פרוטוקול ועדה

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שלישי פרוטוקול מס' 453 מישיבת וועדת העבודה, הרווחה והבריאות יום א' סיוון תשס"ח (4 ביוני 2006), שעה 09:30 סדר-היום: הצעה לסדר היום (דיון מהיר): סירוב משרד הבריאות לאשר טיפול במיוזיים לחולת פומפה בשם פידא חוסיין של חבר הכנסת אחמד טיבי. נוכחים: היו"ר – יצחק גלנטי אריה אלדד אחמד טיבי זהבה גלאון מוזמנים: בתיה הרן – מנהלת אגף הרוקחות, משרד הבריאות נתן סמוך – לשכה משפטית משרד הבריאות עדינה מרקס – יו"ר, האגודה לזכויות החולה זאב אהרונסון – מנהל אגף הרפואה, קופת חולים מאוחדת רוני טורטן – בקר תרופות מחוז ירושלים, שירותי בריאות כללית פרופ' חנה מנדל – רופאה מטפלת, מנהלת היח' למחלות מטבוליות, בית חולים רמב"ם מר סמיר סלאח א-דין – עמותת אינזים גב' פידא חוסיין - חולה מר כמאל חוסיין – אבא של החולה מנהלת הוועדה: וילמה מאור רשמה: אתי בן שמחון הצעה לסדר היום (דיון מהיר): סירוב משרד הבריאות לאשר טיפול במיוזיים לחולת פומפה בשם פידא חוסיין היו"ר יצחק היו"ר יצחק גלנטי:: בוקר טוב לכולנו, אני פותח בזה את הדיון בנושא: הצעה לסדר היום (דיון מהיר): סירוב משרד הבריאות לאשר טיפול במיוזיים לחולת פומפה בשם פידא חוסיין, של חבר הכנסת אחמד טיבי. אריה אלדד: אדוני היושב ראש, נושא הדיון מאוד מעניין אותי ולכן אני כאן, אבל יש לפחות חשש לניגוד עניינים, משום שלפני כעשר שנים נסעתי להשתלמות על חשבון חברת ג'נזיים מייצרת האנזים ולכן לא אטול חלק פעיל בדיון. היו"ר יצחק גלנטי: בבקשה, חבר הכנסת אחמד טיבי. אחמד טיבי: תודה אדוני. ביקשתי לזמן את הישיבה הדחופה הזאת כדיון מהיר בעניין פרטני ספציפי לגופה של חולה, הכוונה לחולה בשם פידא חוסיין. הוועדה המכובדת הזאת דנה בנושא פומפה לפני מספר חודשים, בערך שישה חודשים או יותר בנוכחות נציגי משרד הבריאות שטענו כי התרופה ג'נזיים מאושרת ונמצאת בסל הבריאות לכל החולים, זה היה הציטוט שיש בוועדה בפרוטוקול. אין הרבה חולים של פומפה בארץ. אגב, אין הרבה חולים כאלה בעולם, ובעיקר אין הרבה חולים מבוגרים כי לצערנו הם נפטרים בגיל צעיר. מדובר במחלה מטאבולית קשה, ולכן חייבים לסייע להם באמצעות טיפול תרופתי שמכסה על החסר או על הפגם המטאבולי, זהו טיפול אינזימתי. יש תרופה שמסופקת בשלב זה לפידא חוסיין על ידי חברת ג'נזיים, היא עושה את זה כטיפול חמלה. לא זה המצב שצריך להיות היום. המצב שצריך להיות קיים הוא שפידא חוסיין תקבל את הטיפול מסל הבריאות בצורה מסודרת. אומרים לנו במשרד הבריאות, כי נכון שהתרופה נמצאת בסל הבריאות, אבל היא נמצאת בסל הבריאות לטיפול בילדים, ולא לטיפול במחלת פומפה תחת ההגדרה LATE ONSET של מתבגרים או של מבוגרים או שהתפרצה מאוחר יותר או משהו כזה. במשך חודשים רבים גם פידא גם חברת ג'נזיים, גם שני עיתונאים אמיצים מלווים את המקרה הזה, גיא מרוז ואורלי פדר-בוש, אני הצטרפתי אליהם. מנסים לשכנע את משרד הבריאות לאשר את מתן התרופה, אדוני היושב ראש ללא הצלחה. האמת היא שאף פעם לא כתבו לנו במכתב לא, נקודה. אבל הם כתבו לא בניסוחים שונים, כלומר אנחנו רוצים לבדוק בעולם איפה יש הוכחה מוכחת באיזה מדינה שה- LATE ONSET פומפה מגיב היטב לטיפול או שמאושר. ראשית, יש לנו מקרה, זה המקרה היחיד בארץ, אדוני היושב ראש בגיל הזה שמגיבה יפה לטיפול. פעם היא לא היתה יכולה להגיע לכאן לכנסת בגלל בעיות תנועה, וקשיי נשימה וכדומה. היום היא מגיבה יפה לטיפול למרות שהיא מעבר לגיל 20. פניתי לשר הבריאות, אמר לי חבר הכנסת אחמד טיבי אל תדאג זה יטופל, וזה לא טופל. פניתי למנכ"ל שאני מכבד אותו מאוד, ואמר תן לי שבוע זה יסתיים. עברו שבועות רבים והבעיה ממשיכה להיות בעיה אקוטית, והסכנה מרחפת מעל חייה של פידא. המכתב של הוועדה האחרונה שהתכנסה הוא מכתב מתפתל, מתחכם, רוצה להחזיר אותנו לאיזושהי רפרנט בחוץ לארץ לגבי LATE ONSET ודברים כאלה, בקיצור בשלב זה פידא לא מקבלת את הטיפול. אני רוצה להבין אדוני היושב ראש אולי כולנו ביחד נצליח. יש מקרה אחד במדינה שמגיב יפה לטיפול, הטיפול הזה מאושר כמו שהתחייבו כאן כפי שזה מופיע, אבל במשרד הבריאות אומרים LATE ONSET לא מאושר, מה לעשות להפסיק את הטיפול, כי החברה רוצה להפסיק את הטיפול, כמה זמן היא יכולה לתרום זה עולה כסף ואז פידא חוסיין תמות. אז מה יגיד שר הבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות והאחראים על משרד הבריאות, פעלנו לפי הספר, היא מתה לפי הספר. זה נראה לך סביר, נראה לך אנושי, זה נראה טפשי, מגוחך, אכזרי, לא רציני, לא רפואי, לא אתי. מה צריכה