פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 54
מישיבת וועדת המשנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, (2 ביוני 2008), שעה: 12:00
סדר-היום: התאמת בגרויות לעולים – עדכון מצב
נוכחים:
אלקין זאב – היו"ר
אברהם מיכאלי
מוזמנים:
רחלה שיפר, מנהלת אגף בחירות, משרד החינוך
אירית חן, מדריכה ארצית – אגף קליטת עלייה, משרד החינוך
בוריס חנוכייב, מנהל יחידת ארגונים, המשרד לקליטת העלייה
אלי זרחין, מנכ"ל, אגודה ישראלית למען ילדים עולים
ג'ניה פוקשנסקי, מנהלת פרויקטים, עמותת "גשר חינוכי"
רחל שפירו, עמותת "גשר חינוכי"
רעיה ריגר, מנכ"לית, פורום הורים עולים
אילנה ליטבק, רכזת קואליציה למען נוער עולה בסיכון, שתי"ל
לנה אבאייב, קונגרס עולמי של יהודים דוברי רוסית
רות ברוך, עוזרת מחקר, מכון ברוקדייל
מנהל הוועדה:
דנה גורדון
רשמת פרלמנטרית:
דרורה רשף
התאמת בגרויות לעולים – עדכון מצב
היו"ר זאב אלקין:
צהרים טובים. אנחנו פותחים את הישיבה. למעשה, ישיבה ראשונה של ועדת המשנה במושב הכנסת הנוכחי, ורצינו לקיים דיון בנושא הזה בהקדם האפשרי, לקח לנו קצת זמן לתאם את מועד הדיון, כי כמו שאמרנו את זה כבר מספר פעמים במהלך השנתיים מאז שוועדת המשנה פועלת, שדיון בנושא הזה בלי רחלה הוא לא דיון, לכן אנחנו מגיעים לדיון בהרכב מלא, למרות שזה קצת עלה לנו בעיכובים.
למעשה, אני מודע לכך שאנחנו נמצאים ממש – לא יודע אם להגיד אם בעיצומן של בחינות הבגרות - - -
אלי זרחין:
כן, כבר התחילו.
היו"ר זאב אלקין:
אני יודע שהתחילו, אני מתלבט אם לא להגיד כבר לקראת סיום.
אלי זרחין:
לא, לא.
היו"ר זאב אלקין:
מבחינה מספרית ברור שרוב בחינות הבגרות לפנינו, אבל מבחינת ההיערכות ברור שרוב תקופת ההיערכות מאחורינו. לכן אני לא יודע עד כמה הדיון כאן יוכל להועיל כבר לסיבוב הזה של מערך הבגרויות. אם כן, אז מה טוב, אבל גם אם לא – אני חושב שחשוב לקיים אותו בדיוק בתקופה הזאת, כשהשאלות עוד טריות וחמות, וללמוד מהניסיון שנצבר השנה גם לקראת העתיד, כמו שעשינו גם בשנה שעברה, כשעלו כל מיני שאלות, וקיימנו כאן בחודש מאי את הדיון.
אני תכף אתן, כפתיח, לרחלה להציג את הדברים – איך היא רואה את ההיערכות השנה לעומת שנה שעברה, ובהתאם לאותו חוזר מנכ"ל שהיא גיבשה בשנה שעברה, ואני מזכיר לכולנו שאם בשנה שעברה הגדרנו את השנה כשנת מעבר והיו כל מיני דברים שהופיעו בחוזר אבל לא בוצעו בפועל בגלל לחצי הזמן, סיכמנו באופן חד משמעי בדיונים שקיימנו כאן כהפקת לקחים מהשנה שעברה, שהשנה החוזר ייושם במלואו, בהתאם לכתבו, לשונו ורוחו, כי יש מספיק זמן לכל הגורמים להיערך.
אז אני אפתח את הדיון, אעביר את הדיון לרחלה – אני מניח שאת תדברי בשם המשרד, נכון? את הדוברת הראשית כאן בנושא הזה – ותני לנו סקירה מה קורה, איך היתה ההיערכות השנה, האם כל הדברים שמופיעים בחוזה אכן הולכים להתקיים במהלך השנה הזאת, ואיפה נתקלתם בקשיים שמעוררים בכם, אולי, מחשבות מה עוד ניתן לשפר. תודה.
רחלה שיפר:
אישור ההקלות לתלמידים עולים, כפי שנקבעו בחוזר מתשס"ז לקראת מועד קיץ תשס"ח, היה כרוך בתכנון מדוקדק, בתקצוב לא קטן וכמובן, בהיערכות מוקדמת. יש לי כאן לפני רק מדגם החוזרים והעניינים שהפעלתי בהם את המערכת כולה, למעשה. העבודה בוצעה במספר ערוצים. ערוץ אחד, מרכזי, והוא פחות תלוי באנשים ידועים למשרד, זה עצם תרגום השאלונים. מדובר בשאלוני החובה וארבעה מקצועות בחירה – תרגומם לחמש שפות. התהליך הזה, כדי
שייעשה באופן מדוקדק ביותר – האופן הזה שלא הסכמנו שיימנע בשנה שעברה ולכן לא היו בקיץ תשס"ז שאלונים מתורגמים – אורך הרבה מאד זמן, היה כרוך בלא מעט קשיים בעניינים התקציביים, כי התהליך - - -
היו"ר זאב אלקין:
סליחה שאני מדי פעם אפסיק אותך, רק לצרכי הבנה: למה ארבעה מקצועות בחירה ולא חמישה?
רחלה שיפר:
מה שקבענו. כימיה, פיסיקה, מדעי המחשב, אלקטרוניקה ומחשבים.
היו"ר זאב אלקין:
אז זה חמישה.
רחלה שיפר:
זה נחשב מקצוע אחד, אלקטרוניקה ומחשבים. כך ששם החלה העבודה ברגע שניתן אור ירוק מבחינת ועדות הרכישה למיניהם.
היו"ר זאב אלקין:
כל השפות וכל המקצועות?
רחלה שיפר:
אתם רוצים לדעת כמה זה עלה?
היו"ר זאב אלקין:
זה פחות מעניין אותנו כאן בוועדה. השאלה היא: כל המקצועות, לכל השפות?
רחלה שיפר:
כן. כל המקצועות האלה - - -
היו"ר זאב אלקין:
לחמש השפות.
רחלה שיפר:
כי בשלב הזה, שבו הוקצו צוותים לתרגום, עדיין לא היתה בפנינו תמונת הדרישה או הצרכים מבתי הספר. לכן אני אומרת שהתכנון של כל המצב חייב עבודה בכמה ערוצים.
היו"ר זאב אלקין:
אז מבחינה תקציבית מציאותית הזמנתם תרגום של כל השאלונים בכל חמשת השפות בכל המקצועות הנ"ל ולמשרד יש את השאלונים האלה, מבחינת התוצאה?
רחלה שיפר:
כן. בוודאי. בוודאי.
מול בתי הספר, היה צורך לעבוד בצורה מאד מדוקדקת ולהקים גם תכנות מיוחד שיוכל לספק לנו במהירות את תשובות בתי הספר על כמה תלמידים, באיזה שאלון ובאיזו שפה לומדים אצלם. כלומר: מהי תמונת הביקוש של קבלת שאלונים מתורגמים. עקבנו אחרי זה כל שבוע, נתנו לכך חודש, ראינו ב-10 במרץ, ב-18 במרץ, ב-24 במרץ – זה היה הסופי – אחרי שנשלחו להם הרבה מאד אימיילים וזירוזים והתמונה היא מלאה – ביקשו עבור 2201 תלמידים עולים חדשים, לקבל שאלונים מתורגמים, למעלה ממחציתם – 1118 – בשפה הרוסית. כל השאר בהתפלגות של מאות בודדות – 326 או 600-700 בשפות אחרות. זה מה שבתי הספר ביקשו.
אלי זרחין:
היו בקשות באמהרית?
רחלה שיפר:
היו. 281.
היו"ר זאב אלקין:
זה 2201 זה 2201 תלמידים, שחלקם ביקשו אולי שאלונים בכמה מקצועות, נכון? יכול להיות שחלקם נבחנים מספר פעמים במספר מקצועות?
רחלה שיפר:
לא. זו התמונה פר-שאלון. יכול להיות שאותו תלמיד בכמה שאלונים.
היו"ר זאב אלקין:
אז מבחינת מספר האנשים זה פחות.
רחלה שיפר:
יכול להיות פחות. כן.
דנה גורדון:
אז זה לא תלמידים עולים, אלא שאלונים שהתבקשו.
היו"ר זאב אלקין:
כן.
אלי זרחין:
אפשר להפריע לך, אדוני היושב ראש? מה שרחלה עשתה השנה היה מערך מצוין. אני קיבלתי קוד שלי, אישי, נכנסתי למערכת, לא היו לי שום שאלות, היתה שם רשימה של התלמידים שרשאים. ואני שאלתי כל תלמיד: האם אתה רוצה שאלון מתורגם, והאם אתה רוצה תשובות בשפת האם. היו תלמידים שבמקצוע אחד ביקשו שאלון מתורגם, ובמקצוע אחר לא. היו תלמידים שבמקצוע אחד ביקשו לענות ברוסית, במקצוע אחר לא. לכן יכול להיות שאותו תלמיד במקצוע אחד ביקש, במקצוע שני לא.
היו"ר זאב אלקין:
ברור. אז זה לא 2201 תלמידים. תלמידים זה מן הסתם פחות.
רחלה שיפר:
זו לא בעיה לקבל ממצבת משרד החינוך את מספר התלמידים.
היו"ר זאב אלקין:
אני אסביר למה שאלתי. כי חשוב לנו לדעת איזה אחוז מכלל התלמידים שזכאים לזכות הזאת השתמשו בה אפילו במבחן אחד.
אלי זרחין:
לא כולם.
היו"ר זאב אלקין:
זה ברור שלא כולם. ידענו שלא כולם, כי זה ויתור על נקודות בונוס והכל. אבל השאלה היא איזה אחוז בכל זאת השתמשו בזה היא שאלה מעניינת. אני מניח שאתם יודעים כמה תלמידים שנכנסים להגדרת עולים יש בסך הכל, כי אתם אלה שבניתם את מצבת התלמידים מתוך מחשב ואתם יודעים כמה שמות רשומים שם עם כמה תעודות זהות, ומעניין איזה אחוז מתוכם ניצלו. אני אשמח אם תוכלו להעביר את זה לוועדה.
רחלה שיפר:
בפעם הראשונה נדע באוקטובר בדיוק, משום שחייבנו את בתי הספר שהתלמידים שבהם ביקשו שאלון מתורגם, לשים מדבקה בצבע שונה לשפה שונה, ואנחנו נדע בדיוק. אפשר יהיה על בסיס זה גם לקבל החלטות, כי התמונה תהיה ברזולוציה מאד גבוהה. מי השתמש, באיזו שפה, לאיזה שאלון - -
היו"ר זאב אלקין:
אז את אומרת שזה יהיה באוקטובר.
רחלה שיפר:
שזה עוד היערכות של יחידה באגף שלי, מול הבניה של הבולים האלה, המדבקות האלה.
היו"ר זאב אלקין:
אז המידע הזה יהיה רק באוקטובר. טוב. אבל כן נציין לפרוטוקול – ונחזור לזה אולי גם בסוף הדיון, אבל כבר עכשיו נגיד שנרצה, כמובן, עם חזרת הכנסת מפגרה בסוף חודש אוקטובר, לקיים דיון על העניין הזה ולשמוע מכם את הסטטיסטיקות ואת ההערכות. אבל הנתון הבסיסי יותר, יכול להיות שיש לכם אותו כבר קודם – איזה אחוז מכלל התלמידים ביקשו שאלון.
רחלה שיפר:
אז ביקשו – אפשר יהיה להשוות את זה מול ביצוע. זה צפי עדיין. בסופו של דבר חלק מוותר, לא משתמש, כדרכם של הישראלים אם מציעים אז הם אומרים: תביאו, תנו, במיוחד אם זה לא עולה כסף. אז מניסיון שלי זה לא משקף.
רעיה ריגר:
אתם יודעים כמה תלמידים ביקשו את השאלונים המתורגמים - כמה אקסטרנים, אתם יודעים?
היו"ר זאב אלקין:
אני מציע שלנושא של אקסטרנים נגיע יותר מאוחר.
רחלה שיפר:
ואז צריך היה לבקש את זה מראש, אין לי את הנתונים האלה. העדכון העיקרי הוא לתלמידי בתי הספר.
היו"ר זאב אלקין:
עוד שאלה לגבי הנתון הזה. אמר כאן אלי זרחין ובצדק, שיש שני שלבים שלא בהכרח הולכים ביחד. יש שאלון מתורגם ויש אפשרות לענות לבחינה בשפת האם.
אלי זרחין:
שזה בתוכנה של רחלה. החתמנו כל תלמיד.
היו"ר זאב אלקין:
ברור, ברור. לכן אני שואל – 2201 זה אנשים ש - ?
