פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 590
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי א' בסיוון התשס"ח (4 ביוני 2008), שעה 9:00
סדר היום:
הצעת חוק להגבלת עוצמת הקול בשידורי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2007, של חברי הכנסת אלי אפללו ואמנון כהן (פ/1034).
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד ארדן – היו"ר
אמנון כהן
משה כחלון
יורם מרציאנו
רונית תירוש
מוזמנים:
עו"ד מיכל בר דור - מתמחה בלשכה המשפטית, משרד התקשורת
עו"ד ברוריה מנדלסון - לשכה משפטית, משרד התקשורת
זאב רז - סגן מנהל אגף הנדסה ורישוי, משרד התקשורת
עו"ד דנה נויפלד - משרד המשפטים
מנשה סמירה - מנכ"ל הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו
ניסים טל - המהנדס הראשי, מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו
עו"ד אביטל בן חמו - עוזרת ליועמ"ש, מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו
דורלי אלמגור - מנהלת הסדרת השידורים לציבור, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין
עו"ד לימור שמרלינג-מגנזיק - מזכירת המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין
ניר גרסין - מינהלת הסדרת השידורים, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין
עו"ד עודד לוינסון - יועץ משפטי, גלי צה"ל
עו"ד תומר קרני - הלשכה המשפטית של רשות השידור
משה מושקוביץ - מנהל שידורי הנדסה בטלוויזיה, רשות השידור
שאול מגנזי - משנה למנכ"ל חברת רשת
אפי דלמוני - סמנכ"ל ערוץ 10 וסמנכ"ל חדשות 10
מיטל בשרי - פניות הציבור, המועצה לצרכנות
ייעוץ משפטי:
אתי בנדלר
מנהלת הוועדה:
לאה ורון
רשמת פרלמנטרית:
יפה קרינצה
הצעת חוק להגבלת עוצמת הקול בשידורי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2007
היו"ר גלעד ארדן:
בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום הצעת החוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2007. בעזרת השם, אם זה יתקבל היום, זה יהיה התשס"ח-2008. הצעת חוק של חברי הכנסת אלי אפללו ואמנון כהן. חבר הכנסת אלי אפללו התנצל, מסיבות אישיות הוא לא יוכל להגיע היום. נקיים את הדיון עם המציע השני של הצעת החוק, חבר הכנסת כהן המכובד.
הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה לפני שנה כמעט, 17 ביולי 2007. היושב ראש הקודם, חבר הכנסת כחלון, ניהל כאן כבר דיון בהכנה לקריאה השניה והשלישית. קראתי את פרוטוקול הדיון הקודם, וראיתי שרצינו להתכנס סביב 28 דציבלים, עם אפשרות לעלות או לרדת.
אתי בנדלר:
הנושא הזה עלה, אבל אני חושבת שלא קיבלנו תשובה חד-משמעית ש העוצמה הזאת מתאימה לכל השידורים.
היו"ר גלעד ארדן:
נשמע קודם כול את המציע, ולאחר מכן את משרד התקשורת ואת הרשות השניה. קבלתי מכתב שמשרד התקשורת לא חושב שהשר צריך להיות ממונה על העניין הזה. באופן אישי, נראה לי שיש נושאים שבהם משרד התקשורת אחראי על רגולציה של גופי תקשורת, גם אם הוא לא הרגולטור באופן ישיר. למשל, בנושא המשדרים גלי צה"ל הם לא בפיקוח ישיר של משרד התקשורת, אבל בנושאים של בעוצמות שידור של משדרים ודברים טכניים כאלו הרבה פעמים משרד התקשורת הוא בכל זאת המפקח. נראה לי שזה יהיה לא נכון להפריד את זה לכל גוף שידור ולמשרד הממונה עליו. זו דעתי, אשמע אחר כך גם את עמדתך כמובן.
בבקשה, חבר הכנסת כהן.
אמנון כהן:
תודה, אדוני היושב ראש, על קיום הדיון היום. דנו בנושא כבר בקריאות קודמות. אגיד בקווים כלליים על מה מדבר החוק. החוק מדבר על כך שאם אנחנו צופים בתוכנית טלוויזיה, בזמן שעוברים לפרסומות הדציבלים של השמע הופכים להיות גבוהים יותר מהווליום של התוכנית, ואז צריך לקחת את השלט ולהנמיך את השמע, וזה מפריע מאוד. לאחר זמן הפרסומות – שזה מעצבן מאוד – אז צריך להגביר את השמע. הגברת הווליום היא גם קדימונים, כי אלה ערוצים מסחריים והם רוצים לעשות רייטינג לתוכניות, אבל לא על חשבון הציבור, שהוא סובל בזמנים האלה.
לכן, אני מבקש בהצעת החוק להגביל את הגברת הקול עד גבול כזה שהאזרח לא יצטרך כל פעם להשתמש בשלט על מנת להנמיך או להגביר את השמע בתוכנית שהוא צופה בה ורוצה לצפות בה עד הסוף. יש פרסומות מספר פעמים במהלך השעה - לפעמים כל חמש או שבע דקות – ואז לחזור לשלט ולטפל בנושא הגברת הקול.
בדיונים נושא הרגולציה, מי יקבע ואיך יאכפו את זה אחרי שהחוק יעבור, עלו כל מיני רעיונות. הרשות השניה אמרה שהיום כבר כמעט אין בעיה. אני חושב שזה לא נכון, אולי הציבור התייאש מלכתוב ולהתריע, וברשות השניה מסתכלים על כמות הפונים אליהם. אבל אני רואה את החדשות, רואים את הקדימונים ואת הפרסומות, והתופעה ממשיכה. אולי יש איזושהי הקלה, עשו עבודה, אבל אני חושב שאם לא נעגן בחקיקה הדברים יחזרו על עצמם.
