פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 205
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, ח' בסיוון התשס"ח (11 ביוני 2008), שעה 10:00
סדר היום:
דיווח אודות התקדמות ביישום ותקצוב התכנית הבין-משרדית המקיפה לטיפול בנוער עולה
ישיבת המשך לישיבת הוועדה מיום 10 בדצמבר 2007
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל נודלמן – היו"ר
זאב אלקין
מוזמנים:
עמיהוד בהט, ראש אגף קליטת העלייה, משרד החינוך
נח גרינבוים, מפקח ארצי בתחום קידום נוער עולה, משרד החינוך
אילני אבבה-קמפינו, מרכזת עולים, אגף קהילה ומניעת פשיעה, המשרד לביטחון פנים
מפקח אפרת וולך, קצינת נוער, המשרד לביטחון פנים
משה שוקרי, רמ"ד ארגון, אגף התקציבים, המשרד לביטחון פנים
שרה כהן, מנהלת שירות הרווחה, המשרד לקליטת העלייה
בוריס חנוכייב, מנהל יחידת ארגונים, המשרד לקליטת העלייה
דפני מושיוב, פיקוח ארצי, קליטת עלייה, משרד הרווחה, השירותים החברתיים והתפוצות
מיה פוגל, עוזרת למנהל חטיבת קליטה, הסוכנות היהודית
אברהם נגוסה, מנכ"ל "מכנף דרום לציון"
פאולה כהאן סטרביצ'ינסקי, מכון ברוקדייל
גדי מלקו, מנהל מחלקת צופי שבא
מנהלת הוועדה:
דנה גורדון
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
דיווח אודות התקדמות ביישום ותקצוב התכנית הבין-משרדית המקיפה לטיפול בנוער עולה
ישיבת המשך לישיבת הוועדה מיום 10 בדצמבר 2007
היו"ר מיכאל נודלמן:
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות והפעם אנחנו עוסקים בדיווח אודות התקדמות ביישום ותקציב התכנית הבין-משרדית המקיפה לטיפול בנוער עולה. ישיבה זו מהווה ישיבת המשך לישיבת הוועדה מיום 10 בדצמבר 2007.
שרה כהן:
התכנית או התפיסה שהוצגה בחודש דצמבר על ידי מנכ"ל המשרד ארז חלפון התייחסה באופן כללי לעבודת המשרד עם נוער עולה באופן כללי, גם נוער עולה שאנחנו מגדירים אותו כנורמטיבי וגם נוער עולה שהוא במצבי סיכון, סכנה ומצוקה.
מהמקום המקצועי שלי כמנהלת שירות הרווחה במשרד הקליטה אתייחס לתהליכים שאנחנו עושים במה שקשור לנוער שנמצא במצבי סיכון ומצוקה, שזאת האחריות המקצועית שלי במשרד.
זאב אלקין:
יהיה מישהו שידווח על הדברים האחרים?
שרה כהן:
כן, נמצא כאן בוריס חנוכייב שהוא מייצג את האגף לקליטה בקהילה.
בוריס חנוכייב:
אני לא הוסמכתי לדווח ולכן לא אדווח.
שרה כהן:
אני מתייחסת, לפחות מהמקום שלי וכנציגת המשרד, לנושא שהוא באחריות המקצועית של היחידה שלי.
זאב אלקין:
אבל יש מישהו שיציג את התמונה האחרת? היושב-ראש דיבר על תכנית בין-משרדית וכאשר מנכ"ל המשרד הופיע כאן, הוא דיבר על איזושהי ראייה כללית שצריכה לכלול משרדים רבים כמו משרד החינוך וכולי. עוד לפני ששאלנו אתכם מי ידבר על הממשק עם משרדים אחרים ועל ראייה כוללת, אבל לפחות ברמה של משרד הקליטה צריכה להיות ראייה כוללת.
שרה כהן:
ישנה ראייה כוללת.
זאב אלקין:
השאלה מי יציג אותה כאן.
שרה כהן:
אני שוב חוזרת ואומרת שאני יכולה להציג את הראייה הכוללת.
זאב אלקין:
אני מדבר על ביצוע שלה. ראייה כוללת, המנכ"ל הציג ואני שואל מה קרה מאז.
שרה כהן:
את תהליך ההתקדמות, אני יכולה להיות אחראית על ההצגה של תהליך ההתקדמות מתוך הרזולוציה של הראייה הכוללת באותם חלקים ותחומים שהם תחת האחריות המקצועית שלי. אני חוזרת ואומרת שאנחנו שני נציגים כאן מהמשרד. בהחלט אני אפתח ואתייחס לזה כיוון שהייתי שותפה בכל המהלך של ההצגה הכוללת של ראיית המשרד ואני יכולה להתייחס לאותם חלקים שאני אחראית עליהם.
אם יש עניין לשמוע, בבקשה.
זאב אלקין:
השאלה אם אתם יכולים לדאוג שבכל זאת תמונת המשרד תוצג במלואה.
שרה כהן:
קשה לי עם כל הדיון הזה כיוון שאנחנו שני נציגים כאן מהמשרד. זה מה שאני יכולה לומר. אם יש איזה שהן השגות או הערות לגבי נציגות המשרד, אני מציעה שזה יופנה למנכ"ל המשרד ולא למי שנמצא כאן.
זאב אלקין:
מי שנמצא כאן צריך להציג את הדברים.
שרה כהן:
אני יכולה להציג, אני אשמח להציג, ואני חושבת שזה כן יכול לשקף את הראייה הכוללת של המשרד בהקשר של הנוער עם הרזולוציה של נוער עולה בסיכון שזה באחריות שלי. אני אשמח בכל אופן להתחיל ואולי זה יפוגג חלק מאי הבהירות.
