פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 432
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
מיום שלישי, כ"ט באייר התשס"ח, ( 03 ביוני 2008), שעה: 14:00
סדר היום: מתמטיקה – ישיבת המשך בהשתתפות מנכ"לית משרד החינוך שלומית עמיחי
נכחו:
חברי הוועדה:
זאב אלקין – מ"מ היו"ר
זבולון אורלב
מוזמנים:
שלומית עמיחי – מנכ"לית משרד החינוך
איתי הדר – ממונה על תנאי שיבוץ עובדי הוראה, משרד החינוך
עו"ד כאמל חואלד – מפקח מרכז מכללות במגזר הערבי, משרד החינוך
גלעד אברהמי – המשרד לקליטת העלייה
קלאודיה כץ – מנהלת אגף תעסוקה, המשרד לקלית העלייה
בלהה אברמזון – ממונה תעסוקה
גבי עטיה – מזכיר סניף ירושלים, ארגון המורים
יעקב סבן – יו"ר ההסתדרות סניף צפת, הסתדרות המורים
יהודה סקר – ארגון הורים ארצי
מרק אפלבאום
יעקב מוזגנוב – יו"ר מפ"ת
יוליה קריינין – מורה למתמטיקה בבית הספר "שבח-מופת"
לינה קונדרטייב – מנהלת סניף מפ"ת
בוריס שטירלמן – מנכ"ל חברת "המחנך"
יובל וורגן – מ.מ.מ
מנהלת הוועדה: יהודית גידלי
קצרנית: אושרה עצידה
מתמטיקה – ישיבת המשך בהשתתפות מנכ"לית משרד החינוך שלומית עמיחי
היו"ר זאב אלקין:
אחר הצהריים טובים. אנחנו מתחילים את הישיבה שהיא למעשה ישיבת המשך לסדרת הישיבות שהיתה כאן לפני הפגרה בנושא הוראת המתמטיקה. בינתיים, קיימנו כמה פגישות שהוקדשו לנושא מורים למתמטיקה, והכשרת מורים למתמטיקה. הפגישה הזאת היא מעין סיכום ביניים של כל הפגישות שהיו עד אז.
מכבדת אותנו היום כאן בנוכחותה מנכ"לית משרד החינוך. אני אסקור בקצרה גם עבורה וגם עבורנו כי עבר קצת זמן במהלך הפגרה, איזה דרך עברנו, וגם מה הביא אותנו לבקש שהיא תשתתף אותנו בישיבה.
אנחנו התחלנו את דרכנו בהתחלה כעיוורים שמגששים באפילה בניסיון להבין את שדה המורים למתמטיקה, והיכן אנחנו נמצאים מבחינת הנתונים. חברנו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עזרו לנו בנדיבות. הם לא נמצאים היום כאן, הם כבר עשו את שלהם. מכל מקום, החומר שלהם כבר נכנס לספר דבר הימים, ואחר כך הוא עובד על-ידי יובל, והוא אפילו הופיע במסמך של ה-מ.מ.מ. אני רואה שהוא אפילו על שולחנך, כך שמבחינה זו לשכה המרכזית לסטטיסטיקה עשתה את שלה, ועל זה אני עוד הפעם מברך אותם. כי בזמנו אני זוכר כמה דיונים שקיימנו כאן עם אנשי המשרד, ואנחנו עודכנו שהמשרד מאוד מתקשה בגיבוש הנתונים האלה בגלל מחלוקות שונות עם ארגוני המורים. אם כן, החומר הוא לפנינו. אגב, נשארו כל מיני זנבות וספיחים של שאלות ששאלנו את הלמ"ס, ואני מקווה שגם בעתיד נקבל תשובות. אבל עיקר הנתונים הם ברורים, ואני רק אזכיר אותם.
אני חושב שהנתון המשמעותי ביותר מופיע בעמ' 3 בחומר של ה-מ.מ.מ, והוא מתייחס להכשרה מקצועית של המורים למתמטיקה – טבלת הביניים כפי שאת רואה. מהנתונים האלה אנחנו מקבלים תמונה מאוד קשה של פחות מ-20% של מורים בבית ספר יסודי שקיבלו הכשרה שמכוונת להוראת מתמטיקה. זה כולל גם הכשרה בסמינרים ובמכללות שמכוונת למתמטיקה. ישנו עוד נתון שהוא לא הרבה יותר טוב והוא שרק כמעט 42% קיבלו הכשרה כזאת בחטיבת ביניים. גם אם מצרפים לנתונים האלה את המורים שקיבלו הכשרה כוללת, שכוללת בתוכה מרכיב לא כל כך משמעותי בהוראת המתמטיקה, אבל בכל זאת איזושהי הכשרה מתמטית מעבר לבית ספר, גם אז אנחנו רואים שבחטיבות הביניים אנחנו לא חוצים את הרף של 50%, ובבית הספר היסודי המצב הוא לא הרבה יותר טוב. גם שם אנחנו לא מגיעים ל-60% מסך המורים.
המשמעות של העניין היא בשורה האחרונה של הטבלה הזאת והיא אומרת הרבה -44% בבית ספר יסודי הם נעדרי הכשרה מתמטית כלשהי מלבד בית ספר. לזה לא היתה סטטיסטיקה בלמ"ס, אבל מכל מיני נתונים עקיפים, וגם שאלנו את אנשי המשרד, ניסינו לברר כמה יחידות בגרות הם עשו במתמטיקה, והתשובה שקיבלנו שרוב המורים האלה, אלה שלמדו בצורה של חלוקה ליחידות, רובם עשו 3 יחידות בלבד וזה גם אומר הרבה. לגבי חטיבות הביניים, התמונה היא גם כן מאוד קשה.
לא קיבלנו נתונים בצורה כזאת מקיפה לגבי התיכונים, לגבי החטיבה העליונה, מכל מיני סיבות. יותר קשה שם לפלח את הקבצים. בתוך החטיבה העליונה יש קבוצה גדולה של מורים שהם מורים עולים. כשיצאנו לפגרה הלמ"ס עוד ניהל משא ומתן עם משרד החינוך בניסיון לקבל את הקבצים שלהם ממחלקה מסוימת במשרד, כדי לפלח ולראות כמה מאלה שמלמדים היום מתמטיקה הם בעלי הכשרה מתמטית. אבל, יש שם כל מיני סעיפים שמקשים על הנתונים. אבל, בסקירות שעשו שהם עם חתכים בכל מיני קבוצות חדשות שמצטרפות להוראת מתמטיקה, גם שם ראינו שתי תופעות. התופעה האחת היא רחוקה מאוד מהיות כל המורים שמלמדים מתמטיקה, כולל בחטיבה העליונה, הם בעלי הכשרה מתמטית מסוימת. אני אפילו לא מדבר על תארים מתקדמים במתמטיקה, למרות שלכאורה כפי שעדכנו אותנו, הסטנדרט של המשרד זה תואר שני עם התמחות במתמטיקה להוראה בחטיבה העליונה. כפי שנאמר לנו ונדמה לי שעל-ידי איתי זה שהסטנדרט של המשרד שהוא גם מפורסם באינטרנט הוא שהמורה במתמטיקה
בחטיבה העליונה צריך להיות בעל תואר שני עם התמחות במתמטיקה, וכמובן בחטיבת הביניים תואר ראשון עם התמחות במתמטיקה.
שלומית עמיחי:
כל כך מצאנו את עצמנו בלי מורים.
היו"ר זאב אלקין:
זו בדיוק השאלה. התופעה השנייה שמצאנו שגם היא מעניינת היא שחלק מהאנשים שהם כן בעלי הכשרה להוראת מתמטיקה ומתמטית, מגיעים ללמד אבל לא מלמדים מתמטיקה, אלא מלמדים דברים אחרים.
אני מתמצת לך עכשיו בקצרה הרבה סיבובים ואת השלבים שהדיון הזה עבר. גם הלמ"ס הצליח לגבש נתונים בהדרגה. אבל, אנחנו הגענו כמובן לשאלה מה הלאה, ומה אנחנו צופים כפני העתיד, כאשר עוד נתון אחד חשוב מאוד שהוא עלה גם מנתוני הלמ"ס, וגם מבדיקת עומק שעשתה חנה המפמ"רית של מתמטיקה, מראה גם את העובדה שבעתיד המצב הזה ילך ויחמיר, ושתוך 10 – 15 שנה המערכת מאבדת הרבה מאוד מורים למתמטיקה. דווקא רבים מהם הם כן בעלי הכשרה מתמטית. זה בעיקר במגזר הממלכתי היהודי, שם עיקר הבעיה לפי הנתונים. המצב ילך ויחמיר עוד מעבר למה שאנחנו רואים היום.
ואז שאלנו את עצמנו שתי שאלות. השאלה הראשונה שהיתה היא מה היכולת של המשרד לדאוג לאכיפה של הסטנדרטים של עצמו. תוך כדי זה ששאלנו את עצמנו את השאלה, המשרד גם יזם חוק שאני מניח שהוא מתי שהוא יבוא לדיון כאן בוועדה הזאת כי הוא עבר קריאה טרומית. מדובר בחוק עובדי הוראה. אני לפחות בחוק הזה מצאתי מענה, לפחות חלקי, לשאלה הזאת מה היכולת של המשרד לדאוג - - -
יהודית גידלי:
ב-25 לחודש.
היו"ר זאב אלקין:
הנה, זה מגיע. אם כן, מה היכולת של המשרד להגיע לאכיפה יותר ברורה. השאלה השנייה היא כמובן מה הם המאגרים. כי כמו שהערת עכשיו בהערת ביניים, ובצדק, אם נצליח להגיע לאכיפה מלאה, מה יקרה אם יהיו לנו מורים.
שלומית עמיחי:
האם יש לכם בעבודה המאוד יסודית שנעשתה פה, נתונים לגבי השכלה גבוהה? האם ניגשים ללמוד מתמטיקה ל-B.A?
היו"ר זאב אלקין:
ישנם גם הנתונים האלה. זה מופיע בחומר של ה- מ.מ.מ, כאשר התמונה היא ברורה – הרבה מאוד ניגשים ללמוד מתמטיקה, רק שמעטים מאוד הולכים לקבל תעודת הוראה.
שלומית עמיחי:
זה מה שחשבתי. אבל, לא ידעתי אם - - -
היו"ר זאב אלקין:
בשני הנושאים האלה נזרקו כאן לחלל האוויר כמה רעיונות שחלקם גם עברו רמה כזאת או אחרת של בדיקה. קודם כל, לגבי השאלה אם אכיפה לבדה יכולה לעזור - מסתבר שכן. כי גילינו את המציאות שיש אנשים שהם כן בעלי הכשרה מתאימה בתחום המתמטיקה. חלקם אפילו מלמדים במערכת החינוך, אבל לא מלמדים מתמטיקה, וזאת כאשר מורים שהם נעדרי הכשרה לזה כן מלמדים מתמטיקה. זאת אומרת, שהאכיפה יותר חזקה מצד משרד החינוך היתה מביאה לזה שמורים למתמטיקה היו מגיעים ללמד מתמטיקה, ולא מקצועות אחרים, ולהיפך. יכול להיות שהחוק יקדם אותנו לכיוון הזה. אבל, יכול להיות שניתן לעשות דברים עוד לפני החוק.
לגבי המאגר של מורים חדשים – הוזכרו כאן מספר אפשרויות. אפשרות אחת שהוזכרה היתה אפשרות של קבוצה שבחטיבה העליונה היא מורגשת מאוד, והיא קבוצה של מורים עולים כפי שכבר הזכרתי. עלתה השערה שהפוטנציאל הזה לא מוצה מספיק לשני כיוונים. מצד אחד, קיימים אנשים שכן עברו כאן הכשרה מלאה, כולל רישום והתאמה של תעודת ההוראה שלהם להוראה בבתי ספר בישראל. אבל, לא מלמדים משרה מלאה עדיין. או שמלמדים בכל מיני תוכניות השלמה, ולא קיבלו קביעות, ולא קיבלו תקן בתוך מערכת החינוך. זאת אומרת, שהם נמצאים בשולי המערכת החינוך, ולא במרכזה, למרות שהם כן בעלי הכשרה. מצד שני, מורים שהם לא בעלי הכשרה מלמדים מתמטיקה.
בהתחלה המשרד טען שהוא חושב שהוא מיצה את הפוטנציאל הזה, ואין אנשים מתאימים שרוצים. עשינו איזשהו ניסוי. יצאנו בקריאה חד-פעמית בכלי תקשורת בהצעה לאנשים לפנות אם הם מעוניינים. תוך קריאה אחת הגיעו קצת פחות מ-100 פניות מהסוג הזה של אנשים שחלקם בעלי הכשרה מתמטית. הגל הראשון עבר לחנה לפני חודש לפחות. חלקם הם אנשים שהם בעלי כל התעודות, וחלקם גם מלמדים במערכת החינוך הישראלית. אבל, בשוליים ולא בהוראה הרגילה. חלק מהאנשים הם אנשים בעלי השכלה מתמטית, אבל נעדרי תעודת הוראה או נעדרי תעודת הוראה ישראלית. יש להם תעודת הוראה אחרת, והם מעוניינים בקורסים כאלו או אחרים שיכשירו אותם להוראה במקצוע. זה כיוון אחד ששמענו כאן התעניינות מצד המשרד, וגם מצד משרד הקליטה שלאלה מהם שהם עד עשר שנים בארץ הם מוכנים להיות שותפים, וגם שותפים תקציבים ליוזמות של קורסים והתאמה. אבל, לא התקדמנו עוד מעבר לזה.
