חומר רקע - גורמים חיצוניים
י"זבסיוון,התשפ"ו
02.06.2026
לכבוד,
חבריוחברותהכנסת
הנדון:חוותדעתעל
חוקאיסורהונאהבכשרות)
טרםנקבעמס'ה
תיקון
(,התשפ"ו
–
2026
הקדמהורקעכללי
חוות
דעת זו עוסקת ב
טיוטת
תזכיר
חוק
של
המשרד לשירותי דת שאושרה על ידי ועדת
השרים לענייני חקיקה בתאריך 31.5.2026
והיא מהווה עדכון
לחוות הדעת שפרסמנו
בנובמבר 2025
לאחרפרסוםתזכירחוקדומה.תזכירהחוקמבקשלערוךתיקוןחקיקה
מקיף בענף הכשרות בישראל. הסדרת
ההשגח
ה
על
כשרות במדינת ישראל היא אחד
הצמתים המרכזיים והמורכבים בכל הקשור למתח שבין הדת למדינה בישראל: יש לה
השלכות כלכליות רחבות על שוק המזון בישראל
, אך
היא טומנת בחובה שורה של
שאלות נורמטיביות, דוגמת חופש הדת, החופש מדת וחופש העיסוק
. על פי נתוני דו-
שנתון דת ומדינה של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2024
,
68%
מהיהודים
מדווחים שהם מקפידים ברמה מסוימת על אכילת מזון כשר:
45%
טוענים כי הם
מקפידים תמיד ועוד 23%
מקפידים בדרך כלל. המועצות הדתיות, המהוות כיום את
ליבת מערך הכשרות הממלכתי בישראל, העניקו בשנת 2022
תעודות כשרות ל-
14,423
עסקים,ומספרשעותהשגחתהכשרותהכוללבמערךעמדעל7.5
מיליוןשעותהשגחה.1
תזכיר החוק המוצע על ידי המשרד לשירותי דת מבקש בעיקרו לבטל רפורמה בכשרות
שאותה קידם השר לשירותי דת לשעבר, מתן כהנא, באמצעות תיקון חקיקה לחוק
איסור הונאה בכשרות שעבר בנובמבר 2021
במסגרת חוק ההסדרים.2 בשל
המורכבות
החוקית והפרקטית של הנושא, בחלק הראשון של חוות הדעת
נתאר
בהרחבה
את
המצב
החוקי
והמעשי
השורר
בענף הכשרות כיום, ובחלק השני נ
ציג
את תזכיר החוק
המוצעואתהערותינועליו.
1 אריאל פינקלשטיין, אילה גולדברג, שלומית רביצקי טור-
פז ויערי פדן,
דו-
שנתון דת ומדינה בישראל
2024
המכוןהישראלילדמוקרטיה,,2024
פרקו:כשרות.,
2
חוק התכנית הכלכלית )תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021
ו־2022
,(
התשפ״ב
–2021
.
חלקא:
מערךהכשרותכיום
א1
.המצבהחוקיעד2021
אסדרת ענף הכשרות בישראל נעשתה באמצעות חוק
איסור הונאה בכשרות
שנחקק
ב
שנת 1983
. סעיף 2
לחוק בנוסחו המקורי קבע כי
הרשאים להעניק תעודת כשרות
לעסקים בארץ
םה
רב מקומי במקום כהונתו בלבד, מועצת הרבנות הראשית או רב
שהיא הסמיכה לכך.
על פי החוק, עסק המעוניין בתעודת כשרות מגוף פרטי )למשל,
בד"ץ(יכוללקבלאותהרקכקומהנוספתעלגביתעודתהכשרותשלהרבהמקומי.3
בפועל,במרביתהרשויותהמקומיותהוענקושירותיהשגחתהכשרותעלידירבניהערים
ורבני המועצות האזוריות באמצעות המועצות הדתיות. החוק לא הגדיר קביעת
סטנדרטיםאחידיםבדרישותהכשרות, ולכןכלרבמקומייכולהיהלקבועכללי כשרות
באופן עצמאי, שאינם בהכרח זהים לאלו של רב מקומי אחר.
עם זאת,
החוק קבע כי
עסק שהרב המקומי סירב לתת לו תעודת כשרות רשאי להגיש ערר על כך למועצת
הרבנותהראשית.
