פתרון בזמן הקצר שעומד לרשותנו, ומאידך מחשבה ארוכת טווח בלי שהיא גם טובה. נחום איצקוביץ: אני אתייחס לזה ברשותך, אני חושב שהעובדים הסוציאליים שנמצאים כאן יודעים היטב, אני הייתי ראש רשות שלוש קדנציות, לראש רשות, יש לו בעיה, הוא לפעמים לא בורר אם זה שייך לחינוך או אם זה שייך לספורט, הוא אומר "קודם כל הרווחה, טפלו בעניין", צריך לקבוע את גבולות הגזרה, לקבוע את גבולות הגזרה זה לא תהליך פשוט, ובטוב ליבם של העובדים הסוציאליים הם גם לוקחים כל דבר, כי מי שהולך להיות עובד סוציאלי, המבנה, ותסלחו לי אלה, המבנה האישיותי שלו הוא כזה שמכיל כל כאב בשטח, אני אתן לך תשובה עניינית אדוני היושב ראש בעניין זה. קריאה: ברגע שה שמת לנו מדליה על החזה ואנחנו מודים לך. נחום איצקוביץ: הרקע שלי הוא לא רק, כפי שאתה יודע, הוא לא רקע של רק עבודה כאן, אני רוצה להגיד שגבולות הגזרה של התחום שלכם שלא כל ראש רשות ולא כל חבר כנסת ולא כל שר בממשלה יטיל בלי סוף מטלות מקצועיות, ואם הוא מטיל אז שיהיה בזה שכר בצידה. רונן פז: למה אתם לוקחים? למה אתם לא שמים תעדוף? נחום איצקוביץ: אני לא עובד סוציאלי, תשאל כאן את מנהלי המחלקות ושל החברים. קריאה: בזה שהם יעשו תעדוף הם יכולים לסחוט עוד תקנים. נחום איצקוביץ: בואו נניח את הוויכוח הזה לרגע, זה ויכוח מסוג אחר, אני רוצה לומר לגבי עבודת הוועדה ואני רוצה להתייחס לשאלתך, בראש כל עבודה של וועדה שלא תגובה בהחלטה מסודרת גם מפה וגם מהממשלה ,שמכניסה לתוכה את האוצר, דינה של וועדה כזו כדינם של ועדות קודמות שצוינו כאן, ולכן אם יורשה לי להציע הצעה שאתה תסכם אותה כמובן, שכל וועדה שתוקם על ידי משרד הרווחה לבחינת העומסים, גבולות הגזרה של העובדים הסוציאליים, הסדרת התקנים, היא צריכה להיות כאשר אגף התקציבים יושב בתוכה כי אחרת, אני חשבתי אגב שמשה בר סימנטוב מאגף התקציבים יכבד אותנו בנוכחותו, הוא לא הגיע לכאן. היו"ר יצחק גלנטי: אני מבקש להוסיף את זה לסיכום הדברים את אי התייצבותו של נציג מטעם האוצר, יש זה בזה טעם לפגם. נחום איצקוביץ: ובכן אני אומר כך, באשר לטווח הקצר, אנחנו יכולים לתת ואנחנו מנהלים משא ומתן עם האוצר כבר מספר חודשים, ומשא ומתן שיקבל יתר חיזוק עם כניסה ללוחות זמנים לקראת דיוני תקציב 2009, אנחנו ניתן בלוחות הזמנים הללו הצעה מפורטת לסגירת הפערים, אנחנו נעשה את זה בצורה מתוקנת ומתוכננת, אני יכול לומר שרק על בסיס הנוסחה הקיימת יש לנו מחסור של 221 תקנים, לא צריך לעשות הרבה עבודת בית כדי להגיד עד שנגמור, בואו ניתן קודם כל מנה ראשונה של 221 תקנים לרשויות. היו"ר יצחק גלנטי: את זה אפשר לבצע כבר עכשיו? נחום איצקוביץ: כן, זה במיידי, זה מיידי. היו"ר יצחק גלנטי: אז מה מונע לבצע את זה? נחום איצקוביץ: זה בהסכמת האוצר, אני רוצה להסביר את התהליך, מי שמתקנן כוח אדם, הרי בסופו של דבר מי שמתקנן כוח אדם, מאשר תקציבים כולל ייעוד סעיפי התקציב זה אגף התקציבים, לכאורה אם הייתה לי יכולת וסמכות לפי כללי המשחק במדינה שבה יש קצת יותר סמכויות למשרדי ממשלה, ואינם נמצאים בידיים של גוף אחד, אז היינו עושים תעדוף כזה ואחר ומחליטים את ההחלטות שלנו, מאחר ובניהול המשא ומתן מול אגף התקציבים, הוא אינו מוכן לתקנן אותנו, ואינו מכון לתקצב אותנו, אגב זה לא סכום שבשמיים, 250 עובדים סוציאליים על פי המפתחות הקיימים זה 25 מיליון שקל. שלמה (נגוסה) מולה: זאת אומרת אין לך, אתה אומר שכרגע "אני מוכן מחר לתת "255, אבל כרגע אין לך ואתה לא יכול לתת. נחום איצקוביץ: נשאלתי על ידי היושב ראש האם ניתן לממש במיידית עד שהוועדה לרפורמה תיתן את דעתה, אז נתתי תשובה שבמיידית אנחנו מסוגלים לבצע על סמך הנוסחאות הקיימות מענה מיידי. היו"ר יצחק גלנטי: 25 מיליון שקל זה לשנה? נחום איצקוביץ: בסיס התקציב 250 עובדים, זה לא בשמים. היו"ר יצחק גלנטי: 250 עובדים, אנחנו הרי נמצאים במחצית השנה, נכון לרגע זה אם אנחנו מדברים. נחום איצקוביץ: הם מדברים איתי על 2009 לא על השנה. היו"ר יצחק גלנטי: אנחנו במאי, אני מחפש פתרון מיידי, אז זה 12.5 מיליון שקל. נחום איצקוביץ: אנחנו מסוגלים תוך פרק זמן. עובד סוציאלי עולה 130,000 שקל בשנה, אני לא מסתיר את זה, את יודעת את זה בדיוק כמוני גברתי. קריאה: אני רק אמרתי זולים. נחום איצקוביץ: אתם לא זולים, לחלוטין, זה שאתם