כאשר אנחנו הצגנו את התוכנית, התייחסנו למספר עקרונות מרכזיים של התערבות. אני לא אחזור עליהם כרגע, גם בגלל קוצר הזמן, אבל הם בהחלט התבססו על תהליך מוגדר שמכון ברוקדייל עשה למשרד ושגם הוצג באותו דיון. מתוך אותן נקודות מרכזיות גזרנו גם כמה תחומי התערבות שאני כרגע רוצה לדווח ולומר היכן אנחנו נמצאים בהתייחס להתערבויות שהן התערבויות מערכתיות שכן מבוססות על ההמלצות שנגזרו גם ממה שהוצג באותו דיון. אני אנסה להתייחס לזה בצורה סדורה.
חלק מההמלצות של הדיון נסבו סביב הנושא של עיקרון הלמידה מהצלחות והרחבה של תוכניות שאנחנו מגדירים אותן כתוכניות שמניבות תוצרים והן תוכניות מצליחות. נכון להיום אנחנו כרגע מרחיבים וזה מעבר למה שנעשה באופן שוטף. אנחנו לא גרענו בשלב זה - על אף קיצוצים במשרד – מתוכניות שהן פועלות. כרגע אנחנו הולכים להרחיב שתי תוכניות של ליווי נוער עולה עוברי חוק וליווי ההורים שלהם. מדובר בשתי תוכניות שכל המשובים שקיבלנו עליהן בעצם מחזקים את מידת ההצלחה שלהן.
תוכנית אחת היא תוכנית סיכויים לליווי נוער עולה עובר חוק שפועלת כיום ב-20 ישובים מתקציבים משולבים של משרד הקליטה והביטוח הלאומי כאשר כל גורם נותן ל-10 ישובים. נכון להיום אנחנו הולכים להרחיב את התוכנית לשישה ישובים נוספים וזה נעשה באיגום משאבים יחד עם תקציבי המשרד לפיתוח הנגב והגליל. התוכנית תפעל כרגע ב-26 ישובים.
התוכנית השנייה היא תוכנית משפחה תומכת יחד עם פורום הורים עולים, תוכנית שפועלת כרגע בכ-10 ישובים. אנחנו עומדים להרחיב אותה לארבעה ישובים נוספים וזה נמצא כבר בתהליך עבודה. גם כאן זה נעשה על בסיס הצלבת נתונים עם שירות מבחן לנוער, עם המידע שמגיע גם מתוך השטח והתוכנית, כאמור, תיכנס לארבעה ישובים נוספים ותלווה את ההורים של בני הנוער עוברי החוק באותם מקומות.
אנחנו התייחסנו לצורך בטיפול ממוקד בנוער עולה שנמצא בקצה רצף הסיכון. הסוגיה הזאת חודדה על רקע מספר תוכניות מערכתיות כאשר אחת מתוכן היא התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון שזה היישום של ועדת שמידט שאני נציגת המשרד בה, שעוסקת בעיקר בתוכניות מניעה ובדגש גם על הגיל הרך. חלק מהחשיבה של הגורמים השותפים הייתה שצריך להשקיע כרגע בצורה שהיא יותר ממוקדת בנוער שהוא נוער שנמצא בקצה הרצף. אני יכולה לדווח כאן – ושוב, בראייה שהיא ראייה מערכתית משלבת – שבחודש פברואר השנה התקיים מפגש משותף של שר הקליטה ושר הרווחה בהשתתפות שני המנכ"לים והתקבלה החלטה של שני השרים לתת לאגף נוער, צעירים ותקון במשרד הרווחה ולאגף שלי לקדם במשותף תוכנית שמיועדת לנוער בקצה הרצף על כל שירותי אגף תקון במשרד הרווחה, שזה הנושא של התמכרויות, הנושא של שירות מבחן לנוער, הנושא של שיקום נוער, חסות הנוער, נערות בסיכון.
אנחנו כרגע נמצאים בשלב של מסמך שהוא בעצם בשלבי גיבוש אחרונים. המסמך הזה כרגע נכתב במשותף עם משרד הרווחה בשיתוף גם עם דפני מושיוב ואנחנו כרגע מגישים אותו לשני המנכ"לים. המסמך כולל גם את תפיסת העבודה וגם בקשות לתוספות תקציביות לצורך קידום המהלכים שאנחנו חושבים שיש לעשותם.
בנושא של טיפול ממוקד בנוער בקצה הרצף, אנחנו כרגע לקראת ממש הנעה של פתיחה של תוכנית חדשה שמתקיימת יחד עם משרד החינוך, עם קידום נוער ועם שירות נוער וצעירים במשרד הרווחה וביחד עם ג'וינט ואשלים. מדובר כאן בתוכנית שנקראת ראש אחר וזוהי תוכנית לאיתור, ליווי וטיפול בנוער עולה בחבורות רחוב. התוכנית כבר תוקצבה, נקלט לה רכז שכרגע יפעל במסגרת אשלים, היא תפעל בארבעה ישובים והיא ממוקדת בנוער שמסתובב בחבורות.
היו"ר מיכאל נודלמן:
דיברנו על תנועות נוער. האם בתוכנית יש איזה קשר לתנועות הנוער?