הכיוון השני שנזרק לחלל האוויר על-ידי יושב-ראש המזכירות הפדגוגית בזמנו, היה עובדי היי-טק שפורשים, ועוד לא הגיעו לגיל הפנסיה. עלתה גם שאלה איך מתגברים את המורים הצעירים במכללות ובאוניברסיטאות שמעוניינים ללכת לתעודת הוראה. כי מצד אחד יש צורך, מצד שני המערכת טוענת שאין מקום עם תקנים, כי מי שמלמד מתמטיקה כשהוא לא בעל ההכשרה המקצועית תופס את התקן.
זוהי פחות או יותר התמונה שאליה הגענו לפני הפגרה. רצינו לשמוע את המשרד. כאן נאמר לנו שיש רק שני אנשים במשרד שיוכלו לדבר על העתיד, ולא על ההווה. זה את, או יושבת ראש המזכירות הפדגוגית. לכן, המתנו בסבלנות, ויזמנו את הישיבה הזאת. אם לא נשמע כאן את כל הבשורה, אני מקווה שנשמע לפחות את הכיוונים של הבשורה לצורך סיכום הביניים הזה – להבין איך המשרד רואה את עצמו מתמודד עם קושי שהוא קיים עד כמה שאני מבין גם בחלק מהמקצועות האחרים. אבל, בהוראת מתמטיקה ההשלכות של זה הן לפעמים הרבה יותר בוטות. כי ללא השכלה מתמטית מינימאלית קשה מאוד לצפות ממורה שהוא יצליח להעביר את הדברים הלאה. עד כאן דברי ההקדמה.
שלומית עמיחי:
זו היתה הקדמה מקיפה ובהחלט מרשימה, והייתי מוכנה שתמשיך בה.
בהגיעי למשרד החינוך אמרתי, וחזרתי ואמרתי שיש אצלנו חוק שימור הבעיה. במסגרת חוק שימור הבעיה אני זאת שהקמתי את הוועדה בראשותה של פרופ' נאוה בן צבי, ויובל שעשה את המחקר המרשים מציין ומתייחס לזאת, וזאת משום אותה בעיה שמדובר בה.
אני גם צריכה לומר שבעקבות דוח הררי שאני הייתי אחראית על ישומו – קידום המדע והטכנולוגיה במערכת החינוך – נחשפנו באופן בוטה אפילו לבעיה, וראינו שאנחנו לא יכולים שלא לטפל בסוגיית המתמטיקה. אומנם, אז באמת הוקמה ועדה. אני אישית השתתפתי ביותר מפעם או פעמיים, או שלוש, בפגישות שלה, כי זה מאוד מאוד העסיק אותנו, וראינו בזה אחד הנושאים המרכזיים שמחייבים שיפור. דוח הוועדה כבר נמסר למישהו אחר, אני כבר לא ראיתי.
היו"ר זאב אלקין:
אגב, הוא נמסר. נדמה לי שמהבדיקה שיובל עשה, אפילו לא הצלחנו להגיע לשאלה אם היתה מסירה רשמית.
שלומית עמיחי:
אני לא יודעת.
היו"ר זאב אלקין:
היתה טיוטא אחרונה.
שלומית עמיחי:
היתה טיוטא שאני חושבת שכבר באופן לא פורמאלי עוד שותפתי בה.
היו"ר זאב אלקין:
זה אולי הנוסח שלה פחות או יותר. נדמה לי שלא הצלחנו להגיע לשאלה אם זה נמסר אי פעם רשמית, והתקבל במשרד.
שלומית עמיחי:
אני אפילו לא יודעת, אבל מה שאני כן יודעת – וזה מידע אישי, כלומר רק במעט קשר שנשאר לי אז עם אנשי המשרד – שעל הנושא של מורה מקצועי במתמטיקה בחינוך היסודי הושם דגש רב. נושא שהיה שנוי במחלוקת, ולדעתי הוא שנוי עד היום במחלוקת, והוא שנוי במחלוקת במסגרת ויכוח כולל לגבי מהות, הוא המורה בחינוך היסודי. עד כמה המורה בחינוך היסודי יכול להיות מקצועי ב-, ועד כמה הוא צריך להיות מורה כולל שרואה את תלמידיו יותר ממורה בחינוך העל יסודי שבאורח טבעי רואה לפעמים את התלמיד שעה או שעתיים בשבוע, ולא מכיר, ולא נחשף לתלמיד על כל בעיותיו והישגיו הלימודיים.
היו"ר זאב אלקין:
האם המחלוקת הזאת היתה גם לגבי כיתות כמו ה'-ו' לגבי חינוך יסודי?
שלומית עמיחי:
היו כמה פשרות, ושוב אני מדברת מזיכרון. הדר, אם אתה יודע לתקן אותי אז זה בסדר. למיטב זכרוני, אנחנו יצאנו אז במילת הקסמים שנקראת "פיילוט" כדי להימנע מהמחלוקת ולנסות להתחיל להטמיע את זה. בפיילוט הזה אמרנו שאנחנו לא ניתן סטאטוס מיוחד למורה, דהיינו שהוא ילמד רק 26 שעות במקום 30 שעות או 28 שעות, כי זה לא יכולנו להשיג. לא קיבלנו לזה הסכמת ארגוני המורים, וזה היה גם עניין תקציבי. אבל, נאמר גם לו יכולנו לעמוד בזה תקציבית, כי אז עוד היו ימים שאפשר היה גם לדבר על תוספת, לא יכולנו לעשות את זה, ואז אמרנו שנצא בפיילוט הזה לכיתות ה'-ו', ואם אינני טועה ניסינו לרדת גם לכיתות ד'. כלומר, בכל זאת לייחד מורים לכיתות ד', ה', ו', שמתמקצעים במתמטיקה. הבונוס שהם קיבלו על כך שהם רק במתמטיקה – וזו נקודה מאוד חשובה – היה גמול ריכוז מקצוע. ולכן, בחרנו רק מורה אחד או שניים כאלה בבית ספר, ואז יכולנו. כלומר, עשינו איזשהו טסט, ולמורים האלה דרשנו הכשרה
מתמטית. למורים האלה היו שתי אופציות: או כאלה שבאו כבר עם הכשרה מתמטית, או כאלה שידענו שהם מאוד מצליחים. תזכרו שדובר אז בפיילוט, ואני מדברת על לפני 8 או 9 שנים. כלומר, הרבה זמן חלף מאז.
אני צריכה להבהיר פה היכן הוויכוח שלהערכתי הוא לא נפתר עד היום. אבל, אני רוצה לומר שאני חושבת שאנחנו היום בשלים יותר לפתור אותו. בחלוף השנים והמצוקות, היום אנחנו גם יכולים יותר להתייחס אליו.
הוויכוח היה למה מורה מקצועי למתמטיקה צריך לקבל תנאים מועדפים על מורה שמלמד ספרות, מולדת, תנ"ך? מה המסר שהמערכת אומרת? האם זה יותר חשוב? האם זה יותר קשה? על זה היו ויכוחים גדולים, כי מאידך היה ברור שאם לא ניתן את הבונוס, מדוע מורה שלמד מתמטיקה ייקח על עצמו ללמד ארבע כיתות, במקום שתי כיתות למורה שלא למד מתמטיקה, ויקשה על חייו, יכביד על עצמו, יעמוד בביקורת קשה כי מתמטיקה יודעים לבחון יותר בקלות מהיסטוריה או מולדת. אומנם במערכת – כמו שאתם מציינים – מצאנו את עצמנו עם מורים שלמדו מתמטיקה, והעדיפו ללמד נושאים אחרים כי זה יותר קל. היה ברור שאם לא ניתן בונוס, דהיינו פחות שעות הוראה - - -
היו"ר זאב אלקין:
למרות הסטנדרט של המשרד שלכאורה אסר עליהם לעשות זאת – מה שאיתי סיפר לנו שלמעשה הדרישה המקצועית של המשרד מבחינה זו היא מאוד ברורה.
איתי הדר:
- - - תעודת הוראה לתחום הידע – זה מה שאמרתי.
היו"ר זאב אלקין:
כן, בתחום הידע.
שלומית עמיחי:
שמחייב את המורה בחינוך היסודי ללמד בתחום הידע. כשיש בעיה היא בעיה של כולנו, בוודאי בסוג כזה של בעיות. אני רוצה לשים את הדברים על השולחן ולומר כך. תראו, אנחנו יכולים לאכוף. אבל, המציאות יותר חזקה מאיתנו. אם בבית הספר יש מורה מצוינת, אבל היא לא מוכנה ללמד רק מתמטיקה, כי בשבילה ללמד רק מתמטיקה זה לנדוד בין ארבע או חמש או שש כיתות, וזה לא בא בחשבון מבחינת העומס והקושי שמוטל עליה, והיא מכוונת את המנהלת, וזה נוח לה לפי החלונות והדלתות, וכל תרבות העבודה בבית הספר, והיא מסוגלת ללמד היטב גם מדעים - שגם שם אגב אנחנו לא משופעים במורים – ולקחת על עצמה, בדרך כלל זה הולך שאם לא מתמטיקה אז מדעים, אז אולי גיאוגרפיה, כמיטב ידיעתי, מעטים אלה בהכשרה מתמטית הולכים ללמד דווקא מולדת. אתה יכול להגיד אחרת.
היו"ר זאב אלקין:
שמענו פה גם עדויות אחרות. אבל, עדות היא לא סטטיסטית.
שלומית עמיחי:
עדות היא לא הכלל. אם כן, אז אנחנו בקושי. אז אנחנו אומרים שאנחנו אוכפים, אבל יכולת האכיפה שלנו בסופו של עניין היא מוגבלת לעומת הצורך שהמציאות מכתיבה בבתי ספר, ושאין לנו פתרונות אחרים להציע להם. כלומר, אם הם מסתדרים כך סימן שזה הפתרון הטוב ביותר שהם מצאו בסגל ההוראה העומד לרשותם.
היו"ר זאב אלקין:
יכול להיות שאת צודקת, להוציא פרט אחד זניח שבגללו התחלנו את הסדרה הזאת, והוא שיש מבחן התוצאה. במבחן התוצאה של הוראת מתמטיקה כולנו רואים מה קרה בעשור או ב-15 השנים האחרונות. אפשר לראות את התוצאות בכל המדדים הבין-לאומיים מכל הכיוונים. אני לא רוצה עכשיו להזכיר את זה, אבל הנושא ידוע – שהיכן שלא חותכים את זה, ולא משנה באיזה שכבת גיל, אנחנו נמצאים פחות או יותר בקבוצה האחרונה בחתכים הבין-לאומיים למיניהם, כמעט בכל שכבת גיל. מבחינת מבחן התוצאה של רמת הידע של התלמיד, זה שבית הספר מסתדר זה לא עוזר לו.
שלומית עמיחי:
על זה אין ויכוח. אני רוצה להתייחס עכשיו לגבי העתיד. אני חושבת שבשבועות הקרובים אמורה להתחיל הוועדה הנוספת. בזמנו דובר על ועדה ליישום המלצות פרופ' נאוה בן צבי, ואני רוצה לראות בוועדה הזאת שעומדת לקום עכשיו מן ועדת יישום כזאת.
היו"ר זאב אלקין:
האם היא קמה כבר? נדמה לי, כי לנו לפני חודשיים נאמר שהיא תוך שבועיים תקום.
שלומית עמיחי:
אני לא יכולה לתת תאריך כי אין לי תאריך. כמאל, האם אתה רוצה לומר משהו על הוועדה?
כאמל חואלד:
אנחנו פנינו לחברים, ואני מניח שבמהלך יולי – החודש הבא - תתחיל הוועדה, כי הוועדה אמורה לסיים את עבודתה בסוף ספטמבר.
היו"ר זאב אלקין:
האם יש כבר הרכב?
כאמל חואלד:
יש הרכב חלקי. חלק נתנו הסכמתם, חלק עוד לא קיבלנו את תשובתם. במהלך החודש הזה יהיה לנו הרכב סופי.
שלומית עמיחי:
היתה כאן התמהמהות לא הכרחית במשרד. היה כנראה ויכוח – לא הייתי שותפה לו. יכול להיות שלו הייתי שותפה לו אז הייתי קצת מזרזת את העניין. עלתה השאלה במזכירות מי צריך לקחת אחריות על הוועדה הזאת, ואשר על כן זה עבר משולחן לשולחן. אני קיבלתי דיווח שהוועדה כבר קורמת עור וגידים. כאמל, אני אמרתי אתמול לנוח, ואני אומרת לך עם פרוטוקול ועדת החינוך – לא חייבים לחכות לכל בן אדם שיחזור משנת שבתון כדי להקים ועדה. אם יש קושי, אנחנו נתייעץ. אפשר להתייעץ גם עם חבר הכנסת אלקין, אפשר להתייעץ עם בכירים. אני יכולה להתייעץ עם נאוה בן צבי שיש לי קשרים מצוינים איתה עד היום הזה, ולהחליף, ולא לחכות בטור עד שתצליחו למנות, וזאת כדי שבאמת נעמוד בלוח הזמנים הזה.