אנחנו באים רק לשלב האחרון, לעגן את הדברים בחקיקה. אנחנו נותנים לגופים הרגולטוריים שנותנים את השירות שיעשו את הדברים בעצמם, שהכול יהיה באופן מידתי, שהציבור ייהנה. ברגע שיש פה עניין כספי וכלכלי, החמדנות גוברת על הצורך להתחשב באזרחים, לכן פה נכנס המחוקק ומבקש לעשות את זה בחקיקה, שהנושא יוסדר פעם אחת ולתמיד ולא לסמוך על טוב ליבם של כאלה או אחרים. האנשים מתחלפים, היזמים מתחלפים, הרגולטורים מתחלפים, אבל כשיש חוק הוא פועל ויש גוף שידאג שהחוק הזה יקוים.
אדוני היושב ראש, אנחנו צריכים לשמוע את סיכום הדברים, מי הגוף שיפקח, אם זה משרד התקשורת או הרשות השניה. מבחינתי, עדיף היה שזה יהיה משהו מינסטריאלי, אבל לכפות – אני לא יודע. נקבל החלטה. לי חשוב שהחוק יכנס לתוקף ותצא בשורה לאזרחי מדינת ישראל, שהנושא הזה הוסדר פעם אחת ולתמיד. הרחבנו את החוק גם בנושא של כבלים ולווין, כי זה קיים גם אצלם ובהתחלה לא דובר עליהם, ואני חושב שגם נושא הרדיו יכול להיכנס כאן. זה צריך להיות מידתי לגבי כולם, שלא תהיה פריצה באיזשהו מקום, שבו אפשר לפרסם כי זה נעשה אחרת.
היו"ר גלעד ארדן:
תודה רבה. תגובת הממשלה.
דנה נויפלד:
אני לא חושבת שיש מחלוקת לגבי הרעיון, והצעת החוק התקדמה. אני מבינה שיש עכשיו מחלוקת לגבי הרגולטור.
אמנון כהן:
לא מחלוקת, יש עמדה כזו ויש עמדה אחרת. אנחנו צריכים לקבל החלטה, רק תעזרו לנו לקבל החלטה נכונה.
דנה נויפלד:
יש קושי אינהרנטי בתחום התקשורת, שהוא לא מוגבל לחוק הזה, במובן זה שיש מספר רגולטורים. זה קושי קיים. אנחנו תומכים בהקמת רשות תקשורת, אבל זה כבר דיון אחר. אני לא חושבת שאפשר יהיה לפתור את בעיית ריבוי הרגולטורים בתחום התקשורת אגב החוק הזה. לכן, המצב דהיום הוא שיש לנו מספר רגולטורים, ובהרבה נושאים כל אחד מפקח על גופי התקשורת.
היו"ר גלעד ארדן:
מי זה הריבוי? שניים?
דנה נויפלד:
יש יותר: שר התקשורת בתחומים מסוימים; הרשות השניה בתחומים מסוימים; המועצה לשידורי כבלים.
היו"ר גלעד ארדן:
שר התקשורת הוא בכל זאת מעל הרשות השניה ומעל המועצה לשידורי כבלים.
דנה נויפלד:
כן, אבל בדברי החקיקה השונים נתונות סמכויות ספציפיות לרגולטורים שאינם שר התקשורת. למועצת הרשות השניה יש בחוק סמכויות, שהן סמכויות שלה. יש סמכויות ספציפיות של המועצה לשידורי כבלים ולווין. זה נכון שהשר אחראי מיניסטריאלית, אבל הסמכויות נתונות למועצה.
אמנון כהן:
תאירי את עיניי, אם ניתן את האחריות לרשות השניה, זה יכול לעבוד?
דנה נויפלד:
גם היום, בלי קשר להצעת החוק הזו, יש סמכויות לכל רגולטור בפני עצמו. הסמכויות מפוזרות.
אתי בנדלר:
שואל חבר הכנסת אמנון כהן האם, לדעתכם, ראוי שהרשות השניה לטלוויזיה ורדיו תהיה רגולטור העל לעניין החוק הזה, גם ככל שמדובר בחוק הבזק, גם ככל שמדובר בגלי צה"ל וגם ככל שמדובר ברשות השידור?
דנה נויפלד:
הבנתי את השאלה, והתשובה היא לא. גם היום יש סמכות לכל אחד מהרגולטורים, ואין שום סיבה - - -
היו"ר גלעד ארדן:
אי אפשר? אין שום חוק שבו הרשות השניה מובילה דברים שרשות השידור משתתפת בהם?
דנה נויפלד:
לא אמרתי שאי-אפשר ולא אמרתי שזה לא נעשה. שאלו מה עמדתי ואני מסתכלת בראיית רוחב ולא רואה שוני בהגבלת עוצמת השמע מסמכויות רבות ואחרות שיש לכל רגולטור באופן נפרד.
היו"ר גלעד ארדן:
אגיד לך מה השוני: זה מטריד את הציבור ברמה כזאת שטרחו שני חברי כנסת והחליטו להעלות את זה לרמת חקיקה ראשית, מה שאולי במדינה מתוקנת, שבה יש ממשלה שאוכפת חוקים, הייתה מסדירה בתקנות. זה קורה הרבה, גם בחוקים שלי, שהיה עדיף להסדיר בתקנות ואנחנו מעדיפים להעלות אותם למדרגת חקיקה ראשית, גם כדי שהציבור יהיה מודע להם או למי שמפר אותם, כי זה נסגר ככה עקב חוסר האכיפה.
אני גם מסכים אתך שיש ריבוי רגולטורים, אבל פה צריכה להתקבל החלטה בסוף. תציעי לנו מה הכי פחות גרועה, מבחינתך.
דנה נויפלד:
אדוני, אני סבורה שההחלטה היא הכי פחות גרועה, כיוון שיש סמכויות גם היום לכל רגולטור בהרבה תחומים, גם העניין הזה לא שונה מעוד סמכויות אחרות שקיימות, וכל רגולטור יסדיר לגבי המפוקחים שלו את עוצמת השמע. אני לא רואה שוני בין זה לבין פרסומות או דברים אחרים.