שרה כהן:
התוכניות שאני מדברת עליהן כרגע הן תוכניות שבעיקרן הן התערבויות טיפוליות שממוקדות בעיקר בנוער שהוא נוער בסיכון מוגבר. התוכניות שהן תוכניות שהוצגו בכל מה שקשור לנושא של תוכניות של תנועות נוער, כמו גם חוגים ותוכניות שהן שעות פנאי, מבחינתי הן תוכניות מניעה אוניברסליות שמכוונות, לפחות לטעמי, לכלל הנוער העולה. בחלק מהתוכניות שכרגע אנחנו מקיימים, חלק מתוך ההתערבויות מכוונות לזה שהנוער העולה גם ייטול חלק בתוכניות פנאי איכותיות. מבחינתי תנועת נוער, כמו גם חוגים אחרים, היא חלק ממענה פנאי איכותיים שיש רק להרבות בשילוב של הנוער העולה בתוכן.
ההתייחסות הבאה שלי היא לנושא של התמודדות עם בעיית האלימות בקרב העולים. גם כאן אני רוצה להציג מהלך שהוא מהלך מתכלל יחד עם המשרד לביטחון פנים על כל יחידותיו, גם מחלקת הנוער, גם עם משא"ז. מי שמתכלל את התוכנית הוא המשרד לביטחון פנים בשותפות פעילה שלנו. אנחנו כרגע הולכים במהלך שכולל שני רכיבים.
הרכיב הראשון הוא בנייה של תפיסת עבודה בנושא של התמודדות עם בעיית האלימות בקרב עולים במסגרת עיר ללא אלימות. אנחנו כרגע יוצאים לפיילוט שהוא כבר כמעט סגור יחד עם העיר אילת והאסטרטגיה הכוללת שגם הוצגה על ידי המשרד בכנס עיר ללא אלימות בחודש שעבר מתייחסת לשלושה נדבכי עבודה עיקריים:
הטמעה של הדגם שיפותח באילת בתקצוב של המשרד כאשר נשקיע כאן 250 אלף שקלים מול מצ'ינג של משרדים וגורמים נוספים כמו עיריית אילת, המשרד לביטחון פנים וכנראה הקרן לידידות.
את תפיסת העבודה הזאת, מעבר לאילת, הכוונה להטמיע אותה בחמש ערים שכלולות בעיר ללא אלימות, לפתח תפיסת עבודה בחמש ערים שלא כלולות בעיר ללא אלימות, וכל אלה ערים שקיבלנו את המידע לגביהן מתוך נתוני המשטרה ומתוך זיהוי מקומות. אילת היא עיר דגם. היא התחילה את התוכנית עיר ללא אלימות והיום היא עיר דגם בפיתוח כל התוכניות. היום התוכנית עיר ללא אלימות פועלת יחד עם אילת ב-12 ערים. עדיין אילת מתקדמת מול כל הערים האחרות כי התוכנית עובדת בה למעלה משנתיים והיא עדיין ממשיכה להיות עיר דגם בפיתוח התוכניות. זאת תפיסת עבודה שיכולה להלום לצרכים של אילת אבל עם יכולת התאמה והטמעה גם בערים נוספות על פי מאפייניהן.
היו"ר מיכאל נודלמן:
לא קבעתם איזה ערים יהיו.
שרה כהן:
יש קביעה של ערים. הכל כבר קבוע.
היו"ר מיכאל נודלמן:
באיזה ערים מדובר?
שרה כהן:
יש חמש ערים שהן במסגרת עיר ללא אלימות. כמו שאמרתי, אילת היא פיתוח דגם עבודה וחמש הערים שהן בתוך התוכנית עיר ללא אלימות כאשר הכוונה שלנו לעבוד בהן הן נצרת עילית, בת-ים, נתניה, חדרה ואשקלון. חמש הערים שלא כלולות בעיר ללא אלימות ושיחד עם המשרד לביטחון פנים והמשטרה חשבנו שיש מקום לעשות בהן תהליך של התערבות שהוא ממוקד בערים הן עפולה, אשדוד, בית שמש, רחובות ושדרות.
חוץ מאשר עשר הערים הללו, הכוונה כרגע היא ליצור תוכנית התערבות במה שאנחנו קוראים נקודות חמות שזה זיהוי זירות בהן מתרחשת אלימות בולטת בקרב אוכלוסיות עולים. אנחנו נעשה כאן מיפוי שמשולב על בסיס נתוני המשטרה ונתונים שמגיעים מתוך השטח, מקומות או זירות שונות שיכולות להיות לדוגמה מועדוני נוער, כנופיות שמסתובבות במתחמים מסוימים. זאת אומרת, גם כאן הכוונה היא לאתר כעשר נקודות חמות.
התוכנית נמצאת כרגע בשלב שלאחר גיבוש האסטרטגיה. אנחנו נתקצב את הפיילוט באילת. ב-23 בחודש עומדת להתקיים ישיבה משותפת של מנכ"לי ביטחון פנים – בעצם המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים שהוא מוביל את התהליך – יחד עם המנכ"ל של המשרד שלנו. ב-30 ליוני אנחנו אמורים להציג את תפיסת העבודה לוועדת שרים למאבק באלימות. גם כאן אני יכולה לומר שגם בתוכנית הזאת, כמו גם בתוכנית הקודמת שציינתי לגבי הקשר שלנו עם משרד הרווחה, אין מקורות תקציבים.
זאב אלקין:
אני זוכר שארז חלפון הודיע בינואר שראש הממשלה צריך להקצות מיליארד שקלים לחמש שנים לתוכנית הבין-משרדית.
שרה כהן:
זאת לא התוכנית של עולי אתיופיה. לא התייחסתי כרגע לתוכנית החומש לגבי עולי אתיופיה אלא התייחסתי כרגע לשתי תוכניות אחרות.
