פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 458
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, ח' סיון התשס"ח, (11 ביוני 2008) שעה 09:00
ס ד ר ה י ו ם:
הצעת חוק שכר מינימום לחיילים בשירות סדיר, התשס"ח-2007 של חה"כ עמיר פרץ (פ/3178)
נכחו:
חברי הוועדה:
יצחק גלנטי – היו"ר
משה כחלון
שלמה מולה
יורם מרציאנו
עמיר פרץ
מוזמנים:
רס"ן צ'יקו קרוליצקי – אמ"ש – רמ"ד תכנון מקורות ולחימה משרד הבטחון
סנ"צ יעל עמר – ר' מדור אוכלוסיות מיוחדות המשרד לבטחון פנים
רפק משה שוקרי – ק. מדור ארגון המשרד לבטחון פנים
יעקב ברקאי – רפרנט בטחון באג"ת משרד האוצר
מאיר אסרף – נציג לשכת יו"ר ההסתדרות הסתדרות העובדים הלאומית בישראל
זוהר הלוי – רמ"ד פניות הציבור וזכויות אדם דובר צה"ל
רוני קציר – יועץ משפטי הפרקליטות הצבאית צה"ל
ערן יוסף – יועץ משפטי משרד הבטחון
עו"ד אריאלה קלעי – לשכה משפטית משרד המשפטים
מנהלת הוועדה:
וילמה מאור
יועצת משפטית:
נועה בן שבת
רשמה וערכה:
מעיין מכלוף - חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק שכר מינימום לחיילים בשירות סדיר, התשס"ח-2007
של חה"כ עמיר פרץ (פ/3178)
היו"ר יצחק גלנטי:
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה בדיון שבו אני פותח בנוגע להצעת חוק שכר מינימום לחיילים בשירות סדיר של חבר הכנסת ידידי עמיר פרץ. אודה לחבר הכנסת עמיר פרץ אם יואיל להציג את הצעת החוק שלו. בבקשה אדוני.
עמיר פרץ:
אדוני היושב ראש אני מאוד מודה לך על כך שהואלת לתת עדיפות להצעת החוק ולהעמיד אותה על סדר יומה של הוועדה. אני יודע עד כמה ועדת העבודה והרווחה עמוסה בהצעות חוק שעומדות לפתחה בכל התחומים, בכל זאת זאת הוועדה אני חושב הכי משמעותית בכנסת, חרף העובדה שמתדיינים כאן בנושאים שלא תמיד מרתקים את דעת הקהל, אבל זאת ועדת עבודה, רווחה ובריאות, וזה באמת מירב הנושאים.
אני שמח שהכנסת החליטה להעביר את הדיון בנושא זה לוועדה הזו, מכיוון שבהחלט יכלו גם לפסוק שההצעה הזו תעבור לוועדת חוץ ובטחון, אבל אני חושב שהכנסת נהגה נכון כשהעבירה את הדיון בהצעה הזו לרשות ועדת העבודה והרווחה. דרך אגב כל הדיונים סביב הטבות לחיילים בעבר התקיימו בוועדת העבודה והרווחה. אני כיושב ראש ועדת העבודה והרווחה, זה היה מזמן מזמן מזמן, לפני למעלה מעשר שנים חוקקנו את החוק לפיצוי לחיילים שבו קבענו את הקרן לחיילים ואת המענק לחיילים, וגם כן הדיונים כולם התרחשו במסגרת ועדה זו.
לגופו של עניין מדובר בחוק שלכאורה יכול בהחלט לעורר שאלות רבות. ואני רוצה להתייחס למספר סוגיות מרכזיות שהן בעצם מלוות את החוק. סוגייה ראשונה זה כל השאלה שמעמידים האם העובדה שחיילים יקבלו תמורה לשירותם בצה"ל הופכת את צה"ל לחיל שהוא לא חיל מתנדב, שהוא חיל של שכירים, וכל מיני ביטויים מסוג זה ואחר ששמעתי. אני חושב שצריך לדחות זאת על הסף מכיוון שבראש ובראשונה כולנו יודעים מה המוטיבציה שמניעה את צעירי ישראל להתגייס, ולשמחתי חרף כל סימני השאלה וכל הויכוחים הציבוריים שמתרחשים מעת לעת, חרף העובדה שמפעם לפעם אנחנו שומעים על תופעות של משתמטים ותופעות מסוג זה ואחר עדיין לשמחתי רוב המתגייסים לצה"ל עושים זאת מתוך מוטיבציה אישית, פנימית, לשרת את מדינת ישראל, רואים בשירות כדבר ערכי בפני עצמו. אין לי ספק ששום חייל לא רק שאיננו שוקל מה התמורה שהוא הולך לקבל, אין לו מושג אם הוא יקבל מספר מאות של שקלים או כשהוא יהיה ביחידה מבצעית יקבל תוספת נוספת, זה ממש הדבר האחרון שעומד לנגד עיניו כשהוא מחליט שהוא רוצה להתגייס ומחליט לאן הוא מתגייס. לשמחתי הביקוש למסלולים הקרביים בשנים האחרונות רק הולך וגדל.
הדבר הנוסף הוא שאנחנו בהחלט מדברים על חוק שירות חובה. בסופו של דבר מדינת ישראל מטילה בחוק את הגיוס לצה"ל, וטוב שכך, אבל לשמחתי הדבר משתלב בהחלט בנכונות פנימית ותודעה מאוד גדולה של צעירי ישראל לרצון שלהם להתגייס לצה"ל.
הדבר השני אני חושב שתחושת אי ההגינות שמתקיימת כאשר ישנן בכל זאת אוכלוסיות שבדרך חוקית פטורות מלשרת בצה"ל, ובהחלט כאשר צעיר, שאת שלושת השנים הטובות ביותר שלו, המשמעותיות ביותר שלו, הוא משרת, הוא נותן למען המדינה, הוא מוצא את עצמו בהשוואה לצעיר אחר שלא שירת את המדינה, או שהצעיר השני הצליח לצבור לעצמו מספיק נכסים כלכליים וליצור לעצמו יתרון למול מי ששירת או שהוא הספיק לסיים תואר באוניברסיטה או לעשות דברים אחרים. ואני חושב שהתחושה הזו, התחושה של כאלה שעושים זאת באמת מתוך רצון ומתוך אמונה היא לא תחושה שאנחנו צריכים לנצל אותה.
יש כאלה שאומרים לי אז יופי, אז הצעירים שלנו מתגייסים, הנה, הם רוצים להתגייס. אז מה, בגלל זה אנחנו צריכים לסדר אותם, בגלל זה אנחנו צריכים שלא לתת להם איזה שהוא פיצוי מינימלי על השירות שלהם ולתת להם אפשרות לצבור איזה שהוא יתרון כלכלי שכשהם יבואו להשתחרר הם יגיעו לשחרורם כשיש להם בהחלט איזה שהוא נתח שאיתו הם יכולים להתחיל ולהוביל את החיים שלהם באזרחות.