היו"ר גלעד ארדן:
אם ממילא היום יש חובה להסדיר את זה, החוק יקבע את זה כמין סמכות שחובה לעשות בה שימוש.
דנה נויפלד:
כן. ההצעה, כמו שהיא עומדת היום, עושה תיקונים עקיפים לדברי חקיקה רלוונטיים ומסמיכה כל אחד מהרגולטורים - - -
היו"ר גלעד ארדן:
ואם הגופים המפקחים עדיין לא יעשו שימוש בסמכויותיהם? אין כתובת אחת?
ברוריה מנדלסון:
אני חושבת שהצעת החוק היום, שכל רגולטור, כל מועצה תקבע לגבי הגוף שבסמכותה – זו הדרך הנכונה להסדיר את זה. אם רוצים עוד שלייקס, אפשר להוסיף בהצעת החוק שיביאו את הכללים לאישור הוועדה תוך X חודשים, ואז תהיה לנו עוד דרך לפקח ולראות שהדבר נעשה. אנחנו חושבים שלא נכון ששר התקשורת יהיה אחראי ויקבע עוצמת קול לגבי גופים שלא באחריותו, כמו רשות השידור, כמו גלי צה"ל.
היו"ר גלעד ארדן:
אין דברים שהוא קובע לגבי גופי תקשורת - - -?
ברוריה מנדלסון:
לגבי גלי צה"ל – אני לא מכירה.
היו"ר גלעד ארדן:
חבר הכנסת כחלון, בבקשה.
משה כחלון:
תודה. ביקשתי לדבר עכשיו כי אני צריך לצאת עוד מעט לדיון בוועדת הפנים.
בדיונים עלה הנושא של הבעייתיות, החלק המקצועי. אתם מקבלים את זה מוכן, דחוס, וכל המונחים האלה. בדרך כלל אנחנו משתדלים לא לחוקק חוקים שהציבור לא יכול לעמוד בהם, אבל אני לא יודע אם יש היגיון לחוקק חוקים שהגופים לא יכולים לעמוד בהם. השאלה היא אחרי שיוצא מתחת ידי הוועדה היום החוק הזה, אם יש לכם מענה או שאתם מקבלים את זה בכניעה כי הכנסת אמרה, ואחר כך מה שיהיה יהיה. תגיעו אלינו בעוד שנה ותגידו: רצינו, אבל לא הסתדר, או שיש מענה מקצועי לנושא הזה.
מנשה סמירה:
מבחינת הרשות השניה, מאז שהנושא עלה על סדר-היום נדרשנו לעניין, ולמרות הדברים שאמר חבר הכנסת כהן, יש תוצאות, ותוצאות שנמדדו. יש ירידה דרסטית בהיקף הפניות, ההפרות, הטענות, ולא בגלל שהציבור התעייף - כדבריך, חבר הכנסת כהן - אלא משום שיש מערכות ניטור שהכניסו גופי השידור, בין אם זה ערוץ 10 או ערוץ 2. במעקב שיש לנו ובמדידה יש ירידה משמעותית בהפרות, בחלק מגופי השידור לאפס. לא בכדי זה קרה.
דבר שני, הפיקוח נעשה ונכון הדבר – כפי שאמר משרד המשפטים – שזה ייעשה על-ידי הרגולטור עצמו, שיש לו סמכויות ואז לא צריך להמציא פטנטים. כל רגולטור יקבע, יפקח, יכפה ויקרא לסדר במידת הצורך.
אמנון כהן:
מה העונש למי שלא יעמוד בדרישות?
מנשה סמירה:
יש את מכלול הסנקציות שקיימות לכל רגולטור, בהתאם למה שיש.
אמנון כהן:
הפר את השמע, מה הסנקציה?
מנשה סמירה:
תלוי כמה פעמים, תלוי בעוצמה, תלוי במידת ההפרה.
אמנון כהן:
כמה פעמים צריך להפר בשביל שתפעיל סנקציה?
מנשה סמירה:
תלוי מה רמת ההפרה, תלוי - - -
אמנון כהן:
אני לא רוצה להשאיר לך את האופציה הזו.
היו"ר גלעד ארדן:
מר סמירה, לא הייתי בכל הדיונים, ואני מבקש להבין. לצורך מה דרושים מכשירי הניטור לערוץ 10 וערוץ 2? כי הם מקבלים את הפרסומת מוקלטת בווליום גבוה יותר, זאת הטענה?
מנשה סמירה:
ודאי.
היו"ר גלעד ארדן:
זה קצת מוזר הטענה הזאת, כי לאחרונה, כיושב ראש אל-סם, העליתי אצלם פרסומת לאל-סם. לא מבין מה הבעיה, כי הפרסומת מועברת לאישורכם קודם כול.
מנשה סמירה:
אם עבדת עם משרד פרסום שחתום על תו האתי, אין בכך צורך. סומכים עליך.
היו"ר גלעד ארדן:
אז אם סומכים על הזכיין, אז שהזכיין יעשה את הוידוא מול הפרסומאי שקונה ממנו את זמן השידור, שהפרסומת שהוא אחראי על הפקתה מוקלטת בווליום שהמחוקק התיר ואידך זיל אכוף – מה ענייני אם הוא ינטר את זה או לא ינטר את זה?
מנשה סמירה:
זה הרעיון.
היו"ר גלעד ארדן:
אז מה רע אם יקבע סטנדרט חקיקתי בעניין הזה?
מנשה סמירה:
זה פשוט אי-הבנה של התהליך המקצועי, משום שיש לפעמים צורך להעלות את הסאונד ולהוריד אותו - תלוי מה סוג התוכנית, תלוי מה סוג המסר. זה עדיין לא במצב שפוגע בצופים.
היו"ר גלעד ארדן:
שיעלו ויורידו רק שיהיה גבול עליון שאותו אסור לעבור. אין כזה לגבי השידורים הרגילים?
