פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 374
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, א' בסיוון תשס"ח (4 ביוני 2008), שעה 9:30
סדר היום:
הצעת חוק איחוד הרשויות המקומיות אור עקיבא וקיסריה, התשס"ז-2007, של חברי הכנסת צבי הנדל, בנימין אלון, יצחק לוי, אורי אריאל, נסים זאב, יצחק וקנין, זבולון אורלב, אברהם מיכאלי, דוד אזולאי, שלי יחימוביץ, שלמה בניזרי, סופה לנדבר, זאב אלקין, מיכאל מלכיאור, יעקב מרגי, אלי אפללו, חיים כץ, יצחק זיו, אלכס מילר, רונית תירוש ואליהו גבאי (פ/2182).
נכחו:
חברי הוועדה:
אופיר פינס-פז - היו"ר
דוד אזולאי
אליהו גבאי
דב חנין
שי חרמש
משה כחלון
מוזמנים:
שלי מלכה - עוזר שר הפנים
אריה זייתוני - ראש מועצת בנימינה
חיים געש - ראש המועצה המקומית פרדס-חנה כרכור
שמחה יוסיפוב - ראש עיריית אור עקיבא
כרמל סלע - ראש המועצה האזורית חוף הכרמל
עו"ד מנחם טולצ'ינסקי - בא כוח קרן קיסריה
יצחק רגר - קרן קיסריה, דירקטור מטעם המדינה
אסא אברמסקי - מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה, קרן קיסריה
עדנה רודריג - תושבת קיסריה
דן אייכל - יו"ר ועד תושבי קיסריה
מירי רווה - תושבת קיסריה
אורלי לוי - תושבת קיסריה
ייעוץ משפטי:
גלעד קרן
מיטל מיכאל
מנהלת הוועדה:
יפה שפירא
רשמת פרלמנטרית:
תמר פוליבוי
הצעת חוק איחוד הרשויות המקומיות אור עקיבא וקיסריה, התשס"ז-2007, של חברי הכנסת צבי הנדל, בנימין אלון, יצחק לוי, אורי אריאל, נסים זאב, יצחק וקנין, זבולון אורלב, אברהם מיכאלי, דוד אזולאי, שלי יחימוביץ, שלמה בניזרי, סופה לנדבר, זאב אלקין, מיכאל מלכיאור, יעקב מרגי, אלי אפללו, חיים כץ, יצחק זיו, אלכס מילר, רונית תירוש ואליהו גבאי (פ/2182)
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום שלנו איחוד אור-עקיבא וקיסריה. אני מתכוון להצביע ולהביא את העניין לקריאה ראשונה. חבר הכנסת שי חרמש הגיע, אז אני לא יכול.
שי חרמש:
יש לי בקשה חריגה, שאני לא אוהב לבקש.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אל תבקש אותה גם עכשיו... אנחנו מתחילים את הישיבה. אני רוצה להזכיר לכולכם, שאת הישיבה הקודמת סיימנו בכך ששר הפנים הסכים לבדוק את הסוגייה ולראות האם הוא יכול לקדם אותה. נמצא אתנו עוזר שר הפנים, שלי מלכה. המכתב של העוזר בשם השר מונח על השולחן. תאמר לנו מה קרה ותקריא לנו את המכתב. אנחנו נתחיל לקיים על זה דיון.
שלי מלכה:
כפי שיושב ראש הוועדה ציין, בישיבה הקודמת שר הפנים היה מוכן לקחת על עצמו להיכנס בעובי הקורה ולנסות לגשר בין הצדדים. הוא לא חשב שדרך החקיקה היא הדרך הנכונה והראויה. התקיימו מספר פגישות גם עם ראש עיריית אור עקיבא וגם עם השר יעקב אדרי וגם עם יושב ראש הוועדה לפיתוח קיסריה, והם הגיעו להבנות הבאות – אני לא יודע אם זה מונח בפני כל אחד, אבל אני אציין את עיקרי הדברים. מי שלא יודע, יש לקרן קיסריה ולמדינה הסכם, כך שהוא לא חידש דבר, כל שנה קרן קיסריה אמורה להעביר סכום מסוים למטרות רווחה וחינוך לרשויות מסביב. השר הגדיל את הסכום לשלושה מיליון דולר וחצי בשנה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מ-1.2 ל-3.5.
שלי מלכה:
הכסף יועבר לרשויות ג'יסר א-זרקא, אור עקיבא, פרדס חנה, כרכור, למטרות חינוך ורווחה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ובנימינה וגבעת עדה.
אליהו גבאי:
יש פה נציגות לבנימינה וגבעת עדה?
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני לא רואה.
שלי מלכה:
זה לא מופיע פה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בהסכם הנוכחי בנימינה וגבעת עדה בהסכם.
שלי מלכה:
אני אבדוק ואתן לך תשובה על העניין הזה.
המטרות של הסכום הזה הן לא משהו חדש, אלא פשוט השר הגדיל את הסכום. משרד הפנים, מנכ"ל משרד הפנים, הוא זה שיחלק התקציב לפי הפרויקטים. בנוסף, קרן קיסריה תקים בריכת שחייה בעיר אור עקיבא, שוב לפי פרוגרמה שיגישו למנכ"ל משרד הפנים שיאשר אותה. אלה עיקרי הדברים. תוקף ההבנות הללו הוא עד 2022, שזה בעצם ההסכם של המדינה עם קרן קיסריה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
האם שר הפנים קיים גם איזה שהם מגעים עם חבר הכנסת גבאי, המציע של הצעת החוק?
שלי מלכה:
לא שאני יודע עליהם. יכול להיות שהם שוחחו טלפונית, אני לא יודע.
היו"ר אופיר פינס-פז:
חבר הכנסת חרמש ביקש לצאת.
שי חרמש:
קודם כל, אני מתנצל, כי אני בדרך כלל לא עושה את זה, אבל יזמתי דיון בוועדה לענייני עובדים זרים. חבר הכנסת גבאי, אם יש דבר אחד שאנחנו מסכימים עליו זה על עובדים זרים בחקלאות, אז יזמתי שם דיון.
הדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה נעשה בשני מישורים: אחד - בעיקרון של החקיקה בכנסת בנושא איחוד הרשויות. בנושא הזה יושב פה שר הפנים לשעבר ויושב פה אנוכי אחרי 15 שנה בשלטון מקומי. איחוד רשויות הוא נושא מקצועי, הוא לא נושא פוליטי. אני כבר אומר שבדרך יש לנו כבר איחוד הרשויות הבא. יש הצעה של חבר הכנסת יורם מרציאנו לאחד את שוהם ולוד. מחר בבוקר לקראת הבחירות, אני כבר רואה שאנחנו נעסוק רק באיחוד רשויות. איחוד רשויות זה תהליך ארוך, מקצועי וממושך, שכולל מתכנני ערים, אדריכלים, כלכלה, דמוגרפיה ותרבות. כל העולם נכנס תחת הדבר הזה שנקרא קהילה מוניציפלית. אני חושב שתהליך החקיקה הוא תהליך פסול. אמרתי לחבר הכנסת גבאי שאני מסכים אתו לגבי הרבה דברים, שבעניין הזה אני חולק עליו לאורך כל הדרך. אם הדבר הזה יעלה להצבעה, אעשה כל שביכולתי שחוקים כאלה לא יעברו בכנסת. אני שמח שקיבלנו החלטה מתונה פה, בהחלטתך, חבר הכנסת אופיר פינס-פז, ששר הפנים יורשה, יונחה, יתבקש לנהל משא ומתן. התנהל משא ומתן. הגיעו להסכמות בדברים האלה.
חבר הכנסת גבאי, אני מבקש ממך דבר אחד. העיקרון הוא עיקרון פסול. את מה שרצית השגת. השגת היום הסכמה על תגבור תרומת קרן קיסריה לאור עקיבא וליישובים מסביב. אני חושב שדי בכך, בואו נעצור, רד מהחקיקה כי אתה תעמוד יחד אתי באותה דילמה בעוד שבועיים עם חבר הכנסת מרציאנו, ומי יודע מה בא אחרי זה עם עוד חוקים. זה לא התחום שלנו, אנחנו לא מבינים בזה, זה לא המקצוע שלנו, אנחנו חוטאים בעניין הזה לאורך כל הדרך. תודה רבה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תודה רבה לחבר הכנסת חרמש. חבר הכנסת גבאי, בבקשה.
אליהו גבאי:
אני רוצה לשמוע.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בואו נשמע קודם כל אולי את קרן קיסריה, שהיא זאת שצריכה לפתוח את הארנק על רקע ההידברות עם שר הפנים. איך אתם מתייחסים להצעה של שר הפנים? אנחנו כרגע דנים בהצעה של שר הפנים. אפשר גם להעלות הצעות נוספות, אחרות ואלטרנטיביות. אני רוצה לשמוע התייחסות להצעה. האם יש הסכמה להצעה של הצדדים המעורבים, והאם יש רצון להוסיף, לגרוע? מהמקום הזה ננסה להתקדם.
מנחם טולצ'ינסקי:
אני חושב שהגישה של קרן קיסריה ושל הנציגים שישבו עם שר הפנים הייתה לנסות עד כמה שאפשר להימנע מכל סיטואציה, שההסכם הזה – הוא בעצם ההיסטוריה של המדינה שלנו – יביא באיזשהו מצב לעימות, חס וחלילה, בין בית רוטשילד לבין מדינת ישראל. בבית רוטשילד הנחו אותנו בכל דרך לעולם לא להגיע לסוף שיהיה בושה גדולה, ולכן על רקע זה הייתה נכונות רבה מאוד, למרות שיש הסכם קיים, למרות שהקרן הסכימה לתרום, ולמרות שהחקיקה הזאת בעינינו היא הפרה בוטה של ההסכם, בלי להיכנס לסמכויות המחוקק, הרצון היה לנסות למצוא כל פתרון אפשרי.