מקבלים משכורת מסוימת זה לא הופך אתכם לזולים, סליחה אני לא מקבל את ההגדרה. קריאה: מבחינה כלכלית, אני דיברתי. נחום איצקוביץ: אני רוצה לציין כמה דברים, בכל אופן לטובת הפרוטוקול, תקני כוח אדם של העובדים הסוציאליים שמועברים לשלטון המקומי זה 3,467 או 3,468 תקנים, מספר העובדים הסוציאליים – 4,179 עובדים מתוכם 2,305 עובדים סוציאליים שעובדים במשרה חלקית, אחוז העובדים במשרה חלקית זה 55%, זו בעיה מבנית כשלעצמה, ואם יורשה לי לומר ואל תפגענה הנשים כי זה רק לזכותכן, 89% כמעט 90% אלה הן נשים שעוסקות בעבודה סוציאלית, ואנחנו כפי שאמרתי חסרים לנו 221 תקנים, המחסור הזה לא צוין כאן, גם 150 תקנים שהוספנו השנה, 85 תקנים הוספנו לוועדות החלטה בנושא של ילדים ונוער בסיכון, ועוד 65 עד 70 תקנים, בימים אלה יקבלו על פי חוק ביטוח סיעוד, אני אומר שגם זה לא מספיק, מעבר לתקנים האלה שהם תקנים מיוחדים שהשגנו לאחרונה, בכל אופן 150 זה לא הולך ברגל, יש לנו מחסור של 221 תקנים לפי המפתחות. היו"ר יצחק גלנטי: מעבר לאלה. נחום אאיצקוביץ: מעבר, כי אלה לא בתוך המפתחות, אלה ייעודים, לכן אני חושב שהמשרד ערוך כדי לתת מענה מיידי, אנחנו נמשיך, השר יצחק הרצוג ואני, לנהל את המאבק באוצר, אני מקווה שזה בדיוני התקציב, גם פה הוועדה תסייע לנו, חברי הכנסת יסייעו לנו, ולטווח הארוך אין ספק שצריך לעשות עבודה יותר מקיפה כדי לפתור את הבעיות במשרד הרווחה ובשלטון המקומי, אנחנו נעשה את זה בשיתוף, אני חושב שאפשר לגמור את עבודת העבודה בין שישה לתשעה חודשים, אם כל הגורמים הנוגעים לעניין יסייעו בידינו, השלטון המקומי, האקדמיה, איגוד העובדים הסוציאליים, ואחרים ומלבד, אני רוצה לתת דגש פעם נוספת חקיקה חברתית חדשה שיבוא בצידה תקציב ותקנים של כוח אדם. היו"ר יצחק גלנטי: תודה רבה למנהל הכללי של משרד הרווחה, אבקש את חבר הכנסת שלמה (נגוסה) מולה. שלמה (נגוסה) מולה: אדוני היושב ראש, האמת כשיצחק הרצוג התחיל בתפקידו כשר הרווחה אני תליתי הרבה תקוות, אני חשבתי שהוא יטפל בסוגית תקני כוח אדם ובקשיים של העובדים הסוציאליים, אז אני מצטער שלפחות עד עכשיו חוץ מלהגיד שיש, קיים עם האוצר אני לא רואה שיש לכם איזו תכנית אופרטיבית, זה נורא חבל. הדבר שאני רוצה להגיד לעובדים הסוציאליים, תפסיקו להיות נחמדים, אם אתם תמשיכו להיות נחמדים אף לא יתייחס אליכם, ראו מה שקרה עם סגל האוניברסיטאות וכן הלאה, משיגים הישגים, לצערנו הרב בצורה קצת אלימה, נקרא לזה אלימות מילולית, אני חושב שהמקצוע הזה שנקרא עבודה סוציאלית והעובדים הסוציאליים, העיסוק שלהם, ואם אנחנו רוצים להיות חברה יותר נורמאלית, יותר איכותית, יותר טובה שהיא לא רק מקדשת את העשירים, כל בוקר אנחנו מתעוררים ורואים את הפרשנויות כמה שהכלכלה הישראלית צומחת, ובכלל המיתון לא אצלנו, ואנשים שכחו שיש אנשים רעבים, יש חולים, יש חד הוריות, יש קשישים, יש כאלה שהם מקבצי נדבות, ויש ילדים בסיכון, אף אחד לא זוכר את כל אלה, ואני חושב שלכל מי שיש מצפון חברתי צריך לבוא ולומר, רבותיי המקצוע הזה - עבודה סוציאלית, העיסוק של העובדים הסוציאליים ומה שהם עושים זה קודש קודשים, אם אנחנו לא נתייחס לעניין הזה, באמת אנחנו רוצים לעשות תיקון חברתי, מי מגיע בסך הכל לקבל שירותי רווחה? או מסוממים, או נערות במצוקה, עולים בסיכון ולכן אני חושב שאם אנחנו רוצים לעשות תיקון חברתי אמיתי, צריך לתת את הכלים לעובדים הסוציאליים, את התקציבים לשירותי הרווחה, לא רק לתת תקן של עובד סוציאלי אלא לאפשר לו לעסוק ברווחה, מקובל עלי לחלוטין מה שאתה מבקש, אם מחוקקים חוק, חוק בנושאים חברתיים ולא נותנים כלי - יכול להיות שזה יפתור את הבעיה. ישנה דרך, לצערי הרב לחייב את האוצר ואת הכנסת, אני חושב שאנחנו צריכים לפנות לוועדת הכספים לייצר קאורולציה שאומרת שאנחנו לא נעביר שום העברה תקציבית, לשום דבר שהאוצר מבקש אם לא יפתרו את בעיית העובדים הסוציאליים, את זה ניתן לעשות ואני רוצה לבחון את חברי הכנסת שאומרים שהם חברתיים, וישנם הרבה חברי כנסת חברתיים, אני רוצה לבחון הלכה למעשה, אם באמת בוועדת הכספים אנחנו נודיע לממשלה כחברים בוועדת הכספים שאם לא פותרים את בעיית העובדים הסוציאליים מהר אנחנו לא נוכל להעביר שום העברה תקציבית, אני רוצה לראות איזה שר או פקיד אוצר שאומר-אני מנפנף לא איכפת