הציפייה שלי היום היא לקחת את כל מה שנעשה כבר – ונעשה, ואתם סקרתם גם את כל מה שנעשה – ולשלב את זה עם מה שאנחנו קוראים ההתחדשות בחינוך, הצעדים המאוד משמעותיים שנעשים. יהיו לנו בשנה הבאה למעלה מ-700 בתי ספר יסודיים שייכנסו כבר לאופק חדש. משמע, יהיו שם גם שעות פרטניות. אם הכלי הזה נבנה נכון, הוא יכול להיות לעזר רב לקידום הוראת המתמטיקה, במיוחד מקצועות כמו מתמטיקה, או אנגלית לתלמידים מתקשים,
ואני עומדת על כך שגם למצטיינים, וזאת כדי שהשילוב הזה של העבודה בשעות הפרטניות, פלוס בחינה מחודשת של כל הנושא של המורים למתמטיקה – הכשרתם במכללות ובאוניברסיטה שזו סוגיה בפני עצמה, ותמרוץ של מורים למתמטיקה, לפחות באזורי פריפריה, ובמקומות שאנחנו מתקשים להשיג מורים.
היו"ר זאב אלקין:
דווקא הטענה של המשרד כאן היתה שאפילו במרכז הארץ במקומות שהם לכאורה במעמד סוציו-אקונומי גבוה, יש היום קושי גדול מאוד למצוא מורים למתמטיקה בעלי השכלה מתמטית. זה לא בטוח שיש קושי למצוא מועמדים, יש קושי למצוא מורים שמלמדים. האחוזים של המורים שמלמדים זאת ללא הכשרה גם במרכז הארץ, הם גבוהים מאוד. הם פחות או יותר תואמים את התמונה הארצית. תופעת ההזדקנות של המורים במרכז הארץ תוארה דווקא כבולטת יותר מאשר בפריפריה.
שלומית עמיחי:
זה נכון, אבל אני צריכה לומר שיש מדיניות בממשלת ישראל שאני מאוד תומכת בה, והיא בראש ובראשונה לחזק את הפריפריות. אם אני אוכל להעמיד מלגות ותמריצים אני בראש ובראשונה אוכל להעמיד אותם לטובת הפריפריה, ואני ארצה להעמיד אותם, אלא אם אין שם בעיה. במקום שאין, ויש מקום ראויים, אז ובא לציון גואל – אין לי צורך. אבל, במקום שיש בעיה, הם יהיו הראשונים לפתרון הבעיה.
אני רוצה לומר עוד משהו שהיה גם בעברי. בזמנו היתה עמותת מורים יוצאי חבר העמים שעלו לארץ, ויצרו איזושהי קואליציה של חבורה של מורים.
בוריס שטירלמן:
ארגון מורים עולים.
שלומית עמיחי:
האם קראו לזה ארגון המורים עולים? לא זכרתי את השם.
היו"ר זאב אלקין:
היה גם וגם. יש כל מיני ארגונים.
שלומית עמיחי:
אני אז עוד לא עבדתי בג'וינט, אבל ממשרד החינוך יצרנו חיבור עם ג'וינט ישראל. אדוני מכיר את הסיפור. אני יודעת שמשם באמת התחילו את השילוב של המורים ככוח עזר, לא כמורים בכיתה. אני חושבת שהרעיון של לראות מי הם המורים, ולקחת את זה כפרויקט בפני עצמו במסגרת התוכנית הכללית שלנו לגיוס מורים טובים בחינוך, הוא רעיון שהוא תקף עד היום. היתה אז בעיה של שפה ותרבות, אבל היום בכל זאת עברו כעשר שנים, ואני מניחה שחלק מהעולים החדשים כבר עברו את הלם הקליטה של העבודה עם הנוער הישראלי, והם כן יכולים למצוא את עצמם משתלבים. אני אומרת פה גם לצוות שלי, וגם לוועדה שתקום, שזה אחד הפוקוסים שהייתי רוצה לראות אותם לנגד עינינו, כי צריך להגיד את האמת – הנכד שלי בא ואומר: "סבתא קיבלו אותי לכיתת מופת". הוא לומד בעין כרם, בעין הרים, ולא במקום שיש קליטת עולי רוסיה. אלא כיתת מופת הפכה לאיזשהו של מושג של כיתה של מתקדמים במתמטיקה. בחלק אנחנו עושים הקבצות. אבל, אני מרגישה שיש שם משהו שאנחנו צריכים לדעת ללמוד מהו, ולקחת ממנו את הטוב, את העיקר, וגם עם המורים שלו, כולל אם צריך לעשות תוך כדי עבודה קורסים מיוחדים, הכשרות מיוחדות, חונכות למורים וליווי. אם אנחנו עושים ליווי מורה חדש, אז אנחנו נעשה פה ליווי למורה חדש שנקלט. זאת דעתי בעניין הזה. אנחנו לפעמים הולכים לפי הנוהל, ואנחנו מאוד צודקים. אבל, אנחנו לא חכמים. כי המערכת בסופו של
עניין לא מנצלת משאבים, ולא מתקדמת בצורה הראויה. אם כן, זוהי אחת מהמלצותיי לפעילות העתידית שאני מציעה שתהיה. אני אומרת את זה גם על דעת יושבת ראש המזכירות הפדגוגית שתיאמתי איתה את הדברים שייאמרו כאן.
אני מציעה שאני אעצור כאן, ותכוון אותי לשאלות.
היו"ר זאב אלקין:
אני תיכף אשאל כמה שאלות, ואני מניח שחלק מהנוכחים בחדר ישמחו להגיב או לשאול. אבל, בהתייחס למה שאמרת – קודם כל, את הרחבת, ושמת את הדגש על היסודי ששם אולי יש מקום לוויכוח, למרות שאני כמוך כאותה נוסחת פשרה יכול להיות שיש ויכוח לגבי כיתות א'-ג', ואולי ד'. אבל, לגבי כיתות ה'-ו' נראה לי שקשה מאוד לקבל את הטענה שיכול להיכנס לשם מורה שלא קיבל הכשרה נאותה וללמד מתמטיקה, ומקסימום שהיה לו זה בגרות, וגם לגבי זה אף אחד לא בדק כמה יחידות, ומה הציון שלו.
שלומית עמיחי:
גם יובל מציין בדוח שלו שהמשרד בכל זאת השקיע אלפי אלפי שעות בהכשרה מקצועית למורים למתמטיקה. בחלקן היו הכשרות מעולות, ובחלקן היו הכשרות קצת פחות מעמיקות. אבל, בכל זאת נעשתה פעולה בעניין הזה.
היו"ר זאב אלקין:
אמת, רק הבעיה היא שבכנסת הזאת כאשר התקיים דיון בזמנו על ההשתלמות, ציינו שתי עובדות נוספות לגבי אותה סדרת השתלמויות שהמשרד עשה. האחת היא שאחוז גדול מאוד – נדמה לי כ-25% של המורים שעברו אותה – לא עברו את המבחן הסופי לאחר שני מועדי מבחן, והפקטור שעשו להם להעלאת הציון. וכשנשאלה השאלה האם המורים האלה המשיכו ללמד, המשרד אמר: "אני לא יודע". סביר להניח שכן, אבל אין לי מעקב על מה קורה עם המורה לאחר השתלמות, והאם מורה שלא עמד בדרישות בסוף ההשתלמות ממשיך ללמד או לא. זה קצת מחזיר אותנו למהות הבעיה.
נקודה השנייה שאז לא היתה תשובה עליה, והיום כן ניתן לקבל אותה בזכות הלמ"ס – שאלנו מה אחוז מכלל המורים שמלמדים מתמטיקה בבית ספר היסודי הוזמנו להשתלמות? המשרד אמר: "אני לא יודע, כי אני לא יודע כמה מורים מלמדים אצלנו מתמטיקה ביסודי, אני לא עושה מעקב, ואסור לי". זה נאמר לפרוטוקול, ואני חושב שאני מצטט. יובל גם היה באותה ישיבה, אז הוא זוכר. אני חושב שאני מצטט נכון. אנחנו אז הופתענו, אבל הסבירו לנו על קשיים, וארגוני מורים, וחוסר מעקב מה בדיוק מלמדים ביסודי, איזה מקצוע, ואיזה מורים, וכן הלאה, וכן הלאה. אבל, היום יש תשובה לשאלה הזאת, כי באותם הנתונים של הלמ"ס יש תשובה שסך הכול ביסודי הם גילו כ-9,500 מורים למתמטיקה, וכ-3,000 בחטיבות ביניים, וכ-4,500 בחטיבה העליונה. כלומר, יש כבר מספרים. זה נעשה באמצעות קבצים של תשלומי משכורת. אגב, את הקבצים האלה הם מקבלים גם ממשרד החינוך, אז בסופו של דבר כן יש דרך והלמ"ס ידע להפעיל אותה. יוצא שסך הכול הופנו מתוך החינוך היסודי, אם אנחנו עושים תחשיב פשוט, נדמה לי שאז דובר על 2,500 מורים שעברו את ההשתלמות בשלבים השונים, ואנחנו רואים שמדובר בערך רק ברבע.
שלומית עמיחי:
לא כל ה-9,000 הם חסרי השכלה. אני מניחה שלפי זה הגיעו לכ-50%, וזאת באינטואיציה.
היו"ר זאב אלקין:
קצת פחות. לא צריך אינטואיציה יש הרי נתון. אם 18% הם בעלי הכשרה מתמטית בחינוך יסודי, ועוד 2,500 עברו השתלמות כשמתוכם 2,000 עמדו במבחן בסוף ההשתלמות הזאת, אז אנחנו מגיעים ל - - -
יובל וורגן:
זה כבר קצת יותר. הוספנו את שני השנתונים האחרונים, והגענו ל-4,000 בתוכנית ההתמקצעות.
שלומית עמיחי:
הנה היושב ראש רואה שכן צריך אינטואיציה, ושאינטואיציה זה לא דבר רע.
היו"ר זאב אלקין:
יכול להיות שבסופו של דבר זה מגיע לחצי. אבל, זה אומר שהבעיה קיימת.
אני רציתי למקד אותך מעבר לחינוך היסודי. למשל, לחטיבת הביניים ששם בוודאי אין מחלוקת האם מורה למתמטיקה צריך להיות בעל הכשרה מתמטית, וגם שם אנחנו רואים שיותר מ-50% מהמורים נעדרי הכשרה כלשהי. אמרתי שאין לנו עדיין נתון מלא על החטיבה העליונה. אבל, גם שם אנחנו רחוקים מאוד מלהגיע למספרים של 90% או 100% מורים למתמטיקה שהם בעלי הכשרה מתמטית, אפילו ברמה של תואר ראשון. אני פה כבית הלל, אני לא הולך בשיטה המחמירה של משרד החינוך שדרש תואר שני עם התמחות של מתמטיקה. אבל, אפילו תואר ראשון עם התמחות של מתמטיקה לא נמצא שם. זה רחוק רחוק מהאחוזים הגבוהים. ולכן, גם אם שמים בצד את הוויכוח הפדגוגי העיקרי, וגם אם שמים בצד את השאלה שהיא רלוונטית לחינוך היסודי של כמה כיתות ללמד וכו', עדיין הבעיה היא מאוד אקוטית. אם היינו היום במצב שהיינו אומרים שאנחנו בדרך עם תוכנית פעולה מאוד ברורה לפתור את הבעיה בחטיבה העליונה ובחטיבת הביניים ואז ניגש או נגשש את הדרך בחינוך היסודי, הייתי אומר או,קיי למרות שגם זה בעיה, והרבה פעמים מה שלא נעשה בחינוך היסודי אחר כך קשה מאוד לסגור פערים וכו' וכו'. אבל, חלק ממה שאמרת אז היה רלוונטי לגבי החינוך היסודי. אבל, אנחנו בבעיה בכל שלוש החזיתות, ובחטיבות הביניים היא לא פחות חמורה מהחינוך היסודי. שם בכל מקרה מורה חייב לטייל, ושם בכל מקרה הדברים קיימים. ולכן השאלה שלי אלייך, ולכן גם ביקשתי את הישיבה הזאת.
אנחנו יודעים שוועדות לוקחות זמן, וגם הפעם נוכחנו לדעת. נדמה לי שכאשר יצאנו לדרך בחודש ינואר, אמרו לנו חכו חודש, חודש וחצי, אל תתחילו עם סדרת הישיבות כי אנחנו תוך שבועות נמנה את הוועדה, וכשתתחילו לעבוד יהיה לכם כבר בן שיח במשרד החינוך. אני מאוד שמח היום שלא קיבלנו את ההצעה הזאת, כי היינו מחכים עד היום. אני לא יודע מה היה קורה קודם – אם אנחנו היינו מתפזרים ככנסת, או שהוועדה היתה מתחילה לעבוד. המרוץ הזה עוד קיים. אבל, אני מאוד שמח שאנחנו נכנסנו לפעולה בלי לחכות. לוקח זמן למנות לוועדות, וייקח להן זמן להגיש מסקנות. אני מאוד שיש את מגבלת הזמן של ספטמבר, אבל אני כבר ארשה לעצמי אפילו לפרוטוקול לקחת את זה בעירבון מוגבל וזאת מניסיונות אחרים שהיו, כולל עם הוועדה הזאת.