היו"ר יצחק גלנטי:
אני מבין כאן מדבריך שבכוונתך מבחינת החוק זה לאפשר את התשלום הזה או נקרא לזה, אני לא רוצה לקרוא לזה שכר אבל את התגמול הזה רק לקראת שחרורם?
עמיר פרץ:
לא, הם יקבלו את התגמול באופן שוטף, כל חייל יכלכל את צעדיו. יש חיילים שהמצוקה המשפחתית שלהם כל כך קשה שכנראה יצטרכו לצרוך את התגמול שלהם בעת שירותם, אני סומך על החלטתו של כל חיל, החיילים הם כבר אנשים בוגרים על פי כל צה"ל, הם מצביעים לצה"ל, הם מובילים פלוגות, חיילים בני תשע עשרה מקבלים אחריות על חייהם של אחרים, אז אנחנו יכולים גם להפקיד בידיהם את ההחלטה כיצד להשתמש בכסף שהם יקבלו. אני אינני מתכוון לעשות שום מקבילה, לא לקרן לחיילים משוחררים ולא לתגמולים שמתבצעים בגין אותן הטבות שניתנות היום, כי ההטבות האלה ניתנות למי שיודע לממש אותן, וחלק גדול מהחיילים או שלא יודעים כיצד לממש את ההטבות האלה או שפשוט לא מגיעים למצב שיש להם דרך לממש אותן, כי מי שהולך ללמוד אז הוא יקבל את הסיוע שמגיע לו, מי שלא הולך ללמוד למעשה לא יקבל.
אני מדבר בהחלט על תשלום ישיר, כפי שהיום חיל בצה"ל מקבל נדמה לי בין ארבע מאות שלושים שקלים לחודש ומגיע לכדי שמונה מאות, יש כאלה שמקבלים קצת יותר, תלוי מה הוותק ומה היחידה שאתה משרת בה, זה פחות או יותר הטווח שבו חיילים היום מקבלים את התגמול. לכן גם הפער הוא לא איזה פער דרמטי. נכון שיש לזה השלכות תקציביות אבל על ההשלכות התקציביות נדבר מייד.
היו"ר יצחק גלנטי:
האם כוונתך היא החל מחודש השירות הראשון?
עמיר פרץ:
תראה, זה אופטימלי. אבל מכיוון שאני מודע למצוקה התקציבית אנחנו נצטרך להגיע לאיזה שהן הסכמות. ברור שאני מבחינתי הדבר האופטימלי שהחל מהחודש הראשון זה היה התגמול שמקבל חיל בחובה עבור שירותו. אבל אנחנו בתוך עמנו אנחנו חיים ואנחנו נצטרך ודאי להגיע לאיזה הבנות ופשרות. אני חושב שהשנה השלישית היא מחוייבת במציאות, אני חושב שצריך להכניס סעיף נוסף שחצי שנה אחרונה של חיילת תהיה המקבילה לשנה שירות, זה שלב ראשון. לאחר מכן נקיים דיונים, בעוד שנתיים, בעוד שלוש, אני מקווה שעדיין יושב ראש הוועדה יהיה אותו יושב ראש ועדה, אני מאחל לך שתהיה חבר כנסת ושתמשיך לכהן כיושב ראש הוועדה, אני חושב שאתה עושה עבודה טובה, ותאמין לי, אומר לך את זה מי שכיהן בראש הוועדה הזאת ויודע בדיוק איזו עבודה קשה מתרחשת כאן.
אני חושב שבהחלט יש מקום שנתפשר. אני מראש מודיע שאנחנו בהחלט נבוא לפשרה עם האוצר על כך שהתשלום יהיה על השנה האחרונה לשירותו של חיל, כי אם חיל משתחרר קודם מסיבות כאלה או אחרות אז הוא הפסיד את העניין.
השירות הלאומי מקבלים תמורה הרבה יותר גדולה מחיל שמשרת, דרך אגב. השירות הלאומי כשבוחנים את המבחן האמיתי של ההכנסה חלק גדול מהשירות הלאומי או השירות המיוחד, יש כללים. אפשר למצוא למשל חיל חרדי שגוייס, בגין העובדה שיש לו משפחה גדולה, שסכום ההשתכרות שלו מגיע לכמעט ארבעת אלפים, חמשת אלפים שקל לעתים. בגלל שהוא מקבל תמורה שהיא תמורה מדודה למספר הילדים ולמצב המשפחתי שלו. אז אלה קטגוריות אחרות. אני לא רוצה היום לפרוץ את הקטגוריות. אני לא רוצה לפרוץ את העניין של הכללים. במקום שבו צה"ל החליט שהשרות הלאומי הוא מקבילה לשרות הסדיר יחולו עליהם אותם כללים. אני לא מציע היום שנפרק את כל המסגרות ואת כל כללי המשחק. נשמור על מתווה שהוא פחות או יותר מתווה נכון. יש מסגרות שונות של השירות הלאומי, עכשיו יש דיון מאוד רחב על השירות האזרחי, דיון שמתקיים בצוותים שונים, גם בצוות חיצוני לכנסת, גם בוועדת חוץ ובטחון, ובהחלט בסופו של דבר צריך ליצור את הסינכרוניזציה ואת החפיפה בין כל החוקים כדי שלא תהיה סתירה בחקיקה. בסופו של דבר נצטרך להתאים את הסעיפים הקטנים לחקיקה הראשית כפי שאנחנו יודעים לעשות זאת וודאי אתם מתמחים בכך יותר מאתנו.
אבל לאורך כל השנים, אולי כבר למעלה מעשור, הדיון סביב פיצוי לחיילים בשירות חובה מתקיים, ומתקיים דרך אגב בהיבטים שונים. ואני חושב שוועדת חוץ ובטחון דנה בזאת לפני מספר שנים, היתה ועדה שהוקמה במסגרת ועדת חוץ ובטחון שנקראה ועדת רמון, רמון עמד בראשה, וההמלצות היו באותה רוח, למצוא דרך לתגמל את החיילים בחובה. האוצר הגדיל לעשות בזה שהוא הציע לצה"ל לקצר את שירות החובה משלוש שנים לשנתיים וחצי, תוך כדי שהוא מתחייב שכל צורך שצה"ל ימצא לנכון ושמחייב אותו להאריך שירות לחיל מסויים האוצר מתחייב לשלם עבורו.