לי, אני חושב שזו הדרך היחידה כדי להתמודד עם הבעיה הזאת, אני לא חושב שצריכים לחכות ל- 2009, וצריך לבוא ולהגדיר, אני לא בטוח שניתן לפתור את כל הבעיות אבל לפחות עם מה שניתן כרגע להתמודד בצורה אפקטיבית, אם אנחנו מדברים על כ- 13 מיליון שקל במיידי כדי לאפשר ל- 230 עובדים סוציאליים להיכנס, תאמין לי, אם התבשרנו היום שיש עודפים של כסף, חמישה חודשים הצמיחה הטובה ביותר בעולם של ישראל, תאמין לי 18 מיליון שקל זו לא בעיה להשיג. תודה רבה. היו"ר יצחק גלנטי: תודה רבה לחבר הכנסת שלמה (נגוסה) מולה. מחיאות כפיים. היו"ר יצחק גלנטי: רבותיי, לא נהוג פה מחיאות כפיים. קריאה: רק חבר כנסת אחד כאן? היו"ר יצחק גלנטי: למה אני לא חבר כנסת? בינתיים אני כן, אולי בהמשך לא. קריאה: אני רואה את השלטים הריקים. שלמה (נגוסה) מולה: כדי להגן על הקולגות שלי, מנהלת הישיבה ביקשה ממני להתנצל היא תגיע אליכם להפגנה להזדהות, דבר שני מתקיימות פה וועדות וישנה חלוקה של העומס, אני יצאתי ונכנסתי ואני שוב אצא, יש לנו בעיה של עומס. היו"ר יצחק גלנטי: גברתי אני בפתיחת הישיבה ציינתי ואולי הפתרון הוא לצמצם את מספר הוועדות ואז הלחץ יהיה דומה למה שקורה היום אצל העובדים הסוציאליים, צריך למצוא אך דרך המלך בין זה לזה, על כן פנים אני הייתי מבקש את יושב ראש השלטון המקומי כיוון שגם הוא לחוץ בזמנו, גם הוא צריך להופיע בו זמנית בכמה וועדות, בבקשה עדי אלדר. עדי אלדר: תודה רבה, אני מבין שחיים געש אמר כבר את עמדת השלטון המקומי, אבל אני רוצה לומר שהלב של השלטון המקומי זה העובדים הסוציאליים, נשמה, אני אומר את זה לא סתם כי העובדים הסוציאליים עושים את העבודה הקשה ביותר במגזר הציבורי, אין עבודה יותר קשה משאר העבודה של העובדים הסוציאליים, אני גם חושב שאם שואלים אותי, אומנם זה לא על הסדר היום כאן אבל אני חושב שהם גם מקופחים מבחינת שכרם, אחרי שהמורים קיבלו, אני חושב שהגיע הזמן שהעובדים הסוציאליים יאמרו משהו שאולי מתביישים בו, בתחום התמורה שהם מביאים בעצם הביתה, אם בתחום התמורה אם זה מבחינת יציאה אולי, אני חושב שעובד סוציאלי מגיע לו בדיוק כמו מורה לצאת אחת לשש שנים לשנת שבתון בתשלום, ולתת לעובד הסוציאלי קצת לנוח, הוא עובד בלחצים אדירים, אני רוצה לומר לעובדים הסוציאליים, אנחנו אתכם במלוא מובן המלה, אנחנו אתכם ואני אומר את זה עכשיו ליושב ראש שהוועדה, השביתה כבר מורגשת אצלנו, אני אומר את זה גם: לנחום איצקוביץ המנהל הכללי של המשרד, יושב ראש האיגוד, השטח, השטח זה אנחנו, השטח מתחיל להרגיש את השביתה שלכם, אין תשובות לפונים, לא מקבלים פונים חדשים ומתחילות להתעורר בעיות ולא צריך לחכות לאסון חס וחלילה כדי לפתור בעיה. אני מקבל כל מלה שנאמרה כאן, צריך מפה מהוועדה ללכת לוועדת הכספים ולומר מעכבים את כל ההעברות לממשלה, אני הייתי חוסם את הכל עד שלא פותרים את הבעיה של העובדים הסוציאליים. אני רוצה לסכם את דבריי, כי הדברים כבר נאמרו על ידי חיים געש, אני אומר לעובדים חיזקו ואמצו. היו"ר יצחק גלנטי: תודה רבה, אדוני אני נותן בזה את רשות הדיבור ואני אצטרך לסכם כיוון שאנחנו חייבים לעבור לישיבה הבאה. רונן פז: אני מייצג את ההורים המתגרשים שזקוקים לשירותי הסעד לסדרי דין, אני חושב שלא במקרה בכל החומר שחולק פה מוזכרים פקידי הסעד לחוק נוער והעוני. פקדי הסעד לסדרי דין הם בדיוק אותה דוגמה של איש היי-טק עם ג'יפ במיליון שקל, הוא יסחוט מהלשכה לשירותים חברתיים הרבה מעבר ל- 3,500 שקל שהוזכרו כאן, בעבורו יקימו וועדות ובעבורו יעשו את הכל, כאשר למעשה גם הוא לא רוצה את זה, אני חושב שמה שקורה כאן כשמגיעים ללשכות החברתיות מגלים שאותו פקיד סעד לסדרי דין אשר יצטרך לתת תזכיר לאותם הורים שמשלמים אלפי שקלים לעורך דין כדי להתגונן מפני אותו פקיד סעד, למעשה גם לא מקבל את האמון של משרד הרווחה עצמו, היום פקד סעד לסדרי דין בשביל לבקש תזכיר צריך לכנס וועדות, לקבל אישורים מהממונים עליו, וכאשר מומחים נמצאים במערכת, אם היום רונית צור שהיא לא נותנת שירות לבתי משפט, בתי המשפט יסתדרו,יש ברשימת המומחים של יחידת הסיוע שמשרד הרווחה מספק מאה מומחים, אנשים שמתעמתים בבתי משפט, אנשים שיכולים לממן אותם, העלות תהייה קטנה לא רק בשביל משרד הרווחה אפילו להורים שמגיעים לבית המשפט עצמו, מה שקורה בפועל הוא