בעקבות הסקירה שנתת השאלה שלי היא בשלושה מישורים. ראשית, אף ועדה לא יוצאת לדרך בלי איזושהי ברכת דרך וכיווני פעולה. השאלה היא, האם המשרד היום ערוך מעבר לדברים המאוד כלליים שאמרה כאן בזמנו יושבת ראש המזכירות הפדגוגית. אני הזכרתי את שלוש המסלולים, וגם את התייחסת אליהם. מדובר בעולים, היי-טק. את לא התייחסת להיי-טק, אבל היא אז דיברה על היי-טק. בעיניי, זה יפה ומעניין, אבל זה יותר אזוטרי. אבל, אני לא יודע אם זה מספרים גדולים של אנשים שיבואו בסופו של דבר. הכיוון השלישי הוא תגבור מסלולי הכשרה, ועידוד אנשים להיכנס לתחום הזה.
מעבר לאמירה הכללית של שלוש הכיוונים, האם המשרד מנסה כאיזשהו נתון של תחילת עבודה לוועדה, לגבש משהו יותר פרטני מבחינת יעדים, לוחות זמנים וכו' וכו'? הרי אף ועדה לא עובדת בחלל ריק, אלא היא מקבלת איזושהי מטלה. אסור לה בכלל לפנטז בלי להכיר את המגבלות. אי אפשר לדון על הנושא הזה בלי זיקה לחוק עובדי הוראה, כי עד שאנחנו נדבר, והוועדה תמליץ וכו' וכו' יכול להיות שהחוק יעשה את זה בסופו של דבר. כי עד כמה שאני מבין את החוק, ועוד נגיע לדון בו כאן בהרחבה, החוק בא ואומר את הסטנדרט שאיתי דיבר עליו כאן כסטנדרט שקיים ברמת הכרזה, אבל ללא אכיפה. החוק אומר את זה בלשון החוק עם אחריות פלילית של המנהל ושל המורה שלא עומדים בזה. זה כמובן מחמיר מאוד. אני לא יודע אם זה לא ישתנה כאן בכנסת. כבר שוחחנו עם החברים שלנו מארגוני המורים מה תהיה עמדתם לגבי דבר כזה. החוק אומנם נותן תקופות ביניים, ותקופות מעבר. אבל, זה ברור שהוא מוביל לקראת הכיוון שאנחנו שמים אותו כאן על השולחן עם עובדה מאוד פשוטה והיא שמורה צריך להיות בעל הכשרה מקצועית בתחום שהוא מלמד.
השאלה הראשונה שלי היא על אותה הכוונה של הוועדה, מה אתם רוצים ממנה? תוכנית פעולה לאיזה לוחות זמנים, באיזו פרמטרים וכו' וכו'? כי ללא זה נראה לי שאפילו הוועדה הטובה ביותר שתשב חודשיים וחצי בתדירות כמו שוועדות מהסוג הזה יכולות לשבת, עם כל המגבלות של החברים שיושבים בהן, לא תוכל לשים תוצר משמעותי. זה יהיה מקסימום עוד נייר שיובל יכתוב עליו אחר כך, בעוד שנתיים או שלוש.
השאלה השנייה קשורה לשאלה מה קורה היום. עד שיהיו מסקנות, ועד שנגיע – את בעצמך דיברת על לוחות זמנים קצרים של המערכות האלה. הרושם שלנו היה שלא ניתן לפתור את כל הבעיה, אבל ניתן לנסות להתחיל להתקדם בפתרון הבעיה כבר בכלים הקיימים. כי אם קיימים בשוק אנשים – לא אלה שצריך להכשיר אותם עוד שלוש שנים, אלא אנשים שיש להם את כל התעודות הדרושות, או שחסר להם רק מרכיב מאוד מסוים - שיש להם הכשרה במתמטיקה, ואם מדברים על עולים אז חסר להם ידע של שפה, או תעודת הוראה שזה עדיין יותר מהר מהכשרה של שלוש או ארבע שנים, האם לא כדאי להתחיל?
הדבר השלישי – קיימים מורים שכן רוצים לעבוד והם אפילו מלמדים, אלא שהם מלמדים לא מתמטיקה, או שהם מלמדים מחוץ למערכת ולא בתוך המערכת, או חצי רגל פנימה בתוך המערכת. מצד שני, הם לא מצליחים לחדור פנימה לבדם כי המקום תפוס. נוצר כאן אבסורד. משרד החינוך קובע סטנדרט, ואחר כך הוא אומר שהוא לא אוכף את הסטנדרט כי הוא יודע שזו גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה כי אין מורים. ואז במקביל, באותו מקום יש מורה שהוא מתאים לסטנדרט שהוא רוצה לעבוד, אבל הוא לא יכול לעבוד, כי מי שתופס את התקן זה מורה שמשרד החינוך לא אכף עליו את הסטנדרט. זאת הסיטואציה שאפילו התחלנו להיתקל בה אחרי אותו ניסיון בתחום של מורים עולים. התברר שברמה התיאורטית המשרד אומר שהוא כן רוצה, רק תביאו. אבל, ברגע שהתחלנו להעביר התברר שזה יותר קשה. לא התרשמנו שאנשים התחילו לקבל טלפונים תוך שבוע-שבועיים, עם הצעות להשתבץ בעבודה בבית ספר כזה או אחר. מהמאגר שאנחנו העברנו עוד אף אחד לא קיבל תשובה. יש הרבה מורים עולים במערכת, זה נכון. זה גם עולה מנתוני הלמ"ס.
שלומית עמיחי:
זה לא היה לפני עשר שנים.
היו"ר זאב אלקין:
נכון, זה קרה בכוח השוק. נאמר כאן על-ידי אנשי המשרד הרבה פעמים שללא המורים האלה גם המצב בחטיבה העליונה היה נראה בערך כמו שהוא נראה בחטיבות הביניים.
גבי עטיה:
זה מה שיקרה בעוד עשר שנים כשלא יהיה לך מורים למתמטיקה בחטיבה העליונה.
היו"ר זאב אלקין:
נכון. רוב המורים העולים הלכו לחטיבה העליונה. זה יותר קל, גם היה להם בדרך כלל תואר שני כך שמבחינה זו ההכשרה היתה מספקת. הם השתבצו שם, וזה מה שהציל שם את המצב באופן חלקי. יש, אנחנו לא אומרים שלא. אנחנו רק אומרים שיכולים להיות יותר, ואלו שמלמדים בצד יכולים ללמד בדרך המלך. הם כמובן רוצים את זה משום שזה תמיד תנאים יותר טובים משעות פה ושעות שם. יש אנשים שיכולים להגיע לתחום הזה עם דחיפה קלה שאפשר וצריך לתת להם. השאלה היא מה ניתן לעשות כאן במקביל לכל עבודת הוועדה ברמת המאקרו. כי התחושה שלנו היא שאנחנו כאן עובדים נגד שעון החול, והחול הזה הולך ואוזל ושהמצב הולך ומחמיר. לכן, אם נדבר רק ברמה תיאורטית וברמת ועדות אז אנחנו או אנשים אחרים יתכנסו בחדר הזה, וידברו על כך שהמצב הוא עוד יותר גרוע, ושהנתונים הבין-לאומיים הם עוד יותר גרועים, ויהיה כאן עוד דוח אחד של ועדה אחרת.
יהודה סקר:
אדוני היושב ראש, כמו ועדת לנגרמן. אחרי 15 שנה מנסים עכשיו להחיות אותו.
היו"ר זאב אלקין:
זה נכון בהרבה תחומים. האתגר שאני רוצה לזרוק למשרד הוא לנסות לחשוב איזה מנגנון ניתן ליצור באמצעות האגף לעובדי הוראה, וגם אולי האגף של הכשרת עובדי הוראה, כדי לנסות ולהתחיל להתקדם במקביל לחשיבה של הוועדה. יכול להיות שזה גם יעזור לוועדה, כי פתאום ברגע שיתחילו לעבוד בפועל יראו שבמסלול אחד זה הולך יותר טוב, ושבמסלול השני זה לא מעשי.
כאמל חואלד:
אנחנו מודעים שאכן יש מחסור במורים למתמטיקה. המכללות לחינוך מכשירות כ-650 מורים למתמטיקה בשנה, 500 מורים בהכשרה סדירה, ועוד 150 מורים בתוכניות להכשרת אקדמאים להוראה - בוגרי אוניברסיטאות שפונים למכללות לשם הכשרה להוראה ולימודים לתעודת הוראה. סך הכול, 650 מורים. אנחנו מודעים לכך שזה אכן לא מספיק. לכן, אנחנו קבענו שמקצוע המתמטיקה הוא מקצוע מועדף. גם המדעים, גם האנגלית הם מקצועות מועדפים ולא רק מתמטיקה. זה אומר שמי שנרשם ללמודים במכללות להוראת אחד מהמקצועות האלה, זוכה למערך מסייע, והוא זוכה למלגה מועדפת בגובה של 5,400 שקל לשנה.
עידוד ההרשמה למקצועות האלה גרם לכך שהשנה היתה עליה בהרשמה להכשרה להוראת מתמטיקה, לעומת השנה שעברה או שנתיים לפני זה. הנתונים מראים שמדובר בעליה ותוספת של 150 סטודנטים השנה לעומת שנה שעברה. אם כן, יש עלייה.
המנכ"לית דיברה על תמרוץ, והוועדה שתצטרך לבחון דרכים נוספות לעידוד הרשמה במכללות, והכשרת מורים למתמטיקה, ואיך מעודדים יותר ויותר סטודנטים לפנות למקצוע המתמטיקה, ולהוראת המתמטיקה. הוועדה תצטרך לבחון גם כן דרכים נוספות, ורעיונות שעלו כאן בוועדה. צריך לבחון למשל את נושא מאגר מורים עולים, את מאגר אנשי ההיי-טק. דובר על מאגר שלישי של מורים שפרשו לגמלאות, פרישה מוקדמת, אולי אחוז מהם מוכנים ללמד.
היו"ר זאב אלקין:
החברים מארגון המורים העלו את זה.
לינה קונדרטייב:
איך אנחנו יודעים שלאחר שהם סיימו את הלימודים הם יבואו לבית הספר?
גבי עטיה:
השאלה שצריכה להיות היא כמה מגיעים לבתי הספר, וכמה עוזבים לאחר מספר שנים?
לינה קונדרטייב:
זו אותה שאלה.
קריאה:
עוד לפני השאלות שלכם יש שאלה. כמה פורשים, וכמה נכנסים. זה המאזן לראות כמה באמת זה מעלה?
לינה קונדרטייב:
למשוך ללמוד זה משהו אחר מלמשוך לעבוד.
היו"ר זאב אלקין:
חברים, אני מזכיר לכולם שכאן את זכות הדיבור מבקשים, ולא לוקחים. אני היחיד שיש לו פה את הזכות להתערב. מי שידבר שיציג את עצמו. זה גם חשוב לפרוטוקול, כי הפרוטוקול רק שומע, הוא לא רואה, והוא לא יודע לזהות.
כאמל חואלד:
המאגר הרביעי שהוועדה תצטרך גם כן לחשוב עליו הוא איך מצליחים לגייס מורים מהמאגר הזה, הוא בוגרי מכללות שסיימו את הלימודים במכללות ולא פנו להוראה. היום הנתונים מראים ש-40% לא פונים להוראה, רק 60% נקלטים ומשתלבים במערכת.
היו"ר זאב אלקין:
לפני שבאים לאגף של כאמל ושואלים איך ניתן להגדיל את מספר האנשים שהולכים להכשיר את עצמם להוראת מתמטיקה, השאלה היא בסיסית יותר, והיא עלתה כאן במלוא חריפותה על-ידי מספר דוברים בישיבות הקודמות. גם כאשר יש אדם שסיים מכללה להוראת מתמטיקה, והוא רוצה ללכת לבית הספר, הוא לא תמיד מוצא לו תקן. ואז זה שוב חוזר יותר לאגף של איתי. איך אנחנו יוצרים סיטואציה שהמערכת יודעת לכוונן את עצמה תוך כדי תנועה כבר היום עוד לפני שמתגברים ומעודדים, ומשלמים מלגה מועדפת למישהו שרק בעוד שלוש או ארבע שנים יגיע? לא יכול להיווצר מצב שבבית ספר מסוים מלמד מתמטיקה מורה שאין לו שום הכשרה מתמטית, ואני מדבר בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה כי אני מדבר רק עליהם בשלב הראשון. מצד שני, באותו מקום, ובאותו עיר, נמצא אדם שהוא כן בעל הכשרה והוא לא משתלב כי התקן תפוס.
שלומית עמיחי:
אני רוצה לומר תשובה על כך, היא בוודאי לא התשובה האידיאלית, אבל אני חושבת שהיא התשובה הטובה ביותר שאני יכולה להגיד ברגע זה. לפני כמה חודשים החלטתי לקחת את נושא תכנון עבודת המשרד כאחד הנושאים המרכזיים שארצה לטפל בהם. בין השאר זה בשילוב של עבודה שעושים במשרד ראש הממשלה, והקמת יחידות לקביעת מדיניות ותכנון במשרדים השונים. בזמנו היה במשרד החינוך אגף תכנון, הוא לא קיים. היה סקר מורים שנעשה בתקופתו של בנצי דל לגבי המורים. הוא היה סקר רחב ביותר. אבל, היה קושי להפוך אותו למשהו מעשי שממנו לומדים מי חסר ואיפה, ומה צריך לעשות. נבחר כבר הסמנכ"ל שיעסוק בנושא. זה באמת בדרג בכיר, וזה אומר שאני נותנת משקל חשוב מאוד לעניין.