באשר לכשרותם של מוצרים מיובאים קבע סעיף 4
ב
תקנות איסור הונאה בכשרות
)תעודותהכשר(,תשמ"ט-
1988
,שבקשהלתעודתהכשרעבורמצרךאוחומרגלםמיובא
תוגש למועצת הרבנות הראשית. כלומר, בפועל לרבנות הראשית עצמה היה מונופול
במתן הכשר למוצרים מיובאים, מבלי שניתנה סמכות מקבילה לרבנים מקומיים
ובוודאישלאלגופיכשרותפרטיים.
2א
.תיקוןהחקיקה-
2021
בשנת 2021
נח
קק במסגרת
ח
וק ההסדרים תיקון חקיקה לחוק איסור הונאה בכשרות,
אותו הוביל השר לשירותי דת דאז, מתן כהנא. תיקון החקיקה למעשה כלל רפורמה
מקיפה שעקרונותיה המרכזיים מכוונים לפתיחת שוק הכשרות לתחרות הן כלפי גופי
כשרות פרטיים והן בין הרבנים המקומיים לבין עצמם. להלן נציג את עיקרי תיקון
החקיקה:
• המוסמכיםלתתכשרות
:עלפיהתיקון,ג
ופי
כשרות
פרטיים
יוכלולתתתעודות
כשרות
כחלופה
לרבנים
ה
מקומיים
ולא
בנוסף
אליהם
,
בהתאם
לעמידה
בכללי
רגולציה
, ו
בכפוף
לקבלת
רישיון
מהרבנות
הראשית
.
בנוסף, רבנים מקומיים
יוכלו לתת כשרות באמצעות המועצה הדתית שבה הם מכהנים,4
רק אם
עם זאת, בשנת 2017
קבע בג"ץ כי אף שעל פי חוק אסור לבית עסק שאינו מחזיק בתעודת הכשר של
3
רבנותרשמיתלהציגכלמצגכשרותי,מותרלבעלהעסקלהציגמצגאמתבדברהסטנדרטיםשהואמקפיד
עליהם ובדבר אופן הפיקוח על שמירתם )דנג"ץ 5026/16
שי גיני נ' הרבנות הראשית לישראל(. המשמעות
המעשית של פסיקה זו הייתה שניתנת האפשרות לגופים פרטיים להעניק מעין תעודת כשרות לבתי עסק,
עםמגבלותמסוימות.
אוהרשותהמקומיתבמקוםשאיןמועצהדתית.
4
המועצה הוסמכהלכךעלידיהשרלשירותידת. עלפיהתיקון לאתהיהמגבלה
גאוגרפית על רבנים מקומיים )ובוודאי שלא על גופי כשרות פרטיים(, כך שהם
יוכלולהעניקתעודותכשרותבכלהארץולארקבמקוםכהונתם.
•
תקן כשרות:
במסגרת התיקון לחוק
נקבע כי על מנת ל
העניק
תעודת כשרות
נדרש גוף כשרות פרטי או רב מקומי
לפעול על פי
תקן כשרות
, המפרט כללים
הלכתיים
. החוק
ה
סמיך את מועצת הרבנות הראשית לקבוע תקני כשרות
ברמות שונות, וכן קבע כי "ועדת רבנים"
–
שלושה רבנים מקומיים המכהנים
בהווה או שכיהנו בעבר, שלפחות אחד מהם מכהן או כיהן כרב עיר
–
יוכלו גם
הםלקבועתקןכשרות.
• יבוא
: תיקון החקיקה ביטל גם את המונופול של הרבנות הראשית על מתן
כשרות למוצרים מיובאים. אמנם התיקון הסדיר בחקיקה ראשית את סמכות
מועצת הרבנות הראשית לתת כשרות למוצרים מיובאים בהתבסס על ארגונים
אורבניםמחו"ל,אךהואהסמיךגםגופיכשרותפרטייםלתתכשרותלמוצרים
מיובאים.
בדומה
למתן תעודות כשרות בארץ, גופים אלו יכולים לפעול על פי
נהליכשרותשקבעהמועצתהרבנותהראשיתאו"ועדתרבנים".
