פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול-סיכום מס' 86
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום ראשון, יג' בסיוון תשס"ח (16 ביוני 2008), שעה 10:00
סדר היום: סיור הוועדה בתחנה לטיפול פסיכולוגי התפתחותי בחיפה
השתתפו בסיור:
חברי הוועדה:
ח"כ נאדיה חילו, יושבת ראש הוועדה
ח"כ רן כהן, יו"ר ועדת המשנה של ועדת העבודה והרווחה לרפורמה בבריאות הנפש
מוזמנים:
דר' חנה קמינר, מנהלת התחנה לטיפול פסיכולוגי התפתחותי בחיפה
רעיה אבימאיר-פת, סגנית מנהלת התחנה
פרופ' אברהם רישפון, הרופא המחוז חיפה, משרד הבריאות
נאג'לה אסמר, פסיכולוגית במגזר הערבי
בברלי רובין, עו"ס ראשית של התחנה
גב' מיכל שמש, פסיכולוגית התפתחותית ומרכזת גיל הרך במחוז הצפון, משרד החינוך
חיותה מאיר, עו"ס קופ"ח מכבי
צבי גיל, פסיכולוג קליני
רונית אברך, אחות אחראית על הקשר בין התחנה לטיפול פסיכולוגי התפתחותי וטיפות החלב
דר' דוד ירון, ממונה בריאות הנפש מחוז צפון, קופ"ח מאוחדת
מר עזר פישלר, אב
רשמה מנהלת הוועדה: רחל סעדה
סיכום הסיור בתחנה לטיפול פסיכולוגי התפתחותי בחיפה
הוועדה לזכויות הילד בראשות ח"כ נאדיה חילו בשיתוף עם ועדת המשנה לבריאות הנפש של ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ רן כהן בקרו אתמול בתחנה לטיפול פסיכולוגי התפתחותי שבחיפה בניהולה של דר' חנה קמינר.
הוועדות בקשו לדון בחשש מסגירת התחנה בעקבות יישום הרפורמה בבריאות הנפש והעברת התחום לקופות החולים. לסיור השתתפו עובדי התחנה נציגי משרד הבריאות והרווחה ונציגי קופות החולים , כמו כן היו נציגת עמותת הורים לילדים אוטיסטים, עמותת וועד הורים.
ח"כ נאדיה חילו, יושבת ראש הוועדה לזכויות הילד פתחה את הישיבה בקביעה כי קיימת
חשיבות גדולה למרכזי התפתחות הילד הקיימים ובפרט למרכז הזה בחיפה.
לפני 13 שנה, לא היו קיימים מרכזים כאלה ותחום איתור ומניעה בגיל הרך לא היה מוכר. היום, מודלים שונים שקיימים כל אחד עם ייחודו. אני קובעת כבר בתחילת הישיבה כי אי אפשר להעביר לקופ"ח את נושא בריאות הנפש מבלי לדאוג להעברת הידע והניסיון שנצברו בתחום לאורך השנים במרכזים התפתחותיים.
בישיבות הוועדה לזכויות הילד שקיימנו בכנסת הוגש מסמך של מרכז המידע של הכנסת שמוכיח כי תקצוב הילדים פר- ילד הולך ופוחת. המדינה משקיעה פחות ופחות בילדים שלה.
נקודה שנייה שחשוב לציין היא כי יש לקחת כשותפים מלאים במהלכים אוכלוסיות ההורים- מועצת הורים ארצי הוקמה באופן רשמי לפני כחודשיים ומתחילה לפעול וצריך לשתף אותם.
נקודה אחרונה וזו המלצה לטווח ארוך:יש צורך להקים מסגרת ארצית לריכוז הטיפול בילד בגיל הרך.
מצגת : דר' חנה קמינר, מנהלת התחנה לטיפול פסיכולוגי התפתחותי בחיפה:
תחום הגיל הרך הינו צעיר יחסית והידע הצטבר ממחקר מדעי, מתצפיות בתינוקות ומעבודה בשטח.
ההבנות המקובלות כיום בתחום הינן:
התפיסה של הילד בגיל הרך חייבת להיות אינטגרטיבית, המשלבת את כל האספקטים של ישותו (רגשיים, קוגניטיביים, מוטוריים, סנסוריים, חברתיים, ושפתיים), וכן את הסביבה בה הוא גדל (הדמויות המשמעותיות).
