חומר רקע - גורמים חיצוניים

הסדרתהכשרות בישראל עמיחיפילבר אבתשע׳׳ח-אוגוסט2018 ניירמדיניותמס’43 עו״דעמיחיפילבר עמיתבפורוםקהלת בעל תואר ראשון במשפטים ובמנהל עסקים ותואר שני במדיניות ציבורית. שימש במשך כארבע שנים -2014( 2018) כמנהל תחום הכשרות במשרד לשירותי דת. ובמשך שנה )2015( כמנהל מחלקת שחיטת חו״ל ברבנות הראשית לישראל. הסדרתהכשרות בישראל עמיחיפילבר אבתשע׳׳ח-אוגוסט2018 ניירמדיניותמס׳43 הסדרתהכשרותבישראל עו״דעמיחיפילבר נדפסבישראל,אבתשע״ח-אוגוסט2018 מסת״ב978-965-7674-54-3ISBN תוכןהעניינים מבוא1............................................................................................................................................. חלקראשון:נושאיםוכשליםבמערכתהכשרותהדורשיםהסדרה5.............. א.הסדרהחוקיתשלמערכתהכשרות7................................................................. ב.הרבנותהראשיתלישראל:מערכתההשגחההארצית13......................... ג.אגףהכשרותברבנותהראשית15......................................................................... ד.שחיטתחו״ל17............................................................................................................... ה.כשרותשלמוצרימזוןמיובאים23..................................................................... ו.המשרדלשירותידתבמערכתהכשרות31........................................................ ז.המועצותהדתיות35..................................................................................................... ח.דרישותשונותשלהשגחהותשלוםלבתיעסקדומים43........................ ט.השתתפותהמדינהבמימוןשלמערכתהכשרות45.................................... י.ההבדליםביןמחלקותכשרותבמועצותדתיותשונות47......................... יא.רשויותמוניציפליותללאמועצהדתית49.................................................... יב.רבנותלכשרותארצית51......................................................................................... יג.מיסוי:פגיעהבהכנסותהמדינה53.................................................................... יד.גופיכשרותפרטיים:בד״צים55......................................................................... טו.הסכנההמרחפתמעלמערכתהכשרותהממלכתית57............................ סיכום61.................................................................................................................................... E תוכןהעניינים חלקשני:הסדרהכלליתשלהמערכתהקיימתויצירתתחרות63................... מבוא65.................................................................................................................................... א.רכיביתכניתההסדרה:כללי67............................................................................. ב.יצירתתחרותבתחוםהכשרות69......................................................................... ג.הקמתחברהממשלתיתלכשרותללאמטרותרווח73............................... ד.הרבנותהראשיתלישראל77................................................................................... ה.המשרדלשירותידת79............................................................................................. ו.מועצותדתיות81........................................................................................................... ז.רשויותללאמועצותדתיות83................................................................................ ח.כשרותארצית85........................................................................................................... ט.החברההממשלתית–מבנהארגוניותכניתכלכלית87.......................... י.הצורךבניהולכספיארצישלמערכתהכשרות93....................................... יא.ההצעהלהעסקהישירהבאמצעותחברותכוחאדם97......................... יב.שלביביצוע105.......................................................................................................... טבלתהשוואתכשרות107................................................................................................... הערות111....................................................................................................................................... הסדרתהכשרותבישראל F מבוא ״ברורשקביעת מערכת הכשרות במדינת ישראל נתפסת כסוגיה "דתית" והגורמים המרכזיים המטפלים בה הם הרבנות הראשית לישראל והמשרד המסגרתההלכתית לשירותידת,באמצעות132מועצותדתיות.תפיסהזונכונהבחלקה, שלהכשרותהיא שכן ברור שקביעת המסגרת ההלכתית של הכשרות היא סוגיה דתית; עם זאת, המבנה הארגוני ואופן ההפעלה של מערך ההשגחה סוגיהדתית;עם הן סוגיות מינהליות בעלות השפעה מכריעה על המערכת הכלכלית זאת,המבנה בישראל.השפעהזובאהלידיביטויהןבנטלשהיאמטילהעלבעלי העסקיםוהןבפגיעהבאוצרהמדינה. הארגוניואופן ההפעלהשל מעבר למסגרת ההלכתית ולאינטרס הכלכלי, גם האינטרס הציבורי והאינטרס הפוליטי משפיעים על מערכת הכשרות, לעתים בכיוונים מערךההשגחההן מנוגדים. האינטרס הציבורי כולל, בין היתר, שמירה על הציבור סוגיותמנהליות מפני העלאת יוקר המחיה (בשל גלגול עלויות נוספות על הצרכן עקבהגדלתהנטלהכלכליעלבעליהעסקים);אמינות;רמתכשרות בעלותהשפעה נאותה; זמינות; רמה דומה של מחירי כשרות בכל רחבי המדינה מכריעהעלהמערכת (מניעת מצב שבעלי עסקים מרוחקים או מבודדים לא יוכלו לקבל תעודת כשרות או יידרשו לשלם סכומים גבוהים במידה ניכרת) הכלכליתבישראל.״ וכדומה. האינטרס הפוליטי כולל, בין היתר, הטמעה של תפיסת עולםדתיתבאמצעותמערכתהכשרות(מחמירהאוליברלית);רווח כלכלי הנובע מהתנהלות זו או אחרת של המערכת; סידור עבודה למקורביםוכדומה. מעבר לתיקון הכשלים החמורים במערכת, כל פתרון להסדרה של מערכת הכשרות חייב להביא בחשבון גם איזון אופטימלי בין כלל הגורמים המשפיעים שפורטו לעיל. אחרת, ספק אם אפשריהיהליישםאותוולקבעאותובחקיקה. 1 מבוא ״הפתרוןהמוצע במסמך זה נסקור בהרחבה את ההתנהלות של מערכת הכשרות על ענפיה ונציג את הכשלים והנושאים הדורשים הסדרה, תוך הדגשת מבוססעלהפעלת הצדדים התפעוליים והכלכליים של המערכת. בהמשך נציע פתרון גופיכשרות מעשי,רחבומקיף. פרטייםתחת הפתרוןהמוצעמבוססעל הפעלתגופי כשרותפרטייםתחתפיקוח והסדרה של מועצת הרבנות הראשית לישראל ואפשרות הפעלת פיקוחוהסדרהשל רבניתאגידים"בחברותגדולותורשתותבפריסהגאוגרפיתרחבה." מועצתהרבנות בנוסף לכך מוצע להסדיר את מערכת הכשרות הנוכחית באמצעות הראשיתלישראל חברה ממשלתית. ההסדרה תביא לשיפור ניכר במערך הפיקוח על הכשרות, תוך שימור התפקידים של מועצת הרבנות הראשית ואפשרותהפעלת לישראל, הרבנים המקומיים ומערך ההשגחה במועצות הדתיות. רבניתאגידים"" מבנה זה של מערכת הכשרות ייצור תחרות שתביא לשיפור ותיקון מתמיד של מערכות ההשגחה ולהפחתת הנטל המוטל כיום על בחברותגדולות בעליהעסקים. ורשתותבפריסה הצעה זו מדגישה את הצורך לשמור על עלות הכשרות לבית גאוגרפיתרחבה. העסק ברמה דומה לזו הקיימת ואף פחות ממנה, אגב שמירת בנוסףלכךמוצע האפשרות למערכת כשרות מאוזנת גם ברשויות שיש בהן עסקים מעטים הפזורים על שטח גאוגרפי גדול (מועצות אזוריות בכלל להסדיראתמערכת ובפריפריהבפרט.) הכשרותהנוכחית הצעה זו מסדירה את הפעילות של מערכת הכשרות בארבעים באמצעותחברה הרשויות שלא פועלת בהן מועצה דתית, כמו גם את הפעילות ממשלתית.״ של "הרבנות לכשרות הארצית", האחראית למתן תעודות כשרות לעשרותמפעלימזוןברשויותהלא-יהודיותברחביהארץ. הצעהזומסדירהאתעבודתםשלמשגיחיהכשרות,אתחובותיהם– כעובדי המערכת וכנותני שירות לבתי העסק – וכן את שכרם ההוגן וזכויותיהםהסוציאליות,כמוגםהכשרהמקצועיתוהשתלמויות. הצעה זו נותנת פתרון לנושאים שטרם זכו לדיון ציבורי רחב כמו ייבוא של מזון בכלל, ייבוא של בשר ומנגנון השחיטה בחוץ לארץ בפרט. הסדרה של תחומים אלו תפשט את מנגנון הייבוא ותביא להגדלת התחרות ולהפחתת מחירים; תיצור מערכת טכנולוגית שתאפשר לקבל בזמן אמת את כל המידע על המוצר המיובא ובכך תמנע זיופים והונאות; תסדיר את עבודתם של מאות אנשים בצוותי השחיטה בחוץ לארץ ותייעל את ממשק העבודה אל מול יבואניהבשר. הסדרתהכשרותבישראל 2 ״יישוםההצעה יישום ההצעה יביא לשימוש יעיל ומושכל בסכומי הכסף הגדולים שהמדינהמקצהלמערכתהכשרותוכןבסכומיםשבתיעסקמשלמים יביאלשימושיעיל כיוםלמערכתהכשרות.יישוםכאמוראףיגדילאתהכנסותהמדינה ומושכלבסכומי מגבייה של מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות על מלוא שכרם שלמשגיחיהכשרותוהעובדיםבצוותיהשחיטהבחו"ל,וכןמגביית הכסףהגדולים מסיםעלפעילותםשלגופיכשרותפרטיים. שהמדינהמקצה יישוםההצעהידרושהליךRIAכחלקמהליךהחקיקה. למערכתהכשרות אףיגדילאת הכנסותהמדינה מגבייהשלמס עלמלואשכרם שלמשגיחי הכשרותוהעובדים בצוותיהשחיטה בחו"ל,וכןעל פעילותםשלגופי כשרותפרטיים״ 3 מבוא הסדרתהכשרותבישראל 4 הסדרתהכשרות בישראל חלקראשון עמיחיפילבר הסדרתהכשרותבישראל 6 א.הסדרהחוקיתשל מערכתהכשרות 1.תמונתמצב ״כלליהכשרות מטיליםהגבלות כללי הכשרות מטילים הגבלות על חופש העיסוק ופוגעים בזכויות עלחופשהעיסוק קניין של יצרנים, משווקים ויבואנים של מוצרי המזון בישראל, אך התשתית הנורמטיבית של מערכת הכשרות רעועה וחסרה. החקיקה ופוגעיםבזכויות הראשית בנוגע לכשרות היא כללית ורב בה הנסתר על הגלוי. רק קנייןשליצרנים, מעט מהכללים המפורשים יותר מוסדרים בתקנות; רובם מוסדרים בחוזרי מנכ״ל של המשרד לשירותי דת ובנהלים שאישרה מועצת משווקיםויבואנים הרבנותהראשית.מצבזהעומדבניגודלסעיף4לחוקיסודחופש שלמוצרי העיסוק,שעלפיוישלהסדירענייניםאלובחקיקהראשית. המזוןבישראל, סעיף3(2 לחוקהרבנותהראשיתלישראל,התש״ם11980-)כולל אךהתשתית בתפקידיה של מועצת הרבנות הראשית ״מתן תעודות הכשר על כשרות״, אך אינו מפרש ואינו מפרט את הדרך לעשות זאת ואת הנורמטיביתשל הסמכויותהנלוותלכך.שלוששניםלאחרחקיקתהחוקקבעהמחוקק מערכתהכשרות בסעיף 2 לחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ״ג- 21983כי אלו רשאים לתת תעודת הכשר: ״מועצת הרבנות הראשית לישראל או רעועהוחסרה... רב שהיא הסמיכה לכך; רב מקומי המכהן במקום שבו נמצא בית מערכתהכשרות האוכל, מקום השחיטה או מקום הייצור של מצרך״. החוק אינו פועלתכיוםמכוחם מפרט כיצד יפעל הרב המקומי, אם הוא כפוף להוראות של מועצת הרבנותהראשיתומההדרכיםלשלולממנואתהסמכותלתתתעודת שלשלושהסעיפים הכשר. קדם לשני חוקים אלו חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח אלה.מצבזה משולב], התשל״א3,1971- המסדיר את הקמתן ועבודתן של המועצות הדתיות. בסעיף 7 לחוק זה נקבע: ״(א) מועצה מוסמכת מקשהלהשיבעל לטפל בסיפוק שירותי דת ולשם זה רשאית היא להתקשר בחוזים, שאלותפשוטות.״ 7 חלקראשון:א.הסדרהחוקיתשלמערכתהכשרות ״היעדרהסדרה להחזיק רכוש בדרך שכירות או חכירה ולרכוש מיטלטלין, הכול בהתאם לסעיפי תקציבה המאושר. (ב) המועצה תגבה אגרות עבור חוקיתיוצרחוסר שירותיהדתשהיאמספקת,בהתאםלתקנותשיקבעהשר,בהסכמת ודאותבאשר שר האוצר״. חוק זה אינו קובע מה הם ״שירותי דת״ ואינו מונה במפורשאתמערכתהכשרותכחלקמשירותיםאלו. לחלוקתהסמכויות מערכת הכשרות פועלת כיום מכוחם של שלושה סעיפים אלה. מצב והאחריותעל זה מקשה להשיב על שאלות פשוטות דוגמת מי הרב המוסמך לתת מערכתהכשרות תעודת כשרות לעסק בתחום יישוב במועצה אזורית – רב היישוב ביןהרבנות המוסמך מכוח החוק או ״הרב האזורי״, שהחוק לא מבהיר כיצד קובעיםאתזהותו;איזהמנגנוןהשגחהעומדלרשותושלרבמקומי הראשיתלמשרד ברשות שאין בה מועצה דתית; האם מתן תעודת כשרות מותנה לשירותידת. בהסכמה של שני הרבנים המקומיים (האשכנזי והספרדי) וכיצד פועלים כשיש ביניהם מחלוקת ושאלות רבות נוספות שהתשובות לאאחת, להןאינןמפורשותבחוקאובתקנות. המחלוקותבנושא להלן כמה דוגמאות לקשיים הכרוכים במבנה החוקי הרעוע של מביאותלשיתוק מערכתהכשרות. ולחוסרעשייהשל (א)האחריותעלמערכתהכשרות שניהגופים.״ היעדר הסדרה חוקית יוצר חוסר ודאות באשר לחלוקת הסמכויות והאחריותעלמערכתהכשרותביןהרבנותהראשיתלמשרדלשירותי דת.לאאחת,המחלוקותבנושאמביאותלשיתוקולחוסרעשייהשל שניהגופים. המשרד לשירותי דת אחראי, מכוח חוק שירותי הדת היהודיים, על הפעילות של 132 מועצות דתיות ברחבי הארץ. המשרד מאשר את תקני כוח האדם ואת רמות השכר של עובדי המועצות הדתיות ומפקח על הפעילות הכספית באמצעות אגף בכיר לתקצוב ובקרה. בכל מועצה דתית פועלת מחלקת כשרות שתפקידה לנהל את מערכת הכשרות המקומית ולספק לרב המקומי את התמיכה והסיוע הנדרשיםלצורךמתןתעודתהכשרות. בסוף שנת 2014 הקים סגן השר לשירותי דת דאז, ח״כ הרב אלי בן דהן, צוות בראשותו. בצוות היו חברים מנכ״ל המשרד, מי שהיה אז סמנכ״לשירותידתבמשרדומשמשכיוםכמנכ״להרבנותהראשית, ומנהלת תחום הכשרות במשרד וכן ראש אגף הכשרות ברבנות הראשית, היועץ המשפטי של הרבנות ועוזר הרב הראשי לישראל – המשמש כנשיא מועצת הרבנות הראשית. לאחר עבודת מטה מקיפהשנמשכהכשלושהחודשיםובמסגרתהנבחנוכלהאפשרויות הסדרתהכשרותבישראל 8 שהוצעו, החליט הצוות כי הפתרון הנכון והמיטבי להסדרה של מערכת הכשרות הוא הקמת חברה ממשלתית. החלטה זו אף עברה לפסים מעשיים והוצגה בפני רשות החברות הממשלתיות. לגבי פעילות זו ציין מבקר המדינה ״בביקורת עלה כי ממועד אותו דיון, נובמבר2014,ועדמועדסיוםהביקורת,ספטמבר2016לאקידמה הנהלת המשרד את הקמת החברה הממשלתית, ועקב כך נותרה בעינהתלותםשלהמשגיחיםבבעליבתיהעסקהמושגחים״4. במרץ 2016, למרות ההחלטה להקים חברה ממשלתית, הקימה הרבנות הראשית צוות פנימי לבחינה של מערך הכשרות הקיים ולהצעת שיפורים למערך זה. רובם המוחלט של חברי הצוות היו חברים בוועדה שהמליצה על הקמת החברה הממשלתית, אך הצוות נמנע מלדון בהצעה זו ואף סירב לצרף לדיוניו את הגורמים המקצועייםבמשרדלשירותידת.לפידברימבקרהמדינה: הצוותלאכללנציגשלהמשרד[...]התבררכיחלקמהנושאיםשעל הצוותלעסוקבהםמשיקיםלעבודתהמשרדאואףנכלליםבתחומי אחריותו [...] המשרד עוסק בשנים האחרונות בסוגיות האמורות; המשרד מינה צוות שבו חברים נציגים מהמשרד ומהרבנות לצורך הסדרהשלמערכתהכשרות5. מבקר המדינה אף ציין את הרקע להיעדר שיתוף הפעולה ביןהגופים: ממונהתחוםהכשרותבמשרדביקשעםכניסתולתפקיד,וכןבמשך התקופהשבההואמכהן,לפעולבתיאוםעםגורמיהכשרותברבנות, ואף דרש להיות מעורה בתהליכים המתקיימים ברבנות הנוגעים למערכת הכשרות הארצית. אולם היועץ המשפטי לרבנות השיב לו כי הוא רואה בדרישותיו של הממונה האמור התערבות בסמכותה, בפעילותהובאחריותהשלהרבנותוהוסיףכימדוברב״השגתגבולה שלהרבנותהראשית״6. אילו היה נקבע בחוק במפורש כי הרבנות הראשית היא בעלת הסמכותבנושאיםהלכתייםוהמשרדלשירותידתהואבעלהסמכות בנושאים המנהלתיים היה נמנע השיתוק שנגרם למערכת הכשרות בשלחילוקיהדעותבנושאיהסמכות. 9 חלקראשון:א.הסדרהחוקיתשלמערכתהכשרות (ב)נוהלההפעלהשלמערךהכשרותותוקפו ביולי2000פורסם״נוהלהפעלתמערךכשרותבמועצותהדתיות״7, במסגרת חוזר מנכ״ל המשרד לשירותי דת (ע1/). נוהל זה גובש בעקבות עתירה שהגישה לבג״ץ התנועה להגינות שלטונית בשנת 82004 ובעקבות הכשלים שפורטו בדוח מבקר המדינה שפורסם במאי9.2009הנוהלנועדלהסדיראתהעבודהשלמחלקותהכשרות במועצות הדתיות, ובין היתר קבועים בו תנאי הסף להעסקה של משגיחי כשרות ומפקחי כשרות; הליכי הבחירה והקבלה לעבודה; אופן הניהול של תיקי משגיחים ובתי עסק על ידי המועצה הדתית; אופן הקביעה של היקף ההשגחה בבתי העסק; אופן ההנפקה של תעודת הכשר, צורתה ומספורה; הליך ההסרה של תעודת הכשר; מניעת ניגוד עניינים של עובדי מערך הכשרות, התנאים להעסקה של קרובי משפחה ולקבלת אישור לעבודה נוספת; אישור עבודה מקבילה של עובדי מערך הכשרות בגופי כשרות פרטיים; נוהלי דיווחופיקוחעלנוכחותועבודהשלמשגיחיהכשרות. על חוסר יעילותו של הנוהל המפורט, המשתרע על פני 17 עמודים, אפשר ללמוד מהתיאור של השתלשלות הדברים כפי שנכתב בדוח מבקרהמדינהשפורסםבמאי :2017 בעקבותפרסוםהדוחהקודםהפיץהמשרדלשירותידתנוהלבדבר אופןהפעלתמערךהכשרותבידיהמועצותהדתיות–״נוהלהפעלת מערך הכשרות במועצות הדתיות״ [...] הביקורת העלתה ליקויים חמורים באופן הפעלתו של מערך הכשרות בידי המועצות הדתיות. נמצאכיבמועדסיוםהביקורתהנוכחית,כעשורלאחרמועדסיומה של הביקורת הקודמת, עדיין לא חל שיפור משמעותי בתפקודו של מערךהכשרותהממלכתי,וכימרביתהליקוייםשהועלובדוחהקודם עדייןלאתוקנו10. בתשובות המועצות הדתיות למבקר המדינה הן ערערו על עצם תקפותושלהנוהל,בשנינימוקים.ראשית,מועצתהרבנותהראשית מעולם לא דנה בנוהל וממילא לא אישרה אותו; שנית, לאור חוק יסוד:חופשהעיסוקהסדרתעבודתםשלמשגיחיהכשרות(ודאיאלו שכבר עובדים) חייבת להיעשות בחקיקה. על כך השיב המבקר11: ״על הרבנות בשיתוף המשרד לבחון את טענותיהן של המועצות הדתיות בדבר אי-חוקיות ההסדר, ובכלל זה עליהם לבחון יוזמת חקיקהבנושא״. הסדרתהכשרותבישראל 10 (ג)עובדיהרבנותהראשיתומינוימנכ״ללרבנותהראשית ״אףעלפישהחוק הסמיךרקאת מועצת הרבנות הראשית היא גוף סטטוטורי הפועל מכוח חוק הרבנותהראשיתלישראל.החוקאינומגדיראתהמעטפתהמנהלית מועצתהרבנות שעומדת לרשות מועצת הרבנות או את מבנה הרבנות הראשית הראשיתוהרב ואינו מתייחס להעסקת עובדים על ידי הרבנות הראשית. מצב זה שונהבתכליתמחוקיםאחריםהעוסקיםבגופיםסטטוטורייםדוגמת הראשי העומד הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים12 והרשות לניירות ערך13.החוק בראשהלקבועאת גם אינו מתייחס לאופן המינוי של מנכ״ל הרבנות, לסמכויותיו, מדיניותהכשרות לכפיפותולמועצתהרבנות,לדרכימינויוולהפסקתעבודתו,גםכאן בשונהמחוקיםדומיםשבהםנקבעוהוראותכאמור. בישראל,חלקם אף על פי שהחוק הסמיך רק את מועצת הרבנות הראשית והרב שוליבבחירת הראשיהעומדבראשהלקבועאתמדיניותהכשרותבישראל,חלקם מנכ"להרבנות שוליבבחירתמנכ״להרבנותהראשית,שאליוכפופיםעובדיהבכלל הראשית,שאליו ועובדיאגףהכשרותבפרט.המנכ״לנבחרעלידיועדתאיתור14בת חמישה חברים המוקמת מכוח החלטה של הממשלה. לנשיא מועצת כפופיםעובדיה הרבנותישנציגאחדמתוךהחמישהולמועצהעצמהאיןכלהשפעה בכללועובדיאגף עלהחלטתה. הכשרותבפרט... מנכ״ל הרבנות הראשית אינו תפקיד קבוע בחוק והוא יונק את סמכותו מכוח ההסמכה שהעניק החוק למועצת הרבנות הראשית. וועדתהאיתור המנכ״לנדרשליחסיאמוןעםהמועצהובמיוחדעםהעומדבראשה אףיכולהלבחור ועליו להוציא לפועל את החלטותיה, ולכן ראוי היה שמינויו יהיה מנכ"לבניגוד כמשרתאמוןעלידיהרבהראשי,בדומהלהליךהמינוישלמנכ״לים במשרדי ממשלה. בפועל, לא רק שהמצב אינו כזה אלא שוועדת מוחלטלדעתו האיתור אף יכולה לבחור מנכ״ל בניגוד מוחלט לדעתו של הרב שלהרבהראשי הראשילישראל,שהואגםנשיאמועצתהרבנותהראשית. לישראל,שהוא (ד) הרחבת הסמכויות של הגורמים המשפטיים בנוגע למערכתהכשרות גםנשיאמועצת הרבנותהראשית.״ בהיעדר הסדרה חוקית ברורה, בית המשפט העליון בשבתו כבג״ץ נהפך למסדיר בפועל של מערכת הכשרות. בשנים האחרונות דן ביתהמשפטהעליוןבסוגיותהנוגעותלכשרותעלמוצריםמיובאים, על בשר מיובא ועל שחיטה בחו״ל15,וכן בסוגיות מגוונות הנוגעות למערכתהכשרותבארץ.שניפסקידיןבולטיםניתנובשנההאחרונה בהקשרים אלה: האחד בעניין הפסקת ההעסקה של משגיחי כשרות על ידי בתי עסק16והאחר בעניין תעודת הכשרות האלטרנטיבית17. גרירת הרבנות הראשית לדיון במגרש המשפטי הפכה את תפקידו של היועץ המשפטי כ״פרשן החוק״ לכמעט בלתי-מוגבל, ולמעשה 11 חלקראשון:א.הסדרהחוקיתשלמערכתהכשרות ״גרירתהרבנות שמטה מידי מועצת הרבנות הראשית והעומד בראשה את הובלת השינויהמבניבתחוםהכשרות.כך,לדוגמה,עמדתהרבנותהראשית הראשיתלדיון – שהוצגה בבג״ץ באמצעות מחלקת הבג״צים בפרקליטות המדינה במגרשהמשפטי נכתבה על פי הנחיות המחלקה המשפטית של הרבנות הראשית,– בלא שנדונה במועצת הרבנות הראשית ובלא שנבחנה ואושרה על הפכהאתתפקידו ידיהרבהראשי18. שלהיועץהמשפטי ראינו כי התשתית החוקית של מערכת הכשרות כיום היא כללית כ"פרשןהחוק" ולא נותנת מענה לשאלות רבות. כך, למשל, היא אינה מאפשרת לכמעטבלתי- לרבנות הראשית ולמשרד לשירותי דת לבצע פעולות פשוטות של פיקוח והסדרה על הרבנים המקומיים והמועצות הדתיות; היא אינה מוגבל,ולמעשה מתייחסת למבנה הארגוני של מוסד הרבנות הראשית, לעובדי שמטהמידי הרבנות ולמעמדם; היא אינה מגדירה את תפקידו של מנכ״ל הרבנות ואת הזיקה הישירה של נשיא מועצת הרבנות או המועצה מועצתהרבנות למינויו, להפסקת כהונתו ולעבודתו השוטפת. המצב המשפטי הראשיתוהעומד הנוכחימאפשרפגיעהבזכויותהקנייןוהעיסוקשלמשגיחיהכשרות ושלבעליהעסקיםבאמצעותתקנותונהליםפנימיים. בראשהאתהובלת השינויהמבני 2.