רחלה שיפר:
מיד אני אגיע לזה.
בדוח מרוכז נפרד, שהעלינו לאתר וביקשנו מבתי הספר למלא, תלמידים המעוניינים להשיב בשפתם. שם קיבלנו תמונה של 1452, מפולגת על פי שפות. 1452 תלמידים ביקשו – או אם ניתן היה, אז בתי הספר ביקשו עבורם – שהם ישיבו בשפתם. גם כאן ברוסית 933 – הרבה הרבה מעבר למחצית.
היו"ר זאב אלקין:
וזה שוב, לא מספר תלמידים אלא מקרי היבחנות, המספר הזה.
רחלה שיפר:
כן.
זה היה בשלב – הנה הדוח הסופי שכתבתי כאן. נשלח ב- 24 במרץ וב-25 במרץ הזדרזנו להודיע לבתי הספר, גם באימייל וגם במכתב. מתוך הנתונים שקיבלנו מבתי הספר והתשובות, המכתבים שהשיבו המפקחים המרכזים במקצועות האלה לגבי השאלה באילו מקצועות ניתן יהיה להשיב – כי שאלון מתורגם אם הוא לאדם אחד או ל-100,000, עלותו היא זהה. יש לנו נתון טרי טרי: במדעי המחשב בספרדית נבחן תלמיד אחד בשפה הזאת. כלומר, הוא סופג את עלות התרגום של כל השאלון. בכימיה, שהיה בשבוע שעבר, בכל השפות יחד – 17 תלמידים. זאת התמונה שמתחילה כבר להתממש ולקרום נתונים, וצריך להביא את זה בחשבון, לשמור את זה במערכת המידע שלנו.
היו"ר זאב אלקין:
זאת אומרת, שאם גם אם תלמיד הוא לבדו בבית הספר, ויכול להיות שלא ניתן להבטיח לו היבחנות בשפתו, כן ניתן להבטיח לו שהשאלון יגיע, כי הוא כבר קיים, וזה לא משנה אם הוא אחד.
רחלה שיפר:
כן. בעניין של קבלת שאלונים מתורגמים כולם מקבלים, ואפילו קיבלו אישור לצלם אם יהיה צורך ביותר, והם מוכנסים אוטומטית למעטפת הבחינות של כל בית ספר, והדבר הזה מחייב, באמת, עבודה מאד עדינה, שכל השפות יהיו כלולות ושהכל יהיה תקין, אבל זה נעשה. כלומר: מחצית ההקלה הושלמה.
כאשר הגיעו התשובות מהמפקחים המקצועיים, הייתי צריכה לשקול ולראות האם מתאפשרת הערכה בסטנדרט המקובל של בחינות הבגרות, בשאלונים המסוימים.
היו"ר זאב אלקין:
כפי שמוצהר בחוזר. אני זוכר שבחוזר, מלכתחילה, שמתם התניה שהיכולת לענות בשפת האם מותנית במעריכים.
רחלה שיפר:
ויותר מזה. גם באימייל שיצא לבתי הספר נאמר במפורש: לאחר שתתקבל התמונה הכללית מכל בתי הספר באשר לסך מספר המבקשים לענות בשפתם, נודיע לבתי הספר באילו שאלונים יוכלו התלמידים לענות בשפתם. ראוי להדגיש כי במילוי הבקשה אין משום התחייבות של המשרד להעריך תשובות נבחנים שנכתבו בשפות זרות, כולן או מקצתן, אלא אם אושר הדבר.
עכשיו, כיוון שאנחנו אלה שמפרסמים את הקריטריונים בחוזרי מנכ"ל, שמעריכי הבגרות צריכים לעמוד בהם, אנחנו שולטים בזה היטב – אני רק אקרא בקצרה: בעלי תעודת הוראה במקצוע, בעלי תואר אקדמי במקצוע, הגישו לבחינות בגרות במקצוע המבוקש לפחות ארבע פעמים במרוצת חמש השנים האחרונות, בעלי אישור השתלמות מהמפקח המרכז בתחום המקצוע – אלה ארבעה תנאים בסיסיים – חוץ מאשר ראיון קבלה ועוד דברים אחרים – שבהם מעריך בחינות בגרות צריך לעמוד.
מתשובות המפמ"רים – מפקחים מרכזים על המקצועות – הוכנה גם טבלה מרוכזת שנתנה לנו תמונה. קיבלנו תשובות שבחלקן למעשה ביטלו את האופציה של להשיב בשפת אם. לדוגמה, בהיסטוריה בממלכתי-דתי, אם יש בשפות הרוסית, אנגלית וספרדית, בכל אחת מהן רק מעריך אחד, אנחנו לא יכולים לאפשר את זה. כי עליכם לדעת - - -
היו"ר זאב אלקין:
עשיתם גיוס מיוחד לעניין הזה?
רחלה שיפר:
יש לי כאן העתקים ממה שהם שלחו לאינטרנט, מהמכתבים ששלחתי אליהם – שלחתי למפמ"רים באחד בנובמבר וב-30 בדצמבר מכתבים לעסוק בגיוס מעריכים. לכל אחד מהם יש אתר, הם פנו וביקשו להגיב, והם העבירו אלי את התשובות.
היו"ר זאב אלקין:
השאלה אם כבר יש לכם נתונים שמאפשרים לעשות הצלבה. אני תכף אסביר מה מעניין אותי. יש מקצועות ותחומים – יש גם חלק ממקצועות היהדות שמתחלקים בין הממלכתי-דתי לממלכתי הרגיל - - -
רחלה שיפר:
חוץ מאזרחות בהכל. גם בספרות.
היו"ר זאב אלקין:
כן. במקצועות היהדות. זה לא כולל מתמטיקה.
רחלה שיפר:
לא, ספרות זה לא יהדות. לזה התכוונתי.
אלי זרחין:
רבי מלל זה נקרא. מקצועות רבי מלל.
קריאה:
עתירי מלל, זה נקרא.
היו"ר זאב אלקין:
אוקי. אז השאלה היא האם אתם יכולים לזהות שיש מקצועות ושפות שמצד אחד קיים ביקוש, במספרים שהם מעבר למספרים של בודדים, ומצד שני אין מעריך, שלא הצלחתם. את יכולה לציין את כל התחומים האלה?
רחלה שיפר:
בוודאי. יש לי שני דפים שבהם מתקבלת כל התמונה.
היו"ר זאב אלקין:
אז אל"ף, אני אשמח אם תגידי, בי"ת, אני אשמח אם תשאירי לנו את הנתונים.
רחלה שיפר:
אז הנה, כמו שאמרתי, למשל היסטוריה. אם יש לי באנגלית מעריך אחד, בספרדית מעריך אחד וברוסית מעריך אחד – בממלכתי-דתי – אז לא ניתן לעשות זאת במקצוע הזה.
היו"ר זאב אלקין:
השאלה היא כמה תלמידים ביקשו, במקצועות האלה.
רחלה שיפר:
תכף אני אגיד לך. ביקשו להשיב בשפתם בהיסטוריה בממלכתי-דתי – רק שנייה.
אלי זרחין:
זה נקרא היסטוריה לבתי ספר דתיים.
רחלה שיפר:
כך הגענו למספרים כאלה. 11 רצו באנגלית, בספרדית רצה אחד, וברוסית – 83.
היו"ר זאב אלקין:
אז כן הרבה תלמידים בבתי ספר ממלכתיים-דתיים.
רחלה שיפר:
רצו. ברוסית, באנגלית ובספרדית. זה מה שקראתי קודם. והיה רק מעריך אחד.
היו"ר זאב אלקין:
יש עוד דוגמאות לפערים כאלה של רצון מול יכולת לספק מעריכים?
רחלה שיפר:
כן, אני אסתכל. תנ"ך ממלכתי-דתי ביקשו באמהרית 11 – ועוד 9 – על שתי היחידות. למעשה, 20 – אם אני לוקחת את כל השאלונים בתנ"ך בממלכתי-דתי – 20 באמהרית, 3 בספרדית, 32 בצרפתית ו-140 ברוסית, והיו לנו רק שלושה מעריכים, באנגלית.
היו"ר זאב אלקין:
ובשפות אחרות לא היו מעריכים.
רחלה שיפר:
לא. זו עוד דוגמה, של תנ"ך ממלכתי-דתי, בשאלונים הרלוונטיים. האחד פלוס שתיים, כי תנ"ך בממלכתי-דתי זה שלוש יחידות.
אלי זרחין:
אבל רחל, כשאת אומרת שלא היו – אם אפשר לדייק לפרוטוקול – זה אומר שמפקחים ראשיים לא דיווחו לך שיש להם.
היו"ר זאב אלקין:
לא, הם דיווחו שאין.
רחלה שיפר:
דיווחו שאין.
אלי זרחין:
דיווחו שאין, אנחנו נוכיח היום שזה שקר בכמה מקצועות. יש לי נתונים להוכיח את זה. לכן אני אומר – זה לא טענות לרחלה, כי העבודה המקצועית של רחלה היא על בסיס מה שהיא מקבלת. היא לא יכולה לבדוק בעצמה.
היו"ר זאב אלקין:
תכף. אנחנו נשאל את השאלות. היא בטח תדע לשאול את המפמ"רים במידה שיש שאלות.
רחלה שיפר:
לא, אני, כשאני צריכה לטפל ב-300,000 נבחנים ובתלמידים ממפוני גוש קטיף בנפרד, ותלמידים משדרות ועוטף עזה בנפרד, ובתלמידים עולים בנפרד, אז העומק של השאלות שלי והעמידה על הדברים, כיוון שהמועד הזה במיוחד פרטני כל כך, מלא מלא קבוצות – ולא שכחתי גם את ישיבת מרכז הרב, שהיה להם האסון, והם גם אמרו שהילדים מתקשים לחזור לסדר היום שלהם – אז זה לא פשוט, וכשהכל מתנקז בעצם ברגע האמת, בקצה הקרחון של בחינות הבגרות, אז מידת העומק של המעורבות שלי קשורה גם בזה. לכן תשובה של המפמ"רים – למי פנית ומה הוא אמר ומה הוא עשה עם המכתבים – אני לא עשיתי.
היו"ר זאב אלקין:
לא, אני אגיד לך מה מעניין אותנו כאן. שוב, אני מניח שהיכולת שלנו במצבים כאלה לתקן היא כמעט אפסית. כרגע. אם היום היו מביאים לך מעריכים במקצוע שחשבת שאין והיה מתברר שיש, היתה אפשרות - - -
רחלה שיפר:
לקלוט אותם עכשיו? מכמה וכמה בחינות זה - - -
היו"ר זאב אלקין:
אנחנו נשאל את השאלה אם אפשר לתקן להפעם, אבל בכל מקרה הניסיון של השנה צריך להיות בעל לקחים לעתיד. אם אנחנו מזהים בחלק מהמקצועות פערים מאד גדולים בין הביקוש לבין ההיצע, ההיצע של משרד החינוך – כמו שאמרת, למשל, 83 אנשים כן רצו בהיסטוריה בממלכתי-דתי ברוסית, ולא היו מעריכים מספיקים ולא קיבלו את האפשרות הזאת. 140 תלמידים כן רצו בתנ"ך בממלכתי-דתי ברוסית, ולא היתה אפשרות לתת להם את זה, ובטח יש עוד – תשתפי אותנו בעוד פערים גדולים מהסוג הזה – זה סימן, בלי לחכות לסוף השנה הבאה, את זה אפשר לעשות מראש, כנראה, כי מן הסתם הדינמיקה תהיה אותה דינמיקה, כן? זה יכול לזוז קצת לפה קצת לשם, אבל הניסיון הראשון הזה השנה מראה לנו איפה יש ביקוש ואיפה אין. יכול להיות שזה יזוז, אבל לא היו שינויים כל כך דרמטיים במגמות העלייה בשנים האחרונות, כדי שהמספרים האלה יזוזו בצורה דרמטית לכאן או לכאן. וזה מאפשר לכם,
כבר, ברגע שמסתיימות בחינות הבגרות השנה, להגיד: הנה יש לנו 3-4-5 חזיתות שצריכים למצוא להן פתרון, ומפמ"ר, נכון לעכשיו, לא הצליח למצוא פתרון, וכדאי לבדוק למה זה קרה. אם יש חברים שמוכנים לעזור ולהגיד: הנה, אנחנו בעצמנו יכולים לגייס מספר מעריכים, בלי כל העוצמה שיש - - -
רחלה שיפר:
אבל לא צריך – אותם אנשים יכלו לשלוח אימייל ולהשיב למפקח המרכז. האפשרות הזאת היתה נתונה, לא צריך עוד מתווכים באמצע.
היו"ר זאב אלקין:
בסדר גמור – לא, יש מבחן תוצאה. במבחן תוצאה, אם נכונה הטענה – אני לא יודע, לא בדקתי. לא ראיתי את קורות החיים של אנשים, לא בדקתי תעודות, לא יודע אם הם עונים לקריטריונים או לא עונים לקריטריונים.