איכות היחסים בין הילד לסביבתו המשמעותית, מהווה גורם מכריע לגבי תקינות או פתולוגיה בהתפתחותו. מכאן שההתערבות בגיל הרך אינה ממוקדת רק בסילוק הסימפטום, אלא דורשת התבוננות ביחסי הורה-תינוק והשפעתם.
התייחסות מכוונת לקשר (ATTACHMENT ) עשויה לפתור עיכוב התפתחותי בתחומים שונים ולמנוע פתולוגיות חמורות יותר בעתיד.
שכיחות של ליקויים פסיכיאטריים בין ילדים ומתבגרים היא גבוהה (20% לערך), ורק אחוז קטן יחסית (10-15%) מגיעים לטיפול.
במרבית ההפרעות הקשות אין החלמה ספונטאנית. הפרעות ילדות שנמשכו ללא טיפול - הפכו לפתולוגיה של מבוגרים (אלימות, עבריינות וכו').
נמצא קשר בין בעיות בהתקשרות להתפתחות מערכת העצבים המרכזית. מדובר ב"תקופות קריטיות" בהן לקשיים בהתקשרות השפעה נוירו פסיכולוגית בלתי הפיכה, שביטוייה במספר תחומים כמו: בעיה בארגון נפשי, במוטיבציה, בוויסות ובהבנה של קודים חברתיים.
העקרונות המנחים את עבודת התחנה בהתאם לתפיסת הצרכים של הגיל הרך:
* מניעה דרך איתור וטיפול מוקדם
* שירות מקיף וזמין לכלל האוכלוסייה ולאוכלוסיה המובחנת
* קבלת טיפול בתוך שרות קהילתי-אוניברסאלי ללא סטיגמה, בתחנות לבריאות המשפחה
* ריכוז, איגום וניצול המשאבים הקיימים בקהילה לקידום ומימוש הפוטנציאל של הילד
(זה מאפשר להגדיל את משאבי השירות הניתן בצורה משמעותית. 60 עובדים על 7.5 תקנים).
לאור זאת אוכלוסיית הגיל הרך הינה בעלת מאפיינים ייחודיים ולכן יש להתייחס אליה בחוק בצורה ייחודית.
התפקידים העיקריים של התחנה בעבודה השוטפת כוללים :
* איתור ומניעה ידוע לנו שסביבת הילד, בריאותו וקשריו עם הסביבה הם מכריעים את הסולם הרגשי של הילד.
20% מהאוכלוסייה זקוקים לטיפול. מתוכם רק כ- 10%-15% מגיעים לטיפול, ילד אחד מתוך 5.
עד כלפני עשור, עבודה בבעיות הרגשיות בגיל הרך לא הייתה נפוצה. כעת הוכח כי בעיות רגשיות הן גורמים להפרעות במערכת העצבים המרכזית.
בתחום המניעה פועלים באיתור וטיפול מוקדם:
פיתחנו מומחיות לאתר הורה שמתקשה רגשית בקשר שלו עם הילד ע"י פסיכולוגים קליניים והתפתחותיים ועו"ס שיושבים בתוך טיפות החלב.
עבודה נעשית בשיתוף עם כל הגורמים הפועלים בקהילה בתחום הגיל הרך: גננות, מטפלות מעונות יום, אחיות טיפות חלב, רופאי משפחה ורופאי ילדים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים וכו') . בתחנה שמפעילה 60 איש עם 8 תקנים.
* אבחון
* התערבות טיפולית ברמה מערכתית, קהילתית, קבוצתית, דיאדית, פרטנית
ההתערבות הטיפולית כוללת:
התערבות ברמה ראשונית : סדנאות להורים, הרצאות לרופאים/גננות/אחיות
התערבות ברמה שניונית : קבוצות של הורים לילדים בסיכון
התערבות ברמה שלישונית : התערבות דיאדית, הדרכת הורים, פרטנית
* הכשרה- הן של פסיכולוגים והן של גל הגורמים בקהילה העובדים עם הגיל הרך
הקמת פרויקטים שאינם במסגרת העבודה השוטפת:
• מרכז מילמן לילדים עם הפרעות בהתפתחות ובתקשורת (מרכז הנותן מענה ל- 150 ילדים ומשפחותיהם)
• מרכז להתמודדות עם טראומה ודחק בילדים בגיל הרך
• הקמת יחידות לגיל הרך במקומות בהם אין מענה על פי מודל קהילתי ייחודי המבוסס על איגום משאבים
• קריית מוצקין / טבעון
• ישובים בדואים ליד טבעון (בסמת טבעון, איבטין, חוואלד)
• עמק חפר
מסקנות שהוסקו לאור הדיון עם קופות החולים והגורמים האחרים במפגש:
* חובה לכתות את קוד Z בחוק אחרת 800 המקרים שמטופלים מדי שנה בתחנה – לא יטופלו אם יתקבל החוק, כי קופות חולים אינן מוכנות לממן הפרעות אלה.
