פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 583
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני כ"ח באייר התשס"ח (2 ביוני 2008), שעה 11:30
סדר היום: צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין) (הוראת שעה), התשס"ח-2008 בדבר תוסף אשלגני בבנזין 96 אוקטן.
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד ארדן - היו"ר
דוד טל
מוזמנים:
חן בר יוסף - מנהל מינהל הדלק, משרד התשתיות הלאומיות
עמרם אזולאי - מהל הדלק, משרד התשתיות הלאומיות
עו"ד חגית איזנמן - לשכה משפטית, משרד התשתיות הלאומיות
אבנר פלור - ראש אגף זיהום אויר, משרד התחבורה והזהירות בדרכים
חוה ראובני - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
משה בוצרי - משרד האוצר
גרישה דייטש משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
יעל דניאלי - חברת פז
משה בוסאני - חברת דלק
יריב פהטה - חברת פז
רונן סלומון - איגוד לשכות המסחר
עמנואל וייזר - לשכת עורכי הדין
יועץ משפטית: איתי עצמון
מנהל/ת הוועדה: לאה ורון
קצרנית פרלמנטרית: איה לינצ'בסקי
צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין) (הוראת שעה), התשס"ח-2008 בדבר תוסף אשלגני בבנזין 96 אוקטן.
היו"ר גלעד ארדן:
צהרים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה, על סדר היום צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)(הוראת שעה), התשס"ח-2008, הסרת הפיקוח על בנזין 96 אוקטן. הצו הוגש לאישור הוועדה על ידי שר התשתיות הלאומיות.
לפני שאאפשר לנציגי משרד התשתיות להסביר את פשר הצו אני אזכיר שלפני מספר חודשים הוועדה קיימה דיון בעניין הפסקת מכירת דלק 96 וכיוון שהוועדה הייתה מודאגת לגבי כמות הרכבים שעדין נזקקת והאם יהיה להם פתרון זמין ואפשרי להמשך הנסיעה, הוועדה לא אישרה את הצו בנוסח הקודם שאושר וביקשה ממשרד התחבורה וממשרד התשתיות הלאומיות לנסות להגיע להסכמה, כך שגם הצמצום עד כדי הפסקת השימוש תאפשר היערכות או המשך שימוש למי שעדיין מעוניין.
אני מבקש ממר חן בר יוסף, מנהל מנהל הדלק החדש, שאני מברך אותו להצלחה בתפקידו החדש, להסביר לוועדה מה משמעויות הצו החדש שהוגש לוועדה.
חן בר יוסף:
תודה רבה. כמו שציינת הבקשה המקורית הייתה הפסקת השימוש ב-96. בדיון הקודם נמנו כל היתרונות שיהיו למשק מההפסקה הזו, בין אם פליטת מזהמים בין בחיסכון בתשתיות, בין בייעול ושיפור השירותים לצרכנים בתחנות הדלק.
נושא נוסף שעלה הוא כניסה של דלקים חדשים. החל מינואר 2009 נמצא את עצמנו עם דלקים בתקנים עוד יותר מתקדמים מהדלקים שקמים היום. אנחנו מדברים על דלקים בתקן יורו 5, זה אומר תכולת גופרית נמוכה יותר מהמצב היום ואנחנו רוצים לאפשר, גם לתחנות, גם לחברות התשתית, גם לבתי הזיקוק, להיערך לזה, להיות עם מתקנים ומיכלים, שיש להם סוף, לא שיש מספר אין סופי של מתקנים כאלה. אנחנו רוצים שכל זה יאפשר למשק הישראלי לצעוד קדימה בנושא של מניעת זיהומים וניצול נכון של תשתיות.
כמו שציינתם, נוצר מצב שיש בכל זאת מספר סופי למדי של רכבים ואנשים שעדיין נזקקים לדלקים האלה, דלק בנזין 96 והצו החדש עניינו לתת מענה גם לאנשים האלה, לדעתנו בתקופת הביניים, ירידת הביקושים למוצר היא ירידה דרסטית. משנת 2000 עד היום אנחנו מדברים על 75% ירידה, רק ברבעון האחרון, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אנחנו מדברים על ירידה של 25% בצריכת המוצר, זה מוצר הולך ונעלם.
לאה ורון:
כמה כלי רכב נשארו שצורכים בנזין 96?
חן בר יוסף:
לפי מה שנמסר לנו ממשרד התחבורה מדובר על 7,000 כלי רכב, אבל זה מידע שהוא בן שנה, יכול להיות שגם בזה יש ירידה, אנחנו הולכים לפנות לכולם, לא יהיה בעל כלי רכב כזה שלא יקבל פניה מאתנו.
לגבי הפתרון, מה אנחנו מתכוונים לעשות. בעיקרון, לבנזין 96 יש שלושה מרכיבים, האחד, הוא מיוצר בבית הזיקוק כיום הוא מיוצר ללא עופרת, העופרת הוא הגורם שמשמן את כליה רכב, את המיסבים ואת כל מה שצריך במערכת המנוע שלה רכב. למוצר הזה מוזרק תוסף שנקרא תוסף אשלגני מחליף עופרת. התוסף הזה מוזרק במתקני התשתית ומעבר לזה הוא זורם במיכל נפרד לתחנה ויושב בתחנה במיכל נפרד.
במסגרת הצו החדש אנחנו מציעים הצעה חלופית, החל מכניסת הצו לתוקף, ואנחנו נותנים זמן להתארגנות לכניסת הצו לתוקף, מה ישווק לתחנות יהיה בנזין 96 ללא תוסף. לצורך יש צו, מעבר לצו הזה, שמסיר את החובה או את הרשמיות מנושא הוספת התוסף במתקני התשתית ובעצם בעל רכב שרוצה לרכוש בנזין 96 יוכל או לקנות בקבוקון, שזה מהותו של הצו הזה, כל תחנה, אם היא רוצה למכור בנזין 96, תחויב להחזיק את התוסף הזה כדי שלא ייגרם נזק לבעלי הרכבים האלה.