ששירותי הרווחה באופן דווקאי מטרפדים את עבודתם של אותם מומחים, יוצרים רשימות המתנה במקום סדרי עדיפויות, לא מסרבים לעולם לבית המשפט וכאשר כבר ממונה אותה מומחה על ידי המלצה של אותן וועדת תזכירים, וכבר קיבל את שכרו מההורים, חוזרים לשירותי הרווחה ומעתיקים את המלצותיו עבור בית המשפט, כאשר נוצר פה איזה מנגנון של יצירת עבודה יש מאין, יצירת הצדקה ששותפים לה לא רק העובדים הסוציאליים אלא גם המערכות מסביב. היו"ר יצחק גלנטי: אני מבקש ממך לחזור לנושא הדיון בבקשה, בוא לא נכנס להטיל. רונן פז: סליחה שנסחפתי, אני חושב שכמו שאמר נחום איצקוביץ, הבעיה היא בגבולות הגזרה ובהרחבת גבולות גזרה ללא כל צורך, אני חושב שמשרד הרווחה עצמו אשם, ולפעמים הסיבה היא כדי לייצר צורך נוסף מעבר למצוקה הקיימת, ואני לא יודע מה קורה אצל פקידי סעד לחוק נוער. היו"ר יצחק גלנטי: תודה רבה. נחום איצקוביץ: משפט קצר בהתייחס לדובר האחרון, יש לנו את האמון המלא באנשי המקצוע ובפקידי הסעד, הם פועלים על פי החוק, הם עושים עבודה קשה, הם נמצאים בלחץ גם אם יש פה ושם, אף אחד לא מושלם, יש אמון מלא בהם, חלקם נמצאים כאן, זה נושא הדיון כאן. חבל. היו"ר יצחק גלנטי: רבותיי, אני מסכם את הדיון. 1. הוועדה רואה בחומרה רבה את המחסור הקיים בעובדים סוציאליים במחלקות השונות לשירותים חברתיים ברשויות המקומות. מחסור זה המוערך בכ-1,000 תקנים והוא פוגע קשות באוכלוסיות החלשות ביותר בישראל. 2. הוועדה קוראת הן למשרד הרווחה והן לאיגוד העובדים הסוציאליים שאינם חלוקים על הגורמים לעיצומים לפעול במרץ לסיום העיצומים, הוועדה קוראת למשרד הרווחה ולמשרד האוצר להציב נושא זה בסדר עדיפויות גבוה יותר בסדר העדיפויות שלהם. 3. הוועדה קוראת למשרד הרווחה למשרד האוצר ולשלטון המקומי לבחון מחדש את הסדר המימון הקיים בתחום הרווחה, הסדר זה פוגע ברשויות החלשות ביותר ומגדיל את אי השוויון הקיים בין הרשויות בישראל. 4. הוועדה מברכת על יוזמת משרד הרווחה להקים וועדה לעיצוב רפורמה מקיפה במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות ולהגיש את סיכומי הוועדה תוך תשעה חודשים. הוועדה תעקוב אחר עבודת וועדה זו ותדון בהמלצותיה. 5. הוועדה מגנה כל מעשה אלימות נגד עובדי המחלקות לשירותים חברתיים וקוראת למשרד הרווחה לעשות הכל כדי לבער תופעה זו. תודה רבותיי, הנושא הזה תם ונשלם ואנחנו נעבור לנושא הבא. יום השלטון המקומי בכנסת לרגל 60 שנה למדינה ו-70 שנה לשלטון המקומי. מעמדו של פקיד הסעד לחוק הנוער ולסדרי דין, בין חובותיו עפ"י החוק לבין דימויו בציבור. רבותיי צר לי שיושב ראש השלטון המקומי עזב אותנו דווקא כשנושא זה עולה לסדר היום, אנחנו עוברים ליום השלטון המקומי בכנסת לרגל 60 שנה למדינה ו- 70 שנה לשלטון המקומי, אנחנו עוברים לדון כעת במעמדו של פקיד הסעד לחוק הנוער סדרי דין, בין חובותיו על פי חוק לבין הדימוי שלו בציבור. אבקש קודם כל את נציג השלטון המקומי לומר את דברו, בבקשה אדוני. חיים געש: ישנן מספר בעיות פנים בשלטון המקומי שהוא בעצם הגוף שבא במגע עם התושבים להבדיל מהמחוקק שיושב פה ונמצא על גבעה רמה בגבעת רם, כמה דברים שמעצמם טבעם יוצרים קונפליקטים, ואנשים מבלי שמכירים את הדברים הנעשים בשטח, בשומעם את הקונפליקטים נוח להם מיידית להגיד שבעל הסמכות או הרשות הם הרשע מרושע, בעוד שהדברים בדיוק הפוכים. פקידי הסעד באים במקום שבו לחברה היה קשה, או משפחה, לפעמים קטינים או אלה שזקוקים לאפוטרופוס, באופן טבעי, לא טבעי לטעמי, יש הזדהות עם הצד השני כאילו שפקידי הסעד הם הרשעים והאנשים הרעים., חד משמעית זה לא נכון, נעשית כאן מלאכת קודש על ידי שליחי ציבור, אנחנו קוראים בתפילת מוסף של שבת שכתוב ששכר שליח ציבור הוא מידי הקדוש ברוך הוא, אבל במקרה הזה אני חושב שפקידי הסעד עושים שליחות ממדרגה ראשונה, כל התקפה עליהם שלא מעוגנת בעובדות אמיתיות היא התקפה מרושעת והיא נוצרת בין היתר מתרבות הספין, מחפשים כותרת, שזה נחמד לכתוב שקרעו נער ממשפחתו, או קרעו ילדה מהאם שלה, חד וחלק לא נכון, לא מדויק, אני לא אומר שאנחנו חסינים מפני טעויות, מי לא עושה טעות, אבל במקרה הזה נעשית עבודת קודש על ידי אנשים שלקחו על עצמם משימה כמעט בלתי אפשרית, ויכול להיות שחלק מהביקורות היא תוצאה של קנאה, "מי נתן לך את התפקיד של אלקים?", צריך