מנשה סמירה:
ברשות השניה כן קבענו הנחיות כאלה, ומאז נפתרה הבעיה, לשיטתנו. לא בכדי זרקת את המספר 28, כי זה מה שהרשות השניה אימצה, מינוס 28 דציבלים עם טווח של מינוס ופלוס שתיים, וכך אנחנו עובדים עם הזכיינים שלנו. אבל יחד עם זאת, גם מי שמשדר בעוצמת קול נמוכה הרבה יותר ואחרי זה תבוא פרסומת שהיא בעוצמת קול גבוהה, אבל עדיין נמוכה מהגבול שקבעת, 28, הפער יכול ליצור תחושה אצל המאזין שהייתה פה קפיצה, וזו עדיין לא הפרה. היום אנחנו נמצאים במקום הזה, ולדעתנו זה מתיישם, עובד ונעשה.
היו"ר גלעד ארדן:
מה יקרה אם יבוא מנכ"ל חדש או יו"רית חדשה שיש להם שמיעה לא טובה, הם אוהבים ווליום גבוה? אני מנסה להבין, אתם מתנגדים לחוק?
מנשה סמירה:
חס וחלילה. הצעת החוק מצוינת כמו שהיא מנוסחת ולא צריך להכניס בה מעבר לזה.
לאה ורון:
כמו שהיא עברה בקריאה הראשונה.
היו"ר גלעד ארדן:
כל רגולטור יהיה חייב לקבוע לעניין הזה. בסדר, אז היועצת המשפטית תוסיף לוח זמנים לקביעת הכללים הללו.
משה כחלון:
מנשה סמירה, בתחכום רב, קיבל זכות דיבור כאילו שהוא רוצה להשיב לי, אבל לא השיב לי.
שאול מגנזי, לשאלה שלי.
שאול מגנזי:
הנושא הזה עבר כברת דרך ארוכה מאוד, ותוך כדי התהליך למדנו אותו. הכנסנו טכנולוגיה לחדר השידור, כך שהצלחנו לצמצם למינימום. הצעת החוק, כפי שהיא מונחת, אנחנו יכולים לחיות אתה. אני לא חושב שצריך להכניס פנימה דציבלים. זו קביעה של הרשות, שמקובלת עלינו. מה שחשוב זה טווח הסטייה ממה שהם מכניסים, מה זה משנה אם זה 26, 28 או 30. מה שחשוב זה אם אתה יכול לעלות שתיים או לרדת שתיים. הטווח הוא הדבר החשוב, כי בסוף הבן אדם יושב מול המכשיר ומתאים את הקול למה שנוח לא, והוא לא רוצה עליות וירידות. אותו זה לא מעניין אם במכשיר זה 8, 9 או 10. אנחנו יכולים לחיות עם ההצעה הזאת ולעמוד בה, ואנחנו עושים את זה כבר שנה תמימה ויעיד על כך המספר הקטן של המקרים שבהם היו סטיות.
היו"ר גלעד ארדן:
אז נקרא את הצעת החוק.
אתי בנדלר:
קוראת הצעת חוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2007.
"1. בחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965, אחרי סעיף 25א יבוא: עוצמת בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובהודעות. 25ב. הרשות לא תשדר תשדיר פרסומת, קדימון או הודעה, בשידורי הרדיו או בשידורי הטלוויזיה, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל בתשדיר שאינו פרסומת או קדימון, כפי שקבע הוועד המנהל בכללים; בסעיף זה, "קדימון" – כל אחד מאלה:
(1) תשדיר המודיע על שידור אחד או יותר שישודרו בעתיד, בין מיד לאחר שידורו ובין מאוחר יותר באותו יום או במועד אחר, בין של הרשות ובין של גוף אחר המשדר לציבור לפי כל דין.
(2) תשדיר שנועד לקדם את שידורי הערוץ".
כנראה לקחתי את זה מאיזה שהם כללים ואין כאן עניין של ערוץ. אני חושבת שאני צריכה לכתוב: את שידורי הרשות. נכון? בסדר.
היו"ר גלעד ארדן:
יש הערות? אפשר להגיד על רשות השידור "תשדיר פרסומת"?
מנשה סמירה:
בגלל שזה רדיו. אם אפשר לסייג את זה, שיהיה ברור שזה לרדיו.
דנה נויפלד:
לא צריך לסייג.
עודד לוינסון:
יש לי הערה לשונית. מה שמקובל זו העוצמה ולא הקול, ולכן "עוצמת הקול המקובלת".
אתי בנדלר:
אני חושבת שזה מתייחס לטווח.
לאה ורון:
זה טווח בין מספרים, לא מספר חלוט.
אתי בנדלר:
אבדוק את זה.
ברוריה מנדלסון:
צריך להוסיף בשורה השלישית: המקובל במשדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או הודעה. כמו ברישא. חסרה כאן המילה "הודעה".
אתי בנדלר:
בסדר.
היו"ר גלעד ארדן:
יש הערות נוספות לסעיף 1? לא. אני מעמיד להצבעה את סעיף 1, בנוסח שהקריאה היועצת המשפטית של הוועדה, עם התיקונים. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד - אין
סעיף 1 אושר.
היו"ר גלעד ארדן:
תודה, הסעיף אושר. אנחנו עוברים לסעיף 2.
אתי בנדלר:
"תיקון חוק התקשורת (בזק ושידורים). בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 – (1) אחרי סעיף 6כד יבוא: עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים, 6כד1. בעל רישיון לשידורי כבלים, לרבות משדר ערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת, לא ישדר בערוץ המופק בעיקר עבור הציבור בישראל תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר, שקבעה המועצה בכללים, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במשדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שקבעה המועצה בכללים. בסעיף זה, "קדימון" – כהגדרתו בסעיף 6לד10ז)(3), לרבות קדימון צולב כהגדרתו באותו סעיף."