לעשות הבחורה המסכנה הזאת כדי לשכנע את אלה שהולכים לפי כל פסיק ונקודה כדי לאשר את הטיפול. אגב, בילדים אדוני היושב ראש מאשרים את הטיפול כי הוא עוזר. מה זה הוא עוזר, הוא מאריך את חיי החולה, במקרה זה חיי החולה ארוכים, עברה את גיל 20, אז מה בשל העובדה שהטיפול עזר והיא ממשיכה להיות בחיים אנחנו צריכים להפסיק את הטיפול כדי שהיא תמות. אני חושב שמשרד הבריאות נוקט בקו שגוי, לא אתי, לא אחראי, כולנו צריכים לעשות מאמץ אדיר לשכנע אותו לחזור בו מההתפלפלות המשפטית שיכול להיות שאתם צודקים, כתוב LATE ONSET לא כתוב פה LATE ONSET אבל יש פה מקרה. תודה אדוני היושב ראש. היו"ר יצחק גלנטי: תודה רבה חבר הכנסת טיבי, אני בכל זאת שואל בשנית האם חבר הכנסת אלדד – אחמד טיבי: על המקרה לא על החברה, אל תזכיר חברה. היו"ר יצחק גלנטי: הייתי שמח לשמוע את דעתך הרפואית בנושא הזה. אריה אלדד: אני בוודאי לא מומחה למחלה. בדברי חבר הכנסת ד"ר טיבי יש הרבה מן ההגיון ביחס למדיניות הטיפול במחלות יתומות בכלל, זה קושי, השאלה אם סל הבריאות צריך לשאת על עצמו טיפול יקר במספר מצומצם של חולים, נדמה לי שהתשובה הערכית היא חיובית, אבל מעבר לזה אני לא יכול להתייחס. היו"ר יצחק גלנטי: הייתי מאוד מודה אם נציג משרד הבריאות יגיב לכל הנושא ונדע איפה אנחנו נמצאים כאן. נתן סמוך: אני חושב שנכון מבחינה עניינית ומבחינת נקיון שיקול הדעת, שכאשר דנים בנושא הזה, אולי בהיפוך למה שנאמר פה לא נדון לגופה של חולה, אנחנו נדון בשאלה לגבי התרופה ולגבי ההתוויה, כמובן שיש לזה משמעות לגבי חולים ספציפיים, כמובן שאנחנו לא מתנתקים מהמשמעות הזאת, אבל אני חושב שלא ייתכן דיון ענייני בלי שהטיעונים בסופו של דבר יהיו ענייניים כי המקרה הפרטני הוא מקרה קשה, אני גם חושב שיש לו בנסיבות העניין פתרון, ניתן לו פתרון עד היום, אני חושב שגם הפתרון הזה צריך - - היו"ר יצחק גלנטי: סליחה, לא ברור לי מה הפתרון? נתן סמוך: החולה מקבלת את הטיפול התרופתי. אני אתייחס לנושא. הטיפול בכל תרופה מתחיל מרישום של התוויה בפנקס התרופות. ברישום של ההתוויה בפנקס התרופות מצוין במפורש מקרים מהסוג שמדובר פה כאן של ה- LATE ONSET היעילות לא בוססה. זה קיים אצלנו, זה קיים במקומות נוספים בעולם, יש מקומות שזה קיים בהם ברמת הרישום ויש מקומות ברמת העלון לרוקח, זאת ההסתייגות שקיימת. עלתה שאלה אם צריך לראות בזה חריג לרישום, כלומר שזה לא רשום בכלל בישראל, או צריך לראות בזה הסתייגות לרישום, אני לא יודע לאיזה כי זה עניינם של אנשי המקצוע. אני יכול לבוא ולהגיד שכך או כך המשמעות המילולית של הדברים כפי שהם כתובים היא ברורה וחד-משמעית, אין הוכחה ליעילות במקרה הזה. אגב, עם כל הרצון הטוב, יש כללים וצורת עבודה מובנית גם בעניין הרישום, ובהמשך גם בעניין הסעד, השיטה המובנית הזאת אפשר אולי לחלוק עליה אבל היא קיימת ומוכיחה את עצמה לדעתי גם בעניינים אחרים שלא רואים במקרה אחד ובתוצאות שהושגו במקרה אחד משום אינדיקציה לביסוס של יעילות של תרופה להתוויה טיפולית מסוימת. זה לא מקרה שגם אם בסופו של דבר יביאו מקרה כזה או אחר כאיזשהו סוג קיי סטאדי לרשויות הרישום בעולם, הם לא יראו בו סיבה מספקת לסטות מהרעש שאומרת במקרה של LATE ONSET היעילות לא הוכחה לא בוססה. אחמד טיבי: אדוני, יש חוות דעת. היו"ר יצחק גלנטי: ציינת משהו שלדעתי נראה בסתירה, אני מבקש להתבסס. אני רואה דבר מעניין, שמשרד הבריאות כותב פה במפורש שהתכשיר נכלל בסל הבריאות של שנת 2006 וכל החולים במחלה נדירה זאת זכאים לקבל מכל הקופות החל מה-20 בספטמבר 2006. מצד שני אתה בא והטיעון שלך כנציג משרד הבריאות כמובן שהתרופה הזאת לא הוכחה כתרופה יעילה. האם אתה מתכוון לומר בכך שמכניסים לסל התרופות תרופות כל כך יקרות שהם אינן יעילות? נתן סמוך: בסיכומי הדיון של ועדת הסל נאמר במפורש התרופה תיכלל לסל למקרים שבהם הוכחה יעילותה, כך כתוב בסיכומים. היו"ר יצחק גלנטי: להיאחז בכל מיני דברים ביורוקרטיים על מנת לבוא ולהגיד לבן אדם הזה היום שידוע שהוא חולה שהוא מקבל טיפול זה דברים שאתה אמרת. נתן סמוך: התרופה הוכללה בסל למיטב ידיעתנו לפני שהטיפול הותחל בחולה הספציפית. אחמד טיבי: היא הפריעה להתוייה, מה זה פה? היו"ר יצחק גלנטי: לדבריך, היא מקבלת את הטיפול מגורם כלשהו לא ממשרד הבריאות, לא מקופת החולים. נשאלת השאלה האם הטיפול שהיום היא מקבלת יעיל או לא יעיל. נתן סמוך: לא, זאת לא השאלה שנשאלת, ברשותו של אדוני אני יכול להגיד איך אנחנו מנתחים את הסיטואציה, יכול להיות שהניתוח של אדוני הפוך משלנו, ויכול להיות שנישאר חלוקים ויכול להיות