זאת אומרת אם לא היתה פורצת מלחמה, דרך אגב המלחמה הביאה לכך ששני חוקים בוטלו, חוק המילואים הישן, שעמד למשוך מצה"ל את הזכות לגייס אנשי מילואים אלא לצורך פעילות מבצעית, ועמד לצמצם באופן מאוד מאוד דרמטי את זכותו של צה"ל לגייס אנשי מילואים. לשמחתי, בואו נאמר הנסיבות לא משמחות אבל התוצאה לפחות הביאה להתפכחות של צה"ל ושל המערכות בזה שחוקק חוק מילואים שונה לחלוטין, שגם מפצה את אנשי המילואים אבל גם נותן לצה"ל את מרחב התימרון לגייס מילואים על פי הצרכים המבצעיים שלו. בנוסף לכך נותן להם גם את הזכות לגייס אותם לשירות מה שנקרא בבטחון שוטף ביהודה ושומרון, כי החוק הקודם היה אוסר עליהם לגייס אותם כדי להחליף חיילים בחובה. ואנחנו יודעים מה קרה אצל חיילי החובה בגלל שלא היו אנשי מילואים שהחליפו אותם, אז צה"ל התקשה למצוא את הלוח זמנים כדי לאמן את חיילי החובה שלו. אבל זה פרק בפני עצמו.
חוק נוסף שעמד להיכנס לתוקף זה חוק קיצור שרות חובה. הוא עמד ממש לפני קריאה שנייה ושלישית, הוא עמד להיכנס לתוקף ולצמצם את שרות החובה משלוש שנים לשנתיים וחצי. אני הייתי בדיונים מול האוצר, האוצר הסכים לתת צ'ק פתוח. כל מה שתצטרכו כדי לשלם עבור החוסר שיהיה לכם, כל חייל שתצטרכו תגייסו אותו כאיש קבע. באופן הכי מובהק, הכי החלטי, בלי לגמגם בכלל. זה דבר ידוע. הוא בא מתוך גישה אחרת, גישה כלכלית, הוא אמר אני רוצה לפתוח את המשק, אני רוצה שיותר חיילים שאולי לא צריכים אותם, היתה לו גישה שאי אפשר לבטל את ההיגיון שבה, לגישה שלו היה את ההיגיון הכלכלי משלה שאמר יכול להיות שיש חייל מסויים שצריכים אותו, מצידי שיגייסו אותו בקבע וישאירו אותו שלוש וחצי שנים. אבל מישהו שלא צריכים אני מעדיף שילך למשק להיות יותר יצרני במשק. יש בזה את ההיגיון שלו אבל זה שולל לחלוטין את כל הטיעונים הכספיים. כל האימה הגדולה שהאוצר נתקף בגין העלות הכספית, אז נא לצמצם את מידת הדרמטיות של העניין כי בקונספציה אחרת האוצר אמר אני מוכן לשלם.
בהחלט לגיטימי להתווכח על הקונספציה, אין שום בעיה. אני חושב שהגענו לרגע שבו בהחלט מדינת ישראל צריכה לעשות מהפך בחשיבה שלה ולראות בחיילים הצעירים האלה ככאלה שהם ראויים לתיגמול. אני יודע שיהיה ויכוח על המקורות וכל אחד חושש שבסוף יפילו את זה עליו, ואז רק מתוך התחושה שיפילו עליי עדיף שאני אתנגד, למה לי בכלל להגיע לסיטואציה הזו. אני חושב שאם נשב בצורה חכמה ונחפש את המקורות התקציביים הראויים, בדרך מודרגת, דרך אגב אני לא חושב שזה חוק שחייב להיות מיושם בזבנג וגמרנו. זה יכול להיות תהליך, זה רפורמה חשובה, זה יכול להתחיל בשלב מסויים ולהתפתח לאט לאט. אני לא בעד שמישהו ייקח את העניין התקציבי ויהפוך אותו לדבר המרכזי ביותר, כי אני אומר מראש, אני פתוח לפשרות, פשרות מרחיקות לכת, כי בעיני רוחי גם אם תהליך ההשלמה שיסתיים בעוד חמש שנים יתחיל בשלב מסויים בשישה חודשים, יעבור בעוד שנתיים לשנה האחרונה ולאט לאט נתקדם עם זה, בסדר גמור. אני לא מתכוון לראות בזה את הדבר העיקרי. מבחינתי לראות את התהליך זה הדבר העיקרי ועל זה לפי דעתי אנחנו צריכים להתעקש.
דבר נוסף, אני פניתי גם לסיעות החרדיות וגם לסיעות הערביות ואמרתי להם מידת הכעס והטינה שלעתים נוצרת כנגד אוכלוסיות שבגין מסגרות שהחוק קבע אותן, החוק קבע שתורתו אומנותו זה סעיף ראוי. בסדר, יש מי מאתנו שחולקים על כך, יש מי שלא חולקים על כך, זה ויכוח בפני עצמו, אבל זה מה שהחוק קבע. אבל גם אחרי שהוא קבע עדיין המשפחות שילדיהן משרתים רואים באותן קבוצות, אוכלוסיות של תורתו אומנותו או קבוצות של ערביי ישראל שפטורים ככאלה שלא מקיימים את חובתם כלפי מדינת ישראל כאזרחים. ופה עצם העובדה שאנחנו מפצים את אלה שמשרתים אנחנו גם נקטין את מידת המשטמה והאיבה שנוצרת בגין המתח הרב הזה, שמה שנקרא אבא למשפחה או אמא למשפחה אומרת למה הילדים שלי צריכים להיות אלה שמשלמים את מלוא המחיר כשאחרים לא נותנים דבר וחצי דבר. ולפי דעתי זה מאוד חשוב, כי אנחנו צריכים לעשות כל מאמץ שסביב שאלת גיוס ושרות לצה"ל מידת הקונצנזוס תהיה רחבה ככל האפשר.
לכן אני חושב שהגיעה העת להתחיל את התהליך. אני יודע שזה תהליך מורכב, אנחנו
בסך הכל בקריאה טרומית, עוד צפוייה לנו עבודה קשה, ארוכה ומסובכת, יש לנו עוד קריאה ראשונה בכנסת ונצטרך לחזור שוב לוועדה ולהכין שוב את החוק לקריאה שנייה ושלישית, וסך הכל אני חושב שבשלה השעה לעשות את המהלך. תודה רבה אדוני היושב ראש.
היו"ר יצחק גלנטי:
תודה רבה לחבר הכנסת יוזם הצעת החוק עמיר פרץ. אבקש את חבר הכנסת משה כחלון,
בבקשה אדוני.
משה כחלון:
תודה אדוני היושב ראש. בוקר טוב. אני תומך בהצעת החוק הזאת, אני חושב שהיא
הצעת חוק ראוייה. אני דווקא הייתי מתחבר יותר לחלק האחרון של שר הבטחון לשעבר, שבקיא בנטל שמושט על החיילים הצעירים האלה, ומתחבר יותר לחלק של השיוויון. אני חושב שגם ציבורית זה יתקבל מצויין, בכל זאת אנחנו יודעים שעל קבוצה באוכלוסיה שמשרתת, נכנסת לצבא בגיל שמונה עשרה, כשאוכלוסיות אחרות בזמן הזה או רוכשות השכלה באוניברסיטה או רוכשות השכלה בכולל. גם בכולל היום משתכרים איזה שלוש מאות, ארבע מאות דולר. ופותחים פער, אין מה לעשות. כל מי שיש לו שנתיים או שלוש שנים פור הוא פותח פער.