הצעתהסדרה בתחוםהכשרות.״ חקיקה ראשית של חוק כשרות ממלכתי, שיכלול גם הגדרת סמכויות–שלהרבנותהראשית,שלהרבניםהמקומיים,שלהמשרד לשירותידתושלהמועצותהדתיות–יסדירגםאתהמבנההארגוני של מערכת הכשרות. החוק יסדיר גם את הפעילות של מערך ייבוא המזון הכשר בכלל ושל מערך השחיטה בחו״ל בפרט, ובכלל זה את אופן הכשרתם והעסקתם של בעלי התפקידים בצוות השחיטה ואת הפיקוחעלעבודתם. החוק יכלול הוראות בנוגע למינוי רבנים שיתנו תעודת כשרות לתאגידי מזון החפצים בכך, וכן בנוגע לרישוי של גופי כשרות פרטיים שיפעלו בפיקוח הרבנות הראשית לישראל למתן תעודת כשרותבארץובחו״ל. הסדרתהכשרותבישראל 12 ב.הרבנותהראשיתלישראל: מערכתההשגחההארצית 1.תמונתמצב ״הטענההרווחת שלפיההכשרות הטענההרווחת–הנשמעתבעיקרמצדהרבנותהראשיתלישראל– במדינהוולונטרית שלפיה הכשרות במדינה וולונטרית ואף אחד אינו מחויב להשתמש בשירותיהכשרות19,היאנכונהרקטכנית. ואףאחדאינו בפועל, בית מלון במדינת ישראל שאינו מחזיק בתעודת כשרות מחויבלהשתמש מטעםהרבנותהראשיתלישראלמנועמהשתתפותבמכרזיםרשמיים בשירותיהכשרות, של שירות המדינה20ואף אינו יכול לארח כנסים והשתלמויות של היאנכונהרק משטרתישראל,צה״ל,שירותבתיהסוהרוגופיםממלכתייםאחרים; טכנית.ביתמלון הרבנות הראשית לישראל אינה מאפשרת לערוך חופה באולם אירועיםשאינומחזיקבתעודתכשרותשלהרבנותהמקומית; במדינתישראל שאינומחזיק מפעל שאינו מחזיק בתעודת כשרות מנוע משיווק של תוצרתו לרשתות שיווק, למרכולים ולמסעדות שבפיקוח כשרות של הרבנות בתעודתכשרות הראשית, וכמובן שגם אינו יכול לשווק את תוצרתו כחומרי גלם מטעםהרבנות לבתי מלון, לאולמות אירועים ולמפעלי מזון אחרים המחזיקים בתעודתכשרות. הראשיתלישראל מנועמהשתתפות חוק איסור הונאה בכשרות העניק לרב המקומי סמכות להעניק תעודת כשרות. סמכות זו, בשילוב עם מנגנון המועצה הדתית במכרזים שבאמצעותו פועלת מערכת הכשרות המקומית, יוצרים מצב של רשמייםשלשירות חוסר אחידות ארצי וחוסר ודאות של בעל העסק באשר לדרישות הכשרות שעליו לקיים. הכוונה, למשל, לדרישות כגון זמן ההשגחה המדינה.״ הנדרש והעלות הכרוכה בכך, אלו כלים ומכונות עליו לרכוש (נפת 13 חלקראשון:ב.הרבנותהראשיתלישראל:מערכתההשגחההארצית קמח,נפתאורז,תנוריםוכדומה),הגבלותעלהכנסתמוצריםבהכשר הרבנותהראשיתשניתנובאמצעותרבניםברשויותאחרותועוד.כל אלו כרוכים בעלויות כלכליות, בעיקר כשמדובר ברשתות של מזון, הסעדה ובתי מלון המבקשות לנהל מלאי ומערכת לוגיסטית תומכת ברמההארצית. 2.הצעתהסדרה ישלהסדיראתעבודתהרבהמקומיולהגדירמפורשותאתהסמכות שהוענקהלובחוק. יש לאפשר לבתי העסק לקבל תעודת כשרות מגוף כשרות פרטי (שאושר על ידי מועצת הרבנות הראשית); במקרה של רשת ארצית החפצה בכך, ניתן יהיה למנות ״רב תאגיד״ באישור מועצת הרבנותהראשית. הסדרתהכשרותבישראל 14 ג.אגףהכשרותברבנות הראשית 1.תמונתמצב ״מועצתהרבנות הראשיתואגף מועצתהרבנותהראשיתלישראלהיאגוףשהוקםעלפיחוקוהוסמך הכשרותהארצית לקבועאתהכלליםההלכתייםבתחוםהכשרות.גוףזהצריךלהוציא הנחיות ולפקח על מערכת הכשרות מבחינה הלכתית ואינו אמור שהוקםכדיליישם לעסוק בתפעול המערכת. מועצת הרבנות הראשית ואגף הכשרות אתהחלטותיה הארצית שהוקם כדי ליישם את החלטותיה אינם מחזיקים בידע ובהכשרה הדרושים לניהול מערכת כלכלית ותפעולית שתיישם את אינםמחזיקים מדיניות הכשרות של המועצה: תנאי הסף לניהול המחלקות באגף בידעובהכשרה הכשרות הארצית הוא השכלה תורנית, ועבור מרבית עובדי האגף ומנהליהמחלקותזוהשכלתםהיחידה. הדרושיםלניהול מערכתכלכלית על מצבו של אגף הכשרות הארצית ברבנות הראשית, הרואה עצמו אחראי לכלל מערכת הכשרות –הן בצד ההלכתי והן בצד התפעולי, ותפעולית אפשר ללמוד מתיאור הדברים בדוח מבקר המדינה שפורסם שתיישםאת במאי21:2017 מדיניותהכשרות בביקורת עלה שלאגף הכשרות אין תכנית עבודה שנתית שלהמועצה.״ וממילא לא נקבעו יעדים מרכזיים להשגה. בהיעדר תכנית עבודה סדורה ומקיפה לא ניתן למדוד תכנון מול ביצוע ולהעריך את תפוקות האגף ואת הישגיו. עוד עלה כי האגף אינו מקיים שגרת עבודה ניהולית; הוא אינו מקיים ישיבות בהשתתפות מנהלי המחלקות לצורך עדכון הדדי, העלאת בעיותופתרונןוהגדרתמשימותלביצוע.בישיבותשהאגףכן מקיים לא נכתב פרוטוקול [...] היה מצופה שאגף הכשרות יגבש תכניות הדרכה והשתלמויות לשם הבטחת הידע של 15 חלקראשון:ג.אגףהכשרותברבנותהראשית מנהלי מחלקות הכשרות ושל המפקחים ולצורך עדכונם בנושאים שונים. אולם בביקורת עלה שלאגף אין תכנית הכשרה כזו והוא אינו מקיים הכשרות באופן שוטף ]...[ ההדרכה הניתנת למועצות הדתיות, למפקחים ולמשגיחים מתמצהבמתןתגובהמקומיתכאשרמתעוררתבעיההלכתית כלשהי,אזניתןלפנותלממונההמקצועיבמחלקההמתאימה באגףאולרבניםפוסקים. מבקר המדינה התייחס גם ליכולת של אגף הכשרות לעבוד מול אנשי השטח במועצות הדתיות וקבע22 שהאגף אינו מחזיק במידע על מערך המפקחים והמשגיחים במועצות הדתיות ואף אינו יודע מי מהמשגיחים הוסמך לתפקיד על ידי הרבנות; שאין לאגף נהלים המסדיריםאתביצועהביקורותבמועצותהדתיותושמספרהביקורות שהוא עורך במחלקות אלה קטן מאוד. כך, לדוגמה, בשנת 2014 התקיימושלושביקורותבלבד.יתרהמזו:גםבמקומותשבהםנערכו ביקורות לא השתמש האגף בממצאי הביקורות כדי לגבש מדיניות והממצאיםהמהותייםשנמצאובביקורותלאנדונובמועצתהרבנות, בוועדות-המשנהשלהאובכלגוףאחרשלהרבנותהראשית.ראשי המועצות הדתיות ומנהלי מחלקות הכשרות אמרו למבקר המדינה שבהיעדר גוף מקצועי האחראי לקיום הדרכות, השתלמויות, ימי עיוןוסיורים,הםפועליםבתחוםהמקצועיבחללריק. 2.הצעתהסדרה ישלשנותאתהמבנההארגונישלהאגףולהגדיראתתפקידיהם של עובדי האגף את הסמכויות הנלוות אליהם ואת תנאי הסף לתפקידים אלה. יש להטמיע את תכניות העבודה; להגדיר יעדים, לוחות זמנים ושיטות עבודה; ולהקפיד על מעקב ובקרה אחר הביצועבפועל. הסדרתהכשרותבישראל 16 ד.שחיטתחו״ל23 1.תמונתמצב ״בתקופתהשהות בחו"לאנשיהצוות ייבוא הבשר הכשר לישראל מסתכם בכ77- אלף טון בשנה. לשם חייםבמגורים כך פועלים ברחבי העולם כ35- בתי מטבחיים מאושרים (במדינות ארגנטינה, פרגוואי, אורוגוואי, ברזיל, צ׳ילה, פולין, צרפת, ספרד, משותפיםהסמוכים אירלנד ואוסטרליה), המופעלים על ידי כ15- יבואני בשר. במשך למפעלומנהלים השנה מתקיימות שתי עונות שחיטה, כל אחת בת 5-4 חודשים (עונת החורף בחודשים חשוון עד אדר ועונת הקיץ בחודשים אייר משקביתמשותף עד אלול). בכל עונה נשלחים לחו״ל, בהתאם לבקשות היבואנים, מתקציבשהיבואן שלושים-ארבעים צוותי שחיטה. כל צוות מונה לפחות תשעה אנשי צוות בתפקידים שונים, השוהים יחד במשך עונה שלמה (לעתים מעמידלרשותם. מתבצעים חילופים של אנשי צוות במשך העונה). בתקופת השהות חשובלהדגיש בחו״ל אנשי הצוות חיים במגורים משותפים הסמוכים למפעל ומנהליםמשקביתמשותףמתקציבשהיבואןמעמידלרשותם.חשוב שחבריהצוותים להדגיש שחברי הצוותים אינם מועסקים על ידי הרבנות הראשית אינםמועסקים לישראל: תנאי עבודתם, תנאי הטיסה וסידורי הלינה נקבעים בינם עלידיהרבנות לביןהיבואן. הראשיתלישראל: ההפעלהשלמנגנוןהייבואהאמורוהפיקוחעלכשרותונעשיםעלידי מחלקתשחיטתחוץלארץבאגףהכשרותהארציתברבנותהראשית. תנאיעבודתם, תנאיהטיסה (א)מחלקתשחיטתחו״ל וסידוריהלינה המחלקה מונה שני עובדים: מנהל בעל השכלה תורנית ומזכירה. נקבעיםבינם אלהתפקידיהמחלקה: לביןהיבואן.״ הסמכת בעלי תפקידים: כל צוות שחיטה מורכב מתשעה אנשי צוות לפחות: ראש צוות, בודק חוץ, בודק פנים, שוחטים, בודקי 17 חלקראשון:ד.שחיטתחו"ל סכינים, מנקר ומשגיחים. לפעמים, בהתאם להיקף השחיטה, נדרשים אנשי צוות נוספים כך שצוות עשוי למנות כעשרים איש ויותר. ראש הצוות משמש מנהל האחראי על הצוות אל מול המפעל והיבואן בכל הצרכים הפיזיים והמנהלתיים; כן הוא משמש גורם הלכתי מנחה ופוסק. אישור אנשי הצוות וקידום מתפקיד לתפקיד (שבצדו העלאת שכר ניכרת) נעשים על ידי מחלקת שחיטת חו״ל, בסיוע הרבנים הפוסקים של המחלקה ומחלקת הבחינות ברבנותהראשית. ניהול מאגר אנשי צוות שחיטה: המחלקה מנהלת מאגר של אנשי צוות מוסמכים לתפקידים השונים. היבואנים יכולים לבחור אנשיצוותרקמתוךמאגרזה. אישור מפעלים בחוץ לארץ: יבואן המעוניין לעבוד עם מפעל חדש בחו״ל חייב לקבל לשם כך את אישור המחלקה. האישור ניתן לאחר שהמפעל נבדק על ידי ראש צוות שחיטה או אחד מעובדי אגף הכשרות ברבנות הראשית, ונמצא מתאים לשחיטה כשרה. הנסיעה למפעל, השהות בחו״ל והשכר עבור הבדיקה (כשמדובר בראש צוות שאינו עובד הרבנות הראשית) משולמים במלואם על ידיהיבואן. אישור צוות שחיטה ועבודתו: יבואן המבקש להוציא צוות שחיטה למפעל בחו״ל חייב לקבל את אישור המחלקה. האישור מתייחסלזהותשלאנשיהצוותולכמויותהשחיטההיומיות.השיבוץ של צוות השחיטה נעשה על פי נהלים שאישרה מועצת הרבנות הראשית, ויציאת הצוות לחו״ל מותנית בקבלת תדרוך ממנהל המחלקה. כל חילוף של איש צוות במהלך עונת השחיטה מחייב אישורמוקדםשלהמחלקה. מתןתעודותהכשר:שחרורהבשרהמיובאמהמכסמותנהבהצגה שלתעודתהכשרחתומהעלידימנהלהמחלקה.בתעודהמפורטים כמות הבשר וסוגיו בכל משלוח, בהתאם לדיווח של אנשי הצוות ולרישומיםבמחלקה. עבודה שוטפת מול אנשי צוותי השחיטה: המחלקה מקבלת עדכונים שבועיים מראשי צוותי השחיטה. העדכונים מפרטים את כמויותהשחיטההכוללת,אתהכמויותשלחלקיהבשרשנארזולפי סיווגים ״כשר״ או ״חלק״, וכן דיווח על כמות הבשר הטרף מכלל הבשר שנשחט. המחלקה מטפלת בבעיות הלכתיות שמתעוררות במפעלים,בבעיותביןאנשיהצוותליבואניםובינםלביןעצמם,וכן בבעיותמשמעתיותשלאנשיצוות. הסדרתהכשרותבישראל 18 ״בדומהלחוק עבודהשוטפתמולהיבואנים:המחלקהעומדתלרשותהיבואנים לצורך העבודה השוטפת ולצורך פתרון בעיות המתעוררות במהלך איסורהונאה העבודה של הצוות – בעיות מול אנשי צוות, החלפות וכדומה. בכשרותולחוק המחלקהמעדכנתבשוטףאתהיבואניםלגבינהליםחדשיםושינויים בנוהליהמחלקה. הרבנותהראשית (ב)כשליםבהתנהלותשלמחלקתשחיטתחו״ל לישראל,גםחוק זהאינומגדיר סעיף 2 לחוק הבשר24 קובע: ״[...] לא ייבא אדם בשר אלא אם כן קיבל לגביו תעודת הכשר״. סעיף 1 לחוק מגדיר ״תעודת הכשר״ אתהמנגנון – ״תעודת הכשר לבשר מיובא שנתנה מועצת הרבנות הראשית שבאמצעותותפעל לישראלאומישהיאהסמיכהלענייןזה״. הרבנותהראשית בדומה לחוק איסור הונאה בכשרות ולחוק הרבנות הראשית לישראללצורך לישראל, גם חוק זה אינו מגדיר את המנגנון שבאמצעותו תפעל הרבנות הראשית לישראל לצורך יישום החוק. יתרה מזו, סעיף 7 יישוםהחוק.״ לחוקקובעכי״שרהתעשיהוהמסחרממונהעלביצועחוקזהוהוא רשאילהתקיןתקנותבכלהנוגעלביצועו״. המחוקק, שהבין את ההשפעה הכלכלית העצומה של החוק, מצא לנכון להפקיד את האחריות עליו בידי שר התעשייה והמסחר ולהסמיך אותו להתקין תקנות לביצועו – אך בפועל משרד הכלכלה אינו מעורב בייבוא הבשר לארץ. הניהול של מערך ייבוא הבשר לישראל מתבצע כולו על פי נהלים הלכתיים ומנהליים שמועצת הרבנות הראשית לישראל מאשרת על פי המלצות של מחלקת שחיטתחו״ל. כוח האדם המצומצם ואי-התאמתו לניהול המשימות הכלכליות המורכבות של המחלקה אינם הבעיות היחידות של מחלקה זו. שיטות העבודה והתיעוד מיושנות; המידע על אנשי צוות השחיטה חלקימאודולעתיםמסתכםבשםומספרטלפון;הנתוניםהמתקבלים מראשיהצוותיםבשטחמרוכזיםבדוחסיכוםשבועיבכתבידהנשלח למחלקה בפקס – לעתים באיחור של ימים מספר, כך שהרישומים עלולים להיות לא מדויקים; הנתונים הנאספים מרוכזים בטבלת אקסל שממנה נגרעות כמויות בעת ההנפקה של תעודת ההכשר לצורך שחרור הבשר מהמכס. לעומת זאת, בה בעת, התיעוד של תהליךהשחיטהבמפעלנעשהבצורהממוחשבת–עדלרמתתאריך ושעת השחיטה, סוג הבשר וכמותו עבור כל ארגז שנארז במפעל – והרבנותיכולהלקבלאתהנתוניםבאמצעיםטכנולוגייםבזמןאמת. 19 חלקראשון:ד.שחיטתחו"ל ״השילובשל מערכת היחסים הכלכלית בין היבואנים לאנשי צוות השחיטה אינה מוסדרתופועלתכשוקחופשי,שבמסגרתוכלאישצוותמנהלמשא צוותמגובש ומתן ישיר על גובה שכרו אל מול היבואן שאצלו שובץ לעבודה. שכמעטאינו בהתחשב בכך ששיבוץ אנשי הצוות הבכירים נקבע על ידי הרבנות הראשית לישראל ואין ליבואן אפשרות לשנות או להחליף את נתוןלפיקוח השיבוץ, ומאחר שהיציאה לחו״ל של צוות השחיטה כולו מותנית חיצוניעם בסיכום תנאי השכר שלהם – אנשי הצוות יכולים להציב ליבואן תנאים לא הוגנים ומחירים יקרים (שיכולים להגיע ל15- אלף דולר התלותהמוחלטת בחודש ואף יותר). מאחר שבמשך שנים רבות לא הכשירה הרבנות שלהצוות הראשית בעלי תפקידים בשלוש הרמות הבכירות של הצוות נוצר מחסור ניכר באנשי צוות, מצב שהוביל לעלייה של עשרות אחוזים ביבואןעלולה בשכרםשלבעליתפקידיםאלוולפגיעהניכרתביבואניהבשר. להביאלפגיעה מצב שבו ״חברי הצוותים אינם מועסקים על ידי הרבנות הראשית באיכותהכשרות.״ לישראל,ותנאיעבודתם, תנאיהטיסהוהלינהנקבעים ביניהם לבין היבואן״25 – כפי שהרבנות הראשית מדגישה באתר האינטרנט שלה – יוצר ניגוד עניינים ועלול להביא לפגיעה קשה בכשרות. למשל,כשחבריהצוותאוחלקםנאלציםלהכריעבשאלותהלכתיות העלולות להסב ליבואן נזק כלכלי בעוד זה יכול להיטיב או להרע עמם בכל הנוגע לתנאי הטיסה, למגורים, לשכר ולתנאי המחיה שלהם26. חשש זה מתחדד מאחר שמדובר בצוות השוהה יחד, לאורך כל שעות היממה – בבוקר בעבודה ואחרי העבודה ובלילה בדירה – במשך שבעה ימים בשבוע, ארבעה-חמישה חודשים רצופים, שבהם היבואן דואג לכל צורכיהם: מגורים, מוצרי מזון, בישול, ניקיון, כביסה וכו׳. השילוב של צוות מגובש שכמעט אינו נתון לפיקוח חיצוני עם התלות המוחלטת של הצוות ביבואן עלולה להביא לפגיעה באיכות הכשרות. בעיה דומה של ניגוד עניינים מתעוררת כשמנהל המחלקה או עובדים אחרים באגף הכשרות של הרבנות הראשית נוסעים לבדוק ולאשר מפעלים בחו״ל: היבואן מממן את טיסותיהם ואת שהותם בחו״ל, ולאחר מכן הם נדרשים לקבלהחלטותבעניינו27. העסקתם של צוותי השחיטה בחו״ל נעשית בכמה וכמה אופנים28: העסקה באמצעות חברות הרשומות בחו״ל, תשלום השכר או חלקו במזומן,העסקתעובדיםכנותנישירותבתמורהלחשבוניותוכדומה. בדומה לבעיות המיסוי והפגיעה בזכויות העובדים בשל אופן העסקתם של משגיחי הכשרות בארץ, אופני העסקה אלה פוגעים בהכנסותהמדינהממסהכנסה,מביטוחלאומיוממסבריאותבאופן מלאאוחלקי.זאתישלזכור:מדוברבשכרחודשישלעשרותאלפי שקלים לכל איש צוות (סך השכר החודשי של כל צוותי השחיטה הסדרתהכשרותבישראל 20 מוערךביותרמעשרהמיליוןש״ח)שבצדוחבותמסמשמעותית. העסקה כזו של עובדי מערך השחיטה פוגעת גם בעובדי מערך השחיטהעצמם,בעיקרבבעליהתפקידיםהזוטריםשהםרביםיותר מהנדרש ליבואנים. עובדים אלה משתכרים 5,000-3,000 דולר בחודש,אינםצובריםזכויותפנסיוניות,אינםזכאיםלזכויותשונות מהמוסד לביטוח לאומי, ואם שובצו לעבודה בעונת שחיטה אחת בלבד במשך השנה או בחלקה, הם עלולים למצוא את עצמם במשך חודשיםרביםללאשכר. אופי העבודה והחיים בצוות, במקום מבודד ומרוחק, תוך ניתוק מהמשפחהובתלותהדדיתשלחבריהצוותזהבזהובראשהצוות– כלאלהמקשיםמאודעלמנהלהמחלקהלפקחמירושליםעלעבודת הצוותועלמערכתהיחסיםביןהצוותליבואןולבעליהמפעל.לפיכך החליטה הרבנות הראשית לפני כשנתיים להפעיל מערך פיקוח על צוותיהשחיטה,תוךקביעהשמפקחיהכשרותיהיובעליניסיוןבפועל בתפקיד של ראש צוות שחיטה. ביצוע ההחלטה נתקל בקשיים הן בהקמתהמערךהלוגיסטישיפעילמנגנוןזה(גיוסכוחאדםוניהולו, הזמנת טיסות, שהייה ואמצעי ניוד בחו״ל וכו׳) והן במציאת מקורות המימון להוצאות כבדות אלו. בעיות נוספות שהתעוררו היו המחסורהקייםממילאבראשיצוותיםלמילויהצרכיםהשוטפיםשל יבואני הבשר, ופערי שכר של מאות אחוזים בין המשכורות שאפשר לשלם למפקחים כעובדי הרבנות הראשית לבין השכר בפועל שהיבואניםמשלמים. בשל כל הסיבות הללו תכנית הפיקוח שגובשה אינה אפקטיבית; והיא מטילה על מפקח אחד אחריות לכל הפחות לכמה מפעלים המרוחקיםזהמזהמאותק״מ,לעתיםאפילובמדינותשונות29. 2.הצעתהסדרה הסדרה של תחום השחיטה בחו״ל מחייב היערכות רבת-פנים, כמפורטלהלן. א) ניהול מאגר מסודר של אנשי צוות שחיטה.( המאגר יכלול את מלוא הפרטים על איש הצוות, כלומר: דרכי התקשרות, השכלה וניסיון,תיעודלגביהתנהגותחריגה,בעיותמשמעתוכדומה. 21 חלקראשון:ד.שחיטתחו"ל (ב)אנשיהצוותיועסקובאמצעותחברהממשלתיתשתוקם במיקור-(חוץ) לשםניתוקהזיקההכלכליתבינםלביןהיבואנים., לכל תפקיד ייקבעו דרגות שכר קבועות; תשלום השכר יתבצע באופן מסודר הכולל זכויות על פי חוק, הפרשות לפנסיה ותשלום מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות; השכר שייצבר לזכותו של איש צוות ישולם על פני 12 חודשים כך שעובד לא ימצא את עצמו ללאהכנסהחודשיתבחודשיםשבהםלאישובץלעבודה. ג)קיצורתקופתהשהותהרצופהבחו״ל.(הסדרתתנאיהעבודה של אנשי הצוות וקביעת רמות שכר קבועות יאפשרו להסיט חלק מכספיהשכרשהיבואניםמשלמיםהיום,להשתמשבהםלרכישהשל כרטיסיטיסהובכךלאפשרתחלופהשלאנשיצוות. ד)הקמתמנגנוןלפיקוחעלצוותיהשחיטהבחו״ל.(המנגנון יעבוד באמצעות החברה הממשלתית ויבצע גם בדיקה ואישור של מפעלים בחו״ל. שכר המפקחים יהיה קבוע וישולם ישירות על ידי החברההממשלתית(במיקורחוץ)ולאעלידיהיבואנים. (ה) הכשרה של אנשי צוות חדשים לתפקידים הבכירים שיש בהם מחסור באנשי מקצוע. לשם כך ייקבע מסלול הכשרה מקוצר וייתנותמריצים. (ו) הקמת מנגנון דיווח ממוחשב בזמן אמת .)on-line( הדיווח יתייחס לשניים: ראשית, לכל הנוגע לכמויות השחיטה והבשר שנארז ובכך יאפשר יעילות בניהול המלאים ובשחרור הסחורה מהמכס; שנית, לדיווח ישיר של אנשי צוות על הנעשה במפעליםובצוות. ז) שיפור מערך הפיקוח באמצעות שימוש במערכות מחשוב,( אבטחה, מצלמות וכו׳ של המפעלים לשם פיקוח על עבודתם של אנשיהצוותולאימותהנתונים. ח) הפעלת תקנות איסור הונאה בכשרות (אגרה,)( התשנ״ג1992-, כלומר: גביית אגרה בסך 145 ש״ח עבור כל טון בשר 14.5( אג׳ לק״ג) ובסך הכול כ11- מיליון ש״ח בשנה. לצורך מימוןפעילותהחברההממשלתיתבתחוםשחיטתחו״ל. הסדרתהכשרותבישראל 22 ה.כשרותשלמוצרי מזוןמיובאים 1.תמונתמצב ״יבואןהמבקש להביאלארץמוצר יבואן המבקש להביא לארץ מוצר מזון ולהציגו ככשר אינו יכול מזוןולהציגוככשר להסתמך רק על גופי כשרות הפועלים בחו״ל או על רבנים הנותנים תעודת כשרות, וזאת גם אם מדובר בגופי כשרות וברבנים מוכרים אינויכוללהסתמך שקהילות יהודיות בעולם מסתמכות על פסיקתם. כדי להציג את רקעלגופיכשרות המוצר ולשווקו בארץ ככשר נדרש אישור נוסף – של הרבנות הראשית לישראל. על אריזת המוצר חייב להופיע הכיתוב ״באישור הפועליםבחו"לאו הרבנות הראשית לישראל״; מוצר ללא סימון זה לא יוכל להימכר עלרבניםהנותנים ברשתותשיווקהמחזיקותבתעודותכשרותואי-אפשריהיהלשווקו למסעדות, לבתי מלון, לאולמות אירועים ולמפעלים המחזיקים תעודתכשרות, בתעודתכשרות. וזאתגםאםמדובר חוק איסור הונאה בכשרות30 אינו כולל הסמכה מפורשת או בגופיכשרות משתמעת לרבנות הראשית לישראל לאשר כשרות של מוצרי מזון וברבניםמוכרים כשרים המיובאים מחו״ל. סעיף 5 לחוק קובע: ״העוסק במכירת מצרכים לציבור לא ימכור ולא יציע למכירה מצרך שאינו כשר לפי שקהילותיהודיות דיןתורהתוךהצגתובכתבככשר״. בעולםמסתמכות עלפסיקתם.״ 23 חלקראשון:ה.כשרותשלמוצרימזוןמיובאים סעיף 9לחוקמתייחסישירותליבואנים: (א) יצרן או יבואן של מצרך הנושא עליו ציון שהוא כשר לא ימכור את המצרך ולא יציעו למכירה אלא אם כן המצרך נושא עליו גם ציון שמו של נותן תעודת ההכשר. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יצרן או יבואן של מצרך הנושא עליו ציון שהוא כשר, יסמן את היותו של המצרך חלבי, בשרי או פרווה, בהתאם להוראות שתפרסם מועצת הרבנותהראשיתלישראל. אף שהחוק אינו מתנה הצגת מוצר כשר המיובא מחו״ל ככשר באישורנוסףשלהרבנותהראשיתלישראל,נקבעובתקנות31כללים המחייבים זאת. התקנות דורשות, בין היתר, לצרף דוגמה מכל סוג מצרךאוחומרגלם;להמציאאישורבכתבשלהרבנותןההכשרעל המוצר; להמציא את רשימת רכיבי המזון של המוצר ואת ההכשרים שניתנו עליהם; לתאר את אופן הפיקוח על ההכשר, לרבות פרטים מלאים על אודות העוסקים או מי שיעסקו בפועל בפיקוח ועל תדירותהפיקוח;כמוכןנדרשהיבואןלתאראת״הנקודותהעלולות להקשות על הפיקוח בייצור, והדרך המוצעת להתגבר על התקלות הכשרותיותהאפשריות״. אישוריהכשרותעלמוצריםמיובאיםניתניםעלידימחלקתהייבוא באגף הכשרות הארצית של הרבנות הראשית לישראל. המחלקה מנחה ומלווה כ1,750- יבואני מזון ומנפיקה כ6,000- תעודות כשרות חדשות בכל שנה – מספרים ההולכים וגדלים מדי שנה32. התפקידים של מחלקת הייבוא וההליך לקבלת תעודת כשרות על מוצר מיובא מתוארים בהרחבה באתר האינטרנט של הרבנות הראשית:33 הרבנות הראשית לישראל אינה מעניקה באופן ישיר כשרות על מוצרים בחוץ לארץ ואינה מפקחת עליהם בהליך הייצור. יבואןהמעוניין לייבא מוצר כשר לארץ,נדרש לקבל כשרות מרב מקומי או גוף כשרות בחוץ לארץ המוכרים על ידי הרבנות. לצורך כך על היבואן לצרף את האישורים הרלוונטייםלמחלקתהיבוא,כדילקבלכשרותעלהמוצר. הסדרתהכשרותבישראל 24 ״המנגנוןלקבלת המחלקהקובעתנהליכשרותלפיקוחעלהכשרותשלמוצרי מזון מיובאים, חומרי גלם בתפזורת הנארזים בארץ, חומרי תעודתכשרותעל גלםלתעשייתהמזון,תרופותוכלמוצרהבאבמגעעםהפה. מוצריםמיובאים המחלקה מפנה את היבואנים לגופי כשרות מוסמכים בארץ ובחו״ל לצורך קבלת אישור מאת הרבנות הראשית לישראל הואמנגנון המעידעלכשרותהמזוןהמיובא. פסיביהמטילעל רבנים או גופי כשרות המעוניינים לקבל הכרה למוצרים היבואניםחובה בהשגחתם לצורך שיווקם בישראל, יגישו בקשה לוועדת לפעול–גם היבוא (טופס בקשה להכרה, בצירוף המסמכים הנדרשים,) הבוחנתאתפנייתםבהתאםלנהליהרבנותהראשיתלישראל. בתחומיםהלכתיים כמו כן, המחלקה מאשרת ומסמיכה גופי כשרות ורבנים מובהקים...