שנסכים, אנסה להסביר את נקודת המבט שלנו. בסיכומי הדיון של ועדת הסל נאמר והוכלל בסל למקרים שתרופה יעילה לגביה. על בסיס הדבר הזה, בסופו של דבר כשפורסם חוזר מנכ"ל במקביל לו גם חוזר מינהל רפואה, נאמר במפורש שהתרופה לא תיכלל למקרים של LATE ONSET אלא רק במקרים שהטיפול התחיל. הדבר הזה מהווה את הגישה שאפשר לחלוק עליה שהיא גישת ועדת הסל כפי שאומצה גם בחוזר מינהל הרפואה של משרד הבריאות שמשקף את הסל ומביא אותו לציבור. החולה הספציפית ניתן אולי להצטער על זה, אבל זאת הסיטואציה, אגב זאת לא הסיטואציה היחידה, יש סיטואציות אחרות כולל ביחס לתרופות שיעילותן הוכחה. אני רוצה להזכיר לוועדה הנכבדה שיש לא מעט מקרים שבגלל המתמטיקה של סל שירותי הבריאות, גם כאשר היעילות היא מוכחת והתרופה היא רשומה, התרופה לא ניתנת ולא נכללת בסל. במקרה המסוים הזה, התרופה לא נכללה בסל. היו"ר יצחק גלנטי: אדוני, היום התרופה נכללת בסל? נתן סמוך: בוודאי. בואו לא ניכנס למה שהיה בהיסטוריה. הדברים מתחילים בסופו של דבר בהתוויה, זוהי נקודת המוצא שממנה אנחנו בדרך יוצאים. שוחחנו, קיימנו ישיבות גם עם החברה, אנחנו הבהרנו הבהר היטב בצורה חד-משמעית שהשלב הראשון שיש להגיע אליו שההסתייגות שיש ברישומים וזאת לא הסתייגות ייחודית לישראל, היא הסתייגות שקיימת גם בשיטות רישום אחרות בעולם. ההסתייגות הזאת תוסר על ידי מידע משכנע. אמרנו לחברה אתם יכולים להביא כל סוג של מידע מהארץ מהעולם, נהיה מוכנים לשקול אותו, לבחון אותו, אנחנו נעשה את זה, ונעשה את זה בעין אוהדת. אין לנו מטרה לשלול טיפול, המטרה שלנו היא להיפך, לחצות את הקו הזה, לראות שיש טיפול שהוא יעיל ומוכח ולהביא אותו מהפרוזדור הזה לתוך הטרקלין של סל שירותי הבריאות. כיוון שפטור בלא כלום אי אפשר ולמרות שאני חושב שלא נכון להחליף דיון מובנה בהכללת תרופות לסל בדיונים בחולים פרטניים היא בכל הכבוד והאהדה למקרה הזה, לצד המקרה הזה יש מקרים רבים שנמנים באלפים ויותר מזה בחולים שלא מקבלים את מבוקשם בסל שירותי הבריאות. אנחנו לא יכולים להיות במצב שאגב התרשמות נכונה ואוהדת במקרה פרטני אנחנו נקבל החלטות שמבוססות על עקרונות שהן לא עקרונות שמנחים את ועדת הסל ככל רק בגלל סיטואציה פרטנית. אני רוצה לומר עוד משהו, אני חושב שיש משמעות להתחלת טיפול תרופתי תמיד. יש משמעות להתחלת טיפול תרופתי כשהמדינה מתחילה טיפול תרופתי, יש משמעות להתחלת טיפול תרופתי כאשר קופת חולים מתחילה טיפול תרופתי. פסקנו לא אחת כלפי קופת החולים, יש פה ד"ר אהרונסון הוא יודע את זה, שגם כאשר קופת חולים מחליטה לתת תרופה שאינה בסל, והיא מתחילה אותה, יש לדברים האלה משמעות. היא לא יכולה מהיום למחר לבוא ולהגיד אני מפסיקה את הטיפול. הדברים אינם שונים בעיניי כשחברת תרופות שהיא חברה שנמצאת בישראל מחליטה על דעת עצמה החלטה שאנחנו מכבדים להתחיל טיפול תרופתי בחולה מסויים. כשאדם, כל אדם, ודאי חברת תרופות מתחילה טיפול תרופתי בחולה מסוים, וזה יכול להיות במסגרת ניסוי קליני שלגביו יש הוראות ברורות, אבל זה יכול להיות גם במסגרת טיפול חמלה. יש אחריות שבאה עם ההחלטה הזאת. ואם בסופו של דבר חברה התחילה טיפול היא צריכה לדעת להמשיך אותו. אולי אני אומר את הדברים האלה בצורה קיצונית, אבל אומר אותם בכל זאת. לכוון אקדח לרקתו של משרד הבריאות, אגב מקרה ספציפי, שהוא מקרה קשה ונוגע ללב, לא אנסה לרגע להקל בסיבלה של החולה לעשות את זה מעשה בלתי ראוי. אגב, זאת חברה שמתפרנסת יפה מסל שירותי הבריאות, כי בסך הכל התרופה נכללה בסל, והיא נכללה בסל זה אומר שהיא מקבלת כסף עבור החולים שלגביהם נכללה בסל, אז זאת לא חברה שיצאה מקופחת והחברה הזאת קיבלה החלטה והיא יודעת למה להתחיל את הטיפול התרופתי הזה אחרי שזה נכלל בסל בחולה שלגביה היה ברור, לנו היה ברור, לדעתנו גם לחברה היה ברור, שהיא נכללת בהתוויות. אחמד טיבי: אדוני היושב ראש, מר נתן סמוך נושא הרצאה ולא נותן להעיר הערות. ביקשת מידע מחוץ לארץ, אני רוצה לספק לך מידע מהארץ. חוות דעת של פרופ' אברהם שטיינברג נוירולוג ילדים, מנהל יחידה לאתיקה רפואית שערי צדק. נתן סמוך: שאומר סטטיסטיקה לא מעניינת אותו. אחמד טיבי: על פי מכתבה הרפואי של פרופ' חנה מנדל כי גברת פידא חוסיין סובלת מפומפה, החלה החולה לקבל טיפול במיוזיים, מאז חל שיפור ניכר בתפקידיה, כולל תפקוד שרירי ונשימתי. כפי שמסרת לי הוחלט במשרד הבריאות לדחות את הבקשה לאשר את התרופה לחולה זאת בגלל LATE ONSET, הנימוקים לדחייה. יש מדינה אחת שמגבילה את השימוש בתרופה לאינפנטיל ONSET על פי העלון הרפואי, המידע לגבי הפתיחות