צריך לזכור שהקרן בסופו של דבר תורמת לקידום החינוך בישראל. עשרות מיליוני דולרים נתרמו.
אליהו גבאי:
מהיכן הכסף הזה של הקרן?
מנחם טולצ'ינסקי:
האדמות שהן אדמות פיק"א, החברה להתיישבות יהודים בארץ ישראל בשליטת בית רוטשילד, נתרמו לקרן על ידי בית רוטשילד. האדמות האלה נמכרות, וזה המקור העיקרי של הכסף של הקרן, כסף שביסודו גם האדמות האלה נתרמו לישראל, ואת זה צריך לזכור. איש לא לוקח כסף הביתה וכל הרווחים שאינם מיועדים לקידום פיתוחה של קיסריה נתרמים. כך נתרמו עשרות מיליוני דולרים. כשהגענו להסכם – וזה ההסכם שגובש – הסכום היה הרבה מעבר למה שקרן קיסריה חשבה בתחילה שתתרום. שר הפנים ביקש להעלות את התרומה באופן מאוד מאוד משמעותי ונציגי הקרן הסכימו.
הערה אחת לגבי בריכת השחייה, גם לזה לאור בקשה ספציפית של אור עקיבא ניתנה הסכמה. אמרנו שננסה לעשות את זה, בכפוף כמובן לתקנון שלנו ולאפשרויות החוקיות לעשות את זה. ננסה בכל דרך לתרום גם את הסכום הזה, כדי שבאמת נצליח ליישב את הנושא הזה ולדעת שהורדנו את זה מעל סדר-היום. לכן הקרן לא בקורת רוח, אבל הביעה את הסכמתה להסדר.
שמחה יוסיפוב:
אני רוצה להגיד דברים, שאולי אמרו בעבר אבל לא הזכירו אותם כאן. משפחת רוטשילד לא יודעת דבר ממה שקורה בקיסריה. מאחר שהאבא נפטר, אנחנו יודעים הכל.
בשנת 1993, כאשר לאור עקיבא היה מעמד אזור פיתוח ב' לתעשייה, באה מנהיגות קיסריה - אז היה גם מוטי פרידמן יושב ראש הקרן ומשה מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה - וביקשה להקים פארק תעשייה משותף לאור-עקיבא ולקיסריה, כשאור-עקיבא תיתן את המעמד של אזור פיתוח ב' לתעשייה והפארק הזה יהיה בשביל - -
קריאה:
- - -
שמחה יוסיפוב:
- - ובשביל תושבי ישראל. אמרנו: למה לא. אבל סוכם גם שאור עקיבא תיהנה מהארנונה של הפארק, וגם הכינו טיוטת הסכם, אבל לצערי היא לא הוחתמה, וגם היה שלט מפורסם בגודל שני מטר על שני מטר בכניסה לקיסריה על יד צומת פל-ים שעליו היה כתוב "פארק תעשייה קיסריה אור-עקיבא". בשנת 1995, אחרי שהפארק התחיל להתרומם – אני זוכר היטב את סגן ראש המועצה הזה - הגיע אלינו לביקור לפארק ראש הממשלה דאז יצחק רבין זכרונו לברכה וביקר בפארק וחנך בניין. גם חילקו חוברות והיה כתוב על כל חוברת פארק תעשייה קיסריה אור-עקיבא.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני רוצה להגיד לחבר הכנסת חרמש שהממשלה והקואליציה בעד הצעת החוק.
שי חרמש:
אני יודע, אני אצביע נגד. הצבעתי גם נגד בסיבוב הראשון. בעיקרון אני מצביע נגד. קורים פה כל מיני דברים מוזרים בכנסת, אז לכל דבר אני צריך להסכים?
שמחה יוסיפוב:
ב-1995 יום אחד בבוקר, כמו סאלח שבתי, החליפו את השלט מפארק תעשייה קיסריה אור-עקיבא לפארק תעשייה קיסריה. פתאום אור-עקיבא נעלמה, אין אור-עקיבא, אין כלום, אין שום הסכם ואין שום שותפות. כאשר פנינו אליהם ושאלנו למה, הם אמרו לנו: אנחנו לא חייבים לכם דבר. אני רוצה לומר לך, שאשת הנשיא לשעבר ראומה ויצמן אמרה לא פעם: רימו גם את הנשיא, כי הנשיא היה מעורב בהקמת הפארק לטובת האזור הזה, לטובת העיר אור-עקיבא, כי באור-עקיבא הייתה אבטלה של 14%, ולכן לא סתם קיבלנו גם מעמד אזור פיתוח ב' לתעשייה כדי לבנות באזור. כמו כן יש לנו אזור תעשייה קטן.
אסא אברמסקי:
הוא בכלל לא היה נשיא כשהקימו את הפארק, איזה שטויות.
שמחה יוסיפוב:
אל תפריע. אני אומר לך שהוא התערב ורימו אותו.
אליהו גבאי:
מה זה משנה אם הוא היה נשיא או לא היה נשיא?
שמחה יוסיפוב:
הוא היה נשיא.
אסא אברמסקי:
סיפורי אלף לילה ולילה.
שמחה יוסיפוב:
תיזכר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הוא בזכות דיבור. זה לא מעניין אותי מה עשו לנשיא. אני גמרתי לשחק, אתה בעד או נגד הצעת החוק?
שמחה יוסיפוב:
אני חושב שהחוק יכול לבטל כל הסכם שחתום בין שר האוצר למשפחת רוטשילד. החוק מעל כולם, ויש בטח מחוקקים שמגיעים לכאן. אני חושב שצריכים להמשיך עם ההסכם, עם האיחוד ועם החוק ולאפשר לשני היישובים האלה להתאחד. אני חושב שזה גם לטובת תושבי אור עקיבא וגם תושבי קיסריה. אנחנו חיים עד היום בשכנות טובה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתה בעד או נגד הצעת שר הפנים?
שמחה יוסיפוב:
אני בעד חקיקת החוק.
היו"ר אופיר פינס-פז:
שמעתי, אבל אתה בעד או נגד - -
שמחה יוסיפוב:
אני נגד ההצעה של שר הפנים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בוודאי, אז תגיד את זה.
שמחה יוסיפוב:
אמרתי את זה.
חיים געש:
אני מתנגד נחרצות לאיחוד. אני חושב שאם רוצים לעשות איחוד, צריך לעשות אותו בדרך המסודרת של ועדת חקירה ולבדוק. יש שם יישובים צמודים לפארק, שבגלל קיומו של הפארק לא מתאפשר להם להקים אזורי תעשייה. לכן צריך לעשות את זה בצורה מסודרת, כפי שהציע חבר הכנסת שי חרמש. אני מאוד בעד ההסכם שמוצע על ידי שר הפנים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, אחת המועצות האזוריות המועדפות עליי מבחינה נופית.
כרמל סלע:
אבל זו מתנת אל, זה לא דבר שאני עשיתי...אני מברך על ההסכם.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתה מפסיד מההסכם?
כרמל סלע:
לא חשבתי אם אני מרוויח או מפסיד, חשבתי שלטובת התושבים, לטובת המדינה, ובעיקר לטובת תושבי אור-עקיבא הסכם הפשרה הזה הולך להוסיף בהחלט סכום נכבד לטובת החינוך.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה פחות או יותר פי שלוש מהמצב הקיים.
כרמל סלע:
אבל זה יבוא לידי ביטוי דרך מנכ"ל הפנים שהוא יחלק.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לא, הסכום הוא פי שלוש - - -
כרמל סלע:
פי שלוש. חבר הכנסת גבאי, במקום להיכנס למערכות שיפוטיות כאלה ואחרות חוקיות – ואנחנו יודעים שבמדינה זה לוקח המון שנים, וזה חסר טעם. אם הגיעו לפשרה, אני חושב שצריך לקבל את הפשרה ואני מברך עליה.
אליהו גבאי:
רבותיי, ממשלת ישראל קבעה לא פעם על ידי ועדה, שאין להקים יישובים של פחות מ-10,000 נפש. גם אם יש, צריך לאחד אותם. לא סתם שר הפנים המליץ לאחד 32 יישובים.
כרמל סלע:
בכוונה לא רציתי לגעת באיחוד, ירדתי מהאיחוד. אם רוצים לדבר על האיחוד, זה סיפור אחר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ממשלת ישראל לא קבעה את זה. אני אגיד לך מה היא קבעה – שיישובים מתחת ל-10,000 נפש לא יקבלו מעמד עצמאי של רשות מקומית. יש הרבה יישובים, של 1,000 איש ו-500 איש.
אליהו גבאי:
ברור, אבל הכיוון הוא לאחד, וזאת גם הסיבה ששר הפנים הציע לאחד 32 יישובים, אבל לא עלה בידו בגלל שהיה לחץ ציבורי מכיוון מסוים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הוא הציע 32 רשויות מקומיות. תפריד בין רשות מקומית ליישוב.
שלי מלכה:
זה בכלל לא הוא הציע, זו הייתה החלטת ממשלה.
אליהו גבאי:
לקחת את היישוב קיסריה ולצרף אותו למועצה האזורית כרמל - -
כרמל סלע:
זה חלק ממועצה.
אליהו גבאי:
- - זה דבר בלתי הגיוני, לא עולה על הדעת, וזה לא טבעי לקחת את הקצה של עשרות קילומטרים ולאחד אותם עם עתלית. מה הקשר?