במסגרת תיקון החקיקה נקבע כי יוקם במסגרת הרבנות הראשית מערך לאסדרת ענף
הכשרות, שתפקידו יהיה להעניק רשיונות ולפקח על גופים נותני הכשר ומועצות דתיות
מוסמכות ושירותי השגחת הכשרות שלהם. כמו כן, בהיבטים נוספים, כדוגמת הסמכת
מועצותדתיות,ניתנוסמכויותגםלשרלשירותילדת.
א3.המצבבפועלכיום
תיקון החקיקה שעבר בנובמבר 2021
קבע כי בשל הצורך בהיערכות לקראת יישום
החוק, תחולת החוק תיכנס לתוקף בינואר 2023. עם זאת, נקבעה תקופת מעבר
החל
מינואר 2022
במסגרתה
רבנים מקומיים ו
רבנים
שהוסמכו
על
ידי
מועצת
הרבנות
הראשית
עדיין
ויכלו
לתת
כשרות
באותו אופן שנתנו עד 2021
)כלומר ללא הסמכת השר
לשירותידת(
.
נקבעכי
במהלך
תקופה
זו
רבמקומימכהןיוכל
לתת
כשרות
מחוץ
למקום
כהונת
ו,
בתנאי שהחזיק בעת תיקון החקיקה )נובמבר 2021
(
"
מערך
שירותי
כשרות
הכולל
מפקחים
ברשות
המקומית
או
במועצה
הדתית
שבה
הוא
מכהן
".5
בנוסף, נקבע
בתיקון כי החל מזמן תחולת הרפורמה במלואה, ינואר 2023
" ,
רשאי השר לשירותי דת,
אם מצא כי ברשות מקומית, אחת או יותר, טרם הושלמה ההיערכות למתן שירותי
השגחה על ידי גופים נותני הכשר, לקבוע בצו תקופה או תקופות נוספות של שישה
חודשים כל אחת ואשר לא יעלו במצטבר על חמש שנים
" שבה הוא מאפשר לרבנים
מקומיים להעניק כשרות ללא צורך בהסמכה ספציפית של המועצה הדתית, וזאת לצד
גופי כשרות פרטיים ורבנים שהוסמכו על ידי מועצת הרבנות הראשית. התיקון מבהיר
א)()2
ד(.הנחיהזוצמצמהבאופןניכראתהיכולתשלרבניםמקומייםלפעולמחוץלמקוםכהונתם.()
2 5
במפורש שאם ניתן צו כזה מאת השר, הרבנים המקומיים נדרשים להעניק את תעודת
הכשרותבהתאםלתקןכשרותשנקבעעלידימועצתהרבנותהראשית.
ועם זאת, על אף הוראות החוק המפורשות, בפועל, לא חל כמעט כל שינוי במערך
הכשרות. הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית הביעו את התנגדותם לתיקון
החקיקה מנובמבר 2021
ובפועל לא שיתפו פעולה עם יישום הרפורמה והקמת המערך
לאסדרת הכשרות. באוקטובר 2022
נערכו בחירות שהובילו לחילופי שלטון. בהסכם
הקואליציוני שנחתם ב-
28.12.2022
, ימים ספורים לפני שהרפורמה נכנסה לתוקף
במלואה, נקבע שהממשלה תפעל לבטל את
הרפורמה
בחקיקה,6
אך רק כעת, לאחר
שלוש שנים, הובא לראשונה תזכיר חוק המבקש לקדם זאת. במהלך שלוש השנים
האחרונות משתמש השר לשירותי דת בסמכות המוקנית לו להוציא צו אחת לחצי שנה,
המאפשר לרבנים המקומיים להמשיך ולתת תעודות כשרות ללא הסמכה מפורשת, אך
חשוב להדגיש כי אין לשר סמכות חוקית להורות בצו על ביטול או עצירת יישום
הרפורמהעצמה.עלפיהחוק,הרבנותהראשיתהייתהצריכהלהפעילהחלמינואר2023
מערך לאסדרת כשרות שיספק רישיונות לגופי כשרות פרטיים המעוניינים בכך. ובכל
זאת, הרבנות הראשית והמשרד לשירותי דת לא פעלו כלל ליישום הרפורמה באמצעות
הקמת המערך הנדרש. בדברי ההסבר לצו שמוציא השר לשירותי דת אחת לחצי שנה
מוסברתמדיניותהשרבענייןזה:
"
בימיםאלושוקדהמשרדעלגיבושהצעתחוקממשלתיתלתיקוןנוסףשלחוק
איסור הונאה בכשרות. בנסיבות אלה, טרם הופעל ההסדר החדש שנקבע
במסגרת התיקון האמור לחוק איסור הונאה בכשרות, על פי החלטת הדרג
המדיני,וזאתבשיםלבלמשאביםהנדרשיםלהשלמתהליךההקמהשלהמערך
החדש של המדינה, ולהיערכות גופי הכשרות הפרטיים שאמורים היו ליטול בו
חלק, ובשים לב לקושי העלול להיווצר בתפעול השוטף והאמין של מערך
הכשרות אילו יושמו שינויים יסודיים רחבי היקף, אשר יבוטלו זמן קצר לאחר
מכן
.