והיעילות של התרופה בצורה מוכרת ומוגבלת. להערכתי מבחינה מוסרית אין הצדקה לדחייה זו בגלל הנימוקים הבאים. בהחלטת ועדת הסל מה-27 ביולי 2007 נכלל תכשיר המיוזיים ללא הגבלה של גיל והופעת המחלה. החולה שבפנינו מטופלת מזה שנה בתכשיר זה עם הצלחה מוכחת וללא תופעות לווי. לפיכך הטענה שבמדינה אחת בעולם הוגבלת שימוש לאינפנטייל אונסייט אינה רלבנטית שכן בישראל לא נקבעה הגבלה זו. הטענה לגבי הגבלה ביחס לפתיחות וליעילות של תרופה בצורה מאוחרת היא סטטיסטית. במקרה שלפנינו יש הוכחה הן ביעילות והן לפתיחות ולכך בשלב זה לא ניתן כבר להשתמש בשיקול הסטטיסטי אלא יש להחיל את המצב כפי שהוא באופן אקטואלי ואינדיוודואלי. אשר על כן, הנני ממליץ לשקול מחדש את ההחלטה של משרד הבריאות לגבי פידא חוסיין. אתה רוצה יותר מזה? נתן סמוך: כן, אני רוצה יותר מזה, משום שהחלטה - - אחמד טיבי: מה, שהיא תמות איזה אטימות לב יש לכם? נתן סמוך: חבר הכנסת טיבי, מכיוון שההחלטה בסופו של דבר, מה לעשות, החלטה לגבי יעילות של תכשיר היא החלטה סטטיסטית היא לא החלטה פרטנית. אחמד טיבי: אם זאת היתה הבת של השר או המנכ"ל שלכם, היית מתנהגים איתה כך שתמות, תתביישו לכם חצופים. נתן סמוך: האמירה של פרופ' שטיינברג היא חוות דעת - - אחמד טיבי: אני רופא, ולי יש חוות דעת יותר מהשר ומהמנכ"ל והיועצים המשפטיים, אתה מתנהג אליה כמו מספר סטטיסטי, זאת בן אדם, תתנהג אליה כמו בן אדם, חצופים. נתן סמוך: ההחלטה בסופו של דבר לטוב ולרע, אגב, זה לא מקרה שועדת הסל - - זאב אהרונסון: אני לא חושב שנכון להגיד חצופים. נתן סמוך: כוועדת סל שמתכנסת יושבים שם אנשים שמכירים חולים. המצוקה הפרטנית של חולים לא נעלמת מעינינו, אבל היא לא מחליטה על טיפול לחולה, היא מחליטה על טיפול בתרופה להתוויה. חוות הדעת של פרופסור שטיינברג שאני יכול להתחבר אליה מהבחינה האנושית שאומרת יש חולה ויש סטטיסטיקה ואני מטפל בחולה, זאת לא הדרך שבה אנחנו קובעים מה דברים נרשמים ומה דברים נכללים בסל. כשדברים נרשמים הם נכללים בסל, אני לא אכנס לשאלה אם עקרון של הרישום הוא עיקרון סטטיסטי, אבל יש בוודאי כללים לגבי הביסוס ההוכחתי של טיפולים מסוימים. אנחנו משתדלים מאוד, וזה קשה. משום שהמקרים שמובאים הם מקרים קשים, אנחנו משתדלים מאוד להיות עקביים עם הנושא הזה כי סטייה במקרה אחד מסמנת אפשרות לסטייה במקרים אחרים וזה דבר לא נכון, זה לא נכון מבחינת רפואה ישראלית, לא נכון מבחינת מנגנון הרישום, לא נכון מבחינת מנגנון הסל. הפתרון של המקרה הפרטני יכול להביא איתו הרבה עיוותים במקרים אחרים כי בסופו של דבר צריך לזכור, התקציב של הסל הוא תקציב מוגבל. אם בסופו של דבר התקציב הזה יילך למקרים שהם מקרים לא מוכחים, במקרים מוכחים אחרים רבים הטיפול - - היו"ר יצחק גלנטי: תודה. היו"ר יצחק גלנטי: תודה, העמדה ברורה. בכל זאת מתעוררות מספר שאלות. כאשר מדובר בארץ במקרה אחד, ואם בסך הכל גם בעולם מספר המקרים הוא מאוד קטן, הייתי אומר שהסטטיסטיקה במקרה זה, לא דבר שהוא לא דבר משמעותי, ולכן האם אנחנו נחכה על מנת שיהיו עוד מקרים כאלה בארץ ועד אז עד שיתברר אנחנו ניתן למקרה, זאת אומרת לאותה חולה נראה את הדרך לבית הקברות רק בגלל סטטיסטיקה, ואז בוודאי אם היא תגיע לבית הקברות אז בוודאי שהוכח שהתרופה לא יעילה, היא הגיעה לשם, שאם לא כן היא היתה נשארת בריאה. זאת אומרת בשני המקרים איך שלא נשחק, אם היא נשארת בריאה אז בואו נחכה לעוד כמה מקרים כדי לקבוע סטטיסטית אם זה נכון או לא נכון. אם היא הולכת לעולמה, אז הוכח שהתרופה לא יעילה. לכן אני מצטער עם כל הכבוד שיש לי לניתוחים האלה של ניתוח הנתונים, הייתי אומר שלא נראה שיש פה מקום להתבסס על נתונים סטטיסטיים בלתי אפשריים. נתן סמוך: אנסה להסביר אדוני, ואולי גם אנשי אגף הרוקחות ינסו להסביר קצת את העיקרון של בסיס הרישום, כי הם באמת מבינים בעניין. אין ספק שבודקים את היעילות של טיפול, אז כל טיפול היעילות שלו נבדקת ביחס לבסיס הנתונים שאפשר להפיק. עדינה מרקס: אבל יש לך הוכחה חיה. היו"ר יצחק גלנטי: לא הייתי רוצה להפוך את זה לדואט בינינו. נתן סמוך: אני אקצר מאוד אדוני רק כדי להשלים את הדברים גם למען הפרוטוקול וגם כדי להניח את דעתו. אין ספק יש טיפולים שבהם בסיס הנתונים יכול להיות רחב בגלל אופי העניין. יש מקרים שבהם בסיס הנתונים הוא בהכרח מצומצם וצריך להסתפק בזה. אני חושב שהגישה גם בארץ וגם בעולם שגם להתחשב בזה, אי אפשר אולי לצפות לבסיס הנתונים שאופייני לתרופות שמיועדות לטיפול במקרים יותר נפוצים גם להתחשב בהקלה הזאת אין נתונים מספיקים, ואין מה לעשות