כרמל סלע:
לא לקחו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
סלח לי, אתה לא ברשות דיבור, אולי מספיק כבר?
אליהו גבאי:
קיסריה זו למעשה שכונה משכונות אור-עקיבא. חייבת השכונה הזאת לחזור לבית שלה, קרעו אותה. עם כל הכבוד לפיק"א שאנחנו מכבדים אותה, את פרדס חנה, חלק גדול מקרקעות ארץ-ישראל היו שייכות לפיק"א, גם גבעת עדה, אבל בסופו של דבר בתבונתם, בחכמתם, מתוך אהבת הארץ וחלוציות, הם נתנו אותן למדינת-ישראל. אבל אנשים בעלי אינטרסים קבעו שיש להמשיך לעצור את הגוף הזה. הלא בשנת 1992 הסיפור הזה לשמור על אוטונומיה נפרדת לקיסריה נגמר, אז לנצל סיטואציה, שהשר בזמנו שוחט חידש חוזה? את מי שאלו, למי אמרו? באיזו זכות הוא עשה את זה? לדעתי, החוק מעל להסכם. אם יש דבר לא טבעי ולא הגיוני – איך אפשר להחזיק יישוב שיש בו 6,000 תושבים עם 30,0000 דונם? זה עוול.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה אתה אומר על ההסכם שהוצע?
אליהו גבאי:
אני אגיע לזה. איך אפשר להשאיר יישוב שיש בו 20,000 תושבים עם 4,000 דונם?
היו"ר אופיר פינס-פז:
אבל את זה כבר אמרת.
אליהו גבאי:
רבותיי, מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה ליצור מתחם.
היו"ר אופיר פינס-פז:
חבר הכנסת גבאי, אתה פועל נגד עצמך, כי הזמן עובר. אם תתחיל לדבר כמו שדיברת בדיון הקודם, אם כולם ידברו כמו שהם דיברו בדיון הקודם, אנחנו נתפזר ושלום על ישראל ולא תהיה הצבעה. אתה רוצה להתקדם לאיזשהו מקום או שאתה רוצה רק לדבר? אני שואל ברצינות, מה אתה רוצה?
אליהו גבאי:
אתה יודע מה עשית בפעם שעברה?
היו"ר אופיר פינס-פז:
די, אפשרתי לדבר, דיברו וכל אחד הציג את העמדה שלו.
אליהו גבאי:
אתה עכשיו מדבר יותר מאשר אפשרת לי לדבר. בפעם שעברה אפשרת לכל אלה שמתנגדים לאיחוד לדבר ולאחרים אפשרת מעט להתבטא. עכשיו אתה רוצה לעשות אותו דבר? לא, תן גם למי שמציע את החוק לדבר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בבקשה, מעכשיו אני אאפשר לדבר כמה זמן שרוצים עד השעה 11:00 ואז אנחנו נתפזר. אם זה מה שאתם רוצים ובשביל זה התכנסתם, אין בעיה.
אליהו גבאי:
לדעתי, אין מקום לקנות מצב בכסף, למנוע את האיחוד על ידי נתינת כסף. לא קונים מצפון כשמשלמים ליישוב מסוים. אני לא שמעתי שהתושבים מרוצים מהתשלום הזה. עשה את ההסכם הזה שר הפנים על דעתו. אני שומע שהרשות המקומית מתנגדת, אני שומע שראש המועצה מתנגד, אני שומע מה האווירה ששוררת בעיר. זאת פגיעה ביישוב עצמו, אם אומרים: בואו נשלם לו ואז הם יישבו בשקט. זה דבר לא הגיוני ולא מתקבל על הדעת. לכן אני אומר שיש לדחות את הקנייה הזאת. הנושא שהעלו לגבי פרדס חנה הוא חשוב. אפשר לחשוב כאשר יתאחדו קיסריה ואור-עקיבא, שגם פרדס חנה תקבל תקציב מסוים ושחלקה לא יקופח בהסכם, אבל אין למנוע איחוד בגלל העניין הטכני. אני שוב אומר שאי-אפשר לעצור חקיקה. אין פה עניין לכלול ולכרוך את כוונותיה של משפחת רוטשילד. רבותיי, אין להכניס דבר שלא מן העניין, משפחת רוטשילד לא עומדת כאן על הפרק. השאלה היא האם לאחד את הרשות לטובת התושבים, לטובת האזור, לטובת התפתחותו. לא ניתן לקיים מתחם למעמד של ציבור במצב סוציו-אקונומי מיוחד במדינת-ישראל.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תודה רבה לחבר הכנסת גבאי. הצטרף אלינו לישיבה ראש מועצת בנימינה גבעת עדה.
אליהו גבאי:
ההסכם לא נעשה על דעתי. אני רק שמעתי עליו כמו כולם.
אריה זייתוני:
לפני 10 שנים לא היית.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני המלצתי לשר הפנים להיפגש אתך. כנראה שלא נוצר הקשר בגלל טעות, אבל בכל מקרה אתה נגד ההסכם, גם אם הוא היה נפגש אתך. זייתוני, בבקשה. האם אתה מכיר את ההצעה שהציע שר הפנים?
אריה זייתוני:
אני מכיר את ההצעה, אבל שמעתי שבנימינה שהייתה עד היום בהסכם, לא מופיעה בהסכם.
היו"ר אופיר פינס-פז:
כן, זאת כנראה טעות.
אריה זייתוני:
אז אני חייב להגיד את זה פעם אחת ולתמיד.
כרמל סלע:
מה, אתה רוצה להתאחד?
אריה זייתוני:
לפני 11 שנה אור-עקיבא קיבלה מבנימינה שטח לבנות אזור תעשייה. מדובר על אזור תעשייה צפוני, ללא צורך בוועדות חקירה ובשום דבר, לפי בקשתם. ובגלל המצוקה של אור עקיבא, פנו לבנימינה ובנימינה נענתה, אבל היה תנאי, שבנימינה תזכה לאזור תעשייה שלה. אז באיזשהו שלב נעשה סקר והגיעו למסקנה, שבגלל שבנו את פארק התעשייה של הברון, אין מקום להקים אזור תעשייה נוסף בבנימינה.
אליהו גבאי:
מלבד העוולה שעשו לאור-עקיבא, עשו עוד עוולה לבנימינה.
אריה זייתוני:
מצד אחד נתנו בלב חפץ, ומצד שני היינו צריכים לקבל ולא קיבלנו. הקימו ועדת חקירה. ועדת החקירה קבעה במפורש, שלאור מה שקרה, בנימינה – שהיא על שם אשתו של הברון, שיהיה לכם ברור - תזכה לקבל איזשהו נתח מתוך ההסדר שאמר "זה מגיע לכם". אנחנו מקבלים במשך ארבע השנים האחרונות כמה מאות אלפי דולרים, 200,000 דולר, שזה באמת לא סכום גדול, אבל זה סכום שעזר מאוד למערכת החינוך.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בכל זאת, השר מציע לשלש את הסכום.
אריה זייתוני:
לכן אני בעד הפשרה ולהכליל את בנימינה ואת גבעת-עדה במסגרת. עוד אנחנו מדברים ואור-עקיבא מבקשת ועדת חקירה לקבל את האזור הזה של התעשייה, שבזמנו היה צריך להיות שלנו עכשיו. העיניים גדולות מדי.
משה כחלון:
אני תומך בפשרה, אבל בשיחה מוקדמת שקיימנו אמרת שיש לך הצעה. באופן עקרוני, אני חושב שהפשרה הזאת נכונה. כמובן שאור-עקיבא, שבגללה קמה הצעת החוק הזאת צריכה להיות הנהנית המרכזית מהעניין הזה, עם כל הכבוד לכל היישובים והאזורים, שגם להם מגיע. צריך לוודא בפשרה הזאת, שזה לא יהיה על חשבון אור-עקיבא. אני כמובן תומך בפשרה שלך.
אריה זייתוני:
אני מבקש להכניס את בנימינה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ברור, דיברנו על זה שר הפנים.
אריה זייתוני:
לא יכול להיות אחרת.
היו"ר אופיר פינס-פז:
דיברנו על זה עם העוזר של שר הפנים. לפי דעתי, בנימינה וגבעת-עדה הושמטו בטעות סופר, אבל זה לא הנושא כרגע, כי אין להסכם תוקף. ברגע שאור-עקיבא מתנגדת להסכם שהציע שר הפנים, ממילא הוא לא הסכם. הסכם זה כשמסכימים, לא כשמתנגדים.
קודם כל יש הסכם למדינה עם הברון עד 2022. זה נכון שהחוק, כל חוק, הוא מעל הסכם, אבל לא נחוקק חוק שיבטל את ההסכם – אין מה לעשות, לא אני, תמצאו יושב-ראש אחר.
אליהו גבאי:
אופיר, מה קרה?
היו"ר אופיר פינס-פז:
ככה החלטתי. מה אני כן מציע? אני רוצה להוסיף לדיון נושא שנדון בו.
אליהו גבאי:
אופיר, אני צריך אותך כמה שיותר פה.
משה כחלון:
עזוב, תמשיך אדוני היושב ראש.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני חושב שבסופו של דבר, הדבר המרכזי שיכול לעשות הבדל גם עבור אור-עקיבא וגם עבור הרשויות האחרות, זה אזור התעשייה, שהיום נמצא בשטח גלילי. הוא לא נמצא בקיסריה, הוא לא נמצא באור-עקיבא. הוא כרגע בשטח גלילי, בידי משרד הפנים. אני בדקתי את זה ואני מכיר את זה גם מתוקף תפקידיי הקודמים. הבאתי לפה הסכם לדוגמה, שנעשה לגבי אזור התעשייה בר-לב. אזור התעשייה בר-לב הוא אזור תעשייה משותף לכרמיאל, למשגב, ועכשיו הכניסו אליו את שגור, אגב בעקבות התערבות שלי כשהייתי שר הפנים, ונדמה לי שיש עוד רשות – ארבע רשויות.