ואותם חיילים, שחלקם ביחידות שדה שמחרפים את נפשם, חלקם ביחידות עורפיות
שמבצעים את המלאכה שלהם, הצבא צריך אותם לכן הוא גם מחזיק אותם, משתכרים ברמות שכר של שלוש מאות, שלוש מאות חמישים שקלים לחודש, שזה לכל הדעות אפס. גם אנחנו ניקח אפילו ארבע מאות דולר בחודש, נכפיל בשלוש שנים, תראו איזה פער יש כבר. בין אחד שמשרת לאחד שלא משרת.
לכן אני חושב שהצעת החוק הזאת היא הצעת חוק שעושה צדק. וגם השכר מינימום זה
לא מספרים בשמים, זה משכורות שהם יכלו לקבל אותם גם כמלצרים או בכל עבודה הכי פשוטה שיש. מצד שני אנחנו גם מבינים שלוחם בגולני המשפחה או כל אדם אחר, על מנת שהבן שלהם לא יסתכן ישלמו שלושת אלפים דולר בחודש, רק תשאיר אותו בבית. אנחנו לא הופכים פה את צה"ל לצבא שכירים. הצעת החוק, כפי שאני רואה אותה, מנסה לעשות צדק עם אוכלוסיה שבאמת נותנת הרבה מאוד זמן, בשנים הכי יפות שלהם, ולפחות שיצאו החוצה מהשירות, שיסיימו את השירות שלהם, עם משהו ביד. שהמדינה בכל זאת הסתכלה עליו, לא יותר מזה. פה לא הופכים את החיילים האלה לעשירים ולא את החיילות לעשירות, אבל כשהם יצאו החוצה לפחות יוכלו גם להשתלב באוניברסיטה, לטייל ולחזור, ולא צריכים להתחיל בפער של שלוש שנים ממישהו אחר.
אני חושב באמת בצורה הכי ברורה, אתה העלית את זה חבר הכנסת פרץ, ולא חשבתי על
זה, זה כל כך נכון שזה יצמצם, לא רוצה להגיד שנאה אבל באמת תחושת הלא נוחות הזאת, ואני
שומע אותה יום יום, למה הם הילדים שלהם נהרגים באוהלה של תורה והילדים שלנו נהרגים בשדה הקרב.
היו"ר יצחק גלנטי:
סליחה רק חבר הכנסת כחלון, שאלה לי אליך, מהניסיון שלך, אני יכול להגיד גם מהניסיון שלי שאני רואה מה קורה אצל החיילים, אבל האם אתה באמת סבור שאם התשלום הזה יינתן חודשי אכן כל חיל יחליט בעצמו מה לעשות עם הכסף הזה, או שאתה חושב שהוא לא יצליח לצבור אותו לצורך, איך לומר, הליכה ללימודים והשתלמות לקראת יציאתו לאזרחות? אני בכוונה מעמיד את השאלה כיוון שאם זאת היא באמת המטרה אז צריך לחשוב איך זה יינתן מצד אחד. קח בחשבון גם שיכול בהחלט להיווצר מצב שמתוך המשפחה עצמה יהיו לחצים איך להשתמש.
עמיר פרץ:
אדוני היושב ראש, אנחנו נגד עישון, ואני לא מעשן. והתקשר אליי אבא, אחרי הצעת החוק שהיתה במליאה, אומר לי תשמע, רק הסיגריות לבן שלי עולות לי קרוב לשש מאות, שבע מאות שקל. ככה אומר. אומר מה אתה חושב, שהבן שלי עולה לי פחות משלושת אלפים שקל בחודש? אין דבר כזה. אני לא משלם פחות משלושת אלפים שקל בחודש לבן שלי שמשרת. לכן הדיון הזה, אני מציע, לטובתנו, יש קרן חיילים משוחררים. מי שהולך ללמוד, הולך ללמוד.
היו"ר יצחק גלנטי:
אני זרמתי עם קו החשיבה של חבר הכנסת כחלון.
משה כחלון:
אני רק רוצה לומר משהו בתשובה לשאלה שלך, אני אף פעם לא אהבתי להיות פטרון. אני חושב שאם חייל יש לו שיקול דעת, נותנים לו להוביל טנק או לירות או לבצע פעולות אז הוא יידע גם מה לעשות עם השלושת אלפים שקל שלו. אם הוא רוצה שיחסוך אותם, אם הוא רוצה לתת אותם למשפחה, אני לא רוצה לנהל לו את החיים, אני גם לא חושב שנכון לנהל לו את החיים. יש לנו חבר'ה בני עשרים שמטיסים אף 16, הם מספיק אחראים.
היו"ר יצחק גלנטי:
חבר הכנסת כחלון, אין לי ספק לגבי היכולת שלהם, אבל בוא לא נשכח שיש בתוך המשפחה לחצים לא קטנים.
משה כחלון:
שיעזור למשפחה, מה, זה לא דבר מבורך?
היו"ר יצחק גלנטי:
אני רק מעלה את השאלה לאור הכיוון שאתה התווית.
עמיר פרץ:
הלוואי שהמשפחה תרגיש שהבן שלה משרת וגם עוזר למשפחה. הלוואי. מה שהוא היה עושה אם הוא לא היה משרת. דרך אגב אני קיבלתי פנייה השבוע מחיל אתיופי שביקש ממני לעזור לו לדחות את השרות. מה הסיבה לדחות את השרות, הוא אומר הבית שלי במצב כל כך קשה, אני מבקש תנו לי עוד שנה לעזור למשפחה שלי ואחר כך אני מתחייב להתגייס, אני רוצה להתגייס ליחידה קרבית. אני לא מכיר אותו, ילד שלומד בהדסים בכלל. ממש פנייה מרגשת. הוא אומר אני רוצה לעזור למשפחה שלי. תנו לי זמן לעזור למשפחה שלי ואחר כך אני אתגייס בראש שקט.
משה כחלון:
דרך אגב, זה בדיוק הזמן שהוא יכול, כי הוא מסיים את הפנימייה בגיל שמונה עשרה והוא מתגייס. ככה הוא יכול לעבוד שנה.
עמיר פרץ:
הלוואי והמצב יהיה שיוכל ילד להחליט, אחד יחסוך, אחד יעזור למשפחה. המצב שבו הילדים האלה לא תהיה אבחנה מי בן לעשיר, מי בן לעני. כל אחד יש לו את המקורות שלו שיכול גם לסייע ולעשות ככל העולה על רוחו. אנחנו כמדינה נרגיש נהדר.