בשום דבר, נתונים של חולים בודדים לא יכולים להוות הוכחה מספקת בשום מקום וגם לא בישראל. אני רוצה בכל זאת להגיד, אנחנו מבינים את המצוקה, ואנחנו מבינים שיש משמעות לעובדה שמדובר בחולים בודדים. אמרנו לחברה שדלתנו פתוחה ואנחנו מוכנים לקבל כל נתון כדי לראות האם אנחנו יכולים, אפילו אולי בלי לחכות לעולם, לראות אם יש לנו יכולת להתרשם באופן בלתי אמצעי מהחומר ולקבל החלטה ביחס להסתייגות מה שבהדרגה בשלב נוסף יוביל לדיון שקשור לנושא של הסל. אני חוזר כי זה חושב, מדברים פה כל הזמן על החולה הפרטנית, אני חושב שהמסר שצריך לצאת מהוועדה הזאת זה מסר חשוב שאומר שגם לחברות תרופות בישראל יש אחריות. היו"ר יצחק גלנטי: מונח פה והוקרא המכתב של פרופ' שטיינברג. אני לא הייתי אומר שהוא סוכן של חברת תרופות. נתן סמוך: אני לא טענתי את זה. היו"ר יצחק גלנטי: לכן יש לך יש פה חוות דעת רפואית לגבי יעילות או אי היעילות. תודה. עדינה מרקס: אני חושבת שהדיון הוא דיון עקרוני וגם דיון אישי. אנחנו מדברים על חולים בודדים, על תרופה מאוד יקרה, ואני מבינה את ההסתייגויות ואת כל הדברים האלה. אבל עומדת חולה שהיא הוכחה סטטיסטית לצורך העניין הזה שהתרופה היתה יעילה בשבילה, כי מה היתה האלטרנטיבה בהוראות של משרד הבריאות נתתי העתק לפידא והוצאתי בבוקר ממאגר התרופות את פרטי מסגרת הכללה בסל, מה היא עושה אם התרופה מוגבלת לרישום בידי רופא מומחה או הגבלה אחרת בנספח, ולא כתוב פה הגבלה מטעמי גיל. אמר חבר הכנסת טיבי בצדק רב, אין פה מקום להגבלה מטעמי גיל, אין מקום. זאת אומרת, גם מבחינה סטטיסטית הוכח LATE ONSET פומפה התרופה כן עוזרת, מצד שני הנקודה השנייה שבמסגרת הכללה בסל וזה היה בדיונים ב-2006 או 2007, דנו ודיברו על הדברים האלה ולא נכללת ההגבלה. אני חושבת שלגברת הזאת מגיע לקבל את התרופה הזאת. זה שחברת התרופות נתנה לה עד היום זה לא אומר, היא אזרחית מדינת ישראל, משלמת מס בריאות כמו כל אזרח מדינת ישראל. אני לא רואה סיבה מדוע ייגרע חלקה. ההגבלות האלה מטעמי גיל, יש הרבה תרופות והרבה מאוד טיפולים שמגבילים אותם מטעמי גיל, חלק מהם הם ענייניים, חלק מהם הם לא ענייניים הם כלכליים. אני חושב שאחת ולתמיד צריך פעם אחת לעשות סדר בזה. אני חושבת שהאגודה לזכויות החולה תלך לבג"צ על הנושא הזה אם הנושא הזה לא יעבור. היו"ר יצחק גלנטי: תודה רבה גברתי. אבקש את פרופ' חנה מנדל בית החולים רמב"ם. חנה מנדל: חשוב לי מאוד לשמוע את הדברים של נציג משרד הבריאות שבאמת יש בהם הרבה מאוד הגיון. אסור שתאשים אותי שאני סוכנת של מישהו בדיוק כמו שטיינברג, אני מטפלת בעשרת החולים בארץ במחלת הפומפה. אני מכירה כל אחד עד שורש שיער ראשו, יודעת איך הם מגיבים לטיפול ושהם מגיבים לטיפול, ובכלל מה זאת המחלה הזאת. אדם נולד עם המחלה, רצה הגורל-- היו"ר יצחק גלנטי: סליחה, זה גנטי? חנה מנדל: ודאי. רצה הגורל והחולה נפגש עם רופא שמכיר את המחלה הוא הובחן מוקדם. רצה הגורל והעובדה שפידא היתה תמיד ילדה חלשה ולא השתתפה בספורט וכולם צחקו עליה איך היא שוחה בבריכה, וכל מיני סימפטומים שהסביבה הרפואית לא היתה מודעת שבעצם אלו הם הסימנים של מחלה שהיא לא חמורה כמו המחלה של תינוקות, שאם הסימנים של מחלה שהולכת ומתפתחת ובסופו של דבר תגרום לה לאי ספיקה נשימתית ולשיתוק וכל מה שכרוך בזה. המחלה הזאת היא מחלה שאתה נולד איתה, תקרא לה אינפנטייל, תקרא לה LATE ONSET הרבה פעמים זה העיניים של הרופא הרגיש שיעשה את ההבחנה המוקדמת. אם יעשה הבחנה מוקדמת היא נכללת בסל, יעשה הבחנה מאוחרת שלא באשמתה נקרא לזה. קודם כל אולי באמת חסר בפרסומים בספרות וכמי שמעורה ומכיר את החולים גם מחו"ל כי הקבוצה היא מאוד קטנה, כ-700 חולים רובם LATE ONSET, בכלל לא הצורה שאצלנו בארץ, אני בטוחה שאתה יודע. חמישה אני מכירה אישית, וממפגש למפגש אתה רואה מה קרה להם. אני לא מדברת על חולה מכיסא גלגלים קם והולך, או בחורה שהיתה מונשמת 24 שעות ואיננה מונשמת היום, או מישהו שהיה נגנן פסנתר כבר לא היה מסוגל לשבת ולנגן, הוא חזר לתת רסיטל. זאת אומרת שיש BEST MEDICIN שהתרופה הזאת יעילה. האם לכולם, אתה יודע שבכל תרופה לא לכולם תהיה יעילה, אבל התרופה הזאת אין ספק שהיא יעילה לאותם אלה שנקרא להם LATE ONSET בחלקם ואולי לא הם LATE ONSET בגללנו, בגלל שאנחנו הרופאים, הרי במה אני עוסקת עכשיו וללכת לנוירולוגים, וללכת לרופאים פנימאים ולהגיד להם תראו, אתם חושבים על מחלה זאת וזאת כי הן יותר שכיחות ואתם מפקששים אולי את המחלה בבדיקת דם הכי קטנה למחלה שמכל מחלות ניוון השרירים שבעולם הנה יש לנו תרופה. אני