* קופות חולים אינן יכולות לתת מענה דומה לזה שנותנת התחנה, מבחינת הפרישה בקהילה, העבודה המערכתית והמניעתית.
* יש חשיבות רבה ביותר לאפשר עבודה מניעתית וקהילתית בייחוד כשמדובר באוכלוסיית גיל רך, הדורשת לראות את הילד בקונטקסט המשפחתי והסביבתי
* אין לסגור תחנות כמו זו שמתפקדת ונותנת מענה לאוכלוסייה.
הפתרון האפשרי במידה ותעבור הרפורמה הינו בשלושה תחומים עיקריים:
* לתת לאוכלוסיית הגיל הרך מעמד מיוחד עקב המאפיינים הייחודיים
* ליצור מצב בו עבודת המניעה והעבודה הקהילתית בגיל הרך תמומן.
* להכניס את קוד Z לתוך המימון של החוק.
* ליצור מצב בו התחנה תקבל מעמד דומה לזה של בתי חולים וחובה יהיה לקנות ממנה
שירותים
(סוף המצגת)
דורית בן יוסף,עמותת נצר המפעילה את מרכז מילמן – מרכז לילדים עם הפרעות בהתפתחות ובתקשורת:
קיימת תופעה של ריבוי הילדים עם אוטיזם, הצרכים הולכים וגדלים, המשאבים הולכים ופוחתים, ההשקעה פר ילד הולכת ופוחתת והפניה לתורמים יותר קשה.
מאידך , קיים מצב של ריבוי משאבים וריבוי גופים המטפלים. הכפילות לא עוזרת, להיפך, גורם אחד שולח את הילד לגורם שני. יש צורך לעגן את זה ולקבוע נוהל אחיד.
הניסיון שלנו יקר, וחשוב לנו לשמר את המטפלים הקיימים כדי שיעבירו את הידע למטפלים החדשים.
בנוסף, שיתוף הפעולה עם ההורים חשוב ביותר- כאימא, אין תחליף לזה שאני שייכת לטיפול ושותפה לו.
דר' חנה קמינר, מנהלת התחנה לטיפול פסיכולוגי התפתחותי בחיפה:
יש גידול משמעותי ביותר של ילדים עם עיכובים התפתחותיים, ויש הגברה במודעות ובצורך להתערב בגיל הרך, זו תופעה כלל עולמית. יש היום פריצה בארץ במתן השירותים, מתחילים להתפתח שירותים של הגיל הרך, אך זה עדיין קצה קצהו של הצורך הקיים.
ח"כ נאדיה חילו, יושבת ראש הוועדה לזכויות הילד:
שיטת שמציעה האוצר ברפורמה בבריאות הנפש היא לקבוע מראש את מספר הטיפולים והתקצוב הדרוש לו, בלי להתייחס לצרכים של הילד עצמו וגם בלי להתייחס לצרכים ההולכים וגדלים.
דר' חנה קמינר, מנהלת התחנה לטיפול פסיכולוגי התפתחותי בחיפה:
לא לוקחים בחשבון את כל נושא המניעה ואיתור.
בגיל הרך צריך גם להסתכל על הגורמים השונים הטיפוליים בסביבה של הילד (מטפלות במעון, הגננות, המשפחה המצומצמת-ההורים והמורחבת ושירותי רווחה). אם מתייחסים לילד וסביבתו המשמעותית נותנות מעשית, לילד 7 שעות טיפול . זה האבסורד שיקרה במעבר לקופ"ח.
פרופ' אברהם רישפון, הרופא המחוז חיפה, משרד הבריאות:
התחנה הזאת ייחודית. אין מקום כזה בארץ. שירות מאוד ייחודי ניתן פה לילדים עם בעיות רגשיות. השירות קרוב לבית, בתוך טיפות החלב- שאין להם סטיגמה.
המטפלים אינם רופאים כי מטפלים בבעיות רגשיות בעיקר.