זאב אלקין:
הוא לא דיבר על תוכנית חומש של עולי אתיופיה אלא הוא דיבר על תוכנית חומש לכל הנוער העולה.
שרה כהן:
למיטב זיכרוני או כמו שאני יודעת, מדובר במיליארד שקלים שאמור - לפחות ברמה של התייחסות – להיות לגבי תוכנית החומש של עולי אתיופיה. לא מדובר כאן על שתי התוכניות שכרגע ציינתי אותן.
אני רוצה להתקדם ולהתייחס למהלכים הנוספים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
עיר בלי אלימות, זאת סיסמה או מדובר בסדנאות? איזה פעילות מתבצעת שם?
שרה כהן:
התוכנית היא תוכנית שמבוססת על קונספט שמובילה אותו מקצועית דוקטור אורלי אינס, שאולי גם תוכלו לשמוע אותה באיזשהו שלב. היא נבנתה כתוכנית שטח שצמחה מתוך עבודה שנעשתה בעיר אילת והיא עובדת על מספר מרכיבי עבודה - מרכיבי עבודה שקשורים למערכת החינוך הפורמלית ולמערכת החינוך הבלתי פורמלית, תחומי רווחה, אכיפה והקשר עירוני רחב. בכל אחד מהנושאים האלה גם גובשה תפיסת עבודה וגם פותחו תוכניות שהן תוכניות שמכוונות למשל להפחתת אלימות בתוך המערכת הבית-ספרית הפורמלית, תוכניות שמכוונות לדוגמה להפחתת האלימות וליצירת אווירה שהיא אחרת גם במסגרת גני הילדים, תוכניות שמכוונות להעצמת ההורים. במסגרת החינוך הבלתי פורמלי יש מגוון של תוכניות שבחלקן מתייחסות לנושא של סיירת שהיא סיירת הורים, שמתייחסות להקמה של מגרשים פתוחים שמוארים בליווי של מדריך במהלך הלילה, לעירוב מאוד גדול של נוער עצמו שהוא קורא לא לאלימות. בנושא של הרווחה יש מספר מהלכים שבחלקם הם גם הקמה של מרכז רב תכליתי להתמודדות עם כל סוגי האלימות עם תוכניות שממוקדות באוכלוסיות.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אבל בלי תקציבים אי אפשר לבצע את כל זה.
שרה כהן:
התוכנית עיר ללא אלימות בגדול היום מתוקצבת ב-12 ערים מתקציבי המשרד לביטחון פנים יחד עם הקרן לידידות. כרגע תפיסת העבודה לגבי אילת שהיא כוללת גם מרכיב של עבודה אוניברסלית וגם מרכיב של עבודה ייחודית, זאת אומרת שאנחנו יכולים לזהות פעילויות ותוכניות שתעשינה עם העולים שמכוונות לכלל האוכלוסייה והעולים בתוכה, ותוכניות שהן ייחודיות לאוכלוסיית העולים. התוכנית הזאת כרגע תיכנס ברמה של בניית דגם עבודה מתקציבי המשרד יחד עם מצ'ינג שהעיר תעמיד מולנו. כל ההרחבה לחמש הערים הנוספות, כמו גם לערים שהן לא כלולות בעיר ללא אלימות וגם בנקודות החמות, כרגע אין לזה מקור תקציבי. אחת הסיבות שזה יועלה לוועדת שרים למאבק באלימות, היא לבוא ולהציג את תפיסת העבודה ולנסות ולקבל או למצוא מקורות שהם מקורות ממשלתיים נוספים שאפשר יהיה כן לפתח ולהטמיע את התפיסה.
זאב אלקין:
בינתיים המשרד לקליטת העלייה משקיע רק באילת.
שרה כהן:
כרגע, נכון. מתקציבים העצמיים שלנו כרגע משקיעים באילת. זה הפיילוט.
היו"ר מיכאל נודלמן:
יש נתונים שמראים שהתוכנית עובדת טוב?
שרה כהן:
התוכנית באילת עצמה עוברת הרבה מאוד מחקרי הערכה שמתייחסים גם לכל תוכנית שעומדת בפני עצמה. דרך אגב, היא משלבת את כל הגורמים בעיר על כל הטווח שקשור לנושא של החינוך, פורמלי ובלתי פורמלי, כל הקשת העירונית הרחבה. על פי הנתונים שלפחות מגיעים כרגע מתוך אילת, יש כרגע מגמה מוכחת של ירידה בהתנהגויות אלימות באילת. זאת אומרת, גם לפי נתוני המשטרה וגם בנתונים שהעיר מציגה. אני יכולה לומר שבמסגרת הדגם הזה מפותחים עוד רכיבים נוספים כמו למשל הנושא של אלימות נגד זקנים, אבל אני אומרת שכרגע אני אחראית מתוך המשרד על הנושא של דגם עבודה לגבי עולים.
זאב אלקין:
התקציב שלכם הולך אך ורק לפעילויות של נוער עולה או שזה נכנס לפול הכללי?
שרה כהן:
התוכנית שאנחנו בונים אותה היא תוכנית כוללנית.
זאב אלקין:
בתוך אילת.
שרה כהן:
על זה אני מדברת. התוכנית היא תוכנית כוללנית כי חשוב לנו גם לגבש את תפיסת העבודה גם באותם דברים שהתקציב שלנו לא ילך אליהם, כי יש תוכניות שלא צריך כסף עבורן.
זאב אלקין:
אבל לאן הולך התקציב עצמו?