דבר שני, אותו אדם, לפי מערכות בין לאומיות ופרסומים שקיימים באירופה, אותו אדם יוכל לקנות מוצר אחר, את הבנזין 95, תלוי בסוג הרכב, הוא יכול לקנות בנזין 98 לעשות התאמה בתוך המנוע ברכיב ההצתה שלו ובמרבית המקרים ההתאמה הזו כנראה גם תספיק לו לעבור אוקטן.
היום אנחנו יודעים שיש לא מעט בעלי כלי רכב מעבר ל- 7,000 המדוברים שקונים את המוצר שלא בצדק. אין צורך לרכב שלהם במוצר הזה והם חלק מקהל הלקוחות שעדין רוכז אותו.
אנחנו אומרים במסגרת הצו שלושה דברים: ביחס לתחנות-התחנה תיערך, איך היא תיערך, היא תצטרך לשים שילוט מתאים שאומר, אם תדלקת 96 נא קנה לך תוסף מתאים, התחנה, מרגע שייכנס לתוקף הצו של שר האוצר ושר התשתיות, תוכל למכור את ה- 96 באופן לא מפוקח, מחיר ה- 96 הוסר מפיקוח.
בנוסף, משרד התשתיות, בסיוע משרד התחבורה, הולך לצאת במסע פרסום נרחב בשביל ליידע את הנהגים על מהלך. לא יקרה מצב שרק אנחנו יודעים אותו ופתאום הנהג מופתע בתחנה. אנחנו הולכים לצאת בדיוור ישיר, להגיע לכל אחד מבעלי כלי הרכב, להודיע לו בצורה מפורטת מה הולך לקרות, מה הוא אמור לעשות, איך הוא דואג לשמר את היכולות של הרכב שלו.
דבר נוסף, יהיה מסע פרסום פומבי, בהתאם לאישורים תקציבים וכל האמור, למרות שפעלנו שזה יהיה מאושר, אנחנו הולכים לצאת למסע פרסום פומבי שיפנה לבעלי הרכב האלה, יידע אותם על המהלך יסביר להם לאן אנחנו הולכים.
היו"ר גלעד ארדן:
מתי אתם מתכוונים לצאת למסע הפרסום?
חן בר יוסף:
מחכים לאישור הוועדה.
היו"ר גלעד ארדן:
תוך כמה זמן מאישור הוועדה?
חן בר יוסף:
תוך חודש מהאישור.
היו"ר גלעד ארדן:
אז הוועדה רושמת בפניה שתוך חודש מיום האישור משרד התשתיות יוצא בקמפיין פרסומי.
אבנר פלור:
משרד התחבורה, היינו שותפים לכל המהלכים האלה ואנחנו תומכים. כמו שביקשת בדיון הקודם לפני כשנה נמסר לך מסמך בנוגע לכמויות, ואנחנו שותפים למהלך הזה.
היו"ר גלעד ארדן:
אתם יכולים לפרט לגבי העלויות למי שכן ירצה להמשיך ולעשות את ההתאמות?
אבנר פלור:
מבחינת העלות, לגבי הנתון של 7,000 כלי רכב, מדובר בכאלה שכן יצטרכו את ה- 98. במידה ויהיה אפשרי לבצע את ההתאמה, מדובר בעלות של עלות מעל 200 ₪, תלוי בסוג הרכב.
היו"ר גלעד ארדן:
מה זה מעל? עד כמה זה יכול להגיע?
אבנר פלור:
200 עד 800 ₪ תלוי בסוג הרכב, נפח המנוע.
היו"ר גלעד ארדן:
וכמה יקרה יותר עלות של דלק 98?
אבנר פלור:
תלוי בתחנה, צריך לשמוע את משרד התשתיות.
חן בר יוסף:
זה תלוי בתחנה ויכול להגיע ל- 30 אגורות, חצי שקל לליטר
רונן סלומון:
רונן סלומון מאיגוד לשכות המסחר. בדיון הקודם דברנו על כך שמדובר על כ- 7,000 רכבים. אלו רכבים ישנים של אנשים שלא בטוח יכולים להשקיע את אותה רכישת 98, 95 או את כל ההתאמה כי גם 200 או 800 שקל זו הוצאה.
דבר שני, אנחנו לא יודעים מה מחיר התוסף, אנחנו נותנים פתח, במידה וחברות הדלק ישווקו את זה או שיהיה מחיר שהתחנות יהיו מחויבות לספק את זה, אבל זה פתח לעשיית כסף לחינם. צריך לקבוע לתוסף הזה מחיר, לא ייתכן שהוא יהיה בלי מחיר, בייחוד שאנחנו מדברים על קהל או אוכלוסיה שמחזיקה רכבים מאד ישנים.
לגבי הפרסום שמשרד התשתיות ביקש לעשות, אני מברך על זה. אם יוצאים בפרסום ברור שתהיה חשיפה ואנשים ידעו שהם כן צריכים לשים או לא צריכים לשים, כמו שציינת יש כאלה שרוכשים את התוסף למרות שאינם צריכים את התוסף. לצערי אני חושש שיהיה מצב שאנשים שכן יהיו חייבים את התוסף לא ירכשו אותו כי אין חובה, למרות שייגרם נזק כזה או אחר למנוע.