מאחר בחו״ל לפעול ולהעניק כשרות, בהתאם לנהלי הרבנות. שמדוברבנושא ובנוסף,נותנתשירותלמנהלימחלקותכשרותבארץובחו״ל, נותנת שירות למפקחים ומשגיחי כשרות ונותנת שירות שאינובתחום ומידעלציבורהרחב. עיסוקוומומחיותו בשונה מתהליך לקבלת תעודת כשרות על עסק בארץ, שבו הרב שלהיבואןהוא המקומי בודק את העסק וקובע את דרישות הכשרות ומפקחי נאלץלהשתמש המועצה הדתית מנחים את בעלי העסקים כיצד לפעול, המנגנון לקבלתתעודתכשרותעלמוצריםמיובאיםהואמנגנוןפסיביהמטיל בתיווךשל עלהיבואניםחובהלפעול–גםבתחומיםהלכתייםמובהקיםדוגמת גורמים(מאכרים) הדרישה לפעול ישירות מול הרב נותן הכשרות ולקבל ממנו אישור בשוקהכשרות.״ כשרות,לפרטקשייםכשרותייםאפשרייםולהציעדרכיםלפתרונם. מאחר שמדובר בנושא שאינו בתחום עיסוקו ומומחיותו של היבואן הוא נאלץ להשתמש בתיווך של גורמים (מאכרים) בשוק הכשרות, המקושריםלגופיםהנותניםתעודותכשרותבארץובחו״ל. במצב זה, היבואן פועל בתחום מקצועי ייחודי שהבנתו בו חלקית במקרההטוב;העלותשלשירותיהתיווךביןהיבואןלנותניהכשרות בחו״ל נקבעת על פי כוחות השוק ונגזרת גם מהתועלת הכלכלית שתצמח ליבואן מקבלת האישור, מהדחיפות בצורך לקבלת האישור וכו׳. מאחר שמדובר בשוק לא מוסדר, היבואן עלול להתקשר עם מתווכיםהמציגיםאתעצמםכמקצועייםוגוזליםממנוממוןרבוזמן יקר,אךבפועלאינםיכוליםלסייעלולקבלאתהאישור. 25 חלקראשון:ה.כשרותשלמוצרימזוןמיובאים (א)אישוררבניםוגופיםלתתכשרותבחו״ל ״ניתוחשל דרישותאלה נוהלי הייבוא של הרבנות הראשית לישראל34 קובעים שוועדה מיוחדת–שהרכבה:שלושהמחברימועצתהרבנותהראשית,מנהל מעלהכיאישור מחלקת הייבוא, היועץ המשפטי של הרבנות ועוזר הרב הראשי – הרבנותהראשית תהיהמוסמכתלאשרולפסולהכרהברבניםאובגופיכשרותפרטיים כנותניתעודתכשרותבחו״ל. לכשרותהניתנת בחו"ל–הןשל התנאי הבסיסי לאשר רב כנותן תעודת כשרות בחו״ל היא שהרב מכהן בפועל כרב קהילה, כרב עיר או כרב מדינה לאחר שמונה על רבמקומיוהןשל ידי הגורמים המוסמכים, והוא גר ומעניק שירותי דת במקום במשך גוףכשרותפרטי חמש שנים לפחות. כמו כן, נדרש כי הרב יהיה ״בעל רקע תורני אשר הוסמך לרבנות ע״י רבנים מוכרים״ וכי ״עבר בחינה עיונית –מותנהבכפיפות בכתב ומעשית בכתב במסגרת מחלקת הבחינות ברבנות הראשית ובתלותמוחלטת לישראל״. משעמד הרב בתנאים אלה, הוועדה רשאית לקבוע על ברבנותהראשית פי שיקול דעתה את האזור הגאוגרפי שבו מותר לו להעניק תעודות כשרות. הנהלים אף קובעים כי ״תינתן עדיפות להכרה ברב שיוכיח לישראלובדרישות כיגופיכשרותבארץובחו״למסתייעיםבולצורךפעולתם״. בירוקרטיות.״ הנהלים קובעים גם תנאים לאישור של גופי כשרות בחו״ל. נדרש כי גוף הכשרות ״פועל באופן שוטף בכפיפות מלאה להנחיה הלכתית של לפחות רב אחד שהוא אישיות תורנית מוכרת בעלת מומחיות בתחום הכשרות״ וכי ״במסגרת גוף הכשרות פועל גורם בעל מומחיות מעשית בתחום הכשרות שעבר בחינה מעשית בכתב במסגרת מחלקת בחינות והסמכה ברבנות הראשית וראיון בפניהוועדה״. עוד קובעים הנהלים כי הכרה ברב או בגוף כשרות ״תהיה בכפוף להתחייבות לפעול בהתאם לנהלי הרבנות הראשית והנחיותיה״ וכן יהיה עליהם ״למלא שאלון מפורט שיומצא על ידי הרבנות הראשית לישראל״. ניתוח של דרישות אלה מעלה כי אישור הרבנות הראשית לכשרות הניתנתבחו״ל–הןשלרבמקומיוהןשלגוףכשרותפרטי–מותנה בכפיפות ובתלות מוחלטת ברבנות הראשית לישראל ובדרישות בירוקרטיות למיניהן. ההגדרות הקבועות בנוהלי הרבנות – כמו ״הוסמך לרבנות על ידי רבנים מוכרים״ או ״כפיפות מלאה להנחיה הלכתית של לפחות רב אחד שהוא אישיות תורנית מוכרת״ נותנות מקוםלפרשנותרחבה,שלמעשהמותירהלוועדהשיקולדעתמוחלט לאשראולפסוללפיקריטריוןזה. הסדרתהכשרותבישראל 26 ״רק93רבנים לאחר שהרבנות העניקה אישור לרב או לגוף כשרות, היא אינה עורכתבדיקותאוביקורותכדילוודאאתכשרותהמוצרים. ב35-מדינות העובדהשהרבנותאינהבודקתומאשרתאקטיביתאתנותניהכשרות בחו"למוכרים בחו״ל לבקשת היבואנים, אלא מטילה את הנטל לקבל אישור על עלידיהרבנות הרבנותןהכשרותבחו״לועלגופיהכשרותהפרטיים,מביאהלתלות הראשיתלמתן מוחלטת של יבואני המזון בגורמים הרבניים בחו״ל ולכך שבפועל כמעטאיןרבניםוגופיכשרותבחו״להמוסמכיםלתתתעודתכשרות תעודתכשרות. ישירה על מוצרים מיובאים. כאמור, מציאות זו מכלכלת תעשייה מחלקתהייבוא שלמהשל״מאכרים״ומתווכיםביןהרבנותליבואנים. ברבנותהראשית לפי הנתונים המתפרסמים באתר הרבנות הראשית לישראל35,כיום מכהנים רק 93 רבנים ב35- מדינות בחו״ל המוכרים על ידי מחלקת מאשרתלשיווק הייבוא של הרבנות הראשית למתן תעודת כשרות. כמו כן, מחלקת בישראלמוצרים הייבוא ברבנות הראשית מאשרת לשיווק בישראל מוצרים וחומרי רקאםקיבלו גלם ככשרים רק אם קיבלו אישור כשרות מאחד מ38- גופי כשרות פרטיים, 12 מהם גופי כשרות ישראליים (בד״צים). התנהלות זו אישורכשרות יוצרת מצב אבסורדי: מפעל מזון בישראל יכול להשתמש בחומרי מאחדמ38- גלם מיובאים שלא נבדקו על ידי הרבנות הראשית לישראל אך משווקיםבישראלבשלהכרהבהכשרשלגוףכשרותפרטיישראלי, גופיכשרות אך שיווק המוצר הסופי בהכשר של אותו גוף כשרות פרטי בלבד פרטיים,12 (ללא אישור כשרות של הרבנות המקומית) מהווה עברה על חוק איסורהונאהבכשרות. מהםגופיכשרות ישראליים(בד"צים).״ מעבר להגבלות על מתן כשרות למוצרים חדשים שאינם מיובאים לארץ ומעבר לתלות המוחלטת ברבנים ובגופי הכשרות הנ״ל, עד לאחרונה אסרה הרבנות הראשית גם ייבוא מקביל של מוצרים שהכשרות שניתנה להם מאושרת על ידי הרבנות הראשית לישראל, אךהםנרכשיםבחו״ללאמהיצרןאלאמספקמשני.עלהקושיהגדול הניצב לפני יבואנים (ובעיקר יבואנים קטנים או חדשים בשוק) אפשר ללמוד מהעתירות שהוגשו בנושא נגד הרבנות הראשית. כך, לדוגמה, בפסק הדין בעניין אלישע36 הוסיפו השופטים בהערת אגב: ״תקוות המחוקק לפי חוק איסור הונאה בכשרות, המקרין לכאורה ׳אחדות כשרותית׳ (לא זכינו לדברי הסבר, ראו הצעות חוק תשמ״ג, 150), נכזבה במידה רבה״. כמו כן, בפסק הדין בעניין אינשטיין37 נדחתה העתירה על הסף בנימוק טכני של ״אי מיצוי הליכים״,אךהשופטסולברגחתםאתפסקהדיןבמיליםאלה: הערה לפני סיום: יש לשער כי מתוקף תפקידה נדרשת המשיבה לעבוד בתיאום ושיתוף פעולה עם גופי השגחה פרטיים בחו״ל על בסיס יומיומי. אמרתי בלבי שמא ישנם 27 חלקראשון:ה.כשרותשלמוצרימזוןמיובאים ׳ערוצי תקשורת׳ שבאמצעותם יכולה המשיבה להבהיר את הרקעלהעדרשיתוףהפעולהמצד׳בד״צמנצ׳סטר׳,ולסייע בידה של העותרת בהמצאת האישור הנדרש, מבלי שיהיה צורךלשובולבואבשעריושלביתמשפטזה. בתחילת חודש מאי 2018 פרסמה הרבנות הראשית ״נוהל יבוא מקביל פיילוט״38, שיאפשר ליבואנים מקבילים לקבל אישורי כשרות על מגוון של מוצרי מזון שצריכתם בארץ גבוהה, המיובאים מחו״ל ועומדים בתנאים שנקבעו. בתקווה שרפורמה זו תפתח את האפשרותליבואניםנוספיםלייבאמוצריםכשריםשיובאועדכהרק עלידייבואניםעיקריים. עיון ב״תנאים שנקבעו״ מלמד כי אפשרויות הייבוא המקביל לפי הנוהל מצומצמות למדי; כמו כן הן מחייבות, בין היתר, עמידה בתנאים מחמירים: למפעל שבו מיוצר המוצר יש אישור כשרות שנתי על כל התוצרת המיוצרת בו; אין באותה מדינה מוקדי ייצור נוספים של אותו מפעל, ואם יש – גם הם נושאים אישור כשרות שנתי; אין לגוף נותן הכשרות דרישות נוספות דוגמת סימול כשרות מיוחד על האריזה. כאמור, מדובר בפיילוט לשנה בלבד. בירור במחלקת הייבוא של הרבנות הראשית לאחר פרסום הנוהל העלה כי אין נתונים באשר למספר המפעלים או המוצרים הפוטנציאלים שיתאפשרלייבאבייבואמקבילעלפינוהלזה. הסדרתהכשרותבישראל 28 2.הצעתהסדרה הסדרתהתחוםכרוכהבכמהצעדים: א) מתן תעודת כשרות למפעלים בחו״ל.( הרבנות הראשית תאשר כשרות למפעלים בחו״ל באמצעות מנגנון שיפעל במסגרת החברה הממשלתית לכשרות. מתן האישור יותנה בבדיקה של המפעלושלתהליכיהייצורובקביעתדרישותההשגחה. (ב)פיקוחעלכשרותבחו״ל.באמצעותהחברההממשלתיתתקים הרבנות הראשית מערך פיקוח על מפעלים בחו״ל. מערך הפיקוח ישתמש בשיטות עבודה ובאמצעיים טכנולוגיים ובעריכת ביקורות במפעלים. מערך הפיקוח יערוך ביקורות גם על מערך ההשגחה של הרבניםוגופיהכשרותשאישרההרבנות. (ג) סיוע ליבואנים. באמצעות החברה הממשלתית תקים הרבנות הראשית מערך סיוע ליבואנים בכל הנוגע לתקשורת ולקבלת אישוריםמרבניםומגופיכשרותשאישרההרבנותהראשית. ד) הכרה אקטיבית ברבנים ובגופי כשרות בחו״ל.( נוהלי הרבנות ישונו כך שאפשר יהיה לאשר כשרות של רב או גוף כשרות הפועלים בחו״ל לאחר בדיקתם גם אם לא נבחנו על ידי מחלקת הבחינות של הרבנות הראשית וגם אם הם אינם מכפיפים עצמם לנהליה. ההכרה בכשרות המוצר תינתן גם אם נותני הכשרות יסרבו לשתףפעולהעםיבואניםמקבילים. ה) כללים לשלילה של אישורי ייבוא.( הכללים יתייחסו הן להיבטים ההלכתיים והן להתנהלות של הרב או של גוף הכשרות דוגמתאי-(שיתוףפעולהעםיבואןמקביל.) (ו) הקמת מערכת מידע עדכנית ממוחשבת, שתאפשר בכל רגע נתון לקבל (באמצעות סריקה או ברקוד) מידע מקיף ומעודכן על הכשרות של כל מוצר מיובא, על גופי הכשרות והרבנים נותני הכשרות,עלמערכתההשגחהוהפיקוחוכדומה. 29 חלקראשון:ה.כשרותשלמוצרימזוןמיובאים ו.המשרדלשירותידת במערכתהכשרות 1.תמונתמצב מערךהכשרותבישראלפועלבאמצעות132מועצותדתיותשהוקמו מכוח חוק שירותי הדת היהודיים ונתונות תחת תקצוב ופיקוח של המשרד לשירותי דת. ברשויות שאין בהן מועצה דתית הסדרת הכשרותנעשית באמצעותמועצהדתית סמוכהומחייבת אישור של מנכ״להמשרדלשירותידת,בהתאםלהמלצותהגורמיםהמקצועיים של המשרד (מנהל תחום כשרות, אגף תקצוב, יועץ משפטי וחשבות); כך פועל גם מנגנון הרבנות לכשרות ארצית, המשגיח על עסקיםברשויותלאיהודיות. סעיף 7(ב) לחוק שירותי הדת היהודיים מסמיך את השר לשירותי דת (בהסכמת שר האוצר) לקבוע בתקנות אגרות עבור שירותי דת. סעיףזהאינומחייבהתייעצותכלשהיעםהרבנותהראשית. מחלקותהכשרותבמועצותהדתיותנתונותלפיקוחשלאגףהסדרה פיקוח ובקרה במשרד, העורך ביקורות (באמצעות רואי-חשבון חיצוניים) על עבודת המועצות הדתיות ובכלל זה על מחלקות הכשרות. מערך כוח האדם והשכר של עובדי מחלקות הכשרות נמצאים באחריותו של אגף משאבי אנוש במועצות הדתיות, הפועל במשרד ואחראי על אישור תקנים ועל קביעת רמות השכר שלהעובדים. הרבנותהראשיתלישראלהיאיחידתסמךשלהמשרדלשירותידת, ולעניין חלוקת הסמכויות בין משרד ליחידת סמך נקבע בתקשי״ר כי39 ״נציב שירות המדינה רשאי בכל עת להרחיב או לצמצם את 31 חלקראשון:ו.המשרדלשירותידתבמערכתהכשרות ״למרותמצבה הסמכויות של יחידת סמך, על-פי המלצת מנהל כללי של משרד או בהסכמתו״. העגוםשלמערכת למרות מצבה העגום של מערכת הכשרות, במשך עשרות שנים, הכשרות,במשך עד שנת 2014 לא היה במשרד לשירותי דת גורם ייעודי שיקדם, עשרותשנים, יפקחוינחהאתמחלקותהכשרותבמועצותהדתיות.הסוגיותבתחום לאהיהבמשרד זה טופלו רק כשהתעוררו מקרים חריגים והטיפול נעשה על ידי המחלקה המשפטית, אגף הסדרה פיקוח ובקרה, ובמידת הצורך לשירותידתגורם גם בהתערבות סמנכ״ל שירותי הדת. הנחת העבודה הייתה שאגף ייעודישיקדם, הכשרותהארציברבנותהראשיתלישראלנותןמענהלסוגיותאלו. יפקחוינחהאת (א)אגףהכשרותבמשרדלשירותידת מחלקותהכשרות בשנת 2014 קיבל סגן השר דאז הרב אלי בן דהן החלטה להקים במועצותהדתיות. במשרדאגףכשרות.במכתבלראשיהמועצותהדתיותכתבסמנכ״ל המשרד: בשנת2014קיבל סגןהשרדאז אנו מבקשים להביא לידיעתכם כי בימים אלו החל את עבודתו במשרדנו מנהל תחום הכשרות (הסדרה), במסגרת הרבאליבןדהן אגףבכירלשירותידת.כניסתולתפקידנעשתהבתיאוםעם החלטהלהקים הרבנים הראשיים לישראל וגורמי הכשרות ברבנות הראשית לישראל.במסגרתתפקידואחראיעלהסדרתהתחוםבהיבט במשרדאגףכשרות.״ המנהלי וילווה את השינוי המבני של מערכת הכשרות במסגרת״מהפיכתהכשרותבישראל״עליההכריזסגןהשר. תיאורהתפקיד,שאושרעלידינציבותשירותהמדינה,כלל: הובלת תחום הכשרות על היבטיו השונים, קביעת כללי עבודה וקידום תהליכים רוחביים בתחום הכשרות, גיבוש תכנית עבודה רב-שנתית לקידום נושא הכשרות במועצות הדתיות ולרשויות בהן אין מועצה דתית פיקוח מנהלי על מתן שירותי ההשגחה על הכשרות בישראל, ועל תפעול מערךהכשרות. תפקידוהמרכזישלהמשרדבתחוםהכשרותנגזרמאחריותוהישירה על עבודת המועצות הדתיות (ובכלל זה העבודה של מחלקות הכשרות)ומאחריותועלהרבנותהראשיתכיחידתסמךשלהמשרד. למרות זאת התקבלה ההקמה של תחום הכשרות במשרד בהתנגדות של פקידי הרבנות הראשית לישראל. חילוקי הדעות הביאו לעצירה כמעט מוחלטת של הפעילות האינטנסיבית שהחל המשרד לקדם, כפי שאפשר ללמוד מתכנית העבודה של תחום כשרות לשנת הסדרתהכשרותבישראל 32 ״למרותזאת 2017 – שכאמור הוקפאה בשל התנגדות הרבנות הראשית. תכנית העבודה כללה, בין היתר, הפיכה של המשרד לגורם מרכזי בעולם התקבלהההקמה הכשרות; יצירת מבנה ארגוני קבוע ומחייב למחלקות הכשרות שלתחוםהכשרות במועצותהדתיות;הקמהוהפעלהשלצוותהיגוימייעץלתפעולשל מערךהכשרות;הכשרהמקצועיתלמנהלימחלקותכשרותולמפקחי במשרדבהתנגדות כשרות; הסדרה ארצית של מערך הכשרות; חיזוק מערך התמיכה שלפקידיהרבנות וההשגחהלרבנותןהכשרותברשויותשאיןבהןמועצהדתית. הראשיתלישראל. למרות חשיבותו ותפקידו המרכזי של המשרד בתפעול של מערך חילוקיהדעות הכשרות, מאז פרישתו של מנהל תחום כשרות בחודש אפריל 2018 לאמונהלומחליף;סמכויותיוהועברולמנהלתחוםנישואיןורבנים הביאולעצירה תחתהכותרת״המחלקהלרבנותנישואיןוכשרות״40. כמעטמוחלטת 2.הצעתהסדרה שלהפעילות האינטנסיבית יש להגדיר את תפקידיו וסמכויותיו של המשרד כאחראי על כל הצדדיםהמנהלייםשלמערכתהכשרות. שהחלהמשרד לקדם...מאז כן יש להקים במשרד אגף כשרות שיפקח וינחה את מחלקות הכשרותבמועצותהדתיות. פרישתושלמנהל תחוםכשרות בחודשאפריל 2018לאמונה לומחליף; סמכויותיוהועברו למנהלתחום נישואיןורבנים תחתהכותרת ׳המחלקהלרבנות נישואיןוכשרות׳.״ 33 חלקראשון:ו.המשרדלשירותידתבמערכתהכשרות ז.המועצותהדתיות 1.תמונתמצב כדילהביןאתהכשליםבעבודתהמועצותהדתיותנסקורתחילהאת תפקיד המועצה הדתית ואת עבודת מחלקות הכשרות, את התהליך שסופו במתן תעודת כשרות ואת אופן ההשגחה, ונכיר את בעלי התפקידיםהלוקחיםחלקבתהליך.התהליךשיתוארהואהאופןשבו הדבריםצריכיםלהתבצעולאבהכרחהאופןשבוהםמתבצעיםבכל המקומות. א)תהליךהקבלהשלתעודתכשרות41( בעל בית עסק המבקש לקבל תעודת כשרות פונה למועצה דתית. לפנייתו הוא נדרש לצרף בקשה הכוללת פרטים מסוימים – על העסק ובעליו, על חומרי הגלם ועל תהליכי הייצור של המזון. כן נדרש בעל העסק לשלם עבור פתיחת התיק אגרה בסך 176 ש״ח42 (אם בסוף התהליך אכן ניתנת תעודת כשרות, סכום זה מנוכה מהאגרההשנתית).לאחרכלאלהמתקיימתפגישתהיכרותביןבעל העסק לבין הממונה על הכשרות במועצה הדתית (לעתים גם ראש המועצההדתיתנוכחבפגישהזו).בפגישהנערךתיאוםציפיות;בין השארבעלהעסקמקבלהסבריםבאשרלדרישותהכרוכותבתעודת כשרותבשגרתהעבודהשלהעסק. לאחר פגישת ההיכרות הרב המקומי או מי מטעמו (מנהל מחלקת הכשרות או מפקח) מבקרים בבית העסק לבדיקה של המטבח, הכלים,משטחיהייצורוהמכונותהמשמשותלהכנתהמזון(תנורים, נפה חשמלית, סירי קיטור וכדומה). לאחר הביקור נכתב דוח המתייחס לשינויים פיזיים שיש לבצע, אם צריך לבצע (הרחקה של משטחי עבודה בשרי/חלבי ופרווה, מטגנת נפרדת לדגים וכדומה;) 35 חלקראשון:ז.המועצותהדתיות ״במקריםרבים לדרישות הכשרות הכלליות והייחודיות לעסק; לשעות ההשגחה הנדרשות (בדרך כלל שעות שלמות או חצאי שעות); ודרישות משגיחכשרות נוספותבהתאםלצורך. המשובץלעסק אם בעל העסק מקבל על עצמו על-פה את הדרישות, נערך בין למשךשעהנמצא הצדדים הסכם שבו בעל העסק מתחייב לעמוד בדרישות ההשגחה, להעסיק את משגיח הכשרות כעובד שלו ולשלם את שכרו, הנגזר בובפועלפחות ממספרשעותההשגחהשקבעהרב. ממחציתמהזמן. (ב)עבודתושלמשגיחהכשרות שיטתעבודה זומאפשרת עבודתםשלמשגיחיכשרותמתחלקתלשניים43.החלקהראשוןהוא עבודה פיזית הכוללת, בין היתר, קבלת סחורה ואישורה; ברירת למשגיחיםלבצע קטניות רטובות ויבשות; ניפוי קמח; שטיפת ירקות עלים; צליית במשךיום כבד,לבבותוכדומה;והנחתבישוליםעלהאש(בישולנוכרי).החלק השניהואלהיות״נכנס-יוצא״במשךשעותהעבודהשלהעסק,כדי עבודהאוחלקו ליצורחשש(״מרטט״בלשוןההלכה)אצלבעלהעסק–שבכלרגע השגחהעלעסקים עלוללהיכנסהמשגיחוממילאבעלהעסקלאיסטהמכלליהכשרות. ״שכר המשגיח״ שבעל העסק משלם מגלם הן את שעות העבודה שמשלמים המעשיתוהןאתשעותה״נכנס-יוצא״. להםבפועלשכר משגיח הכשרות עובד בדרך כלל בכמה עסקים ושעות העבודה על26-18 שנקבעות לו בכל עסק נגזרות מהעבודה שהוא נדרש לבצע. קשה שעותהשגחה.״ מאוד לקבוע במדויק את הזמן הנדרש להשגחה משום שקביעת הזמן הנדרש לביצוע הפעולות נגזרת מכמה גורמים ובהם מיומנותו של המשגיח, המבנה הפיזי של העסק, סוג חומרי הגלם ועוד. כפי שאפשר ללמוד מדיווחים ממוחשבים של משגיחים (ומהנתונים שפרסם בעניין זה מבקר המדינה), במקרים רבים משגיח כשרות המשובץ לעסק למשך שעה נמצא בו בפועל פחות ממחצית מהזמן. שיטת עבודה זו מאפשרת למשגיחים לבצע במשך יום עבודה או חלקו השגחה על עסקים שמשלמים להם בפועל שכר על 18-26 שעות השגחה44. רוב המשגיחים אינם מבצעים בפועל השגחה של ״נכנס ויוצא״ ואינם מגיעים לבית העסק יותר מפעם ביום (חלקם לאמגיעיםכלל.) הסדרתהכשרותבישראל 36 (ג)תפקידיהמועצההדתית המועצה הדתית, באמצעות מחלקת הכשרות, נדרשת לרכז ולתכלל את עבודת הפיקוח על מערכת הכשרות המקומית. מדובר בתפקיד חיוני לאמינות המערכת ולאיכות הכשרות, בעיקר בשל העובדה שמשגיחיהכשרות–שהםרובמוחלטמהעובדיםבמערכתהכשרות ומבצעים בפועל את החלק המרכזי של ההשגחה – אינם עובדי המועצה הדתית. הם אינם כפופים לכללי העבודה של המועצה הדתית ועבודתם אינה מפוקחת על ידי אגף משאבי אנוש או על ידי כל גורם אחר במועצה הדתית. תחומי העיסוק של מחלקת הכשרותכוללים: בעלי עסקים: המחלקה מטפלת בבעלי עסקים החל בשלב הבקשה של בעל העסק לקבל תעודת כשרות; המשך בשיבוץ המשגיחובקביעת שכרווכלה בטיפול בבעיותהמתעוררות בין בעל העסקלמשגיח; המחלקה נדרשת לנהל לכל עסק ״תיק״ שבו מרוכז כל המידע על בעל העסק, על סוגי האוכל המיוצרים ומוגשים בו, על בעלי התפקידיםבמטבחוכןדיווחיםשוטפיםשלהמשגיחותיעודשלכל אירועחריגואופןהטיפולבו; המחלקה אחראית לגבות את אגרות הכשרות ולחדש את התעודות כשתוקפןפג; המחלקה מטפלת מול בית העסק בכל ההיבטים של כשרות לפסח: מכירתחמץ,הכשרתהעסקאוסגירתובמשךימיהפסח; במידת הצורך המחלקה אחראית להסיר את תעודת הכשרות בשל אי-עמידהבדרישותהכשרותאולפיבקשתושלבעלהעסק; המחלקהמלווהומסייעתלבעלהעסקבכלשאלהשמתעוררתבשוטף וכןבשינוייםובשיפוריםשלהעסקושלהמצרכיםהמשמשיםבו. משגיחים: מחלקת הכשרות אחראית לקלוט את משגיחי הכשרות באישורהרבהמקומיובכפוףלתנאיהסףשנקבעובחוזרהמנכ״ל;)( לשבץ אותם בבתי העסק ולהנחות אותם בנוגע לדרישות הכשרות המסוימותשלכלביתעסק,לשעותעבודתם,לדיווחיםעלממצאים בביתהעסקולנוכחותםושעותעבודתםבמקום; 37 חלקראשון:ז.המועצותהדתיות ״בפועל,חלק המחלקה נדרשת לנהל תיק אישי לכל משגיח הכולל את פרטיו האישיים, השכלתו, הכשרות מיוחדות, דיווחי נוכחות, וכן חוות גדולמהמועצות דעתלגביעבודתוותיעודאירועיםחריגים,תלונותשהתקבלוואופן הדתיותכללאינן הטיפולבהן. מעסיקותמפקחי מפקחי כשרות: התפקיד המרכזי של מפקח כשרות הוא לבדוק שעבודתהכשרותבשטחאכןמתבצעתעלידימשגיחיהכשרות.כל כשרות,ובמועצות מפקח אחראי על עבודתם של כמה משגיחים: עליו לוודא שהם אכן שמעסיקותמפקחי מגיעיםלביתהעסק,מבצעיםאתהעבודההמוטלתעליהםומדווחים כשרותהםאחראים מה שעליהם לדווח. מפקח הכשרות עצמו אמור לערוך ביקורות עומק בבית העסק, להיות בקשר שוטף עם בעלי העסקים ולקשר עלמספרגדול בינםלביןהמועצההדתיתוהרבהמקומי. מאודשלעסקים בשונהמרובהמשגיחים,מפקחיהכשרותהםעובדיהמועצההדתית. ומשגיחים וחלקם העסקת מפקח כשרות מותנית באישור התקן על ידי אגף משאבי אנוש במועצות הדתיות במשרד לשירותי דת ובעמידה בתנאי הסף עוסקיםבעצמם שנקבעו לתפקיד45.יש נוסחה לאישור תקן למפקח כשרות בהתאם בעבודתהשגחה למספר בתי העסק וסוגיהם, אך לא חלה על המועצה הדתית חובה בדבבדעם להעסיקמפקחיכשרותוהדברנתוןלשיקולדעתושלראשהמועצה הדתית; שכרם של מפקחי הכשרות הוא חלק מהתקציב הכולל של עבודתםכמפקחים.