להבין ובוודאי לא יעלה על הדעת שבמוסד הזה, אמרתי קודם בדיון הקודם, יכול להיות שזה נובע מהעובדה שחיים פה באירוע, פיגוע, פריימריז, ולא מקיימים דיונים לעומק אלא מחפשים כותרות ואז גם חברי כנסת מבלי לבדוק את עובדות עולים על הדוכן זורקים אמירה והולכים הביתה, מכפישים ציבור שלם על לא עוול בכפו, בלי לבדוק, בלי לשאול, לא שמעתי שחברת כנסת שהעלתה את הנושא בדיון במליאה הרימה טלפון למנהלת שירותי הרווחה לפני כן, או לראש הרשות המקומית ולשאול, תגיד מה קרה בכלל, מה פתאום? אין דין, אין דיין, חסינות מלאה להגיד כל מה שרוצים מבלי לבדוק ובלי כולם, ואחר כך זה גל ואנשים שהם עושים מלאכת קודש מוצאים את עצמם מתגוננים, הם מגנים על החברה מפני החריגים שלה והם צריכים להסביר, ולזה צריך לעשות סוף, לא לקיים דיון כזה, עם כל הכבוד לכנסת, מעכשיו לעכשיו גם אם זו הצעה דחופה אם לא התקבלה תגובה של הרשות המקומית או של לשכת הרווחה הרלוונטית, אי אפשר לזרוק מוץ באוויר לכל עבר ולהכפיש ציבור שלם. אנחנו עומדים מאחוריהם, הם עושים את העבודה בשבילנו וצריכים לשמור עליהם מכל משמר, ולתת להם מעמד מיוחד מבחינה חוקים, הם פקידי סעד מטעם בית המשפט ולא מטעם עצמם, אנחנו מצפים שהוועדה, אני לא יודע איך מכניסים את זה לתקנות הכנסת, אבל על הסוגיות האלה צריך שתהייה בדיקה לפני כן, לפני שעולים לדוכן וזורקים מוץ. היו"ר יצחק גלנטי: תודה רבה למר חיים געש, אבקש את גברת רונית צור. רונית צור: אני פקידת סעד ראשית לסדרי דין במשרד הרווחה, אני מודה לך ואלו דברים שלא נשמעים במחוזותינו, לא נעים לנו להיות אלה שצריכים להגן על עצמנו, שק חבטות, ושק חבטות שמביא לזה שבסופו של דבר אני וחברתי כשנצטרך אנשים שיבואו למקצוע ואף אחד לא יסכים להגיע כי יש גבול למדליות ולציוני השבח, אנשים לא יכולים לעבוד כאשר כל הזמן מכפישים אותם וכל הזמן מאשמים אותם, והם נמצאים בסיטואציה, ולא נעים להגיד שאותו אדם שדיבר, הוא עוזב את הילדים שלו, הוא מתעלל בילדים שלו, לא לוקח אחריות על המעשים שלו, קל לו להאשים את העובד הסוציאלי שהוא מקבל כסף עבור כל מקרה, יש לו איזה כספומט פרטי והכל עובד איזה אינטרס אישי. האשמות שמוטחות נגד ציבור הבאמת נפלא שיושב פה, יש כאן נציגות מאוד יפה של אנשי מקצוע שיושבים אצלך בוועדה, כי אכפת להם ונאמר שאצלנו דברים לא עוברים לידינו, המשמעות היא שאנחנו באמת נפגעים, אנחנו לא חסומים לביקורת ואנחנו חושבים שצריכה להיות להיאמר ביקרות, אני חושבת שאנחנו נוכל לעשות את העבודה שלנו עד כמה שניתן בשקיפות מלאה, כי זכותו של הציבור לדעת במה אנחנו עוסקים, מה אנחנו עושים. היו"ר יצחק גלנטי: אולי הסברה שיורדת לשורש הנושא. רונית צור: אני חושבת שבתוך המשרד שלי, וכאן המקום לומר שהקדנציה של השר יצחק הרצוג והמנהל הכללי שכרגע יצא ועזב אותנו, כן התקבלה החלטה להקצות תקציב לנושא של הסברה, להקצות תקציב לאיזה משרד פרסום שאולי יעזור לנו אפילו לשנות את השם, אתה יודע המלה פקיד היא מלה בעייתית, פקיד ואני אגיע לסעד, לסעד עדיין לא הגעתי, אבל אני שומעת לפעמים את עורכי הדין באולם הדיונים, כך נעים להם להגיד, "והפקידה הזאת, מה עשתה הפקידה הזאת?", המשמעות, אני חס וחלילה איני מזלזלת בעבודה פקידותית, אנשי המקצוע האלה לא עוסקים בעבודה פקידותית, האחריות המוטלת על כתפיו היא כל הזמן לוודא שהם לא אלקים, כי הם לא אלקים, לעשות את העבודה ולבדוק את עצמם כל הזמן שהם עושים את הדברים לטובתם של ילדים, כן, אנשים שעושים ועושים עבודה מרובה, אנחנו מדברים רק על עבודה בנושא של סדרי דין, הם כותבים 18,000 חוות דעת לבתי המשפט או לבתי הדין הדתיים, זו עבודה עצומה שבמידה ויש ביקורת של פחות מ- 1%. קריאה: כי אין לאן לשלוח את הביקורת. רונית צור: שעובדת שעושה עבודה לטובת ילדים שהם לא יודעים לקום ולהגיד עשו בשבילנו דבר טוב, הוציאו אותנו מהמאבק של אבא ואמא עד כמה שניתן, תמיד יהיו מקרים מאוד מאוד מורכבים ועל זה אני חושבת שאתה דיברת, ואם יהיה מצב, ואני רוצה לומר לך, שאם אני באופן אישי בוועדה שלך, לא כשאתה ישבת בה, הייתי צריכה לקום ולהגן על קהל רחב של עובדים. היו"ר יצחק גלנטי: סליחה, האם אין מקרים של כשל? רונית צור: חד משמעית יש מקרים של כשל. היו"ר יצחק גלנטי: אבל מספיק מקרה של כשל בתקופת זמן כדי להכפיש את כל המערכת. רונית