משה כחלון:
אני חושב אדוני היושב ראש, אם הוועדה תוציא מתחת ידיה חוק, אני לא יודע איך זה יהיה, כמה שנים, הימשכות של החוק, שיהיה פה מסר ברור שצריך לטפל בנושא הזה, אני חושב שבאמת הוועדה תעשה דבר מאוד מאוד גדול. אני לא נכנס לפרטים כרגע איך לעשות, אולי משהו שחבר הכנסת פרץ לא אוהב, אולי מבחן הכנסה, שאני קצת אוהב יותר. אבל לא חשוב, בסדר, לא אמרתי כלום. אני חושב שהמסר צריך לצאת מהוועדה הזאת שהאוכלוסייה הזאת צריכה לקבל את השכר מינימום הזה, וזה לא מספרים גדולים, זה מספרים הגונים, שאני חושב יעשו צדק עם אוכלוסיות חשובות. וכמובן יצמצמו או ימזערו את המרירות שיש בקרב משפחות.
היו"ר יצחק גלנטי:
תודה רבה לחבר הכנסת משה כחלון. אבקש את נציג האוצר.
יעקב ברקאי:
מבחינת ההחלטה שהתקבלה בוועדת שרים אנחנו עמדת הממשלה היא להתנגד בכנסת לחוק. לפני שהחוק יובא לדיון במליאת הממשלה. ועד כמה שידוע לי לא התקיים דיון במליאת הממשלה על הצעת החוק הזאת, כך שהתייחסות עניינית היא על דעתי האישית בלבד, זאת אומרת על דעת אגף תקציבים. זאת אומרת העמדה שלי לא יכולה לייצג לא את העמדה של שר האוצר ולא את העמדה של מי ממשרדי הממשלה, בשל החלטת הממשלה.
אני רק יכול להגיד שחבר הכנסת פרץ תיאר פה את המצב שהיה לפני מלחמת לבנון השנייה בצורה נכונה, וגם לגבי ועדת ברוורמן וגם לגבי ועדת בן בסט. אני יכול להגיד שאני טיפה חולק על השינוי בחוק המילואים, הסיבות לדחיית בן בסט לאו דווקא נבעו מרצון של האוצר, האוצר דווקא חשב שליישם את בן בסט זה ראוי. הסיבות שהסכמנו לוועדת בן בסט הן מכיוון שאנחנו חושבים שהתרומה ריאלית של חיל חובה שאין בו צורך בשירות היא על אחת כמה וכמה יותר גבוהה מאשר אם הוא יישאר בשירות. והתרומה המשקית של חיל חובה כזה שיעבוד ולא ישרת תהיה הרבה יותר גבוהה מסך התקציב שיוצא בגין משכורת לחיל קבע שהצבא כן צריך אותו. זו היתה המוטיבציה של האוצר מאחורי המסקנות של ועדת בן בסט.
אבל כל הדברים האלה, לפחות בנקודת הזמן הזו הם לא רלוונטיים. מהרגע שהממשלה אימצה את דו"ח ועדת ברודט לבדיקת תקציב הבטחון אחרי מלחמת לבנון השנייה, שחלק מההמלצות הן לדחות את כל הנושא של הדיון בכלל בהמלצות בן בסט עד 2010 בגלל צרכי הצבא, הצבא הודיע, ואני לא יודע להתמודד עם הנתונים האלה ואין לי גם כל כוונה לעשות את זה, שהוא לא יודע להתמודד עם המלצות בן בסט עד 2010 בגלל ירידה כזאת או אחרת בגודל של מחזורי הגיוס. מהרגע שהממשלה אימצה את דו"ח ברודט אין דיון על המלצות ועדת בן בסט עד 2010. מכיוון שכך גם זה הופך כרגע לטעמנו ללא רלוונטי.
מעבר לזה כל הנושאים של העלויות, העלויות ידועות גם לחבר הכנסת פרץ, עלויות לא קטנות.
היו"ר יצחק גלנטי:
יש לך איזו הערכה לגבי העלות?
יעקב ברקאי:
כן, ודאי. יש לנו הערכה. הערכה ביישום מלא, אם כל חיילי החובה ישתכרו שכר מינימום, שזה אומר מהחלת החוק שלוש שנים קדימה, העלות מגיעה לאזור של חמישה וחצי מיליארד שקלים. אני לא רוצה לפרט את המכפלות כי זה לא המקום לפרט אותן. אבל העלות היא עלות נכבדה מאוד, אם וכאשר מישהו יחליט, הכנסת תחליט להמשיך ולדון בחוק אני מעריך כמו שחבר הכנסת פרץ אמר שאם החוק ימשיך לרוץ בכנסת אני מעריך שאלה לא יהיו המספרים, שמן הסתם יהיו פשרות כאלה ואחרות. אבל כמו שאמרתי בתחילת דבריי, וזה הדבר החשוב, אנחנו כנציגי הממשלה כרגע אני חושב מנועים מלדון בפרטים, יכול להיות שהיועצים המשפטיים יגידו אחרת, בגלל החלטת הממשלה כפי שהתקבלה בוועדת השרים לחקיקה.
היו"ר יצחק גלנטי:
תודה רבה. האם מישהו מהנציגות של צה"ל רוצה להתייחס? בבקשה אדוני
ערן יוסף:
ערן יוסף ממשרד הבטחון, מהלשכה המשפטית. אני משלים את מה שאמר פה נציג האוצר, העמדה של הממשלה היא להתנגד. הבסיס לעמדה של ההתנגדות הוא תקציבי, כמו שכולנו מבינים. יש הערות נוספות. בהנחה שבאיזו שהיא דרך נתגבר על המכשלה התקציבית ויועמד תקציב לרשות מערכת הבטחון למטרה הזו אז יש לנו הערות אחרות שמתייחסות באמת להאם התשלום יתבצע במהלך השרות או בתום השרות, בחלוקה כזו או אחרת. האם צריך לשמור על הדיפרנציאציה הקיימת בין לוחמים למי שלא לוחמים, ועוד הרבה מאוד דברים שאפשר לדון עליהם. אבל נכון להיום כמערכת הבטחון אנחנו לא יכולים לדון על זה בגלל עמדת הממשלה שמתנגדת על הבסיס התקציבי.
יעל עמר:
אני ראש מדור אוכלוסיות שמטפלת בנושא כל שוטרי החובה במשטרת ישראל. אני יכולה לדבר בשם משטרת ישראל, אנחנו לא מגישים כרגע את העמדה אם אנחנו מתנגדים או לא מתנגדים. כמובן שיש לזה השלכות תקציביות שברגע שאם יתקבל החוק אנחנו נצטרך לעשות את החישובים שלנו במשטרת ישראל אם אנחנו רוצים להמשיך עם שוטרי החובה או לא.
היו"ר יצחק גלנטי:
האם את מייצגת גם את מג"ב?
יעל עמר:
לא, רק את משטרת ישראל. במג"ב יש הרבה יותר כמובן, המכפלות שדובר עליהן של חיילי חובה שהם גם לוחמים כמובן לזה צריך לתת את הדעת, אבל כרגע רק משטרת ישראל.