״ המועצההדתית. בפועל, חלק גדול מהמועצות הדתיות כלל אינן מעסיקות מפקחי כשרות,ובמועצותשמעסיקותמפקחיכשרותהםאחראיםעלמספר גדול מאוד של עסקים ומשגיחים46וחלקם עוסקים בעצמם בעבודת השגחהבדבבדעםעבודתםכמפקחים.מספרמפקחיהכשרותבתקן נע כיום בין 120 ל150- איש, כשרובם מועסקים בכעשר מועצות דתיות(והיתרבכ120-מועצותנוספות.) הנפקת תעודות כשרות: המועצה הדתית אחראית להנפיק את תעודות הכשרות לבתי העסק; לחדש אותם בזמן; לערוך לבעל העסקשימועבמקרהשלכוונהלהסיראתתעודתהכשרות,אובתוך 24 שעות לאחר הסרה מידית של תעודה במקרה של הפרת כשרות חמורה.תעודותהכשרותצריכותלהיותממוספרותו״מאובטחות״כך שאפשר יהיה לזהות זיופים בקלות. תעודת הכשרות צריכה לכלול את השם ומספר הטלפון של משגיח הכשרות וכן של המפקח או של הממונהבמועצההדתית. הסדרתהכשרותבישראל 38 פיקוח על עבודת המשגיחים ונוכחותם: המועצה הדתית אחראית לפקח על נוכחות המשגיחים בבתי העסק במסגרת הזמן שנקבע להם ועל כך שהם מבצעים את הפעולות והדיווחים שהם נדרשים. בפועל, ברוב המועצות הדתיות אין מעקב אחר נוכחות המשגיחים ואין דרישה לדיווח יומי על הממצאים בכל בית עסק. מצבזהמתקייםגםבמועצותשמעסיקותמשגיחיכשרותבאמצעות חברות העסקה חיצוניות. גם במועצות הנוקטות דיווח באמצעות אפליקציות בטלפון הנייד או באמצעות קו הטלפון של בית העסק, בפועלהדיווחהואחלקיולעתיםלאאמין47. אישור עבודה נוספת ומניעה של ניגודי עניינים: עובדי המועצה הדתית נדרשים לקבל אישור לעבודה נוספת על עבודתם בה, ומחלקת הכשרות אחראית לפקח שלא יתקיימו ניגודי עניינים בעבודות אלו או בעבודת המחלקה בכלל. ניגודי העניינים יכולים להיות קרבת משפחה בין הרב למשגיחים שהוא בוחר להעסיק, בין המשגיחים לעובדי המועצה הדתית או למפקחי הכשרות, בעבודה נוספת של משגיחים ומפקחים בגופי כשרות פרטיים, בעבודת השגחה של מפקחים או בעבודה נוספת של עובדי מערך הכשרות בזמניםשבהםעליהםלהשגיחולפקח. ניהול משרד:כדילשמרתמונתמצבעדכניתשלמערכתהכשרות יש לתכלל את העבודה של כל הגורמים, לנהל את התיקים של בתי העסק ואת התיקים האישיים של המשגיחים, לתעד את כל הדיווחיםמהשטחוההתרחשויותהחריגות,לרכזאתדיווחיהנוכחות של המשגיחים והמפקחים ואת ביקוריהם בבתי העסק, לגבות את אגרות הכשרות ולהנפיק את תעודות הכשרות, להוציא מכתבים ועדכוניםלבתיעסקועוד.לשםכלאלהנדרשיםגורםייעודישיטפל בכל העניינים המנהליים של המחלקה ומערכת מחשוב שתאפשר ניהוליעיל. התקן לניהול המשרד מותנה גם הוא באישור אגף כוח אדם במועצות הדתיות של המשרד לשירותי דת, כמו גם ברצון הטוב של ראש המועצה הדתית להקצות לכך חלק מהתקציב הכולל של המועצההדתית. בפועל, התוצאה היא שבחלק גדול מהמועצות הדתיות אין מנהל משרדוהנושאיםשצוינולעילאינםמטופליםאומטופליםחלקית– על ידי בעלי תפקידים אחרים במועצה או על ידי מפקחי הכשרות, נוסףעלעבודתהפיקוח(ואזאיןגורםאחדאחראי);כמוכן,הטיפול והתיעודאינםמתבצעיםבאמצעותמערכותמחשבאושהםמתבצעים באמצעותתוכנותמקומיותישנותהמבוססותעלתוכנתאקסס. 39 חלקראשון:ז.המועצותהדתיות (ד)הכשליםהמרכזייםשלמערכתהכשרותבמועצותהדתיות מערכתההשגחהבמועצותהדתיותסובלתמכשליםרביםעקבניהול רעוע והקצאת משאבים לקויה. הכשלים המרכזיים, המאפיינים את רוב מחלקות הכשרות במועצות הדתיות, פורטו בהרחבה בדוחות מבקרהמדינהבשנים 2009ו2017- והםכוללים,ביןהיתר48:, ניגוד עניינים עקב העסקה ישירה של משגיחים בבית העסק; שכר המשגיחיםנמוךואינוכוללתשלומינסיעות,חופשהוהבראהוזכויות סוציאליות אחרות; התשלום של שכר משגיחים ניתן ב״שחור״ וב״שווהכסף״(מוצרימזוןמהעסקהמושגח);איןמעקבאחרשעות העבודהשלהמשגיחים;איןפתרוןזמיןבמקרהשלהיעדרותמשגיח בשל מחלה או חופשה וכך בית העסק נותר ללא השגחה; משגיחים עובדיםבו-זמנית(באותןשעות)בכמהבתיעסק;משגיחיםעובדים בדבבדבגופיהשגחהפרטיים(בד״צים);משגיחיםעובדיםבעבודה נוספת שאינה בתחום הכשרות (כתיבת סת״ם, תלמידי ישיבה, נהגי הסעות וכדומה); מינוי משגיחים מתבצע ללא ידע והכשרה, במסגרת״סידורעבודה״לצורךפרנסהולאלטובתמערכתהכשרות; אין התמקצעות של משגיחים בתחומים ייחודיים דוגמת בתי מלון, תעשייה,משחטות,בתימטבחייםוכדומה;איןהשתלמויות,הכשרה מקצועית ותכניות לפיתוח כוח אדם; לבתי עסק דומים (לעתים של אותם בעלים) נקבעות דרישות כשרות שונות ושעות השגחה שונות; משגיחים נעדרים – בכלל או חלקית – משעות העבודה; איןניהולשלתיקימשגיחיםובתיעסק;איןהגדרותתפקידברורות ונוהלי עבודה למפקחי כשרות; אין נהלים אחידים לטיפול ומעקב אחר ליקויי כשרות; יש מתח פנימי ואי-בהירות בנוגע לחלוקת התפקידים בין הרבנות המקומית למועצה הדתית, ואלה באים לידי ביטויבחוסרמעורבותאובמעורבות-יתרשלהרבהמקומיבמערכת הכשרות; אין די כוח אדם ומכאן שיש נטל כלכלי ותעסוקתי על הרבהמעניקתעודותכשרותבמועצותהאזוריות(הרבעושהבעצמו את העבודה בבתי עסק הפרוסים על פני עשרות ק״מ, ללא תגמול כלכלי נוסף, ללא החזר של הוצאות נסיעה וכו׳); גביית האגרות לוקהבחסרואיןעליהפיקוחובקרה. הסדרתהכשרותבישראל 40 2.הצעהלהסדרה הסדרתהתחוםכרוכהבכמהצעדים: (א)ישלקבועעבורמחלקתהכשרותבמועצההדתיתמבנהמחייב ונוהלי עבודה. במחלקה יועסקו לכל הפחות מפקח ומנהל משרד במועצותקטנותתיתכןחלקיותמשרה.)( ב)( יוגדרו התפקידים של מפקחי הכשרות וחלוקת התפקידים בין המפקחים בכל מועצה דתית; כן תוגדר חלוקת העבודה בין הרב המקומילמחלקתהכשרות. (ג) יוגדרו כללים ברורים למניעת ניגוד עניינים ולמתן אישור לעבודהנוספתלעובדימחלקותהכשרות. ד)(מחלקותהכשרותינהלואתהתיקיםשלבתיהעסקואתמערך ההשגחה באמצעות מערכת ״שירת הים״49; המשרד יוכל לפקח ולעקובבאמצעותמערכתזואחרעבודתהמועצותהדתיות. ה)( גיוס משגיחי הכשרות ייעשה מתוך מאגר משגיחים ארצי מרכזי שינוהל על ידי החברה הממשלתית שתוקם, בכפוף לעמידה בתנאיסף. (ו)מחלקתהכשרותתקבלגישהלתיקהאישישלמשגיחהמשובץ אצלה (במאגר המנוהל על ידי החברה הממשלתית) ותבצע עדכון שוטףבתקופתעבודתושלהמשגיח. של ארצי תפעיל מערך הממשלתית החברה (ז) הדרכהוהשתלמויות. ח)( משגיחי הכשרות יועסקו על ידי חברות פרטיות שיקבלו רישיון לכך. החברות יהיו אחראיות לפיקוח על נוכחות המשגיחים בבתיהעסק(המשגיחיםידווחונוכחות)ועלתשלוםשכרםלפיהסכם שכר קיבוצי שייחתם. החברות יקצו משגיחים מחליפים במקרה של היעדרותמשגיחבשלחופשהאומחלה. 41 חלקראשון:ז.המועצותהדתיות ח.דרישותשונותשלהשגחה ותשלוםלבתיעסקדומים 1.תמונתמצב ״קביעתמחיר ההשגחהלפישעות קביעת מחיר ההשגחה לבית העסק על פי מספר שעות ההשגחה יוצרתזיקהבין שקבע הרב המקומי היא אחת הסיבות המרכזיות לאי-שוויון בין בתי עסק ולדימוי הלא-מחמיא של מערכת הכשרות בעיני הציבור. מחירההשגחה קביעת מחיר ההשגחה לפי שעות יוצרת זיקה בין מחיר ההשגחה לביןמשךההשגחה לבין משך ההשגחה הנדרש תמורתו, וממילא יוצר ציפיות אצל בעל העסקשמשגיחהכשרותאכןישההבעסקמדייוםלפרקהזמןשבגינו הנדרשתמורתו, הוא משלם. על פי נתונים שאסף מבקר המדינה (שהקדיש לנושא וממילאיוצר פרק שלם50), רבנים שונים קובעים מספר שונה של שעות השגחה לבתי עסק דומים והמועצות הדתיות השונות גובות מבעלי העסקים ציפיותאצלבעל סכום שונה עבור שעת השגחה – והתוצאה היא, למשל, הפרשים העסקשמשגיח של340%במחירההשגחההנדרשמדוכניפיצהבאותהעיר1,750( הכשרותאכןישהה ש״ח ו500- ש״ח); דוגמה נוספת היא הפרשים של 700%בדרישות ההשגחהלדוכןשווארמהבמועצותדתיותשונות(חצישעתהשגחה בעסקמדייום מולשלושוחצישעותהשגחה.) לפרקהזמןשבגינו קביעה של מחיר ההשגחה כנגזרת של זמן ההשגחה הנדרש יוצרת הואמשלם.״ אפליה בין בתי עסק שונים. כאמור, קביעה זו מושפעת, בין היתר, ממיומנות המשגיח, ממהירות עבודתו, מכמות הסחורה, מהמבנה הפיזי של העסק ועוד – ולכן קשה מאוד לקבוע כמה זמן נדרש להשגחה. יתרה מזו, רוב המועצות הדתיות קובעות מינימום של שעת השגחה יומית – אך בדיקה בפועל של הנתונים שריכז מבקר המדינה, ושל נוכחות המשגיחים בפועל כפי שהיא מדווחת בטלפון הנייד (במעט המועצות שבהן פועלת שיטה זו), מעלה כי זמן 43 חלקראשון:ח.דרישותשונותשלהשגחהותשלוםלבתיעסקדומים השהייה של משגיח בבית עסק נמוך במידה ניכרת מזה שנקבע, ולעתיםמגיעלרבעמהזמןופחותמכך51. 2.הצעתהסדרה תעריף ההשגחה יהיה זהה וקבוע לפי סוג העסק וללא קשר לפעולות המיוחדות הנדרשות בשל מאפיינים ייחודיים של העסק; לפירוטמורחבראובפרקי׳בחלקהשני. הסדרתהכשרותבישראל 44 ט.השתתפותהמדינה במימוןשלמערכתהכשרות 1.תמונתמצב ״סךההקצבה הממשלתיתלכל קשהמאודלקבועמההסכוםהמדויקשהמדינהמקצהלהפעלהשל המועצותהדתיות מערכתהכשרות.הסיבהלכךהיאששכרושלהרבשנותןאתתעודת הכשרות ועלות המעטפת הארגונית של מחלקת הכשרות (שכר בשנת2015 דירה, ארנונה, מחשוב, ציוד משרדי, שירותים משפטיים, הנהלת עמדעלכ460- חשבונותוכדומה)נכלליםבתקציבהשוטףשלהמועצההדתית.עם זאת,דוחותהמועצההדתית52מפרטיםאתהוצאותהשכרוהפעילות מיליוןש"ח. המיוחסות ישירות למחלקת הכשרות. כך, למשל, סעיפי השכר סךההוצאות משקפים העסקה של מפקחי כשרות ומנהל משרד; סעיף הפעילות משקף פעילות ייחודית לטובת מערכת הכשרות דוגמת הדפסה הישירותשל של תעודות כשרות, התקשרות עם נותני שירותים, השתלמויות המועצותהדתיות למשגיחים ומפקחים וכדומה. הסכומים שהמועצה הדתית מוציאה עבורכשרות בסעיפים אלו מלמדים על היקף הפעילות והמשאבים הכספיים שהמועצהמקצהלמערכתהכשרות. עומדעלכתשעה הנתונים המפורסמים באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת מליוןש"חבשנה מראים כי סך ההקצבה הממשלתית לכל המועצות הדתיות בשנת בלבד,שהםכ2%- 2015 עמד על כ460- מיליון ש״ח – 188 מיליון מהמשרד לשירותי דת ו272- מיליון מהרשויות המקומיות53. סך הוצאות הכשרות מסךההקצבה שכר+( פעילות) עומד על כ58- מיליון ש״ח (הוצאות הכוללות שכר הממשלתית.״ משגיחיםהמועסקים ישירותעל ידיהמועצההדתית).מנגד,אגרות הכשרותשהמועצותהדתיותגובותעמדעלכ49-מיליוןש״ח(כ32- מיליוןעבוראגרותשנתיותוהיתרעבורשכרהמשגיחיםהמועסקים על ידי המועצות הדתיות), כך שסך ההוצאות בפועל של המועצות 45 חלקראשון:ט.השתתפותהמדינהבמימוןשלמערכתהכשרות ״סךהיתרותשל הדתיותעומדעלכתשעהמיליוןש״חבשנהבלבד,שהםכ2%-מסך ההקצבה הממשלתית למועצות הדתיות. להשלמת התמונה נציין כי המועצותהדתיות סך היתרות של המועצות הדתיות (תקציב שלא נוצל כלל) לשנת (תקציבשלאנוצל 2015עמדעל31.5מיליון₪ שהםכ7%-,מסךההקצבההממשלתית, וסך ההוצאות של המועצות הדתיות עבור סעיף ״תרבות תורנית״ כלל)לשנת2015 לשנת 2015 עמד על סכום דומה של 27 מיליון ש״ח – פי שלושה עמדעלכ31.5- מהסכוםשהמועצותמקצותמתקציבןעבורמערכתהכשרות. מיליוןש"ח,שהם חשובלהדגיששיששונותגדולהבמבנהשלמערךהכשרותהמקומי כ7%-מסךההצבה בכל מועצה. בחלק מהמועצות הדתיות ההכנסה מאגרות הכשרות גדולה מסך ההוצאות לכשרות והמועצה לא רק שלא מוציאה הממשלתית.״ מתקציבהלטובתמערכתהכשרותאלאמשתמשתבהכנסותהכשרות לטובת תחומים אחרים54; מנגד יש מועצות שסך ההשתתפות העצמית שלהן במימון מערכת הכשרות המקומית (מעבר להכנסות מאגרות)מגיעלכ9%-מההקצבההממשלתיתלמועצההדתית55. 2.הצעתהסדרה מוצעלהגדירעבורמערכתהכשרותסךמתוךהתקציבהממשלתי של המועצה הדתית (הקצאת המשרד + הקצאת הרשות המקומית) ולמועצה הדתית לא יהיה שיקול דעת להשתמש בסכום זה למטרותאחרות. הסדרתהכשרותבישראל 46 י.ההבדליםביןמחלקות כשרותבמועצות דתיותשונות 1.תמונתמצב ״ב92-מועצות דתיותנמצאים מספר בתי העסק והפיזור הגאוגרפי56 שלהם מחייב את המועצה בסךהכלשליש הדתית להקצות בהתאם משאבים לצורך תפקוד מערך הכשרות ומתן מענה, מאחר שאין קשר בין מספר בתי העסק לגודל התקציב מכללבתיהעסק השוטף של מועצה (התקציב נקבע לפי מספר תושבים57 ואילו המושגחים, צורכי הכשרות נגזרים ממספר בתי העסק, התלוי בגורמים כמו תיירות, תעשייה, מסחר, אזורי תעסוקה ועוד). ההקצאה בפועל ואילוב12- של המשאבים היא מוגבלת ולא תמיד נותנת מענה לצורכי הכשרות המועצותהדתיות בשטח. להלן כמה נתונים המלמדים על השוני הרב בין המועצות הדתיות, הן לעניין ההשקעה התקציבית בתחום הכשרות והן לעניין הגדולותנמצאים כמותבתיהעסקופיזורם. 51%מכללבתי ב59-45%( מהמועצותהדתיותישעדחמישיםבתיעסקמושגחים,) העסקהמושגחים.״ המהווים 19% מכלל בתי העסק המושגחים. ב33- 25%() מהמועצות הדתיותישחמישיםעדמאהבתיעסקמושגחים,המהווים13%מכלל העסקים המושגחים. אם כך, ב92- 70%() מכלל המועצות הדתיות נמצאים בסך הכול שליש מכלל בתי העסק המושגחים, ואילו ב12- המועצות דתיות הגדולות – שמהוות בסך הכול 9% מכלל המועצות הדתיות–נמצאים51%מכללבתיהעסקהמושגחים. מספר בתי העסק בכל רשות משפיע על המבנה של מחלקת הכשרות ועל הקצאת המשאבים עבור מערכת הכשרות. ב25- 19%( מהמועצות דתיות לא נרשמו כלל הוצאות שכר; ב21-) )16%( 47 חלקראשון:י.ההבדליםביןמחלקותכשרותבמועצותדתיותשונות ״ההבדליםבין מהמועצות נרשמו הוצאות שכר עד חמישים אלף ש״ח בשנה; ב11- 8%()מהמועצותנרשמוהוצאותשכרהנעותביןחמישיםאלףלמאה המועצותהדתיות אלף ש״ח; וב12- 9%() מכלל המועצות נרשמו הוצאות שכר הנעות במספרהעסקים,– בין מאה אלף ל150- אלף ש״ח. אם כן, הוצאות השכר של מחלקת הכשרות בכ50%- מהמועצות הדתיות משקפות העסקה של פחות בסוגיהםובפיזורם ממשרהאחתשלמה. הגאוגרפי,כמו כך גם לעניין הוצאות הפעילות. ב38- 29%() מהמועצות הדתיות גםההבדלים איןכללהוצאותלפעילות;ב77-58%()מהמועצותהדתיותההוצאה בהקצאתמשאבים השנתית לפעילות היא עד חמישים אלף ש״ח, ורק ב16- )12%( מהמועצות הדתיות עמד התקציב השנתי לפעילות על חמישים אלף עבורהפעילות עדמאתייםאלףש״ח. השוטפתוכוח ההבדלים בין המועצות הדתיות – במספר העסקים, בסוגיהם האדםהעומד ובפיזורם הגאוגרפי, כמו גם ההבדלים בהקצאת משאבים עבור הפעילות השוטפת וכוח האדם העומד לרשות המחלקה, מחייבים לרשותהמחלקה, והתייחסותייחודיתלתחוםהכשרותוניהולמרכזישלתקציבו. מחייבים 2.הצעתהסדרה והתייחסות ייחודיתלתחום מוצעלרכזאתהגבייהעבוראגרותהכשרותהשנתיותועבורשכר הכשרותוניהול המשגיחבאמצעותשרתהתשלומיםהממשלתי. מרכזישלתקציבו.״ כן מוצע לרכז את הניהול הכספי של אגרות הכשרות ולהעביר כספיםביןהמועצותהדתיותלפיהצרכיםהאובייקטיביים. הסדרתהכשרותבישראל 48 יא.רשויותמוניציפליות ללאמועצהדתית 1.תמונתמצב ״בישראלפועלות כארבעיםרשויות בישראל פועלות כארבעים רשויות מוניציפליות יהודיות שאין בהן מוניציפליות מועצה דתית58, ובהן נדרש הרב המקומי להיעזר במערך פיקוח חלופי; בחלק קטן מהן מופעל מערך פיקוח במסגרת מחלקת הדת יהודיותשאיןבהן של הרשות המקומית. במקרים רבים בעלי העסקים נדרשים לשלם מועצהדתית, ובהן תוספת על שכר המשגיח עבור מערך הפיקוח, ותשלום זה מתבצע לעתים בשווה כסף – תשלום בגין דלק, טלפון נייד, שימוש ברכב נדרשהרבהמקומי וכדומה–תשלומיםשעלפירובאינםמוסדריםומתועדים. להיעזרבמערך נושא כלכלי נוסף שאינו מוסדר ברשויות אלו הוא אגרות הכשרות פיקוחחלופי... השנתיות הנגבות מכוח תקנות שירותי הדת היהודיים. התקנות במקריםרביםבעלי קובעות את סכום האגרה השנתית לפי מפתחות כגון סוגי העסקים ועוד.עלפיהתקנותרקמועצהדתיתרשאיתלגבותאגרותאלו,אך העסקיםנדרשים ישרשויותהגובותאגרותכשרותמבתיעסק.בחלקמהמקריםכספים לשלםתוספתעל אלהמשמשיםלצרכיםשוטפיםשלהרשותואינםמשרתיםאתמערך הכשרות; במקרים קיצוניים יותר הרב המקומי מנהל מערכת של שכרהמשגיחעבור גבייתאגרותללאכלפיקוחותיעודבאשרלשימושבכספיםאלה. מערךהפיקוח, ותשלוםזהמתבצע לעתיםבשווהכסף תשלומיםשעלפי רובאינם מוסדריםומתועדים.״ 49 חלקראשון:יא.רשויותמוניציפליותללאמועצהדתית 2.הצעתהסדרה רשויות ללא מועצה דתית יוכלו להקים מחלקת כשרות במסגרת רשות המקומית, וזו תפעל בהתאם לנהלים של מחלקות הכשרות במועצות הדתיות ותחת פיקוח של המשרד לשירותי דת. הרשות המקומיתתקבלאתאגרותהכשרות. רשויות שיחליטו לא להקים מחלקת כשרות ייעזרו במועצה דתית סמוכה שתקבל חלק מאגרות הכשרות. במקרה זה תחויב הרשות המקומית להשתתף מתקציבה בעלויות ההפעלה של מערך הכשרות ראופירוטבחלקהשני.)( הסדרתהכשרותבישראל 50 יב.רבנותלכשרותארצית 1.תמונתמצב ״׳הרבנותלכשרות ארצית׳היאגוף עשרות עסקים בישראל – בעיקר מפעלי תעשייה – פועלים אמורפישאינו ברשויות לא יהודיות שאין בהן רב מקומי או מועצה דתית59, והם צריכים תעודת כשרות כדי לשווק את תוצרתם. הרבנות הראשית קייםבפועל, לישראל מפעילה כיום מערך פיקוח מיוחד המכונה ״רבנות לכשרות אינומאוגדבדרך ארצית״. מערך זה מפעיל ארבעה-חמישה מפקחים אזוריים לפי חלוקה גאוגרפית ארצית. בשל אופי העבודה המורכב והנסיעות משפטיתכלשהי, הרבות יש צורך להעניק למפקחים אלה דירוג שכר מיוחד ולהעמיד ולמעשהמנגנון לרשותם כלי רכב. הפיזור הגאוגרפי של העסקים והמורכבות הכלכלית של הפעילות מחייבים כי המנהל של גוף זה יהיה בקי ההפעלהשלו בהיבטים ההלכתיים, כדי שיוכל לבצע את הפיקוח הנדרש על כל נגזרמזהותהרב בית עסק, וגם בעל יכולת ניהולית כלכלית, כדי שהמערכת תהיה יעילהוחסכונית. שמועצתהרבנות הראשיתמסמיכה למימוןהמנגנוןגובההרבנותלכשרותארציתאגרותפיקוחבסכומים של 500-1,500 ₪ בחודש, בהתאם לגודל ולמורכבות של הפיקוח להעניקתעודת על העסק. אגרה זו מתווספת לאגרה השנתית המשולמת למועצה כשרות.הרב הדתית ולשכר שמשלם בעל העסק למשגיח הכשרות; היא אינה מוסדרתבתקנותהאגרותוגבייתהמתבצעתללאהסמכהחוקית60. שהוסמךמפעילאת הרבנותלכשרות ״הרבנותלכשרותארצית״היאגוףאמורפישאינוקייםבפועל,אינו מאוגד בדרך משפטית כלשהי, ולמעשה מנגנון ההפעלה שלו נגזר ארציתבאמצעות מזהות הרב שמועצת הרבנות הראשית מסמיכה להעניק תעודת המועצההדתית כשרות.הרבשהוסמךמפעילאתהרבנותלכשרותארציתבאמצעות המועצה הדתית שבה הוא מכהן כרב מקומי, ומבחינה מנהלית שבההואמכהן.״ וניהוליתעליולהסתמךעלכוחהאדםהקיים(מנהלמחלקתהכשרות אומזכירהמועצההדתיתינהלבפועלאתמערךהכשרותהארצית.) 51 חלקראשון:יב.רבנותלכשרותארצית מבנה ארגוני זה יוצר בעיה כשמועצת הרבנות הראשית מעוניינת למנות רב מסוים בשל כישוריו, יכולותיו והתאמתו לתפקיד, אך המועצה הדתית שבאמצעותה עליו להפעיל את מערך הפיקוח אינה מסוגלת לקחת על עצמה מטלה זו, או שגורמי הפיקוח במשרד לשירותי דת מתנגדים לכך בשל יכולת כלכלית מוגבלת או כשליםניהוליים. בסוף שנת 2016 החליטה מועצת הרבנות הראשית להעביר את הסמכות להעניק כשרות ארצית מהרב של נתניה לרב של אור עקיבא. עקב החלטה זו נאלצה המועצה הדתית באור עקיבא – שהפעילה מערך כשרות מקומי קטן – לשאת על גבה מנגנון פיקוח ארציומורכב.תהליךהמעברשלהמנגנוןמהמועצההדתיתבנתניה למועצה הדתית באור עקיבא נתקל בקשיים בירוקרטיים רבים של אישור תקנים, קליטת מפקחים, אישור שכר מיוחד והצמדת רכב, אישור לאגרות פיקוח מיוחדות וכדומה. בשל קשיים אלו לא התאפשר להמשיך להעסיק את מפקחי הכשרות ולשלם להם שכר אף שעד אז הועסקו על ידי המועצה דתית בנתניה). קשיים אלה,( שחלקםטרםהוסדר,פגעוהןבאיכותהכשרותוהןבבעליהעסקים. 2.הצעתהסדרה הרבנות לכשרות ארצית תופעל באמצעות החברה הממשלתית שתוקם, ואגרות הכשרות ושכר המשגיחים ייגבו ישירות על ידי החברה הממשלתית באמצעות שרת התשלומים הממשלתי. לשם כך ייקבעו אגרות פיקוח לבתי העסק, ו/או השתתפות של המדינה אושלהרשויותהמקומיותבמימוןשלמערךהכשרות. הסדרתהכשרותבישראל 52 יג.מיסוי:פגיעה בהכנסותהמדינה 1.תמונתמצב ״תשלוםלא מוסדרשלשכר תשלום לא מוסדר של שכר למשגיחים ומפקחים במערך הכשרות, למשגיחים תוך השתמטות מתשלומי מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות אינם תופעה שולית61. הסיבה העיקרית לתופעה זו היא צורת ומפקחיםבמערך ההעסקה של משגיחי הכשרות, שבגינה תשלום במזומן או בשווה הכשרות,תוך כסף (כגון מזון מהעסק) הוא לעתים אינטרס משותף למשגיח ולבעלהעסק. השתמטות מתשלומימס מבחינתהמשגיח,כאשרהעבודההיאבמשרהמלאה,ישבאפשרותו להגיע מדי יום לעשרה בתי עסק ואף יותר. בשל פתיחה וסגירה הכנסה,ביטוח של עסקים, שינויים בדרישות הכשרות מהעסק וצרכים מערכתיים לאומיוביטוח נערכים לעתים שינויים תכופים בשיבוץ המשגיח לבית העסק. בנסיבות אלו, כדי לשמור על שכרו, משגיח הכשרות נדרש לבצע בריאותאינם תיאומי מס רבים בכל פעם שיש שינוי בזהות המעסיק; כמו כן, תופעהשולית.״ בחלקמהמקריםהמשגיחיםעובדיםבעבודותנוספותשאינןבתחום הכשרות, ועבודת ההשגחה היא בבחינת השלמת הכנסה; במקרים אחרים משגיחי הכשרות הם במעמד של ״תורתם אומנותם״ – סטטוס שאינו מתיר להם לעבוד בצורה מסודרת. כל הנסיבות הללו מובילות לכך שלעתים קרובות יש למשגיחים אינטרס לקבל תשלום לאמוסדר,בכסףאובשווהכסף. מבחינתהמעסיק,במקריםרביםהמשגיחהואעובדששכרוהחודשי נמוך מאוד 500( עד אלף ₪) והמעסיק מעדיף שלא להכניס אותו למצבת כוח האדם של העסק. כך נחסכים מבעל העסק תשלומי פנסיה וזכויות נוספות, עלויות ההפקה של תלוש השכר והנהלת 53 חלקראשון:יג.מיסוי:פגיעהבהכנסותהמדינה ״מעברלנזק החשבונות; כמו כן קטן הסיכון להיתבע על ידי העובד לאחר סיום יחסיהעבודה.