הנושא הראשון שיעסקו בו בעבודת המינהל הזה, כמובן בתיאום הכי מלא שיש עם אגף כוח-אדם והוראה, יהיה נושא תכנון מצבת המורים, עבודת המורים לטווח הרחוק, ולטווח הקרוב. כלומר, זאת משימה מספר אחת של הצוות הזה משום שיש לנו פה ביצה ותרנגולת. אנחנו מודעים לעניין שככל שאנחנו נעשה, נפעל, ונכשיר מורים אבל אם לא נשחרר קודם כל ידע מושכל ומסודר של איפה חסר, ולא רק בישיבות שאני עושה עוד חודש עם המחוזות כי זה כבר מאוחר מידיי, אלא לדעת כבר שנה קודם ולתכנן איפה - - -
היו"ר זאב אלקין:
השאלה היא מה זה חסר? זה ברור לך למה אני מכוון.
שלומית עמיחי:
בוודאי. ראשית, איפה חסר משמע איפה עומדים מורים לפרוש, איפה אנחנו יודעים שאין מורה למתמטיקה והמנהל או המנהלת מצאו מן הגורן ומן היקב פתרון כי לא היה להם משהו אחר, אבל אין מורה למתמטיקה - על פניו זה דבר אחד.
הדבר השני שהוא קשה יותר לבחינה והוא יהיה צריך להיעשות עם עבודת הפיקוח באחריות המחוזות, והמפמ"רית – אבל צריך לזכור שמפמ"רית זה בן אדם אחד - זה באמת לעשות את הבדיקה היסודית הפרטנית, לא הסטטיסטית, בבית ספר על שם רבין, או בבית ספר על שם כצנלסון. כלומר, מה קורה בכל אחד מבתי הספר הלכה למעשה. זו עבודה שאני רואה אותה מעמיקה עוד יותר, וזה אולי אפילו שלב ב'.
אם אתה שואל, ואני מחזירה לעבודת הצוות, המנדט הראשון של הצוות יהיה ללוות עבודת תשתית לניתוח הידע, הנתונים שיש לנו לגבי המורים למתמטיקה. כלומר, לראות איך המשרד נערך לזה, ולכוון לעבודה נכונה יותר, או מושכלת יותר של הפעילות הזאת - זה מנדט מספר אחד.
מנדט מספר שניים הוא לבחון את הדרכים השונות – וכאמל כבר פירט אותן – שעומדות היום, ושניתן להתאים אותן לעתיד כדי להבטיח שבכל מקום שאו חסר או ניתן לעשות את השינוי. הדברים ייעשו יחד עם ארגוני המורים, כי אני לא יכולה להעניש מורה שלקחה על עצמה ללמד את המקצוע שהיא הכי לא אוהבת בעולם שקוראים לו מתמטיקה, והיא עושה את זה עשר שנים, ולהגיד לה לפרוש מוקדם ולצאת המערכת. אני צריכה להסדיר את זה, והסדרה כזאת היא תהליך. אנחנו נצטרך לבנות את המערכת.
לומר שאנחנו נראה שינוי בשנה הבאה? תשובתי היא לא. זה תהליך, זה לא יהיה בשנה. מבחינתי, אני רואה בזה המשך נוסף לוועדת בן צבי. היתה ועדה, והיתה התחלה של הכשרת המורים המקצועיים עם היבטים שונים. אנחנו לא מדברים, אבל היה הרבה – ולא מספיק – בנושא של תוכניות לימודים.
היו"ר זאב אלקין:
כן, אנחנו נדבר על זה. הסבב השני של הישיבות שלנו יתייחס לתוכניות לימודים, וספרי לימודים. אנחנו בינתיים התמקדנו במורים.
שלומית עמיחי:
היתה התפתחות לרעה בנושאי בחינות בגרות, ועכשיו שיפור לטובה. כלומר, יש כמה נתיבים. בנושא הזה אני אומרת שצריך את ההכשרה. אני לא מציעה להתחיל בהכשרות מסיביות של אנשים חיצוניים לפני שאנחנו מסוגלים להגיד איפה אנחנו צריכים אותם.
היו"ר זאב אלקין:
לכאורה, לפי הנתונים הסטטיסטיים גם של הלמ"ס וגם של המשרד עצמו, התשובה לצערי לשאלה איפה צריכים היא מאוד פשוטה, וזה בכל מקום. היא טענה שאפילו במקומות המבוססים ביותר אין כמעט בית ספר שחלק גדול מאוד מהמורים למתמטיקה הם בעלי הכשרה מתמטית.
שלומית עמיחי:
אבל, אתה מדבר על צרכים אחד, ואני מדברת על צרכים שלי. הצריך שאתה מדבר עליו הוא צריך תהליכי, הוא לא צריך שאני יכולה היום להגיד שהנה מצאתי מורה טוב למתמטיקה, והמורה הקיים החוצה. קודם כל, מבחינתי כרגע "צריכים" זה על פניו הדבר הפשוט ביותר - פרשו שני מורים למתמטיקה, וחסרים לי. את זה אני צריכה לפתור השנה, זו חובה מספר אחת.
היו"ר זאב אלקין:
אבל, כאן המערכת יודעת לסנכרן את עצמה, ובעידן של קיצוץ השעות זה לא קשה לה.
שלומית עמיחי:
אני מקווה שעברנו את עידן קיצוץ השעות.
היו"ר זאב אלקין:
אבל, בגלל שהוא היה ממש לאחרונה אז מבחינה זאת אין תחושה שחסר הרבה. יש אולי מקומות פה ושם.
קורה כאן מעגל סגור. בא המשרד ואומר שהוא קבע כאן סטנדרט שהוא מאוד גבוה וראוי ואיתי דיבר עליו. הסטנדרט הוא שמורה להיסטוריה לא ילמד אצלו מתמטיקה, וזה אסור בתכלית האיסור. אחר כך בא המשרד ואומר שאין לו ברירה, ושהוא חייב למלא משבצת במערכת השעות, ולכן הוא מתיר למנהל בית-הספר להעסיק מורה להיסטוריה ללמד מתמטיקה, כי אין. ואז השלב השלישי, כשבא מורה למתמטיקה ואומר שהוא רוצה ללמד בבית הספר הזה מתמטיקה, אומר המשרד שהוא כבר לא יכול מפני שהוא כבר לקח את המורה להיסטוריה ושהוא נתן לו ללמד מתמטיקה למרות שזה אסור בתכלית האיסור, ואיך הוא יזיז אותו עכשיו הצידה, וישים במקומו מורה למתמטיקה?
אני לא אומר שהתהליך הזה צריך להיות גורף. אבל, אם התהליך הזה לא יתחיל ברמת המיקרו מהר ככל האפשר שום תכנון ברמת המאקרו לא יעזור. אם המנהלים לא ירגישו שיש לחץ מצד המשרד שלוקחים בראש ובראשונה מורה שהוא בעל הכשרה מקצועית, ואחר כך הולכים לפתרונות הנוחים יותר ולא הפוך, אז זה לא ישתנה. להיפך, זה יעמיק כי יהיו עוד יותר מורים, ואותו מורה להיסטוריה ילמד כבר לא 10 שנים, אלא 12 שנים עד שיגיעו, ואז זה יהיה עוד יותר קשה להזיז אותו וכן הלאה, וכן הלאה.
שלומית עמיחי:
אני רוצה לענות על זה בדרך כך שמה שאני אומרת יוכל גם להתבצע. לא הצהרה לעיתונות, אלא בפרקטיקה של החיים. זה אפשרי לעשות אם אנחנו נמקד עוד היום כמה בתי ספר בכל אחד מהמחוזות שהם בתי ספר שבהם אנחנו יודעים קודם כל שההישגים הם נמוכים, שיש לנו בעיה וקושי, ובעבודה פרטנית לחלוטין עם מנהל בית-הספר והמפקח. אנחנו נגידו לו: אתה ממילא צריך לקלוט שני מורים, בוא תעשה את השינוי – תסב מורה כזה למקצוע זה, ויש לנו מורה למתמטיקה.
ברגע זה אני מדברת פה אל הצוות שלי, ואני רוצה להציע שאנחנו נעשה את זה מדוד, וגם אם לא נגיע ל-100 בתי ספר אלא נגיע רק ל-40, 50 או 30 בתי ספר, אבל לנסות את זה כתהליך, כדי שאם נצליח השנה לבנות איזשהו מודל של עבודה אל מול מנהלי בתי הספר, אז נוכל בשנים הבאות כבר להציע תהליך כזה כסוחף יותר. יכול להיות שבתי ספר שוחרי שינוי יכולים להיות כתובת טובה לזה, ולצורה כזאת של פעולה. ממילא אנחנו ממקדים שם עבודה, ובואו נראה את מצב המתמטיקה. אם אומנם שם יש לנו תופעה של מורים כאלה אז בואו ננסה קודם כל לתקן שם. כלומר, אני מציעה למקד בכל מחוז מספר מסוים של בתי ספר. להטיל על מנהל המחוז עם המפמ"רית לאבחן אותם, ולהגיד שלשם אנחנו חותרים, והפתרונות שכאמל מציע, בכוח האדם שהוא מציע, כולל גם מורים שמועסקים חלקית ויש אפשרות היום לתגבר את עבודתם. אני חושבת שהמקור הכי זמין, ואולי הכי נוח שיש לנו.
היו"ר זאב אלקין:
מי הכתובת במשרד לתהליך כזה של הכשרה? למי עלינו לפנות אם יהיו לנו שאלות נוספות?
שלומית עמיחי:
יש לי כאן שילוב בין הכשרה ובין בתי הספר. לגבי בתי הספר – הכתובת היא המינהל הפדגוגי שזה הגברת לאה רוזנברג, או מנהלות האגפים. אבל, הגברת לאה רוזנברג. ולגבי ההכשרה זה המזינים. כאמל יהיה הכי נוח.
היו"ר זאב אלקין:
תודה רבה.
יעקב סבן:
אני מהסתדרות המורים. מעבר לעובדה שחסרים מורים במתמטיקה, יש בעיה יותר חמורה, והיא הבעיה שאין יד מכוונת. יש עירוב תחומים, עירוב נושאים, ואין יד מכוונת שתאמר שלזה נעשה כך, ולזה נפתור כך. הדוגמאות הן פשוטות. אנחנו נמצאים היום לאחר ה-31 במאי שהוא המועד שבו מורים מקבלים מכתבי פיטורין. יש לפניי רשימות – רשימת "אורט", ורשימת "עמל" - לא צריך להציג אותן. רציתי לראות ברשימות שאין מורים למתמטיקה שמפוטרים או מצומצמים. אבל, יש. נכון, לא בדקתי אם המורים האלה הם בעלי תעודות או לא. אבל, יש להניח שיש מהם גם מורים בעלי תעודות, או רובם בעלי תעודות.
זבולון אורלב:
אז למה אתה חושב שהם פוטרו?
יעקב סבן:
כי כותבים פה צמצום מגמה, צמצום בית ספר, צמצום של תלמידים. כלומר, ישנם מורים.
זבולון אורלב:
אין צמצום של שעות.
שלומית עמיחי:
לא, אין.
היו"ר זאב אלקין:
אין צמצום שעות ברמת המאקרו, אבל יכול להיות שברמת המיקרו של בית ספר יש צמצום תלמידים.
יעקב סבן:
אני פתחתי ואמרתי שאין יד מכוונת. משרד החינוך שהוא נותן סחל"ם לכל הבעלויות אמור לדעת מה קורה ב"אורט", ב"עמל", ב"נעמת", ובכל הבעלויות. עיקר הבעיה היא בעיריות. בשונה מכם, אני לא רואה את הבעיה ביסודי. אני אומר שביסודי עד 1995 לא היה נדרש תואר כדי להגיע ליסודי, וכל מורה שהגיע ליסודי הגיע כמורה כולל ומתמטיקה, לאו דווקא מתמטיקה, ואמרתי זאת בישיבות הקודמות. היום רוצים לשדרג את זה, וזה טוב. אבל, קודם נפתור את הבעיה העיקרית שזה העל-יסודי. זה יהיה חמור מאוד אם ילמדו שם מורים ללא תארים. בוודאי שלגבי חטיבות הביניים.
היו"ר זאב אלקין:
זה לא בעיה של מורים בלי תארים כי בנתונים של הלמ"ס תארים יש, אבל הם בתחומים אחרים, ולא בתחומים שהם מלמדים.