כרמל סלע:
גם מועצה אזורית מטה אשר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
נכון, גם מטה אשר. יש הסכם מסודר לאן הוא עובר, ואני מציע שהוא יעבור לאור-עקיבא, ואיך עושים את הסכם חלוקת המשאבים בין ארבע הרשויות, שהן מנהלות את אזור התעשייה עם חברות בהנהלה ועם חלוקת ההכנסות, אבל ב-2022, כי זה חלק מההסכם.
אליהו גבאי:
אבל ההסכם עומד לפוג בלאו הכי - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מציע שאנחנו נחוקק בחוק שלך במקום את איחוד קיסריה אור-עקיבא, שבשנת 2022 אזור התעשייה יעבור להיות חלק משטח מוניציפלי אור-עקיבא. אנחנו נכתוב שארבע הרשויות יקימו הנהלה משותפת, או משרד הפנים יחד עם ארבע הרשויות יקימו הנהלה משותפת לאזור התעשייה ויחלקו הכנסות. יש מספיק זמן לתכנן, אמר פה חבר הכנסת שי חרמש, והוא צודק. אז יש מספיק זמן להיערך ולתכנן. ראיתי עכשיו שבקיסריה בונים עכשיו בנייה ירוקה. יכול להיות שיהיו תעשיינים באזור התעשייה שיגידו: אם זה המצב, אני עוזב והולך להיות באזור תעשייה אחר וחלק יגידו שהם מצטרפים. זה לא מהיום למחר, יש זמן לרשויות להיערך, יש זמן לאזור התעשייה להיערך, יש זמן לתעשיינים להיערך ומכבדים גם את ההסכם. ההסכם מסתיים. אני חושב שזה הסכם, שאם נלך עליו, אנחנו עושים דבר נכון. יש כאלה שירצו איחוד קיסריה אור-עקיבא, יש כאלה שרוצים דברים אחרים לעשות באזור התעשייה, אבל אני חושב שזה דבר שיכול לעשות הבדל, זה דבר שיכול להצליח, זה דבר שיכול להוכיח את עצמו גם מבחינת השותפות, גם מבחינת לוחות הזמנים, שמאפשרים לעשות זאת בצורה מתונה וחלקה ולא בכיפופי ידיים.
שמחה יוסיפוב:
ועד 2022?
היו"ר אופיר פינס-פז:
עד 2002 יש הסכם, יש הסכם כזה או אחר. לא אני עשיתי את ההסכם של שר הפנים. עד 2022 יש הסכמה. ברור שיש חלוקת הכנסות, גם הברון ונציגיו מסכימים, בצורה כזאת או בצורה אחרת. כמובן שאחרי 2022 זה לא יהיה גם זה וגם זה, זה ברור, אבל ברור שעד 2022 תהיה חלוקת הכנסות מסוימת, כפי שהקרן עובדת היום מול הרשויות בהיקפים כאלה או בהיקפים אחרים, ואני לא רוצה להיכנס לזה כרגע.
שלי מלכה:
אני רוצה להעמיד דבר אחד או שניים על דיוקם. חבר הכנסת גבאי, איחוד הרשויות לא היה החלטה של שר הפנים, אלא החלטת הממשלה, כששר הפנים בכלל לא היה שר הפנים והוא
רק יישם את החלטת הממשלה. זה באשר למה שנאמר לגבי לחץ כזה או אחר, שאור-עקיבא וקיסריה נגרעו מהרשימה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הן בכלל לא היו ברשימה.
שלי מלכה:
הן לא היו - - -
אליהו גבאי:
אם לא הייתי מגיש את החוק, הוא היה מכניס את זה.
שלי מלכה:
חשוב לי להעמיד דברים על דיוקם בשמו של שר הפנים.
טענת שההסכם לא הושג בהבנה ובהסכמה. זה לא נכון. ראש עיריית אור-עקיבא נכח באחת הישיבות, שגם אני הייתי בה.
אליהו גבאי:
אם הם אומרים לי לא ואתי לא דיברו, עם מי הוא עשה הסכם?
שלי מלכה:
חשוב לי שהדברים יהיו על השולחן. במענה לטענתו של חבר הכנסת גבאי שזה לא הושג בהסכמה, אלא שר הפנים קם בוקר אחד ושרבט כמה משפטים - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
הוא לא אמר את זה, מי אמר את זה? מי אמר "שרבט"? למה לך להגיד דברים כאלה?
שלי מלכה:
מכל מקום, זה היה בהסכמה, מאחר שראש עיריית אור-עקיבא נכח ולא הביע התנגדות.
שמחה יוסיפוב:
לא, בואו נדייק.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ראש עיריית אור-עקיבא לא הביע התנגדות?
שלי מלכה:
אני הייתי בישיבה.
שמחה יוסיפוב:
שר הפנים הזמין אותנו. נכח בישיבה יושב-ראש קרן קיסריה, מר רגר, השר יעקב אדרי ואני. הוא שמע את כולם, ואמר: אני אודיע לכם מה ההחלטה שלי. לא הייתה שום הסכמה, לא שאלו אם אני מסכים.
אליהו גבאי:
ככה שר הפנים מחליט? אני מגיש את החוק, אתי הוא לא דיבר, והם לא הסכימו, אז עם מי הוא הסכים? עם עצמו? עם מר רגר הוא הסכים? עם מי הוא הסכים?
שמחה יוסיפוב:
ההחלטה הייתה שלו.
אליהו גבאי:
מאיפה אתה מביא את זה שהוא הסכים?
שלי מלכה:
מפאת כבודך אני חוזר בי מדבריי.
בואו נמשיך הלאה, הבטחתי תשובה בנוגע לנושא של בנימינה וגבעת-עדה. באופן עקרוני, מטרת שר הפנים הייתה כן לחזק את אור-עקיבא. בגלל זה הוגדל הסכום ובגלל זה גבעת-עדה ובנימינה נגרעו מההסכם.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הן לא נגרעו בטעות?
שלי מלכה:
לא בטעות, כי רצו לחזק את אור-עקיבא. מכל מקום, שר הפנים בהחלט קשוב ופתוח לעניין, לא נסגרה הדלת בעניין הזה. המטרה הייתה לחזק את אור-עקיבא.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בהחלט יש עניין לחזק את אור-עקיבא, אבל אני אגיד לך - מה שמפריע לי בהסכם הקודם, יחסית אני חושב שג'יסר א-זרקא זקוקה ליותר עזרה ממה שהיא מקבלת נוכח מצבה, ואני חושב שהחלק שלה שהוא היום רק 15% צריך לגדול אולי ל-20% או ל-25%, אבל בוודאי שכל ארבע הרשויות צריכות להיות בפנים.
שמחה יוסיפוב:
ג'יסר א-זרקא קיבלה 25%.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לא, 15%, זאת הבעיה. אני חושב שאתה צודק, צריך להביא אותה ל-25%.
משה כחלון:
אם לא, אנחנו נאחד את ג'יסר א-זרקא עם קיסריה...
היו"ר אופיר פינס-פז:
זאת הצעה לא רעה בכלל...
יצחק רגר:
אדוני היושב-ראש, אנחנו שבעה דירקטורים מטעם המדינה, ואני זקן הדירקטורים מטעם המדינה גם מבחינת הגיל, גם מבחינת הוותק, גם מבחינת החוכמה ועוד כמה מחמאות...אני מוכרח להגיד שאני גם נציג אור-עקיבא בדירקטוריון. אני גם לא יודע איך להגיד לשמחה או לקודמו אדרי לא, אז בואו נשים את זה על השולחן. אני לא אומר להם לא. אדוני היושב-ראש לא שמע – אמרתי שאני גם נציג של אור-עקיבא בדירקטוריון, ואני אמרתי פה לפני כולם, שאני גם הנציג של שמחה ושל אדרי קודמו בדירקטוריון.
שמחה יוסיפוב:
אני מודה.
יצחק רגר:
אני חושב שהוא ראש עיר מצוין כמו קודמו, שניהם מעולים. אני מברך על זה ששר הפנים נכנס לתמונה. אני חושב שהוא עשה גם הסדר טוב וחכם. התיקון לפה ולשם, בואו נגיד שאנחנו יכולים לתקן אותו גם בלעדיכם. איך אומרים? הבנו את ההערה, את רוח המחוקק, אפשר לתקן את זה גם בלי זה, נמצא את הדרך.
אתה הבאת לפה משהו שמצד אחד גורם לרתיעה, ומצד שני אנחנו רוצים לחשוב עליו. אני רוצה כדירקטור מטעם המדינה, ואנחנו שבעה כאלה, לחשוב, להתייעץ עם הברון. אני מוחק את ההערה של שמחה על הסף. הברון ישנו, יודע. אני גם לא רוצה להרגיז אותו, כי אני לא יודע איזו תוצאה יכולה להיות לזה. אני כן רוצה להגיע להבנה. תן לנו את הזמן כדי שנוכל לבחון ולראות מה ההשלכות ומה קורה עם זה, למרות שזה 2022. תן לנו קצת זמן, גם כדירקטורים ללמוד את זה וגם לדבר על זה. אני חושב שהקרן צריכה לדבר עם הברון ויכול להיות שצריכים להביא גם את ראש-הממשלה, את הנשיא ואת שר האוצר, לא יודע מי, כדי לא לעשות את זה בכיפוף ידיים. אין שום סיבה שעם ישראל, מדינת-ישראל, ממשלת ישראל, כנסת ישראל תפגע במשפחת רוטשילד.