רחלה שיפר:
זה העניין.
היו"ר זאב אלקין:
ואולי כן פנו ונפסלו מסיבה כזו או אחרת שאנחנו לא יודעים אותה. יכול להיות שנקיים פה דיון גם עם חלק מהמפמ"רים באותן נקודות שאנחנו רואים שיש פערים גדולים גם מבחינת התחושה שלנו, מה קיים בשטח, וגם מבחינת פערי ביקוש- היצע מבחינת משרד החינוך. אבל אני חושב שבמבחן התוצאה ברור שיש כאן ביקוש שהמערכת לא למדה לענות עליו, וכדאי לנסות להבין למה. אם זה משהו שלא ניתן להתגבר עליו, אם האנשים לא קיימים או לא מעוניינים – יכול להיות שיש בן אדם מתאים, אבל הוא לא רוצה לבדוק מבחני בגרות. הוא לא חייב. אין לו חובות כלפי קהילה של תלמידים.
רחלה שיפר:
הם לא חייבים, הם גם לא בקשר עוסק-מעסיק מולנו.
היו"ר זאב אלקין:
נכון. לכן אני אומר שמבחינה זאת אם אין מה לעשות, אז אין מה לעשות. אבל אם במערכת קיימים אנשים שהם כן יכולים להיות מאושרים והם כן רוצים את זה, והם לא נקלטו בתוך המערכת מכל מיני סיבות – לא הבהירו להם שיש את האופציה, לא פנו אליהם במכוון. אנחנו מכירים מערכות גדולות. לא תמיד זה מגיע עד לקצה של כל הפירמידה.
רחלה שיפר:
מבחן הדברים הם גם לדעתי בתוצאות. התוצאות והמספרים הסופיים. אני גם לא בטוחה שמי שהתאפשר לו ייבחן בסופו של דבר.
היו"ר זאב אלקין:
זה אנחנו נראה.
רחלה שיפר:
זה אנחנו נראה. מי שיכול להשיב.
היו"ר זאב אלקין:
אבל רחלה, כבר מבחינת התוצאה אנחנו יכולים להגיד ש-140 תלמידים רצו – רצו. לא יודע אם היו נבחנים, אבל הביעו רצון שהם רוצים להיבחן בשפה הרוסית בתנ"ך בבתי ספר ממלכתיים-דתיים ולא קיבלו את האופציה הזאת. כבר לא קיבלו. אז מבחינה זאת במבחן התוצאה יש בעיה. אם ואיך מתגברים עליה, זאת כבר שאלה לדיון. אבל במבחן התוצאה רואים שיש פה בעיה שדורשת מאמץ מיוחד. האם הוא ניתן לפתרון או לא – אני לא נביא, לא יודע להגיד.
אלי רצית להעיר משהו לגבי היכולת להשפיע כבר השנה?
אלי זרחין:
אני פשוט, אדוני היושב ראש, רוצה להפריד בין שני דברים שאחד קשור לרחלה והשני לא. אגודה ישראלית למען ילדים עולים התנגדה, כפי שזכור לך, להיבחנות בשפת האם. אנחנו חושבים שזה לא נכון לעשות, מסיבות שדנו בהן כאן, ואני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו.
קריאה:
התנגדה?
אלי זרחין:
אנחנו התנגדנו לזה. אנחנו חושבים שהבחינות צריכות להיות בעברית, ולילדים שקשה להם לתת בכתב תשובות, צריכה להיות אופציה, בשלוש שנים האלו, להיבחן בעברית בעל פה.
היו"ר זאב אלקין:
זה ניתן רק לשנתיים, אבל בסדר.
אלי זרחין:
המטרה סך הכל שקמה הוועדה הנכבדה הזאת, וגם המטרה של משרד החינוך, היתה לאפשר לתלמידים שנמצאים מעט זמן בארץ, להביע את הידע שלהם במבחני בגרות. זאת היתה המטרה. בשנה שעברה קרה, בגלל ההיערכות, שבכלל לא הלך משרד החינוך לכיוון תרגום ושאלות בשפת האם, ושבועיים לפני הבחינות הוציאה רחלה חוזר שאפשר לתלמידים עולים שזכאים לפי הרשימה, להיבחן במקצועות רבי-מלל על פה. מבחן התוצאה היה שכמעט 100% ילדים עברו את הבחינות. האגודה הישראלית למען תלמידים עולים כרגע, יחד עם משרד הקליטה, מפעילה פרויקט בעשרה בתי ספר ברחבי הארץ, שאנחנו מלמדים לבגרות אחרי הצהרים תלמידים עולים חדשים. כל המורים שמלמדים אותם מלמדים ברוסית, ואנחנו נתקעים במצב שתלמידים ששומעים את החומר ברוסית, הרבה פעמים מעדיפים לענות בעברית, כי עדיין נכנסים הרבה מאד מושגים, והרוסית של התלמידים האלה גם לא – לא כולם באו מרוסיה. בין התלמידים מברית המועצות יש הרבה ממדינות, שהרוסית שם שפה זרה שנייה או שלישית.
השאלה שאני שואל היא כמה יש אופציה היום לאותם תלמידים שאין להם אפשרות השנה - מהסיבות כמו שרחלה ציינה כאן – להיבחן בשפת אמם, תלמידים שזכאים לדבר הזה, גם השנה היבחנות בעל פה.
היו"ר זאב אלקין:
אני מניח שתכף רחלה תענה על זה.
אלי זרחין:
זאת שאלה לגברת רחלה שיפר, שאני חושב שהאגף שלה עשה השנה עבודה יוצאת דופן מכל הבחינות. גם ברמת ההתערבות של בתי הספר, גם עם התלמידים עצמם. ואני חושב שזה המקום האחרון שאני יכול להגיד השנה שיש טענה.
היו"ר זאב אלקין:
אני רק רוצה להעיר דבר אחד לגבי השאלה ששאלת, שתשובה חלקית לשאלה שלך קיימת. אנחנו תכף נגיע לזה.
אלי זרחין:
אני יודע שזה - - - תקציב.
היו"ר זאב אלקין:
שנייה, אלי. בלי שום קשר לסוגיה התקציבית. אותו חוזר שאנחנו מדברים על ביצועו נתן אפשרות לתלמידים שעלו בכיתה י"א להיבחן בעל פה לפי הגדרה.
אלי זרחין:
כן. וברשימה הזאת יש גם תלמידים שעלו בכיתה י'.
היו"ר זאב אלקין:
לכן ההבדל היחידי, המשמעות היחידה לשאלה שלך, נובעת לגבי תלמידים שעלו בכיתה י'. אני מניח שהיום הם בכיתות י"א-י"ב, כי ב-י' אין כל כך הרבה בגרויות, זה פחות רלוונטי.
רחלה שיפר:
יש ארבעה מקצועות חובה.
היו"ר זאב אלקין:
יש. ולגבי התלמידים האלה, באמת, בשנה שעברה ניתנה זכות מיוחדת.
אלי זרחין:
התשובה היא שתלמידים עולים לא עושים בחינות חובה בכיתה י'. הם מתחילים אותן בי"א. מדובר פשוט על התלמידים שהחלו לימודים בארץ בכיתה י'.
היו"ר זאב אלקין:
ברור. וזה מחזור אחד. כלומר, שההבדל הזה בין בעל פה או לא בעל פה, רלוונטי לגבי מחזור אחד. אני מניח שלגבי שני המחזורים – אלה שעלו בי"א-י"ב זה ברור מאליו שלפי רוח החוזר ניתנה להם האפשרות הזאת. ואני אפילו ראיתי חומר בכתב של רחלה, שמעיד על כך שהמשרד נתקל בקשיים רבים מאד בניסיון לבצע את זה. את הבחינה בעל פה.
אלי זרחין:
אפשר לסיים, אדוני היושב ראש? אני רק אומר: זאת השאלה. ויש זמן לזה עכשיו, כי בחינות חובה במקצועות רבי מלל מתחילות בעוד שבועיים. לכן, השאלה שנשאלת היא האם ניתן – כמו החוזר בשנה שעברה, שיצא שבועיים לפני הבחינה.
היו"ר זאב אלקין:
הבנתי.
אלי זרחין:
אז השאלה היא אם אפשר גם השנה, לאותם תלמידים שנמצאים ברשימה, לאותם תלמידים שביקשו – כי לא יכול להיות מצב שתלמיד שנמצא שנה וחצי בארץ, שיודע היסטוריה עברית טוב מאד, והוא יודע לענות טוב מאד, אבל לא יודע לכתוב עדיין - - - בגרות.
היו"ר זאב אלקין:
הבנתי. הפתרון שאלי מציע - - -
אלי זרחין:
כמו בשנה שעברה.
רחלה שיפר:
לא, זה לא כמו בשנה שעברה.
היו"ר זאב אלקין:
במסגרת ההתדיינות הקצרה שהיתה כאן, לאותם תלמידים שהמערכת לא הצליחה למצוא להם מעריכים, ורק במקרים האלה, להרחיב את הזכות שממילא קיימת לחלק מהתלמידים להיבחנות בעל פה, גם לתלמידי כיתה י'. אני מניח שרחלה תכף תגיד.
אלי זרחין:
דבר שני, אדוני היושב ראש, אני חייב להגיד שאנחנו מכינים בג"ץ, אנחנו הולכים בכיוון בג"ץ אחרי בחינות הבגרות, בגלל ש- אני אתן לך דוגמה אחת, ויש הרבה דוגמאות:
במנהל לחינוך התיישבותי, בית ספר יוהנה ז'בוטינסקי, עובדים שלושה מורים עם ותק הכנה לבגרות של יותר מחמש שנים, כולם בעלי תואר שני, כולם בעלי רישיון הוראה קבוע להוראת היסטוריה בחטיבה עליונה, כולם בעלי אישור מפקח להוראה לבגרות. שלושה מורים. יש קבוצה של תלמידים, יש כיתת עולים שמשרד החינוך מתקצב אותה. שלושה מורים פנו לפיקוח: אנחנו רוצים שהתלמידים ייבחנו ברוסית, התלמידים בחרו את זה בשאלונים במחשב, תעביר שמות שאנחנו יכולים לבחון. אומר המפקח: לא אעביר. אני לא אכפת לי מה כתוב בחוזר, אני לא אתן לאף אחד לענות ברוסית, לא מעניין אותי מה משרד החינוך קובע. אנחנו מדברים על חבלה של פקידי המשרד שלא מסוגלים להבין שזה לא משרד שלהם, זה משרד של משלמי המסים, זה משרד של המדינה, ופקיד, כמה שהוא בכיר, לא יכול לקבוע דברים בניגוד לחוזר מנכ"ל.
היו"ר זאב אלקין:
מה שאתה טוען, אלי, במילים האחרונות - - -
אלי זרחין:
שיש חבלה של מפקחים. סליחה, כל "מחניים" שהיו כאן, יש להם יותר מעשרים מורים לתנ"ך, שמלמדים בתיכונים. יותר מעשרים אנשים שאתה מכיר אותם אישית, מורים לתנ"ך, כולם תואר שני, כולם אנשי הוראה, מלמדים לבגרות – תנ"ך לא מופיע כאן בכלל. זה אותם מורים.
היו"ר זאב אלקין:
זה בדיוק אותם 140 תלמידים שביקשו.
אלי זרחין:
שנייה, אבל חלק מהם עובדים בבתי ספר חילוניים. עכשיו, זה אותם מורים לתנ"ך ששנינו מכירים, יותר מעשרים מורים, כולם מלמדים יותר מעשר שנים בארץ לבגרות, אבל לא דיווחו עליהם.
היו"ר זאב אלקין:
אתה יכול לנקוב במקצוע?
אלי זרחין:
הבאתי דוגמה את ההיסטוריה, שהיה פשוט ריב בין המורים - - -
היו"ר זאב אלקין:
לבין מפמ"ר היסטוריה בחינוך ההתיישבותי.
אלי זרחין:
כן.
היו"ר זאב אלקין:
או – זה הרי גם עובד כפירמידה.
רחלה שיפר:
זאת המזכירות הפדגוגית.
אלי זרחין:
לא, אדוני היושב ראש – זו רחלה, זה עלה.
היו"ר זאב אלקין:
לא, אלי. אני מזכיר את כללי הדיון כאן, בחדר הזה. משרד החינוך יכול לבנות את עצמו איך שהוא רוצה. לחלק לאגפים, לבנות אותם מחדש, כל שני וחמישי יכול לשנות מבנה ארגוני. מבחינת הכנסת, ברגע שאנחנו קובעים נושא לדיון – דיברנו על זה מספר פעמים ואני חוזר על זה הלוך וחזור, אלה הם כללי המשחק – מבחינת הכנסת, אנשי משרד החינוך מופיעים כאן לא רק במסגרת תפקידם הצר, אלא כמי שנבחרו על ידי השרה והמנכ"ל לייצג את המשרד בדיון הזה. ולכן, מבחינתנו, הם משמשים כתובת לשאלות, כל עוד שזה לא חורג מגבולות הדיון – וזו בהחלט שאלה שלא חורגת מגבולות הדיון, כי את אומרת לנו: בגלל שאין מעריכים לא יכולנו לספק את רצונם של אותם מספרים גדולים של תלמידים – זה מספרים די גדולים, זה לא מספרים איזוטריים. זה לא שלושה תלמידים ולא חמישה תלמידים. זה יותר ממאה.