מאמינה בתרופה הזאת למרות שאני יודעת שהיא לא תהיה יעילה במאה אחוז של החולים, אבל היא בהחלט תרופה יעילה. להבדיל בין הגילים, אני גם ראיתי את זה בהנחיות של סל התרופות, אני מאמינה לכל מילה שאתה אומר כי אני רואה גם את הצד- - במחקר כלולים מאות של חולים, אבל הם לא חולים בארץ. אין ספק שהתרופה הזאת יעילה. אחת הנקודות הכי חשובות היא, פידא היא רק דוגמה, אבל פידא היא דוגמה עד כמה אנחנו צריכים אפילו בתוך החברה הרפואית שלנו להעלות את המודעות של הרופאים גם למחלות גנטיות נדירות ובמיוחד לאותן המחלות שיש היום טיפול, גם אם הטיפול הוא יקר הטיפול הזה הוא פשוט יעיל. פידא מוכיחה את זה, האם זה נעשה בדרך זאת או אחרת היא קיבלה את התרופה כדי שנוכיח שבאמת היא עובדת. התרופה עובדת, ראיתי את פידא לפני שהתחילה את התרופה, אני רואה את פידא ומלווה אותה לאורך הדרך התרופה אצל פידא עובדת. אני מוכנה להשתדל ולאסוף את כל המקרים ולראות עד כמה אנחנו יכולים להגיש לכם דו"ח מדויק ועדכני להיום. אבל אם אתם מאמינים לי בתור הרופאה שמטפלת בהם אין לי שום קשר ושום כלום התרופה הזאת היא תרופה יעילה. היו"ר יצחק גלנטי: אני מציין פעם נוספת שלפנינו חוות דעת נוספת אמנם לא בכתב אלא בעל פה מעבר לחוות הדעת הקודמת של פרופ' שטיינברג, גם פרופ' חנה מנדל שמטפלת במחלה הזאת, המידע שבידיה רחב וגדול הוא מקיף גם מידע בינלאומי בנושא זה. אני חושב ששתי חוות דעת מן הסוג הזה חיוביות הן חוות דעת מספיקות על מנת להכיר ביעילותה של התרופה. סמיר סלאח אדין: אדוני היושב ראש, נכבדיי חברי הכנסת, גבירותי ורבותיי. אני מייצג את עמותת אנזים מאחר ונבצר מיושב ראש העמותה להופיע, אני גם הורה לחולה במחלת פומפה שמו עמאר והוא בן חמש וחצי. הוא מרגיש מצוין הוא מתפתח באופן נורמלי לחלוטין. ברצוני לציין כי פרופ' חנה מנדל שמנהלת את הטיפול בחולי הפומפה מזה חמש שנים כותבת לאחרונה, עמאר מוכר כסובל ממחלת פומפה ומטופל באנזים חלופי עם תגובה טובה מאוד לטיפול. הילד פעיל מאוד מבחינה מוטורית, הולך, רץ רוכב על אופניים ועוסק בקראטה. גבירותיי ורבותיי, על מנת להמחיש את נושא הדיון אני מרשה לעצמי לשתף אתכם בכאב ובסבל שעברנו כהורים. הבכור שלנו נפטר מאותה מחלה אז חשוכת מרפא, מחלה שפגעה בשריריו ואט אט שיתקה אותם והביא למותו בגיל שלוש. לאחר סבל מתמשך ומוות איטי כשכולנו ניצבים מעל ראשו חסרי אונים. אני גם לא אשכח את הרגעים האיומים כאשר נודע לנו כי עמאר סובל מאותה מחלה שגרמה למות אחיו הבכור וזוכר את הימים הנוראים לפני שהחל בטיפול איך התינוק החמוד שלנו לא היה מסוגל לינוק, להחזיק ראש, להרים גפיים שהלך ונחלש מיום ליום עד שבקושי יכול היה לנשום. עברנו עלינו ימים קשים של אובדן וחוסר אונים עד שבאה הישועה והתקווה כאשר נכלל התינוק שלנו במחקר של חברת ג'נזיים שבדק את השפעת מתן האינזים החלופי על חולה הפומפה. מאז הוא מקבל אחת לשבועיים את האנזים שמחסורו גרם לאגירה בשרירים מה שפגע במערכות החיוניות בגופו. מהטיפולים הראשונים הרגשנו את השוני, זה כמו ההבדל שמרגישים כאשר מאכילים תינוק רעב. הרגשנו שהוא יותר בטוח בעצמו, שהוא רוצה לעשות דברים, שיש לו את המוטיבציה להתמודד עם הקשיים. עם הזמן ראינו ששמחת החיים אצלו תופסת את מקום תחושת חוסר האונים והדיכאון שנבע מהחולה שאפפה את חייו ושיתקה את חושיו. תחושתנו התאמתו כאשר נבדק לצורך הערכת מצב ונצפה שיפור ניכר בתפקוד הלב, משמע שריר הלב מתחזק והמסקנה, האנזים עושה את העבודה. ואז כל האנרגיות הטמונות בתינוק מתפרצות ומהר מהר מתחיל להפגין את היכולות המופלאות שלו ואנו כהורים לא חושבים יותר על המוות ועל אובדן ואפילו לא על מוגבלות. החיים שלנו השתנו מקצה לקצה הלוואי על כולם. ברשותכם, אני רוצה להוסיף ולומר כנציג העמותה שאנו גאים בהחלטה ההגיונית והמתבקשת והאמיצה לכלול את המיוזיים בסל התרופות 2006 למרות המשאבים המוגבלים. אני בטוח שההחלטה התקבלה מתוך רגישות והערכה וכבוד לחיי אדם. אנו פונים אליכם בבקשה להמשיך במסורת הזאת שמאפיינת את מקבלי ההחלטות ואת נציגי העם בישראל. תרשו לי לומר עוד דבר ולא מתוך כוונה להציק לכם חלילה. אני רוצה להאמין שההחלטות מתקבלות ללא קשר למוצא ולגזע, אבל בכוונתי לספק לכם חומר למחשבה. ניצבת כאן בת מיעוטים חולה במחלה קשה מאוד וחל שיפור ניכר ומוכח במצבה. מאז שחברת ג'נזיים בנדיבותה מספקת לה את התרופה בחינם. מצד אחד היא יודעת וגם הבדיקות מוכיחות שהתרופה מצילה חיים וללא התרופה מצבה התדרדר עד כדי מוות איטי וסבל מתמשך. מצד שני, הממשל, קופות החולים ומשרד הבריאות מתנהגים באטימות לב כלפי החיים