לאורך כל התקופה, מערך הכשרות הנוכחי ממשיך לפעול גם היום באופן
בלעדי באמצעות המועצות הדתיות והרשויות המקומיות )במקום בו לא פועלת
מועצהדתית(
".7
מדבריםאלועולהכיעלאף שתיקוןהחקיקהעברלפני ארבעשנים,והיהאמורלהיכנס
לתוקפו לפני שלוש שנים,
בפועל
הרבנות הראשית והמשרד לשירותי דת אינם
מיישמים
את
הרפורמה לאור הטענה
כי
ישנה שאיפה עתידית לשנות את החוק, ולכן
לא כדאי לערוך
במערך
הכשרות
שינויים
גדולים שעתידים להתבטל.
בשל כך, גופי
סעיף 92
להסכם קואליציוני לכינון ממשלה לאומית שנחתם ביום 28.12.2022
בין סיעת הליכוד לסיעת
6
ש"ס.
7
דברי ההסבר לטיוטת הצו לפי סעיף 93
)ב( לחוק התכנית הכלכלית )תיקוני חקיקה ליישום המדיניות
הכלכלית לשנות התקציב 2021
ו-
2022
( )קביעת תקופת הערכות לעניין סעיף 2
לחוק איסור הונאה
בכשרות(, התשפ"ה
–2025. פורסם להערות הציבור באתר התזכירים הממשלתי ב-
5.6.2025
. נוסח דברי
ההסברבטיוטותהצושהתפרסמומדיחצישנהלפניכןהיהדומה.
כשרות פרטיים המעוניינים להעניק תעודות כשרות לעסקים בישראל ולמוצרים
מיובאים בהתאם להסדרים שנקבעים בחוק מנועים מלעשות זאת. ארגון צהר אף עתר
לבג"ץ בשתי עתירות שונות במטרה להורות למשרד לשירותי דת ולרבנות הראשית
ליישם את החוק, ולדון בבקשות שלו לקבלת רישיון כגוף נותן הכשר בהתאם לחוק.8
בג
"ץ הוציא בתחילה צו על תנאי שהורה לרבנות הראשית לבחון את הבקשות שהוגשו
ובנובמבר 2025
הורה
בג"ץ על צו מוחלט בנושא. לדברי בית המשפט, "המענה היחיד
שניתן לשאלה שהצגנו בצו על-
תנאי, אחרי שורה ארוכה של ארכות, דחיות ועדכונים,
הוא שחוק הכשרות הקיים עומד להשתנות באופן שישמיט את הבסיס לעתירה. דא
עקא,שינויחקיקהזהטרםנעשה,והיוזמההחקיקתיתשתביא)אולאתביא(לשינויזה
לא יכולה לשמש תשובה לצו על-
תנאי."9
אף שעברה למעלה מחצי שנה מאז פסיקת
בג"ץ, עדיין הרבנות הראשית טרם הכריעה בבקשה של ארגון צהר, שבמרץ 2026
הגיש
עתירהמחודשתלביתהמשפטבנושא.10
בטרם נדון בתזכיר החוק המוצע נבהיר כי
המצב
שבו במשך תקופה ממושכת מסרבים
גופים ציבוריים
–
הרבנות הראשית והמשרד לשירותי דת
–
למלא
א
חר
הוראות החוק
ופסיקות בג"ץ
בשל שאיפה עתידית לבטל את החוק
הוא
בלתי נסבל, ובפרט כאשר
ברור כי
אי
היישום של החוק כרוך למעשה בהתנגדותם לתוכן של
ו
. דברים אלו
מתחזקים לאור העובדה שרק ארבע שנים מעת תיקון החקיקה, הובאה לראשונה
בנובמבר 2025
הצעת חוק המבקשת לערוך בו שינוי, ורק במאי 2026
אושרה ההצעה
בוועדת שרים וכלל לא ברור אם היא אכן תעבור בכנסת. המצב שבו גופים ציבוריים
מתירים לעצמם לחרוג מהוראות החוק בנסיבות אלו איננו תקין. גם בתשובת המדינה
לבג"ץ באחת העתירות בנושא נטען כי "
עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא שלא
ניתן להתעלם מהחומרה שבאי-
קיום הוראות החוק, שתוקן על ידי כנסת ישראל לפני
שניםספורותבלבד
".11
בג"ץ 7059/23
צהר פיקוח מזון בע"מ נ. הרבנות הראשית לישראל
; בג"ץ 5369/24
צהר פיקוח מזון
8
בע"מנ.הרבנותהראשיתלישראל.