אליהו גבאי:
תפסיקו לשרבב את משפחת רוטשילד כל יום.
יצחק רגר:
הם הבעלבתים של הקרן, מה אתה רוצה? זאת קרן רוטשילד, מה לעשות? זאת לא קרן רגר, הלוואי.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הרי אני הותקפתי רק לפני חמש דקות על-ידי זה שיושב כרגע לימיני, קודם הוא ישב לשמאלי, מה פתאום אני אומר שאני לא אחוקק נגד הסכם. חברים, אנחנו מכבדים את ההסכם של המדינה עם משפחת רוטשילד, אבל אני אומר לכם שכרגע מדינת ישראל חיה ב-2008, אבל אני מסתכל 14 שנה קדימה, אז אי-אפשר יהיה להאריך הסכמים כאלה. אני מכבד את ההסכם, אבל אני גם יודע שאני גם צריך לעשות מעשה כדי לראות מה יקרה במדינת-ישראל בעוד כמה שנים. אני חושב שאנחנו נעשה מעשה נכון, בלי לפגוע בברון מצד אחד, אבל מצד שני גם נקבל איזושהי החלטה.
מנחם טולצ'ינסקי:
אבל בהצעה יש בעיה משפטית אחת. כאשר משנים גבולות, זה בדרך כלל נעשה באופן שמסדיר מכלול של נושאים, לדוגמה: בעיה של מימון תשתיות, בעיה של עלויות. לעשות את זה בחקיקה ולהגיד שביום מסוים זה עובר לאור-עקיבא, יש עשרות נושאים שצריך להסדיר במסגרת הזאת.
היו"ר אופיר פינס-פז:
יש לנו 14 שנה.
שמחה יוסיפוב:
לשם כך קיים שר הפנים.
מנחם טולצ'ינסקי:
בסיטואציה כזאת לא צריך שהחוק יקבע את התוצאה, כשלא יודעים מה יהיה אז, אלא בואו נידבר על הדבר הזה. ההידברות הזאת צריכה להביא בחשבון עשרות פריטים, שאי-אפשר יהיה לבצע אותם. אין מנגנון להעברת סמכויות מוניציפליות מאזור חסר סמכות לאזור שיש סמכות. יש מצב שאתה מעביר ממקום עם סמכות מוניציפלית למקום אחר, עם זה החוק יודע להתמודד והתקנות יודעות להתמודד. כאשר אתה מגדיל סמכות של רשות א' על חשבון רשות ב', זה נעשה בעבר, ויש הסדרים שמסדירים את זה. את המצב שמסדירים כעת, כששטח נתון לא נמצא בסמכות, ומעבירים אותו - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
הוא נמצא בסמכות, בסמכות המדינה.
מנחם טולצ'ינסקי:
ההשוואה לא נכונה במובן הזה, שהיא סמכות שלא מבוצעת על-פי הסכמה, ולכן לכל ההוצאות שנעשו שם אין שום קשר לעובדה שזה בסמכות גלילית. הכל נעשה במימון הקרן, ללא שום השתתפות מדינה. יש לזה השלכות עצומות. יש שם תשתיות במאות מיליוני שקלים.
שמחה יוסיפוב:
אז מה?
מנחם טולצ'ינסקי:
לכן אי-אפשר לקבוע תוצאה ולהגיד שביום נתון זה יקרה, מכיוון שצריך לדון ולסכם את כל הנושאים המהותיים, גם אם זה יהיה הפתרון וזו המטרה. שתשב ממשלת ישראל עם בית רוטשילד.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מסכים אתך לגמרי שממשלת ישראל תצטרך לשבת עם הקרן ועם בית רוטשילד ועם הבעלים ולסכם את הדברים הלכה למעשה, אבל אנחנו כמחוקקים – ואני בדקתי את זה גם משפטית, לפחות עם היועץ המשפטי של הוועדה – בהחלט המחוקקים יכולים לקבוע בחוק, ששטח מסוים יעבור לרשות. אפשר לעשות את זה גם בהחלטה מיניסטריאלית, אבל אפשר לעשות את זה גם בחוק. אנחנו יכולים לקבוע מה אנחנו רוצים. איך עושים את הדברים? אני לא רוצה להיכנס לנעליו של שר הפנים, אני לא חושב שזה נכון, אבל אני חושב שבגדול צריך לראות לאן הכנסת חושבת שצריך להגיע. את הפרטים בוודאי שצריך לסכם בצורה מאוד מקצועית ומאוד רצינית מול כל הגורמים הנוגעים בדבר.
מנחם טולצ'ינסקי:
אבל למה לקבוע את זה בחוק? למה לא לומר שתהיה הידברות על הנושא הזה?
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתה שואל אותי ברצינות למה?
מנחם טולצ'ינסקי:
כן.
היו"ר אופיר פינס-פז:
כן. אם זה לא ייקבע בחוק, רוב הסיכויים שזה לא יקרה.
אליהו גבאי:
אתם תפנצ'רו את זה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
גם אתה תפנצ'ר. תפנצ'רו את זה מכל הכיוונים. אם זה לא ייקבע בחוק, אני מעריך מהניסיון שלי, ששום דבר אמיתי לא יקרה, ויחזרו שוב הרעיונות של איחוד כזה וביטול כזה וכל הדברים האחרים. צריכים להחליט מה הכיוון. אתם רוצים להמשיך לנהל את הוויכוח עד סוף הדורות? אז תנהלו אותו לבד, למה אתם באים לכנסת?
מנחם טולצ'ינסקי:
אנחנו לא יזמנו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אם אתם נגד, תגידו שאתם נגד. אם אתם לא מתנגדים לזה, אין ספק שהממשלה תעשה את התהליך הזה, וחזקה עליה שהיא תעשה אותו יחד אתכם.
מנחם טולצ'ינסקי:
אף אחד מבין היושבים כאן לא יכול להגיד אנחנו תומכים בזה או לא.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מבין, אני מקבל את זה שאתם גם לא יכולים להחליט ברגע. אנחנו עכשיו בקריאה שנייה ושלישית? על מה אתם מדברים?
מנחם טולצ'ינסקי:
שאלת את עמדתנו.
כרמל סלע:
אני רוצה לקחת את זה למקום אחר. אני עברתי איחוד רשויות מאוד מורכב עם עתלית. זו הייתה הצלחה מאוד גדולה. יישוב שהיה חייב עשרות מיליונים ועכשיו הוא מסודר. מוכרחים
לחשוב על העתיד. עתלית זה יישוב קהילתי וקיסריה זה גם יישוב קהילתי. היום יש שם כמעט 5,000 תושבים, 4,700 תושבים, בעוד 10 שנים יש בו 10,000 תושבים. יישוב כמו קיסריה שהיום מנוהל בצורה יוצאת מן הכלל, ומדינת ישראל לא אוהבת את זה – לא כל-כך אוהבים את קיסריה – מדינת ישראל לא כל-כך אוהבת את קיסריה - - -
שמחה יוסיפוב:
- - -
כרמל סלע:
אני שמעתי את מה שאמרת קודם.
שמחה יוסיפוב:
- - -
כרמל סלע:
אני הפרעתי לך? אני לא הפרעתי לך, אני לא הפרעתי לאף אחד. אני רק מציין עובדה. אני לא יודע כמה מכם ביקרו ברמת הנדיב. ביקרתם ברמת הנדיב? יש שם אנדרטה, שמצוינים בה כל השמות שהברון החזיר קרקעות למדינה, מיסוד המעלה ועד ראשון לציון, מאות אלפי דונמים הוא החזיר. הוא אמר: תשאירו לי 30,000 דונם, מה הוא ביקש? הוא הקים ישוב לתפארת. אם מישהו חושב כראש רשות ברמה מוניציפלית, ונניח שהיישוב הזה קיסריה יהיה יישוב עצמאי, נניח, ונניח שהוא יהיה בחוף הכרמל, יישוב כזה זה ללא אזור תעשייה כמו קיסריה, בעתיד לא יוכל להתקיים כלכלית, כי ביום מן הימים ימכרו את כל המגרשים שלהם והסיפור של היטלי ההשבחה יסתיים, ואז איך היישוב הזה יוכל לנהל את עצמו?
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה אתה אומר? תרשה לי לעזור לך. אתה רוצה להיות חבר במנהלת, וזה בסדר, לגיטימי. המועצה האזורית חוף הכרמל רוצה להיות גם במנהלת של היישובים.
כרמל סלע:
זה חוץ מזה, זה ברור.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לפחות תגיד תודה.
כרמל סלע:
תודה, אבל לא זה העניין. טולצי'נסקי אמר שהתהליך הזה צריך להיות תהליך מובנה ומוסכם על כל המהלך.
היו"ר אופיר פינס-פז:
שנת 2022, אני לא בטוח שתהיה ראש מועצה עד אז.
כרמל סלע:
אני בטוח שאני לא אהיה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לא רציתי להגיד את זה.
כרמל סלע:
לקחת את זה היום לקיסריה, לקיסריה, זה עוול אמיתי.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה זאת אומר לקחת את זה? סליחה, זה לא של קיסריה.
כרמל סלע:
של מי זה?
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה שטח גלילי, זה לא של קיסריה. אני לא מסכים לתיאור שלך, זה קרוב לקיסריה, יש קשר לקיסריה, אין ספק, אבל זה לא של קיסריה עם כל הכבוד.