היו"ר יצחק גלנטי:
יש מישהו כאן ממג"ב?
משה שוקרי:
אם אפשר רק להשלים את דברי חברתי, ראשית כל לגבי הנוסח העדכני שהועבר אלינו עכשיו אני רואה שלכאורה הוא לא חל על משטרת ישראל, אבל תקנו אותי אם אני טועה, כי השוטרי חובה של משטרת ישראל בעצם מגוייסים מתוקף צו שרות הבטחון, חוק שרות הבטחון. אני רואה שכאן נמחקה הפסקה הזו. אז לכאורה זה לא חל על משטרת ישראל. עכשיו גם לזה יש השלכות.
עמיר פרץ:
לא, לא יהיה מצב. אדם שגוייס בגין שרות חובה זה יצטרך לחול עליו. יש פה טעות קולמוס. הצו צו שרות חובה.
משה שוקרי:
אז אנחנו ערכנו פה הערכה תקציבית שכוללת גם את משרתי מג"ב, אנחנו מדברים על ששת אלפים תשע מאות חמישים ושבעה משרתי חובה, כולל מג"ב, שהעלות, אם אנחנו מכפילים את זה בדלתא מה שנקרא, ההפרש בין עלות שכר היום לעלות שכר לפי שכר מינימום אנחנו מדברים על שלוש מאות ותשעה מיליון ₪, רק במשטרת ישראל. זה עבור שנה. עלות שנתית שוטף.
עמיר פרץ:
זה תקציב שנתי על מכפלה של שלושה מחזורים. היה ואתה מחליט לתת רק למחזור השלישי אז יש לך תקציב שלישי על מכפלה של מחזור אחד.
מאיר אסרף:
למרות שחיילים בשרות סדיר אינם עובדים אנחנו בוחרים לתמוך באופן עקרוני בהצעת החוק. אנחנו חשים שראוי שמי שתורם ונותן את מיטב שנותיו למען המדינה, ולעתים גם את דמו יקבל שכר ראוי, ולא יווצר פער בין אלה שמשרתים לאלה שאינם. שכר המינימום יאזן ויפצה את הפגיעה שנגרמת מההתנדבות לשרות, כי היום אנחנו יודעים שבגלל, אני הקדמתי ואמרתי שהסתדרות העובדים הלאומית לא מייצגת חיילים.
יעקב ברקאי:
אבל אנחנו דיברנו על זה שזה גמול ולא שכר.
היו"ר יצחק גלנטי:
גם זה נתון לדיון.
מאיר אסרף:
אדוני ממשרד האוצר, אני לא הפרעתי לך למרות שזה בער בי, ויש לי נטייה טבעית להתפרץ לדברי האוצר, הפעם התאפקתי, ואני אשיב לך מייד. אם מדובר על גמול או שכר זה סמנטיקה, כי גם חברי כנסת אינם עובדים ולמרות זאת הם מקבלים שכר.
עמיר פרץ:
איזו השמצה, מה זה אינם עובדים. חברי הכנסת אינם שכירים אבל הם עובדים. אין יחסי עובד מעביד מכיוון שהוא אינו שכיר, אבל אנחנו עובדים מאוד קשה.
מאיר אסרף:
ההשלכות התקציביות גם הן ברורות, הרי ברור שזה יצטרך להגיע מאיפה שהוא. פשוט העניין הוא שהדיון הזה הוא דיון ערכי, האם ראוי לתגמל את אותם משרתים בסדיר על השרות שלהם. אנחנו חושבים שכן, משרד האוצר חושב שלא.
היו"ר יצחק גלנטי:
סליחה, זה פעם ראשונה שאני יוצא להגנה על האוצר. בשלב זה לא שמעתי התנגדות.
מאיר אסרף:
אז אני חוזר בי ממה שאמרתי. לגבי ההשלכות התקציביות אני אומר שלמרות שמציגים מספרים מאוד גדולים ומנופחים אפשר אחרי הערכה מדוייקת יותר והחלטת ממשלה לראות איך אפשר ליישם את החוק הזה.
היו"ר יצחק גלנטי:
תודה רבה אדוני. עוד מישהו רוצה להתבטא?
נועה בן שבת:
אני חושבת שכשאנחנו מדברים על חיילים השרות הוא שרות באמת לפי חוק, אנחנו מדברים על אינטרס שעומד בבסיס השרות, הוא לא אינטרס כלכלי, אין פה ביצוע עבודה, יש פה ביצוע של שרות מתוך חובה לאומית. לכן אני חושבת שחשוב להתנתק מהמונחים האלה של שכר, של שכר מינימום. אפשר לדבר על תגמול, זה דבר שמשרת אותנו למשל כשמדברים על משתקמים. אולי עדיף אפילו לדבר על איזה שהוא סכום מנותק. הרי שכר מינימום הוא בסך הכל איזה שהוא אחוז מהשכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי. זאת אומרת זה לא איזה מדד שחייבים לאמץ אותו.
עמיר פרץ:
תגמול שווה לארבעים אחוז מהשכר הממוצע במשק. נניח אם היום שכר מינימום הוא ארבעים ושבעה וחצי אחוז מהשכר הממוצע בכנסת, על מנת לא ליצור את הלינקג' לכאורה שיכול אחר כך ליצור איזה שאלות בדבר יחסי עובד מעביד וכאלה אפשר למצוא נוסחה שאומרת תגמול השווה ל-, נוסחה שתהיה נוסחה שאפשר להישען עליה.
הדבר הנוסף אני מציע לקבוע באופן חד משמעי שאכן חוקי העבודה לא יחולו על חוק זה כמשמעותו.
נועה בן שבת:
יתכן שזה אפילו מיותר. רק להציע שהמינוח לא יהיה מינוח של שכר, לא של שכר מינימום, שיהיה ברור שאנחנו לא מדברים פה על שכר, על יחסי עובד מעביד.
עמיר פרץ:
אני מציע נוסחה שאומרת תגמול השווה לארבעים אחוז מהשכר הממוצע במשק, כך שאין שום קשר לשכר מינימום, וגם זה לא יוצא מקבילה מבחינת התוצאה.
אני מציע אדוני היושב ראש, כדי שנקדם את העניין, אני לא רוצה להיכנס לויכוח עם האוצר, אני יודע שהסכומים מגיעים ביישום מלא לכשלושה מיליארד, אני מציע שאנחנו ישר נלך לקראת העניין ונבקש שההצעה הראשונה שלנו תהיה על כך שהתגמול ישולם למשרת בשרות חובה בשנה השלישית לשרותו, והתגמול לחיילת ישולם במחצית השנה האחרונה לשרותה.