אם הרפורמה תיושם כפי שרוצים ליישם אותה, המודל הזה לא יאומץ.
אם ברפורמה יוגדרו השירותים שנותנים פה, הם יתוקצבו והתחנה תוכל להמשיך לתת שירות זה. הייתי רוצה שגרעין המומחיות שיש פה יישמר ואף יורחב.
ח"כ רן כהן, יו"ר ועדת משנה של ועדת העבודה והרווחה לרפורמה בבריאות הנפש:
מה קורה כאשר ילד שנולד זקוק לטיפול פסיכולוגי עמוק?
פרופ' אברהם רישפון, רופא מחוז צפון, משרד הבריאות:
בנפת חיפה , בתוך תחנות טיפות חלב יושבים אנשי מקצוע (פסיכולוגים, התפתחותיים וקליניים, עובדים סוציאליים ומטפלים באומנויות) והטיפול עמוק ככל שצריך, נעשה כל כולו במסגרת תחנות טיפות החלב.
רעיה אבימאיר-פת, סגנית מנהלת התחנה:
למה ילדים לא מגיעים לטיפול?
להורים קשה מאוד להביא ילד למקום עם סטיגמה,כמו התחנות לבריאות הנפש, לכן קל להם יותר להגיע לטיפות החלב.
בברלי רובין, עו"ס ראשית של התחנה:
אנו מצויים בקשרים עם לשכות הרווחה עבור ילדים רב בעייתיים. עכשיו בקריות יש למעלה מ- 100 משפחות שמחכות לטיפול. ההמתנה יכולה להגיע עד מקסימום 10 חודשים. לכן, מנסים לתאם יותר, ליצור קשר ראשוני עם המשפחה ולתת מענה ראשוני כאשר יש פחות דחיפות בטיפול.
ח"כ נאדיה חילו, יושבת ראש הוועדה לזכויות הילד:
כשמאבחנים ילד והוא נמצא בהמתנה מספר חודשים, זה לא מצב אידיאלי. אך מה לגבי ילד שבכלל לא מגיע לטיפול, זאת האוכלוסייה הכי בסיכון- מה אתם עושים?
דר' חנה קמינר, מנהלת התחנה לטיפול פסיכולוגי התפתחותי בחיפה:
עצם העובדה שאנו נמצאים בטיפות החלב אנו יכולים לאתר בצורה יעילה ביותר. כמעט כל ילד מגיע לטיפת חלב לקבלת חיסונים, והאחיות יכולות להפנות אלינו ילדים שבסיכון. גם באוכלוסייה הערבית, יש לנו פסיכולוגיים דוברי ערבית שיושבים שם.
יש פרויקט שיקום שכונות שמתקצב טיפולים רגשיים לאוכלוסיות החלשות ביותר.
נאג'לה אסמר, פסיכולוגית במגזר הערבי:
שכונת חליסה היא שכונה מאוד קשה במגזר הערבי. התחלנו כל מיני תוכניות כדי להביא אותם לתחנות. סוג הטיפול מאוד שונה בגלל רב הבעייתיות של המשפחות. נעשות במקום זה קבוצות אמהות שהיחסים עם הילדים בסיכון גבוה. הייתה קבוצת אבות בניסיון לקרב בינם לילדים.
ח"כ נאדיה חילו, יושבת ראש הוועדה לזכויות הילד:
תקציבי שיקום שכונות יכולים להיפסק מהיום למחר- זה מדאיג. מה קורה עם השירותים האחרים הפרה- רפואיים?
דר' חנה קמינר, מנהלת התחנה לטיפול פסיכולוגי התפתחותי בחיפה:
התמחות התחנה שלנו היא בטיפול הפסיכולוגי הממוקד. היום ידוע ממחקרים כי ללא טיפול רגשי כל טיפול פרה- רפואי אחר לא יעזור. הגענו עכשיו לאוכלוסייה נוספת דרך מעונות יום רב תכליתיים של משרד הרווחה בעקבות מלחמת לבנון. אך אנו לא מצליחים להגיע לכולם.
הטיפולים הפרה רפואיים מתקבלים הן במכונים של התפתחות הילד והן בגנים הטיפוליים שאנחנו נותנים להם חסות מקצועית.
מיריי דנון, פסיכולוגית ראשית, קופ"ח כללית:
ברוב הארץ, תור המתנה לילד עם בעיות קשב וריכוז הוא כמעט שנה- וזאת אחרי האבחון שלו.