צור: מה שאתה אומר זה בדיוק המצב שהקהל הענק, העצום הזה, שהוא צריך באמת בלי ספק על הדברים שנאמרו בדיון הקודם, אין מספיק כוח אדם לעשות את העבודה, רק בסדרי דין יש למעלה מ- 2,500 משפחות שמחכות להתערבות, אם זה בתחום של האפוטרופסות, אם זה בתחום של אלימות משפחה או אם זה בתחום של ילדי גירושין, פירוד וגירושין, זאת אומרת שעם כל העשייה הנפלאה שנעשית, עם כל זה שבמדינת ישראל בכל שנה יש באמת אלפי ילדים שמחדשים להם את הקשר עם ההורים שלהם כי נוצר נתק, כל העשייה הזאת וגם אם היא קיימת, יחפשו את הספין התקשורתי שאומר "הנה כשלתם", הנה בו נגדע את העץ. היו"ר יצחק גלנטי: תודה רבה, ואבקש את הגברת יהודית גלנץ. יהודית גלנץ: אני רכזת תחום רווחה במרכז השלטון המקומי, את מה שאני רוצה להדגיש, קודם כל איזו נקודה שקצת נטשטשה פה, שפקידי הסעד לסדרי דין ולחוק הנוער מציגים קטינים וחסרי ישע, ולא את ההורים. ההתערבות של פקידי סעד היא בדרך כלל ברגעים הכי רגישים, הכי קשים ולעיתים הכי טרגיים בחייהם ובאופן טבעי עצם ההתערבות מעוררת כעס לפחות מצד אחד, מבני המשפחה, לפעמים כולם כועסים עלינו אבל לרוב לפחות צד אחד, כי מה לעשות? המלצה של פקיד סעד, לגבי ההורים לפחות, היא חד צדדית, כי אם היא ממליצה על משמורת של הורה אחד היא פוגעת בהורה השני, ואם היא ממליצה להוציא ילדים מחוץ לבית מחוק הנוער היא פוגעת בשני ההורים, הכעס הזה, לצערנו הרב מנוצל על ידי העיתונות והתקשורת להכפיש ציבור שלם שכבר נאמר ואני לא רוצה להוסיף, שנאמר שהוא ציבור איכותי, מקצועי ועובד, מה שאולי חשוב להדגיש שההכפשה הזו בסופו של דבר מעבר לפגיעה בעובדים עצמם פוגעת בסופו של דבר באלה הזקוקים לשירות של העובדים הסוציאליים, כי אדם שניגש לעובד סוציאלי ניגש מחוסר אמון, מתוך איזה דימוי שהעובד הסוציאלי הולך לעשות לו רע. היו"ר יצחק גלנטי: תודה ליהודית גלנץ, אבקש את יצחק פרי. יצחק פרי: אנחנו שמענו פה בדיון הרבה פעמים את המושג "עבודת קודש", אני אומר בתור עובד סוציאלי, אני בכל פעם מתקפל נוכח העניין של המונח "עבודת קודש", ראשית מה שאנחנו עושים זו עבודה מקצועית, כל העובדים הסוציאליים הם אקדמאיים שעוברים הכשרה מאוד מעמיקה ומאוד ממושכת כדי לבוא ולהיות פקידי סעד, הם עושים עבודה מקצועית תחת הדרכה של פקידי סעד מחוזיים וליווי שלהם, ככה שמה שנעשה פה זו עבודה מקצועית, זו איננה עבודת קודש, קודם כל זו עבודה מקצועית, יכול להיות שאפשר להצמיד לזה גם את המדליה, אבל אני בהחלט מוכן לוותר עליה, אני קודם כל אשמח שיבואו ויכירו בערך העבודה המקצועית. הדבר השני, העבודה שלנו נעשית בשקיפות המלאה ביותר, משום מה יש לאנשים מאינטרסים עקומים לחלוטין לבוא ולהציג את פקיד הסעד כמשהו שמקבל החלטות בינו לבין עצמו כתוצאה מאיזה עיוות מחשבתי או משהו כזה, או מאיזה שיקולים אישיים. רבותיי, כל ההחלטות של העובדים הסוציאליים ופקדי הסעד מתקבלות קודם כל אם ישנה וועדה לתכניות טיפול, יושבת שם קבוצה של אנשים שיושבת ודנה, שומעים את הפסיכולוג ואת הפסיכיאטר ואת המורה, ושומעים את כולם ובסופו של דבר מנסים לגבש החלטות. היו"ר יצחק גלנטי: במסגרת אותה וועדה. יצחק פרי: במסגרת אותה וועדה ההורים יושבים מההתחלה בין היתר, לנו כעובדים סוציאליים זה ברור לחלוטין שלנו אין סודות עם ההורים, אנחנו שקופים לחלוטין עם ההורים, הרי בסופו של עניין אנחנו נצטרך לייצג את הנושא הזה בבית המשפט, אז מה אני אחביא את עצמי? יש לנו לפעמים קושי לחנך את מורים שבאים לאותה הוועדה לדבר בצורה גלויה לפני ההורים, אבל השקיפות קיימת, והבקרה קיימת קודם כל על ידי אנשי המקצוע, זאת אומרת על ידי אותם אנשים שממונים, פקידת הסעד המחוזית, פקידת הסעד הארצית, אחרי זה גם ישנה אמירה שהשופטים נמצאים בכיסינו, זאת אומרת מה שהעובד הסוציאלי בא ונותן המלצה באותו רגע השופט, סליחה אבל אני אשתמש, אותו אוויל שלא מבין כלום הוא אוטומט של העובד הסוציאלי. היו"ר יצחק גלנטי: אני אשתמש בביטוי אחר, אולי הוא חותמת גומי. יצחק פרי: לא, כי כשאומרים על מישהו שהוא חותמת גומי, אני בכוונה אדגיש את זה כי הרבה פעמים משתמשים ועושים את העיוות האיום והנורא, ואני יודע כמי שהופיע מאות פעמים בבתי משפט, כמה פעמים השופט כן קיבל את דעתי, לא קיבל את דעתי, חוות דעתו, כעס עלי ולפעמים נתן לי ציוני שבח. יותר