לגבי התקציב עצמו, הנה אנחנו כבר ירדנו לשליש. אבל אם יבוא האוצר ויגיד אין לי יכולת לממש את זה ב-2009 אז יכול להיות שאנחנו נחליט שב-2009 התגמול יהיה רק מחצית ממה שהתגמול יהיה ב-2010. זאת אומרת אני עוד אומר לאוצר שאם בסופו של דבר נצטרך להיכנס לתוך סכום אנחנו נהיה מסוגלים להתמודד עם השאלה הזאת גם אם האוצר יקצה ב-2009 כחצי מיליארד וב-2010 יעבור למיליארד, ועם זה אנחנו נחיה לעוד עשר שנים לפחות, ורק בעוד עשר שנים ייבדק החוק מחדש. זו הצעתי כהצעת פשרה. אחר כך אפשר בהחלט לבוא ולראות איך עושים שידוד של מקורות.
נועה בן שבת:
אנחנו מדברים על המענק, אותו סכום שיינתן האם הוא יבוא בנוסף למענקים שניתנים לחיילים בעלי משפחות, הוא מחליף את דמי הכיס או את התשלומים המשולמים היום לחיילים?
עמיר פרץ:
ודאי. חיל מקבל ארבע מאות שקל, אז זה ישלים לו. כמו שציינו פה החישוב הוא חישוב של הדלתא, הוא לא חישוב של שכר נוסף מלא.
נועה בן שבת:
אבל הוא בא בנוסף למענקים שניתנים לחיילים בעלי משפחות?
עמיר פרץ:
זו שאלה, אני לא יודע להיכנס אליה כרגע, אני מציע שניכנס אליה בין השנייה והשלישית כי אם תביאי במקום, החיל עם משפחה היום מקבל יותר. היום יש למשל גיוס מה שנקרא של הנח"ל החרדי, שרוב החיילים שמשרתים שם הם בעלי משפחות, רובם מרוויחים למעלה משכר מינימום, חלקם מגיעים גם לפי דעתי לחמשת אלפים שקל, אולי להרבה יותר. בגין העניין של שאלת תחליף אבטחת הכנסה. בגדול יש בהחלט מגמה שלהגדיל את מספר המשרתים במסלולים מסוג זה, ואני חושב שזו מגמה שצריך לעודד אותה, לא צריך להפחית בה, גם לשמחתי האוצר גם תומך במגמה הזו, זה חשוב ביותר, וצריך לראות שבאמת המגמות לא מתנגשות אחת בשנייה. אבל זה אני חושב שזו סוגיה שאולי נצטרך לעשות ועדה מצומצמת, כי צודקים כל אלה שאומרים שלא רוצים לדבר יותר מידי על מספרים, כי מתוך הסכום של הפיצוי אתה יכול לעשות משוואה ולדעת כמה חיילי חובה יש בצה"ל וכו', וזה עדיין מוגדר כנושאים שמסווגים ברמה של סודי בהחלט.
נועה בן שבת:
עכשיו השאלה אם מענק או תגמול כזה האם הוא יבוא במקום המענקים לחיילים משוחררים או יבוא בנוסף להם.
עמיר פרץ:
בשום פנים ואופן, זאת קרן שעומדת בפני עצמה, היא קרן שבוחנת צרכים ויעדים והיא לא צריכה לבוא אחד במקום השני.
נועה בן שבת:
הקרן מדברת על סכומים של עד אלף שקלים בסך הכל, הפקדון והמענק.
עמיר פרץ:
אבל בקרן יש לך גם את המענק ללימודים ויש סיוע בשכר דירה, יש כל מיני סעיפים נוספים, שלא כולם מממשים אותם.
ערן יוסף:
יש בקרן שלושה דברים. יש מענק, פקדון, וקרן לסיוע נוסף. מענק ופקדון שווים ביחד כאלף שקל ללוחם לחודש. הקרן לסיוע נוסף ניתנת רק ללימודים במכינות קדם אקדמיות ובמוסדות להכשרה מקצועית, זה משהו אחר. זה מה שיש היום בקרן חיילים משוחררים.
משה כחלון:
אדוני היושב ראש, אני מציע, דבר אחד בוודאות צריך להיות מנותק, זה הסיוע הסוציאלי. לא צריך להעניש את אלה שמקבלים סיוע סוציאלי, להגיד להם עכשיו אנחנו משלימים לכם וזהו. לגבי קרנות, אם יצליח להישמר הפער בין החיילים הלוחמים לחיילי העורף אני חושב שכן צריך לשמור על הפער הזה. אנחנו בעד שוויון, אבל לא לקחת את אלה שלמעלה ולהוריד אותם למטה. צריך לקחת את אלה שלמטה ולהעלות אותם, ולא הפוך. אז אם אנחנו נפגע במענקים ובכל מיני תמריצים של חיילים לוחמים אז אנחנו נגרום להם עוול, ואני לא חושב שזו מטרת החוק.
עמיר פרץ:
אני ממליץ בפניך אדוני היושב ראש שמייד לאחר הקריאה הראשונה במליאה אתה תקים ועדת משנה מצומצמת, שנוכל לדון בפרטי פרטים ולשמוע יותר ולהתחייב על סודיות כמובן בפני כל הגורמים הנדרשים, כדי שנוכל לקדם את העניין. כי יש פה באמת סוגיות מאוד רגישות. אתה תחליט מי יהיה בוועדה המצומצמת, להחלטתך.
נועה בן שבת:
אני רוצה לשאול על עניין הפער, דובר פה על כך שאפשר יהיה לקבוע בתקנות, שר הבטחון יהיה מוסמך לקבוע בתקנות סכומים שונים לסוגים שונים, האם הכוונה באמת לאותה דיפרנציאציה שדובר פה קודם לחיל לוחם, תומך לחימה, כפי שנעשה לגבי הקרן לחיילים משוחררים, והאם אנחנו מדברים על סכומים שהם לא פחותים מאותו תגמול.
עמיר פרץ:
אנחנו צריכים להחליט על סכום בסיס לתגמול ולהשאיר לשר הבטחון את המרווח הנדרש להחליט על התגמול לסעיפים השונים. בואו נאמר, אם אני עכשיו עולה בדעתי איך מתפשרים, אז נניח נקבע ששלושים אחוז מהשכר הממוצע במשק יהיה סכום שהוא סכום בסיסי לכולם, ועשרה אחוז הפער הזה יהיה סכום שיישמר בידי שר הבטחון לקבוע בתקנות מי זה תומך לחימה, מי זה לוחם וכו', כדי לתת לו את מרווח היכולת לקבוע את סוגי השרות השונים. על פי גם הכוונה שהציג פה חבר הכנסת כחלון.
נועה בן שבת:
האם אפשר לקבוע סכום קבוע, זאת אומרת סכום שיוצמד למדד, במקום לקבוע להשוות לשכר הממוצע?