כרמל סלע:
הסיפור הזה של גלילי או לא גלילי כולו תחום שיפוט, הקרקע של קיסריה, הקרקע לא של משרד הפנים, הקרקע של קיסריה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הקרקע תישאר, לא לוקחים לה את הקרקע, מעבירים לשטח מוניציפלי אור-עקיבא. עושים מנהלת של כל היישובים, מנהלים את זה ומחלקים את ההכנסות כמו בבר-לב, מה רע בזה?
כרמל סלע:
זה משהו אחר. של מי הייתה הקרקע בבר-לב? של המינהל.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני לא יודע, אני מניח.
כרמל סלע:
יש הבדל בין קרקע מינהל לבין קרקע ברון, וזה ההבדל, וזה ההבדל המהותי בין קרקע כזאת של בר-לב לבין קרקע כזאת. כשאתה עושה ממינהלת כזאת, כשהקרקע היא שלהם, אני לא מכיר מסגרת שעל הקרקע שלי יעשו עלי דאווינים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה זאת אומרת אתה לא מכיר?
כרמל סלע:
הקרקע שלהם?
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה, אתה באמת לא מכיר? אני יכול לתת לך אלפי דוגמאות של קרקע פרטית.
כרמל סלע:
הוא השקיע עשרות מיליונים בקרקע הזאת.
אליהו גבאי:
הוא לא קובע איזו רשות מקומית היא תהיה, מישהו קובע איזו רשות מקומית?
כרמל סלע:
אבל הקרקע שלו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
איזה מן טיעון זה? היום מפקיעים לדרוזים בדליית אל-כרמל ובעוספיא אלפי דונמים לטובת תשתיות לאומיות. מפקיעים, לא מעבירים שטח מוניציפלי, אלא מפקיעים, לוקחים את האדמות. אתה קפצת? אתה הלכת לאוהל להזדהות איתם?
כרמל סלע:
אופיר, מה הקשר לזה? זאת קרקע פרטית.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אז אני שואל אותך מה הבעיה, לא לוקחים להם את העסק.
כרמל סלע:
אבל זו קרקע פרטית, לא קרקע מינהל.
שמחה יוסיפוב:
אתה נהנה - - -
כרמל סלע:
מאזור התעשייה בקיסריה אני נהנה?
שמחה יוסיפוב:
ממך לא לוקחים שטח.
כרמל סלע:
אני שאלתי, האם מאזור התעשייה בקיסריה אני נהנה? אפילו לא בשקל אחד.
שמחה יוסיפוב:
אתה לא צריך ליהנות, כי יש לך שטח שאתה מספיק נהנה ממנו.
כרמל סלע:
ממה?
שמחה יוסיפוב:
מהאזור של כל קיסריה.
כרמל סלע:
אתה קיבלת מבנימינה, קיבלת מהחברה.
שמחה יוסיפוב:
ממלון דן אתה נהנה, מכל השכונות הגדולות אתה נהנה, מהיטלי ההשבחה אתה נהנה, מכל דבר אתה נהנה.
כרמל סלע:
אתם רוצים להרוס יישוב שהתפתח בצורה בלתי רגילה ולקחת את מקור ההכנסה שלו?
שמחה יוסיפוב:
זה לא נוגע לך, אתה עכשיו שב בשקט, זה לא נוגע לך. אני אמרתי לך, זה לא שלך.
כרמל סלע:
יוסיפוב, אם אני אגיד פה בקול רם את מה שאתה אמרת לי באוזן, אתה לא תשב בשקט.
שמחה יוסיפוב:
אני אשב בשקט, כי זה לא שלך.
כרמל סלע:
אמרת לי באוזן בכנסת: אני עושה הו-הא גדול כדי לקבל הו-הא קטן.
שמחה יוסיפוב:
- - -
עדנה רודריג:
יושבים פה תושבים. באנו, טרחנו, הגענו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אבל לא הייתם חייבים לבוא. אתם כל פעם באים ובאים אליי בטענות שבאתם. אתם לא הייתם חייבים לבוא. אני מדבר עם בעלי תפקידים פורמאליים.
עדנה רודריג:
כן, אבל אנחנו גרים במקום, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מאוד מעריך את זה שבאתם, אבל אל תנגנו לי על המצפון, כי המצפון שלי מה זה חלש.
עדנה רודריג:
אני יודעת, אתה מאוד רגיש...
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה זה אני רגיש...
עדנה רודריג:
בכל זאת, אנחנו טרחנו ובאנו, מכיוון שזה נוגע לנו.
אליהו גבאי:
שמענו אתכם בצורה יפה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
שמענו אתכם בדיון הקודם.
עדנה רודריג:
אבל אני רואה את כל המסחרה בין כל ראשי הרשויות, ואני רוצה לומר רק בשמם של התושבים – גרים שם אנשים שזה מקום מגוריהם.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אבל לא הבאנו את התושבים של אור-עקיבא, עם כל הכבוד.
עדנה רודריג:
יכול להיות שלא אכפת להם. עושים להם קיר אקוסטי, הכל בסדר. באנו כדי לזעוק את זעקתנו. לא יכול להיות שמובילים אותנו כמו ארגזים ממקום למקום. רק לפני כמה שנים היה על זה דיון מאוד רציני, שכל התושבים דנו בו. היה מפגש תושבים והיה שאלון ונחתם ההסכם שאתה היית שותף לו בתור שר הפנים ואישרת אותו, זה היה בתקופתך. נחתם ההסכם עם מועצה אזורית חוף הכרמל. אנחנו לא יישוב עצמאי. חבר הכנסת גבאי, אין פה איחוד רשויות, אין פה שום חיסכון, מכיוון שאין עובד אחד שמשרת כעובד ציבור בקיסריה, אנחנו חלק מהמועצה האזורית חוף הכרמל. אני לא יודע כמה עובדים נוספו לחוף הכרמל, אבל אני יודעת שהיא מאוד מצומצמת במנגנון שלה, כך שאין שם שום חיסכון. באים עכשיו ואומרים: מעבירים אתכם, מה זה מעבירים אותנו? מה, אנחנו ואדי עארה שמעבירים אותנו?
היו"ר אופיר פינס-פז:
גם את ואדי עארה לא מעבירים.
עדנה רודריג:
צריך לשמוע מה קורה פה, מה התושבים אומרים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מציע לך למחוק מהפרוטוקול את מה שאמרת לגבי - - -
קריאה:
ועדת חקירה - - -
אסא אברמסקי:
בוועדת חקירה שומעים את התושבים.
עדנה רודריג:
אנחנו חיים במקום מסוים, שבחרנו לגור בו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
עדנה, שמענו אתכם, זה משעמם, שמענו אתכם בדיון הקודם, עכשיו תגידי לי מה דעת התושבים לגבי מה שעכשיו נמצא על השולחן, זה מעניין.
עדנה רודריג:
אני חושבת שהתושבים רוצים שהדבר יתנהל כפי שהוא מתנהל היום, שלא יהיה שינוי. אם שר הפנים, שהוא אחראי על המנהל המוניציפלי במדינת ישראל, מביא הצעה לאיזושהי פשרה, שהתושבים של כל האזור ייהנו – ואנחנו רוצים שכולם ייהנו, אנחנו לא רוצים שבאור-עקיבא תהיה איזו הרגשה של מקופחות או של מסכנות, זה לא נכון, לא מגיע לכם, ואין כזאת הרגשה לתושבים, לכן הם לא פה. לכן אני חושבת שאם שר הפנים, שממונה על הנושא המוניציפלי, בא עם הצעה מושכלת, שהיא מקובלת על כולם, צריך לקבל אותה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תודה. היא לא מקובלת על כולם.
עדנה רודריג:
על הרוב, יש דמוקרטיה.
דן אייכל:
אני יושב-ראש ועד התושבים. תושבי קיסריה מתנגדים לאיחוד חד וחלק. אני רוצה להציע לראש העיר ראש-עקיבא, שבמקום לבזבז את האנרגיה שלך לספח אותנו אליכם, תשקיע את האנרגיה לפתח את אזור התעשייה שלך. יש לך אזור תעשייה, ואתה יכול לפתח - - -
שמחה יוסיפוב:
מה אתה מדבר עכשיו שטויות? מה שאני עושה באור עקיבא, אתה לא חלמת - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
למה העמדה שלך היא הטפת מוסר? אתה יודע, זה מקומם גם אדם כמוני שגר ברעננה.
שמחה יוסיפוב:
אתה נהנה - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
בואו לא נטיף מוסר אחד לשני.
אסא אברמסקי:
זאת הרמה שלך – תצעק, תקלל, תהרוס את העיר שלך. תראה איך אתה מדבר, יוסיפוב.
דן אייכל:
אני חושב שזה קצת הזוי עכשיו לדבר על מה יקרה בעוד 15 שנה עם אזור התעשייה. יכול להיות שאם יושקעו הרבה כספים באזור התעשייה של אור-עקיבא, אנחנו אלה שנרצה את אזור התעשייה של אור-עקיבא. זה ממש לא הגיוני. אתה שואל אותי אישית? ההצעה של קרן קיסריה, שלוש מיליון וחצי, אם אני הייתי מנהל את המשא ומתן הזה, הייתי מציע פחות. היא מאוד אדיבה.
אליהו גבאי:
לחלק נדבות מכספך - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני משוכנע שאתה דובר אמת.
משה כחלון:
אופיר, אני מבקש הצעת פשרה לחצי דקה. הרי לא נגיע פה לשום מקום. אני מקווה שהמציע יקבל את הצעת הפשרה שלי, ואולי נוכל להצביע עליה. נצביע היום על החוק. המציע התחייב לא לקדם אותו בהמשך.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה לא קשור למציע, זה קשור אליי.