גב' מיכל שמש, פסיכולוגית התפתחותית ומרכזת גיל הרך במחוז הצפון, משרד החינוך:
משרד החינוך מקבל תקציב על פי החלטות ועדות השמה. אך כל נושא של מענה רגשי אינו מטופל ואינו מתוקצב במשרד החינוך.לכן, אנו מפנים מקרים לתחנה. בשפ"ח אנו נמצאים בתקינה של 40% ביחס לצרכים. ואין מענה לאוכלוסיה גדולה בעיקר במעונות רב תכליתיים.
דר' חנה קמינר, מנהלת התחנה לטיפול פסיכולוגי התפתחותי בחיפה:
באשר לקוד Z שמדבר על ילדים הסובלים מקשיים עקב הפרעה ביחסי הורה-ילד, התעללות מינית, התעללות פיזית וכו'.
כ- 800 ילדים מופנים לתחנה מדי שנה בגילאים לידה עד שש. 90% מהם מאובחנים על ידי קוד z (ילדים בגיל הרך עם בעיות רגשיות). במסגרת הרפורמה, כל הילדים האלה לא יקבלו טיפול ע"י קופות החולים, והמחשבה שמשרד הרווחה ימלא את החסר הוא אינו ריאלי כי לעובדים סוציאליים בקהילה אין כלל את ההכשרה והכלים שנחוצים לטיפול בילדים אלה.
צבי גיל, פסיכולוג קליני:
לפי קוד z, ילד שלא פיתח סימפטומים בעקבות התעללות מינית לא יקבל טיפול.
ח"כ נאדיה חילו, יושבת ראש הוועדה לזכויות הילד:
בגיל הזה הסימפטומים מאוד לא ברורים והתנהגותיות שאין להם קטלוג של פסיכיאטריה. לכן תחום המניעה כ"כ חשוב.
יש הצעת חוק של ח"כ לימור לבנת ושלי שמחייבת טיפול פסיכולוגי לכל ילד שנפגע מינית. נכון שיש פיילוט אך לדעתנו זה לא מספיק.
רונית אברך, אחות אחראית על הקשר בין התחנה לטיפול פסיכולוגי התפתחותי וטיפות החלב:
חוץ מלבצע אבחון לילד, חשוב להגיד שההורים לא יביאו את הילד לתחנה לבריאות הנפש בגלל הסטיגמה וחייבים למצוא פתרון לזה.
דר' חנה קמינר, מנהלת התחנה לטיפול פסיכולוגי התפתחותי בחיפה:
עקב הרפורמה, כל תינוק שיצטרך טיפול פסיכיאטרי יהיה מחויב לעבור דרך דלתו של הפסיכיאטר של קופת חולים, ורוב האוכלוסייה, אוכלוסיית מצוקה שבקושי ניידת ומפחדת מסטיגמה לא תעשה את הצעד הזה.
דר' דוד ירון, ממונה בריאות הנפש מחוז צפון, קופ"ח מאוחדת:
לדיכאון אחרי לידה יקבלו מענה מיידי. כ- 30 פסיכיאטרים בקופה מהמרכז לצפון.
כ- 300 פסיכולוגים שעובדים איתנו בהשתתפות החבר בסה"כ של 190 ₪.
מר עזר פישלר, אב:
אב לתינוק שהיה בן 8 חודשים במלחמת לבנון השנייה- הילד התעורר בעקבות מטר טילים אדיר. באותו יום, התינוק הפסיק לזחול, חזר לינוק ,הפסיק לאכול, הפסיק לדבר לא ישן היה בבכי מתמשך. כל הגורמים שפנינו אליהם שלחו אותנו הביתה וקבעו שאין לילד כלום, כולל רופא קופת החולים. הילד היה במצב טראומטי . עד שפנינו לדר' קמינר. אנחנו מקבלים את הטיפול בטיפת חלב שבקריית חיים ע"י פסיכולוגית ומרפאים פרה-רפואיים. יש לנו מזל שעשינו את המהלך הזה. אחרי חודשים של טיפול הילד חזר להיות ילד רגיל. ישנם עוד מאות ילדים במצב דומה.
אני מוכן להיות שותף לצוות שימצא פתרון לכל הילדים שסובלים ואין להם הורים שיכולים להרשות לעצמם טיפול פרטי.