לעתיםבעלהעסקמעדיףלשלםלמשגיחבשווהכסף שנגרםלאוצר – מגשי פיצה לילדים או בשר לשבת – משום שכך ההוצאה בפועל המדינההמשגיחים שלבעלהעסקקטנהבהרבהמזוהכרוכהבתשלוםשכר. אינםמקבלים מעבר לנזק שנגרם לאוצר המדינה עקב העסקה לא מוסדרת של משגיחי הכשרות, יש בכך פגיעה כלכלית חמורה במשגיחי אתמלואשכרם הכשרותעצמם,שרובםממילאמשתכריםשכרמינימוםופחותמכך. עלפיחוקואינם המשגיחיםאינםמקבליםאתמלואשכרםעלפיחוקואינםמקבלים מקבליםאת את הזכויות הנלוות דוגמת נסיעות, הבראה וקרן פנסיה. כמו כן, מאחר שלא מופרשים לטובתם תשלומים למוסד לביטוח לאומי, הזכויותהנלוות אין להם זכויות במקרה של פגיעה בעבודה והם אינם זכאים לדמי דוגמתנסיעות, אבטלהבמקרהשלפיטורין. הבראה 2.הצעתהסדרה וקרןפנסיה.״ תנאיההעסקהשלמשגיחיהכשרות,רמותהשכרוהתנאיםהנלווים ייקבעו במסגרת הסכם קיבוצי. משגיחי הכשרות יועסקו בצורה מסודרתבאמצעותחברותפרטיותשיקבלורישיוןלכך. הסדרתהכשרותבישראל 54 יד.גופיכשרותפרטיים: בד״צים62 1.תמונתמצב ״בשטחפועלים בד"ציםבעלישם, בצדמערכתהכשרותהממלכתיתפועלתמערכתכשרות״מהודרת״, הידועיםכבעלי המופעלת על ידי גופי כשרות פרטיים (להלן: בד״צים) שפעילותם, נכון להיום, אינה מוסדרת. אין קריטריונים בשאלה מי רשאי להציג מומחיותבתחום עצמוכבד״ץ,מהרמתהניסיוןוהמומחיותהנדרשיםמבד״ץבתחום הכשרות...ובצדם הכשרות, לפי אילו נוהלי כשרות על הבד״ץ לפעול, מה היקף הפיקוח הנדרש על בתי העסק, מה גובה התשלום לבד״ץ עבור פועליםגופים שירותי הכשרות ועוד; כמו כן אין כל פיקוח ממשלתי על התנהלות קיקיונייםהמכנים הבד״צים. התוצאה היא שבשטח פועלים בד״צים בעלי שם, הידועים כבעלי מומחיות בתחום הכשרות ואכן מעניקים ערך מוסף עצמםבד"ציםאך לרמתהכשרותבביתהעסק(באמצעותהקפדהעלחומרותהלכתיות לאברורמיעומד מסוימות ופיקוח הדוק יותר על בית העסק) – ובצדם פועלים גופים מאחוריהם קיקיוניים המכנים עצמם בד״צים אך לא ברור מי עומד מאחוריהם ומה ניסיונו בתחום הכשרות, אילו נוהלי כשרות נדרשים על ידם ומהניסיונו מעברלאלושדורשתהרבנותהמקומיתומהימתכונתהפיקוחשלהם בתחוםהכשרות.״ עלבתיהעסק. לפיכך, יש בד״צים שפעילותם נובעת לכאורה בעיקר מאינטרסים מסחריים, ומאחורי אישור הכשרות המוצג מטעמם בבית העסק אין ולא כלום. חלק מהבד״צים מעסיקים ישירות את המשגיחים, אך ברוב המקומות המשגיח מטעם הרבנות המקומית משמש גם כמשגיח מטעם הבד״ץ. חלק מהבד״צים דורשים שהמשגיח מטעם הרבנות יהיה מקובל עליהם וחלקם כלל לא מתערב בזהות המשגיח או בנוהלי העבודה שלו. יש בד״צים שדורשים כי תינתן למשגיח 55 חלקראשון:יד.גופיכשרותפרטיים:בד"צים ״כללהבד״צים תוספתשכרכדיליצורמחויבותבינולבינם,וזאתנוסףעלהתשלום הקבועשבעלהעסקמשלםלהםעבורתעודתהכשרות. אינםמפוקחיםעל כאמור, כלל הבד״צים אינם מפוקחים על ידי גורם ממלכתי כלשהו ידיגורםממלכתי ולכן אין מידע רשמי על מספרם. עם זאת, בדוח שעסק במיסוי כלשהוולכןאין של גופי כשרות פרטיים63,על פי מידע שפורסם באינטרנט, זיהה מבקר המדינה 27 מוסדות כשרות הפועלים כיום. בדיקה אצל רשם מידערשמי התאגידיםהעלתהכי14מהםאינםרשומים.בנוגעלשארהמוסדות, עלמספרם.״ המאוגדים כעמותות, לא נמצא אצל רשם העמותות מידע על ניהול פעילות של מפעל כשרות וברוב התיקים שאותרו לא נמצאו דוחותכספיים. מבקרהמדינהסיכםאתממצאיובמיליםאלה: בעשורים האחרונים גדל מספר גופי הכשרות הפרטיים (הבד״צים) וכן התרחב מאוד היקף פעילותם, הכוללת לא רק פעילות בתחום המזון, אלא גם בתחומים רבים אחרים. הבד״צים מוסו באופן חלקי או לא מוסו כלל. על הרשות לבחון את פעילותם של הבד״צים ולעשות להכללת מלוא פעילותםהעסקיתברשתהמס. היעדר המידע והפיקוח על הבד״צים אינו מונע מהרבנות הראשית להכירב12-מהםכגופיםנותניכשרותבחוץלארץ64. 2.הצעתהסדרה הסדרתהפעילותשלגופיכשרותפרטייםתכלולדרישותהלכתיות ומנהליות ובכללן התאגדות וניהול ספרי חשבונות כדין. פעילותם ועמידתם בתנאי הרישיון תפוקח על ידי הרבנות הראשית לפיכלליםשייקבעו. גופי כשרותפרטייםשיעמדובתנאיההסדרהיקבלורישיוןלהעניק תעודות כשרות ישירות, ובעלי העסקים יוכלו לבחור בין כשרות של גופי הכשרות הפרטיים לכשרות של רבנות המקומית. גופי הכשרות הפרטיים יעסיקו את משגיחי הכשרות מטעמם לפי תנאי ההסכםהקיבוצי. הסדרתהכשרותבישראל 56 טו.הסכנההמרחפתמעל מערכתהכשרותהממלכתית 1.תמונתמצב ״בכךבאואל קצןיותרמ13- בתחילת מאי 2017 נתן בג״ץ החלטה בעניין התנועה להגינות שנותהתדיינות שלטונית נ׳ מועצת הרבנות הראשית65. בכך באו אל קצן יותר מ13- שנות התדיינות בבית המשפט – ויותר מחצי יובל שנים של בביתהמשפט– עיסוקבסוגיהשלניגודענייניםופגיעהבאמינותשלמערךהכשרות ויותרמחצייובל הממלכתית בשל העסקת משגיחי הכשרות מטעם הרבנות הראשית כעובדיםישיריםשלבתיהעסק. שניםשלעיסוק בסוגיהשלניגוד בגוףפסקהדיןפירטהשופטרובינשטייןאתהמלצותהצוותלבחינת מערך הכשרות, שאותן אימצה מועצת הרבנות הראשית ימים מספר ענייניםופגיעה קודםלכן,והוסיף: באמינותשל אין בידינו כשלעצמנו להביע דעה באשר להצעות שבדו״ח מערךהכשרות לגופן ולחלופות העדיפות, ונוכל רק לומר כי יש ליתן סיכוי הממלכתית.״ ראוי למאמץ שהושקע ולהכרעת מועצת הרבנות שאימצה את דו״ח הצוות. המבחן – בבירור ובמובהק – הוא ביישום, ומכאן החשיבות העליונה של צוות ההיגוי. ברי כי יש צורך, בגדריצוותההיגוי,במישיבואבכלבוקרלעבודתוכשלפניו האתגרלהסיעאתעגלתהדו״ח,תוךרתימתכלגורמיהממשל הרלבנטיים. אנו מקוים כי כך ייעשה, שאם לא כן – חלילה יצטרף הדו״ח לקודמיו שבמגרות,– אך לכך גם השלכות משפטיות[...]החלטנולהפוךאתהצועלתנאילצומוחלט. עד סוף יוני 2018 צריך להסתיים הטיפול והמערך המחליף צריך להיות מוכן, כך שלכל היותר יחל בעבודתו המלאה לאחרהרצה,עד66.1.9.2018 57 חלקראשון:טו.הסכנההמרחפתמעלמערכתהכשרותהממלכתית להחלטהזוהצטרפויתרשופטיההרכב,מנימזוזואורישוהם.פסק הדין לא פירט את ההשלכות המשפטיות, אך אפשר ללמוד עליהן מדברים שאמרו השופטים לנציגי הרבנות הראשית והפרקליטות בדיון שהתקיים חודשיים קודם למתן פסק הדין. כך אמר השופטמזוז: אם יינתן צו שהוא כמעט טריוויאלי של ניגוד עניינים הכי מובהק ושהוא לא יכול להתקיים, וזו בעיה של המדינה איך היא פותרת, זה באמת לא עניין של בית המשפט וגם לא עניינו של העותר. אם לא תתנו לכך יד, בעצם מנגנון הכשרותלאיהיהברתוקףוכלביתעסקיוכללהשיגלעצמו הכשר לפי מיטב הבנתו ופה תהיה לכך גושפנקא שתהיה באחריותכם. אתם לא אומרים מחר תקום וועדה שתיתן פתרון.היתהוועדה67. והשופטשהםהוסיף: אתםצריכיםלהביןשאיאפשרלהחזיקתיקכזהתלויועומד בסוגיה כזו כל כך הרבה זמן בלי פתרון. לכן, יש כאן שני נתונים, א׳ שיינתן צו מוחלט ותצטרכו לעמוד בפרק זמן מסוים ולתת פתרון מעשי ומה המשמעויות אם לא תעמדו. הדבר השני שמתקשר הוא הנושא של ההתראה שקיבלתם בבג״ץתעודותהכשרותשאםעדיוני2018הבעיהלאתפטר כל נושא תעודות הכשרות, שזה מבחינת הרבנות ״יהרג ובל יעבור״ יפתח מחדש. לכן אתם צריכים להבין שהנושא הזה הוא צריך לתת תשובות רציניות תוך פרק זמן קצר, אחרת יהיולכךמשמעויות68. ארבעה חודשים לאחר מתן הצו המוחלט פרסם בית המשפט העליון פסק דין נוסף הנוגע למערכת הכשרות – דנג״צ 16/5026 גיני נ׳ הרבנותהראשית69.שופטיהרובקבעוכיאמנםלפיסעיף 3לחוק איסור הונאה בכשרות רק הרבנות הראשית לישראל יכולה להעניק תעודת כשרות, אך הם דחו את הפרשנות המחמירה של הרבנות הראשיתבכלהנוגעלהצגתמצגחלופי.כךכתבההנשיאהנאור: הסדרתהכשרותבישראל 58 ״למרותהאמירות אין בידי לקבל את קביעת המשיבים כי בית אוכל יכול להיכנס באחד משני שערים בלבד – ״השער הכשר״ המפורשותשל שבמפתחלו(תעודתהכשר)אוחזתהרבנות,ו״השערהטרף״ ביתהמשפטבאשר שבית האוכל הבא בו ייחשב כלא-כשר בלי קשר לסוג וטיב המזוןהנמכרבו.קביעהזומרחיקתלכתואינהנותנתמשקל לתוצאההמשפטית הולם לאוטונומיה של הסועד (העומדת אף היא, כאמור, שלהשארת ביסוד תכלית החוק). מכל מקום, קביעה זו אינה מתחייבת מתכליתו של החוק. עמדתי היא כי קיים גם ״שער שלישי״. המצבעלכנו יכול חנווני להעיד על מרכולתו. אין דבר בחוק המלמד נכוןלכתיבת שאסור לבית אוכל להציג מצג אמת בדבר המזון הנמכר בו. אכן, בית אוכל שלא ניתנה לו תעודת הכשר לא יכול להציג שורותאלוטרם עצמוכ׳כשר׳,אךאיןבכךכדילמנועממנולהציגמצגאמת גיבשההרבנות בכתב,המפרטאתהסטנדרטיםעליהםהואמקפידואתאופן הפיקוח על שמירתם. מצג זה יבהיר באופן שאינו משתמע הראשיתלישראל לשתי פנים כי אין בידי בית האוכל תעודת הכשר. משהוצג פתרוןמעשי.״ לצרכןמצגאמתיבחרהואכטובבעיניו70. על פי פסיקה זו החל ארגון צֹהר להפעיל את ״מערך הפיקוח על מזון״ – למעשה, מערך כשרות חלופי למערך הכשרות של הרבנות הראשיתלישראל. השופטרובינשטיין,שהיהבדעתמיעוטוהתנגדלקביעהשלשופטי הרוב, סייג את עמדתו והפנה לצו המוחלט שניתן בתיק התנועה להגינותשלטונית71: מכל מקום כדי לשנות באופן מהותי את הכרעת המחוקק בנושא כמו כשרות יש צורך בנסיבות שבהן הכרעה זו מנוצלת לרעה או נעשית פלסתר, באופן שברור כי התכלית האובייקטיביתנפגעתאנושות.עדייןאיננובמצבזה,אףכי ניתןלהביןאתטרונייתםשלחוגיםשוניםעלמערךהכשרות, שהולידה עתירות ממקום ראוי ואת פסק הדין הנזכר. יש לתת סיכוי לשיפורים שעליה התחייבה הרבנות, כאמור בפסקהדין. למרות האמירות המפורשות של בית המשפט באשר לתוצאה המשפטיתשלהשארתהמצבעלכנו,ולמרותלוחותהזמניםשקבע, נכון לכתיבת שורות אלו טרם גיבשה הרבנות הראשית לישראל פתרון מעשי – לא לסוגיה שעמדה במרכז עתירה (הפסקת העסקה של משגיח כשרות על ידי בית העסק המושגח) ולא ליתר הסוגיות והכשלים שנחשפו במשך השנים במערך הכשרות ופורטו בהרחבה במסמךזה. 59 חלקראשון:טו.הסכנההמרחפתמעלמערכתהכשרותהממלכתית סיכום ״מערכתהכשרות כפי שראינו, מערכת הכשרות פועלת בשני מישורים: הלכתי ותפעולי. לאופן התפעול של מערכת הכשרות יש השפעות כלכליות פועלתבשני אדירות הן בתחום מתן הכשרות בארץ – לבתי אוכל, לבתי מלון, מישורים:הלכתי לאולמות אירועים ולמפעלי תעשייה – והן בתחום הייבוא של מזון וחומרי הגלם בכלל ושל בשר ושחיטה בחו״ל בפרט. השפעות אלו ותפעולי.לאופן נוגעות לתנאי העבודה ולזכויות הסוציאליות של עובדי המערכת; התפעולשל לנטל הכלכלי על השחקנים במערכת הייצור, הייבוא והשיווק; לצרכןהפרטיולהכנסותהמדינהממסים. מערכתהכשרות ישהשפעות התשתית החקיקתית של מערכת הכשרות חלקית ומצומצמת מאוד, אףשכמעטכלהחלטהשלהמערכתפוגעתבחופשהעיסוקאובזכות כלכליותאדירות.״ הקניין.מערכתהכשרותמבוססתעלתקנותובעיקרעלנהלים,מצב היוצר חוסר ודאות עבור מבקשי הכשרות ומקשה מאוד על הרבנות הראשיתועלהמשרדלשירותידתלבצעהסדרהופיקוחשלהעבודה שלהרבניםהמקומייםושלהמועצותהדתיות. החולשה המקצועית של אגף הכשרות ברבנות הראשית; היעדר גורם בעל סמכות במשרד לשירותי דת, היכול להנחות את מחלקות הכשרות במועצות הדתיות ולפקח עליהן; המחלוקות בין גופים אלו; דרישת הרבנות הראשית לקבל את מלוא הסמכויות הן על הצד ההלכתי והן על הצד המנהלי-תפעולי של המערכת – כל אלה יוצרים שיתוק ולכל הפחות התנהלות בעייתית מאוד הנמשכת זה שנים,כפישהוצגוהדבריםבמסמךזהובדוחותמבקרהמדינה. 61 חלקראשון:סיכום ״למרותהאיום למרותהאיוםהממשישמרחףעלהמשךקיומהשלמערכתהכשרות הממלכתית לא גיבשה הרבנות הראשית תכנית הסדרה למערכת הממשישמרחףעל הכשרותבכללולהפסקתההעסקהשלמשגיחיהכשרותעלידיבתי המשךקיומהשל העסקבפרט. מערכתהכשרות לפיכך, מצאנו לנכון להציג תכנית הסדרה מקיפה למערכת הכשרות המבוססת, בין היתר, על התכנית להקמת חברה ממשלתית שגיבש הממלכתיתלא המשרד לשירותי דת בשנת 2014 בשילוב הצעת ההסדרה שהציג גיבשההרבנות בעברפורוםקהלת. הראשיתתכנית הסדרהלמערכת הכשרותבכלל ולהפסקתההעסקה שלמשגיחי הכשרותעלידי בתיהעסקבפרט.״ הסדרתהכשרותבישראל 62 הסדרתהכשרות בישראל חלקשני עמיחיפילבר מבוא ״התכניתהמוצעת כפי שראינו בחלק הראשון, יש במערכת הכשרות כמה גורמים בעלי תפקידים: הרבנות הראשית לישראל, המשרד לשירותי דת, עוסקתבהסדרה רבני הערים והמועצות הדתיות, רשויות ללא מועצות דתיות, כוללתשלמערכת רשויות לא יהודיות ללא רב וללא מועצה דתית ("כשרות ארצית,)" משגיחי כשרות ובעלי עסקים מסוגים שונים – החל בדוכן הכשרותומגדירה לממכר מזון, המשך במסעדות, אולמות אירועים ובתי מלון וכלה אתסמכויות במפעליתעשייה. הגורמיםהרבים ראינושמערכתהכשרותהיאמערכתמורכבת.נוסףעלמתןתעודות הפועליםבה. כשרות בארץ היא עוסקת גם במתן תעודות כשרות למוצרי ייבוא ובכללם חומרי גלם לתעשייה (לא רק לתעשיית המזון); כמו כן היא יישוםהתכנית מפעילה את מערכת ייבוא הבשר והשחיטה בחוץ לארץ, המשתרעת יביאלשיפור עלפניעשרותמפעליםבמדינותרבותומעסיקהמאותאנשיצוות. בשיטותהעבודה התכנית המוצעת עוסקת בהסדרה כוללת של מערכת הכשרות בתחומיהכשרות ומגדירה את סמכויות הגורמים הרבים הפועלים בה. יישום התכנית יביאלשיפורבשיטותהעבודהבתחומיהכשרותלמיניהםולהתאמה למיניהםולהתאמה בהקצאתהמשאביםהקיימים. בהקצאת ההשפעה הכלכלית האדירה שיש למערכת הכשרות על המשק המשאביםהקיימים.״ הישראלי, ומצבה הנוכחי של מערכת הכשרות עקב הכישלון של הרבנות הראשית והמשרד לשירותי דת לטפל בה, מחייבים שינוי מבני והכנסת גורמים מקצועיים בתחום הניהול ובתחום הכספים, כמו גם התגייסות כללית של המערכת הפוליטית והממשלתית להסדרתהעניין. 65 חלקשני:מבוא א.רכיביתכניתההסדרה:כללי ״ההסדרהתאפשר תכניתההסדרהבנויהמשלושהרכיביםמרכזיים: לכלבעלעסק .1 הסדרה כללית של מערכת הכשרות הקיימת, כולל רשויות ללא מועצה דתית והשגחה ברשויות לא יהודיות (ראו לבחורלקבל הרחבהבהמשך.) תעודתכשרות .2 פתיחת מסלול של "רב תאגיד72" לחברות בעלות סניפים באחדמשלושת בפריסה ארצית שירצו בכך. רב התאגיד ייבחר ויועסק על ידי המסלולים–לפי התאגיד באישור מועצת הרבנות הראשית. הוא יהיה אחראי מבחינה הלכתית על כל מערכת הכשרות התאגידית, ומשגיחי צרכיו,בהתאם הכשרות יהיו כפופים להוראותיו ולא להוראות הרב המקומי. לתפיסתעולמו מערכת הכשרות התאגידית תהיה נתונה לפיקוח הלכתי של הרבנותהראשיתלישראל.המשגיחיםבתאגידיועסקובאמצעות ולרצונולתתמענה חברות חיצוניות בהתאם להוראות המנהליות דוגמת תנאי שכר, לדרישותהכשרות חובתהשתלמותוכו.' שללקוחותיו. .3 פתיחת מסלול לגופי כשרות פרטיים תחת פיקוח של מועצת הרבנות הראשית73ולפי כללים שייקבעו. הגופים הפרטיים יתנו אפשרותהבחירה כשרות בארץ ללא צורך בכשרות נוספת של הרבנות המקומית כאמורתיצור ויהיוהמעסיקיםשלהמשגיחים. תחרותשתביא הסדרה כאמור של שלושת המסלולים תיעשה באמצעות חקיקת לשיפורמתמידשל חוק כשרות ממלכתי ותיקון לחוק הרבנות הראשית ולחוק שירותי הדת היהודיים. ההסדרה תאפשר לכל בעל עסק לבחור לקבל מערכתהכשרות.״ תעודת כשרות באחד משלושת המסלולים – לפי צרכיו, בהתאם לתפיסתעולמוולרצונולתתמענהלדרישותהכשרותשללקוחותיו. אפשרות הבחירה כאמור תיצור תחרות שתביא לשיפור מתמיד של מערכתהכשרות. 67 חלקשני:א.רכיביתכניתההסדרה:כללי בעלי עסקים מעוניינים בתעודת כשרות כדי לתת מענה לדרישות של צרכני הכשרות וכדי להרחיב את קהל לקוחותיהם, ולכן אין חשש שהתחרות תגרום לפגיעה ברמת הכשרות, משום שלא יהיה ביקוש לגוף כשרות שלא יעמוד בסטנדרטים מינימליים. יתרה מזו, התחרות תעודד פיקוח הדדי וחשיפת כשלים במערך המתחרה. נוסף על כך, הפיקוח הקבוע של הרבנות הראשית לישראל יאפשר לשלול רישיון מגוף כשרות או מרב תאגיד שיחרוג מכללי ההלכה, אוממערךכשרותחלופישלאיעמודבדרישותהמנהליותשייקבעו. הסדרהשלמערכתהכשרותומתןאפשרותלבחורביןמסלוליםיתנו מענה לכשלים ולבעיות של מערכת הכשרות וייצרו מערכת כשרות איכותית,יעילה,אמינהוזולה. הסדרת עבודתם של משגיחי הכשרות באמצעות חברה ממשלתית מבוססתעלהצעהשגובשהבמשרדלשירותידתואףהוצגהכחלופה בדוח המסכם של צוות הכשרות שפעל ברבנות הראשית. כך סיכם הצוותאתהיתרונותשבהקמתחברהכאמור74: הקמת חברה ייעודית שתעסוק בתחום השגחת הכשרות, עשויה לתרום לאחידות בתחום זה ולהתמקצעות. כמו כן, חלופה זו עשויה להביא לכך שמכלול ההיבטים הנוגעים לתחום השגחת הכשרות יהיה מקצועי יותר ואיכותי יותר. יישום חלופה זו יסייע, קרוב לוודאי, בנטרול שיקולים שאינם ענייניים בכל הנוגע להעסקתם ושיבוצם של משגיחי כשרות, ועשוי לתת מענה לחלק משמעותי מן הביקורת הקיימת המופנית כלפי המשגיחים, ובכלל זאת, לטענות לנפוטיזם ולניגוד עניינים. הקמת החברה נותנת מענה לרשויותמקומיותבהןלאפועלתמועצהדתיתלרבותבמגזר הלא יהודי, שכיום אין בהן הסדרה באשר למערכת המספקת שירותיכשרותבכפיפותלרבהמוסמךלמתןהכשר. הסדרתהכשרותבישראל 68 ב.יצירתתחרותבתחום הכשרות ״בהיעדראפשרות הסדרה של מערכת הכשרות במועצות הדתיות, טובה ככל שתהא, לא תצא אל הפועל ולא תביא את השינוי הנדרש כל עוד הדרך אחרתלבעל היחידה של בעלי העסקים לקבל תעודת כשרות היא באמצעות העסקלקבל הרבנות המקומית. בהיעדר אפשרות אחרת לבעל העסק לקבל תעודת כשרות, אין למועצות הדתיות כל תמריץ ליישם את הכללים תעודתכשרות, שיקבעו, באופן מלא או חלקי, כפי שעד היום לא יושמו בפועל איןלמועצות הנהליםשנקבעובחוזרהמנכ"לשפורסםבחודשיולי75.2000 הדתיותכלתמריץ סיבה נוספת המחייבת תחרות בשוק הכשרות היא היעדר אפשרות ליישםאתהכללים לבעלי העסקים וללקוחותיהם לבחור בין נותני ההכשר הממלכתי. ד"ראביעדבקשיומרנטעשפיראתיארואתהדבריםבניירמדיניות שיקבעו,באופן שפרסמובמסגרתפורוםקהלתבינואר76:2016 מלאאוחלקי... כלהחפץבתעודתהכשרכפוףבאופןבלעדילתעודתההכשר סיבהנוספת שלהרבהמקומישכתובתביתהעסקמצויהבתחוםשיפוטו. המחייבתתחרות אם איתרע מזלו של בעל העסק והרב המקומי מטיל חומרות מיוחדות או הקפי השגחה גדולים במיוחד שאינם מקובלים בשוקהכשרות על רבנים מקומיים אחרים, עליו להתמודד עם דרישות היאהיעדראפשרות מחמירות אלה בעוד מתחריו נהנים מכשרות ממלכתית ללא הדרישות הללו. מאידך גיסא, אם איתרע מזלו של בעל לבעליהעסקים עסק והרב המקומי דווקא מקל במיוחד בדרישות הכשרות, וללקוחותיהם וכתוצאהמכךבציבורהרחבהכשרושלאותורבספציפילא קנהשםשלכשרותטובה,הואמאבדלקוחות. לבחורביןנותני ההכשרהממלכתי.״ 69 חלקשני:ב.יצירתתחרותבתחוםהכשרות ״המסלולהראשון סיבות נוספות לחיוב תחרות בשוק הכשרות, לפי בקשי ושפירא, הן היעדר תמריץ להתייעלות של הרבנות המקומית כלפי צרכני שייפתחיסמיך הכשרות ובתי העסק; היעדר הכשרה מתאימה לרב המקומי בניהול תאגידיכשרות כוחאדםובהיכרותמעמיקהעםהצרכיםשלבעליהעסקיםבשווקים הרלוונטיים; חוסר שקיפות באשר לכללי הכשרות שנוקט הרב פרטייםלתת המקומי; עלויות מיותרות בשל צורך בתעודות כשרות כפולות (של תעודותכשרות הרבנותהמקומיתושלגוףהכשרותהפרטי.) ישירות,ללא יצירת תחרות בשוק הכשרות כשהרבנות המקומית שותפה גם היא צורךבאישור לתחרות תייתר את הצורך למנוע מרבנות מקומית להוסיף דרישות עלאלושנקבעובנוהליהכשרותשלהרבנותהראשיתלישראל,כפי הרבהמקומי... שהוצע בהצעת חוק איסור הונאה בכשרות – (כללים אחידים למתן כלתאגידפרטי תעודת הכשר), התשע"ו77.2016-הצעה זו לא קודמה מאז הגשתה בשל התנגדות של משרדי האוצר והתיירות מחד גיסא, שטענו שיעמודבדרישות שהנהלים האחידים יהיו מחמירים יותר, ושל הרבנים המקומיים שתקבעהרבנות ולהפיכתם בסמכויותיהם לפגיעה שטענו גיסא, מאידך לחותמתגומי. הראשיתיקבלרישיון לתתתעודותהכשר.״ כדי ליצור את התחרות הנדרשת וכדי לאפשר לבעלי העסקים לא להיות שבויים בידי הרבנות המקומית, מוצע לפעול בשני מסלוליםנוספים. 1.תאגידיכשרותפרטיים המסלולהראשוןשייפתחיסמיךתאגידיכשרותפרטייםלתתתעודות כשרות ישירות, ללא צורך באישור הרב המקומי. הצעה זו עולה בקנהאחדעםההצעהבניירהמדיניותשלבקשיושפיראבהתאמות הנדרשות להמשך קיומה של מערכת הכשרות של הרבנות המקומית (הצעתם המקורית עסקה בהחלפת כל מערכת הכשרות הנוכחית בגופיכשרותפרטיים).במסגרתההתאמותיבחנו ביןהיתרהיבטים כלכלייםלאיזוןהיתרוןהמובנהשלמערכתהכשרותהמקומית. לפיעיקרההצעה,תאגידיהכשרותהפרטייםיתחרוזהבזהכמוגם במערךהכשרותהמקומי– ויאפשרולבתיהעסקולצרכניםחופשבחירהביןסטנדרטים כשרותייםשונים,ייצרותמריץחזקלנותניההכשרלהתייעל הן כלפי צרכני הכשרות, מבחינת איכות הכשרות, והן כלפי בתי העסק, באמצעות הוזלת עלויות, שירות נוח ומניעת הכבדותמיותרות]...[ הסדרתהכשרותבישראל 70 ״מסלולנוסף כלתאגידפרטישיעמודבדרישותשתקבעהרבנותהראשית יקבל רישיון לתת תעודות הכשר. התאגיד נותן ההכשר שיפתחלשם יעסיק משגיחיםומפקחיםעלהמשגיחים [...] תאגיד כשרות יצירתתחרות יחוייבלהעסיקרבניםנותניהכשר,משגיחיםומפקחיםבעלי הכשרה הלכתית, ניהולי וביצועית רלוונטית, ובכך יפתרו בתחוםהכשרות קשיי ההתאמה שמתגלים לעיתים אצל רבנים מקומיים או הואמערכות אצלמשגיחים78. כשרותתאגידיות- המודל המוצע להפעלה של גופי כשרות פרטיים פועל כבר פנימיות.הרב היוםבמערךהייבואשלהרבנותהראשיתלישראל,המאפשר ל38- גופי כשרות פרטיים – 12 מהם ישראלים, השאר שיעמודבראשכל ממדינותזרות–להעניקבמישריןתעודתכשרותעלמוצרים מערכתכזויוסמך וחומריגלםמיובאים79. ישירותעלידי 2. הסמכת רבנים למתן כשרות לתאגידי ורשתות מועצתהרבנות מזוןוהסעדה הראשיתויהיה מסלול נוסף שיפתח לשם יצירת תחרות בתחום הכשרות הוא אחראיעלמתן מערכותכשרותתאגידיות-פנימיות.