שרה כהן:
הוא ילך לנושא של העולים בלבד. העולים ישולבו לדוגמה. אם כרגע היום אין מספיק הורים עולים בסיירת של הורים, ייעשה מאמץ להכניס הורים לתוך הסיירת. זה לא יתוקצב או זה לא יקבל ביטוי תקציבי כרגע כי לא צריך לזה כסף כי זה כבר מתוקצב אלא זה כרגע רק ליצור תהליך ייצוג משמעותי יותר של ההורים העולים בתוך המהלך שקיים.
אני רוצה להתייחס לעוד שני דברים. המרכיב הנוסף שהתייחסנו בתפיסת העבודה הוא הנושא של בעיית ההתמכרויות בקרב העולים, בעיקר בהקשר – שוב, אני מייחסת את הכל כאן – לנושא של בני נוער עולה. יש כרגע שני מהלכים שאנחנו עושים אותם. יש את המהלך שאנחנו עושים לגבי יוצאי אתיופיה, שהוא מהלך חדש שאנחנו עושים אותו יחד עם הרשות למלחמה בסמים. לנכנס כרגע נושא תפקיד חדש לרשות למלחמה בסמים. להזכיר, יש כבר איש מקצוע שהוא מרכז את הנושא בקרב יוצאי חבר המדינות, שזה ויקטור אפרימיוב, ויש גם רכזים שהם עובדים ב-16 ישובים בנושא של חבר המדינות. דגם דומה כרגע מתקציבי הרשות למלחמה בסמים - כאשר תפיסת העבודה בנויה יחד אתנו - נכנס כבר עובד חדש שנקלט לפני כחודשיים, שמו דוד תדסה, הוא יוצא אתיופיה, ואנחנו עומדים ב-12 לחודש לקיים מפגש משותף שהוא של כל הגורמים במטרה לפתח יחד אתם את אסטרטגיית העבודה לגבי יוצאי אתיופיה. הכוונה כאן היא להכניס רכזים שהם יישוביים בדומה לרכזים היישוביים שהוכנסו לגבי יוצאי חבר המדינות.
לגבי יוצאי חבר המדינות. אנחנו כרגע בסיום של תוכנית פיילוט של התמודדות עם בעיית ההתמכרויות בקרב בני נוער עולים והוריהם. זאת תוכנית משולבת בה מושם דגש גם על הורים וגם על ילדים. כרגע אנחנו עושים פיילוט משותף עם משרד הרווחה ועם הרשות למלחמה בסמים שפועלת בשבעה ישובים כאשר בכל ישוב יש שתי קבוצות, קבוצת הורים וקבוצת ילדים, וקבוצה משולבת שלהם. את התוכנית אנחנו מזהים כתוכנית מוצלחת והיינו רוצים להרחיב אותה ככל שניתן. את התוכנית הזאת אנחנו גם מכניסים לתוך המסמך המשולב שלנו עם משרד הרווחה.
אני רוצה לסיים את דבריי ולהתייחס לשלושה מחקרים שאנחנו עושים, מה שאמור לתת לנו עולם ידע רחב יותר באופן כללי לגבי אוכלוסייה של ילדים ובני נוער עולים ולא רק בני נוער עולים שנמצאים במצבי סיכון.
מחקר אחד הוא סקר ארצי של ילדים עולים, שזה הסקר המקיף ביותר שנעשה בכלל מאז גל העלייה הגדול. זה סקר שאנחנו עושים אותו עם מכון ברוקדייל, ואם תרצו גם לשמוע דברים נוספים, פאולה נמצאת כאן לידי והיא תוכל להוסיף. אנחנו נמצאים בשלב שכבר כינסנו את ועדת ההיגוי המאוד רחבה שמלווה ונמצאים בשלבי סיום של השאלון שאנחנו הולכים לראיין את בני הנוער. זה נעשה בשיתוף של משרד החינוך, משרד הרווחה וקשת מאוד גדולה של נציגי ארגוני המגזר השלישי. כרגע אנחנו בשלבי סיום גיבוש המדגם.
שנתון ילדים עולים 2009, זה השנתון שאנחנו עם המועצה לשלום הילד מפיקים אותו בהחלטה אסטרטגית אחת לשנתיים. השנתון נמצא בשלבי עבודה מתקדמים והכוונה היא להציג אותו בראשית 2009 כאשר הוא מבחינתנו הולך ותופח כי כל פעם אנחנו מצליחים להכניס אליו נתונים שהם כמה שיותר ברזולוציה יישובית שנותנים לנו את תמונת המצב של ילדים עולים בישראל.
בתוך המחקר שאנחנו עושים עם ברוקדייל , גם כאן יש לנו כמה שיותר מגמה לכלול נתונים גם לגבי בני נוער שנולדו בישראל. זאת אומרת, ילדי עולים. אנחנו בהחלט רואים שהילדים גדלים. אלה שהגיעו בגל העלייה הגדול מן הסתם כבר לא ילדים ואנחנו כן מזהים תופעות וצרכים, וכרגע זה חלק מתוך העבודה המאוד מאומצת בתוך המדגם שאנחנו עושים כרגע עם ברוקדייל והיא נסבה סביב ההגעה לבני נוער, לאלה שנולדו בארץ, כדי שאפשר יהיה גם לראיין אותם.