עמיר פרץ:
אם את מעדיפה למדד בבקשה, אני חשבתי שיותר טוב לעשות לשכר הממוצע, כי מה שאת מצמידה למדד זה יותר יוצר כאילו הרגשה של שכר. אבל אין לי בעיה, כל המינוחים המשפטיים הם מבחינתי לא הדברים העקרוניים. אני בעניין המינוח המשפטי מוכן ללכת כברת דרך. גם אם היו קובעים סכום קבוע פיקס ועל זה אומרים שהוא צמוד למדד, גם זה מבחינתי יכול להיות פתרון. אין לי בעיה בעניין הזה. אבל את יודעת, כיוון שאני מכיר את השיטה, כל הגמלאות, כל הקצבאות, כל שיטת התמחור בישראל הוא הכל פועל יוצא של חלק מהשכר הממוצע. למשל קצבת הזקנה שעליה יש מאבק גדול בכנסת, היום היא חלק שמגיע לכחמישה עשר אחוז מהשכר הממוצע במשק, והדרישה היא להעביר אותה לתשעה עשר אחוז. את הרי מכירה את הדרמה הגדולה שהתרחשה פה בגין העניין הזה. אבל שוב אנחנו אומרים שהמנגנון הזה הוא מנגנון שמלווה את מדינת ישאל. אבל אין לי שום בעיה שקובעים סכום פיקס, מתרגמים אותו וקובעים אותו בחוק שהוא סכום התחלתי שאיתו אנחנו מתחילים ושהוא צמוד למדד בהמשך. גם זה מבחינתי פתרון. כי אני לא מודאג מזה. זה לא שכיר שהולך לקנות מחר חלב, ואז הוא עושה חישוב שבגין עליית מחירי הנפט השכר הממוצע עלה יותר והוא רק קיבל הצמדה למדד ויש לו פער של שלוש מאות שקלים בהכנסה למשפחה. אני לא רוצה להביא את החיילים למצבים כאלה. אבל שתהיה נוסחה שהיא ברורה, שהיא שקופה, שהיא ידועה, שלא יהיו עליה סביבה שום מניפולציות. אם זה צמוד למדד, צמוד למדד. אין בעיה. מה שנוח לך מבחינה משפטית אנחנו בהחלט נוכל להגיע להסכמה.
יורם מרציאנו:
אני הגעתי לכאן להצביע.
היו"ר יצחק גלנטי:
אז צר לי עם כל הכבוד לכך שהגעת רק להצביע, אני לא הודעתי בשום מקרה שאכן תתקיים הצבעה. אני אמרתי שנראה את ההתפתחות של הדיון. נכון לרגע זה אני רואה שמבחינת הניסוח של הצעת החוק היא דורשת עדיין הרבה מאוד עיבוד. דבר שני, אתה הצעת פה הצעה שהיא לדעתי חכמה מאוד והיא במקומה, אני לא מתכוון רק להצעה עצמה, אני מתכוון להצעה נוספת. יש פה פשרות ואתה הצעת להקים ועדת משנה כיוון שכנראה ישנם דברים שצריכים להיאמר ולא נאמרו.
עמיר פרץ:
לא, אני הצעתי שני דברים אדוני היושב ראש, ברשותך. הרי אתה תוכל גם בין הקריאה השניה לשלישית לנהל את זה במספר ישיבות כפי שתרצה. מה שאני חשבתי שבנושאים המרכזיים היועצת המשפטית כבר רשמה, תרשום ארבעים אחוז מהשכר הממוצע והסכום שיצא לה תצמיד אותו למדד ותרשום שלושים אחוז מהשכר הממוצע שזה הסכום הבסיסי, עשרה אחוז יישאר כדי שהשר יוכל לתקן בתקנות בגין סוגים שונים של לחימה.
הדבר השני שאמרתי שיש שאלות שהן שאלות שעלו כאן על ידי משרד הבטחון וצה"ל שנוגעות לאוכלוסיות מסויימות, בעיקר לאוכלוסיות שמקבלות פיצוי בגין אבטחת הכנסה שמפסידות בגלל גיוסן לצה"ל. אלה סוגיות שיכולנו להתעלם מהן, להגיד זה לא ענייננו, צה"ל ימשיך להתנהל מול הביטוח הלאומי, והוא יקבע את הפיצוי שהוא נותן למשפחות וכו'. אני אומר, אני בחרתי לא להתעלם, אני לא רוצה לטמון את הראש בחול. אבל אני חושב שראוי שאנחנו נבוא, גם אנחנו באים עם בשורה למליאה, כי המליאה אישרה לנו את הצעת החוק במלואה, שלוש שנים תשלום שכר מינימום לחיילים. אתה פה הופך את העניין, אתה כבר מצמצם את העלות בשני שליש ומביא אותה לשליש. אני חושב שראוי שנאשר אותה, נכין אותה בשלושת העקרונות האלה החדשים שקיבלנו. ואת הצוות הצעתי לך להקים בין הראשונה לשנייה והשלישית לדון בעניין הזה.
לפי דעתי מה שהשגנו היום בוועדה זה הישג מאוד חשוב, ולכן הנכונות שלי גם להתפשר זה כדי לא להיראות כמי שמתעקש מול הקואליציה. אני חושב שראוי שנצא עם מסר חד, כולנו הלכנו אחד לקראת השני, שמעת שגם האוצר אומר, הוא לא רוצה להביע עמדה כי אין החלטת ממשלה ברורה ונהירה, היו ועדות שונות, שהחליטו כך ואחרת. זו לא סוגייה שרק התלוי מימון ותלוי תקציב זה הדבר היחיד שעומד בפניה. אני חושב שאם נעביר מסר לקואליציה יכול להיות שאז גם האוצר וגם הקואליציה, אני מוכן יחד איתך לפתוח בהידברות על הפשרה, אבל אם לא נחליט על הפשרה.
היו"ר יצחק גלנטי:
חבר הכנסת עמיר פרץ, קודם כל אני אומר לך, אני אישית אני עם ההצעה, אני תומך ואתמוך בהצעה. מה שאני מבקש הוא דבר פשוט. אני לא רוצה למהר ולהוציא כבר החלטות כאשר ההצעה כפי שהיא מנוסחת עכשיו, בינה לבין, אפילו ניסוח הביניים.
עמיר פרץ:
אם כך אם אני יכול יחד עם היועצת המשפטית לנסח את מה שסיכמנו כאן ושאתה תביא את זה בשבוע הבא להצבעה.
היו"ר יצחק גלנטי:
אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו.
עמיר פרץ:
אני סומך על היושב ראש. אם היושב ראש אומר שנשב יחד עם היועצת המשפטית וננסח ניסוח שהוא ניסוח ראוי, אני בעד. חשבתי שנעשה את זה עד להעלאה למליאה אבל אין לי בעיה, ותוך ארבעה עשר יום נביא את זה להצבעה. אני מודה לך מאוד.
היו"ר יצחק גלנטי:
תודה רבה לכולכם רבותיי, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:10