דר' חנה קמינר, מנהלת התחנה לטיפול פסיכולוגי התפתחותי בחיפה:
העובדה שיש מקום כזה הנותן מענה לכלל האוכלוסייה, שיוזם פרויקטים, שמעסיק 60 עובדים על 7.5 תקנים, שמקצועי ביותר ומכשיר אנשי מקצועי מהאוניברסיטה (סטודנטים) ומהשדה, אסור לסגור אותו – קופות חולים אינן יכולות לתת מענה כזה – היות והן מתמקדות בחולי ולא בבריאות, במניעה ובעבודה הקהילתית.
ח"כ רן כהן, יו"ר ועדת משנה של ועדת העבודה והרווחה לרפורמה בבריאות הנפש:
שיהיה ברור לכם, הממשלה הולכת על הרפורמה בבריאות הנפש ומבטיחה תוספת תקציב ליישום הרפורמה. אך בינתיים, היא מייבשת את התחנות.
אני בדילמה איך להמשיך את הרפורמה למרות שהיא מחסלת את הרפורמה לשיקום פגועי נפש בקהילה. ניסיתי לפצל את החוק- הגשנו את הצעת הרפורמה כהצעה פרטית.
הממשלה התנגדה להצעת החוק שלי למרות שהיא מילה במילה דומה להצעה הפרטית שלי.
אולי אקדם את הרפורמה אך אוציא את נושא המניעה והאיתור בגיל הרך.
ח"כ נאדיה חילו, יושבת ראש הוועדה לזכויות הילד:
צבירת הניסיון והשיטות שפיתחתם הם המענה האמיתי לאבחון ואיתור בגיל הרך. מודל כזה צריך להיות כלול בתוך הרפורמה- ננהל את המלחמה בכנסת.
מיריי דנון, פסיכולוגית ראשית, קופ"ח כללית:
אם יוציאו את הגיל הרך, יסגרו את התחנה של קופ"ח כללית ברמת חן, שהיא תחנה נהדרת.
דר' חנה קמינר, מנהלת התחנה לטיפול פסיכולוגי התפתחותי בחיפה:
יש לנו עדיין מקרים של חרדה שלאחר המלחמה.
10%-15% מהילדים נשארים עם פוסט- טראומה. קיימת תוכנית להקים יחידות לגיל הרך מפוזרות כמו זו שקיימת בטבעון שלא היה שם שום מענה. כך גם בשכונת ויז'ניץ (שכונה חרדית). המדינה צריכה להבין כמה חסכוני למשק להשקיע בגיל הרך. הבנק העולמי הוציא נתון שאומר כי על השקעה של דולר אחד בגיל הרך המדינה תחסוך בין 8-14 דולרים בגיל מבוגר.
חיותה מאיר, עו"ס קופ"ח מכבי:
רוב הפסיכולוגים שגייסנו במכבי הם פסיכולוגים לילדים. התחנה שאנחנו עומדים להקים בראשון לציון זה תחנה לילד ונוער. לשירות כזה חוברים הרבה מאוד מרכיבים כדי שהוא יפעל כמו שהוא פועל היום.
ח"כ רן כהן, יו"ר ועדת משנה של ועדת העבודה והרווחה לרפורמה בבריאות הנפש:
אם הרפורמה תעבור, כל הנטל יעבור לקופות החולים. איך תתמודדו עם זה?
חיותה מאיר, עו"ס קופ"ח מכבי:
המצב היום גרוע וצריך לשאול את עצמנו מה עדיף?
צריך למצוא פתרון באמצע ואין ספק שלא נוכל להגיע לשירות הנפלא שרואים פה.
ח"כ רן כהן, יו"ר ועדת משנה של ועדת העבודה והרווחה לרפורמה בבריאות הנפש:
אפשר לבקש מהקופות שייקנו את השירותים מהתחנות. אמרו לי שזאת כוונתם. העלות של תחנה כמו זו בתקציב משרד הבריאות הוא בסך הכול כמיליון ₪ לשנה.
אם אצליח לדאוג שברפורמה ייכלל נושא המניעה ולהוכיח לקופות החולים שזהו אינטרס שלהן מבחינה כלכלית. צריך לכלול ברפורמה:
1) גיל הרך והתערבות מניעתית וקהילתית:
בשלב ראשון, נדרוש שקו"ח יקנו את הטיפולים מהתחנות ורק אז אפשר יהיה לעשות סיכום המצב.
2) אין לסגור בשום אופן תחנות מצליחות. יש להבטיח את המשך קיומן.
הישיבה נעולה