מזה, אחד הנושאים שמתקפים את פקדי הסעד זה בנושא של חוק הנוער בעניין של צו חירום, צווי חירום, זה קבלת החלטה על ידי העובד הסוציאלי שהיא כעין שיפוטית, אז איך העובד הסוציאלי קיבל את ההחלטה הזאת, רבותיי, מי שלא עמד בלילה לפעמים כשיושבת איתו נערה ומספרת לו "אבא שלי הכה אותי מכות רצח ואני פוחדת לחזור הביתה, הוא הבטיח שהוא יהרוג אותי" והאבא מהצד השני בא ואומר "אני? מה פתאום, אני איתה בסדר גמור רק שתחזור הביתה" אתה נמצא בדילמה איומה כי אתה יודע שאם אתה תטעה, אתה יודע שאם באמת היא תרצח, ואתה צריך לפעמים לקבל החלטה כי אין שיפוטי ואתה מוציא צו חירום, אז הצו החירום הזה מוצא רק אחרי שהוא התייעץ עם פקיד הסעד המחוזי, ועל פי הנוהלים של בית המשפט אתה חייב למחרת להביא את זה לבית המשפט כדי להראות שעשית דבר שהוא נכון. זאת אומרת שהבקרה קיימת פה לכל אורך הדרך. היו"ר יצחק גלנטי: האם בין זה לבין בית המשפט, איננו חייב פקיד הסעד לבוא לראות במציאות, לפחות לעשות ביקור בית? יצחק פרי: בוודאי, בוודאי שהוא עושה. קריאה: זה לא בהכרח, לפעמים פקידי הסעד כותבים החלטות לבתי משפט ללא ביקור בית, וברוב המקרים. קריאה: אתה לא יודע, מאיפה השטויות האלה? יצחק פרי: אנחנו עוסקים במקצועות טיפוליים, אנחנו עוסקים במדעי ההתנהגות, שזה באמת איננו אחד לאחד, זה אינו מדע מדויק, גם אצל רופאים שזה מקצוע קצת יותר עם טכנולוגיות עדיין קורות טעויות. הדבר היחידי בו אנחנו צריכים להיבחן זה האם אנחנו מפיקים לקחים מאותם כשלים, ראשית, ואני אומר את זה כרגע כאיגוד עובדים סוציאליים, אנחנו נותנים את הגיבוי המלא ואנחנו מעולם לא יוצרים מצב שאם מישהו יצר כשל ופגע באתיקה שהוא יישאר במקצוע, אנחנו נהייה הראשונים שנעיף. היו"ר יצחק גלנטי: תודה רבה אדוני, אני בכל זאת מבקש לפחות אלה שנרשמו, שני משפטים כי שוב אנחנו נכנסים לתחומה של הישיבה הבאה מבחינת לוח הזמנים, אני אבקש את הגברת חנה סלוצקי. חנה סלוצקי: אני פקידת סעד ראשית לחוק הנוער, ראשית אני רוצה לפרט את האירוע שקורה, אני רוצה לברך את השלטון המקומי על היוזמה ועל מה שנעשה, כי לא זכור לי דיון על הנושא ועל התחום שלנו בוועדה כזאת מבלי שקודם כל תוקפים ומאשמים אותנו, אני רוצה לברך גם את הוועדה וגם את השלטון המקומי. הנושא הוא נושא קשה, אנחנו לא נמצה את הדיון עכשיו על הקשים אבל אני כן רוצה לגעת בשתי נקודות. האחת, אסור לנו לשכוח שאנחנו מגיעים בתקופה הקשה ביותר של משפחות, ואנחנו מגיעים לשם כי נוצרה סיטואציה שבה אנחנו צריכים להתערב ולהגן על ילדים. נכון, לא תמיד אנחנו נותנים, יש שני הורים ההורים רבים בינהם, אחד מרוויח והשני מפסיד, מנסים שהרווח וההפסד יהיה מה שפחות לילד, שהילד יוכל לקבל את שני ההורים. היו"ר יצחק גלנטי: נקודת המוצא היא טובת הילד. חנה סלוצקי: נקודת המוצא היא טובת הילד, אבל אנחנו מסתכלים על הילד עם ההורים ועם המשפחה, תמיד הילד עם המשפחה. הנקודה השניה שאני רוצה להדגיש היא שמאוד קשה לנו היום באווירה שנוצרה ובאקלים החברתי, אבל גם רוצה שגם תהייה קריאה כאן בכנסת הזאת, ונדמה לי שמישהו ציין בדברים שנאמרו, גם בכנסת הזאת ישנם חברי כנסת שלא מקובלים עליהם ההתערבויות של שירותי הרווחה, שיוצאים ופוגעים בעובדים הסוציאליים, שעומדים ומכריזים מעל דוכן המליאה שלא ללכת לעובדים הסוציאליים, לא להיעזר בשירותים שלהם, לא להפנות אוכלוסיות הזקוקות לשירותים שלהם. היו"ר יצחק גלנטי: הערה בנושא הזה, החוקים הדמוקרטים שעל פיהם פועלת הכנסת, זה הוא המקום שבו כל חבר כנסת יכול לומר את דברו ולהרגיש את עצמו חסין כדי למנוע מצב שבו חס וחלילה יעלימו דברים כיוון שמי יודע מה יכול להיות, אני חושב שעצם העובדה שכל חבר כנסת יכול בינתיים, נכון לרגע זה ואיני יודע מה יכול להיות בעוד שנה, שיכול לקום ולומר גם דברים שאינם מקובלים, זה אחד מהיתרונות של המוסד הזה, גם אם קיימת כתוצאה מכך פגיעה במוסד זה או אחר, פגיעה באנשים ופגיעה בילדים, אבל אי אפשר לחסום דיון בדיוק שכפי שפה אני לא חוסם את הדיון, אי אפשר לחסום רק על ידי זה שאנחנו נשמע במליאה רק את הקולות האוהדים והתומכים, שאם לא כן הסקת המסקנות לא תהייה נכונה. חנה סלוצקי: נאמר פה שאנחנו לא נגד ביקרות, אנחנו מבקרים את עצמנו ואנחנו יודעים יפה מאוד לבקר את עצמנו, הנקודה הנוספת היא לגבי כשל, בוודאי