9
בג"ץ7059/23
צהרפיקוחמזוןבע"מנ.הרבנותהראשיתלישראל
)2025
.(
10
בגץ26
-
03
-
20107
צהרפיקוחמזוןבע"מנ'הרבנותהראשיתלישראל
.
11
הובא אצל שחר אילן, "ש"ס יוזמת הלאמה של מערך הכשרות ותרוויח 4,200
ג'ובים חדשים,"
כלכליסט
.3.11.2025,
.
חלקב:חוותדעתעלתזכירהחוקהמוצע
ב1.עיקריתזכירהחוקהמוצע
תזכיר החוק הממשלתי מבקש בעיקרו לבטל את הרפורמה שיצר תיקון החקיקה משנת
2021
, אך הוא כולל גם הצעות נוספות שאינן מחזירות את המצב החוקי לזה שנהג לפני
הרפורמהאלאיוצרותמציאותמשפטיתחדשהבענףהכשרות.תזכירהחוקהואמפורט
מאוד וכולל עשרות עמודים המתייחסים להיבטים שונים ומגוונים וכאן נתייחס רק
לעיקריהתזכיר.
התזכיר מבקש להשיב את המצב החוקי לקדמותו כך שתעודות הכשרות יינתנו על ידי
הרבנים המקומיים במקום כהונתם בלבד. כלומר, גופי כשרות פרטיים לא יוכלו לתת
תעודת כשרות כחלופה לתעודת כשרות של רב מקומי, וכן רב מקומי לא יכול להעניק
תעודת כשרות מחוץ לרשות המקומית שבה הוא מכהן. עם זאת, בעוד שבעבר לכל רב
מקומי הייתה סמכות לקבוע את מדיניות השגחת הכשרות המקובלת עליו, הרי שלפי
הצעת החוק החדשה הרבנים המקומיים יידרשו לפעול בהתאם לתקן כשרות שתקבע
מועצת הרבנות הראשית. היבט זה בתזכיר המוצע מבוסס על תיקון החקיקה של 2021
,
אך בשונה ממנו, לא תינתן אפשרות לפעול להעניק תעודת כשרות לפי תקן כשרות של
ועדת רבנים המורכבת משלושה רבנים מקומיים, אלא רק לפי תקן שתקבע מועצת
הרבנותהראשית.
באשר לתחום הייבוא, תזכיר החוק מבקש לבטל את האפשרות של גופי כשרות פרטיים
להעניק תעודות
כשרות למוצרים מיובאים, ומבקש לעגן בחקיקה את המונופול של
הרבנותהראשיתעלמתןכשרותלמוצריםמיובאים.
ב2.ביטולהתחרותוהחזרתהמונופול
כאמור, עיקרה של הצעת החוק הוא בביטול התחרות בענף הכשרות והחזרת המונופול
של הרבנות הממסדית.
הצעה זו נראית בעינינו בעייתית מאד.