ההצעה שדיברנו עליה, ישבנו יחד עם חברות הנפט, מדברת על פרישה מסוימת של 20 תחנות בארץ שכן ישווקו 96, ולדעתי זה עדין הפתרון הטוב ביותר, אבל אם הפתרון שכרגע עומד על הפרק זה הפתרון הזה יכול להיות שאם נגרום לקמפיין פרסומי מיידע את הציבור, כן ייתן מענה.
היו"ר גלעד ארדן:
יש כמה דברים שאני לא מבין. אבנר, בדיון הקודם לפני 11 חודשים אמרת שזקוקים לדלק 96 עם תחליף עופרת או עופרת כ- 80,000. אני לא יכול להגיד לך כמה מתוכם מחויבים ב- 98. אני מניח שלגבי ה-7,000 אתה מתכוון לאלה שמחויבים ב- 98, אבל לגבי אלה שיצטרכו לשים תוסף אנחנו מדברים על כ- 80,000.
אבנר פלור:
אנחנו מדברים על כמות גדולה יותר. זה בהתאם למסמך שהוגש לך ב-29 ליולי, לגבי ה-7,000 דובר על כאלה שזקוקים לדלק מעל 96 אוקטן, זו הייתה הבקשה שלך בדיון הקודם.
היו"ר גלעד ארדן:
אתה אומר שאותם 7,000 יכולים לעשות התאמות או לעבור ל-98 וזה ייקר לגביהם את הדלק בצורה משמעותית, מה לגבי אלה שצריכים את התוסף? לא הבאתם קביעה של מחיר או פיקוח עליו, אתם לא מודאגים מכך שהמחיר יהיה גבוה מאד?
אבנר פלור:
משרד התשתיות בא במגע עם חברות הדלק.
היו"ר גלעד ארדן:
גם אני בא במגע אתם, אז מה?
אבנר פלור:
אנחנו מדברים על הנושאים הטכניים אבל לא בקטע של העלויות.
היו"ר גלעד ארדן:
השר שלך לא דואג לכיסם של אותם 80,000, אלה שכיסם לא הרשה להם לעבור לרכב חדיש יותר עם דלק 95 או 98?
אבנר פלור:
בודאי שכן, אולי כדאי לשמוע את משרד התשתיות.
חן בר יוסף:
מרביתם של ה- 80,000, להבדיל מה-7,000 רוכשים בנזין 95 עם התאמה למנוע. אני מזכיר את הדיון הקודם, העלויות היום למשק של המנגנון הזה שנקרא בנזין 96 כולל עוד כמה דברים, אחד זה עלויות התשתית.
היו"ר גלעד ארדן:
היום חייבים למכור בכל תחנה 96?
חן בר יוסף:
לא.
היו"ר גלעד ארדן:
אז מה העלויות?
חן בר יוסף:
עלויות תשתית, הכנה מיוחדת של ה- 96 בבז"ן, בבתי הזיקוק, מיכלים מיוחדים במתקני התשתית שמיועדים רק ל- 96, זה לא מתערבב עם ה- 95. בנוסף, 80,000 כלי רכב, אני מזכיר עוד
עלות כוללת למשק, זה הנושא של איכות הרכב, רמת התחזוקה שלו, העבודה שמדובר על רכבים לפני שנת 93.
הרכבים האלה, חלקם של ה- 80,000, אולי זה בניכוי ה- 7,000, צריכים 95 בלי תוסף. הרכבים שלהם במצב הנוכחי היום הם רכבים שמסבים נזק למשק ברמת הפלטות שלהם וברמת תחזוקה שלהם. הייתה מטרה מודעת להוציא את הרכבים האלה בהדרגה מהמשק ברגע שלבעלי הרכב - - -
היו"ר גלעד ארדן:
זה חייב להיות רכב מתחת לשנת 93.
חן בר יוסף:
אנחנו מניחים שכל בעל רכב יעשה את נקודת האיזון שלו מתי כדי לו להפסיק להשתמש בכלי הרכב הזה, התועלת הציבורית מהפסקת הפליטות מהרכב הזה, שאגב, זה מנגנון שייכנס ב- 2009 לתקציב המדינה, זה מנגנון שעולה 3,000 ₪. תיכנס למחירון לוי יצחק לרכבים בני 15 שנה, חלקם מתקרב לזה וחלקם מעל המחירון שלו, מנגנון ממשלתי מודע, ירוק שבא לקדם את כל המהלך. אנחנו מודעים לזה שבדרך יכולה להיות תוספת עלות שתעודד את האנשים האלה לעזוב את הרכב הזה שגורם יותר נזק ממה שגורם רכב אחר ולעבור לרכב אחר.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מקבל את מה שאתה אומר, אתם עושים את זה במודע כי אם הייתם רוצים לדאוג שהתוסף האשלגני הזה לא יהיה יקר הייתם מטילים עליו פיקוח.
חן בר יוסף:
זה סיפור בעייתי הטלת פיקוח על מוצר שהולך ודועך, מדובר על בניית או קניית מנגנון של תוספים/שמני מנוע לתקופה קצרה, שהולכת ופוחתת בהדרגה. אני לא יודע להצביע מה גרף הירידה, יכול להיות שגרף הירידה יהיה בהתאם לגרף עד עכשיו, יכול להיות שיחטוף מסלול מהיר להעלמת המוצר.
אנחנו מפקחים על מוצר, בין אם זה בנזין או כל מוצר אחר, אנחנו לוקחים טווח של זמן ובו אנחנו מכסים בצורה מדורגת את כל העלויות. אני אומר לו מחר שהמחיר המפוקח הוא איקס, אחרי יומיים נגמרות לו המכירות והוא אומר לי, יופי שהרשת לי לגבות על זה איקס אבל עכשיו הוא תקוע עם סטוק, מי יכסה את זה?