יעקב סבן:
סליחה, אני אתקן – אתה צודק. לא בעלי תעודת הוראה במתמטיקה או בתחום הנדרש. יתרה מזאת, לפני ארבע שנים משרד החינוך פיטר עשרות או מאות מורים למדעים, והיום צועקים "גוואלד", ושאין מורים למדעים. אלו דברים של יד מכוונת, ושאתה מודע להם יום יום, שעה שעה. אני רואה את הבעיה מתחת לפנס. יש מורים למתמטיקה, הם קיימים היכן שהוא. המורים האלה למדו ועזבו את המקצוע כי השכר לא הולם, או כפי ששמענו פה שהם עבדו שנה או שנתיים ועזבו כי משום מה זה לא נראה להם. כלומר, אם אנחנו רוצים לעודד היום, ולא כפי ההצעה המבהילה ששמענו לנסוע לרוסיה ולחפש אלף מורים כשישנם פה מורים מרוסיה שעדיין לא נקלטו כמו שצריך – אני מחפש פה מורים מהם. אני מתאר לעצמי שהם מפוטרים פה בגלל מנטאליות ובגלל סיבות אחרות. לגבי התעודות - אני לא מאמין ששם - - -
היו"ר זאב אלקין:
זה הוצע כאן סביב השולחן. אני הצעתי קודם לקלוט את המורים שיש פה.
יעקב סבן:
הוועדה תעשה טוב עם המקצוע הזה אם היא תעשה סדר, וזאת הצעתי. דהיינו, לחלק את זה לשלושה פרמטרים: בית ספר יסודי בנפרד, חטיבות ביניים בנפרד, תיכון בנפרד – מה הדרישות, מה הרצוי ומה המצוי, כיצד ניתן לעודד. ברגע שהדברים האלו יהיו אולי לא יצטרכו אפילו ועדות, אלא יהיה צריך ליישם את ההחלטות.
היו"ר זאב אלקין:
תודה רבה.
מרק אפלבאום:
אני ממכללת קיי בבאר שבע שהיא מכללה להכשרת מורים. ראשית, אני ארשה לעצמי לא להסכים עם נציג הסתדרות המורים שהוא לא רואה בעיה חמורה דווקא בבית ספר יסודי, כיוון שלדאוג לאהבה למקצוע המתמטיקה בחטיבה לאחר שילד בא עם פחדים – ואני לא רוצה לקרוא לזה שנאה למקצוע – זה מאוד מאוד קשה גם אם אנחנו נגייס את המורים הכי מקצועיים שיש. לרוב, זה יהיה כבר כיבוי שריפות, ומרתון לבגרות. זה בהחלט לא מתקבל על הדעת שיש בעיה חמורה בעל-יסודי שחלק מהמורים אולי לא מקצועיים. אבל, הטובים ביותר חייבים להגיע לבתי הספר היסודיים, וזאת אם אנחנו לא רוצים לאבד את הדור הבא.
אם אני זוכר נכון – ואולי המנכ"לית תתקן אותי – יש החלטה שגם בגיל הרך, ושגם בבתי הספר היסודיים ילמדו מורים מקצועיים מתמטיקה, ושלא יתקבלו ללמד מתמטיקה שלא עברו את ההכשרה המתאימה.
זבולון אורלב:
זאת המלצה של ועדת הררי מ-1992.
שלומית עמיחי:
ועדת הררי, ואחר כך ועדת בן צבי.
מרק אפלבאום:
אני מכשיר את המורים לבית הספר היסודי, ולגיל הרך. לדעתי, מספר השעות שהם מקבלים הוא גם כן לא מספיק. אבל, ההכשרה ישנה. ישנו מסלול שנותן תואר ראשון B.Ed לבית יסודי, עם התמחות במתמטיקה לגיל הרך. לדעתי, אין מספיק סטודנטים, ואני שמח לשמוע שיש גידול באופן כללי בארץ. אבל, אני לא רואה את זה בשטח. אבל, יכול להיות שהוא ישנו במכללות אחרות.
אני רואה את הבעיה כמכלול קצת יותר גדול. לרוב, אלה שפונים הם לא אלה שהייתי רוצה שילכו ללמד את ילדינו, כך שאנחנו למעשה בוחרים ממה שיש, ולא ממה שהיינו רוצים לבחור. לדוגמה, לבית הספר היסודי לא באים כאלו שסיימו 5 יחידות מתמטיקה, וב-4 יחידות יש מעטים מאוד. אנחנו עושים את המקסימום בנקודה שבה אנחנו נמצאים, אבל זה ממה שיש.
לגבי התמקצעות שהוזכרה קודם על-ידי חבר הכנסת אלקין - התמקצעות היא תרופה מצוינת לאלה שחסר להם קצת. הם מלמדים מתמטיקה, והם מאוד רוצים ללמוד כי חסר להם קצת בהשכלה. אבל לרוב, אלו גם כן אנשים שהמערכת אילצה אותם מסיבה זו אחרת ללמד מתמטיקה.
אני לא מספר לכם דברים תיאורטיים, אני עובד בהתמקצעות, ואני רואה את האוכלוסייה. מדובר באנשים שספגו בדרך כלל טראומות קשות במתמטיקה בהיותם תלמידים, ואחר כך אולי בהיותם סטודנטים לכל מיני מקצועות שהם לא מתמטיים. בהתמקצעות אני מנסה להוציא מהם הטראומה, ובגדול אני עושה להם פסיכותראפיה. אני לא בטוח שאני אצליח.
היו"ר זאב אלקין:
ואם יעשו פסיכותראפיה לתלמידים שהם מלמדים אותם?
שלומית עמיחי:
זאת הסיבה שלאט לאט אין לנו מורים למתמטיקה.
יעקב מוזגנוב:
אני יו"ר עמותת מפ"ת שהוא מרכז פדגוגי שעובד בשיתוף פעולה עם בית ספר "שבח מופת" בתל-אביב. בין החברים שלנו יש גם פרופסורים מאוניברסיטת תל-אביב. בהתחלה פעלנו בבית ספר "שבח מופת", וב-15 השנים האחרונות אלפי תלמידים למדו בבית הספר "שבח-מופת". יש שם אלופים באולימפיאדה בארץ ובעולם.
אני וחבריי אופטימיים. אנחנו יודעים שיש פוטנציאל גדול בחינוך בארץ. אבל, אנחנו גם רואים שהמצב גם במתמטיקה, ובמקצועות אחרים הוא רע, והוא נהיה יותר ויותר רע משנה לשנה. כולנו רוצים לעזור לתלמידים ולמורים, ולהזמין יותר ויותר מורים לבתי הספר שלנו, גם מורים חדשים. יש לנו כמה רעיונות איך אנחנו יכולים לעזור ולעבוד ביחד. אני מקווה שהחברים שלנו, גם המורים המנהלים שלנו, יכולים להגיד איך אפשר לעשות זאת.
שלומית עמיחי:
אני נענית לאתגר, ולאמירה הזאת שלך. כאמל, אני רוצה לבקש ממך, וגם מד"ר תומר, וכמובן מהמפמ"רית למתמטיקה שהיא פשוט בחוץ לארץ אחרת גם היא היתה פה, לארגן מפגש עם סמינר של חצי יום שבו יהיו צוותים מומחים. אני מניחה שנעשו דברים בעבר, אבל אני בהחלט חושבת שזה נכון גם בחינוך העל-יסודי, וגם בהכשרת מורים. אני אומרת את הדבר הבא היום - בעבר אני לא הייתי אומרת, החיים הם יותר חזקים מהעקרונות שלנו לפעמים - אם תגיעו למסקנה שאפשר לפתוח כיתת "מופת" במכללה אחת או שתיים שתעשה הכשרת מורים בתוך הלימוד ש"מופת" נותנים והניסיון שלהם, בנוסף כמובן למה שנותנים רגיל, אני מאוד בעד, כי החיים לימדו אותנו שזה עובד, וזה עובדה. בואו נלך קצת לעובדות. אם כן, גם סמינר של כמה
שעות להיכרות, ללמידה, למפגש, לשאלות, וגם מחשבה על הכשרת מורים בכיוון של היכרות עם החומר. זה ישמש גם לוועדה אחר כך כחומר.
היו"ר זאב אלקין:
חבר הכנסת אורלב, בבקשה.
זבולון אורלב:
תודה. השאלה שאנחנו דנים בה היא כמעט – פחות או יותר – כמו איך לנהל את מערכת החינוך. יש מקצוע שהוא בהסכמה רחבה מאוד שהוא אחד מהמקצועות החשובים ביותר של מערכת החינוך, שהוא גם דוגמה שתהליך החינוך הוא ליניארי ולא מודולארי. כלומר, אם החמצת את לוח הכפל כנראה שגם המורה המצטיין ביותר בחטיבת הביניים לא יעזור לך כבר שום דבר.
ישבו שתי ועדות מאוד רציניות. את האחת הזכרתי וזו ועדת הררי שישבה בראשית שנות ה-90. הוועדה השנייה ישבה בראשית שנות האלפיים. אני יכול להעיד בפניכם שההנהלות והשרים של משרד החינוך אישרו ואימצו, או לפחות הודיעו שמאשרים ומאמצים את ההמלצות של שתי הוועדות האלה. איך אמר פעם אלכס אנסקי בפרסומת: "מה צריך לעשות? לעשות". כלומר, אין בחינוך קיצורי דרך, ואין פטנטים, ואין קומבינות. אין קיצור דרך בהכשרה, ואין קיצור דרך בהשתלמות, ואין קיצור דרך בהדרכה. אין קיצורי דרך. להיפך, ככל שהמקצוע הוא יותר מורכב, ויותר מסובך, אז כך נדרשים יותר להקפיד שהתהליכים האלה יתממשו. לצערי, זה לא התקיים.
שלומית עמיחי:
חלקית.
זבולון אורלב:
חלקית, אני מקבל את התיקון. לפי דעתי מה שצריך לעשות – אולי כמו שעשו על ועדת קרמניצר שנהר – זה להקים מינהלת קטנה במשרד שזה יהיה ייעודה ותפקידה. היא תיקח את ההמלצות, ותשב על הורידים למנכ"לית, לסמנכ"לים, לראשי המינהלים, ותמסור דוח אחת לשלושה חודשים מה מתקדם. כל מה שצריך לעשות ידוע. לא צריך להשקיע עוד בחשיבה מה צריך לעשות. יכולים לעשות את סדרי העדיפויות שכאן בוועדה אנחנו לא יכולים לעשות, כי אף פעם התקציב לא יספיק לכול, וכן התקנים. מישהו במשרד החינוך צריך לקחת הכול, ולעשות תוכנית. אז גם ייפתרו הבעיות שהעלה מר סבן. הוא אומר שיש משאבי הוראה במתמטיקה לא מנוצלים, ואני כמעט בטוח שהוא צודק.
היו"ר זאב אלקין:
בטוח שהוא צודק. אני אמרתי שבתחום של מורים עולים בעזרת קריאה אחת הגענו לכמעט 100 אנשים שמציעים את עצמם.
זבולון אורלב:
אני מסכים איתך. אגב, גם בתוך משרד החינוך בין מחוז למחוז. יכול להיות שבמחוז אחד יש עודף ושם מפטרים ביסודי, ובמחוז שני לא. אם כן, הצעתי הפשוטה היא להקים מינהלת מצומצמת אצל רוזנברג שתדווח, ואולי גם תמסור דיווח לוועדה הזאת. אנחנו לא באים להחליף את הרשות המבצעת. האם זוהי ועדת משנה שפועלת בראשותך?
היו"ר זאב אלקין:
לא, זה לא ועדת משנה. זוהי סדרת ישיבות של ועדת החינוך.
זבולון אורלב:
אם כן, ימסרו לוועדה דוח אחת לשלושה חודשים או לחצי שנה, ועל ידי כך אנחנו נדע שהעסק הזה מתקדם – זאת הצעתי.
לינה קונדרטייב:
אני מנהלת בית ספר ערב מפ"ת באריאל. אני הייתי חברת מועצת העיר בקדנציה הקודמת, ועכשיו אני גם מנהלת את אגף ההשכלה במתנ"ס. במהלך כל חיי אני מתעסקת בחינוך. ברוסיה הייתי מורה לאנגלית.
כל מה שאפשר לעשות וכל מה שצריכים לעשות ידוע. אבל, זה לא מספיק למשוך סטודנטים ללמוד, כי המקום שבו הם עובדים הוא לא אטרקטיבי. בית הספר הוא היום מקום לא אטרקטיבי. איך אפשר לעבוד עם הסטאטוס שיש למורה? כל אחד יכול לעשות הכול למורה, אין הגנה מההורים. המורה לא מרגיש טוב בבית ספר. הכיתות עם 40 תלמידים ומעלה.
גבי עטיה:
זה לא רק במתמטיקה, אלא בכל המקצועות.
לינה קונדרטייב:
נכון, אבל מתמטיקה זה חלק מבית הספר. זה גם כן חלק מאוד חשוב. המנכ"לית אמרה איך אפשר לומר שזה יותר חשוב או פחות חשוב. זה יותר חשוב ויותר קשה, ולכן אולי צריך לשנות ולשפר את התנאים של המורים ולתת להם סטאטוס.
זה לא סוד שאנחנו מקבלים שביתות כל שנה. זה לא בא ממקום ריק. זה בא משום שהמצב הוא מאוד קשה והוא נהיה יותר ויותר גרוע. בבית הספר יש לנו מדיניות של "חנונים", ושלא טוב להיות תלמיד טוב, ושזה לא באופנה. אולי צריך לשנות את זה, ולעשות מדיניות אחרת שבה התלמיד הטוב יקבל תמיכה.