אני רוצה להפנות את תשומת הלב שלקראת הראשונה הוועדה אישרה את התיקון שזה יחול רק על ערוץ המופק בעיקרו עבור הציבור בישראל, מכיוון שיש ערוצים שמועברים בשידור משנה בכבלים, ושם אין שליטה על טווח עוצמת הקול בשידורי הפרסומת, כיוון שזה מועבר as is.
היו"ר גלעד ארדן:
יש הערות? אין.
אתי בנדלר:
אומר מהי הגדרת קדימון בסעיף 6לד1(ז)(3). קדימון – משדר המוסר מידע על האפיק שבו הוא משודר או על משדרים אחרים באפיק זה; קדימון צולב – משדר המוסר מידע על אפיק אחר או על משדרים בו.
פסקה (2) מתקנת את סעיף 6נז. זה סעיף שמחיל על שידורי הלוויין הוראות מסוימות החלות על שידורי הכבלים. מוצע שההוראות האלה יחולו גם על שידורי הלוויין.
סעיף 37ב1(ב)(4) הוא הסעיף הדן בסמכות המועצה להטיל עיצומים כספיים בשל הפרת הוראות. גם כאן, מחילים את הסמכות הזאת, הינו המועצה תהיה רשאית להטיל עיצומים כספיים על בעל רישיון שהפר את ההוראות.
אמנון כהן:
אנחנו נכנסים לגובה העיצומים?
ניר גרסין:
לא, זה קבוע מראש בחוק. בערך 90,000 לכל מקרה.
אמנון כהן:
המטרה היא שההרתעה תהיה כל כך גבוהה שלא יצטרכו להשתמש בזה.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מעמיד להצבעה את סעיף 2. מי בעד?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
סעיף 2 אושר.
היו"ר גלעד ארדן:
תודה, סעיף 2 אושר פה אחד. אנחנו עוברים לסעיף 3.
אתי בנדלר:
"תיקון חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו. בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש:ן-1990 – (1) בסעיף 49(א)" – שעניינו בסמכות הרשות השניה ליטול זמן שידור מבעל רישיון שהפר הוראות – "אחרי "בסעיף 46" יבוא "או שידורים בניגוד להוראות לפי סעיף 86א".
סעיף 86א הוא הסעיף החדש, שמוצע מיד להוסיפו בפסקה (2), שדן בעוצמת הקול. דהיינו, יש סמכות לרשות ליטול זמן שידור בשל הפרת ההוראות הקשורות לטווח עוצמת הקול.
"(2) אחרי סעיף 86 יבוא: עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים. 86א. בעל זיכיון לא ישדר תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר שקבעה המועצה בכללים, בשידורי הרדיו או בשידורי הטלוויזיה, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במשדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שקבעה המועצה בכללים; בסעיף זה, "קדימון" – כל אחד מאלה:
(1) תשדיר המודיע על לוח שידורים או על שידור אחר או יותר שישודרו בעתיד, בין מיד לאחר שידורו ובין מאוחר יותר באותו יום או במועד אחר, בשידורי בעל הזיכיון, ולעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה – גם בשידורי בעל זיכיון אחר באותו ערוץ;
(2) תשדיר שנועד לקדם את שידורי בעל הזיכיון, ולעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, גם שידורי בעל זיכיון אחר באותו ערוץ".
אני רוצה להפנות את תשומת הלב, שכשמדברים על קדימון בכל מקום יש הגדרה שונה, אבל ניסינו להיצמד להגדרות הרלוונטיות הקיימות בחוקים או לפי החוקים הרלוונטיים, ולכן יש כאן ניואנסים שונים.
דנה נויפלד:
יש לי שאלה לגבי התיקון לסעיף 49א. למה נדרשת ההעברה הזאת? כי הסעיף הוא כללי. אני חוששת מכך שאנחנו מציינים פה הפרה מסוימת, הרי הסמכות של הרשות היא ליטול זמן שידור בכל הנוגע להפרה בשידורים. אז למה צריך לציין באופן ספציפי? אנחנו לא מציינים באופן ספציפי בסעיף הזה את כלל ההפרות האפשריות. השאלה היא אם הייחוד הזה לא גורע. יש הרבה הפרות פוטנציאליות בשידור, מעבר לעוצמת קול לא בסטנדרט.
אביטל בן חמו:
זה איזשהו גלגול של נוסח קודם שהיה ודיבר על הסנקציה.
דנה נויפלד:
אתם חושבים שזה נדרש?
אביטל בן חמו:
זה לא נדרש ספציפית. היה נוסח קודם, שלא אהבנו איך שנוסחה הסנקציה, וביקשנו להכניס את זה לפה, כדי להחליף את הנוסח ההוא.
מנשה סמירה:
ההערה של דנה נשמעת לנו סבירה.
אתי בנדלר:
אני מבקשת מהיושב ראש להסמיך אותי לבדוק. ככל שהדברים כלולים ממילא להשמיט את פסקה (1), ואם נשתכנע שיש בכך צורך – להשאיר את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
הוועדה מסמיכה את היועצת המשפטית לשנות או להשמיט את סעיף (1), במידה שהוא מיותר. מי בעד סעיף 3?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד - אין
סעיף 3 אושר.
היו"ר גלעד ארדן:
תודה, סעיף 3 אושר.
אתי בנדלר:
"4. בחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס"ד-2003 – (1) אחרי סעיף 13 יבוא: עוצמת הקול בתשדירי שירות, קדימונים ובשידורים אחרים. 13א. הגוף המשדר לא ישדר תשדיר שירות, קדימון או שידור מסוג אחר שקבעה המועצה בכללים, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במשדר שאינו תשדיר שירות, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שקבעה המועצה בכללים; בסעיף זה "קדימון" – כל אחד מאלה:
(1) תשדיר המודיע על לוח השידורים או על שידור אחר או יותר שישודרו בעתיד, בין מיד לאחר שידורו ובין מאוחר יותר באותו יום או במועד אחר, בשידורי הגוף המשדר;
(2) תשדיר שנועד לקדם את שידורי הגוף המשדר."