פיקוח לא יכול לקחת בחשבון גרף ביקושים בלתי צפוי לחלוטין, לכן לפקח על זה, זה כמעט בלתי סביר.
היו"ר גלעד ארדן:
התוסף האשלגני הזה קיים בארץ במספר חברות או שיש אחד שמביא את כולם?
משה בוסאני:
זה מפוזר בכל מקום, גם בבתי הזיקוק, גם במתקנים בצפון.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מתכוון למשווק המסחרי.
משה בוסאני:
יש כרגע שני ספקים.
היו"ר גלעד ארדן:
בארץ?
משה בוסאני:
מה הכוונה לספק? כל חברה יכולה לייבא ישירות מהספק בחו"ל.
היו"ר גלעד ארדן:
אז אני שואל אם יש מותג אחד של תוסף אשלגני או כמה?
משה בוסאני:
יש שניים. חברת "לוגריזול" וחברת "אוקטל".
היו"ר גלעד ארדן:
אתם מוכרים את התוסף הזה?
משה בוסאני:
מכניסים לבנזין כחלק מהחובה של התקן. היום זה חובה להכניס את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
יש לך הערכה כמה יעלה תוסף כזה.
משה בוסאני:
זה נשאל בישיבה הקודמת, אם אינני טועה מדובר על 8 - 10 אגורות ליטר כיוון שהתוסף יהיה בבקבוק רב פעמי, תהיינה כמה אפשרויות, אחת מהם היא בקבוק רב פעמי לסדר גודל של 20 תדלוקים.
היו"ר גלעד ארדן:
כמה עולה היום ליטר 96?
משה בוסאני:
הוא יקר יותר מ- 95, הוא בפיקוח. זה נע מאגורה עד ארבע, חמש אגורות הבדל.
היו"ר גלעד ארדן:
זאת אומרת שאם הוא יעבור זה יצמצם קצת את הפער.
עמנואל וייזר:
הדיון הזה הוא תמונת ראי של הדיון הקודם. אם הדיון הזה דיבר על הגבלת פרסומת בגלל פגיעה בבריאות, פה, ואני מאד מחזק את הדברים שנאמרו על ידי משרד התשתיות, הרי מדובר באותם כלי רכב ישנים שהפליטות בהם פוגעות בבריאות. ודאי שאין אפשרות למנוע מיידית את הפסקת השימוש בכלי הרכב האלה, אבל השאלה היא מדוע יש כאן צורך בצו שיקל על המשך השימוש בהם, מדוע לא להפסיק את החיוב בהוספת התוסף, מי שירצה ילך ויקנה, אבל למה לחייב את התחנות בפרסום איפה אפשר לקנות, להכריח את התחנה להחזיק את התוסף. מי שירצה שילך ויחפש את התוסף.
היו"ר גלעד ארדן:
אחרת, עדיף לומר איסור, למה הם בכלל צריכים להתעסק עם זה?
עמנואל וייזר:
הרי בודאי שמבחינת הציבור עדיף היה הפסקת השימוש.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל הם רוצים להרוג את זה בלי שיגידו במפורש שהם הורגים את זה.
עמנואל וייזר:
בסדר, הרי תחנה שתרצה למשוך אליה את הלקוחות האלה ותרצה דווקא להחזיק את זה כי יש לה 80,000 לקוחות פוטנציאליים, שתעשה את זה, אבל למה שכל תחנה תהיה חייבת לפרסם שצריך להוסיף את זה ואיפה אפשר להשיג, ואם מועסקים שם עובדים, היא צריכה להחזיק את זה, זה הרי בדיוק הפוך לאינטרס של הפסקת השימוש בכלי הרכב האלה.
עמרם אזולאי:
בעל הרכב פוגש את זה בתחנה ולא בסופרמרקט.
היו"ר גלעד ארדן:
זה לא בדיוק סותר, אני חושב שמינימום של שירות, גם אם המדינה רוצה לעודד, אותם אנשים קנו בדין את הרכב ומחזיקים אותו כחוק, גם להם צריך לאפשר שירות מסוים לפחות של הפניה ולא שיצטרכו לעבוד כל כך קשה כל פעם שיהיו באזור מסוים בארץ, עדין עם רכבם. לא כולם ידם משגת להחליף ברגע הנתון את הרכב.
עמנואל וייזר:
לא צריך להחליף, אם זה יהיה כדאי מסחרית, אנשים יחזיקו את זה. הרי הבסיס הוא מסחרי אם להחזיק את התוסף או לא, כאן מנסים בצו לחייב להחזיק את התוסף.
חגית איזנמן:
הצו הזה הו צו מתוך מכלול של שלושה צווים. יש צו של שר התשתיות הלאומיות, יחד עם שר האוצר, שיסיר את הפיקוח ממחיר בנזין 96. זה למעשה הצעד הראשון שיצמצם את הצריכה ובכל זאת יש לנו אנשים שצריכים את הבנזין 96 וצריכים את התיסוף.
הצו השני יהיה הצו של שר התמ"ת, שיסיר את הרשמיות מאותו סעיף בתקן שאומר שחייבים לעשות תיסוף מרכזי, זאת אומרת שאם עד היום היה קל מאד לרכוש את הבנזין 96 , ובנזין 96 גם היה כמעט במחיר של 95 וגם הכיל בתוכו את התוסף, הרי שמהיום והלאה אתה קונה את ה- 95 או את ה- 96 או את ה-98 ועל זה אתה צריך להוסיף את התוסף.