אלי זרחין:
בהיסטוריה חילונית זה יכול להיות 800-900.
היו"ר זאב אלקין:
תכף נשמע.
אלי זרחין:
לא יודע כמה, אבל הרבה.
היו"ר זאב אלקין:
מצד שני, אומרים לך אנשים מהשטח - - -
אלי זרחין:
שיש מורים.
היו"ר זאב אלקין:
לא רק שיש מורים, אלא הם יודעים על ניסיונות של המערכת של הפיקוח לחסום מורים מלהגיש את עצמם, שזה חמור יותר. זה לא גיוס.
רחלה שיפר:
אני שומעת את זה פעם ראשונה, אני לא יכולה להתייחס לזה. אם הייתי יודעת שדבר כזה יועלה, הייתי מבקשת שעוד מישהו שנוגע בעניין יבוא. אני לא שמעתי על זה.
אלי זרחין:
רחלה, אני יכול להגיד לך: אני מכיר לפחות – לא מנהל אחד, שכתבו לך מכתב. לך אישית. מנהלי בתי ספר. אותה מנהלת בית ספר יוהנה ז'בוטינסקי, נתנה לי מכתב ששלחה אלייך לפני חודש וחצי, שבו ביקשה לתת לך היערכות להיבחן בדרך אחרת. היום בבוקר שאלתי אותה, היא אמרה: לא קיבלתי תשובה.
רחלה שיפר:
סליחה, סליחה. יש לי כאן מכתב שהופנה לוועדת ערעורים עליונה. והנושא הוא מכתבה של מנהלת האגף בעניין הזה. אז אני לא מחויבת לענות על דבר כזה שלא מופנה אלי.
אלי זרחין:
לא, זה משהו אחר. אני רוצה רק לסיים, אדוני היושב ראש, רק לסיים: אנחנו חושבים שהמטרה שלנו היא לא לחפש אשמים, המטרה שלנו היא לאפשר לאותם 2200 תלמידים, שהם עולים חדשים לגמרי בארץ, מופיעים ברשימה, זכאים לבחירות האלה, לא משנה אם הם אינטרנים או אקסטרנים, המטרה שלנו היא לאפשר להם להביע את הידע שלהם במקצוע. זאת אומרת: אם הם יודעים את המקצוע, שיהיה להם ציון.
רחלה שיפר:
אני רוצה רק לתקן את המספר, בשביל הפרוטוקול. מדובר ב – 1452 שביקשו, ולא 2200. וגם, לא תלמידים אלא שאלונים - זה יהפוך כך שאני אחר כך אצטרך להסביר לאן נעלמו.
אלי זרחין:
סליחה, 1400 שאלונים, אני מתנצל. לאפשר לאותם 1400 תלמידים – שזה לא כמות קטנה של אזרחי ישראל, זה 1400 משפחות - - -
רחלה שיפר:
לא, זה שאלונים.
היו"ר זאב אלקין:
זה פחות משפחות.
אלי זרחין:
300. אוקי? 300 תלמידים. זה לא כמות קטנה, זה אזרחי ישראל משלמי המסים. ומגיע להם שהם יידעו לענות על השאלות.
היו"ר זאב אלקין:
אלי, זה משפט. סיכמנו שזה יהיה רק משפט.
רחלה, אני תכף אתן לך להמשיך וגם להתייחס, אבל אני רוצה למקד אותך לקראת ההתייחסות לשני כיוונים. כיוון אחד זה באמת המצב המורכב הזה, שללא מעריכים לא ניתן לקיים את הבחינות - - -
רחלה שיפר:
להשיב עליהן.
היו"ר זאב אלקין:
לא ניתן לקיים את הבחינות בשפת האם, ומצד שני העדויות מהשטח שהמפקחים לא רק שלא רק שלא גייסו, אלא חסמו.
רחלה שיפר:
בחלק.
היו"ר זאב אלקין:
בחלק. לא משנה. גם אם זה היה במקצוע אחד.
אלי זרחין:
במתמטיקה מאד תמכו.
היו"ר זאב אלקין:
גם אם זה היה במקצוע אחד, צריכים למצוא לזה פתרון. בעניין הראשון הזה מה שאנחנו נבקש ממך – הרי אני מבין שאת לא יכולה לתת לאלי תשובה לדבר הזה, כי "פעם ראשונה אני שומעת". אבל אנחנו לא הולכים לשום מקום, לפחות בינתיים. לכן, אנחנו בעניין הזה נבקש ממך, כזאת שמייצגת כאן, כמייצגת ראשית של משרד החינוך, לחזור הביתה למשרד החינוך עם השאלות האלה – כאן היתה אפילו כתובת מדויקת. אמרו לך: היסטוריה, חינוך ממלכתי, מפקח בחינוך התיישבותי. מה שנשאר זה רק לנקוב בשם.
אלי זרחין:
חבל שאיננו כאן מיכאל כהן, מנהל מורים עולים. יש לו רשימה של כל המורים העולים שעלו ארצה אחרי 1989, שעובדים היום במערכת החינוך.
רחלה שיפר:
השאלה היא אם הם עונים על כל הקריטריונים.
אלי זרחין:
כולם בעלי תואר אקדמי, כולם בעלי תואר שני, כולם בעלי רישיון הוראה, וצריך לבדוק מי מהם לימד לבגרות.
רחלה שיפר:
זה דבר לא שולי. זה מאד מרכזי.
אלי זרחין:
אז צריך לעשות את זה, לא עשו.
היו"ר זאב אלקין:
לכן, מה שאנחנו נבקש ממך בעניין – טענה ספציפית אחת עלתה גם עם כתובת, שאפשר למצוא מאחוריה בן אדם ולשאול אותו, אבל – הטענה עלתה מעבר לטענה ספציפית של מקרה בודד אלא על איזושהי תופעה, ויש לנו גם מבחן תוצאה. לכן, מה שאנחנו נבקש ממך בעניין הזה – אני תכף אתייחס להצעה השנייה – זה לחזור הביתה למשרד החינוך ולעשות שיעורי בית מול המפקחים, במיוחד באותם מקצועות שלא נמצאו אנשים. כי אם היו מקצועות, נניח – ניקח את הרשימה, לדוגמה – במתמטיקה, שיש אפשרות לענות בשלוש שפות מתוך חמש, והיו אנשים שרצו להיות בוחנים ולא אישרו אותם, זו כבר שאלה יותר פרטנית, פחות מעניינת אותנו, משום שהתלמידים קיבלו את הזכות. זה שמישהו רצה לבדוק, אבל לא קיבל את האישור או כן קיבל, זו שאלה חשובה, אבל היא קצת מעבר לשולחן הספציפי של הוועדה שלנו. מה שמעניין אותנו זה שתלמידים יקבלו את הזכות. אבל באותם תחומים שהיו הרבה תלמידים שרצו ולא קיבלו, נבקש לקיים את הבירור – אל"ף, האם באמת נעשה הכל כדי לגייס, כבר במהלך השנה, ותוך כדי הבירור הזה, אנחנו גם נבקש לקיים דיון איך גורמים לכך שבשנה הבאה המחזור הבא של התלמידים יקבל את המענה. ואנחנו נרצה לקיים את הדיון הזה עכשיו. זה דיון שאנחנו לא רוצים לקיים אותו בנובמבר, אלא עכשיו, כשהעדויות בשטח עוד חיות.
אלי זרחין:
אם תלמידים מקבלים מענה, אז לא משנה איזה - - -
היו"ר זאב אלקין:
שנייה, כולם חווים את העניין הזה, אז אנחנו נקיים ישיבת המשך – משהו כמו עוד שבועיים מהיום פלוס מינוס – זה יכול להיות עשרה ימים, זה יכול להיות כמעט שלושה שבועות – אנחנו נתאם את התאריך בינינו. נבקש ממך ישיבת המשך שבה נדון בכל הסוגיה הזאת של המעריכים – אולי יהיו לנו עוד כמה סוגיות להמשך בעקבות הדיון היום. ולקראת הדיון שם, נבקש ממך או לבוא עם מידע ותשובות בעניין של מעריכים, או לבוא מחוזקת על ידי עוד נציגים של המחלקות הרלוונטיות של משרד החינוך, שייתנו את הדין. ואם יש מפקח שמוכן להתייצב כאן ולהגיד: לא אכפת לי מחוזר של מנכ"ל משרד החינוך, אני לא מאשר בוחנים בשפות אחרות, כי אני חושב שזה לא נכון – אז שיבוא לפה ויגיד את הדברים.
אברהם מיכאלי:
לא, לפה הוא לא יגיע. השאלה היא: מהדיונים של השנה השעברה, עם כל הדברים שהערנו, דיברנו וחששנו שיקרו כמה דברים, השאלה היא למה לא נערך המשרד לכל הדברים האלה כבר משנה שעברה?
רחלה שיפר:
סליחה, אדוני, אנחנו יותר מאשר נערכנו. צריך להסתכל גם על חצי הכוס המלאה.
היו"ר זאב אלקין:
לא, חבר הכנסת מיכאלי שואל בפן של המעריכים.
אברהם מיכאלי:
אני מדבר במבחן התוצאה של המעריכים. שנה שעברה חששנו כבר לדבר הזה, וידענו – הרי הילדים האלה לא עלו ביום האחרון של המבחנים. הילדים האלה עלו במשך שנה. במשך השנה ידעו שהילדים האלה ירצו להיבחן.
היו"ר זאב אלקין:
בתחילת השנה כל הילדים האלה כבר היו בארץ.
רחלה שיפר:
אבל זה לא אומר שאם היינו יותר מחפשים היינו מוצאים. זה שהוא מספר על שלושה בהיסטוריה - - -
היו"ר זאב אלקין:
בבית ספר אחד.
רחלה שיפר:
אבל זה לא מקרי שזה בבית ספר אחד.
היו"ר זאב אלקין:
בסדר, אבל יש.
רחלה שיפר:
אתה לא יכול לעשות פעולות. כי להערכתי הצנועה, על סמך ההיכרות שלי עם הנושא הזה של קליטת עלייה במשך שש שנים, בשיא הגל, הדבר הזה תלוי – וזו הערכה שלי, אני לא עשיתי על זה דוקטורט – בפיזור של התלמידים העולים בבתי הספר. כיוון שהפיזור בבתי הספר הממלכתיים הוא רב ביותר, יש מספר מצומצם של תלמידים עולים בכל בית ספר, מלכתחילה לא הוקמו שם כיתות לעולים ולא נדרשו המורים הספציפיים דוברי השפה שילמדו את התלמידים.
היו"ר זאב אלקין:
לא, רחלה. חזקה על משרד החינוך הישראלי – לפחות עד היום ידעתי. יכול להיות שתשני את השקפתי על משרד החינוך – שמשרד החינוך הישראלי היה מעוניין לקלוט מורים עולים, גם עבור תלמיד ישראלי דובר עברית שהוא לא תלמיד עולה. לכן נקלטו לא מעט מורים עולים במערכת, גם באותם מקומות שלא היו כיתות נפרדות של תלמידים עולים. יש מקצועות שזה קרה יותר – כאן, במשכן הזה, אמנם בוועדה אחרת ובחדר אחר, שמענו ממפמ"רית למתמטיקה שמענו שבלי מורים עולים למתמטיקה בכלל כל מערך ההוראה היה קורס בשנים האחרונות.
רחלה שיפר:
אני לא דיברתי רק על מורים עולים. ממש לא. יכול להיות מורה דובר ספרדית שהוא משנת 74 בארץ. עם כל הכבוד, אני לא קוראת לו עולה. אני לא התכוונתי לזה. כי עולים זה חדשים.
היו"ר זאב אלקין:
אז את רק מחזקת את דבריי. העובדה שבתוך מערכת החינוך הישראלית, בהרבה מאד מקצועות, יש הרבה מאד מורים שהם דוברי שפות זרות – לא משנה אם נקרא להם מורים עולים או לא, מורים עולים הם רק חלק מהקבוצה הזאת – היא עובדה. והם קיימים לא רק בבתי ספר, ששם יש ריכוז תלמידים עולים, המורים האלה, שבנוסף לכל הידע שלהם הם גם יודעים עוד שפה. יש מקצועות שזה יותר מורגש, יש מקצועות שזה פחות מודגש. הנה, הזכיר לך אלי דוגמה רק של ארגון אחד – וזה רק ארגון אחד, לא בפריסה ארצית – שמאגד בתוכו יותר מעשרים מורים לתנ"ך שיודעים שפה רוסית ומלמדים בגרות לתנ"ך בבתי ספר ממלכתיים-דתיים וממלכתיים. וזה רק ארגון אחד שהם מאוגדים בו, ויש עוד.