שלומית עמיחי:
האם האווירה בבית הספר שלך בערב היא יותר טובה?
לינה קונדרטייב:
על הבסיס של בית-הספר שלנו אפשר לעשות קורסים, כי אנחנו מוכנים. אני מאוד גאה בכך שאני גייסתי את המורים הכי טובים שיש באריאל. הם מלמדים בבית ספר רגיל בבוקר, ובערב הם מלמדים אצלנו. מורים מחטיבה מלמדים עכשיו ילדים קטנים מגיל 4. הם מכינים לכיתה א', ואחר כך עולים, עולים ועולים, וזה מאוד טוב. יש לנו גם פרויקט מצטיינים שהוא פרויקט משותף שלנו עם העירייה. לפרויקט הזה אנחנו מקבלים תלמידים לפי המלצות של בתי הספר היסודיים. כל התלמידים שלנו אחר כך עולים לכיתות "מופת", ולכיתות שבהן הרמה יותר גבוהה. לפי הניסיון, הידע והרצון, יש מה ללמד, ויודעים איך, ומוכנים.
שלומית עמיחי:
ההבדל הוא שזה רק אלה שרוצים, וההורים שלהם רוצים. אלייך מגיעים אלה שההורים רוצים, והם רוצים. שם כבר יש מוטיבציה.
לינה קונדרטייב:
נכון, אבל אני אומרת שאנחנו יכולים לחלק את הידע שלנו עם מי שלא רוצה ללמוד וללמד אצלנו.
היו"ר זאב אלקין:
תודה רבה.
גבי עטיה:
אני מארגון המורים. אני גם מורה למתמטיקה בחטיבה העליונה.
היו"ר זאב אלקין:
מצוין, ואני אעיר הערת ביניים. יובל אפילו קפץ כשהצגת את עצמך סוף סוף, כי אנחנו בסדרת הישיבות האלה אנחנו חיכינו הרבה זמן עד שארגון המורים יכבד אותנו בנוכחותו. אני מאוד מאוד שמח שלחבר מהסתדרות המורים הצטרף עכשיו גם נציג מארגון המורים, ועוד מורה למתמטיקה.
גבי עטיה:
בהתייחס לדבריו של מר סבן – לדעתי, אין פיטורין בחטיבות העליונות ב"אורט" אם אין קיצוצים בבית הספר כתוצאה מקיטון במספר התלמידים. יש מעט מאוד, מעט מאוד, פיטורים כאלה. אם אינני טועה – ותתקן אותי מנכ"לית משרד החינוך - הוא מדבר על פיטורים פדגוגיים, ולא היה דבר כזה בתקופה שאני מכיר. כלומר, אלו פיטורים של מישהו שבכלל יוצא ממערכת החינוך, כך שהפיטורים שעליהם אתה מדבר זה עקב קיצוצים במספר התלמידים, וקיטון ברישום.
יעקב סבן:
התכוונתי יותר שיש מורים - - -
יעקב סבן:
לגבי המורים בתיכון שמגישים – הלוא כל המורים בחטיבות העליונות החל מכיתה י' נמדדים מידי שנה בשנה במבחני הבגרות. למנהל יש סמכות, והוא מעביר את המסר הבא: "אם אתה לא תהיה בסדר, תחשוב היכן תהיה בשנה הבאה". כך שהשאלה שקדמה לכך האם אנחנו יורדים לפרטי פרטים מה ההשכלה, או האם המורה עומד בדרישות הסף של משרד החינוך, היא שאלה משנית כרגע בעיניי. מפני שהמורה עומד מידי שנה במבחן התוצר.
היו"ר זאב אלקין:
קודם כל, זה לא נכון לגבי חטיבת הביניים.
יעקב סבן:
אמרתי חטיבה עליונה.
היו"ר זאב אלקין:
גם בחטיבה העליונה אנחנו עדים לירידה בתוצאות הבגרות, ואנחנו לא עדים לתופעה שמנהלים שמחליפים מורים כתוצאה מהירידה הזאת.
יעקב סבן:
המורים מבינים את עצמם לאט לאט, והם עושים את זה די יפה.
לגבי המצב שבו אנחנו נמצאים כרגע מול המורים לאנגלית, למשל. היום אין מורה לאנגלית שיוצא לגמלאות, ואיתי הדר יתקן אותי.
שלומית עמיחי:
זו סגולה לאריכות ימים.
יעקב סבן:
זו סגולה לאריכות ימים. אבל, אני הולך באותו כיוון שעליו דיברת – שאתה יודע שהולכים ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה, אבל לא מגיעים להוראה. ולכן השאלה היא, איך באמת מנתבים את המורים למקצוע ההוראה במתמטיקה כי לא מגיעים.
היו"ר זאב אלקין:
אין צורך.
יעקב סבן:
זה לא שאין צורך.
היו"ר זאב אלקין:
לא, אין צורך. כשאני יושב כאן ואני אפילו מקשיב למנכ"לית שאומרת ברמת המאקרו: אני לא יודעת להזיז מי שהוא לא מורה למתמטיקה, אבל כבר מלמד מתמטיקה.
שלומית עמיחי:
לא, לא אמרתי: אני לא יודעת להזיז. אני לא יודעת לכפות על הזזה. אני חייבת לעשות את זה בהסדר, ואני יודעת יפה מאוד לעשות הסדרים.
היו"ר זאב אלקין:
זה נכון.
שלומית עמיחי:
אלה בניי, ואלה הם בניי.
גבי עטיה:
יש כן צורך. זריקת ההחייאה המלאכותית שנתנו העולים החדשים הולכת ואוזלת, וזמננו מתקצר בנושא הזה. בעתיד אנחנו נגיע לבעיה מאוד מאוד קשה, והיא לא רחוקה. השאלה היא, איך מנתבים את המורים להוראת המתמטיקה.
שלומית עמיחי:
אני מדברת על דברים, ואני מבקשת מכם סליחה על זה שבאמירתי אני לא אומרת מה יהיה מחר. אבל, אני כן רוצה להגיד מה יהיה מחרתיים. אחד הנושאים שבאמת גם בזכות הרפורמה, אבל לא מחובר דווקא לרפורמה, זה מהלך שאנחנו מתחילים אותו עכשיו. חבר הכנסת אורלב אמר מינהלת. אבל, אני לא רוצה לדבר על מינהלת כי זה תיכף מעורר רושם של מכונית, משכורת, ולא זו הכוונה. אנחנו מקימים צוות מיוחד שתפקידו לעסוק בגיוס מורים למערכת. אנחנו קוראים לזה הטובים בחינוך. אגב, לא לחינוך כדי שלא יתפרש שאלה שנמצאים הם לא טובים, כי זה לא המסר. אבל, זה אומר: בואו תצטרפו אלינו כי הטובים מגיעים לחינוך. אנחנו
נמצאים בקשר עם הרבה יוזמות, הרבה קבוצות של צעירים, גם במסגרת מרחב פתוח שעשינו רק בשבוע שעבר כש-450 מורים ומורות התכנסו יחד לחשוב איך יוצרים התחדשות בחינוך, בחינוך היסודי, בחינוך העל-יסודי, באוניברסיטאות, מהמכללות. הם יעסקו פתוח לגמרי בחשיבה עם המון רעיונות שעלו. קבוצת סטודנטים מקסימים למתמטיקה, וחבר'ה נהדרים אומרים: אנחנו רוצים חינוך, אנחנו לא חותמים לך שמהיום אנחנו נגמור את הקריירה שלנו כמורים. אבל, אנחנו רוצים להיכנס למערכת, ובואי תעזרי לנו כבר ביוזמות של להתחיל עם זה, נמשיך עם זה. אולי זה יהיה חצי משרה. מכל מקום,,הם מכל מקום מאוד מתעניינים. יש לי הרגשה – וזה בימים שאני אופטימית, זה לא כל יום, וגם אתם אמרתם מילים אופטימיות - בעניין שיש היום כן רצון. אנשים מבינים שהחינוך זה שלהם, זה לא רק שלנו. וכשאני אומרת אנשים זה כולל גם צעירים, צעירים יותר, צעירים פחות. אבל, לאו דווקא גמלאים, אם כי אני גמלאית אז אני לא יכולה להגיד מילה רעה על גמלאים.
אני רוצה להאמין שבכיוון הזה שאנחנו מתחילים איתו כבר השנה, וכבר עכשיו התחלנו - יש כבר איש ברמה הכי טובה שאנחנו יכולים למצוא. אני לא אגיד את הפרטים. אבל, מישהו באמת בכיר שלקח על עצמי להירתם לנושא הזה. הוא כבר היום משולב עם נוח, עם המינהל הפדגוגי, עם הכשרת מורים, ועם כל הצוות המוביל במשרד. המטרה היא למצוא דרכים מגוונות לגיוס מורים חדשים. בין השאר לאנגלית, למתמטיקה, למדעים, וצר לי להגיד לכם גם לתנ"ך, גם ללשון עברית. אנחנו חייבים היום להניח יסוד כדי שלדור הבא לא יקרה מה שאתה אומר שלא יהיו מורים. אין לי ספק שזה אתגר גדול.
בוריס שטירלמן:
אני מנכ"ל חברת "המחנך". זו חברה שמתפרנסת לפרויקטים למצוינות בבתי ספר, ומחוץ לבתי ספר. ראשית, רציתי לתמוך בדעתו של אדון מרק שאת החינוך במתמטיקה ובמקצועות אחרים צריך להתחיל לעשות בבית הספר היסודי, כי כעבור שנה שנתיים העסק נראה כבר אבוד לגמרי, וכמעט אין שום אפשרות להכין תלמיד מצטיין או תלמיד מקצועי אם זה לא נעשה כבר בבית ספר יסודי. הייתי דווקא מכוון את כל המאמץ לבית הספר היסודי כדי שהוא ימשוך אחר כך את המחלקות האחרות.
הבעיות הן כל כך מגוונות, וכל אחת שונה במהותה, וזה מפריע לנו לגייס מורים טובים, להתפתח בתחום, ולהזיז את המורים הלא מתאימי ם. עם זאת, אני חושב שכאן דווקא הפתרונות הם פשוטים ביותר. יש פתרון כלכלי, יש פתרונות של רישיונות להוראה. אם אנחנו נתחיל עם ועדות ארוכות טווח אנחנו לא נסיים את זה. הפתרונות קיימים. אנחנו אומנם בפרויקטים קטנים, ובמסגרות צרות, אבל אנחנו עושים את זה כל פעם. כלומר, אין מורה שהוא לא יודע ללמד. אם הוא לא יודע ללמד הוא הולך לכיוון אחר.
שלומית עמיחי:
כמה מורים אתה מעסיק?
בוריס שטירלמן:
אני מאוד מבין אותך, אני מעסיק מעט מורים. אבל, אני חושב שזהו הפתרון לכיתות פיילוט ולכיתות "מופת" כפי שאמרת. לא בטוח שצריך לקרוא לזה כך, אבל זה משהו אחר. אני בטוח שצריך לתת דוגמה כמו שהיי-טק נותנים דוגמה לתעשייה אחרת. כיתות למצטיינים, לבעלי מוטיבציה - ופיתוח מוטיבציה זה ה"ספציאליטה" שלנו – הם צריכים לתת דוגמה לתלמידים אחרים. זה עניין אסטרטגי, וברגע שברור שזוהי באמת שאלה אסטרטגית לכל המדינה, אז יופיעו גם תקציבים, וגם יופיע הפתרון הכלכלי. הפתרונות ידועים, השאלה מי יפתח את הדלת.
זאב אלקין:
תודה. מר סקר, בבקשה.
יהודה סקר:
אני מארגון הורים ארצי. גברתי המנכ"לית, אני רוצה לומר שהמורים למתמטיקה ואנגלית הם כמו מזג האוויר מזה 25 שנה. כולם מדברים, וכולם עושים, ואני מצטרף לכל מילה שאמר חבר הכנסת אורלב. לא צריך ועדות, הדברים ידועים.
גברתי המנכ"לית, אפשר לצרף גם את ההורים. אני אתן לך דוגמה. אני למדתי בתיכון ברחובות. לדעתי, אפשר להביא אנשים מהאקדמיה לשעתיים, שלוש ארבע. אומנם, זה כיבוי שריפות. יש לי חמישה ילדים, וכולם מה לעשות מחוננים כך שאין לי את הבעיה הזאת – אני מודה. אבל, אפשר לגייס גם מהאקדמיה.
קריאה:
לי רק ארבעה כאלה.
יהודה סקר:
אפשר לעשות את זה בהתנדבות. אני בירושלים רק עשרים שנה, אני בא מבן גוריון. אפשר לגייס גם מהאוניברסיטה אנשים שיתנדבו. אני לא יודע איך עושים את הדבר הזה, אבל זהו חומר גם למחשבה.
בשנת 1973 הייתי יושב-ראש הסתדרות הסטודנטים, ועד היום הבעיה קיימת. מה זה 5.000 שקל לסטודנט? זה אפילו לא מכסה לו את שכר הלימוד. לא המצאתי את הגלגל.
שלומית עמיחי:
5,000 לשנה, האם גם בזה אתה מזלזל?
יהודה סקר:
לא מזלזל.
שלומית עמיחי:
5,000 שקל לשנה, הלוואי ולבנים שלי היה את זה. מצבי הכלכלי היה טוב יותר. זה רציני.