ההכבדה קיימת, אבל לצד ההכבדה הזו אתה לא רוצה לגרום נזק לצרכן, אתה רוצה שהצרכן שבא לתחנה וכן רוצה את ה-96, ידע בדיוק מה הוא צריך לעשות כדי לתסף לעצמו. אם אתה אומר, נעודד אותו להפסיק את השימוש, עשינו את זה בהסרת הפיקוח ובהפסקת התיסוף. אבל למנוע פגיעה שהיא מעבר לפגיעה הנדרשת בצרכנים, בודאי שאתה צריך ליידע אותו בפני מה הוא עומד.
עמנואל וייזר:
ליידע בוודאי אבל למה לא תשאירי את זה על בסיס מסחרי? למה לחייב את התחנות להחזיק את התוסף הזה? תשאירי את זה פתוח, בעל תחנה שירצה להחזיק אותו, יחזיק.
חגית איזנמן:
משום שבעל רכב, יכול להיות שלא יהיה מודע לזה שהוא חייב להוסיף את התוסף, או שלא יהיה מסוגל לקנות בכל מקום ועדין אתה לא צריך לפגוע מעל למינימום ההכרחי. אני בטוחה שהצעדים האלה, כבר יביאו לצמצום ההכרחי שהיינו רוצים בשימוש בבנזין 96.
היו"ר גלעד ארדן:
בנוסח החדש, מכוח מה מופסק השימוש ב- 96 או מוסר הפיקוח?
חגית איזנמן:
אין הוראה להפסקת שימוש, יש מערכת של שלושה צווים שונים. מה שנדרש מהוועדה, מכוח סמכותה, זה רק לאשר צו לפי חוק הפעלת רכב.
לאה ורון:
לעניין התוסף האשלגני.
חגית אייזנמן:
ואז, מכוח חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים יש את הסמכות להסיר את הפיקוח ממחיר הבנזין בתחנה, ומכוח חוק התקנים שר התמ"ת מוסמך להסיר את הרשמיות מדרישת התיסוף המרכזי.
היו"ר גלעד ארדן:
אז זה לא מכוח החלטת הוועדה, אתם צריכים את החלטת הוועדה לשם החזקת התוסף האשלגני, לאחר מכן השרים ישתמשו בסמכויות הקיימות להם כדי להביא בפועל להפסקת החובה להחזיק משאבות של 96. ברגע שאנחנו מאשרים את זה עדין נדרשים הצווים של השרים, אז אני רגוע, זו בכלל לא הוועדה מספיקה את ה-96.
גרישה דייטש:
אני הממונה על התקינה ממשרד התעשייה והמסחר. אנחנו כבר הכנו, לאחר פניית משרד התשתיות, מנהל הדלק, את נוסח ההכרזה על הסרת הרשמיות. הוא קיים, ניתן להחתים את השר בכל רגע, רק צריך לתאם את מועד הכניסה לתוקף של הסרת הרשמיות מהסעיף בתקן לדלק 96 שמחייב שימוש בתוסף האשלגני. זה כבר עבר התייעצות ציבורית, קיבל הסכמות נדרשות. אנחנו יכולים לפרסם את זה כבר קודם אבל נסיים במועד שייקבע לכניסה לתוקף.
יעל דניאלי:
אני רוצה לומר שאתה תהיה הקטליזטור לעניין, למרות שנראה לי שאתה מנסה להתחמק מהכבוד, הרי בסופו של דבר, ברגע שהוועדה תאשר את הצו, כל העסק הזה יונע, הכול מחכה בעצם לקלטליזטור של הדיון היום.
היו"ר גלעד ארדן:
למה את חייבת לתת לי קרדיטים שאני לא מעוניין בהם. יש פוטנציאל של 80,000 עצבניים, למה אני צריך לקחת את זה על כתפיי הצרות?
יעל דניאלי:
בשנת 91, בדיוק באותה שיטה, הוסר הפיקוח מעל בנזין 91, שיצא מהתחנות, זה קרה תוך שנה.
היו"ר גלעד ארדן:
במהות, הוועדה מוסיפה את החובה להחזיק תוסף אשלגני וחזקה על השרים שיחתמו אחר כל על הצווים, שהם מודעים לכך שאם הם מפסיקים את השימוש ב- 96, זה מייקר לאזרחים מיעוטי יכולת את הדחק, ואני מניח ששר התמ"ת יצטרך לעקוב שאין מחירים בלתי סבירים, שגם מי שכן רוצה לא מסוגל. אם יהיו כאלה, השר יצטרך לשקול את סמכותו הקיימת, יחד עם שר התשתיות, להטיל פיקוח על המחיר, אבל זה לא נוגע לוועדה, הוועדה רק מאשרת את מה שאתם מבקשים בעניין. נא לקרוא את הנוסח ואני מאמין שחברי הכנסת ישתכנעו.
חגית אייזנמן:
צו הפעלת רכב (מנועים ודלק)(הפעלת רכב מנועי בבנזין)(הוראת שעה), התשס"ח - 2008
איתי עצמון:
הערה טכנית, זה אמור להיות תיקון לצו קיים.
חגית איזנמן:
זו הוראת שעה כי זה בתוקף לשלוש שנים בלבד. ברגע שזה לתקופה קצרה זה נקרא הוראת שעה ולא תיקון.
לאה ורון:
אני מציעה שאחרי הדיון תבואי בדברים עם עורך הדין עצמון והוא יודיע לי איך צריך להיות במכתב האישור.