אני אסיים את דבריי ואתייחס לדוח נוסף שכרגע נמצא בשלבי סיום. הצפי של הסיום שלו הוא מתקדם ביותר ומדובר בספטמבר השנה. אנחנו עושים את זה גם עם המועצה לשלום הילד וזה דוח מחקר איכותני שממוקד בחמישה ישובים בהם אנחנו עושים ראיון איכותני, כאשר כל אחד מחמשת הישובים מדגים איזשהו דגם אחר של קליטת עולים. הכוונה היא לראות איך הישוב מתמודד לאורך השנים עם קליטת הילדים ובני הנוער העולים, ולא רק ברמה הסטטיסטית אלא ברמה של שיקוף מענים, שירותים, צרכים וכולי. גם כאן אנחנו נערוך קשת של ראיונות שכוללת גם את בני הנוער העולים ואת ההורים שלהם.
כל הדברים נמצאים בתהליכי עבודה מתקדמים. יש לנו לוחות זמנים שהם בהחלט ברורים לגבי תוצרי ביניים. לפחות מבחינתי, מה שאני יכולה לומר, המצוקה הכי גדולה שלנו היא הנושא של התקציב. יש לנו קיצוצים שהם קיצוצי פלט גם במשרד והם משפיעים באופן ישיר גם על תוכניות שאני מקדמת אותן. אני מוצאת את עצמי שכל פעם אני לא יודעת באיזה תוכנית צריך לקצץ, על מה אנחנו נוותר, על מה אנחנו לא נוותר.
זאב אלקין:
לנושאים האלה שבטיפולך ניתנה תוספת תקציבית?
שרה כהן:
היחידה שלי קיבלה מיליון שקלים אבל זה לא מספיק. זה אחרי קיצוצים שנעשו, של כשליש מהתקציב שהיה לפני ארבע שנים. זאת אומרת, זה איזשהו החזר של תקציב שבזמנו כבר קוצץ ממני.
זאב אלקין:
התקציב השנה הוא במיליון שקלים יותר מאשר בשנה שעברה.
שרה כהן:
גבוה ממה שהיה בשנה שעברה, כן, אבל עדיין התקציב הוא תקציב חסר יחסית למה שניתן בראשית הדרך.
המשמעות כאן היא שאנחנו עם האצבע על הדופק לגבי אותן תוכניות שמבחינתנו מניבות את תוצרי ההצלחה הכי משמעותיים. לא מן הנמנע שבחלק מהמקומות אנחנו גם נפסיק תוכניות שאנחנו חושבים שאולי יש להן מקורות אחרים או שהן כרגע תיכנסנה לדוגמה דרך התקצובים של ועדת שמידט בישובים חדשים. אני אומרת שהתוכניות החדשות שאנחנו נציג יחד עם משרד הרווחה ויחד עם המשרד לביטחון פנים בנויות על צורך בהשלמות תקציביות ובתוספות תקציביות נוספות שכרגע, מתוך מה שאנחנו יודעים, לא קיימות בתוך המערכת.
זאב אלקין:
זאת אומרת, מיליארד השקלים שכתוב במסקנות הוועדה, שהיו צריכים להיות מוקדשים לתוכנית חומש לעבודה עם נוער עולה, אין דבר כזה.
שרה כהן:
נוער עולה יוצאי אתיופיה.
זאב אלקין:
זה הוצג בוועדה כאילו זה לכלל הנוער העולה.
שרה כהן:
אני לא זוכרת שכך היה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אנחנו נבדוק.
שרה כהן:
הסכום של מיליארד שקלים הוא עבור תוכנית החומש של עולי אתיופיה.
זאב אלקין:
עולי אתיופיה, רק נוער?
שרה כהן:
לא. תוכנית החומש הכוללנית של עולי אתיופיה.
זאב אלקין:
הופיע כאן מנכ"ל משרד הקליטה ודיבר על התוכנית הבין-משרדית לעבודה עם נוער עולה בהיקפים גדולים שהממשלה צריכה לאשר. עכשיו את אומרת שמיליארד השקלים מיועדים למשהו אחר לגמרי.
שרה כהן:
כך אני חושבת.
היו"ר מיכאל נודלמן:
בנושא הזה צריך להיפגש עם מנכ"ל משרד הקליטה ולשאול אותו.
אברהם נגוסה:
הייתה בעיה בבית התקווה. ראש הממשלה אמר את זה כדי לעשות יחסי ציבור ולהראות כאילו הם נותנים, אבל זאת לא המציאות.
שרה כהן:
למיטב זיכרוני לא הייתה כאן התייחסות לתקצוב של מיליארד שקלים למה שאני כרגע מציגה אלא הייתה התייחסות לתוכנית החומש של עולי אתיופיה.
זאב אלקין:
אם כן, מה זאת התוכנית הבין-משרדית החדשה?
שרה כהן:
זאת לא תוכנית שהיה לה תקצוב. הצגנו תפיסת עבודה שבנויה על תקציבים שהם תקציבים קיימים. הצגנו את התפיסה.
זאב אלקין:
אני לא שואל על משרד הקליטה כי אתכם אין לי בעיות כי בגדול אתם בסדר, אבל מה שמפריע לי זה שהופיע כאן מנכ"ל משרד הקליטה ודיבר על תכנית בין-משרדית חדשה, ובמקביל אני יודע – ויושב כאן אודי שבטח ידבר עכשיו – שמשרד הקליטה קיצץ בצורה ניכרת את התקציבים שלו לנושא הזה בשנה הזאת. מצד אחד אנחנו שומעים על תוכנית גדולה בין-משרדית שצריכה להגביר ולהוסיף וכולי, אבל במקביל אחד מהתקציבים הכי חשובים שהיו לנושא, מקוצץ בצורה משמעותית. חלק הוחזר, אבל לפי מיטב ידיעתי חלקים גדולים של התקציב לא חזרו כך שבסוף יש פחות פעילות. התוכנית הבין-משרדית היא גדולה, אבל פעילות יש פחות והתוצאות יהיו בהתאם.