יהודה סקר:
אני לא מזלזל, אבל זה לא מספיק. חוץ משכר לימוד יש הוצאות מחיה, הוצאות ספרים וכו' וכו'.
לפני שנה פגשתי את מנכ"ל סופר-ארם ושאלתי אותו איך הוא מגייס רוקחים. הוא אומר שהוא מממן את הלימודים שלהם לרוקחות, ותמורת זה הם מתחייבים לעבודה אצלו כרוקחים כחמש שנים. זה רעיון למחשבה.
שלומית עמיחי:
כמה רוקחים הוא מגייס?
יהודה סקר:
אני לא יודע.
שלומית עמיחי:
מדובר כאן במאסות שונות לגמרי. אתם לא יכולים לדבר איתי על מיקרו של המיקרו כשמדברים על מערכת.
היו"ר זאב אלקין:
יהודה, חוץ מזה אצלו הלקוחות אחר כך משלמים על התוצר, אז הוא יכול לשלם. אם הלקוחות של החינוך יתחילו לשלם על התוצר, אז אולי יהיה להם כסף גם לגייס מורים ללמוד בחינם שלוש שנים. אבל, אנחנו לא שם, ולא בכיוון הזה. זאת לא הצעה, אני רק מסביר מה ההבדל.
יהודה סקר:
יש גם פרויקט "פר"ח", וגם הם נעזרים. לצערי, אני משתתף בוועדות ואני שומע שעומדים לקצץ שם קיצוץ רוחבי ואורכי בנושא הזה. גם זה מסייע לדברים האלה.
היו"ר זאב אלקין:
אבל, זה לא הנושא שלנו כרגע.
יוליה קריינין:
אני מורה למתמטיקה בבית ספר "שבח מופת" שעליו דיבר יעקב. אני רוצה לחזק את מה שאמרו הדוברים לפניי. אני לא מתיימרת לפתור את הבעיות של המערכת. אבל, הדברים גם בנויים על קשרים אישיים, ועל קרבה למקום מסוים. בית-הספר שלנו למשל, חוץ מזה שאכן קלט בזמנו אנשים שלא נקלטו באקדמיה, אבל הם היו מתאימים להיקלט באקדמיה, כלומר יש לנו בעלי תואר שלישי, אנשים עם ניסיון בלימוד באוניברסיטה, לא נשאר להם עוד הרבה זמן להתחלק בניסיון שלהם כי הגיל הממוצע משקף את מה שקורה בארץ, ואפילו יותר מזה. הרבה נמצאים כבר לקראת פרישה לפנסיה.
כש"מופת" החל להיוולד, וכשמפ"ת נולד, הרבה מאוד פרופסורים מאוניברסיטת תל-אביב נתנו כמובן בהתנדבות יד לדבר הזה, שם, תמיכה, ועזרה. היו גם תקופות שהם שלחו את הדוקטורנטים המבריקים שלהם. אלה שמלמדים תרגילים נחשבים להכי טובים. אבל, איכשהו זה דעך עם השנים. אפשר להחיות את זה, כי הרבה מאוד פרופסורים מבית ספר למתמטיקה יהיו מוכנים לתת יד – ואני אומרת את זה בוודאות – גם להשתלמויות, ומידי פעם לתת גם הרצאה. זה לא רק נותן את החומר עצמו, אלא זה גם מעלה את מעמד של אותם מורים, וזהו אמצעי לעשות קשר. אנחנו עדיין מרגישים שאנחנו נמצאים בתחתית הסולם, וכל השאר זה רחוק בשמיים.
יהודה סקר:
האם הפרופסורים עושים את זה בהתנדבות?
יוליה קריינין:
בוודאי.
היו"ר זאב אלקין:
תודה. אנחנו מתקרבים לסיום, אני רק רציתי לזרוק לך עוד אתגר, ואז אני אתן לך לסכם.
אנחנו הזכרנו כמה פעמים את הנושא הזה של העולים כמאגר, שלצערי הוא ילך וייעלם. בסך הכול אין עכשיו עליה גדולה. אבל, התחושה היא – וזה גם עלה פה בדיונים – שמהמאגר הזה ניתן עדיין להכניס למערכת סדרי גודל של כמה מאות מורים, וזה לא מעט. חלקם כבר עם כל התיעוד הדרוש, והם צריכים רק מלווה. הם צריכים מישהו שיכניס אותם משולי המערכת לתוך מרכז המערכת, ויעשה בדיוק אותה עבודה עם פינצטה היכן שחסר, וידע לדחוף בזמן מורה למתמטיקה וזאת במקום שילכו למורה למקצוע אחר שכבר נמצא בבית ספר ויוסיפו לו עוד שעות.
יכול להיות שחלק מהאנשים צריכים תוספת לתעודות, או אולי הכשרה לתעודת הוראה כי יש להם הכשרה מתמטית. יש להם תואר במתמטיקה, אבל אין להם תעודת הוראה למתמטיקה, או שיש להם תעודת הוראה שדורשת הסבה. אבל, זה גם כן בהשקעה יחסית נמוכה כי יותר זול עדיין ללמד את האדם את שיטת ההוראה בארץ, ואפילו לחזק את העברית שלו, מלקחת אדם שלא יודע מתמטיקה, ולהכשיר אותו תוך שלוש שנים. גם את האנשים האלה ניתן להכניס היום לשוק העבודה. זה לא פתרון למה שיקרה כאן במדינה בעוד 15 שנה. אבל, זה כן יכול להוות פתרון ביניים למה שיקרה במדינה לעוד 10 שנים קדימה עד שתוכניות הכשרה לא יכניסו לשוק העבודה מורים למתמטיקה.
כאן אני רוצה לזרוק לך שני אתגרים, כי זה לא יכול לחכות לוועדות. האתגר הראשון – האם יכולה להיות כתובת במשרד החינוך, או מהכשרת עובדי הוראה, או מהאגף של עובדי הוראה, שילוו את האנשים האלו, ויעזרו להם להשתבץ בהוראה, או ממורים עולים אצל מר כהן. אני לא יודע מאיפה זה יבוא. אבל, האם יכולה להיות כתובת לניסיון לעשות מעין גיוס לאומי כזה? זה הזמן. אם זה לא ייעשה עכשיו, האנשים האלה לא יהיו זמינים בעוד שלוש-ארבע שנים להיכנס לתחום.
יושבים כאן חברים ממשרד הקליטה, ואין לי ספק שהם ישמחו לתת לזה יד. אומנם, הם מוגבלים בכללי עבודה שלהם עם אלה שהם עד 10 שנים בארץ, ולא כולם מתאימים על הכלל הזה.
גלעד אברהמי:
ואנחנו מדברים על עלייה ממוקדת לנושא הספציפי הזה, וזה בהמשך לדיון הקודם שהתקיים אצלך.
היו"ר זאב אלקין:
חלקם כן, חלקם לא. אבל, אני מאמין שגם הם ישמחו לתת כאן יד, ולהיות חלק מהמאמץ הזה. לצאת לגיוס מכוון, ואחר כך שילוב מכוון של המורים האלה, מעין עוד זריקת דם למערכת, ולתחזק אותה בעיקר בחטיבות העליונות ובחטיבות הביניים בתקופת המעבר הזאת. זה אתגר אחד, והשאלה מי יכול להיות כאן הכתובת מצד המשרד לנסות להוביל מאמץ מגויס כזה.
שנית, הזכרת את הוועדה שהולכת לתכנון הכללי, ושמעת כאן כמה הערות למשל מאנשים שעמדו בשלבים הראשונים של "מופת", והולידו למעשה את הבריאה המעניינת הזאת במערכת החינוך הישראלית כמו בית ספר "שבח-מופת". שמעת הערות של אנשים אחרים. אני הייתי ממליץ - ואני אמרתי את זה גם בזמנו ליושבת ראש המזכירות הפדגוגית, והיא לא חלקה על זה. השאלה היא האם זה בוצע בפועל, או לא – לשלב בוועדה הזאת גם נציגות שתשמיע קול, לא נציג אחד כדי לעשות "וי", אלא נציגות של אנשים שמגיעים מהמקום שבו הוראת המתמטיקה היתה והיא עדיין ברמה גבוהה מאוד, והם מגיעים עם תפיסות קצת שונות ואחרות איך צריך להיראות מורה למתמטיקה, ואיך צריכה להיראות הוראת מתמטיקה. העובדה שהניסיון שלהם בארץ מצליח, ואת הזכרת את אותן כיתות "מופת", כיתות "מפ"ת". יש כל מיני מתכונות שהובאו ארצה ומצליחות. אני חושב שחשוב מאוד שבוועדה הזאת שתקום ובמערכת החינוך הישראלית יהיה קול היום גם לקול הזה, וקול משמעותי. זהו האתגר השני שאני שם על השולחן פה.
יעקב סבן:
רציתי להזכיר לך להוסיף את ההמלצה שמשרד החינוך יקרא למנהלים לתת המלצות למורים שפרשו לפנסיה כדי שהם יחזרו לעבודה.
היו"ר זאב אלקין:
כן, כן. המנכ"לית דיברה על זה.
שלומית עמיחי:
אני אגיד שלושה דברים. שניים מהם בהתייחס גם לאתגר, ואחד בהתייחס לוועדה שמדובר עליה. קודם כל, יותר נוח לי אולי לא לומר ברגע זה מי איש הקשר, כי אני רוצה לבדוק עם העמיתים שלי. אני חושבת שאני יודעת מי. אתה צודק שצריך איש אחד, נושא תפקיד אחד, שירכז את כל ההיבטים של הנושא.
אני רק מזכירה לכולם שהבעיה שלנו היא מצד אחד המורים, ומצד שני השיבוץ שלהם. עד שלא התגברתי גם על סוגיית השיבוץ אז יש לי קושי באיזון. והיה הצלחנו ונמצא בקיץ הזה 400, 150 איש שהיו מורים, שיהיו מוכנים לחזור, כאלה שצריכים תגבור ומוכנים להיות מורים, או שהם מורים במשהו וכו', אני רוצה להיות בטוחה שאני לא יוצרת פה מערך תסכול חדש של כאלה שהוכשרו, השקיעו בקיץ ולא מצאתי להם מקום. זהו תסכול שלהם ושלי. אני מוכרחה לאזן פה את העניין. אני חושבת שמישהו אחד צריך להיות אחראי על נושא גיוס המורים, ואדם אחר צריך להיות אחראי על נושא הצרכים, איסוף הצרכים המיידים. הם צריכים לעבוד כצוות כדי לראות מה יהיה כבר בשנה הקרובה. זו אחריותי. יש פרוטוקול, אבל אתם גם רושמים לי את המשימות המיידיות, ואני אקח על זה.
היו"ר זאב אלקין:
את תודיעי לנו.
שלומית עמיחי:
שנית, לגבי הוועדה – אני חושבת שאנחנו נרחיב את הוועדה על פי המלצתך באמת כדי לשמוע דעות. כלומר, לא להיקלע למצב למה הזמנתי מהארגון הזה, ולא הזמנתי מהארגון הזה וכו'. יש לנו כבר ניסיונות בעייתיים בעניין הזה, ואנחנו נראה. אם לא חברי ועדה, אז אולי מוזמנים – פעם אלה, ופעם אלה.
היו"ר זאב אלקין:
אבל, יש משמעות שגם לקול הזה יהיה ייצוג בתור חברי הוועדה.
שלומית עמיחי:
אני מסכימה, אבל מאחר ואני מכירה גם את התחרויות במקצועות אחרים, לא במקצוע הזה, אני מניחה שיש גם במקרה הזה. אני רוצה להיות פה זהירה. אבל, אני בהחלט בעד להרחיב, לשמוע קולות אחרים.
מתוך הוועדה יקום הצוות היישומי. בלשון של חבר הכנסת אורלב זה מינהלת, ובלשון שלי זה צוות יישומי מיידי שהוא הצוות שעיסוק מייד בפתרון, ובהתחלת עבודה במקביל לעבודת הוועדה שאני ארצה לראות אותה מתייחסת גם לסוגיות של מה יהיה מחרתיים, ולא רק מחר. זה הכיוון שאני מציעה ללכת אליו.
היו"ר זאב אלקין:
אני רוצה להודות לך ולצוות המשרד על השעתיים האלה, כי זה לא דבר שבשגרה שהמנכ"ל גוזר על עצמו לבוא לשעתיים לכנסת לנושא שהוא לכאורה לא נושא בוער, ולא נמצא בכותרות. הוא בוער, אבל הוא לא נמצא בכותרות של התקשורת. הוא מאוד מהותי. לכן, על זה תודתנו. זה היה מאוד חשוב לפחות מבחינתי, כי ראינו כאן כיווני עבודה. אנחנו גם נבוא ונמשיך לשאול בהתאם לאותם כיווני עבודה שראינו – איך זה התקדם. אנחנו לא נטריח את המנכ"לית לפה כל שבועיים.
שלומית עמיחי:
אני רוצה להציע שאם תרצו שגם שנעבוד, אז תעסיקו אותנו פחות בלבוא לכאן.
היו"ר זאב אלקין:
בוודאי. עוד הפעם, תודה רבה ולכל הנוכחים.
שלומית עמיחי:
תודה גם לכם.
הישיבה ננעלה בשעה 15:55.