הרבשיעמודבראשכלמערכת תעודותכשרות כזויוסמךישירותעלידימועצתהרבנותהראשיתויהיהאחראיעל מתן תעודות כשרות לכלל העסקים שבבעלות תאגיד או רשת מזון, לכללהעסקים לפיבקשתהרשת.לאפשרותזוכמהיתרונותמשמעותיים: שבבעלותתאגיד מערכתכזותחסוךאתהצורךשלהתאגידאוהרשתלהתנהלמול – אורשתמזון,לפי כמהרבנויותמקומיותומועצותדתיותכדילקבלתעודתכשרות בקשתהרשת.״ לכלאחדמהסניפים; מתן תעודת כשרות לכל אחד מהסניפים של התאגיד או הרשת, – על ידי גורם אחד, תאפשר לנהל מלאי מרכזי ולבצע רכישה מרוכזת של חומרי גלם ומוצרי מזון. כך יימנעו מצבים שבהם רב מקומי אינו מתיר להשתמש בחומרים או במוצרים אף שהם נושאיםתעודתכשרותשלרבנותמקומיתאחרת. משרה של רב תאגיד או רשת תאפשר לו להשתמש באמצעים – הטכנולוגיים, בתוכנות המחשב ובשיטות העבודה של התאגיד או הרשת, ובכך לייעל את העבודה ולצמצם את כוח האדם העוסקבמלאכתההשגחה.כך,ביןהשאר,יוכלהרבלהכשיראת משגיחי הכשרות בתחומים ייעודיים וייחודים הנגזרים מאופי הפעילותשלהתאגידאוהרשת. 71 חלקשני:ב.יצירתתחרותבתחוםהכשרות המודל של "רב תאגיד" פועל כבר כשלושים שנה בחברת תנובה ובנותיה,מאזמונהלתפקידהרביחזקאלדאוםזצ"לעלידימועצת הרבנות הראשית, בתקופת כהונתם של הרבנים אברהם שפירא ומרדכי אליהו זצ"ל כרבנים ראשיים. המודל פועל מאז בהצלחה יתרה וכל מוצרי תנובה נושאים כיום את אישור הכשרות של הרב זאב וייטמן, ללא כשרות הרבנות המקומית. מודל זה, שבמסגרתו הקימהתנובהאתועדתהמהדריןהמאחדתרבניםמזרמיםשוניםשל הציבור הדתי והחרדי, הביא לשיפור משמעותי ברמת הכשרות של תנובהבפרטושלמתחריהבשוקהחלבבכלל80. הסדרתהכשרותבישראל 72 ג.הקמתחברהממשלתית לכשרותללאמטרותרווח ״מוצעלהקים מוצע להקים חברה ממשלתית לכשרות (ללא מטרות רווח). החברה תשמש חברת-מטה ורוב פעילותה תתבצע במיקור-חוץ. ניהול חברהממשלתית החברה יינתן בידי גורם מנהלי מקצועי, ולצדו סמנכ"ל בעל לכשרות(ללא השכלהתורנית. מטרותרווח.) הנהלתהחברהתורכבמארבעהעובדימדינהומשלושהנציגיציבור. החברהתשמש עובדי מדינה: נציג הרבנות הראשית לישראל (ימונה על ידי נשיא חברת-מטהורוב המועצהובאישורה);נציגהמשרדלשירותידת(ימונהעלידיהשר;) נציג משרד האוצר; נציג האגף המוניציפלי במשרד הפנים או ראש פעילותהתתבצע רשותכנציגשלמרכזהשלטוןהמקומי. במיקור-חוץ. נציגי ציבור: ראש מועצה דתית לשעבר, שכיהן במשך שבע שנים ניהולהחברה לפחות במועצה שבה לכל הפחות 250בתי עסק עם תעודת כשרות; יינתןבידיגורם מנכ"ללשעברשלרשותמקומיתאוחברהממשלתיתשכיהןבמשרה זובמשךארבעשניםלפחות;נציגציבורנוסף. מנהלימקצועי, ולצדוסמנכ"לבעל החברהתעסוקבתחומיםאלה: השכלהתורנית.״ 1. ניהול מאגר משגיחים של כל הכשירים לעבוד כמשגיחי כשרות, לאחר שעמדו בדרישות הסף שיקבעו, המציאו את כל המסמכיםהנדרשיםועברוריאיוןאישי.רבניהעריםיוכלולבחור אתמשגיחיהכשרותללאמכרזרקמתוךמאגרזה(בכפוףלכללי ניגודעניינים.) 73 חלקשני:ג.הקמתחברהממשלתיתלכשרותללאמטרותרווח ״משגיחיהכשרות המאגר יכלול מידע עדכני on-line() על משגיחי הכשרות שיועסקו בפועל: המועצה הדתית שבה המשגיח מועסק, שעות יועסקובחוזה העבודה ובתי העסק שתחת פיקוחו של כל משגיח. כך תימנע אישיקצובבזמן האפשרות של משגיחים לעבוד בכמה מועצות או בגופי כשרות פרטיים(בד"צים)בו-זמנית,ולגופיהכשרותהפרטייםלאתהיה עםאפשרות אפשרותלהסתמךעלעבודתםשלהמשגיחיםמטעםהחברה. להארכה.תנאי פיתוח של מאגר המשגיחים יאפשר למנוע תופעות פסולות העסקתםייקבעו כגון העסקת קרובי משפחה מדרגה ראשונה של הרב המקומי או של מנהל מחלקת הכשרות; אי-פרסום של משרות השגחה בהסכםקיבוצי פנויות; הליך בחירה לא מסודר של משגיח הכשרות; העסקת וחברותההעסקה משגיחים שלא עברו מסלול הכשרה ראוי; חוסר אחידות בהעסקתמשגיחים. לאיוכלולשלם פחותמשכרזה 2 הקמתמערךאומכוןלהדרכהוהשתלמויות(במיקור-.חוץ) לעובדימערכתהכשרות.ההשתלמויותיעסקובנושאיםהלכתיים אולגרוע (בפיקוח הרבנות הראשית), כלליים וכלכליים הנוגעים לתפעול מהתנאיםשנקבעו.״ של מערכת הכשרות (דוגמת ניהול זמן, כתיבה, התנהלות מול בעליעסקים,סיוריםמקצועייםבמפעלימזוןוכדומה.) 3 העסקה של משגיחי כשרות באמצעות חברות חיצוניות.. החברה תעניק לחברות פרטיות רישיונות להעסקת משגיחי כשרותעלפיכלליםוסיווגיםשייקבעועלידיהמשרדלשירותי דת ומשרד האוצר. לא תוטל הגבלה על מספר החברות שיוכלו לקבלרישיוןובלבדשיעמדובתנאיםשייקבעו.כלמועצהדתית תוכל להתקשר עם חברה אחת בלבד, שתעסיק עבורה את כל משגיחי הכשרות. הרב המקומי יבחר את משגיחי הכשרות מתוך המאגר ומחלקות הכשרות במועצות הדתיות ימשיכו לנהל את סידור העבודה של משגיחי הכשרות. חברות ההעסקה יהיו אחריות רק לפקח על נוכחותם של משגיחי הכשרות, להקצות מחליפים במקרה הצורך ולשלם את שכרם וזכויותיהם של משגיחיהכשרות. 4 תנאי ההעסקה של משגיחי הכשרות:. משגיחי הכשרות יועסקו בחוזה אישי קצוב בזמן עם אפשרות להארכה. תנאי העסקתם ייקבעו בהסכם קיבוצי וחברות ההעסקה לא יוכלו לשלם פחות משכר זה או לגרוע מהתנאים שנקבעו. מתכונת העסקה זו ותנאי השכר יחולו גם על משגיחים עובדי המועצה הדתיתאוהרשותהמקומית. הסדרתהכשרותבישראל 74 5 שינוי שיטת התמחור של שכר המשגיח:. ייקבעו ארבע רמות תשלום לפי סוג בית העסק, כך שעסקים דומים ישלמו סכום זהה בכל הארץ. משגיח הכשרות יעבוד במשרה מלאה ככל האפשר ויפקח במשך כל שעות עבודתו על כמה בתי עסק הסמוכים זה לזה (שיטת התמחור החדש תפורט בהרחבה בהמשך). החברה הממשלתית תשפה את חברות ההעסקה בגין התשלומים למשגיחי הכשרות, וכן תשלם תוספת תקורה כאחוז שייקבעמסךהפעילות. 6 רשויות ללא מועצה דתית:. החברה הממשלתית תספק מעטפת מנהלית לניהול המשרד ולהעסקת מפקחים ומשגיחי כשרות ברשויות מקומיות שאין בהן מועצה דתית, והרשות המקומיתבחרהשלאלנהלאתמחלקתהכשרותבעצמה.במקרה זה, אגרות הכשרות של העסקים וכן ההשתתפות מטעם הרשות המקומיתישולמוישירותלקופתהחברההממשלתית. 7 רבנותלכשרותארצית:.מערךהכשרותביישוביםלאיהודיים יבוצע על ידי רב שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית וינוהלבאמצעותהחברההממשלתית. 8 ניהול מערך השחיטה בחו"ל (אופציה עתידית:). החברה תנהל את מערך כוח האדם של עובדי השחיטה בחו"ל, בדומה למאגר המשגיחים. החברה תפעיל את העסקתם של צוותי השחיטה בחו"ל באמצעות זכיינים חיצוניים, על פי כללים שייקבעו ורמות שכר קבועות. הסדרה כאמור תאפשר לקצר את זמןהשהייהשלעובדיהשחיטהבחו"ל,לחלקאתמשכורתםעל פניכלהשנה,להעניקלהםתנאיםסוציאלייםולמנוע"סחטנות" כלפייבואניהבשר. החברה תנהל קשר שוטף עם מפעלי השחיטה בחו"ל, תרכז את המידע על כמויות השחיטה ומועדיה כפי שהן מתועדות במערכותהמחשובשלהמפעל,תשתמשבמערכותהטכנולוגיות ובמצלמותשלהמפעלכדילפקחעלשעותהעבודהועלנוכחות הצוות וכדי לסייע לרבנות הראשית לפקח על תהליכי השחיטה ועלכשרותהבשר. 75 חלקשני:ג.הקמתחברהממשלתיתלכשרותללאמטרותרווח 9 מעטפת תפעולית למערך הייבוא (אופציה עתידית:). ״החברהתגבה החברה תיתן ליבואנים, תמורת תשלום, שירותי בדיקה של באמצעותשרת מפעלים ותהליכי יצור בחו"ל. החברה תעסיק מפקחים (בדומה התשלומים למשגיחים ולצוותי השחיטה) שיפקחו על רבנים נותני כשרות ועל גופי כשרות מוכרים למתן כשרות בחו"ל. החברה תפתח הממשלתיאתכלל דרכי פיקוח באמצעים טכנולוגיים באמצעות שיתופי פעולה עם אגרותהכשרות המפעליםבחו"ל. (אגרותשנתיות בדרך זו אפשר יהיה להרחיב ולהגדיל את ייבוא המוצרים החדשיםמחו"ל(ולארקבאמצעותייבואמקביל),ולפשטעבור ואגרתשכר יבואני המזון את הליך קבלת הכשרות ללא צורך בתיווך לא משגיח,כוללשל מוסדרולאמפוקח. העסקיםברשויות 10 גביית אגרות ומתן שירותים בתשלום:. החברה תגבה ללאמועצהדתית באמצעות שרת התשלומים הממשלתי את כלל אגרות הכשרות (אגרותשנתיותואגרתשכרמשגיח,כוללשלהעסקיםברשויות וברשויותהלא ללאמועצהדתיתוברשויותהלאיהודיות).מועצהדתיתלאתוכל יהודיות).מועצה להנפיקתעודתכשרותלעסקשלאישלםאתהאגרותהנדרשות. חלקמהאגרההשנתיתיישארבידיהחברההממשלתיתבתמורה דתיתלאתוכל לגיוסוניהולשלמערךהמשגיחיםועריכתההשתלמויות(נושאים להנפיקתעודת שהמועצות הדתיות לא יצטרכו להתעסק בהם), והיתרה תועבר למועצות הדתיות. החברה תגבה מרשויות מקומיות שאין בהן כשרותלעסק מועצהדתיתאתסכומיההשתתפותשייקבעו. שלאישלםאת החברה תגבה כספים בגין שירותים מיוחדים שיינתנו לבעלי האגרותהנדרשות.״ עסקים, יבואנים וכו' לפי בקשתם (שירותים הניתנים היום ללא פיקוחובעזרתמתווכיםחיצוניים,"מאכרים.)" הפעלת השירותים והניהול הכספי באמצעות חברה ממשלתית יגדילו מאוד את הכנסות המדינה ממס הכנסה ומתשלומי מס בריאותוביטוחלאומי. 11 מחקרופיתוח(אופציהעתידית:).החברהתקיםמערךמחקר ופיתוחלשילובאמצעיםטכנולוגייםבמערכתהכשרות,לעריכת בדיקות מעבדה למוצרים וחומרי גלם, ולפיתוח שיטות עבודה לייעול,שיפורוהוזלהשלמערכתהכשרות. הסדרתהכשרותבישראל 76 ד.הרבנותהראשיתלישראל ״יוגדרבחוק מוצע להגדיר את דרכי העבודה של מועצת הרבנות הראשית. בין השאר, בצד המועצה תוקם מזכירות (בדומה למזכירות הממשלה) המבנההארגונישל שתלווהאתעבודתה. מחלקותהרבנות יוגדר בחוק המבנה הארגוני של מחלקות הרבנות הראשית, יוגדרו הראשית,יוגדרו עובדי הרבנות וסמכותם וכן תפקידי "מזכיר הרבנות הראשית" ו"מנכ"ל הרבנות הראשית" על סמכויותיהם, כפיפותם המקצועית, עובדיהרבנות דרךמינוייםוהפסקתכהונתם. וסמכותםוכן עובדי הרבנות הראשית יהיו הזרוע הביצועית של מועצת הרבנות תפקידי"מזכיר הראשית בנושאים הלכתיים. מחלקות הרבנות הראשית יעסקו, בין הרבנותהראשית" היתר,בהנחיהופיקוחעלעבודתהרבנים,בתכניותהכשרהוהתמחות של משגיחי כשרות, בבדיקה ומתן מענה לטכנולוגיות וחומרי גלם ו"מנכ"להרבנות חדשיםוכדומה. הראשית"על עובדי הרבנות הראשית לא יעסקו בנושאים כספיים ותפעוליים של סמכויותיהם, מערכתהכשרות. כפיפותם מחלקת הייבוא ומחלקת שחיטת חו"ל יעסקו בהיבטים ההלכתיים המקצועית,דרך שלתחומיםאלו;יורחבוהאפשרויותלהכרהבמוצריםכשריםמחו"ל מינוייםוהפסקת ולאישורםלשיווקבארץ.כלהנושאיםהתפעולייםשלמערךהייבוא ושחיטת חו"ל (כגון העסקה של עובדי השחיטה, נסיעות לבדיקת כהונתם...עובדי מפעלים בחו"ל, גביית אגרות, תיעוד ורישום המלאים של השחיטה הרבנותהראשית והעסקת מפקחים על צוותי השחיטה בחו"ל) ייעשו באמצעות החברההממשלתיתשתוקם. לאיעסקובנושאים כספייםותפעוליים שלמערכתהכשרות.״ 77 חלקשני:ד.הרבנותהראשיתלישראל ה.המשרדלשירותידת ״המשרדלשירותי המשרדלשירותידתיהיהאחראילכלההיבטיםהתפעולייםוהכספיים שלמערכתהכשרות.בנושאיםשבהםישלהחלטותהמשרדהשפעה דתיהיהאחראי על היבטים הלכתיים בתחום הכשרות, יעבוד המשרד ישירות מול לכלההיבטים מועצתהרבנותהראשיתוהרבהראשיהמשמשכנשיאה. התפעוליים יוגדר תקציב "סגור" לתחום הכשרות מתוך התקציב הכולל של שירותיהדת. והכספייםשל מערכתהכשרות... במשרד לשירותי דת יוקם אגף כשרות שיאסדר את עבודתן של מחלקות הכשרות במועצות הדתיות, יתווה מדיניות ויפקח על במשרדלשירותי ביצועה. האגף ישמש גורם מתאם בין מחלקות הכשרות במועצות דתיוקםאגף הדתיות לבין אגפים במשרד (הסדרה ופיקוח, כוח אדם במועצות הדתיות), וכן מול החברה הממשלתית בכל הנוגע להעסקה של כשרותשיאסדר משגיחיכשרות,למתןרישיונותלחברותולהעסקתמשגיחים. אתעבודתןשל מחלקותהכשרות במועצותהדתיות, יתווהמדיניותויפקח עלביצועה.״ 79 חלקשני:ה.המשרדלשירותידת ו.מועצותדתיות ״יוגדרמבנהמחייב יוגדר מבנה מחייב למחלקות הכשרות במועצות הדתיות על פי תיאורי התפקיד שנקבעו בחוזר מנכ"ל משרד הדתות עו81,1/ למחלקותהכשרות בהתאם למספר בתי העסק המושגחים וסוגיהם. כל מועצה דתית במועצותהדתיות... תעסיק לכל הפחות מפקח בחצי משרה ומנהל משרד בחצי משרה. מחלקותהכשרותבמועצותהדתיותיחויבולנהלאתעבודתהמחלקה כלמועצהדתית באמצעות מערכת ׳שירת הים׳82, להשתמש בטפסים האחידים של תעסיקלכלהפחות המערכת, לדווח את כל הנתונים ולבצע את כל התיעוד הנדרש. למנהל אגף הכשרות במשרד לשירותי דת תהיה גישה לכל נתוני מפקחבחצי המערכתברמהארצית. משרהומנהל משגיחיהכשרותיהיועובדיהחברהלהעסקתמשגיחיםשתיבחרעל משרדבחצימשרה.״ ידי המועצה הדתית, אך המועצה הדתית היא שתקבע את סידור העבודה, תעדכן את תיק המשגיח (במאגר המשגיחים הארצי) לגבי בתי העסק שבהם הוא משגיח ולגבי התנהלות המשגיח דוגמת הצטיינות,אירועיםחריגיםוכו'.המועצההדתיתוהרבהמקומייהיו הסמכותהבלעדיתבכלהנוגעלהתנהלותהמשגיחבסוגיותהלכתיות, להתנהלותו מול בית העסק ולענייני משמעת. החברה המעסיקה תפקח על נוכחות המשגיחים ותדאג להיבטים כמו ניכוי שכר בשל היעדרות, שיבוץ מחליפים וכדו'. ככל שיתעוררו בעיות בנושאים אלותדווחעליהןהחברההמעסיקהלמועצההדתית,לאגףהכשרות במשרדלשירותידתולמחלקתכוחאדםבחברההממשלתית. 81 חלקשני:ו.מועצותדתיות ז.רשויותללאמועצותדתיות ״ברשויותשלא ברשויות שלא פועלת בהן מועצה דתית תוכל הרשות המקומית לבחורבאחתמכמהאפשרויות: פועלתבהןמועצה 1 הקמה של מחלקת כשרות ברשות המקומית:. במקרה זה דתיתתוכלהרשות תהיה הרשות המקומית זכאית לקבל את חלקה באגרות הכשרות המקומיתלבחור שייגבומבתיהעסק.מחלקתהכשרותתהיהכפופהלרשותהמקומית מבחינה מנהלית ולאגף הכשרות במשרד לשירותי דת מבחינה באחתמכמה מקצועית. מבנה המחלקה ברשות המקומית יהיה בהתאם לכללים אפשרויות:הקמה שייקבעו לגבי מחלקות הכשרות במועצות הדתיות. עובדי המנהל שלמחלקתכשרות ומפקחיהכשרותיועסקועלידיהרשותהמקומית,ומשגיחיהכשרות יועסקו באמצעות חברה להעסקת משגיחים או ישירות על ידי ברשותהמקומית הרשותהמקומית(עלפיחוזההעסקהאחידשייקבע.) וניהולמערך 2. ניהול מערך כשרות באמצעות מועצה סמוכה, בהסכמת כשרותבאמצעות המועצה הדתית הסמוכה והמשרד לשירותי דת. נותן הכשרות יהיה מועצהסמוכה. הרב המקומי. משגיחי הכשרות ומפקחי הכשרות יועסקו על ידי חברה להעסקת משגיחים שנותנת שירות למועצה הדתית, ויהיו רשותמקומיתשלא כפופיםהלכתיתלרבהמקומיברשותשבההםמשגיחים. תקיםמחלקת המועצה הדתית הסמוכה תנהל תיעוד של עבודת המשגיחים כשרותתשלם והעסקיםבאמצעותמערכתשירתהים(בדומהלעסקיםשבתחומה,) תשבץ את משגיחי הכשרות בתיאום עם הרב נותן הכשרות ותקבל לחברההממשלתית 40%מאגרותהכשרותשייגבומבתיהעסק. סכוםשייקבע רשותמקומיתשלאתקיםמחלקתכשרותתשלםלחברההממשלתית לצורךהעסקתם סכום שייקבע לצורך העסקתם של מפקחי הכשרות (סכום חלקי שלמפקחיהכשרות.״ מהסכום שהייתה צריכה להפריש אילו הייתה פועלת בתחומה מועצהדתית.) 83 חלקשני:ז.רשויותללאמועצותדתיות ח.כשרותארצית החברה הממשלתית תספק את המעטפת המנהלית לרב שיוסמך על ידי מועצת הרבנות הראשית לתת תעודות כשרות ברשויות הלא- יהודיות, ותחליף את מנגנון הרבנות לכשרות ארצית הפועל היום באמצעות המועצה הדתית באור עקיבא (וקודם לכן באמצעות המועצההדתיתבנתניה.) 85 חלקשני:ח.כשרותארצית ט.החברההממשלתית– מבנהארגוניותכניתכלכלית 1.אורגניםובעליתפקידים ״כדיליצורמערכת כשרותאיכותית מנכ"ל: ימונה על ידי השר לשירותי דת, בהסכמת ראש הממשלה ומקצועיתתפעיל ועלפיכללירשותהחברותהממשלתיות. החברההממשלתית משנהלמנכ"ל:ימונהעלידיהרבהראשי,באישורמועצתהרבנות הראשית ועל פי תנאי הסף הקבועים לתפקיד זה. יהיה אחראי על לכשרותמכון ההיבטים ההלכתיים של אישור כוח אדם (להשגחה ופיקוח), על הדרכהוהשתלמויות. קביעת תכנים מקצועיים-הלכתיים לתכניות השתלמות, וישמש המחלקהתשמש גורםמתאםביןהחברהלרבנותהראשיתלישראל. יחידתמטה מחלקת פיקוח: תבצע פיקוח שוטף על הפעילות של חברות ההעסקהשלהמשגיחיםותוודאעמידהבתנאיהמכרז,ביצועפיקוח ופעילותההדרכה בפועלעלהנוכחותשלמשגיחיהכשרותבבתיהעסק,ניהולמערכת וההשתלמויות חשבונות ומתן מלוא השכר והזכויות למשגיחי הכשרות. המחלקה תבוצעבאמצעות תסייעותשתףפעולהעםהמפקחיםההלכתייםשלהרבנותהראשית לישראל,ככלשיידרש. קבלניםחיצוניים.״ מחלקת משאבי אנוש: החברה תקים ותנהל מאגר משגיחים שרק מתוכו יוכלו הרבנים המקומיים לבחור את משגיחי הכשרות. השתייכות למאגר המשגיחים תהיה כרוכה בהליך פומבי ומסודר ובעמידה בתנאים שיקבעו הרבנות הראשית לישראל והמשרד לשירותי דת. המאגר יכלול מידע על השכלתו של המשגיח, קורות חייו,ניסיונוהמקצועי,וכדומה. 87 חלקשני:ט.החברההממשלתית–מבנהארגוניותכניתכלכלית המחלקהתקצהאתהמשגיחיםלחברותההעסקהעלפידרישתהרב המקומיבאמצעותהמועצותהדתיות. מחלקת הדרכה ופיתוח הון אנושי: כדי ליצור מערכת כשרות איכותית ומקצועית תפעיל החברה הממשלתית לכשרות מכון הדרכהוהשתלמויות.המחלקהתשמשיחידתמטהופעילותההדרכה וההשתלמויותתבוצעבאמצעותקבלניםחיצוניים. יועץ משפטי באמצעות משרד חיצוני או מטעם רשות החברות. היועץ המשפטי ילווה את עבודת החברה וייתן מענה מהיר ויעיל לשאלותולצרכיםמשפטייםשיתעוררו. חשבבאמצעותמשרדחיצוניאומטעםרשותהחברות.החשבילווה אתהפעילותהכלכליתשלהחברהלרבותמכרזיםוחוזיםעםקבלנים חיצוניים. אופציותעתידיות:מנגנוןתפעולילמחלקותהייבואושחיטתחו"ל ומערך מחקר ופיתוח (מו"פ) לפיתוח טכנולוגיות ושיטות עבודה לשיפורמערכתהכשרות. 2.תרשיםארגוני מנכ״ל יועץמשפטי חשב פיקוחעל (חיצוניאומטעם (חיצוניאומטעם משנהלמנכ״ל עבודתהחברות עתידי רשותהחברות) רשותהחברות) ייבואמוצרימזון שחיטתחו״ל מחקרופיתוח מפקחים)4( משאביאנוש הדרכהופיתוח בשילובעם ניהולמאגר הוןאנושי)3( מפקחיהרבנות משגיחים)3( הראשת השתלמויות חברות העסקת משגיחים - במיקור-חוץ חברותפרטיותשקיבלורישיון להעסקתמשגיחיהכשרות הסדרתהכשרותבישראל 88 3.עלויותשכר תפקיד שכרחודשי עלותשנתי סךהכול הערות כוללרכב 6,000 מנכ"ל83 25,000 486,000 486,000 ש"חלחודש משנה כוללרכב 6,000 396,000 396,000 למנכ"ל 20,000 ש"חלחודש 3משרות:פיקוח,כוח מנהלאגף 15,000 243,000 729,000 אדם,השתלמויות 7משרות: 3פיקוח, עובד 10,000 162,000 1,134,000 2כוחאדם, 2השתלמויות 5משרות:מנכ"ל,משנה מזכירה 7,000 113,400 567,000 למנכ"ל,פיקוח,כוחאדם, השתלמויות סךהכול 3,312,000 4.עלויותשירותיםחיצוניים סעיף עלותשנתית הערות ייעוץמשפטי 300,000 לפי 25,000ש"חלחודש(כוללמע"מ) חשבות 300,000 לפי 25,000ש"חלחודש(כוללמע"מ) מחשוב 120,000 לפי 10,000ש"חלחודש(כוללמע"מ) ביטוח 240,000 לפי 20,000ש"חלחודש(כוללמע"מ) סךכלהשירותים 960,000 5.עלויותתפעול סעיף עלותשנתית הערות מבנה200(מ)' 120,000 50ש"חשכירותלמטר(חודשי) ארנונה 31,200 13ש"חלמטר(חודשי) 10,000ש"חלחודש הוצאותמשרד 120,000 ניקיון,ציודמשרדי,חשמל,טלפונים,מזגניםוכו)'( סךכלעלויותמטה 271,000 סךכלהעלויות השנתיות 4,543,000 89 חלקשני:ט.החברההממשלתית–מבנהארגוניותכניתכלכלית החישובים נעשו על בסיס רמות השכר בחברות ממשלתיות דומות, לפי הדוח השנתי של הממונה על השכר במשרד האוצר84. עלויות המטה חושבו לפי העלויות של תאגידי מים, בחישוב של משרד בגודלמאתייםמטר. 6.מקורותמימון 30% מאגרות הכשרות של המועצות הדתיות – כעשרה מיליון ש"ח. סכום זה ישולם לחברה בתמורה לגיוס וניהול של כוח האדם ולהקמהשלמערךההכשרהוההשתלמויות. אגרות כשרות (מלאות או חלקיות) של רשויות ללא מועצה דתית – שניים-שלושה מיליון ש"ח. כאמור, רשויות שיפעילו מחלקת כשרות ברשות המקומית יקבלו 70% מאגרות הכשרות, בדומה למועצות הדתיות. המועצה הדתית הסמוכה שתפעיל את מערך הכשרות תקבל 40% מאגרות הכשרות. סך אגרות הכשרות ברשויותללאמועצותדתיותמוערךבכשישהמיליוןש"ח. תשלומים בגין רשויות ללא מועצה דתית85: רשות מקומית שתבחר שלא להפעיל מחלקת כשרות בעצמה תשלם לחברה הממשלתית 20% מהסכום השנתי שהייתה צריכה להקצות למועצה דתית אילו הייתה מוקמת. סעיף זה מוערך לכל הפחות בארבעה מיליוןש"ח86.המשרדלשירותידתיעבירלחברהסך10%מהסכום שהיה מעמיד לרשות המועצה דתית אילו הייתה מוקמת. סעיף זה מוערךלכלהפחותבשנימיליוןש"ח87.הסכוםשיכנסלחברהבגין הקצאותאלויעמודעלסךשל כשישהמיליוןש"ח. רווח תפעולי: החברה הממשלתית תשפה את חברות ההעסקה של המשגיחים בסכומים שישולמו כשכר למשגיחי הכשרות והמפקחים ברשויות ללא מועצה דתית, בתוספת כ5%- תקורה. יתרת הכספים תשמש לתקציב השוטף של החברה הממשלתית (להסבר המנגנון ראולהלן.) הסדרתהכשרותבישראל 90 ״סךכלההכנסות סך כל ההכנסות השנתיות של החברה הממשלתית המפורטות לעיל עומד על יותר מ18- מיליון ש"ח, כלומר פי 3.5 מעלות השנתיותשל התפעולהשוטףשלהחברההממשלתית. החברההממשלתית המימון של פעילות החברה בתחומי הייבוא והשחיטה בחו"ל המפורטותלעיל יהיה מהאגרות הקבועות בתקנות איסור הונאה בכשרות88: אגרה של 145 ש"ח עבור כל טון בשר 14.5( אג׳ לק"ג89), ואגרה עומדעליותר בשיעור 3 פרומיל 0.3%( 3/1000= ) ממחירם של מצרכי מזון או מ18-מיליוןש"ח, רכיבי מזון (כשרים) כפי שנקבע לצורך תשלום מכס. סך ההכנסות כלומרפי3.5 מהאגרות עבור ייבוא הבשר יעמוד על סך של כ11- מיליון ש"ח, ואגרות הייבוא עבור מוצרי ורכיבי מזון יעמוד לכל הפחות על מעלותהתפעול סכוםדומה90. השוטףשלהחברה הממשלתית.״ 91 חלקשני:ט.החברההממשלתית–מבנהארגוניותכניתכלכלית י.הצורךבניהולכספיארצי שלמערכתהכשרות ״ההבדליםבין ההבדלים בין סוגי בתי העסק והפריסה הגאוגרפית שלהם, כמו גם העובדה שב45%- מהמועצות הדתיות יש פחות מחמישים בתי סוגיבתיהעסק עסק וב25%- מהמועצות הדתיות יש בין חמישים למאה בתי עסק, והפריסה מחייביםלנהלמערכתכספיתארציתשתאפשרמתןכשרותאיכותית במחיר זהה לבית עסק, בין שהוא ממוקם בקניון במרכז עיר ובין הגאוגרפית שהואממוקםבאתרתיירותימבודדבפריפריה. שלהם...