לכן, עדיין לא אלמן ישראל. מערכת החינוך הישראלית, בשנים הרבות של קליטת עליה במדינת ישראל, זכתה להתברך בכוחות הוראה של אנשים שלא משנה מתי הגיעו ארצה או מאיפה השפה, חלקם גדלו פה בבתים שדיברו שפה נוספת, והם שולטים בעוד שפה מלבד השפה העברית. והסוגיה הזאת של היערכות המשרד כדי לענות על הצורך הזה של המעריכים, היא חשובה, היא סוגיית מפתח. כי אפשר לעשות הכל, לתרגם שאלונים והכל, אבל בסופו של דבר אם לא יהיו מעריכים, תלמידים לא יקבלו את הזכות. ואנחנו צריכים כאן ביחד עם הכוחות של המשרד הרלוונטי לטקס עצה איך עונים על הפער הזה.
אם השנה אתם יכולים להגיד לא ידענו איפה יהיה צורך – תיאורטית לא יכולתם לדעת שבבתי ספר דתיים 140 תלמידים ירצו לענות בשפה הרוסית על תנ"ך. או שכן יכולתם לדעת או שלא, אבל נניח אפשר בפעם הראשונה להגיד שזה נתון שהפתיע אותנו השנה. אבל בשנה הבאה כבר אי אפשר להגיד שזה נתון מפתיע. כי יש סיבות, בעקבות הניסיון של השנה, להיערך לכך שזה לא יקרה. ואם בתחום הזה צריכים לחפש בנרות מעריכים, אז צריכים לחפש. בכל מיני כלים - אפשר להיוועץ במיכאל כהן. אפשר לציין שנזמין אותו לדיון הבא וניוועץ בו גם כאן, לגבי הסוגיה הזאת של המעריכים. אפשר ללכת דרך עוד כל מיני כלים, אבל באותם מקומות שמזוהים פערים גדולים בין הביקוש ליכולתה של המערכת להציע, צריכים מאמץ מיוחד ואנחנו נקיים את הדיון כאן.
לגבי הנושא השני שאלי העלה – הוא דורש התייחסות כבר כעת.
אלי זרחין:
כן, אני מבקש למצוא פתרון לשאלה לאלה שלא יודעים לכתוב.
היו"ר זאב אלקין:
שנייה, אלי. היית ברור לחלוטין. לגבי הנושא השני – כאן אנחנו נשמח לקבל התייחסות כעת, והוא ההצעה שבעקבות הניסיון של המשרד – גם כאן, את זוכרת, הכלל שלנו בחדר הזה הוא לא להמציא את הגלגל מחדש. לא הצענו פה אף פעם שום פתרון שלא היה בשימוש של משרד החינוך בשנים כאלה או אחרות. זה נכון לגבי כל החוזר החדש שגובש בשנה שעברה – כל הדברים שם מתישהו היו בשימוש משרד החינוך. זה נכון גם לגבי ההצעה של אלי. הוא אומר: כמו שבשנה שעברה, כשהתחלתם בקושי - - -
רחלה שיפר:
אבל זה לא אותו דבר, סליחה. סליחה.
היו"ר זאב אלקין:
למה?
רחלה שיפר:
כי הודענו למערכת באחד באפריל, לפני המועד. אין להפריע במהלך בחינות הבגרות בהנחיות חדשות. השנה הזאת רגישה במיוחד בגלל שביתת המורים, בגלל מציאת מעריכים בכל המקצועות כולל לדוברי עברית – אנשים שילמדו עד 11 ביולי ולא יוכלו להקדיש את זמנם לעניין הזה – יהיה לנו איחור. לכן אמרתי מראש שבאוקטובר התוצאות. התוצאות, על פי הסטנדרטים – במאמצים רבים קבעתי והתוויתי שבאחד בספטמבר הכל כבר באוויר. אני אפילו לא יכולה לצפות אותן.
היו"ר זאב אלקין:
אבל האיחור הוא לטובתנו.
רחלה שיפר:
לא. כל הפרעה למערכת – הוצאת חוזר נוסף למנהלים באמצע מועד בחינה - - -
אלי זרחין:
במקצועות מסוימים. רק מקצועות חובה.
רחלה שיפר:
לא משנה. הוא רואה מכתב ממני באמצע מועד – זה משבש שגרת עבודה בנושא של הבגרויות בבתי הספר. אולי לא בכל בית ספר יש להם אותך, שתיקח את העניין הזה ותטפל בזה.
היו"ר זאב אלקין:
למה זה משבש, אני לא מבין, אם זו האופציה הנוספת? הרי אם לא ישתמשו בה אז לא ישתמשו בה. הרי האופציה קיימת. הרי לכאורה היבחנות של התלמידים העולים שעלו ב-י"א וב-י"ב בעל פה, זו אופציה קיימת, זו זכותו של התלמיד. וחייבים לספק לו את האפשרות.
רחלה שיפר:
אבל - - - שצריך בשביל שלושה תלמידים. איך תגייס שם את הבוחנים? סליחה על השאלה.
אלי זרחין:
לא היתה היערכות. לא היתה היערכות לזה כבר השנה.
היו"ר זאב אלקין:
מה זאת אומרת? זו כבר הבחנות בעברית, אז אין לי פה כבר בעיה.
רחלה שיפר:
יש בעיה מאד גדולה.
היו"ר זאב אלקין:
למה? מהי?
רחלה שיפר:
אתה צריך מורה שלא לימד את התלמיד. אתה צריך בזמן הזה – באותו יום יש בחינות לתלמידים לא עולים, נקרא לזה. כך. יש צורך בבוחנים בעל פה לתלמידים לקויי למידה, שמספרם עולה ועולה.
היו"ר זאב אלקין:
אוקי. אז כמו שהמערכת מנסה להתמודד, למה שהיא לא תתמודד גם פה?
רחלה שיפר:
כי היא עוד לא מצאה פתרון לרוב, לעניין הזה.
היו"ר זאב אלקין:
מה זה רוב. יש שני תלמידים, לשניהם מגיעה עזרה מטעם משרד החינוך. מה זה רוב? למה התלמיד ההוא יותר זכאי מהתלמיד הזה?
רחלה שיפר:
לא, זה יחד. אבל כאן גם יש להם תוספת שמחפה על ההיעדרות הזאת של 15 נקודות, תוספת שהם יכולים לקבל.
אילנה ליטבק:
אדוני היושב ראש, אני חושבת שזה איזשהו דפוס, וגם אנחנו רואים את זה בבתי הספר שלנו. גם בתי הספר עצמם, כיוון שההיערכות באמת קשה לבתי הספר, אז הם אומרים: אז לא צריך, אז לא אתן לך שאלון לעולים, אז לא אתן לך שאלון מתורגם. אתה תיקח את הבונוס והכל יהיה בסדר. זאת ההרגשה, כי לבית הספר קשה להיערך. אבל יש כאן חוזר מנכ"ל - - -
רחלה שיפר:
מי את?
אילנה ליטבק:
אילנה ליטבק, משתי"ל, מפרויקט עולים. מה שאלי מציע פה – המספרים שאמרת, אני מניחה שחלק מהם זה גם תלמידים שהם גם בכיתות י"א-י"ב ולא רק בכיתה י'. זאת אומרת: אני לא יודעת כמה היערכות יש, אבל אני מרגישה שיש פה איזושהי גישה של: הבונוס יפתור את הכל. יש להם בונוס, הם כבר מכוסים, הכל בסדר.
רחלה שיפר:
אני שמחה שאת אומרת שאת מרגישה, מפני שאין לזה על מה להתבסס. זה בפירוש לא נכון. כל מה שהושקע בעניין הזה כדי לאפשר את ההקלות, הוא מעל ומעבר למה שנעשה אי פעם בכל עניין שהוא של חריגה בכללי ההיבחנות. של נבחנים בכלל בבחינות בגרות. אם זה קריית שמונה או אם זה אזורים אחרים בגלל אירועים ביטחוניים. אז אני שמחה שהסתייגת ואמרת שאת מרגישה, משום שלדעתי, אין לזה על מה להתבסס, בוודאי לא על גישה, בוודאי לא על יחס, שלא לדבר על כוונה. וסליחה שאני מתפרצת ומגיבה כאן גם באופן רגשי. מפני שדבר כזה אי אפשר לעשות ללא הבנות ושיתוף פעולה, כשכולנו מכוונים לאותו עניין. ואנחנו לא יושבים פה משני עברי השולחן.
היו"ר זאב אלקין:
אנחנו יושבים בשולחן מעוגל.
רחלה שיפר:
אז זה לא משני עברי השולחן, שאתם הרוצים והדורשים והמיטיבים, ואתם הקמתם עמותה או משהו כזה, ומול זה יש משרד ממשלתי שלא אכפת לו מתלמידיו. זה לא נכון. לא בכל מה שנוגע למה שאני מכירה, למה שאני עושה, למאמצים – גם בשעות עובד, גם בחשיבה, בתכנון, בהפקה של כל העניין הזה שנעשה. סליחה. זה מאד פופולארי, אולי, לשבת כאן ולחבוט בפקידי ממשלה. אני מסתייגת מרוח הדברים הזאת, ואני גם טוענת שזה לא מבוסס על עובדות. זה בוודאי. זה הכל.
היו"ר זאב אלקין:
עכשיו לגבי עצם העניין.
רחלה שיפר:
עכשיו לגבי העניין של הכנסת שינויים במהלך מועד – אני יודעת במה זה כרוך. זו לא בעיה. הרי אני מוציאה דף אחד. להגיד: אוקי, כל מי שמתוך הרשימה הזאת לא סופקה לו ההקלה של היבחנות בשפת אם, יכול להיבחן בעל פה. אני יודעת במה זה כרוך בתוך המערכת, שלא לדבר על זה שהבחינות כבר החלו, ואז באמת נלך לבג"ץ על אי שוויוניות לגבי הבחינות שכבר היו. נאמר שבכימיה לא היה לי את כל השפות, ואולי הילד ההוא, אם היתה לו אפשרות להיבחן בעל פה, במקום להשיב בכתב בכימיה, הוא היה מנצל את זה? מה זה משרד החינוך מודיע במהלך המועד על שינוי בתנאי ההיבחנות? זה לא משחק. זה לא כללי משחק. אלה הזדמנויות חד פעמיות מבחינת המערכת. אז זה רק אני מדברת כרגע על כימיה.
אלי זרחין:
השאלה היא, גברת שיפר, למה לא עשית את זה בראשון באפריל?
רחלה שיפר:
או במדעי המחשב. יש פה בעיה של שוויוניות.
היו"ר זאב אלקין:
את זה אני לא מבין. אם בחינה היתה, היא היתה כבר לכולם. איפה כאן בעיית שוויוניות?
רחלה שיפר:
לא, היא היתה לכולם, אבל נאמר שלא יכולתי לספק מעריכים במדעי המחשב בכל השפות. עשה אחד. אז מי שלא היתה לו אפשרות, יגיד: אני יכולתי, עשיתי אותה איכשהו, ואני אקבל עליה 15 נקודות. אבל לו ידעתי שיש בעל פה – יודעים כולם שבעל פה מקבלים מעל 85.
קריאה:
לא נכון.
רחלה שיפר:
אני לא אומרת את זה בדוק סטטיסטית, אלא אני מדברת על זה שבדיעבד הוא יכול לבוא ולומר: לו ידעתי שקיימת אפשרות כזאת, לו משרד החינוך היה מאפשר הזדמנות כזאת, גם אני הייתי בוחר בה ולא מתאמץ.
היו"ר זאב אלקין:
שוב, לא מדברים כאן על כך שלשני תלמידים תהיה אפשרות להיבחן במדעי המחשב ולאחד מהם תהיה היבחנות בעל פה ולשני לא. מה שהציע אלי זה שלאותן בחינות שעדיין לא התקיימו, משרד החינוך יציע לאותם תלמידים שאין להם את האפשרות זכות להיבחן בעל פה. ולכן אני לא רואה פה מקום לטענה של אי שוויוניות. האופציה להיבחן בעל פה קיימת במערכת. לפי החוזר היא קיימת לתלמידי י"א-י"ב. כבר.
אלי זרחין:
לא היתה היערכות לזה השנה. לא היתה היערכות.
היו"ר זאב אלקין:
אני מקווה שהיתה.
רחלה שיפר:
למה?
היו"ר זאב אלקין:
לאופציה של היבחנות בעל פה.
רחלה שיפר:
זה באחריות בית ספר. זה לא קשור אלינו בכלל. לכן אמרתי שזה לא עניין של עוד מטלה על מטה משרד החינוך. זה לא בא בכלל משם. צריך לכתוב שתי שורות, ובתי הספר אחראיים לזה. אבל לבתי הספר יש מצוקה מאד מאד קשה, בכלל, בזמן הזה, בגלל המועד הזה, בגלל השנה הזאת, בגלל כל מה שהם עברו, משום שעליהם למצוא, לגייס, את הבוחנים, לאפשר שזה יתקיים, ואנחנו לא רוצים לבוא לכדי זילות. אנחנו לא רוצים.