חגית אייזנמן:
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2 , 3 ו- 4 לחוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ"א - 19611 (להלן - החוק), בהתייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת2, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין התשל"ז - 19773, אני מצווה לאמור:
הוראת שעה
1. בתקופה שמיום תחילתו של צו זה עד ליום כ"ה בכסלו התשע"א (2 בדצמבר 2010), יראו כאילו בצו הפעלת רכב (מנועים ודלק)(הפעלת רכב מנועי בבנזין), התשכ"א – 1961 -
(1) במקום ההגדרה "בנזין" יבוא:
""בנזין"- כמשמעותו בתקן ישראלי ת"י 90 חלק 2 – "בנזין לרכב מנועי: בנזין נטול עופרת, ובלבד שתכולת הגופרית בבנזין 98 אוקטן לא תעלה על 10 מיליגרם לקילוגרם, וכן בנזין 96 אוקטן העומד בדרישות התקן הרשמי ת"י 90 חלק 3;
"המנהל" – מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות הלאומיות;
"תוסף אשלגני" – תוסף לבנזין על בסיס אשלגן, המשמש תחליף לעופרת, ומיועד לסיכת התושבות הרכות של שסתומי הפליטה במנועי כלי רכב המונעים בבנזין, העומד בדרישות התוספת".
איתי עצמון:
מדוע זה נקבע כהוראת שעה דווקא עד ה- 2 בדצמבר 2010, מאיפה התאריך הזה?
חגית איזנמן:
זה מגיע מהשלב הראשון בו ניסחו את הצו, בדצמבר 2007, השאלה אם זה עדין שלו שנים מיום תחילתו, צריך לעדכן את זה.
איתי עצמון:
הוראת השעה אמורה לחול שלוש שנים, למה דווקא שלוש שנים?
עמרם אזולאי:
לצבור את הניסיון, דבר שני, יופעל מערך ה___ של כלי הרכב באמצעות תקציב המדינה, אנחנו מניחים שהשימוש יופסק בזמן הזה וגם המחיר יעשה את שלו.
חגית איזנמן:
צריך לזכור שהצו יוצר הכבדה על המערכת.
(2) אחרי סעיף 3 בא:
תוסף אשלגני
3א. (א) לא ימכור אדם בנזין לסוגיו בתחנת דלק, אלא אם כן תלה בשטח התחנה, במקום ובכתב בולטים לעין, שלט בנוסח זה:"
לעניין נוסח השלט בפגישה שהייתה לנו במסדרון לפני תחילת הדיון הציעו חברות הדלק, בהתייעצות עם משרד התחבורה, מקובל עלינו שינוי קטן בנוסח השלט, אני אקריא את הנוסח הקיים ואת השינויים המוצעים:
"רכב שעל פי הוראות היצרן, יש להפעילו בבנזין עם עופרת, מומלץ, מייד אחרי התדלוק בבנזין נטול עופרת לסוגיו, להוסיף למכל הדלק שבו תוסף אשלגני. אין להוסיף תוסף אשלגני לרכב שמותקן בו ממיר קטליטי".
אנחנו ממליצים למחוק מספר מילים, השינוי הוא בגלל שהשלט מאד ארוך ומאד מכביד והוא מכביד גם על עין הנהג שצריך לקרוא שלט מאד ארוך ואולי לא יגיע לסופו.
איתי עצמון:
לכן הורדתם גם את "לשם מניעת נזק למנוע רכב" שהופיע בנוסח הקודם?
חגית איזנמן:
ברגע שאתה צריך להוסיף על פי הוראות היצרן אז כבר ברור שאי הוספת יכול לגרום נזק, לא צריך להסביר את זה לצרכן.
מה שאנחנו מציעים לשנות בשלט, אנחנו רוצים למחוק את המילים "מיד אחרי התדלוק בבנזין נטול עופרת לסוגיו", ואת המילים "למיכל הדלק שבו" שאלה מילים שהן די טריוויאליות.
(ב) "בתחנת תדלוק שניתן בה שירות תדלוק או שהיא מאוישת על ידי עובדים, ניתן יהיה לרכוש תוסף אשלגני.
(ג) בתחנת תדלוק המופעלת בשירות עצמי בלבד ואינה מאוישת בידי עובדים, או בתחנה המאוישת רק בחלק משעות היממה, יופיע, בשלט נראה לעין לכל רכב הבא בשערי התחנה, מידע על מקומות סמוכים שניתן לרכוש בהם תוסף אשלגני".
איתי עצמון:
הורדתם את הדרישה שהכתב יהיה בולט. אם אני משווה את זה לשלט בסעיף קטן (א) כתוב "במקום ובכתב בולטים לעין" כאן כתוב רק "שלט נראה לעין". בכוונה או שזו השמטה מקרית.
חגית איזנמן:
בסעיף (ג) פחות התעמקנו מאשר בסעיף (א), אני לא רואה מניעה להוסיף גם פה "במקום ובכתב בולטים לעין". זה נוסח אחר אבל מביע את אותו דבר. אם הוועדה תחשוב שיש צורך להוסיף אנחנו לא נתנגד, שני הנוסחים בסדר מבחינתנו.
איתי עצמון:
אנחנו מוסיפים.
חגית איזנמן:
(ד) לא ימכור אדם ולא יספק תוסף אשלגני, אלא אם כן התוסף אושר בידי מנהל מינהל הדלק ובאריזתו מתקיימות דרישות התוספת הראשונה."
(3) בסופו בא:
"תוספת ראשונה
(סעיף 3א(ד))
1. תוסף אשלגני יאושר בידי מנהל מינהל הדלק, אם במהילתו של התוסף בכמות הנכונה בבנזין העומד בדרישות התקן, שיעור האשלגן בבנזין, בבדיקה לפי התקן הבריטי (BS 2000 part 456) IP 456, הוא 10 עד 20 מיליגרם לקילוגרם.