שרה כהן:
אני חושבת שאנחנו צריכים להפריד כאן בין שני דברים, בין העובדה שמה שאנחנו מציגים כרגע זאת תפיסת עבודה מובנית שכרגע בנויה על תהליך סגור שמושתת גם על ידע אמפירי וגם על תהליכי עבודה סדורים עם משרדים נוספים.
זאב אלקין:
וכסף.
שרה כהן:
והנושא של הכסף. כאשר אנחנו הצגנו את התוכנית לפני כחצי שנה, למיטב זיכרוני וידיעתי לא הוצג שם איזשהו תקציב חדש למעט אותו מיליון שקלים שהוחזרו לתקציב שהוא התקציב של השירות שאני מנהלת אותו.
זאב אלקין:
נאמר שיש עוד שלושה מיליון שקלים לארגונים שעוסקים בתחום קליטת עולים.
שרה כהן:
אני אשמח אם זה יועבר לעמיתי מהמשרד שמתייחס לנושא של הנוער באופן כללי. ציינתי שאני מתייחסת בתפיסת העבודה שאני מדברת עליה בעיקר לנוער שנמצא במצבי סיכון וסכנה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
ביקשנו לקבל את פרוטוקול הישיבה בו דווח על מיליארד השקלים.
אני שומע ששותפים לתוכנית הזאת משרד החינוך והמשרד לביטחון פנים ואני מבקש לקבל את ההתייחסות שלכם.
אפרת וולך:
מה ששרה אמרה, מייצג גם אותנו.
עמיהוד בהט:
אנחנו מבצעים את תוכנית העבודה השנתית שלנו בתוך מערכת החינוך ומדובר בתוכנית מגוונת ורחבה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אבל זאת תוכנית בין-משרדית. אין קשר?
עמיהוד בהט:
אני אתייחס. קודם כל אני אומר שאנחנו משתדלים לבצע במלואה את תוכנית העבודה השנתית שהוצגה גם כאן וגם בפורומים נוספים והיא מוכרת והיא מאוד מאוד רחבה ומאוד מגוונת. אני גם חושב שאנחנו מצליחים לבצע את רובה הגדול.
בעניין הבין-משרדי בו מדובר כאן, אנחנו שותפים בחלק מסוים של הדברים. קודם כל, כפי שאמרה שרה כהן, אנחנו שותפים לסקר הבין-משרדי שנעשה על ידי מכון ברוקדייל. אנחנו שותפים לתוכניות של עיר ללא אלימות על ידי הנציגים של אגף שפ"י ולפעולות של נוער בסיכון שנקראות בראש החץ שקידום נוער מטפל בהן.
הנושא הנוסף שאנחנו עושים במשותף הוא תוכנית שנקראת תוכנית חברים, תוכנית פיתוח זהות ושייכות בקרב נוער עולה. כמו שגם אמרנו, אנחנו עוסקים עכשיו בפיילוט שלו ובשנה הבאה ב-1 בספטמבר הוא עומד להתרחב לבערך 100 כיתות בחטיבות הביניים. כרגע הוא נעשה בשתי ערים, ברמלה ובבאר-שבע. זה בקטע המשותף שלנו. בקטע הרגיל יש לנו עוד דברים שאני יכול לפרוס אותם.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני מתייחס רק לקטע המשותף.
זאב אלקין:
השנה יש יותר כסף או פחות כסף?
עמיהוד בהט:
בוודאי שיש פחות.
זאב אלקין:
בכמה נכון להיום?
עמיהוד בהט:
נכון להיום יש הבטחה והתייחסות ל-7 מיליון שקלים שחוזרים אבל בפועל זה לא בתקנה.
זאב אלקין:
כמה חסר לעומת שנה שעברה?
עמיהוד בהט:
בסביבות 8-9 מיליון שקלים.
זאב אלקין:
שזה אומר שזה משהו כמו רבע מכלל התקציב.
עמיהוד בהט:
משהו כזה. 20-25 אחוזים.
זאב אלקין:
זאת אומרת, נכון להיום, גם אחרי ההבטחות שעוד לא מומשו, חסר בין 20 ל-25 אחוזים במשרד החינוך לעומת שנה שעברה.
עמיהוד בהט:
בתקציב השוטף. בתקציב הפעולות.
זאב אלקין:
כן. אני מקווה שיש קשר בין תקציב הפעולות לבין התוצאה בסוף.
עמיהוד בהט:
התכוונתי לומר את זה בדייקנות כי בעניין של השעות אין קיצוץ.
דפני מושיוב:
אנחנו בהחלט שותפים. אני חושבת ששרה כהן הציגה את התמונה הרחבה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
שרה הציגה טוב מאוד את הדברים, כך שאפילו אני הבנתי אותם.
דפני מושיוב:
כפי ששרה ציינה, אמורה להתקיים פגישה בין שני השרים להצגת התוכנית בנושא של נוער בקצה הרצף. אני מניחה שזה יהיה בחודשים הקרובים ושני השרים ייפגשו ומן הסתם גם יתייחסו לנושא התקציבי. אני מוכרחה לומר שבפגישה שהייתה דווקא עם נציגי הפרוייקט הלאומי בנושא של החלק של הטיפול בהתמכרויות, בהחלט השר אמר שיפנה לשירות ויימצא התקציב כדי להחיל את הדברים.