במחקרים ובחוות דעת
קודמותשנכתבולפניתיקון החקיקהשל2021
הצבענובמכוןהישראלילדמוקרטיה,על
הליקויים הקיימים במערך הכשרות הממלכתי והצורך האקוטי ברפורמה שתפתח את
שוקהכשרותלתחרות.12
בשלאריכותהדבריםנתייחסכאןרקלעיקריהטיעונים:
)א(
פגיעה
באיכות
השגחת הכשרות
:
דוחות
ביקורת של מבקרי רשויות ומבקר
המדינה לאורך השנים,13
הצביעו
ע
ל כשלים נרחבים במערך הכשרות הממלכתי
הפוגעים באיכות הכשרות ולעתים אף מובילים לשחיתות. בין היתר,
נמצא
שמערך
12
המחקר המרכזי בנושא הוא: שוקי פרידמן ואריאל פינקלשטיין,
כשר כאן?
ליקויים והצעה לרפורמה
בשוקהכשרותבישראל המכוןהישראלילדמוקרטיה,,2017
.
דוח שנתי67
ב לשנת 2016
ולחשבונות שנתהכספים2015
13
מבקר המדינה, ”
,”
2017
עמ',55
-
166
;מבקר
המדינה,”
דוחשנתי59
בלשנת2008
ולחשבונותשנתהכספים
2007
,”
2009
עמ’,1005-957
.
הכשרות סובל מליקויים מבניים כדוגמת חוסר מקצועיות וחוסר מיומנות;
שהפ
יקוח של המועצות הדתיות על המשגיחים רופף ובמקרים רבים המשגיחים
אינםנוכחיםבבתיהעסקבהתאםלהיקףהשעותהנדרשמהם;
ושה
רבניםמקומיים
וראשי מועצות דתיות השתמשו בסמכויות שניתנו להם בתחום הכשרות על מנת
לקדםאינטרסיםאישייםאו פוליטיים.לנוכחההיקף הגדולשלהליקוייםשנמצאו,
בדוחות
רבים אף נכתב כי יש חשש לכשרות המזון שבפיקוח המועצות הדתיות.
תיקון החקיקה משנת 2021
ביקש לפתור בעיות אלו באמצעות הסתמכות על
תאגידיכשרותפרטייםמקצועייםשאינםמנוהליםעלבסיספוליטי.
)ב( ה
עלויות
הכלכליות
: חיזוק מונופול הכשרות יביא לפגיעה בתחרות ויעצים
את
ה
עלויות
המושתות על
מוצרי המזון
בשל תעודות
הכשרות. בדוח שהפיץ
משרד האוצר בנושא עלויות הכשרות בשנת 2015
הוערך המחיר שמשיתה
הכשרות על שוק המזון ב-
2.8
מיליארד ש"ח, מתוכם, לפי הדוח, 600
מיליון
ש"ח הם תוצאה של מונופול הכשרות.14
רשות
התחרות פרסמה
לאחרונה
חוות
דעת המתנגדת לתזכיר החוק המוצע בטענה כי "מבנה רגולטורי זה מונע כל
תחרות על מתן תעודות הכשר לממכר מזון בבתי עסק ומביא לחוסר יעילות
במערך הכשרות".15
על פי חוות הדעת. לרפורמה שתזכיר החוק מנסה לבטל
היה פוטנציאל להביא ל"ירידה במחירי המזון, שחלקה של הכשרות בהם אינו
מבוטל".16
כמו כן, מחקר מדגמי של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא כי
ל־88%
מהמוצרים הנמכרים ברשתות המזון יש תעודת כשרות נוספת על זו של
הרבנות.17
ומכאן שבתחום ייצור המזון יש כפל כשרויות שלא לצורך, המביא
לעלויותעודפות.
ג()
פגיעהבחופשהדת
:
במישורהנורמטיבי,מונופול הכשרותשלהרבהמקומי
מביא לכך שבתי עסק וקהילות נדרשים לעתים לצרוך שירותי השגחת כשרות
שלא בהתאם לתפיסת עולמם. מצב זה מביא לפגיעה בחופש הדת ללא הצדקה
מספקת.פתיחתשוק הכשרותלתחרות ומתןאפשרות לבתיעסקלצרוךכשרות
מגופי כשרות פרטיים או רבנים מקומיים ועל בסיס תקני כשרות מגוונים )ולא
רק אלה שנקבעו על ידי מועצת הרבנות הראשית(, תביא לצמצום הפגיעה
בחופשהדת.