2. על גבי מכל או מזרק (שניהם להלן – מכל) המכיל תוסף אשלגני והנמכר לבעל רכב או לנהגו, יצוינו פרטים אלה:
(1) הוראות בעברית ובערבית כיצד להוסיף את התוסף למכל הדלק ובאילו כמויות;
(2) שם התוסף;
(3) שם היצרן;
(4) תאריך הייצור של התוסף;
(5) במכל המכיל תוסף בכמות העולה על הדרוש לתדלוק אחד - שנתות המסמנות כל אחת כמות של תוסף המיועד לכל 10 או לכל 20 ליטרים בנזין שהוכנסו למכל הדלק של הרכב;
דוד טל:
למה צריך את תאריך היצור ולא את תאריך התפוגה.
משה בוסאני:
לא מקובל במוצרים מהסוג הזה לציין את התפוגה משום שאורך החיים משתנה בצורה משמעותית. זה בדרך כלל לכמה שנים, בתאריך התפוגה שאתה מדבר עליו התוסף הזה כבר לא יהיה קיים.
היו"ר גלעד ארדן:
מה שאתה אומר מחזק את מה שהוא אמר, אם יש הבדלים משמעותיים בתפוגה שלהם זאת אומרת שצריך לרשום תפוגה, הייצור לא מלמד אותנו שום דבר.
משה בוסאני:
שום יצרן לא מציין תאריך תפוגה לתוסף, הוא יגיד לך מספר שנים. כדי לבדוק אם המוצר הזה עדין תקין אתה יכול לבדוק אחרי כמה שנים אם הוא עדין פעיל או לא. אלה תוספים שלא נשארים שנים אלא נגמרים כל הזמן.
דוד טל:
איך אני כאזרח אמור לדעת אם התוסף ראוי או לא ראוי.
משה בוסאני:
למשל שמן למנוע, גם לא כתוב תאריך תפוגה.
דוד טל:
אני לא רוצה לעשות אנלוגיה לאוכל, אבל זה המזון של המנוע שלי, זה יכול לקלקל את המנוע. אנחנו מכירים את זה שבשום מקום אחר לא מצוין, אנחנו במדינת ישראל, אולי אצלנו חושבים אחרת.
יעל דניאלי:
כיצרן שנמצא בחו"ל - - -
דוד טל:
אני מכיר יצרנים שנמצאים בחול, הם צריכים לייבא לארץ, משרד המסחר והתעשייה וגם אנחנו פעמים רבות מבקשים א', ב', ו-ג'.
היו"ר גלעד ארדן:
יכול להיות שיש טעם לדבריך אבל זה לא קשור לנושא הצו, יש תחומים נוספים כמו הצעת החוק של חברת הכנסת גלאון לגבי מוצרי קוסמטיקה, שעד היום המדינה לא חוקקה וגם להם יש תאריכי תפוגה והמדינה לא הכריחה בשום חוק או תקנות להטביע עליהם תאריכי תפוגה. יכול להיות שבעניין של תוספים, לא רק ל- 96, יש דברים שנמכרים תוספי מנוע וגם היעילות שלהם פוחתת - - -
דוד טל:
אתה אומר שלמוצרי קוסמטיקה אין תאריך תפוגה?
היו"ר גלעד ארדן:
אין.
דוד טל:
עכשיו אני מבין מאיפה הנזקים שיש לאשתי על הפנים...
היו"ר גלעד ארדן:
אולי מהשנה יתחילו לחייב לכתוב על קרם הגנה מפני השמש, שהסתבר מדעית שעם הזמן זה יורד משמעותית.
משה בוסאני:
גם במוצרי דלק, בנזין סולר ונפט אין תאריכי תפוגה. כשיש אכסון ממושך, אחת לכמה זמן עורכים בדיקה.
דוד טל:
האם מנהל הדלק עושה את הבדיקה?
משה בוסאני:
כן, אבל רק לאכסון ממושך, אין דבר כזה לאספקה שוטפת.
דוד טל:
האם מנהל הדלק עושה בדיקות לתוספים הללו, בדיקה מדגמית. לוקח תוסף מסוים ובודק אותו.
חן בר יוסף:
עכשיו הגענו לנקודה מזיקה בגלל הבנזין 96, מניחים שמספר כלי הרכב שיצרוך את המוצרים האלה בתום מספר שנים יהיה כמעט אפס.
דוד טל:
אז אני סומך על משרד התעשייה והמסחר.
חן בר יוסף:
זו הוראת שנה לשלוש שנים.
עמנואל וייזר:
אני רוצה לחזור לסעיף 1, השאלה היא מה קורה עם ההגדרות אחרי תום הצו. הצו הזה לכאורה משנה הגדרות בצו קודם לכן יכול להיות שאפשר לפני ההגדרות לכתוב, "לעניין צו זה" וזהו, בלי כל השינוי של הצו הקיים באמצעות הצו הנוכחי.
חגית איזנמן:
הניסוח עבר הרבה התייעצויות עם משרד המשפטים עד שמצאנו את הנוסח שנראה לנו שעונה על כל הדרישות שרצינו להשיג בצו הזה. ככה מקובל לנסח הוראת שעה. בתום הוראת השעה יחזרו לתוקף ההגדרות המקוריות.
עמנואל וייזר:
אבל בהגדרות המקוריות גם הולך להתבצע שינוי כמו ששמענו קודם.
חגית איזנמן:
בהוראות המקוריות יחולו שינויים בגלל צווים אחרים שבצנרת.
היו"ר גלעד ארדן:
ענייני נוסח זה לא עניינה של הוועדה, אתה יכול לבוא אתם בדברים אחרי הדיון, אנחנו לא מקבלים על כך הכרעה.
עמנואל וייזר:
יכולה להיות כאן תסבוכת, כדי לדעת אחר כך לאיזה נוסח חוזרים...
חגית איזנמן:
זה יחזור להוראות שיהיו בתוקף באותו שלב.