היו"ר זאב אלקין:
אבל למה זה זילות?
רחלה שיפר:
אבל זה היה לפני המועד.
היו"ר זאב אלקין:
אתם עשיתם את זה בשנה שעברה והגנתם בחדר הזה – לא בחדר הזה, פיסית, במקום אחר, אבל בוועדה הזאת – הסברתם כמה זה טוב וכמה חשוב, וכמה יותר קל למערכת להיערך דווקא לזה ולא לבחינות בשפת האם וכמה המשרד חשב כאן בצורה יצירתית, שברגע שהוא זיהה בעיה, הוא הלך לכיוון הזה. אני זוכר את כל הדיון. יש לי פה פרוטוקול שלם שאפשר לשים עליו כותרת: בזכות ההיבחנות בעל פה – והתגובה של המשרד.
רחלה שיפר:
אז איך עכשיו הוועדה, שכל כך רצתה בעניין המתורגם וקיימה שעות של דיונים, והובילה, ליוותה, לכדי הקמת כל המערך הזה, איך היא עכשיו אומרת: אוקי, אנחנו חוזרים לאופציה הראשונה?
היו"ר זאב אלקין:
לא, חס וחלילה. הוועדה שעשתה את כל מה שאמרת וליוותה את התהליך הזה, אמרה לכל אורך הדרך משהו מאד בסיסי ופשוט: הוועדה אמרה שהיא מעוניינת לפתוח מספר ערוצים ומספר אופקים, בהתאם להמלצות מקצועיות של המומחים שקיבלנו, שלתלמיד עולה יש כל מיני מסלולי קליטה, ויש כאלה שעדיף להם להיבחן בעל פה בעברית, כי הם מהר מאד משתלטים על שפת הדיבור אבל לא משתלטים על שפת הכתיבה. יש כאלה שעדיף להם להיבחן בשפת האם, כי הם שולטים היטב בכתיבה בשפת האם וכך יותר קל להם, ויש כאלה שעדיף להם כבר להיבחן
בעברית ולקבל את הבונוס. זאת היתה המלצה חד משמעית מכל המחקרים שראינו. גם מהמחקר שמשרד החינוך עמד מאחוריו – אותו מחקר של אילנה שוהמי וחברים – וכמה שיותר ערוצים עונים על המצב המורכב של תלמידים עולים, הקצב וההקשרים השונים של קליטה. ובדרך הזאת הלכנו. לכן ביקשנו מהמשרד גם לשמור את האפשרות של הבונוס והיבחנות רגילה - הרי לא ביקשנו לבטל את זה – גם לתת אופציה של היבחנות בעל פה בעברית, וגם לתת את האופציה של היבחנות בשפת האם. את שלושת הדברים. החליט המשרד משיקולים שלו, לאחר דין ודברים שהיו, לחסום את אופציית ההיבחנות בעל פה רק ל-י"א-י"ב, לא לאפשר אותה לכיתה י'. זה ההבדל היחיד. היה לנו כאן דיון על זה.
רחלה שיפר:
זה רק ל-י'?
היו"ר זאב אלקין:
ההבדל היחידי הוא רק לגבי אלה שעלו בכיתה י', כי אלה שעלו בכיתה י"א או בכיתה י"ב, יש להם גם ככה זכות להיבחנות בעל פה לפי החוזר.
רחלה שיפר:
והיום איפה הם? באיזו כיתה?
היו"ר זאב אלקין:
היום הם או ב-י' או ב-י"א או ב-י"ב.
אלי זרחין:
זאת שאלה טובה. היום הם ב-י"א או ב-י"ב, אבל החוזר אומר שהזכות להיבחן בעל פה היא רק לאלה שעלו בכיתה י"א.
היו"ר זאב אלקין:
כן, שזה נמדד כשנת העלייה.
אלי זרחין:
ספרות, תנ"ך, היסטוריה אזרחות, חוץ מלשון, אפשר להיבחן בעל פה למי שעלה ארצה מכיתה י"א. אלה שעלו מ-י', פסלתם אותם כי אמרתם שזה יותר מדי כסף.
היו"ר זאב אלקין:
לא, הטיעון לא היה כספי. הטיעון היה חינוכי.
אלי זרחין:
לא, הטיעון היה כספי.
קריאה:
ולשון, אמרת, גם?
אלי זרחין:
לא. לשון אי אפשר לעשות בעל פה, לכן פשוט הוציאו אותו החוצה.
רחלה שיפר:
ספרות, תנ"ך, אזרחות והיסטוריה? אלה שעלו ב-י'?
אלי זרחין:
לא, אלה שעלו ב-י"א.
היו"ר זאב אלקין:
לא, אלי, אתה מבלבל את רחלה. היא שואלת איפה הבעיה, לא למי מותר. למי אסור.
אלי זרחין:
לאלה שעלו ב-י'. הם לא יכולים. ובשבילם אנחנו מחפשים פתרון, רק בשבילם.
היו"ר זאב אלקין:
הטענה שעולה כאן בשולחן היא כזאת, רחלה. אני אנסה לסכם את הבקשה שלנו: בארבעה מקצועות שהוזכרו כרגע יש תלמידים, והם הרוב, שיש להם אפשרות להיבחן בעל פה, גם ככה, לפי החוזר. והם אלה שעלו ארצה או בכיתה י"א או בכיתה י"ב. יש קבוצה קטנה של תלמידים שעלו בכיתה י', ולכן לפי חוזר הם לא יכולים להיבחן בעל פה. הם קיוו להיבחן בשפת אם, לא יכולים לעשות את זה בגלל שלא נמצאו מעריכים – באותם הקשרים. זה גם לא בכל השפות. הנה, אני רואה שבספרות לבית הספר הממלכתי-דתי יש מעריך בשפה הרוסית, לדוגמה, ולעומת זאת בבית ספר ממלכתי אין. אז יש פה גם חלוקה למגזרים. אז יש קבוצה לא גדולה של תלמידים, שלתלמידים האלה, מה שאנחנו מבקשים מהמשרד לעשות זה בדיוק מה שהוא עשה בשנה שעברה, ושהוא גם היה גאה מאד בכך. הוא בא לשולחן הזה ואמר: זיהינו שיש בעיה, שאנחנו לא מספיקים להיערך בזמן עם המענה - - -
רחלה שיפר:
אני אמרתי גם אז שאני חושבת שזה הפתרון הכי טוב, ולדעתי עוד יחזרו לזה ביום מן הימים.
היו"ר זאב אלקין:
לא, זה קיים. לא צריכים לחזור לזה.
רחלה שיפר:
בלי העניין של המתורגם. נראה. צריך לראות את הממצאים. צריך לראות אם זה אכן עזר, מה ההישגים.
היו"ר זאב אלקין:
רחלה, אנחנו נהיה הראשונים שנברך על זה אם המשרד יפתח את המסלול הזה של בחינה בעל פה לא רק ל-י"א-י"ב אלא גם לתלמידי כיתה י' מראש.
רחלה שיפר:
זה לא לתלמידי י', זה למי שעלה ב-י'.
היו"ר זאב אלקין:
לתלמידים שעלו ב-י'. כן. ואז בא גואל לישראל ומראש יש את כל שלושת הערוצים וגמרנו. אנחנו הצענו את זה. הצענו אז, בזמנו, שהכל יהיה אותו דבר. בא המשרד בזמנו ואמר: לא, אתם מבקשים כבר יותר מדי. זכות להיבחן בעל פה לאלה שעלו בכיתה י' זה הקלה יותר מדי גדולה, לא ניתן, ניתן רק מ-י"א.
רחלה שיפר:
כי זה שלוש שנים.
היו"ר זאב אלקין:
זה פחות משלוש בדרך כלל.
רחלה שיפר:
אם הוא מתחיל בזה והוא צריך לסיים - - -
היו"ר זאב אלקין:
מי שעלה בכיתה י' בדרך כלל מתחיל עם הרבה מאד בחינות כבר בסוף י"א, לכן זה לא שלוש שנים, זה מקסימום שנתיים. לגבי חלק מהתלמידים זה אף פחות מכך, כי הם עלו במהלך השנה.
רחלה שיפר:
טוב. אני אעביר את זה לממונים עלי.
היו"ר זאב אלקין:
עכשיו, זאת בקשה נמרצת שלנו, אנחנו נבקש ממך תשובה. כמובן, אי אפשר לעשות את זה למקצועות שכבר היו מבחנים, אלא אפשר לעשות את זה רק למקצועות שעוד לא היו מבחנים. זה לא דורש היערכויות מיוחדות, כי במילא המערכת היתה צריכה להיערך עבור חלק מהתלמידים לאופציה הזאת, זה רק אומר: לתת לעוד מספרים – בכל בית ספר יהיו מספרים בודדים, לכן זה לא ישנה את ההיערכות – לתת לעוד קבוצה קטנה של תלמידים אפשרות להצטרף למסלול שגם ככה היה קיים. זה הכל, לאור הסיטואציה הזאת, של העדר מעריכים.
רחלה שיפר:
לא, יש כאן אמירה מאד משמעותית למערכת. זה שינוי כללי.
היו"ר זאב אלקין:
אנחנו בנושא הזה נבקש ממך תשובה בכתב עוד לפני הדיון שיהיה פה בעוד שבועיים.
רחלה שיפר:
אני צריכה לקבל תשובה מהממונים עלי.
היו"ר זאב אלקין:
בסדר גמור, אבל אני מניח שבשביל זה לא צריך שבועיים או שלושה, אפשר לעשות את זה תוך יומיים או שלושה. באת לכנסת כנציגת המשרד, שמעת כאן, מעבר לשאלות שהן לטווח ארוך שאלה שהיא בטווח מיידי. והרי את יודעת שרצינו לקיים את הישיבה קודם.
רחלה שיפר:
שבוע דחיתי.
היו"ר זאב אלקין:
בסדר, הנה.
רחלה שיפר:
אני בן אדם.
היו"ר זאב אלקין:
בסדר גמור. אנחנו מקבלים את זה ומעריכים את זה ולכן הלכנו בעקבות הבקשה שלך. עכשיו יש לנו בקשה לכיוון השני, שתנסו, כמה שיותר מהר, בלי לחכות להמשך הישיבה כאן, להוציא לנו תשובה בכתב לגבי ההצעה הזאת.
אלי זרחין:
אדוני היושב ראש, אבל חשוב שוב לציין לפרוטוקול – למרות שאולי לא מקובל בחדר זה – שלי קשה לראות משרד כמשהו כולל, משהו אחד. יש אגף בחינות, יש אגף תלמידים עולים. שני אגפים שעבדו מול בתי ספר כל הזמן, עשו עבודה מקצועית מאד טובה. נכון שיש תוצאה סופית שהיא לא תמיד מה שרצינו - - - כל דבר, שהיא תלויה גם באגפים אחרים ובאנשים אחרים. אבל חשוב לציין שלפחות האנשים שיושבים כאן מייצגים את שני האגפים, שעשו עבודה מעולה. עבודה שקשה להאמין שכל זה יקרה. צריך לציין את זה.
היו"ר זאב אלקין:
זה ברור. אנחנו עוד לא מסכמים את הדיון, אבל אמרנו את זה בפתיחה.
אלי זרחין:
תשאלי את אירית כמה פניות אישיות היא קיבלה. אלף, אלפיים.
רחלה שיפר:
אלף, אלפיים?
אירית חן:
יותר. המון. המון.
היו"ר זאב אלקין:
זה מעיד על כך שהלכתם לכיוון הנכון, רחלה. המספר של הפניות וההתעניינות הגדולה בקרב התלמידים וההורים באופציות האלה, מעידה על כך שהמשרד הרגיש נכון את הצורך הזה
לשנות את כללי התאמת הבגרויות והוביל את התהליך הזה – כי כמו שאמרת, בצדק, אנחנו לא הובלנו אותו אלא רק ליווינו את המשרד בתהליך שהוא יזם – ובסופו של דבר זה שיש הרבה התעניינות ואקשן, בקשות ובירורים סביב העניין הזה, אומר שאתם צדקתם. שזיהיתם נכון גם את הבעיות, גם את הביקושים, גם את הערוצים שבהם תלמידים מעוניינים – גם רואים את זה לפי המספרים שאת מדווחת.
רחלה שיפר:
זה הרבה? המספרים כל כך מרשימים?
היו"ר זאב אלקין:
יחסית למספר תלמידים עולים שיש במערכת, שעונים לקריטריונים האלה, בוודאי שכן. אני לא צריך לספר לאירית כמה תלמידים, שעונים להגדרה הזאת של תלמידים עולים חדשים, יש לנו בסך הכל. זה די מתקרב לכמעט 100%.
אירית חן:
יש לנו 3480. עולים חדשים שעלו לאחר י'.
רחלה שיפר:
זה מחצית.