משה כחלון:
אבל אתה צריך להסכים, מן הסתם. הוועדה לא תקדם אותו, עד שבאמת תהיה ההידברות.
אסא אברמסקי:
אם אתם מצביעים על החוק, זה אומר שמבחינתנו אין הסכם.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אין הסכם חדש.
משה כחלון:
אנחנו כרגע בקריאה ראשונה. אם החוק יעבור, הוא עובר רק לקריאה ראשונה, זאת אומרת שנשארה לנו קריאה שנייה ושלישית. למעשה, שם מעבדים את החוק.
היו"ר אופיר פינס-פז:
או מעבדים את החוק או מאבדים את החוק. אני לא יודע אם זה יהיה באל"ף או בעי"ן.
משה כחלון:
אם הוא מתחייב לעצור את זה ולהיכנס להידברות, פה סתם יש הורדות ידיים, ואני כבר מרגיש את המתח בין הצדדים שהוא לדעתי מיותר – מפה לא קורה דבר היום. גם אם החוק הזה מוצבע היום או בעוד שבועיים, זה אותו דבר. לכן צריכה להיות הידברות. אנחנו הולכים עם ההידברות. אם נראה שלא הגעתם לדבר, נצטרך לשבת פה ולהתווכח פעם נוספת.
עדנה רודריג:
למה לקדם?
משה כחלון:
עם כל הכבוד לכולם, יש לי הערכה לכל מי שיושב כאן.
דוד אזולאי:
קודם כל אני רוצה להודיע לחברי חבר הכנסת משה כחלון, היושב ראש יכול להחליט שגם אם יש חוק שלא על סדר היום - לקדם אותו, אבל יש דברים שלא תמיד הולכים לפי הסדר.
קריאה:
אי אפשר גם וגם.
משה כחלון:
רבותיי, אתם מנהלים את קיסריה מצוין, תנהלו גם את הכנסת.
דן אייכל:
אז אולי זה יהיה יותר טוב?
משה כחלון:
אני ראיתי איך אתה נותן עצות בהתנשאות. אתה מתנשא, אתה חושב שאם אתה גר בקיסריה והוא באור-עקיבא, אתה יכול לתת לו עצות איך לטפל בבית שלו? אני במקום היושב ראש לא הייתי נותן לך לסיים את הדברים שלך בכלל.
דן אייכל:
איך אתה מדבר?
משה כחלון:
אתה יודע בדיוק על מה אני מדבר.
דן אייכל:
אתה טועה.
משה כחלון:
"במקום להשקיע פה, תשקיע שם", מה זאת הפטרונות הזאת?
דוד אזולאי:
אדוני היושב ראש, לצערי הרב במדינת ישראל נעשו כמה איחודים. המציאות הוכיחה שלא כל האיחודים היו מוצלחים כתוצאה מכך שכפו איחודים על אותם תושבים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
רוב האיחודים לא הצליחו.
אריה זייתוני:
בואו ללמוד, יושבים פה אנשים - - -
דוד אזולאי:
אדוני ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, כשאיחדו את עתלית, ואני הייתי שותף למהלך הזה והתנגדתי לו אז, כי זה נעשה בחיפזון בלי לשאול את התושבים, לא שמעתי אותך אז או את קודמך בתפקיד, שאמרו: רק רגע, בואו נשאל את התושבים ונשאל לדעת התושבים. הקימו ועדות. יש פרוטוקולים לוועדות האלה, אנחנו יודעים בדיוק מה היה בוועדות האלה. שלא תמיד זה שיקף את דעת הציבור, לא בכל מקום. יחד עם זה, אני בדעה – ואני אומר את זה גם לאנשי קיסריה וגם לאנשי אור-עקיבא - שאיחוד כפוי הוא לא מוצלח. עובדה היא שיש איחוד אחד של הדרוזים שבוטל והיום אנחנו הולכים לבטל עוד איחוד אחד של הדרוזים, והיד עוד נטויה, למה? כי לא הייתה מספיק עבודת הכנה.
בא חברי משה כחלון ומציע הצעה. אולי אתם לא מכירים את הפרוצדורה בכנסת, אבל כדאי שתלמדו אותה. מה ההצעה שלו אומרת? אנחנו מעונינים להגיע להבנות. אני אומר את זה גם לחברי ראש העיר של אור-עקיבא. מה שיקרה זה שנקבל החלטה ונעביר אותה בשלוש קריאות, שאנחנו מחליטים על האיחוד של אור-עקיבא וקיסריה, על אפם וחמתם של תושבי קיסריה, בסדר? אבל מה יקרה? התוצאות אחר-כך - אני יכול להביא לך דוגמאות של דליית אל-כרמל ועוספיא שאיחדו אותן ואני יכול להביא לך עוד כמה מקומות אחרים שאיחדו שלא מרצון. התוצאה הייתה גרועה ביותר לשני המקומות. קח את מג'ד אל-כרום ובעינה, אדוני היושב-ראש, אתה היית שר הפנים ואתה מכיר את זה, צרה צרורה.
לכן הפרוצדורה היא כזאת – רבותיי, לא יקרה דבר. עד שזה לא עובר קריאה שנייה ושלישית, לא קרה דבר, הכל פתוח למשא ומתן. אנחנו כבר מכירים הצעות חוק שבשלב שאחרי קריאה ראשונה נגמרו כי הגיעו להבנות. עבדכם הנאמן מכיר כמה חוקים, שאני בעצמי הגשתי את החוק כדי להגיע למשא ומתן וכדי להגיע להבנות. גם פה אפשר להגיע להבנות. לכן אני חושב שההצעה של חבר הכנסת משה כחלון היא הצעה טובה. אני מציע שהיום נעביר את זה לקריאה ראשונה. בינתיים יתנהל משא ומתן. נגיע לקריאה שנייה וקריאה שלישית, אם הגעתם להבנות, מצוין, זה מה שאנחנו רוצים. ניקח את החוק הזה ונגנוז אותו. ולא, נתקדם בחקיקה.
אני מכיר את זה. מדובר פה על מסמך פשרות. ראיתי את המסמך הזה. אני מצטער להגיד, אני חסיד של חקיקה, אפשר לעגן את זה בחקיקה, כדי להבטיח את הרצון של כולם ולהתקדם עם זה.
שלי מלכה:
בנוגע להצעה שבשנת 2022 אזור התעשייה יועבר למינהלת של ארבעה יישובים, שר הפנים התנגד לזה בכל תוקף מכמה סיבות. זה לא נכון לקבל החלטה עכשיו לעוד 14 שנה קדימה. בנוסף, שר האוצר מתוקף תפקידו לגבי ההסכם יכול שלא להאריך או כן להאריך. ב-2022 המדינה לא מחויבת לקרן קיסריה, אז יכול להיות שהדברים יהיו אחרת. לקבל החלטה מעכשיו לעוד 14 שנה קדימה, כשבדרך כל כך הרבה דברים יכולים לקרות?
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתה צודק, במדינת ישראל מקבלים החלטות רק מעכשיו לעכשיו, לא 14 שנה קדימה. 15 שנה קדימה זה העולם הבא. אצלנו במדינת ישראל מקבלים החלטות מעכשיו לאתמול. זה מה שמקובל, אנחנו מתנצלים שאנחנו מסתכלים קצת יותר רחוק...אני מבטיח שזה לא יהיה תקדים, זה יהיה חד-פעמי, אנחנו לא נמשיך להתנהג בצורה כזאת לא אחראית...
אני קודם כל מתחשב בעמדת שר הפנים. בהתחשב בעמדה ראשונית של שר הפנים, כי אני מניח שהוא יכול בעניין הזה לשקול את עמדתו. אם היינו עכשיו לקראת קריאה שנייה ושלישית, לא הייתי – אבל מאחר שאנחנו לקראת קריאה ראשונה ויש עוד הרבה מים שיעברו בירדן, אני רוצה להציע להצבעה את הנוסח הבא: בשנת 2022, קרי לאחר סיום ההסכם בין הברון רוטשילד לממשלת ישראל, מתוך כבוד להסכם הזה, אנחנו נעביר את שטח התעשייה משטח גלילי היום לשטח מוניציפלי אור-עקיבא. זה החלק הראשון של ההצעה.
שי חרמש:
כאזור תעשייה משותף?
היו"ר אופיר פינס-פז:
תוקם מינהלת נוסח בר-לב – אני לא אכתוב את זה בחוק, אבל כדאי שתדעו - כשהשטח במשגב, אבל כולם שותפים לניהול ולחלוקת ההכנסות, יש הסכמים. את זה יעשו היישובים עם שר הפנים.
מנחם טולצ'ינסקי:
כולל קיסריה?
היו"ר אופיר פינס-פז:
אמרתי, כולל חוף כרמל, ומדוע? משום שמדובר על 2022, ומשום שאני מניח שלאזור התעשייה יהיו גם השלכות על מה שיקרה שם, אני חושב שזה יהיה יותר נכון לעשות בדרך הזאת, אני לא קובע - - -
שי חרמש:
זה מייתר את החוק של חבר הכנסת אלי גבאי?
היו"ר אופיר פינס-פז:
כן. אחרי זה אני אקבל את העמדה של חבר הכנסת כחלון, שניתן לשר הפנים תקופת זמן של כמה חודשים.
אליהו גבאי:
חודש.
קריאה:
איזה חודש?
היו"ר אופיר פינס-פז:
כדי להידבר עם כל הגורמים וגם כדי לגבש את עמדתו הסופית, כי אני מקבל את העמדה שלו כעמדת ביניים. אנחנו נראה איך אנחנו נגיע לקריאה השנייה והשלישית.