ב3
.חיזוקהריכוזיות
כאמור, תזכיר החוק המוצע מבקש להכפיף את הרבנים המקומיים לאספקת כשרות
בהתאם לתקן כשרות שקבעה הרבנות הראשית בלבד, כאשר הרבנות הראשית מחויבת
אברמזון יורם ושות,’
בחינת עלויות הכשרות בישראל ומשמעות המונופול של הרבנות על הכשרות
–
14
טיוטהראשונית
,הוגשלאגףהתקציביםבמשרדהאוצר,2015
.
15עמדתרשותהתחרותלגביטיוטתחוקאיסורהונאהבכשרות)תיקוןמס'(,התשפ"ו-
2026
.
16
שם.
מערך הכשרות בישראל: סקירת נתונים, המכון הישראלי
17
אריאל פינקלשטיין וגבריאל אבן צור,
לדמוקרטיה,2021
עמ',25-23
.
לקבוע לפחות שני תקנים של כשרות )רגיל ו"מהדרין"(. הדבר שונה מהמצב החוקי
בטרם תיקון החקיקה )והמצב בפועל כיום( לפיו לכל רב מקומי סמכות לקבוע את נהלי
הכשרות בתחומו. בכך, מבקש התזכיר ליצור סטנדרטיזציה ונהלים אחידים בענף
הכשרות.
יתרונותיו של תזכיר החוק המוצע הם בכך שהיא מתמודדות עם מספר בעיות שהן
תולדה של המצב השורר במערך הכשרות כיום: אי שוויון בין עסקים הנובע מכפיפותם
לרבניםמקומייםשוניםשלהםנהליםהלכתייםשונים)במקריםרביםמדוברבאישוויון
שיש לו גם השפעות כלכליות(; וכן קושי של רשתות המפעילות סניפים שונים ברחבי
הארץ לנהוג במדיניות אחידה. ועם זאת,
אנו
סבורים שמדובר בהצעה בעייתית
שמתמודדת עם הבעיות הנזכרות באופן שאינו נכון ואף יכולה להביא לכדי פגיעה
בחופשהדתשלהרבניםהמקומיים
.
תחום הכשרות הוא תחום מגוון ומרובד הכולל עמדות הלכתיות רבות שההבדלים
ביניהן מגיעים עד לכדי ניואנסים דקים ביותר. השאלות ההלכתיות הנרחבות הקיימות
בתחום הכשרות מביאות לכך שהכפפת כל הרבנים לתקנים הלכתיים בודדים שקבעה
הרבנות הראשית תצמצם את הגיוון האפשרי בצריכת הכשרות של הלקוחות, וכן תפגע
בחופש הדת של הרבנים המקומיים בצורה לא מידתית ותחייב אותם לספק שירותי
כשרות שלא בהתאם לעמדתם ההלכתית. מנוסחו של סעיף 6
של התזכיר ומדברי
ההסבר לסעיף זה, עולה
שרב מקומי יהיה מחויב להעניק תעודת כשרות גם בתקן
המינימלי שנקבע על ידי הרבנות הראשית גם אם הוא סבור שתקן כשרות זה אינו
מקובלעליו,ומנגד,ברורמהנוסחשרבמקומילאיוכללתתכשרותבתקןמקליותר,אף
אםהואסבורשהדברנכוןמבחינההלכתית.
יש תחומים שבהם מובן הצורך של המדינה לקבוע נהלים אחידים לכלל האוכלוסייה
ולכלל הרשויות )למשל, עניינים הנוגעים לזכויות או להיבטים של מעמד אישי(, אך
בתחום הכשרות אין צורך בכך, והוא דומה יותר לתחומים אחרים שבהם מאפשרת
המדינה לרשויות מקומיות או לגופים פרטיים לספק מגוון רחב של שירותים. בעינינו,
הדרך להתמודד עם חוסר השוויון בין עסקים שנוצר מהמצב הקיים היא
לאפשר
לעסקים
חופש לבחור את הרב המקומי או גוף הכשרות הפרטי המספק את השגחת
הכשרות על פי נהלי הכשרות המקובלים עליהם, תוך שקיפות שלהם עבור הצרכן, כפי
שנקבעבתיקוןהחקיקהמשנת2021
.