היו"ר זאב אלקין:
נו, זה הרבה מאד.
אלי זרחין:
זה מעניין, שמ-3480 רק 1400 ביקשו שינויים. גם זה אומר משהו למשרד.
היו"ר זאב אלקין:
זה נתון מעניין. יש תלמידים שלא רצו.
אירית חן:
נכון, הרבה תלמידים לא רצו להיבחן בשפת האם.
היו"ר זאב אלקין:
לא נגענו בשאלה מה היתה המדיניות של בתי הספר.
אלי זרחין:
צריך להגיד את זה.
היו"ר זאב אלקין:
אלי, לא נגענו בשאלה מה היתה המדיניות של בתי הספר, עד כמה התלמידים היו מודעים. כל זה זה זמן.
אלי זרחין:
אני מאמין שבית ספר שקיבל, הלך לתלמידים ושאל. קשה לי להאמין שבית ספר הסתיר את זה מהתלמידים. לי קשה להאמין בזה, כי האינטרס של בית הספר הוא שתלמיד שיודע, ייתן את הידע שלו וייבחן. קשה לי להאמין שבית ספר קיבל את החוזר והסתיר את זה מהתלמידים.
ג'ניה פוקשנסקי:
אני מייצגת פה את עמותת "גשר חינוכי", והייתי רוצה להתייחס לסוגיה של תושבים חוזרים, שזה באמת בהתאם לדברים שאלי העלה. יש לנו בפרויקט שלנו תלמידה שמוגדרת כתושבת חוזרת. המשפחה שלה עלתה לארץ לפני שמונה שנים, היא היתה – לפי הנתונים של משרד החינוך – בכיתות א'-ב' בישראל, למדה איכשהו במערכת החינוך, אחר כך חזרה לאוקראינה, עכשיו הגיעה בכיתה י"א. היא נמצאת שמונה חודשים בארץ, רמת העברית שלה בסיסית לחלוטין, היא סך הכל, על פי חוזר מנכ"ל, זכאית להיבחן כמו עולה ותיקה, שזה משהו כמו עשר שנים בארץ. אין לה שום סיבה לקבל איזשהו שאלון ברוסית, אבל למרות כל המאמצים שלנו, מאמצים של בית הספר, התערבות מאד מסיבית של מפקחת העולים, לא הצלחנו להשיג לה שאלון ברוסית, במתמטיקה – לא מדובר על מקצועות עתירי מלל, שבהם היא בכלל לא מסוגלת להיבחן – ויש איזושהי מדיניות כוללת כלפי תושבים חוזרים, שהם כביכול שווי ערך לעולים ותיקים.
היו"ר זאב אלקין:
למה? לפי חוזר מנכ"ל, תושבים חוזרים שהגיעו בכיתה י' הם עולים חדשים.
ג'ניה פוקשנסקי:
לא, היא הגיעה ב-י"א. לפי חוזר מנכ"ל מי שחזר - - -
אירית חן:
אבל היא למדה בכיתות א'-ב'. בכיתות היסוד היא רכשה את הקריאה והכתיבה. אי אפשר להתעלם מזה.
ג'ני פוקשנסקי:
אז היא לא רכשה.
אירית חן:
כשדיברנו על הנושא של עולה חדש – זה מי שלא למד.
היו"ר זאב אלקין:
נכון, והיא למדה.
ג'ניה פוקשנסקי:
כן, היא למדה. היא למדה בכיתות א'-ב', אמנם, ושכחה הכל, כמובן, תוך שמונה שנים שהיתה בחו"ל.
היו"ר זאב אלקין:
לא משנה. מבחינה זאת משרד החינוך הוא בסדר גמור.
ג'ניה פוקשנסקי:
מבחינה זאת משרד החינוך הוא בסדר גמור, סך הכל ילדה שלא יודעת לקרוא ולכתוב, לא זכאית לקבל שום הקלות, ובעצם אין לה שום אפשרות להיבחן, אפילו במתמטיקה.
היו"ר זאב אלקין:
לא, זה לא נכון שהיא לא זכאית לשום הקלות, כי תלמידים עולים ותיקים זכאים להקלות.
ג'ניה פוקשנסקי:
היא זכאית להקלות שלא מתאימות לה.
היו"ר זאב אלקין:
עכשיו, אני גם אגיד לך שמי שיזם את הסעיף הזה של תושבים חוזרים, היה בזמנו משרד החינוך.
ג'ניה פוקשנסקי:
בסדר, אבל יכול להיות שגם בסעיף הזה – קודם כל, טוב מאד שיש אותו בכלל, שיש איזושהי התייחסות. אבל יכול להיות שההקלות שהתושבים החוזרים מקבלים לא לגמרי מתאימות למצב שבו הם נמצאים. השאלה היא אם יש אפשרות לאשר פה איזושהי גמישות.
אירית חן:
אפשר לפנות לוועדת חריגים.
היו"ר זאב אלקין:
יש כללי משחק מאד ברורים, ויש ועדת חריגים במשרד החינוך, שבדיוק נועדה לטפל בכל המקרים שחוזר מנכ"ל לא נותן להם מענה.
ג'ניה פוקשנסקי:
זה בעצם לוועדת חריגים, אתם אומרים.
היו"ר זאב אלקין:
נכון. עכשיו, לגבי עצם השאלה האם לתושבים חוזרים, כמו שזה מנוסח בחוזר, האם זה טוב או רע או ראוי לתקן את זה, אני מציע לא לפתוח את זה עכשיו, כי את הדיון העקרוני של הלקחים, המסקנות וההערכה של חוזר מנכ"ל, אני מציע שנקיים כמו שאמרנו אחרי פגרת הסתיו. כי אז השאלה הזאת תעלה. זאת שנה ראשונה שבה חוזר מנכ"ל ייושם במלואו. יהיה לנו גם עוד נתון מעניין, וזה תוצאות בחינות בגרות של השנה שעברה, שאז חוזר מנכ"ל יושם חלקית, אבל יהיו כבר תוצאות סטטיסטיות, כולל על תלמידים עולים, עד אז – נכון? זה הרי יגיע – ונוכל, יחד עם כל הנתונים האלה, עם כל הנתונים המדויקים של כמה השתמשו בזכות ולמה, נוכל לראות את התמונה המלאה ולחשוב על תיקונים כאלה או אחרים בחוזר. המטרה של הישיבה הזאת זה לא לתקן את החוזר הקיים. המטרה של הישיבה הזאת היא לשאול עד כמה החוזר מיושם בשטח, מהם המחסומים שאנחנו צריכים להתגבר עליהם כדי להגיע ליישומו המלא, כדי שהוא ייתן את המענה. ואנחנו התכנסנו לצורך זה כרגע. לא לדיון עקרוני חזרה לתוך תוכן החוזר.
ג'ני פוקשנסקי:
- - - ולהביא את הקול הזה מהשטח.
היו"ר זאב אלקין:
אוקי. ואנחנו כאן נגענו בינתיים בשתי בעיות. בעיית מעריכים בשפות השונות – שברור שלא ניתן לפתור אותה כבר לבחינות הבגרות השנה, אבל כדאי כבר עכשיו לקיים דיון רציני בנושא מה ניתן לעשות כדי לשפר את זה לקראת השנה הבאה, והצעה פרקטית שאמרה לנו רחלה שהיא לוקחת את זה לחשיבה, הביתה, כולל גם הממונים עליה, להשתמש בניסיון שצבר משרד החינוך בשנה שעברה לפתרון הזה, של לתת לעוד קבוצה קטנה של תלמידים שנפלו בין הכיסאות אפשרות, באופן חריג, להיבחן בעל פה באותם מקצועות שזה יכול להיות עדיין רלוונטי מבחינת לוח הזמנים של הבחינות. ואנחנו על זה נקבל תשובה.
רחלה שיפר:
אני רק רוצה להעיר שהעניין המרכזי הוא שבשנה שעברה הכללים שונו בשל אילוצים שונים, טרם תחילתו של המועד. הסיטואציה עכשיו – זה לשנות.
אלי זרחין:
אבל השנה הם לא שונו בגלל שאת לא הוצאת חוזר. סליחה, אבל זאת היתה אחריות שלך, גם השנה. סליחה, גברת רחלה, זה לא הוגן. כי הנתונים של השנה היו בדיוק אותם נתונים של השנה שעברה. את ידעת באחד באפריל שאין לך מעריכים. ואם רצית, היית יכולה באחד באפריל להוציא אותו חוזר. את ידעת באחד באפריל שאין לך מעריכים.
רחלה שיפר:
פעלתי בהתאם להחלטות ולחוזר שפורסם. החוזר שפורסם נגע במי שעלה ב-י"א או ב-י"ב, ואני פעלתי בהתאם.
היו"ר זאב אלקין:
לא, אבל גם בשנה - - -
אלי זרחין:
אבל בשנה שעברה את אפשרת לאלה שעלו ב-י'.
רחלה שיפר:
כן, לכל הקבוצה, כי לא היה לנו,לחלוטין - -
אלי זרחין:
והשנה, באחד באפריל, גם ידעת את זה. זה אותו דבר.
רחלה שיפר:
נכון.
אלי זרחין:
את פשוט לא הוצאת חוזר השנה. היית יכולה גם השנה להוציא.
רחלה שיפר:
סליחה, הוצאנו – לא, אני לא פועלת ככה, אני לא עושה מעקפים. התפרסם חוזר מנכ"ל, פעלנו בהתאם לחוזר המנכ"ל. חוזר המנכ"ל שימר את אופציית ההיבחנות בעל פה לאלה שעלו ב-י"א או ב-י"ב ולא ב-י'. עכשיו רוצים באמצע המועד להכניס את זה.
אלי זרחין:
את לא הבנת אותי.
היו"ר זאב אלקין:
שנייה, רחלה, קודם כל גם בשנה שעברה היה חוזר מנכ"ל, ובסוף המשרד הגיע למסקנה שהוא לא מסוגל לקיים אותו ככתבו וכלשונו בגלל אילוצים טכניים, והציע הטבה אלטרנטיבית לאותה קבוצה מסוימת של תלמידים.
אלי זרחין:
אותם אילוצים היום ישנם.
היו"ר זאב אלקין:
ויוצא שלגבי חלק מהמקצועות, לגבי חלק מהשפות, לגבי חלק מן התלמידים, האילוץ נוצר גם השנה, בגלל קושי אחר. לא בגלל הקושי לתרגם שאלון, אלא בגלל קושי למצוא מעריכים. החשש מתביעה משפטית שהבאת כרגע, בעיני משחק בדיוק לכיוון הנגדי. כי יכול לבוא תלמיד היום, ולהגיד: היתה לי את הזכות על פי חוזר מנכ"ל - - -
אלי זרחין:
והמשרד לקח אותה ממני.
היו"ר זאב אלקין:
שנייה, אני מדבר, אלי.
רחלה שיפר:
המשרד לא לקח, כי המשרד - - -
אלי זרחין:
לא, המשרד - - -
היו"ר זאב אלקין:
אלי, היחיד שיש לו כאן זכות, יש לו אפשרות, להיכנס לתוך זכות הדיבור בלי לבקש רשות, זה חבר הכנסת מיכאלי, מתוקף הזכות שניתנה בכנסת לחברי כנסת. כל האחרים מבקשים זכות דיבור.
אלי זרחין:
סליחה, אני מצטער.
היו"ר זאב אלקין:
שוב - יכול לבוא היום תלמיד, רחלה – אני מציע שתיקחו את זה בחשבון – ולפנות לערכאות משפטיות עם טענה מאד פשוטה: היתה לי הזכות, לפי החוזר, להיבחן בשפת אם, הגשתי בזמן את כל הבקשות שלי, המשרד היה צריך, לפי תפקידו של המשרד, לחפש מעריכים. אני יכול להוכיח לבית המשפט שהמשרד לא עשה את המוטל עליו בחיפוש מעריכים אלא להפך, הכשיל – ילך לזרחין אותו תלמיד או אותם הורים או אותה עמותה - - -
אלי זרחין:
אנחנו נביא מאה מעריכים לבית המשפט.