מחייבים כדי למנוע את בעיית אי-השוויון במחירי ההשגחה לעסקים דומים לנהלמערכת הצענו לקבוע שלוש רמות תשלום קבועות; כל העסקים באותה כספיתארצית רמה ישלמו סכום זהה בגין ההשגחה ללא קשר לפעילות המיוחדת שהמשגיחנדרשלבצעבשלמאפייניםמיוחדיםשלביתהעסק. שתאפשרמתן שלושרמותהתשלוםיהיוכדלקמן:91800ש"חלבתיעסקשנדרשת כשרותאיכותית בהם עד שעת השגחה; 1,400 ש"ח לבתי עסק שנדרשות בהם שעה במחירזההלבית עדשעתייםהשגחה;אלפייםש"חלבתיעסקשנדרשותבהםשעתיים עסק,ביןשהוא עדשלוששעותהשגחה.בתיעסקשנדרשתבהםהשגחהשלארבע שעותויותרישלמוסכוםקבועעבורכלשעתהשגחהבפועל;סכום ממוקםבקניון זהיגלםאתמכלולהעלויותשלהעסקתהמשגיח. במרכזעירובין ניהול כספי מקומי של מערכת הכשרות לפי שיטה זו יביא לכך שהואממוקם שבערים הגדולות – שיש בהן מרכזי קניות, מרכזי תעסוקה ואזורי תעשייה – אפשר יהיה לספק את מלוא שירותי הכשרות ולהישאר באתרתיירותי עם רווח כספי, ואילו במועצות אזוריות – שיש בהן מספר קטן של מבודדבפריפריה.״ עסקים, המפוזרים בכמה יישובים מרוחקים – סך ההכנסות מבעלי העסקיםלאיספיקלהפעלהשלמערכתכשרותבסיסית. 93 חלקשני:י.הצורךבניהולכספיארצישלמערכתהכשרות ״ניהולכספי לשםהדוגמה:מרכזקניותשבושלושיםבתיעסק(בתיקפה,דוכני מזון מהיר, דוכני ממתקים וכדומה), הפועל כל יום במשך 13 שעות מרכזישל 9:00-22:00(), יכניס למערכת כ -49,500 ש"ח בחודש (תשלום המערכתיאפשר חודשיממוצעלעסקשל 1,100ש"ח,לפימקדםשל 150%להשגחה של יותר מתשע שעות). ההשגחה במקום תדרוש העסקה של 4.5 להגיעלממוצע משרותמשגיח(במשמרות),בעלותשלכ9,000-ש"ח. ארצישלעשרה סך כל ההכנסות: 49,500 ש"ח; סך כל ההוצאות: 40,500 עסקיםויותרלכל ש"ח;ההפרש:9,000ש"ח. משגיחכשרות.״ לעומת זאת, במועצה דתית שבה שלושים בתי עסק בסך הכול, ההכנסהמבתיהעסקיםתהיהקטנהמאחרשהעסקיםפתוחיםפחות שעות (התשלום יהיה לפי תעריף 100%), אך ההוצאות יהיו גדולות בהרבהמאחרשפעילותההשגחהתדרושהעסקהשלמשגיחיםרבים יותר (בשל הזמן הנדרש למעבר מבית עסק לבית עסק) וההוצאות יגדלולטובתמימוןהנסיעות. ניהול כספי מרכזי של המערכת יאפשר להגיע לממוצע ארצי של עשרהעסקיםויותרלכלמשגיחכשרות,כמפורטבדוגמאותשלהלן: תחשיבהכנסהממוצעתלעסק להלן תחשיב הכנסה ממוצעת מעסק, מחושבת לפי שקלול סוגי העסקיםוהתעריףהקבועלביתעסק רמהא רמהב רמהג רמהד צמוד זמןהשגחהלעסק עדשעה עדשעתיים עד 3 3-6 אחוזמסך 0.15 0.15 0.05 0.15 העסקיםהארצי 0.50 אחוז משוקלל92 0.64 0.18 0.18 (מתייחסרקלעסקים עםהשגחהלפישעות) עלותחודשיתלעסק 800 1,400 2,000 הכנסהמשוקללתלעסק 252 360 הכנסהממוצעתמעסק בש"ח 512 1,124ש״ח הסדרתהכשרותבישראל 94 חישובסכוםההכנסהלחברהמעבודתהמשגיחים להלןתחשיבהכנסהלמשגיחהעובדמשרהמלאהוהעלותהממוצעת של שכרו היא כ9,000- ש"ח בחודש (הטבלה מפרטת גם את סוג ביתהעסקואתזמןההשגחההנדרש) רמהא רמהב רמהג סה״כ תעריףהשגחה 800ש"ח 1,400ש"ח 2,000ש"ח זמןממוצענדרש 30דקות שעה שעהוחצי בשעות)( מסעסקים 11 1 1 13 סךכלהשעות 5.5 1 1.5 8שעות הכנסה 8,800 1,400 2,000 12,200ש"ח מסעסקים 9 2 1 12 סךכלהשעות 4.5 2 1.5 8שעות הכנסה 7,200 2,800 2,000 12,000ש"ח מסעסקים 6 2 2 10 סךכלהשעות 3 2 3 8שעות הכנסה 4,800 2,800 4,000 11,600ש"ח מסעסקים 16 0 0 16 סךכלהשעות 8 2 3 8שעות הכנסה 12,800 0 0 12,800ש"ח מסעסקים 10 0 2 12 סךכלהשעות 5 0 3 8שעות הכנסה 8,000 0 4,000 12,000ש"ח מסעסקים 10 3 0 13 סךכלהשעות 5 3 0 8שעות הכנסה 8,000 4,200 0 12,200ש"ח 95 חלקשני:י.הצורךבניהולכספיארצישלמערכתהכשרות ״460משגיחים, דוגמאות אלו מוכיחות כי ניהול נכון של עבודת המשגיח והעסקתו במשרה מלאה (בדוגמאות מובא ממוצע של 13 עסקים סמוכים) שיעבדובמשרה תאפשרלולהכניסלמערכתמדיחודשכ3,000-ש"חמעברלעלות מלאהבמועצות שכרו. על פי הנתונים שסקרנו בפרק י של החלק הראשון, מציאות זו אפשרית ביותר מ6,000- בתי עסק. במילים אחרות, כ460- שישבהןריכוזים משגיחים, שיעבדו במשרה מלאה וכל אחד מהם ישגיח בממוצע שלבתיהעסק, על 13 בתי עסק במועצות שיש בהן ריכוזים של בתי העסק, יכניסו למערכתכלחודשכ1.4-מיליוןש"ח(הכנסהשלכ-16.6מיליוןש"ח יכניסולמערכתכל בשנה). סכומים אלו יאפשרו לסבסד בכ350- ש"ח לחודש כל אחד חודשכ1.4-מיליון מ- 4,000 העסקים הפזורים על פני 92 מועצות (מהן 59 מועצות שישבהןעדחמישיםבתיעסקו33-מועצותשישבהןחמישיםעד ש"ח.סכומיםאלו מאהבתיעסק)וממילאיביאולאיזוןהמערכתואףליתרותכספיות. יאפשרולסבסד 4,000העסקים הפזוריםעלפני 92מועצות.״ הסדרתהכשרותבישראל 96 יא.ההצעהלהעסקהישירה באמצעותחברותכוחאדם 1.ההצעה ביום25.6.18קיבלהמועצתהרבנותהראשיתהחלטהבנושא"ניתוק הזיקהביןמשגיחלמושגח:" המועצה החליטה שהעסקת המשגיחים תהיה דרך המועצות הדתיות או דרך עבודתם העצמאית של המשגיחים. אם אפשרויות אלו לא תקודמנה לכדי ביצוע, מועצת הרבנות הראשית מאשרת גם אפשרות שמערך שירותי ההשגחה יופעלבאמצעותחברותפרטיותלמתןשירותיםוזאתבכפוף לתנאיםהבאים: ]...[ עדלפרסוםהמכרז,ימשיכוהרבניםהראשייםוחברימועצת הרבנות הראשית לפעול בכלים העומדים לרשותם, מול משרד האוצר, במטרה להביא לכך שתאושר חלופת העסקה ישירה של משגיחי הכשרות באמצעות המועצות הדתיות. ככל שמאמצים אלו ישאו פרי, והחלופה הנזכרת תאושר, תבוטל החלופה של הפעלת שירותי ההשגחה באמצעות חברותפרטיות. הפעלת מערך ההשגחה באמצעות חברות פרטיות למתן שירותיםתיבחןשובבחלוףשנתיים93. 97 חלקשני:יא.ההצעהלהעסקהישירהבאמצעותחברותכוחאדם ״ניתוחההצעה החלטה זו משקפת את המחלוקת שנתגלעה בין מנכ"ל הרבנות הראשית(ששימשכיו"רצוותהיישום94שפעלבמשךלמעלהמשנה להעסקתמשגיחים ליישוםההמלצותשלדוחצוותהכשרותבראשותהרבמיכההלוי95.) באמצעותחברות והיועץהמשפטישלהרבנותשתמכובהעסקתהמשגיחיםבאמצעות חברותכחאדםלביןהרבניםחבריצוותההיגוי96שהתנגדולהמלצה, כוחאדםמעלה ושלחולרבהראשימכתבשבונכתב,ביןהשאר: כינוסףעל בעניין הנושא הנדון בבג"ץ של ניתוק משגיח מושגח, הפגיעהשתיגרם הרבנים תומכים בדעת המשגיחים וההסתדרות וחרדים למשגיחיהכשרות למעמדם וביטחונם של המשגיחים ומשפחותיהם, ושוללים את העסקתם ע"י חברות כח אדם, ותומכים בהקמת תאגיד עקבהעסקה ארצילכשרות97. כאמור,ההצעה הרבהראשיוחברימועצתהרבנותהראשיתהשתכנעוכיזכויותיהם מעוררתקשיים של משגיחי הכשרות ייפגעו עקב העסקתם על ידי חברות כוח אדם וכי הצעה זו מעוררת קשיים נוספים, כמפורט לעיל. הם ביקשו ניכריםהמטילים לאשראתהמסקנותהמקוריותשלצוותהכשרותבראשותהרבמיכה ספקבאשר הלוי, היינו: העסקה ישירה באמצעות המועצה הדתית או כנותני לאפשרותלהוציאה שירות. בעוד שמנכ"ל הרבנות והיועץ המשפטי הזהירו את חברי המועצה כי רק הפתרון המקובל על משרד האוצר – היינו, העסקה אלהפועל.״ באמצעות חברות כוח אדם – יאפשר לקבל דחייה מבית המשפט לצורךיישוםפסקהדין. בנסיבותאלוקיבלהמועצתהרבנותהראשיתהחלטהשלפיההרבנים הראשייםוהרבניםחבריהמועצהעצמםיקיימומשאומתןעםמשרד האוצר (ולא באמצעות המנכ"ל או היועץ המשפטי כמקובל), ורק אם ייכשל משא ומתן זה אפשר יהיה להעסיק את משגיחי הכשרות באמצעותחברותכוחאדם. ניתוח ההצעה להעסקת משגיחים באמצעות חברות כוח אדם מעלה כינוסףעלהפגיעהשתיגרםלמשגיחיהכשרותעקבהעסקהכאמור, ההצעה מעוררת קשיים ניכרים המטילים ספק באשר לאפשרות להוציאהאלהפועל,כמפורטלהלן. הסדרתהכשרותבישראל 98 2.הפיילוטוכישלונו ״בהצעתהחברה צויןכיגובהשכרו במהלך דיוני בג"ץ בעתירה של התנועה להגינות שלטונית, בשנים השעתישלמשגיח 2011ו2014-,מסרהמשרדלשירותידתלביתהמשפטכיהואמקדם פיילוט שבמסגרתו תימסר האחריות למתן שירותי השגחה לחברה יהיה32ש"ח זכיינית; החברה תעסיק את המשגיח ותגבה את שכרו מבית העסק ברוטווהעלות וכךיימנעמצבשלניגודעניינים98. שלשעתהשגחה ביום 17.4.2016 בחרה ועדת המכרזים המשרדית בחברה להפעלת למעסיקתהיהכ הפיילוט בנתניה ובירושלים. הוחלט שהפיילוט יכלול משגיחים חדשים ויופעל בבתי עסק חדשים בלבד. בהצעת החברה צוין כי 59-ש"חלשעה, גובהשכרוהשעתישלמשגיחיהיה32ש"חברוטווהעלותשלשעת כוללמע"מ.״ השגחהלמעסיקתהיהכ59-ש"חלשעה,כוללמע"מ. ביולי 2016 הודיע היו"ר הממונה על המועצה הדתית נתניה כי המועצה הדתית מבקשת שלא להתקשר עם הזכיין. הוא נימק זאת בכך ששיטת ההפעלה במכרז תייקר את עלות ההשגחה ותיצור הפליה בין בתי עסק בשל פערי התשלום למשגיחים. הפיילוט אכן לאהופעלבנתניה. המועצה הדתית ירושלים הסכימה להשתלב בפיילוט, ובאוגוסט 2016 חתמה על חוזה התקשרות עם החברה שזכתה במכרז. אולם, בשל התנגדות של ההסתדרות להעסקה באמצעות חברת כוח אדם ובשל התנגדות של בעלי עסקים לשלם לחברת כוח האדם סכום כפולמזהששילמועדכה,הצטרפובשלבהשיא 12עסקיםבלבד. מהאמור לעיל עולה כי הניסוח והפרסום של המכרז ליישום ההחלטה להעסיק את משגיחי הכשרות באמצעות חברות כוח אדם (שהתקבלה באוגוסט 2011) נמשכו כארבע שנים; לאחר מכן נדרשו כחצי שנה נוספת כדי להכריז על חברה זוכה במכרז ועוד ארבעה חודשים נוספים כדי לחתום הסכם בין החברה הזוכה לבין המועצה הדתית בירושלים; בסופו של יום, חמש וחצי שנים לאחר קבלת ההחלטה ולמרות הזמן הרב והמשאבים שהושקעו בכתיבת המכרז ועריכתו, נכון להיום רק ארבעה משגיחים מועסקים בפועל על ידי החברההזוכה99. ההליך הממושך שתואר לעיל, להעסקת משגיחים באמצעות חברת כוחאדם,נעשהתחתעינוהפקוחהשלבג"ץ.כבריצאומלפניבג"ץ כמה החלטות המתייחסות להליך זה, האחרונה שבהן כשלושה חודשיםלפנימתןפסקהדיןבענייןהתנועהלהגינותשלטונית: 99 חלקשני:יא.ההצעהלהעסקהישירהבאמצעותחברותכוחאדם ״המיליםהחוזרות הנושא שלפנינו מייאש; עתירה מ2004-, צו על תנאי מ2008-והתוצאותזעומות,ואוליאףנסיגהלאורךהשנים, כמעטבכל אם בוחנים את ההצעות שעלו וירדו. כל שהצליחו לאורך הסעיפיםמעידות שלושעשרהשנהכמעטהואלהביאל"פיילוט"זעירבמקום אחד,ואחריתומיישורנה100. עלכךשהבעיות למעשה מדובר במחזור של פתרון שכבר נכשל. לחברי מועצת נותרועלכנן הרבנות הראשית לא הוצגה התמונה המלאה בעניין זה ומובן שלא והפתרונותאך ניתן להם כל הסבר לגבי השוני בין הניסוי שנכשל להצעה החדשה. צופיםפניעתיד.״ אם כן, מה הסיכויים שבית המשפט ייתן הארכת מועד לביצוע פסק הדיןעלבסיסהצעהזו? 3.ההצעהכלליתולאמגובשת על פי פסק הדין101,"עד סוף יוני 2018 צריך להסתיים הטיפול והמערך המחליף צריך להיות מוכן, כך שלכל היותר יחל בעבודתוהמלאה,לאחרהרצה,עד."1.9.18 עיון מעמיק בדוח צוות היישום102מלמד כי טרם התחיל "הטיפול במערך המחליף" ולא חלה התקדמות כלשהי בפן המעשי של הפעלת מערכת הכשרות. המילים החוזרות כמעט בכל הסעיפים מעידות על כך שהבעיות נותרו על כנן והפתרונות אך צופים פני עתיד.למשל:"יוקםמנגנוןלרישויחברות/עמותותפרטיות";"תנאי הרישיון ייקבעו, בין השאר, במסגרת המכרז"; "יוסדרו סמכויות אכיפהשלהרבנותכלפיבעליהרישיונות";"תנאיהשכרשלמשגיחי הכשרות ייקבעו מראש ולא יהיו נתונים לתחרות במסגרת המכרז;" "תוקם ברבנות יחידה אשר תהיה אמונה על ניהול ההתקשרות עם החברות";"ייקבעסרגלתקינהמחייבלמינוימפקחיכשרות";"תיבחן קביעת סולמות שכר מתאימים למנהלי מחלקות כשרות ולמפקחי כשרות"; "תיבחן הדרך להעניק לרב משקל ייחודי באשר לאישור העסקת משגיח וסיום העסקתו"; "תגובש מתכונת פיקוח ובקרה על הכשרות ברשויות מקומיות שאין בהן מועצה דתית"; "מועצת הרבנותהראשיתלישראלתקבעכלליםאחידיםלמתןתעודתהכשר לרמת כשרות רגילה"; "תוקם ועדה לבחינת המשך העסקתם של קרובי משפחה במערך הכשרות"; "ועדה שתוקם ברבנות הראשית תהיהמוסמכתלפטורמשגיחכשרותמהאמורלעיל." אף על פי שלכל אחת מהסוגיות יש השפעות – על העלויות של מערך הכשרות, על המבנה הארגוני שלו, על שיטות העבודה, עלויות התפעול ועוד – הוועדה לא מצאה לנכון לרדת לפרטים הסדרתהכשרותבישראל 100 ״הדו"חממליץ מעברלאמירהכללית,ודאישלאלצרףתכניתעבודהולוחותזמנים לכל אחת מהמשימות. התכנית כוללת כמה נעלמים שבלעדיהם עלעיבוימערך אי-אפשרלהעריךאתהיתכנותהביצוע.נמנהשלושהמהם: המפקחים דרגת השכר של המשגיחים: יש קשר ישיר בין שכר המשגיחים במועצותהדתיות לבין העלות של שעת השגחה לבית העסק. כך, לדוגמה, אם ייקבע שכר הברוטו של משגיח על 6,500 ש"ח, העלות של שעת השגחה ועלקליטת לבית העסק תעמוד על 58.5 ש"ח ובחישוב חודשי – 1,522 ש"ח עובדיםנוספים (עלות מעסיק + תקורה של 10% + מע"מ); אם יעמוד השכר ברוטו לרבנותהראשית... על 7,000 ש"ח, העלות של שעת השגחה תהיה כ63- ש"ח והעלות חודשיתתהיה 1638ש"ח. אינומפרטאת עלות ההשגחה לבית העסק: בדוח הצוות, בפרק העוסק בכימות מספרהמשרות יחידות השגחה בבית העסק, נקבע כי פרק זמן ההשגחה הנדרש הנדרשות,את בעסקים שונים נע בין חצי שעה (למשל בגלידריה) לשלוש שעות (למשל במסעדה שהיקפי פעילותה גדולים במיוחד, שהכמות עלויותהשכרואת הכוללת של אורז, דגנים, קטניות, קמח ופיצוחים גדולה מ30- ק"ג מקורותהמימון, ליום ומחמישה ארגזים של ירק עלים). זמן ההשגחה כולל ביצוע ואםיושתועלויות פעולות כשרותיות ופיקוח על בית העסק בלבד, ובכל מקרה ייתכנו שינויים בפרקי הזמן המפורטים לאחר קבלת נתונים מהמועצות אלו–במלואןאו הדתיות. כמו כן, על פרק זמן ההשגחה בטבלה יש להוסיף את פרק בחלקן–עלבעלי הזמן הנחוץ למשגיח כדי לעבור מעסק לעסק, את עלות הנסיעה, את הזמן לכתיבת דוחות וכדומה, כך שלמעשה אי-אפשר להעריך העסקיםויביאו את העלויות לבית העסק, שכאמור יהיו לכל הפחות כאלפיים ש"ח לעלייהשלמאות בחודשעבורכלשעתהשגחהיומית,ולמעשהיגיעועד6,000ש"ח לביתעסקשלפיההצעהשלנוישלםאלפייםבלבד.)( אחוזיםבהשוואה לעלויותהכשרות מבנה ארגוני: הדו"ח ממליץ על עיבוי מערך המפקחים במועצות הדתיות ועל קליטת עובדים נוספים לרבנות הראשית – לצורך שלהיום.״ פיקוח על החברות הפרטיות ולצורך הקמה של מחלקת הדרכה; כמוכןהדוחממליץלהעלותאתשכרםשלעובדימחלקותהכשרות במועצות הדתיות. הדוח אינו מפרט את מספר המשרות הנדרשות, את עלויות השכר ואת מקורות המימון, ואם יושתו עלויות אלו – במלואן או בחלקן – על בעלי העסקים ויביאו לעלייה של מאות אחוזיםבהשוואהלעלויותהכשרותשלהיום. 101 חלקשני:יא.ההצעהלהעסקהישירהבאמצעותחברותכוחאדם 4.פרקהזמןהמינימליליישוםההצעה ״מהאמורלעיל עולהכילוח כדילהוציאלפועלאתההצעהלהעסקתמשגיחיהכשרותבאמצעות הזמניםהקצר חברותכוחאדםישלבצעכמהפעולות: ביותרלגיבוש א) בנייה של מעטפת פיקוח:(העסקתהמשגיחיםעלידיחברות כוח אדם מותנית בהקמה של יחידת פיקוח ברבנות הראשית, פרטיהתכנית, בעיבוי מערך המפקחים במועצות הדתיות, בשינוי שכרם של להשלמתהתהליכים מפקחי הכשרות וכו', כמפורט לעיל בהרחבה. כאמור, מדובר באמירות כלליות וכדי להוציאן לפועל יש צורך לרדת לפרטים, הנדרשיםבתוך לגבש את המבנה הארגוני הנדרש, לקבל את האישורים המערכת הנדרשים מנציבות שירות המדינה ואת התקציבים הנדרשים ממשרדהאוצר.כלאלהדורשיםאתהסכמתםשלגורמיםרבים, הממשלתית, עבודת מטה מסודרת ותהליכים מנהליים שאי-אפשר לקצר להוצאתםלפועל אתהתמשכותם. ולעיגונםבחקיקה ב) כתיבת מכרזים ופרסומם:( יישום התוכנית כולה מותנה עומדלכל בביצוע מכרזים לקליטת עובדים חדשים למערכת ובכתיבה ועריכה של מכרזים לבחירת חברות כוח אדם. חלק מהפרטים הפחותעלשלוש- של מכרזים אלו ייגזרו מההחלטות שיתקבלו לגבי מעטפת ארבעשנים.״ הפיקוח ומהמבנה הארגוני שייקבע, כך שאי-אפשר יהיה להתחילבהכנתםבטרםיגובשונושאיםאלו.עלפיניסיוןהעבר (וכפי שתואר לעיל) יידרשו לכל הפחות שנתיים לצורך כתיבת המכרז,פרסומווהכרזהעלחברהזוכה;לאחרמכןיידרשוכמה חודשים נוספים לצורך ההתקשרות של המועצות הדתיות עם החברותהזוכות. ג) חקיקה:( חיוב המועצות הדתיות (שהן גופים סטטוטוריים עצמאיים) לפעול באמצעות חברות כוח אדם אזוריות מחייב חקיקה ראשית של הכנסת (כפי שגם נכתב בדוח של צוות היישום). מאחר שמדובר בסוגיה ציבורית שנויה במחלוקת; ומאחר שיש התנגדות חריפה של משגיחי הכשרות וההסתדרות לפתרון זה וצפויות התנגדויות נוספות בשל הכבדת הנטל על בעלי העסקים והעלאת יוקר המחיה; ובהתחשב בנסיבות הפוליטיות של חוסר הסכמה בקואליציה על סוגיות של דת ומדינה – הסיכויים להביא את הנושא לחקיקה לפני שיתקיימו בחירותותוקםממשלהחדשההםקלושים.מכלמקום,גםלאחר מכןיחלוףזמןעדלהשלמתהחקיקה. מהאמור לעיל עולה כי לוח הזמנים הקצר ביותר לגיבוש פרטי התכנית,להשלמתהתהליכיםהנדרשיםבתוךהמערכתהממשלתית, להוצאתם לפועל ולעיגונם בחקיקה עומד לכל הפחות על שלוש- ארבעשנים. הסדרתהכשרותבישראל 102 5 אי-.ודאותבנוגעלמכרז ״הצגתפתרון שנוסהבעבר נוסחההחלטהשלמועצתהרבנותהראשיתיוצראי-ודאותמוחלטת ונכשל,וגםקיומו לגבייישוםהחלופהשלהעסקהבאמצעותחברותכוחאדם.ראשית, בגוף ההחלטה נקבעו ארבעה תנאים ליישומה; שנית, ככל שהמשא הנוכחימוטלבספק ומתןמולמשרדהאוצרלהעסקהישירהבאמצעותהמועצותהדתיות –פתרוןהמייקר או באמצעות תאגיד ארצי או אזורי יצליח – המכרז לחברות כוח האדם יבוטל; שלישית, ככל שהמערך יפעל באמצעות חברות במידהניכרתאת כוח אדם הוא ייבחן לאחר שנתיים. בנסיבות אלו ספק אם בכלל עלויותהכשרות, יימצאו חברות שיהיו נכונות להשקיע את המשאבים הדרושים להשתתפותבמכרז. פוגעבבעלי העסקיםובמשגיחי 6.בקשהלהארכתמועדלביצועפסקדין הכשרות,ופרק מטרת הדיון שהתקיים במועצת הרבנות הראשית הייתה להחליט הזמןהנדרש עלפתרוןשיוצגלפניבג"ץבמסגרתהבקשהלהארכתמועדליישום פסק הדין שקבע, כזכור, שהמערך המחליף צריך לפעול בחודש ליישומוהואשנים יוני .2018 מספר–אינה בהתחשב בעובדה שהדיון הציבורי בסוגיית ההפסקה של העסקת מביאהעמהבשורה משגיח על ידי בית עסק כבר עלה בדיוני ועדת צדוק104לפני יותר שלשינוי.״ מ25- שנה, ובכך שהדיון בבית המשפט בעתירת התנועה להגינות שלטוניתנמשךיותרמ13-שנה,ובכךששנהנוספתחלפהמאזמתן פסקהדין–היהראוישהגורמיםהמקצועייםברבנותהראשיתיביאו לכל הפחות רעיון מגובש, הכולל עלויות ומקורות מימון ומגובה בתכניתעבודהובלוחותזמניםקצריםלביצוע. הצגת פתרון שנוסה בעבר ונכשל, וגם קיומו הנוכחי מוטל בספק – פתרון המייקר במידה ניכרת את עלויות הכשרות, פוגע בבעלי העסקים ובמשגיחי הכשרות, ופרק הזמן הנדרש ליישומו הוא שנים מספר – אינה מביאה עמה בשורה של שינוי. ההפך הוא הנכון: היא מעוררת ספקות לגבי הכוונות האמתיות של מי שהמליץ למועצת הרבנותהראשיתלקבלהצעהזו. 103 חלקשני:יא.ההצעהלהעסקהישירהבאמצעותחברותכוחאדם יב.שלביביצוע 1.פעולותלביצועמידישאינןדורשותחקיקה הקמת חברה ממשלתית105: לשם כך נדרשים החלטת ממשלה, כתיבת תקנון, הגדרות תפקיד לעובדי החברה וכתיבה של תנאי הרישיוןלחברותהמעסיקותמשגיחים. הקמת מנגנון לגביית אגרות באמצעות שרת התשלומים הממשלתי. הקמת אגף כשרות במשרד לשירותי דת: לשם כך נדרש אישור שלמשרדהאוצרונציבותשירותהמדינה. אישורגופיכשרותפרטייםעלידימועצתהרבנותהראשית:מכוח סעיף 2לחוקאיסורהונאהבכשרות. אישוררבניתאגידעלידימועצתהרבנותהראשית:מכוחסעיף2 לחוקאיסורהונאהבכשרות. צירוף בהסכמה של מועצות דתיות להפעלת משגיחים באמצעות החברההממשלתית. 2.החקיקההדרושה תיקון לחוק הרבנות הראשית: ביחס לסדרי העבודה של מועצת הרבנות; הקמת מזכירות למועצת הרבנות הראשית; הגדרת תפקידיהםוסמכויותיהםשלעובדיהרבנותהראשית;הגדרתתפקיד מנכ"להרבנותהראשית–דרכימינויו,כפיפות,והפסקתעבודתו. 105 חלקשני:יב.שלביביצוע חקיקהשלחוקכשרותממלכתי,שיכלול: הגדרת סמכויות של המשרד לשירותי דת; מבנה של מחלקות כשרות במועצות הדתיות (תיקון לחוק שירותי הדת היהודיים;) הגדרת סמכויות של החברה הממשלתית לכשרות; הסדרת רשויות ללא מועצה דתית; הסדרת הכשרות ברשויות לא יהודיות; הסדרת מנגנון הייבוא; הסדרת המנגנון לשחיטת חו"ל; הסדרת עבודתם של משגיחי כשרות; עיסוק החברה הממשלתית במחקר ופיתוח בתחוםהכשרות. הסדרתהכשרותבישראל 106 הנושא תאגיד–חברה חברותכוחאדם מועצהדתית ממשלתית תהליךהגיוסשל תהליךגיוסמרכזי, גיוסעצמאיעלידיכל גיוסעצמאיעלידיכל חד-פעמי,אחיד,מסודר מועצהדתית,לפיכללים מועצהדתית,במכרז,לפי משגיחים ומתועדבאמצעות שיקבעהרבהמקומי. כלליהמועצותהדתיות. מאגרמשגיחים."" אישורהמשגיחעלידיכל אישורוקליטהשלמשגיח משגיחשנכנסלמאגר מועצהדתיתבנפרד. עלידיכלמועצהדתית כשירלהיקלטבכל אפשרותמוגבלתלעבור בנפרד. המועצותהדתיות. ממועצהדתיתאחת איןאפשרותלעבור מעברפשוט לאחרתומחברהאחת ממועצהדתיתאחתלאחרת ממועצהלמועצה. לאחרתבמקרהשלמעבר במקרהשלמעברדירהוכו׳ דירהוכו.' זכויות המשגיחים עבודהבשכרראויעםאופק שכרקבועלפיהסכם שכרנמוךמאוד,לפי קידוםבשכר. שייקבע. דרגותהשכרשלהמועצות שמירהעלזכויותבמעבר איןאופקקידום(העלאה הדתיות. מביתעסקלביתעסק בשכרהמשגיחתגרום איןאפשרותלעבור ומועצהדתיתאחתלאחרת. לעלייהבתשלוםשלבית ממועצהדתיתאחתלאחרת. העסקותיצורהבדלים בתשלומיםשלבתי עסקדומים.) פיקוחושליטהעל פיקוחהדוקשלהחברה פיקוחמוגבלשלהמדינה הקמתמנגנוןכוח הממשלתיתעלהחברות (רבנות+מועצהדתית.) אדםשיכלולקליטה עבודתהמשגיחים המעסיקותועלעמידתן עוצמתהפיקוחמשפיעהעל וטיפולשוטף. בכלהדרישות,כוללדיווחי ההכרהביחסיעובד–מעביד הפעלתמנגנוןלדיווח נוכחות.