אני חושבת שאחד החידושים שאולי אין להם תקציב וכאן אודי מוזמן בכובע אחר שלו - כיושב-ראש ועדת שפה, תרבות וזהות במסד קליטה – למפגש עם אגף תקון כי הרבה פעמים אנחנו מתייחסים למרכיבים הטיפוליים בקרב נוער בקצה הרצף, אבל למדנו להכיר גם את הצורך בנושא של זהות, חיזוק הזהות וחיזוק לימוד השפה שהם כלים מאוד מאוד משמעותיים ולא היו מספיק מפותחים במערכות שלנו. אני מקווה שחלק משיתופי הפעולה ופיתוח הכלים האלה ייעשה במערכות שלנו בעתיד בשיתוף עם ועדת שפה ומשרד הקליטה.
זאב אלקין:
אני חושב שזה מאוד חשוב שאנחנו קיימנו את ישיבת העדכון הזאת ואני מברך אותך אדוני היושב-ראש על קיום המעקב הזה. נראה לי, לאור הדברים ששמענו, שראוי אולי לחזור בגדול לנושא כי כאשר ישבנו כאן עם מנכ"ל משרד הקליטה, ישבנו על רקע שחשוב מאוד לתגבר את הפעילות בתחום ואכן בתוך הממדים של משרד הקליטה אנחנו רואים שזה קורה ואנחנו רואים שמשרד הקליטה גם מצליח לסחוב משרדים נוספים לתוך הנושא. לא יכול להיות שהממשלה מצד אחד מדברת על תוכנית בין-משרדית חדשה לטיפול בתחום אבל מצד שני אחד משני המשרדים הגדולים ביותר שמשקיעים בתחום של נוער עולה בינתיים נמצא לא בתוספת תקציב אלא בקיצוץ תקציבי בסדרי גודל של 20-25 אחוזים מול שנה שעברה, כאשר היה ברור שהתקציב בשנה שעברה הוא לא מספיק לכל מה שצריך לעשות. זאת סיטואציה שבעיניי היא אבסורד ולכן אני מבקש ממך, אם אפשר, בסיכום הישיבה הזאת לנסות לכנס בחדר הזה שוב את שני המנכ"לים. עשינו זאת מספר פעמים בנושאים אחרים וצריך לנסות לכנס ביחד את מנכ"ל משרד הקליטה שהוא המתכלל את התוכנית הבין-משרדית יחד עם מנכ"לית משרד החינוך – מהשרה אין לי הרבה תקוות, אבל לפחות אולי עם המנכ"לית אפשר לדבר ולשאול מה קורה עם התקציב. אנחנו כבר באמצע שנת הלימודים ואם לא תהיה הבטחה ברורה לכך שהכסף יחזור, התוכניות יבוטלו. אודי כבר עכשיו מעביר הודעות על כך שחלק מהדברים שאין להם תקציב יבוטלו מה-1 בספטמבר וזה פחות או יותר הרגע האחרון להציל את המצב.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני חייב לסיים את הישיבה כי המליאה מתחילה ואסור לנו להמשיך בישיבת הוועדה.
אברהם נגוסה:
רק רציתי להוסיף בנושא הזה ולומר שאני חושב שהיכן שעושים, אפשר לראות תוצאות ויש שינוי. הבעיה היא שלא מספיקים להגיע אל כולם.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אתה רואה שינוי?
אברהם נגוסה:
אנחנו יודעים שבשטח עושים מאמצים, אבל אנחנו לא הצלחנו לעצור את המצוקה ואת הסיכון בו נמצא היום הנוער. לכן אני אומר שהיכן שעושים מאמץ, אפשר לראות את התוצאות החיוביות. בגלל שלא מספיקים להגיע אל כולם, אנחנו לא הצלחנו לעצור את ההשתוללות של בני הנוער. כמובן שהסיבה שלא מצליחים להגיע היא התקציב. כמו כן, צריך לחשוב גם על הגישה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
רציתי לשמוע את נציגת מכון ברוקדייל, אבל אני מתנצל שלא נוכל לעשות זאת היום מאחר שאני לא יכול להמשיך את הישיבה.
אני מקבל את הצעתו של חבר הכנסת אלקין ואכן נקיים עוד ישיבה בנושא הזה עם שני המנכ"לים. הדיון לא הסתיים ונצטרך להמשיך בו מאחר שיש עוד נושאים עליהם רצינו לשמוע.
מה שהציגה כאן שרה כהן, אני חושב שהתוכניות אכן טובות מאוד אבל חבל שאין מספיק תקציבים. מיליון שקלים שקיבלה המחלקה שלך לא מספיקים אלא צריך לתת לכך תקציב גדול יותר. התוכניות הן מאוד חשובות כי אנחנו מדברים בנוער, בעתיד המדינה. אנחנו יודעים על הפשע בקרב הנוער. חבר שלי שהוא חבר מועצת העיר אשקלון סיפר לי שבני הנוער יושבים ברחוב ונלחמים אחד בשני, דבר שלא יכול לקרות במדינה. לכן אני חושב שהתוכנית עיר בלי אלימות וכל התוכניות שאתם עושים הן מאוד מאוד חשובות ואולי יותר חשובות מטכנולוגיות. אם הנוער שלנו גדל בתנאי מלחמה אחד מול השני, לא תהיה טכנולוגיה ולא תהיה כאן מדינה. לכן אנחנו צריכים להיפגש עם שני המנכ"לים. אני חושב שהתוכניות האלה צריכות לקבל תקציבים ראויים ועל כך אנחנו עומדים ונעמוד.
תודה לכם.
הישיבה ננעלה בשעה 10:45