יעל דניאלי:
שאלת הבהרה, ביחס לסעיף 3א(ב), ביחס לתחנות שיש בהם שירות עצמי, האם עובד של חנות נוחות שממנו מופעל השירות העצמי נחשב כעובד של התחנה לעניין המכירה.
חן בר יוסף:
השילוט בשלט אומר אם אפשר לקנות את זה פה או במקום אחר.
חגית איזנמן:
תחנה שיש בה עובד בחנות נוחות, המשמעות שלה היא תחנה מאוישת.
היו"ר גלעד ארדן:
למעשה החנות הזו היא לנוחות הציבור... הייתי רוצה לדון בשם שבחרתם, "חנות נוחות", בלי רווח, לתועלת הציבור.
דוד טל:
בדקתי בזמנו כמה נוח לחנות וכמה נוח לחברת הדלק, מאד מאד נוח להם.
חגית איזנמן:
3. על אף האמור בפרט 2, אם בשל גודלו של מכל לא ניתן לפרט על גביו את הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (4) שבו באופן קריא, יצורף למכל עלון שיפורטו בו הפרטים האמורים;
4. על אריזת תוסף אשלגני יחולו הוראות תקן ישראלי 2302 חלק 1 – "חומרים ותכשירים מסוכנים: סיווג, אריזה, תיווי וסימון4".
2. תחילה
תחילתו של צו זה 120 ימים מיום פרסומו".
איתי עצמון:
הצו יחול שלוש שנים מיום כניסתו לתוקף.
דוד טל:
אני מוכן להצביע על הנושא אבל אם רושמים את שם התוסף אז זה ברור כדי שהצרכן ידע מה הוא מכניס, שם היצרן כתוב כדי שתהיה לי כתובת למי לפנות אם המוצר פגום, אם אין לי תאריך תפוגה לא אדע את מי לתבוע, אלא אם כן משרד התמ"ת יאמר לי שבמקרים האלה אתבע את משרד התמ"ת.
היו"ר גלעד ארדן:
לפי חוק הגנת הצרכן אם אתה לא יכול לאתר את היצרן, אתה יכול לתבוע את מי שמכר לך, אתה יודע באיזו תחנת דלק קנית, אתה יכול לתבוע את התחנה.
דוד טל:
אז שם היצרן מיותר. מה אומר התקן הישראלי 2302 ?
היו"ר גלעד ארדן:
אני חושב שיו"ר ועדת הכנסת השתכנע בסופו של דבר.
דוד טל:
אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר לך שאני מהרהר לוותר על תפקידי כיו"ר ועדת הכנסת כדי לשבת כאן יותר, הדיונים כאן מרתקים יותר מההתפלגות של הגמלאים שוב ושוב.
יעל דניאלי:
מכיוון שמדובר בעצם בשלושה תהליכים מקבילים האם ניתן יהיה למכור את התוסף או את המוצר טרם 120 יום כי מן הסתם באיזשהו שלב - - -
קריאה:
זו רק החובה, גם היום את יכולה למכור אמה שאת רוצה בתחנה שלך.
יעל דניאלי:
כי בשלב מסוים יבוטל התיסוף ואז יהיה לי מצד אחד מלאי ישן ומצד שני...
חגית איזנמן:
הכול יהיה מסונכרן, אנחנו לא רוצים שייווצר מצב כזה, אנחנו נדאג מול השרים האחרים שכל הצווים ייכנסו לתוקף באותו מועד.
היו"ר גלעד ארדן:
אני אשקול לעשות עם יושבת ראש הכנסת זמן שאלות ותשובות במליאה על תוספים אשלגנים ותחנות הדלק תוכלנה, באמצעות אחד מחברי הכנסת, להגיש שאלות הבהרה להבנת הצווים, אם היועצים המשפטיים של בחרות הדלק עוד לא השכילו להעביר להם את משמעות הצו.
יעל דניאלי:
לא כדאי לרשום "לא יאוחר מ- 120 יום?"
דוד טל:
גרישה, מה אומר תקן 2302?
גרישה דייטש:
הכינוי של חומרים מסוכנים והוא מפרט שני דברים, שצריך להיות גיליון של המוצר, שבו התכונות והסכנות צריכות להיות מפורטות על האריזה. צריך להיות פקק קשה פתיחה, כל הדברים קשורים באריזה ובעלון ההסברה, זה לא מתייחס לחומר בפנים.
דוד טל:
לא מתייחס לתוכן, להרכב הכימי?
היו"ר גלעד ארדן:
מה שמטריד אותך שזה לא מחייב תאריך תפוגה.
גרישה דייטש:
הוא בעצם מעתיק את הסכנות שיש בחומר לאריזה של אותו החומר. לא נבדק חומר על פי 2302 אלא מה שנבדק זה סימון האם יש עלון, העלון הזה צריך לקבל אישור של המשרד להגנת הסביבה. האכיפה היא של שני המשרד, גם של המשרד להגנת הסביבה.
דוד טל:
במשרד הבריאות מעמדים אנשים לדין בנושא הזה היות והם לא בדקו את התוכן, בנושא רמדיה. שם דובר להבדיל אלף אלפי הבדלות בבני אדם.
גרישה דייטש:
משרד הבריאות מעמיד לדין כמה אנשים על פי סעיף בחוק שנקרא אי מניעת הפצת מחלה, זה משהו שונה לחלוטין, אין דבר כזה בחוק התקנים.
דוד טל:
משרד הבריאות מתנגד להעמיד אותם לדין, זו הפרקליטות.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מעמיד להצבעה את הצו בנוסח שהקריאה היועצת המשפטית, מי בעד אישור הצו?
הצבעה
בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים – אין
הצו אושר
היו"ר גלעד ארדן:
תודה לכולם הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:45