הסיכוןלהכרה ביןהמועצההדתיתאו ובדיקהשלשעותנוכחות במשגיחכעובדשלהמדינה המדינהלביןהעובד. נוסףעלמנגנון אושלהמועצההדתית איןפיקוחעלעבודה הפיקוחההלכתי. קטן,בשלכניסתהחברה מקבילהבחברהנוספתאו הממשלתיתבטווח. בבד"צמאחרשאיןבסיס איןהשגחהבו-זמנית; נתוניםמרכזי. רישוםמקומותההשגחה במאגרהארציבכלרגע נתוןלאיאפשררישוםשל משגיחלעבודבוזמנית בשנימקומותאויותר. מעמדםשלמשגיחי הפיכת"משגיחכשרות" עובדיםבחברתכוחאדם. עובדמועצהדתיתבשכר למקצועששכרובצדו. איןהכשרהמקצועית. נמוך. כשרות מתןמעטפתשלהכשרה איןאופקקידום. איןהכשרהמקצועית. מקצועית. קידוםבמסגרתההסכםשל אופקקידום. עובדיהמועצותהדתיות. גבייהשלשכר גבייהזולהומרוכזת גבייהישירהמבתיהעסק הגבייהתתבצעישירותעל באמצעותשרתהתשלומים עלידיחברותכוחהאדם. ידיהמועצההדתית. המשגיחים הממשלתי,מהשיוביל הסכוםשייגבהמביתהעסק גילוםשלעלותהגבייהושל לאחוזיגבייהגבוהים. יגלםאתעלותהגבייה הסיכוןלהפסדבשלגבייה לחברותההעסקהלאיהיו ואתההפסדיםבשלגבייה חלקית–באגרהשתגבה עלויותבגיןהליךהגבייה חלקית.איןאפשרותלהטיל מביתהעסק. אוהפסדיםבגיןגבייה סנקציותעלבתיעסקשלא חלקית.ישאפשרותלהטיל ישלמו;מדוברבענייןשבין סנקציותעלבתיעסק חברתכוחהאדםלבין שלאישלמו. ביתהעסק. 107 טבלתהשוואתכשרות הנושא תאגיד–חברה חברותכוחאדם מועצהדתית ממשלתית יחסיעובד–מעביד איןסיכון–המשגיחים הגדלת הסיכוןלהכרה יחסיעובד–מעבידמלאים. עובדיםעבורחברה במשגיחיםכעובדיהמועצה עםהמועצההדתית שקיבלהרישיוןהעסקה הדתית,לפיהמבחנים ולאעבורחברתכוחאדם.)( המשפטיים. מינימוםתביעותשכר עיסוקרבבתביעות מאחרשהתשלוםלחברות עבודהשלמשגיחיםכלפי ההעסקהנגזרמהתשלום חברותכוחאדםוכלפי בפועללמשגיחים. המועצותהדתיות. הכשרה מקצועית הכשרהבמסגרתיחידת איןהכשרהמקצועית איןהכשרהמקצועית. ההכשרההמקצועית מובנית;תלוי שלהתאגיד. בהתנהלותהמקומיתשל המועצההדתית. תהליךהקליטה בחירתמשגיחמתוך פרסוםמכרזבכלמועצה קליטהבמכרזלפיכללי ״מאגרהמשגיחים״. דתיתועריכתתהליךלפידין. המועצותהדתיות. במועצהדתית תיקהמשגיחמגיעממוחשב פתיחתתיקמשגיחמקומי. ניהולתיקאישיכעובד. אלהמועצההדתית. ניהולתיקמשגיחבנוגע תיקהמשגיחמתעדכן לעבודההכשרותית. וכוללאתכלההיסטוריה התעסוקתיתשלהמשגיח. ניתוקשלזיקת ניתוקמוחלטשלהזיקה. תלותשלשכרהמשגיח ניתוקמוחלט. שכרקבוע:איןקשרבין במספרהמקומותשעליהם משגיח–מושגח עבודתהמשגיחלכמותבתי הואמשגיח. העסקשעליהםהואמשגיח. קשרישירביןמספר העסקיםלהיקףהעבודה והשכרשלהמשגיח. רשויותללאמועצה התאגידהממשלתייגבה איןפתרון. איןפתרון.לחלופין, אתהאגרותויספקשירותי המשגיחיםיהיועובדי דתית פיקוח. הרשותהמקומיתכולל המשגיחיםיועסקועלידי משרותפיקוח. החברותכמוברשותעם מועצהדתית. חלוקהצודקתשל קופהמרכזיתאחתעם רשויותעםבתיעסקרבים נטלכבדעלמועצותדתיות סבסודצולב. יישארועם״עודף״הכנסות קטנות70%(מהרשויות)– משאבימערכת יתרותההכנסותישמשו משכרמשגיח. המועצההדתיתתסבסדאת הכשרות לפיתוחמערכתהכשרות. רשויותעםבתיעסק העסקתהמשגיחים. מעטיםאועםפריסה הכנסהניכרתלמועצות רחבהשלעסקים הדתיותהגדולות.היתרות (מועצותאזוריות)ינהלו ישמשואתהמועצההדתית מערכתגירעונית. בתחומיםאחרים. הצורךלאזןיגדילאתעלות ההשגחהלבתיהעסק. במקוםשיהיויתרותהןילכו לקופהשלחברות כוחהאדם. השפעהעלהתשלום צמצוםהעלויותבאמצעות תוספתעלויותניכרת. תוספתעלויותלצורךמימון ״השגחהאזורית״. שלמנגנוןהגבייה,ניהול שלביתהעסק(יוקר סבסודצולב– כוחהאדם,פיקוחעלשעות מחיה) להשגחהאזורית. נוכחותוגילוםהסיכוןשל גבייהחלקיתמבתיהעסק. הסדרתהכשרותבישראל 108 הנושא תאגיד–חברה חברותכוחאדם מועצהדתית ממשלתית הרחבתהמנגנון הפיקוחוההדרכה הקמתמחלקהלפיקוח מגדילבאלפי יפעלובמסגרתחברת ברבנותהראשית. תקניםאתכוחהאדם הממשלתי המטההמצומצמת הקמתמחלקתהדרכה במועצותהדתיות. ברבנותהראשית. מקורות מימון איןהגדלתתקציב;הסדרת הגדלתתקציבהרבנות מימוןישירמביתהעסק עבודתןשלהמועצות הראשיתלצורךקליטה באמצעותאגרותשייקבעו. הדתיותותקצובהחברה שלכוחאדםנוסף. האגרותיגלמואתההוצאות הממשלתיתבאמצעות הגדלתתקציבהמועצות הנוספותואתהסיכונים. שימושיעילבתקציבים הדתיותלצורךהעלאה הקיימים. בשכרמפקחים. הסדרה נורמטיבית אפשרלהתחיללפעול מחייבתחקיקההחלבשלב לאמחייבתחקיקה. מידולהקיםאתהחברה הראשון. דיבאישורהגורמים בהחלטתממשלה. אי-אפשרלהתחילבהסדרה בשירותהמדינה החקיקהתתקבללאחרמכן לפניהשלמתהחקיקה. ובקליטתהמשגיחים (הסדרהשלכללמערכת ייתכןשהחקיקהלא למועצותהדתיות. הכשרותבחקיקה.) תושלםבקדנציהשל הממשלהוהכנסתהנוכחית. הזמן הנדרש לביצוע הקמהמידיתבהחלטת שלוש-ארבעשנים:גיבוש מידי. ממשלהוהתקשרותעם פרטיהתוכנית;הסכמות מועצותדתיותעלבסיס ותהליכים בתוךהמערכת וולונטרי;קביעתאגרות הממשלתית;ביצוע השגחהבתקנות;בהבעת– התקשרויותבפועל;חקיקה. לקייםהליךחקיקה והסדרהכללית. הסכמתהשותפים הסכמהשלהמועצות התנגדותשלהמועצות התנגדותשלהמועצות הדתיות; הדתיות; הדתיות–יכפילפישלושה לתהליך הסכמהשלהמשגיחים התנגדותשלהמשגיחים עדחמישהאתמספר ושלההסתדרות; וההסתדרות; העובדיםבכלמועצהדתית; הסכמהשלגופים התנגדותשלבעליעסקים; התנגדותשלהמשגיחים חוץ-פרלמנטריים; התנגדותשלמשרדהאוצר ושלההסתדרות–העסקה הסכמהשלבעליהעסקים. ושלהציבורלהעלאת בסולםהשכרהנמוךביותר. יוקרהמחיה. התנגדותשלמשרדהאוצר להגדלתהמנגנוןהממשלתי. מחלקת ייבוא פלטפורמהלמתןשירותים איןאפשרות. איןאפשרות. למחלקתייבוא. שחיטת חו"ל פלטפורמהלהסדרת איןאפשרות. איןאפשרות. העבודהשלאנשיהצוות בשחיטתחו״ל. מחקר ופיתוח אפשרותלפיתוח איןאפשרות. איןאפשרות. מכספיהחברה:)( מעבדות–ירקעליםוכדו׳; בדיקתחומריגלםוכשרויות בחו״ל; בדיקהואישורשל טכנולוגיותומתקנים למבחניםמעשיים. 109 טבלתהשוואתכשרות להלן: חוק הרבנות הראשית. 1 להלן: חוק איסור הונאה בכשרות. 2 להלן: חוק שירותי הדת היהודיים. 3 מבקר המדינה דו"ח שנתי 67ב – לשנת 2016 2017( עמ'), .75 4 שם, בעמ' .125 5 שם, בעמ' .124 6 7 מנכ"ל המשרד לשירותי דת ע1/ (יולי .)2000 8 בג"צ 3336/04 התנועה להגינות שלטונית נ' הרבנות הראשית לישראל. העתירה הוגשה בשנת 2004 על ידי עו"ד מרדכי אייזנברג בשם התנועה להגינות שלטונית וכללה בקשה לשלושה סעדים: קביעת בחינות למשגיחי כשרות, קביעת נוהלי עבודה למשגיחי כשרות והפסקת עבודתם של משגיחי כשרות כעובדים של בתי העסק. פסק הדין בעתירה ניתן כעבור 13 שנה. במהלך הדיונים התייתרו כביכול שני הסעדים הראשונים בשל קביעת בחינות למשגיחי כשרות וגיבוש נהלים להעסקת משגיחי הכשרות במסגרת חוזר מנכ"ל ע1/ (לעיל הערה 7). את פסק הדין פתח המשנה לנשיאה השופט אליקים רובינשטיין במילים אלה: "עתירה זו היא עתירה ראויה, שהניחה אצבעה על נושאים חשובים בעולם הכשרות במדינת ישראל. נאמר כבר כאן, כי מגישיה ראויים להוקרה, כפי שגם ציינו בעבר." מבקר המדינה דו"ח שנתי 59ב – לשנת 2008 2009( עמ'), .955 9 לעיל הערה 4 בעמ', .73 10 שם, בעמ' .104 11 סע' 29-24 לחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה), התשס"ו.2006- 12 סע' 10 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח.1968- 13 החלטה 1789 של הממשלה ה33- "קביעת הרכב הוועדה לאיתור מועמדים למשרת מנהל הרבנות הראשית לישראל" 14 .)3.7.2014( ראו להלן בפרקים העוסקים במערך הייבוא ובשחיטת חו"ל. 15 לעיל הערה 8. פסק הדין ניתן ביום .10.5.2017 16 בג"צ 6494/14 שי גיני נ' הרבנות הראשית לישראל (פסק הדין ניתן ביום 6.6.2016); דנג"צ 5026/16 שי גיני נ' 17 הרבנות הראשית לישראל (פסק הדין ניתן ביום .)12.9.2017 לעיל הערה 4 בעמ', .76 18 111 הערות ראו, למשל, נטע משה ועמי צדוק "תיאור מערך כשרות מזון ומשקאות בישראל ואומדן עלויות" (מרכז מחקר מידע של 19 הכנסת, 15.1.2017 עמ'), 7 "עמדת הרבנות הראשית לישראל." מכרז חשב הכללי מס' 21-2014 "ארגון וביצוע ימי עיון, פעילות הדרכה, כנסים ואירועים". ראו סעיף 12 "כל הארוחות 20 המתקיימות במסגרת השירותים המבוקשים תהיינה כשרות באישור הרבנות הראשית." לעיל הערה 4 בעמ', .135 21 שם, בעמ' .136 22 הנתונים על שחיטת הבשר הכשר בחו"ל לקוחים מאתר האינטרנט של הרבנות הראשית. 23 חוק בשר ומוצריו, התשנ"ד.1994- 24 מתוך אתר האינטרנט של הרבנות הראשית לישראל, מחלקת שחיטת חו"ל. 25 על עבודתם של צוותי השחיטה בחו"ל ראו "קובץ נהלים ליבואני בשר" ו"הנחיות לראש צוות" (אדר תשע"ז); זמין באתר 26 האינטרנט של מחלקת שחיטת חו"ל. ראו עע (ארצי) 467/08 פימה פאק פרימוזה טריידינג בע"מ נ' ש.י.ל.ה. שירותי קירור ואחסנה בע"מ (פסק הדין 27 ניתן ביום 12.7.2010 עמ'), 17: "עם זאת, כפי שנעמוד על כך להלן, מתכונת העסקתם של השוחטים כיום מעוררת בעיות סבוכות של ניגוד עניינים מובנה, נוכח העסקתם על ידי בעלי העסקים העומדים תחת השגחתם. ניגוד עניינים מובנה זה מחייב הסדרה כוללת של מתכונת העסקת משגיחי הכשרות בארץ ומחוצה לה באופן ששכרם ישולם על ידי גורם שאינו עומד תחת השגחתם" (ההדגשה במקור .) שם, בעמ' 12: "גובה שכרם של השוחטים משתנה משוחט לשוחט ונקבע בהסכמה בין כל עובד לבין היבואן, ולא בהתאם 28 לסולמות שכר של עובדי מדינה. לחלק מהשוחטים שולם שכר בתלושי שכר מסודרים ולאחרים שולם שכר במזומן, ללא תלושי שכר." ראו פניה לקבלת הצעת מחיר בגין שירותי פיקוח על שחיטה המתבצעת מטעם הרבנות הראשית לישראל בחוץ לארץ"" 29 (פורסם באתר האינטרנט של הרבנות הראשית לישראל ביום .)31.5.2018 30 לעיל הערה .2 תקנות איסור הונאה בכשרות (תעודות הכשר), התשמ"ט.1988- 31 מתוך אתר האינטרנט של הרבנות הראשית, מחלקת ייבוא. 32 שם. 33 "קריטריונים להכרה בנותן כשרות בחו"ל", אתר האינטרנט של מחלק ייבוא ברבנות הראשית. 34 "רשימת רבני נותני כשרות המוכרים על ידי מחלקת היבוא לצורך שווקם בישראל כמוצרי מזון כשרים" (מעודכן לניסן 35 תשנ"ח); "רשימת גופי הכשרות המוכרים ע"י מחלקת היבוא לצורך שיווקם בישראל כמוצרים כשרים" (מעודכן לתשרי תשע"ח.) 36 בג"צ 708/09 אלישע נ' הרבנות הראשית לישראל (פסק הדין ניתן ביום .)23.6.2010 בג"צ 5029/16 אינשטיין נ הרבנות הראשית לישראל (פסק הדין ניתן ביום .)28.9.2016 37 38 פורסם באתר האינטרנט של הרבנות הראשית. סעיף 03.266 לתקשי"ר. 39 ראו את כותרת מכתבו של מר חזקיהו סאמין לרבנים ולמנהלי מחלקות הכשרות בנושא "מיפוי מערך הכשרות" מיום 40 .10.5.2017 התהליך מפורט בחוזר מנכ"ל ע1/, לעיל הערה .7 41 תקנות שירותי הדת היהודיים (אגרות שירותים), התשע"ד.2013- 42 ראו דו"ח הצוות לבחינת מערך הכשרות בישראל תשע"ז2017- (הרבנות הראשית לישראל), עמ' 4 סעיף .4 43 לעיל הערה 4 עמ', .80 44 הסדרתהכשרותבישראל 112 הגדרות תפקיד עובדי מחלקת הכשרות מפורטים בחוזר מנכ"ל משרד הדתות עו1/ (פורסם .)15.9.2016 45 לעיל הערה 4 עמ', 131: "לדוגמה, שני מפקחים מהמועצה (בירושלים) מופקדים כל אחד מהם על יותר ממאה 46 בתי עסק." שם, בעמ' 87: "ששת המשגיחים היו מופקדים על 54 בתי עסק. הם דיווחו באמצעות מערכת הדיווח הממוחשבת על 47 נוכחות ב30- בתי עסק בלבד 56%(). בסך הכול, במהלך מאי 2016 היו צריכים להירשם 660 דיווחי נוכחות, אך נתוני המערכת הראו 209 דיווחי נוכחות בלבד .")32%( שם, בעמ' 59: "גם בביקורת הנוכחית עלו ממצאים חמורים הנוגעים לתפקודן של המועצות הדתיות בתחום הכשרות 48 המלמדים על כך שלא חל שיפור של ממש בתפקודן בעניין זה. אף שחלף כעשור ממועד הביקורת הקודמת לא תיקנו המועצות הדתיות את מרבית הליקויים שהועלו בה ולא שיפרו את תפקוד מערך הכשרות הממלכתי." שם, בעמ' 121. לפי תשובת המשרד לשירותי דת: "מערכת 'שירת הים' שעל פיתוחה הוא שוקד כיום אמורה לתת מענה 49 לפחות לחלק מהליקויים שעלו בנוגע למערך הכשרות במועצות הדתיות. על פי הסברי המשרד, המערכת שאופיינה על פי דרישות נוהל הכשרות תאפשר ניהול תיק בית עסק שיהיה תנאי להנפקת תעודת הכשר. המערכת תאפשר גם ניהול תיק משגיח, לרבות תכנית עבודה למשגיח, ובאופן זה תיתן מענה לסוגיות כמו עבודת מפקחים כמשגיחי כשרות והיקף שעות עבודה בלתי סביר." שם, בעמ' 151 ראו טבלה בעמ'; .153 50 שם, בעמ' 87: "בדיקת הדיווחים (כניסה ויציאה) העלתה כי ששת המשגיחים האלה נכחו בממוצע, באותם הימים שבהם 51 נרשמו דיווחי נוכחות, רק 53% מתקן זמן ההשגחה שנקבע לבית העסק. על פי הדיווחים האלה נכחו המשגיחים בבתי העסק רק 17% מתקן זמן ההשגחה שנקבע בחישוב חודשי." כל הדוחות הכספיים והצעות התקציב של המועצות הדתיות מתפרסמים באתר של מערכת אורי www.oridat.net 52 הסכום אינו כולל הכנסות נוספות מאגרות ופעילות ותקציבים מיוחדים דוגמת "משרתים בקודש" וכו.' 53 לדוגמה, מועצה דתית אילת סיימה את שנת 2015 עם יתרה של יותר משלושה מיליון ש"ח, מועצה דתית ראשון לציון – 54 עם 450 אלף ש"ח, המועצות הדתיות של כפר סבא וגבעת שמואל – עם כ230- אלף ש"ח כל אחת. לדוגמה: אשדוד, הוד השרון, באר שבע. 55 לדוגמה: באזור בורסת היהלומים ברמת גן יש כתשעים עסקים עם תעודת כשרות, ובמועצה דתית גליל תחתון בצפון, 56 המשתרעת על פני 193 אלף מ"ר ובה 18 יישובים (שהמרחק הממוצע ביניהם כ16- ק"מ) יש שלושים עסקים בסך הכול; כך גם במועצה דתית מרחבים בדרום המשתרעת על פני 500 אלף מ"ר ובה 16 יישובים. אופן תקצוב המועצות הדתיות מפורט בהרחבה אצל שלי מזרחי ויובל וורגן "מועצות דתיות" (מרכז מחקר ומידע של 57 הכנסת, .)17.7.2012 26 מועצות אזוריות, תשע מועצות מקומיות ושלוש עיריות. 58 לעיל הערה 4 עמ', .118 59 שם, בעמ' 119: "לנוכח הממצאים שהועלו בנוגע להפעלתה של הרבנות לכשרות ארצית ואשר יתוארו להלן, על המשרד 60 ועל הרבנות להפעיל את סמכותם ולהסדיר בהקדם את מתכונת ההפעלה הרצויה של הרבנות לכשרות ארצית על פי הוראות החוק ולפי סדרי מינהל תקין." שם, בעמ' 91: "במהלך הביקורת הפנה משרד מבקר המדינה את תשומת לבן של רשויות המסים להיקף הרחב של בעלי 61 בתי עסק המעסיקים משגיחים בלי לנכות משכרם מסי חובה כחוק, תוך פגיעה בזכויותיהם ובהכנסות המדינה. משרד מבקר המדינה הפנה גם את תשומת לבו של משרד הכלכלה והתעשיה - מינהל אכיפה, להיקף הרחב של בעלי בתי עסק שלא הפרישו תשלומי פנסיה כחוק לטובת המשגיחים שהם מעסיקים." לעיל הערה 43 בעמ', .16 62 מבקר המדינה – דו"ח שנתי 65א 2014( עמ'), .3 63 גופי הכשרות הישראליים המאושרים לתת כשרות בחו"ל על מוצרים מיובאים הם: בד"צ קהילות, הרב י' לנדא ב"ב, בד"צ 64 העדה החרדית, בד"צ בית יוסף, בד"צ מהדרין, בד"צ יורה דעה, בד"צ בעלז, בד"צ מחזיקי הדת, בד"צ חתם סופר פ"ת, בד"צ חתם סופר ב"ב, בד"צ אגודת ישראל, כשרות למהדרין – חקלאות ע"פ התורה, בד"צ שארית ישראל. לעיל הערה .8 65 113 הערות 66 שם, בעמ' 8 (ההדגשה הוספה.) שם, פרוטוקול הדיון מיום .21.3.2017 67 שם. 68 לעיל הערה .17 69 שם, בעמ' 14 70 שם, סעיף ח.' 71 מודל זה פועל היום בחברת תנובה, מאז מינויו של הרב יחזקאל דאום זצ"ל לתפקיד בתקופה שבה כיהנו בתפקיד הרבנים 72 הראשיים לישראל הרבנים מרדכי אליהו ואברהם שפירא זצ"ל. בדומה למסלול הקיים היום למתן כשרות על מוצרים מיובאים. 73 לעיל הערה 43 בעמ', .54 74 לעיל הערה .7 75 ד"ר אביעד בקשי ונטע שפירא "מערך הכשרות בישראל: ניתוח והצעה לשינוי מבני (פורום קהלת, ינואר .)2016 76 פ.20/2784/ הצעת החוק הוגשה על ידי ח"כ בצלאל סמוטריץ' ו18- חברי כנסת נוספים מהסיעות: הליכוד, כולנו, יהדות 77 התורה, ש"ס והבית היהודי ביום ד' באדר ב' התשע"ו .)14.3.2016( לעיל הערה 76 בעמ', .14 78 כמפורט לעיל בפרק העוסק בייבוא מזון כשר לישראל. 79 80 ראו, למשל, http://www.bhol.co.il/news/922662 "חברי בד"צ ועדת מהדרין (של תנובה) מקיימים ישיבה חודשית קבועה בה מובאים להכרעתם שאלות הלכתיות הקשורות בייצור מוצרי החלב של תנובה. בפני חברי הבד"ץ מופיעים לפי הצורך מומחים חיצוניים המספקים מידע מעשי בתחומים הנידונים בישיבות הבד"ץ." כן ראו דיווח באתר חדרי חרדים: "מאות בכינוס הכשרות השנתי של ועדת מהדרין תנובה:" "הרב הראשי לישראל הגר"ד לאו אמר, כי בסיוריו במחלבות תנובה למד על עצמאות מערכת הכשרות ועל היענותה ומחויבותה של הנהלת תנובה לנוהלי הכשרות. "מחויבותה של תנובה לכשרות מעוררת השתאות וראויה לחיקוי", הדגיש הרב הראשי. בהמשך עסק בכשרות החלב בפסח תוך שסקר את הנהלים שהונהגו בתנובה כגון החלפת מזון הפרות לפני פסח והתקנת מערכת סינון המבטיחה ניקיון מרבי. לאור ההקפדה החמורה על נוהלי הכשרות אין שום צורך להקדים ולרכוש מוצרי חלב בערב פסח. "מי שאינו מחמיר בהכנת מי שתיה בערב פסח – אינו צריך להחמיר ברכישת מוצרי החלב." כן ראהו את רשימת הדוברים המגוונים בהזמנה לכינוס השנתי של ועדת מהדרין: http://www.jerusalemkoshernews.com/wp-content/uploads/hazmana.pdf לעיל הערה .45 81 לעיל הערה .49 82 בשל גובה השכר מקדם עלות העסקה מחושב לפי 1.38, ביתר התפקידים החישוב לפי מקדם .1.35 83 דו"ח הממונה על השכר לשנת 2016 (אגף הסכמי עבודה ושכר – משרד האוצר) 84 http://hsgs.mof.gov.il/Documents/MainFindings.pdf מחושב לפי תמהיל סוגי הרשויות (עירייה, מועצה מקומית, מועצה אזורית) ולפי ממוצעים של רשויות דומות שבהן יש 85 מועצה דתית ויש נתונים. 86 לפחות מאה אלף ש"ח לכל רשות. לפחות חמישים אלף ש"ח לכל רשות. 87 88 תקנות איסור הונאה בכשרות (אגרה), תשנ"ג1992- כיום לא גובים את האגרות מכוח תקנות אלו.. הסכום משוערך לפי מדד אפריל 2017 (הסכום בתקנות הוא 32 ש"ח לטון, נכון לאוקטובר .)1992 89 הסדרתהכשרותבישראל 114 90 בהודעה לעיתונות של איגוד לשכות המסחר מיום 9.2.2015 נכתב שייבוא המזון לארץ בשנת 2014 עמד על סכום של כ7.5- מיליארד ש"ח. בהנחה שלפחות מחצית ממוצרי המזון הם כשרים, סכום האגרה עומד על כ11- מיליון ש"ח https://www.chamber.org.il/newslobby/press/14217/ בחודשים יולי עד ספטמבר 2017 נאספו על ידי המשרד לשירותי דת נתונים מהמועצות הדתיות אודות מספר העסקים 91 המושגחים ומספר שעות ההשגחה היומית בכל עסק. הנתונים שהתקבלו מ55- מועצות 42%( מכלל המועצות ובכללם רוב המועצות בהם מספר רב של עסקים מגוונים) התייחסו לכ7,200- בתי עסק (כ60%- מכלל העסקים במועצות הדתיות.) חלוקת העסקים, שהתקבלה לפי מספר שעות השגחה היא: השגחה עד שעה ביום – 50% מהעסקים, 1-2 שעות ביום – ,15% 2-3 שעות ביום – ,15% 3-5 שעות ביום – 5%, מעל 5 שעות ביום (צמוד) – 15%. מגמה זו התייצבה כבר לאחר איסוף הנתונים מ30- מועצות דתיות ולא השתנתה באופן משמעותי גם לאחר הוספת הנתונים מ- 25 המועצות הדתיות, שמסרו נתונים בשלב מאוחר יותר. נתונים אלו מתיישבים גם עם הנתונים שפורסמו ע"י אגף בכיר לתקצוב במשרד לשירותי דת על בסיס ניתוח נתונים כלכליים, שנאספוו מכלל המועצות הדתיות. האחוז המשוקלל משקף את אחוז העסקים באותה רמת מתוך כלל העסקים שבהם מוצע לגבות תעריף אחיד וקבוע. 92 כלומר עסקים מרמה א' עד רמה ג'. מעבר לכך עלות ההשגחה היא לפי חלקיות משרה.)( החלטת מועצת הרבנות, פורסמה ביום יד' בתמוז תשע"ח, 27 ביוני .2018 93 צוות היישום הוקם בהחלטת מועצת הרבנות הראשית בישיבתה מיום ז' באייר תשע"ז 3.5.2017( פרוטוקול מס'), 32 וזו 94 לשונה: "מועצת הרבנות הראשית לישראל דנה בדו"ח הצוות לבחינת מערך הכשרות בישראל. המועצה החליטה לאמץ את מסקנות הועדה במלואם, כמו כן החליטה המועצה להקים צוות היגוי שיפעל ליישום ההחלטות". במסגרת דיון שהתקיים בבג"ץ ביום 7.5.2017 הודיע הרב הראשי כי הוא ממנה את מנכ"ל הרבנות הראשית ליו"ר הצוות. לעיל הערה .43 95 96 הרבנים יוסף גליקסברג – רב העיר גבעתיים, יוסף שיינין – רב העיר אשדוד, הרב דוד אוחיון – יו"ר איגוד הארצי של רבני הערים, הרב יוסף שלוש – יו"ר איגוד הארצי של רבני ההתיישבות, והרב אליעזר שמחה וייס – לשעבר רב כפר הרוא"ה. מכתב הרבנים חברי צוות ההיגוי לרב הראשי מיום ה' בתמוז תשע"ח, .18.6.2018 97 98 מבוסס על דו"ח מבקר המדינה, לעיל הערה 4 עמ' .75-76 נתונים שהתקבלו מהחברה הזוכה נכון לסוף יוני .2018 99 100 לעיל הערה 8, החלטה מיום 5.2.2017. וכן לדוגמה החלטה מיום .30.3.2015 101 שם. בפסק הדין. 102 לעיל הערה .43 103 שם, בעמ' .43-40 104 דין וחשבון הועדה הציבורית לבדיקת המועצות הדתיות ותפקודן (תמוז תשנ"ג יולי .)1993 105 לפי סע' 6-5 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה1975- חברה ממשלתית מוקמת בהחלטת ממשלה., 115 הערות פורוםקהלת פורום קהלת הינו מכון מחקר השוכן בירושלים ופועל לעיגון מעמד הקבע של הלאום כמדינת ישראל של הדמוקרטיה לחיזוק היהודי, העם הישראלית, קידום חירות הפרט ועידוד יישום עקרונות השוק החופשי בישראל. על ונשען מפלגתי איננו הפורום מקורותעצמאייםפרטיים,ללאמימוןישיר או עקיף ממדינת ישראל או מכל ישות מדינית אחרת. כל תוצרי הפורום מוגשים למקבליההחלטותולציבורללאתמורה. פורוםקהלת(ע"ר) רח'עםועולמו8  ירושלים,9546306 טל'02-6312720 פקס' 077-3182028 [email protected]   www.kohelet.org.il