אגב, אני כרגע מציע את חמשת הקומפוננטים, יכול להיות שנחזור לארבעה. אני לא יודע, כרגע אני רוצה להיות הכי פתוח בעולם ואני רוצה לאפשר משא ומתן בלב טוב ולא בלב רע. אני מציע שנלך לכיוון הזה. אני חושב שאנחנו מקדמים את הנושא. אני לא יודע איך זה ייגמר בקריאה שנייה ושלישית. שמעתם כאן את ההודעה של קרן קיסריה, שמבחינתה, אם הולכים לכיוון הזה, היא חוזרת לעמדה הראשונה.
אסא אברמסקי:
אבל נבוא בלב חפץ למשא ומתן.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני אומר שלא אמרת לא ולא אמרת כן, הכל בסדר. זה נראה לי כיוון נכון. ניתן זמן לנהל את זה. אני אומר לכם, שיכול להיות שתצא בשורה מהעניין הזה ויכול שלא, אבל בואו ניתן לזה הזדמנות. אני עכשיו בהתייעצות בעיקר עם חברי הכנסת.
דוד אזולאי:
אדוני היושב ראש, אני מאוד מעריך את הצעת הסיכום שלך, אבל אני בכל זאת חושב שהיא לא כדאית מסיבה פשוטה. אני מציע שהיום נצביע על החוק ככתבו וכלשונו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לא.
דוד אזולאי:
האופציה שאתה הצעת תבוא לקריאה שנייה ושלישית, נעגן אותה בחוק.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני לא יכול, תן לי שנייה להסביר לך. אפשר לחוקק – אם אתה תעביר את זה ככה בראשונה, זה מה שיתקבל בציבור, ואני חושב שזה לא נכון. מתגבשת הסכמה, לא מלאה, בואו לא נלך אחורה. אתה רוצה להתחיל מההתחלה? עבדנו קשה, גם שר הפנים, גם חבר הכנסת כחלון וגם אני, חבר הכנסת אלי גבאי מוכן לזה, אז למה?
דוד אזולאי:
אני אומר שאת מה שאתה אומר תוכל אחר-כך - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
אבל למה אחר-כך?
דוד אזולאי:
- - - בקריאה שנייה ושלישית.
יצחק רגר:
אני רואה גם את הצד השני. אני אומר את זה בניגוד לחבריי כאן כדירקטור מטעם המדינה, אפשר להגיע לסיכום ברוח טובה בעניין הזה. כפייה עכשיו תפוצץ את הכל. לכו בראש של היושב ראש.
שי חרמש:
אופיר, האם בתמיכה בהצעה שלך שאני בעדה, שמשמעה שב-2022 כשנגמר ההסכם מקימים אזור תעשייה משותף, אלי גבאי מושך את החוק שלו על איחוד רשויות?
היו"ר אופיר פינס-פז:
לא, זה החוק. משתנה הנוסח של חוק איחוד רשויות, ואנחנו מחוקקים רק דבר אחד, שב-2022 יקום אזור תעשייה משותף. זה הופך להיות החוק.
שי חרמש:
אבל אין איחוד רשויות?
היו"ר אופיר פינס-פז:
אין.
מי בעד ההצעה, כפי שאני הצעתי אותה, לקריאה ראשונה?
שמחה יוסיפוב:
- - -
כרמל סלע:
יוסיפוב, למה בלי חוף כרמל? מה קרה לך?
שמחה יוסיפוב:
אתה מקבל מספיק.
כרמל סלע:
למה בלי חוף כרמל? מה זה אני מקבל מספיק? של מי קיסריה?
שמחה יוסיפוב:
- - -
כרמל סלע:
אין לי שום אזור תעשייה. למה הוא אומר בלי חוף כרמל?
קריאה:
זה לא יהיה בלי חוף כרמל.
כרמל סלע:
בלי חוף כרמל הוא אומר לו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אולי תירגעו? אמר קודם חבר הכנסת דוד אזולאי דבר נכון, אפשר לחוקק 1,000 דברים. אם אין בסוף רצון טוב לשתף פעולה, החקיקה לא מוכיחה את עצמה, אז תירגעו. שמחה, אתה חי שם ואתה צריך לראות את הדברים בראייה אזורית. זה לא יעזור, אתה יודע את זה, אתה ראש עיר, אני לא צריך ללמד אותך את זה, אתה יכול ללמד אותי. אחרי שיצאת מפה מהוועדה, יש חיים וצריך לדעת לחיות אותם, אין מה לעשות. אם אני מסתכל על 2022, אני חייב לקחת את זה בחשבון.
עדנה רודריג:
קיסריה היא חלק מחוף כרמל.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אנחנו לא מצביעים על קריאה שנייה ושלישית, אלא ראשונה. אפשר לשנות את זה עוד 1,000 פעם.
דוד אזולאי:
אני לא רוצה ללכת על הראש של אף אחד, אבל חשוב שנדע - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
כולכם רוצים לנהל את הוועדה? אני לא אתן לכם. אני מציע את הנוסח הזה להצבעה. מי שרוצה, יצביע בעד. מי שרוצה, יצביע נגד. חבר הכנסת דב חנין עוד לא דיבר. בבקשה.
דב חנין:
אני מציע רעיון שנדמה לי שיכול להיות שיכול לקדם אותנו. בהנחה שאנחנו הולכים להצביע על הנוסח שיושב ראש הוועדה הציע, אני מציע שאנחנו נכלול בדברי ההסבר, כמו שאנחנו נוהגים - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
יש דברי הסבר בקריאה ראשונה?
דב חנין:
בטח, בדברי ההסבר אנחנו נכלול את מגוון האפשרויות, כולל האפשרות המקורית של חבר הכנסת גבאי, שהוועדה תשקול אפשרויות של איחוד, הוועדה גם תשקול במהלך ההכנה לקריאה שנייה ושלישית - - -
כרמל סלע:
תפסיקו כבר עם האיחוד.
היו"ר אופיר פינס-פז:
קודם כל, גם אם כותבים וגם אם לא, ברגע שהצעת החוק המקורית כללה איחוד, זה קיים.
דב חנין:
יפה. הוועדה תשקול גם את מנגנוני חלוקת ההכנסות בתקופה שעד 2022. היא תשקול את זה, במסגרת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית. לדעתי, זה מאפשר לנו גם להעביר קונספציה וגם להמשיך את הדיון.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אבל אני אומר לכל האנשים שקשורים לעניין, אם תהיה הסכמה על המתווה, כולל אני רוצה את הסכמתו של שר הפנים, נוכל להתקדם. אם נחזור לדברים הזויים או קיצוניים, זה ייתקע. אני חושב שהנוסח שאנחנו מציעים עכשיו הוא בסיס טוב להידברות.
משה כחלון:
אני יודע מה מציק לך, חבר הכנסת אזולאי. ההרחבה של היושב-ראש היא על מנת שבדיון הבא לא יתקיים גם נושא חדש.
דוד אזולאי:
אין פה שום נושא חדש.
משה כחלון:
הנושא שלך הוא לא נושא חדש? אחר כך צריך ללכת לוועדת הכנסת.
עדנה רודריג:
זה במקום ההצעה - - -?
דוד אזולאי:
בתוך עמי אנוכי יושב. לצערנו הרב או לשמחתנו, שכל אחד ייקח את זה איך שהוא רוצה, אנחנו לא יודעים מה ילד יום. אני שם את הדברים על השולחן בצורה הכי גלויה - אנחנו לא יודעים מה ילד יום. אנחנו כנראה הולכים לבחירות, ואם הולכים לבחירות ונישאר בקונסטלציה הזאת, לא עשינו דבר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בכנסת הבאה עושים רציפות.
דוד אזולאי:
לכן בואו נעביר אותה בקריאה ראשונה - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
בסוף אני יושב ראש הוועדה, ואני לא רוצה ולא מסכים. חברים, אני מצביע על הנוסח שאני הצעתי, לא על הנוסח המקורי. אמרתי שבשנת 2022 אזור התעשייה קיסריה, שהיום הוא בשטח גלילי, יעבור לשטח מוניציפלי של עיריית אור-עקיבא. במקום תוקם מינהלת משותפת נוסח מינהלת בר-לב בגליל של כל חמשת היישובים הרלוונטיים. הדברים האלה ייעשו על ידי שר הפנים והיישובים - הקמת המינהלת, חלוקת ההכנסות והניהול המשותף. זה הנוסח שאני מוביל. בדברי ההסבר יהיה כל מה שאנחנו רוצים, אבל דעו שלזה ניתן זמן לשר הפנים. ברשותך, אני גם ארצה להיות שותף לשר הפנים. אני חושב שכדאי שזה יקרה כדי להגיע לתוצאה. אם תהיה תוצאה, מצוין. אם לא תהיה, נחזור לוועדה ונראה מה עושים. מי שבעד ההצעה ירים את ידו.
אליהו גבאי:
אבל תוך זמן מוגבל, תוך שלושה שבועות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מושב הקיץ.
דוד אזולאי:
אני מבקש גם להעמיד את ההצעה שלי להצבעה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מי בעד ההצעה?
דוד אזולאי:
גם ההצעה שלי.
היו"ר אופיר פינס-פז:
סליחה, אני לא מסכים, רק אם ההצעה שלי תיפול. מי בעד ההצעה?
הצבעה
בעד – חברי הכנסת חרמש, חנין, כחלון, גבאי ואופיר פינס-פז
נגד – חבר הכנסת אזולאי
נמנעים – אין
ההצעה שהציע יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ההצעה עברה, תודה.
תודה רבה, אני נועל את הישיבה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:50