שיש כשל, אם תינוק נפטר כתוצאה מאלימות ופקדי הסעד ועובדי הסעד לא הצליחו להגיע אליו בזמן כי הם עסקו בתחום אחר או בנושא אחר, או בבית המשפט ולא הצליחו להגן על התינוק הזה בזמן זה כשל. היו"ר יצחק גלנטי: האם גברתי טוענת אם כן למחסור בתקנים ואי מחסור בתקנים יפתור את הבעיה? חנה סלוצקי: אני כואבת ואני זועקת לנושא של מחסור בתקנים, מחסור בעובדים שיכולים בזמן להגיע. חנה סלוצקי: אז אנא, היית מלכתחילה למקד את הבעיה בפתרונות לכשלים או פתרונות למצב החמור כפי שאתם מתארים אותו, במקום זה שלצאת מפה עם איזה דקלרציות שהמעמד מוצג לציבור הרחב באופן שלילי, זה מוביל לשום מקום. חנה סלוצקי: הבעיה מורכבת הרבה יותר ולכן אני אומרת שאין זה זמן להיכנס לכל המורכבות ולכל הנושאים, יש פה גם ההיבט הזה וגם ההיבט הזה, אבל חשוב לזכור שהילדים האלה, הנושא של ההסברה שדיברת עליו, הנושא של מניעה, אתה יודע שאני אתמול בערב מהשעה 8:00 עד 10:00 בערב שוחחתי עם עיתונאית שיוצאת נגד הורים וילדים בגיל הרך, איך מזהים ילדים בגיל הרך שנפגעים, אותם תינוקות שאינם יכולים לדבר, שאינם יכולים לספר איך אנשי החינוך והמערכות יכולים לזהות את הכשלים האלה, את הקשיים האלה שאנחנו צריכים להגיע אליהם. היו"ר יצחק גלנטי: אבקש את מר נחום עידו ממשרד הרווחה, אבקש לא חובה לחזור על דברים שנאמרו, אנא תמצית של התמצית. נחום עידו: אני כדובר של המשרד וכמתמודד יחד עם העובדים הסוציאליים ופקידי הסעד חוק הנוער ופקידי הסעד לסדרי דין, תקופה ארוכה מאוד מול התקשורת בנושא הזה, כאשר ישנם סיפורים מעטים, אני רוצה לומר שהסיפורים המעטים שמובאים לתקשורת הם בדרך כלל רק מצד אחד ולא מהצד השני, בדרך כלל מהצד שנפגע, לצערי התקשרות עושה עבודה מאוד בעייתית כי היא בדרך כלל מקשיבה לצד הזה ואינה מקשיבה לצד השני, זאת אומרת שהצד הנפגע הוא בדרך כלל אנטי והוא תמיד נשמע טוב מהצד השני של פקידת הסעד, אנחנו רואים את זה טוב מאוד בתקשורת, אגב התקשורת נתונה כמטוטלת זאת אומרת שעד לפני חודשיים התקשורת היתה נגד הוצאת ילדים מהבית ואמרה שפקידי הסעד הם דורסניים, ולעומת זאת בעקבות המקרים האחרונים ששמענו עליהם בתקשורת של ילדים שנפגעו בהתעללות של אמהות, פתאום עכשיו זה להפך - פקידי הסעד לא מוציאים מספיק ילדים מהבית. אני אומר לעובדים הסוציאליים ופקידי הסעד לא להתרגש יותר מידי מהתקשורת, נכון שזה פוגע ונכון שיש הרגשה לעובדים סוציאליים שהם עושים עבודה והם לא זוכים להערכה לפחות מצד התקשורת, אני חושב שהמשרד שלנו כמשרד נותן להם את מלוא הגיבוי והם זוכים ללא מעט, אם לא הערכה שהם עושים את עבודתם נאמנה גם מהצד האחד כשהם מוציאים ילדים מהבית, וגם כשהם לא מוציאים ילדים מהבית, והמדיניות שלנו היה שלא רוצים להוציא ילדים מהבית אלא רוצים להשאיר אותם בקהילה, זו המדיניות המוצהרת של המשרד, להשאיר אותם קודם כל בקהילה גם במקרים מאוד מאוד קשים. היו"ר יצחק גלנטי: תודה רבה, ואני נאלץ להביא את הדיון הזה לכלל סיום. אני מציין ששמענו כאן דברים קשים ואשר בעיקרם מתמצאים בעמום שקיים בציבור הרחב ואשר ניתן לומר שהדבר ניתן לתיקון על ידי פרסום,מה שניתן,יותר דווקא הצדדים החיובים שבתפקידו של פקיד הסעד העובד הסוציאלי. אנחנו מקווים שמספר התקלות במרכאות או שלא במרכאות, שקורים בשטח יקטן ככל האפשר, באותה מידה אנחנו נודה מאוד למשרד הרווחה ומשרד האוצר, שיוסיף תקנים למערכת כך שהלחץ בנושא זה, אני גם מודע למגבלות האוצר ולא ניכנס כאן לנקודות המחלוקת וההסכמה בינינו לבין האוצר, אבל בלי ספק שעיקר הבעיה מצויה בהסברה, ואני מציע לכל הגורמים שהתכנסו פה יחד בדיון הזה, שינסו לארגן יחד איזו נציגות שתחפש את הדרכים שישפרו את אותו דימוי בעיני הציבור. מעבר לכך ברור לחלוטין שהעבודה של פקידי הסעד היא עבודה סיזיפית, עבודה שמתמודדים יום יום מול ציבור של נפגעים, של הורים וכמובן חייבים למצוא את דרך הביניים גם כדי לבצע את העבודה שלהם בצורה ראויה וגם לעמוד מול אותו ציבור שלא פעם, לא פעם אני מציין, גם פוגע פיזית באותם אנשים, והיה שוב מן הדין שלקראת ישיבה נוספת בנושא תהייה יותר התארגנות מכל הנציגים של אותו ציבור כדי שיהיה ניתן להגיע באופן ענייני, מה ניתן לעשות כדי לשנות את אותו דימוי. תודה רבה, הישיבה נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 12:00