היו"ר זאב אלקין:
אותה עמותה שרוצה לעשות את זה. אלי אפילו אמר שהם מתכוונים לעשות בג"ץ כזה, יביאו אנשים שמתאימים לכל הקריטריונים, יביאו הוכחות מהעדויות שהם נחסמו על ידי משרד החינוך מלהגיש את עצמם כמעריכים, ואז כפועל יוצא מזה נפגעה זכותו של התלמיד שאחרת יכלה להתממש, ולכן דווקא אם תלכו לקראת התלמידים האלה ותאפשרו להם במציאות החריגה הזאת אלטרנטיבה, אני חושב שהסיכון המשפטי יקטן ולא יגדל, כי תעשו את זה רק לגבי הבחינות שעוד לא התקיימו ואז לא הופרה כאן זכות השוויון. מצד שני, דווקא המשרד, כלפי אותם התלמידים – באופן טבעי לוקח למשרד החינוך להיערך ולמצוא מעריכים, וזה ברור היה. גם לי היה ברור מראש שזה לא סיפור של שנה אחת, כי מערכת צריכה לכוונן את עצמה מחדש לצורך שעוד לא היה, וזה לוקח זמן. ולא כולם אוהבים את זה בתוך המערכת, לכן לא הופתעתי לגמרי מהסיפור של אלי. שמענו את זה כאן בדיונים. באו אנשים, באו מנהלי בתי ספר, באו אנשי מערכת החינוך. כמו שבאו מומחים ואמרו: צריך בשפת אם, ככה באו אחרים ואמרו: לא צריך בשפת אם. הנה, אלי היה בין השאר מאלה שאמרו – והוא צודק, הוא העיד על זה גם היום – שהוא התנגד לשפת אם. אבל היו אחרים שתמכו בזה מאד מבחינה מקצועית, ולכן אתם הלכתם למסלול הזה ואנחנו תמכנו בכם להליכה למסלול הזה. ובמצב הקיים יכולנו לקחת מראש את האפשרות שבשטח יימצאו אנשים שישימו פה רגליים ושם רגליים. זה טבעי. זה טבעי למערכת כל כך גדולה. אתם הצטיינתם בשנה שעברה, שידעתם להגיב מהר על הסיטואציה שנוצרה, כשהבנתם שיש קשיים טכניים, שלא ניתן כבר לפתור אותם, והצעתם אלטרנטיבה, ואז גם ההורים והתלמידים ידעו להעריך את זה ולא באו בטענות למשרד החינוך, למה המשרד לא קיים את החוזר של עצמו. הרי גם בשנה שעברה יכלה להיות תביעה משפטית. יש חוזר מנכ"ל והוא לא קויים.
רחלה שיפר:
זו הקלה גדולה.
אירית חן:
שנה שעברה – החוזר היה בהתניה.
היו"ר זאב אלקין:
לא שאלונים. שאלונים לא היו בהתניה.
אירית חן:
השאלונים קיימים.
היו"ר זאב אלקין:
בשנה שעברה הם לא היו. אני אומר: בשנה שעברה היתה אופציה לתביעה משפטית על כך שלפי חוזר מנכ"ל היו צריכים להיות שאלונים מתורגמים והם לא היו, וההורים ידעו להעריך את המאמצים שלכם לפתרון מהיר של אלטרנטיבה ולתת היבחנות בעל פה, שאגב, היתה חידוש רק לגבי קבוצה קטנה. רוב התלמידים גם ככה זה היה להם. אז כל מה שמבקשים שגם השנה תבחנו את זה מהר, כל עוד שאפשר לתקן, ודווקא בשנה כמו השנה הזאת, אגב - - -
אירית חן:
גם התרגום מותנה. התרגום וההערכה, שני הדברים מותנים.
רחלה שיפר:
בוודאי שזה מותנה, וגם הלשכה המשפטית שלנו מעורבת בזה, אבל אני לא רוצה לפתוח את זה.
אלי זרחין:
כתוב שם. תרגום מותנה במספר התלמידים – ו-340 תלמידים זה מספר – והיבחנות בשפת האם מותנית במעריכים. וכאן אנחנו אומרים לך: יש מעריכים בשטח שהמשרד לא מצא אותם.
היו"ר זאב אלקין:
אלי, אלי, אנחנו חוזרים כאן לאותה סוגיה. אני חושב שהדברים ברורים.
רחלה שיפר:
וגם הלשכה המשפטית של משרד החינוך מעורבת, אני מקבלת את מה שאמרת אבל אני לא אגיב על זה, כי אני לא משפטנית. למרות שיש לי מה.
היו"ר זאב אלקין:
אוקי. אז אני חושב שהדברים הם ברורים, ואנחנו מצפים מכם לתשובה בכתב בימים הקרובים לגבי הבקשה הספציפית הזאת.
יש עוד סוגיה שרצינו לגעת בה, ואני מציע שרעיה, תציגי אותה. כבר רצית להציג אותה ומנעתי ממך, עכשיו הגיע הזמן, וזה הסוגיה של נבחני משנה ואקסטרנים, כאשר אני מזכיר לכולנו שלפי החוזר נקבע כלל שנבחן משנה, שהתחיל להיבחן כבר לפי הכללים הישנים, נשאר תקוע עם הכללים הישנים גם להמשך – לא אהבנו את זה, אבל זה מה שכתוב בחוזר – ולעומת זאת צוין בחוזר מנכ"ל שתלמיד אקסטרני ייבחן לפי הכללים החדשים, הכל בהתאם לשהות שלו בארץ ולשאלה אם הוא נכנס להגדרה של תלמיד עולה או תלמיד ותיק. זה מה שאומר החוזר. אז לרעיה היו מספר שאלות לגבי הביצוע של הסעיף הזה לתלמידים אקסטרניים, אני מציע שתציגי, לא את המקרים הפרטניים, אלא את הבעיות.
אירית חן:
רק להעיר משהו לפני שרעיה תציג, כי נבחן אקסטרני, - - - כשל נבחן אינטרני באותו מעמד. אם הוא לא עונה על קריטריון של אינטרני, אז הוא לא יקבל את זה.
היו"ר זאב אלקין:
מה זאת אומרת? תסבירי לי מה הטענה.
אירית חן:
נניח שהתלמיד הזה למד במערכת החינוך בהתחלה, וכשהוא למד אז התנאים לא חלו עליו. הוא פתח תיק אקסטרני כשהתנאים הקודמים חלו עליו, זה לא ישתנה פתאום. זה ישתנה רק אם הוא פותח את התיק האקסטרני לאחר החוזר.
רעיה ריגר:
נכון, נכון.
אירית חן:
כמו שלתלמיד במערכת החוזר הזה לא חל רטרו-אקטיבית.
היו"ר זאב אלקין:
אבל סליחה, סליחה. תלמיד עולה שהתחיל להיבחן, נניח, ב-י"א לפני שנתיים, לפי הכללים הישנים, כשהוא הגיע להיבחן ב-י"ב בשנה שעברה, הוא כבר נבחן על פי כללים חדשים, נכון? הם חלו עליו תוך כדי תנועה.
אירית חן:
נכון.
היו"ר זאב אלקין:
אז לכאורה אותו דבר היה צריך לקרות לתלמיד אקסטרני, לפי מה שאת אומרת.
רעיה ריגר:
לא, לא. היא מדברת על - - -
היו"ר זאב אלקין:
שנייה, רעיה, כרגע היא מדברת, תכף תקבלי את זכות הדיבור. כן.
אירית חן:
אבל פה מדברים על מתי הוא נכנס למערכת.
היו"ר זאב אלקין:
לא, זה כתוב רק במבחני משנה. זה לא כתוב בחוזר לנבחן אקסטרני.
רעיה ריגר:
אבל כתוב שאקסטרני הוא כמו משנה.
היו"ר זאב אלקין:
לא, לא כתוב שהוא כמו משנה. אני אצטט מתוך החוזר: "נבחני משנה בוגרים, נבחנים אשר סיימו 12 שנות לימוד ונבחנו בבחינת בגרות אחת לפחות. נבחנים אלה – משנה בוגרים – ימשיכו להיבחן עד תום הזכאות לזכויות עולה, כפי שנקבע להם במהלך לימודיהם בחטיבה עליונה". זאת אומרת, שהם גוררים את זה אתם. זה נבחני משנה בוגרים.
לעומת זאת, "נבחן אקסטרני – מי שמלאו לו 16 שנים לפחות ואינו לומד במערכת החינוך האינטרנית, ופתח תיק נבחן אקסטרני. נבחן אקסטרני עולה תנאי היבחנותו הם כשל נבחן אינטרני באותו מעמד".
רחלה שיפר:
נכון. בדיוק. זה כמו המשנה.
זה בדיוק זה. אנשים מאד מבלבלים. תלמיד בית ספר הוא אינטרני וגם תלמיד שסיים 12 שנות לימוד הוא אינטרני. הוא נשאר כל חייו אינטרני. הוא קשור בטבורו לבית ספרו. ועכשיו, הפסקה הזו, זאת שקראת, זה בדיוק זה. הוא נקרא אינטרני. אקסטרני זה מי שגדע את חבל הטבור שלו מול בית הספר וציין זאת על ידי פתיחת תיק נבחן אקסטרני. זה אקט שעולה כסף וזורקים אותו מהמצבת. קראו לזה משנה כי פעם היו עושים את הבחינות פעם שניה. אני קוראת לזה אינטרני בוגר. כיוון שהכללים החדשים לא חלים עליו אם, כשהוא היה בבית ספר, יוצא מכאן שגם האקסטרני.
אירית חן:
כן. שאי אפשר להתייחס לאקסטרני, הוא זהה לאינטרני. אבל מאד חשוב להתייחס לנושא של פתיחת תיק הנבחן.
היו"ר זאב אלקין:
יש שתי תלמידים, שניהם למדו לפני לא משנה מתי. סיימו אותה ולא התחילו להיבחן, והיום הם רוצים לחזור ולעשות בחינת בגרות. תלמיד אחד הלך ופתח לעצמו תיק של נבחן אקסטרני לפני שנה וחצי, כאשר היו רק הכללים הישנים. הוא ייבחן לפי הכללים הישנים. התלמיד השני הגיע למסקנה הזאת שנה יותר מאוחר. לפי מה שאירית אומרת תלמיד כזה ייבחן לפי הכללים החדשים.
אלי זרחין:
לא, היא אמרה אם הוא עשה לפחות בחינת בגרות אחת.
היו"ר זאב אלקין:
אם לא עשה
אירית חן:
לפי הכללים של היום. הוא נכנס עכשיו למערכת.
רעיה ריגר:
כשפותחים תיק היום והוא שש שנים בארץ, ופותח את התיק, ואומרים לו: יש לך זכות, אתה מתחיל ללמוד בקריטריונים של עולים. אחרי חודש וחצי הוא פותח את השאלות.
אירית חן:
אולי עולה ותיק?
רחלה שיפר:
כי הוא יותר משש שנים בארץ.
רעיה ריגר:
בספטמבר אומרים שיש לו זכות ללמוד לפי חוזר מנכל.
רחלה שיפר:
כי אמרת שהוא עולה לפני שש שנים.
אירית חן:
זאת שאלה ספציפית.
רחלה שיפר:
המון – כמה?
רעיה ריגר:
אנחנו רוצים לדעת בדיוק מה הקריטריונים ומה עושים?
היו"ר זאב אלקין:
כתוב
רעיה ריגר:
אבל אם לא, זה לפי קריטריונים ולא נותנים, אחרי חודש וחצי.
היו"ר זאב אלקין:
והיום פותח את התיק, הוא צריך לקבל
רחלה שיפר:
תלוי מתי הוא עלה לארץ.
מיכאלי
יש כללים חדשים, והיא אומרת
היו"ר זאב אלקין:
תלמיד שלא עשה בזמנו – מגיעות לו זכויות של עולה
רחלה שיפר:
נכון. אז זה עולה ותיק, כנראה.
היו"ר זאב אלקין:
ההצעה
מיכאלי
רחלה שיפר:
יש פיקוח על האקסטרנים אצלנו. דוד הלוי.
היו"ר זאב אלקין:
תפני את זה עם העתק לרחלה ואלינו, לוועדה,
רעיה ריגר:
אנחנו רוצים לדעת בדיוק – אולי אפשר לקבל מסמך ולספר לילדים ולצעירים מה זה אומר עולה ותיק ואקסטרני.
לא, לא. מהתחלה היה כך שלצעירים, בגיל בית הספר, ואין להם בגרות ולא עשו בחינות בגרות בכלל, פותחים את התיקים ואומרים שיש להם זכות.
אבל בחוזר מנכל כתוב שכן מגיע.
רעיה ריגר:
הוא פתח את התיק לפי חוזר מנכל, אחרי חודש וחצי אומרים: לא.
היו"ר זאב אלקין:
מה שאני מציע שתפני עם כל המקרים האלה לאותו מפקח עם העתק לרחלה והעתק אלינו, והיות ואנחנו נהיה בהעתקים גם נקבל את התשובה.
אלי זרחין:
אני חושב שאנחנו – לגבי השאלה של פרויקט תלמידים אקסטרניים. כשתלמיד פותח תיק אקסטרני זה אחד הדברים שהוא - תלמיד אקסטרני עד אותו תאריך צריך להגיע למשרד
דיון בין אלקין לרחלה
רעיה ריגר:
לא מקבלים שם שום דבר.
רחלה שיפר:
- -
היו"ר זאב אלקין:
והמפקח הזה דואג להעביר.
רחלה שיפר:
הוא יענה לה גם: גברתי, שהתלמיד האקסטרני יפנה אלי.
היו"ר זאב אלקין:
הבקשה היא שכל תלמיד כזה יפנה בכתב למפקח עם העתק לוועדה.
תודה רבה. נקיים כאן ישיבת המשך.
הישיבה ננעלה בשעה: 13:50