אני רוצה להפנות את תשומת הלב שגם כאן הרגולטור, לפי חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, היא המועצה לשידורי כבלים ולוויין. היא מוגדרת בחוק כמועצה לשידורי כבלים ולוויין, ולכן גם לעניין שידורי טלוויזיה מהכנסת מי שיוסמך לקבוע את הכללים היא המועצה האמורה.
"(2) בסעיף 18(א), אחרי "5(ב)(4)" יבוא "או 13א". גם כאן מדובר בסמכות להטיל עיצומים כספיים בשל הפרת הוראות.
היו"ר גלעד ארדן:
יש הערות לסעיף 4? אני מעמיד להצבעה את סעיף 4. מי בעד הסעיף? מי נגד?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
סעיף 4 אושר.
היו"ר גלעד ארדן:
תודה, סעיף 4 אושר. אנחנו עוברים לסעיף 5.
אתי בנדלר:
"5. תיקון חוק גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל ( שידורי חסות ותשדירי שירות) (הוראת שעה). בחוק גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (הוראת שעה), התשס"ה-2005, בסעיף 4 האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
(ב) גלי צה"ל לא ישדר שידור חסות, תשדיר שירות או קדימון, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובלת במשדר שאינו שידור כאמור, כפי שקבעה ועדת הפיקוח בכללים; בסעיף קטן זה, "קדימון" – כל אחד מאלה:
(1) תשדיר המודיע על לוח השידורים או על שידור אוחד או יותר שישודרו בעתיד, בין מיד לאחר שידורו ובין מאוחר יותר באותם יום או במועד אחר, בשידורי הגוף המשדר;
(2) תשדיר שנועד לקדם את שידורי הגוף המשדר".
אני רוצה להפנות את תשומת הלב שהגוף שצריך לקבוע את הכללים לעניין שידורי גלי צה"ל היא ועדת הפיקוח. הקמת ועדת הפיקוח מוסדרת בסעיף 5. אינני יודעת אם היא הוקמה עד כה. מה שנקבע בסעיף 5 לחוק הזה זה שהשר והשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור ימנו ועדה שתפקידה לפקח על השידור של שידורי חסות ותשדירי שירות בגלי צה"ל, לפי הוראות חוק זה. סעיף (ב) קובע מי הם חברי ועדת הפיקוח. אני זוכרת שבדיון האחרון שהיה בוועדה לעניין הארכת תוקף הוראת השעה, באותו מועד נאמר שוועדת פיקוח כזאת טרם הוקמה, אינני יודעת אם היא הוקמה עד למועד זה.
ניר גרסין:
אני לא יודע שהיא הוקמה. טרם התקבל אישור של שר הביטחון והשר הממונה על רשות השידור. השר הממונה על רשות השידור העביר המלצה על שמות חברי הוועדה, ולמיטב ידיעתנו על שולחן המשרד.
אתי בנדלר:
אז יש כאן בעיה משום שאין ועדת פיקוח לעניין החוק בכלל, ולפיכך גם לא תהיה ועדת פיקוח בנפרד לקביעת כללים לגלי צה"ל.
אמנון כהן:
מה את ממליצה?
אתי בנדלר:
אולי נשמע מהיועץ המשפטי של גלי צה"ל. את מי אתה מציע להסמיך לקבוע כללים לעניין הזה כדי שהחוק יבוצע?
עודד לוינסון:
אני לא היועץ המשפטי של התחנה. צריך לבדוק ולהתעדכן במשרד הביטחון מה הסיבה בגינה משרד הביטחון טרם אישר את הצד שלו. לגבי השר הממונה, אני לא יודע מה יכולות להיות הסיבות לאי קידום העניין של ועדת פיקוח. בעיקרון, אני חושב שוועדת פיקוח היא דבר שיכול לסייע לנו בעניין הזה, אבל בסך הכול מבחינתנו – וזו הסיבה לכך שאנחנו אינדפרנטים לחלוטין לחוק הזה – אין בעיה. ברוב המקרים אנחנו עושים את התשדירים, מבצעים אותם ומקליטים אותם, ולכן ברוב המקרים, כאשר גלי צה"ל משדרת מוקלט זה חומר שהוקלט על-ידה, ולכן זה עומד בפרמטרים טכניים שלא יעברו חריגה.
אתי בנדלר:
את זה אמרו כל הגופים שעליהם מוחלת הצעת החוק הזו.
ניר גרסין:
הנוסח של קדימון דומה מאוד לנוסח של סעיף 4 לגבי ערוץ הכנסת. האם קיים בהוראת השעה לגלי צה"ל המונח "גוף משדר"? צריך לבדוק.
אתי בנדלר:
אמחק את המילים "בשידורי הגוף המשדר".
סעיף 12ג לחוק רשות השידור קובע שהמליאה רשאית להקים ועדות מתוך חבריה ולאצול להם מסמכויותיה בעניינים מסוימים, שיפורטו בהחלטת המליאה. נדמה לי שהיו אמורים להקים גם ועדת משנה לענייני שידורי גלי צה"ל.
תומר קרני:
ישנה ועדה שמפקחת על שידורי גלי צה"ל.
אתי בנדלר:
שהיא ועדת משנה של המליאה?
תומר קרני:
היא מוזכרת בחוק גלי צה"ל לעניין הפרסומות.
דנה נויפלד:
יש בסעיף 8 לחוק גלי צה"ל מנגנון דומה.
אתי בנדלר:
מכאן אני רצה לכאן, וזה מה שאני רוצה לברר, שאם לא מקימים את ועדת הפיקוח לפחות שהוועדה הזאת תהיה מוסמכת לקבוע את הכללים. סעיף 8ג לחוק גלי צה"ל קובע שכל עוד לא מונתה ועדת פיקוח לפי הוראות סעיף 5 – משום ששר הביטחון, כפי ששמענו, לא אישר מינוי משנת 2005 – יקבע השר את התקנות לפי סעיף 4, בהתייעצות עם השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, עם הוועדה שהקימה מליאת רשות השידור לפי סעיף 12ג לחוק רשות השידור, אשר תפקידה לפקח על התוכניות הלא צבאיות של גלי צה"ל, כמשמעותן בסעיף 48 לחוק האמור, אלא התוכניות האזרחיות.