שלה. מה תחשוב בחורה שחייה מוטלים בספק מול תהום חסר הגיון ובסיס כלשהו. אנו קוראים לכם להתגייס למאבק הצודק של פידא, בוא ניתן לפידא להפנות את כל האנרגיות שלה למלחמה במחלה הקשה, ולא ניתן לבזבז את הכוחות שלה במאבק ארוך ומתיש בממסד. בוא נעזור לה לקבל את התרופה המאושרת בסל הבריאות מתוקצבת ליתר החולים במחלת הפומפה. תודה רבה לכם. היו"ר יצחק גלנטי: תודה רבה אדוני. אחמד טיבי: התרופה נכנסה לסל עם תקציב הן לילדים והן למבוגרים והקופות אדוני היושב ראש, מקבלות תקציב של מיליונים לגבי כולם. יש עודף של תקציב לגבי הטיפול הזה. היו"ר יצחק גלנטי: תודה רבה על הערה. זאב אהרונסון: אני מבקש להתייחס לנושא בכללותו ולא לחולה הספציפי. אני שמח שהתרופה באמת עוזרת לחולים האלה ומצילה את החיים שלהם. אנחנו רק צריכים לזכור פרט שהוא מכאיב לנו בקופות כל יום, ההחלטות של הועדה מסוכמות אחר כך בחוזר מנכ"ל, וחוזר המנכ"ל הופך להיות החוק של הקופות - - החלטות הוועדה הן קשות ביותר, הן לעתים מפלות אנשים אף שאנו יודעים שהתרופות יעזרו להם, בוועדה אנחנו לא מסוגלים לתת לכולם ונאלצים לעשות הגבלות שלפעמים נראות לי מרושעות מפאת חוסר הכיס. זאת אומרת אם הסרטן בחלחולת לדוגמה עד גובה של 14 סנטימטר מהקצה מגיע לו, אם זה 16 סנטימטר מהקצה לא מגיע לו אותה תרופה. הרבה מאוד חולים מופיעים לפנינו יום יום ואומרים אנחנו מטופלים בתרופה, אנחנו קונים אותה מכספנו, אנחנו מוציאים רבע מליון שקל לשנה כדי לקנות את התרופה, ראו, אנחנו חיים, זה עוזר לנו ומה שנקרא פה באטימות לב נאלצים להגיד להם אנחנו מצטערים הקופה לא יכולה לספק לכם את התרופות, היא לא בסל, היא לא מתהדרת עם האותיות הקטנות, עם המשפטים התפלים, עם ההחלטות המרושעות תקראו איך שאתם רוצים, אבל כך זה נעשה. המקרה שמונח פה לפנינו קורע את הלב, כמוהו גם מקרים אחרים. הוועדה דנה השנה במחלה ילדים לא קיבלו טיפול ומתו בגלל חוסר אנזים אחר. אותו דבר הכניסו את זה גם במגבלות גם במחלה הזאת, כך שאנחנו צריכים לשקול פה אל מול הקריאה של הלב שלנו שאומר צריך לתת איזשהו מנגנון שבו ניתן לתקן עיוותים אבל בצורה מסודרת, קרי לחזור לדון בזו או אחרת, לשנות אולי על התקצוב, לשנות אותו קצת אחרת ולהכניס אותו לתוך החוק ובתוך הכללים. היו"ר יצחק גלנטי: אני מבין מדבריך אדוני שפשוט אתה קורא לועדת הסל. זאב אהרונסון: לא לועדת הסל, פה זה משרד הבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות. אבל צריך להיות מנגנון כי המנגנון הקיים נשען על החוק, והחוק אומר שאתה לא יכול להכניס שום דבר לסל מבלי שתיקצבת אותו. בחוזר המנכ"ל שיצא אחרי הוועדה יש שני סעיפים, התרופה תינתן לטיפול במחלה, התרופה לא תינתן ל-LATE ONSET, רק שני סעיפים כאלה קטנים. יכולים לכנות אותה איך שיכולים, אבל כדי לשנות אותה צריך למצוא מקור תקציבי ולתת אותו לסל, אחרת אנחנו נפגע בכל הריקמה העדינה של ההחלטות גם לגבי חולים שלא מופיעים כאן היום. היו"ר יצחק גלנטי: תודה רבה אדוני. זהבה גלאון: אני רוצה להתנצל שהגעתי עכשיו, הייתי בוועדה אחרת. אני רוצה לשאול שאלה, אמנם נכנסתי באמצע הדברים כאן, שמעתי את ההסבר שנמסר כאן, למה הקופה לאור זה שמדובר במקרה יחיד ולאור זה שבוועדת הסל זה מוגדר על פי הגדרות. אני פשוט מכירה מנסיון אישי שלי, לא במחלה, אבל טיפלתי בפניות של חולים שבאמת היו מקרים בודדים, מחלות יתומות, שהיום נניח זה חל על שניים או שלושה אנשים. בסופו של דבר יש איזשהם מצבים שהקופות לוקחות על עצמן עם כל הקושי, הקופות יש להן בכל זאת התייחסות כוללת למחלות שמתייחסות להרבה אנשים, אבל יש מקרים נדירים שהקופות צריכות להעמיד מן רזרבה שמתייחס למקרים יתומים או מחלות יתומות לצורך העניין. אני לא יודעת באיזה קופה פידא מבוטחת אבל אני חושבת שגם הוועדה הזאת צריכה להתוות קריאה כללית לקופות למיניהן, שבמקרים כאלה דרמטיים הקופות יקחו על עצמן. אני יודעת שקשה לקופות, הם יגידו שיש להן אלף ואחד דברים, אבל יש מצבים שזה מה שצריך לעשות. היו"ר יצחק גלנטי: תודה רבה לחברת הכנסת זהבה גלאון. רשות הדיבור לנציג שירותי בריאות כללית. רוני טורטן: אני חושב שהדברים כבר נאמרו לא סתם הדבר לא קיבל התייחסות בועדת הסל. זאת ומרת, אם ועדת הסל לא היתה כותבת שהדבר לא מיועד לטיפול ב-LATE ONSET אולי היה אפשר לטעון, זה לא נכתב יכול להיות שכן, יש כמה מקרים שנראה שכן. אבל הוועדה בדקה את הדברים האלה וגם נציג משרד הבריאות אמר את זה, ואמר שאין הוכחה לזה ולכן זה לא ייכלל. לכן הציפיה שהקופה תחליט על דעת עצמה שהיא פועלת לא על פי הסל, לא על פי משהו שנכתב במפורש - - וילמה מאור: כבר קרה שקופות החולים נתנו תרופות שאינן נמצאות בסל לחולים שלהם. היה אצלנו בוועדת העבודה והרווחה בכנסת הקודמת שקופת חולים "מכבי" נתנה לחולת איידס תרופות שלא נכללו בסל. זהבה גלאון: עניין של שיקול דעת של הקופה וכמה הם מוכנים לפעול לפנים משורת הדין. רוני טורטן: ברגע שהקופה תיקח על עצמה תצטרך להתאים את הטיפול לכל החולים שהם שייכים לאותה קבוצה של טיפול עם כל העלויות שתהיינה כרוכות בגלל שזה תקדים שיקבע - - אחמד טיבי: יש מקרה אחד. רוני טרטן: שמענו שיש יותר מקרים ויהיו עוד מקרים. חנה הנדל: בישראל היא מקרה יחיד שאובחן מאוחר. אני מדגישה את זה, אם היתה מאובחנת בתור ילדה היום לא היינו יושבים פה בישיבה. זהבה גלאון: יש כאן נסיבות מאוד מיוחדות. מקרה יחיד בישראל שאובחן מאוחר, יש לזה אחריות. אני לא יודעת על מי נופלת האחריות הזאת. אבל בנסיבות האלה שמדובר על מקרה יחיד מקרה יחיד גוזרים את דינה. היו"ר יצחק גלנטי: אם הרופאים לא איבחנו את המקרה, האם צריך להטיל את האשמה על החולה? רוני טרטן: אני לא מומחה בתחום, אבל בכל זאת הספרות עוסקת בהבדל בין מה שנקרא אינפנטל אונסט, זאת אומרת שיש חסר מוחלט של האנזים לבין אלה שהם LATE ONSET שהחסר הוא חלקי, ובכל זאת בכל הספרות, לא איזושהי המצאה של מדינת ישראל או של ועדת הסל, או שמישהו העלה, אלא זו הספרות הרפואית העולמית כולל של החברה עצמה שמדברת על זה שיש שתי קבוצות של חולים, אחת אלה עם תוחלת החיים המאוד קשה שלגביה יש הוכחה, אמנם היא קבוצה קטנה. יש הוכחה מדעית שאכן הטיפול הזה עוזר, לאלה שהם LATE ONSET אין הוכחה שזה עוזר. וכמו שיכול להיות שהמצב הקליני הוא כזה יכול להיות שהוא למרות הטיפול. אם ועדת הסל תקבע ותהיה הוכחה שהדבר הזה יעיל אז יהיה צורך לתקצב את זה בגלל שמדובר לפי מה שאני מבין סדר גודל של כשני מליון שקלים למטופל לשנה. זהבה גלאון: אני רוצה לחלוק על הקביעה הזאת. נכון שעל קופות החולים מוטלת החובה לספק תרופות שנמצאות בסל, אין על זה חולק. אבל אין שום איסור לספק תרופות שלא נמצאות בסל. כבר ניתנה דוגמה, אין איסור, מה גם שאנחנו מדברים על מקרה אחד כרגע שאובחן במדינת ישראל. אתה אומר יש לזה עלות מאוד גבוהה אני מקבלת את זה. פתאום יימצא לאור זה עוד מקרה אני לא יודעת, אין איסור על הקופות לממן תרופות שלא בסל. רוני טרטן: נאמר פה על ידי נציג משרד הבריאות ואם הבנתי נכון שהקופות החייבות לפעול על פי סל התרופות. זהבה גלאון: ממש לא. אין שום חובה. וילמה מאור: אותו ביטוח משלים שנתן תרופות לחולי סרטן שאינם נמצאים בסל, מה זה היה? זהבה גלאון: טיפלתי במקרה שקופת חולים מאוחדת נענתה לתת תרופה לילד אחד שזה שלושה מקרים בכל המדינה תרופה שלא נמצאת בסל. אין איסור על הקופה לממן תרופות שלא בסל. אחמד טיבי: אגב, אדוני היושב ראש, בהחלטת הוועדה מהתאריך 10 בספטמבר 2006 נוסח ההחלטה מונח לפניי. הוועדה החליטה בישיבתה על הכללת התרופות והטכנולוגיות הבאות בסל, הרחבת טיפולי P.G.D. עבור חמישים נשים. מיוזיים לטיפול במחלת פומפה המוערכת בעלות של 13 מליון שקלים. לא כתוב כאן בהחלטה שום סייג לגבי גיל, לגבי אינפנטל או LATE ONSET, מאיפה בא הסייג, מהברקה של חוזר מנכ"ל. נתן סמוך: לא, זה לא נכון. החלטות ועדת הסל מישיבתה כתוב כך: "הטיפול בתכשיר יינתן רק לחולים במחלה שעבורם הוכחה יעילותה. אני שוב רוצה להזכיר לחברי הוועדה הנכבדה, רישום התרופה צויין במפורט שבמצבי LATE ONSET היעילות לא הוכחה, הדברים מתחברים חוזר מינהל רפואה מבטא אותם. אין פה סתירה. היו"ר יצחק גלנטי: תודה רבה. פידא חוסיין: אני רוצה להודות לכל אדם שמנסה לפתור את הבעיה. אני לוקחת את הטיפול כבר שנה ומצבי מאוד הסתדר. לפני הטיפול הייתי מונשמת עשרים וארבע שעות עם חמצן עשרים וארבע שעות, לא יוצאת מהבית, מתקלחת בעזרת מישהו. סליחה על ההתרגשות. אני רוצה לחיות. היו"ר יצחק גלנטי: תודה רבה. אני חושב שמשפט הסיכום מאוד מרגש. תודה רבה. סיכום מדיון מהיר בנושא סירוב משרד הבריאות לאשר טיפול במיוזיים לחולת פומפה בשם פידא חוסיין. ועדת העבודה הרווחה והבריאות החליטה פה אחד לקרוא למשרד הבריאות לאשר מתן תרופת מיוזיים לחולה פידא חוסיין הנמצאת בסכנת חיים, ובד בבד קוראת לשירותי הבריאות הכללית לאשר מתן התרופה לפידא חוסיין. משרד הבריאות התחייב בתאריך 26 ביוני 2007 בעקבות ישיבת ועדת העבודה והרווחה כי התרופה מאושרת בסל הבריאות לכל החולים. יעילות התרופה לגבי פידא חוסיין הוכחה הן ברמה הנשימתית והן ברמה השרירית, על כן אין מנוס מאישור מתן התרופה לחולה. תודה רבה. (הישיבה ננעלה בשעה 10:30)