ב4
.העסקתהמשגיחיםוהעלויותהנלוותלה
במצב הנוכחי, מרבית משגיחי הכשרות משובצים לתפקידם על ידי המועצות הדתיות,
אך הם מועסקים על ידי בתי העסק שעליהם הם משגיחים.
בשנת 2017
קבע בית
המשפט,
כי יש לנתק
את הזיקה
בין משגיח למושגח, קרי לא לאפשר לבית העסק
המושגח לשלם את שכרו של המשגיח
.18
תזכיר החוק המוצע מבקש ליישם את פסיקת
בג"ץ באמצעות קביעה כי משגיחי הכשרות כולם יועסקו באופן ישיר על ידי המועצות
הדתיות)אוהרשויותהמקומיותבמקוםשאיןמועצהדתית(.
בתזכירהחוקהמוצעאיןהתייחסותלמספרמשגיחיהכשרות,ונראהשלמשרדלשירותי
דת אין נתונים מדויקים בנושא, אך בעבודות מחקריות קודמות בנושא הצגנו את
ההערכות הקיימות. ב
שנת 2017
העריך משרד המבקר המדינה
כי מספר משגיחי
הכשרות
בעסקים המושגחים על ידי
מועצות דתיות עומד על 3,900-3,800
. לפי הערכות
שלנו את מספר העסקים הכשרים הפועלים ברשויות מקומיות שאין בהן מועצה דתית,
עמד מספר המשגיחים הכולל באותה שנה, על כ-
4,200
משגיחים.19
לאור הגידול הטבעי
במספרהעסקיםהכשריםניתןלהעריךשכיוםמספרהמשגיחים הכוללבמערך הכשרות
הממלכתימתקרבל-
5,000
.מכיווןשרובמובהקשלמשגיחיהכשרותמועסקיםכיוםעל
ידי בית העסק,20
הרי שהמשמעות של תזכיר החוק המוצע הינה מעבר של אלפי
משגיחים לעבודה בשירות המדינה. אף שאין הערכות מדויקות לכך, במשרד האוצר
הביעו חששות כי מהלך זה מייצר עלויות נוספות ניכרות. על רקע הרצון לחזק את
השליטה הריכוזית במערך הכשרות הממלכתי, אף עולים חששות לא מבוטלים על כך
שהדבריגרוםליצירתמאגרשל"ג'ובים"בתוךשירותהמדינה.
לאור זאת, אנו סבורים שהדרך הנכונה ליישם את החלטת בג"ץ בנוגע לניתוק קשרי
ההעסקה בין משגיח למושגח היא באמצעות המודל של תיקון החקיקה משנת 2021
,
המבוסס על כך שאספקת הכשרות תיעשה בעיקרה על ידי גופי כשרות פרטיים שהם
אלהשיעסיקואתהמשגיחים.
לסיכום,
אנו סבורים
שתזכיר החוק בנוסחו הנוכחי מעורר קשיים רבים
, מכיוון שהוא
ימנע פתיחה של שוק הכשרות לתחרות ובכך יפגע ביכולת להביא לשיפור איכות
הכשרות, לקיצוץ העלויות הנלוות לכשרות ולצמצום הפגיעה בחופש הדת. בנוסף, אנו
סבוריםשתזכירהחוקהמוצעמביאלפגיעהממשיתבאוטונומיהשלהרבניםהמקומיים
והקהילותהמקומיותומעלהחששותמהוספת"ג'ובים"בשירותהמדינה,שלאלצורך.
בברכה,
ד"ר
אריאלפינקלשטיין
אילהגולדברג
18
בג"ץ3336/04
התנועהלהגינותשלטוניתנ'מועצתהרבנותהראשית
.
19
פינקלשטייןואבןצור)לעילהערה14
עמ'(,13
.
20
בשני מדגמים שונים של מבקר המדינה והמשרד לשירותי דת נמצא כי שיעור המשגיחים המועסק על
ידיבתיהעסקעצמםנעבין81%
ל-
95%
.ראו:פינקלשטייןואבןצור)לעילהערה14
עמ'(,14
.