בפועל, אני יכולה לומר שלמיטב ידיעתי טרם נקבעו עד היום תקנות לפי החוק הזה לעניין הזה.
היו"ר גלעד ארדן:
אני רואה גם את סעיף 6. אני לא זוכר שקיבלתי דיווח על ההכנסות משידורי חסות ותשדירי שירות מגלי צה"ל.
דנה נויפלד:
אני דווקא יודעת שהם שולחים את זה בכל רבעון.
אתי בנדלר:
זה היה כל רבעון וזה תוקן לפעמיים בשנה.
לאה ורון:
והם אכן העבירו לוועדה.
אתי בנדלר:
מכל מקום, בהתחשב בכך שוועדת פיקוח לא הוקמה לפי הוראות אותו חוק, אולי אין ברירה אלא להסמיך את ועדת המשנה של מליאת רשות השידור לקבוע את הכללים לעניין החוק הזה.
תומר קרני:
כל עוד לא הוקמה ועדת הפיקוח.
אתי בנדלר:
ודאי.
עודד לוינסון:
אין לנו התנגדות שהעניין הזה ינוסח כך ושוועדת גל"צ – זו ועדת המשנה לענייני גל"צ במליאה רשות השידור – תפקח על העניין הזה. יחד עם זה, צריך לקחת בחשבון שתמיד יש שאלות שעולות בהקשרים אחרים, האם תשדירי שירות מוגדרים כתוכניות, ואני מתייחס למונח "תוכניות שאינן צבאיות". העניין הזה לא סגור הרמטית. יש שאלה האם תשדיר שירות, בין אם הוא קדימון או תשדיר שירות, מוגדר כתוכנית.
אתי בנדלר:
אני רוצה להבהיר. ועדת המשנה, מה שאתם קוראים ועדת גל"צ, מוסמכת לקבוע כללים רק לעניין התוכניות הלא-צבאיות. הסמיכו אותה בחוק הזה לקבוע במרחב יותר גדול של דברים, גם על תשדירי שירות, ככל שהם משודרים במסגרת תוכניות צבאיות, היא מוסמכת לפעול למיטב הבנתי.
עודד לוינסון:
נכון כולל אורך ומינון.
אתי בנדלר:
לעניין הזה יסמיכו אותה שוב הסמכה רחבה יותר.
דנה נויפלד:
יש לי הערה אחרת. פה מוענקת סמכות לוועדה לקבוע כללים, וזה חריג לחוק. בחוק עכשיו מי שממונה על הוראת הביצוע הוא השר, והוא רשאי להתקין תקנות. אולי בשביל לפתור את הבעיה לשר בכל מקרה תהיה הסמכות, כמו שהיא בחוק היום, ובהתייעצות עם ועדת הפיקוח. אם אין ועדת פיקוח שתייעץ לו, אז מי שייעץ לו תהיה הוועדה - - -
אתי בנדלר:
את רוצה להסמיך את שר הביטחון לקבוע כללים בדבר טווח עוצמת הקול בשידורים?
דנה נויפלד:
אני מסתכלת על החוק כמו שהוא, וגם היום הוא קובע לעניין שידורי חסות. זו הסמכות הנתונה לו כבר היום.
היו"ר גלעד ארדן:
ממילא מסורות לה בינתיים סמכויות.
דנה נויפלד:
אבל עכשיו אנחנו מוסיפים לה סמכות חדשה לקבוע כללים. היום אין לה סמכות לקבוע כללים.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל יש סמכויות אחרות שקיימות לה כל עוד השר לא מינה ועדת פיקוח.
דנה נויפלד:
הסמכות שמועברת מוועדה לוועדה, בהיעדר ועדה אחת, זו סמכות הייעוץ, עם השר צריך להתייעץ. היום לפי סעיף 7 הסמכות על תקנות, לפי החוק, היא לשר. אני לא אומרת שאי-אפשר לעשות את זה, אני אומרת שזה חריג להסדרה הקיימת היום. היום הסכמות הכללית נתונה לשר, ואם גוף אחד לא מונה הוא מתייעץ עם הגוף השני. אני מביאה לידיעה שקביעת כללים זה קיים לעניין הרשות השניה בגלל רציונאלים שקיימים בחוק הרשות השניה.
אתי בנדלר:
אני מסכימה אתך. אין לי תשובה, אני גם לא מקבלת כאן תשובה ברורה לבעיה שמטרידה אותנו. השר אמור היה לקבוע תקנות לפי חוק גלי צה"ל, והוא לא קבע. בפועל הוא לא עשה שימוש בסמכותו, והחשש הוא שגם אם נקבע היום מועד לקביעת כללים ותקנות, אין סנקציה אם השר לא יבצע את זה.
דנה נויפלד:
הוועדה המפקחת על השידורים יכולה לפקח גם על החוק הזה. מעבר לזה, מדובר בשר הביטחון. אני מקווה שהוועדה תקרא לו להתקין את התקנות מכוח סמכותו כמה שיותר מהר.
תומר קרני:
ועדת גלי צה"ל ברשות היא בעצם ועדה שמורכבת מחברי מליאת רשות השידור, ועדה שמואצות לה סמכויות המליאה בקשר לשידורי גלי צה"ל. אין שם סמכות להציע כללים. מליאת רשות השידור וועדותיה לא אמורות להתקין כללים. בדרך כלל, מי שמתקין כללים ברשות השידור זה הוועד המנהל. אני לא בטוח שזה יהיה נכון לחייב את הוועדה או להסמיך אותה להתקין כללים בנושא. אני מסכים עם דנה שנכון יהיה לתת את הסמכות הזאת לשר בהיוועצות עם הוועדה, ואם עדיין לא מונתה – עם ועדת גלי צה"ל.
היו"ר גלעד ארדן:
נקבל את עמדת דנה.
אתי בנדלר:
השר בהתייעצות עם ועדת הפיקוח, וכל עוד לא הוקמה - - -
אדוני היושב ראש, אם תצביע על סעיף 5 נצטרך להגיע לסעיף התחילה ולנושא של מועד לקביעת כללים ולהתקנת תקנות לפי חוק גלי צה"ל.
דנה נויפלד:
אני מבקשת אחורה. אם הורדנו את הגוף המשדר בסעיף (1) אז גם בסעיף (2).
אתי בנדלר:
בסדר. בדיונים שהתקיימו בעת הכנת הצעת לקריאה ראשונה, אם אינני טועה העלו הגופים המיוצגים כאן בקשה לקבוע תחילה מאוחרת, באופן שתספיק להם לקבוע את הכללים ולהצטייד במכשירים הדרושים. הבנתי רק הרשות השניה הצטיידה. אני מציעה שלאחר שתאשר את סעיף 5 נברר כמה זמן היערכות צריכים, לקבוע את התחילה בתום תקופת ההיערכות, ובתנאי שעד למועד התחילה יותקנו התקנות ויקבעו הכללים הנדרשים.
היו"ר גלעד ארדן:
מי בעד סעיף 5?
הצבעה
בעד – פה אחד
נגד – אין
סעיף 5 אושר.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מאשר את סעיף 5, בתיקונים עליהם דובר. כמה זמן דרוש לכם להתקין את הכללים?
דורלי אלמגור:
מועצת הכבלים והלוויין נעזרת במינהלת. המינהלת, שהיא הגוף המקצועי שמייעץ למועצת הכבלים והלוויין מורכבת רובה ככולה מצוות מצומצם של עורכי דין. כמו שאפשר להבין, כדי שנוכל לקבוע כללים בצורה רצינית בנושאים האלה נצטרך אחת משתיים: או להיעזר בתשתית המקצועית של משרד התקשורת ואם זה לא יצלח להזמין ייעוץ חיצוני.
היו"ר גלעד ארדן:
מה עם הרשות השניה?
דורלי אלמגור:
נברר את האפשרות הזו, בין היתר. אצלנו המורכבות גדולה בהרבה, יש לנו עשרות ערוצים שמשודרים בכבלים ובלוויין.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל לא על כל העשרות חל החוק.
דורלי אלמגור:
יש גם ערוצים מקומיים רבים, כ-40 עד 50 ערוצים מקומיים ישראליים מפיקים עבור הציבור הישראלי. נצטרך לעשות עבודה, שאני חושבת, שהיא לאין ערוך יותר מורכבת מהעבודה שעושה הרשות השניה. אני חושבת שהזמן שקובעים אותו צריך לקחת בחשבון את העובדה הפשוטה הזו.
דנה נויפלד:
כמה זמן את מעריכה?
דורלי אלמגור:
שמעתי הערכה בדיון מקדים שעשינו במשרד שזה ייקח כשנה וחצי.
היו"ר גלעד ארדן:
נו, ברצינות.
דורלי אלמגור:
זה המצב. אני מקווה שנספיק לעשות את זה קודם לכן.
היו"ר גלעד ארדן:
אדוני, נציג משרד התקשורת, אם תעזרו להם, כמה זמן זה ייקח לדעתך?
זאב רז:
אני חושב שמשך הזמן שהיא ציינה הוא ריאלי.
היו"ר גלעד ארדן:
אתה יודע שאנחנו מטילים על חברות ענק בהצעות חוק צרכניות לשנות את כל מערכת המחשוב שלהם בחודשים ספורים. אז לבקש מהמדינה שנה וחצי בשביל להנמיך את הווליום – זה נשמע כבדיחה.
דורלי אלמגור:
יכול להיות שאם משרד התקשורת יהיה שותף לעבודה המקצועית זה יוכל לקצר את התהליכים.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מניח שלמשרד יש עניין רב שהגופים ששייכים אליו יעמדו בחוקי המדינה. אני לא בטוח, כשאני נזכר בעניין השידורים הפירטיים, אבל נניח. עוד הצעות לזמנים? מר סמירה.
מנשה סמירה:
מה שהוועדה תחליט.
היו"ר גלעד ארדן:
רשות השידור?
תומר קרני:
לשיקול דעת הוועדה. אני מזכיר שהוועד המנהל שלנו עסוק כרגע בניסיון להציל את הרשות, אז תתחשבו בזה ותנו לו פרק זמן.
היו"ר גלעד ארדן:
אין לי את המציעים פה. מה את מציעה, גברתי?
אתי בנדלר:
יש כאן עניין של קביעת כללים ושל רכישת מכשור ניטור.
היו"ר גלעד ארדן:
אפשרנו לרשות השניה להקים טריסטריאלי לשדר לקול ישראל בפחות מהזמן הזה. נלך על תשעה חודשים.
אתי בנדלר:
עד למועד התחילה ייקבעו הכללים ויותקנו התקנות. זו ההצעה?
היו"ר גלעד ארדן:
ברור, כולל הכול.
מנשה סמירה:
ברשות השניה הכללים חלים, אני לא מחכה לחוק.
היו"ר גלעד ארדן:
הוועדה מבקשת מכם באופן רשמי לשתף פעולה עם מועצת הכבלים והלוויין לאור העובדה שיש להם כוח אדם מצומצם ביחס אליכם, וגם תקציב זעום.
מנשה סמירה:
בשמחה רבה.
היו"ר גלעד ארדן:
הוועדה מאשרת את סעיף התחילה, תשעה חודשים מיום פרסום החוק, לקביעת הכללים והתקנות ויישומם. תודה רבה, אני נועל את הישיבה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:15.