פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 562
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום חמישי, ט' בסיוון התשס"ח (12 ביוני 2008), שעה 8:30
סדר היום: הצעת חוק הספנות (עבירות נגד בטחון השיט הבין-לאומי ומתקנים ימיים), התשס"ה-2005
נכחו:
חברי הוועדה: מנחם בן-ששון-היו"ר
מוזמנים: יפעת רווה – עו"ד, משרד המשפטים
רננה שחר – עו"ד, יועצת משפטית רשות הספנות והנמלים
רב חובל אליעזר שטרנברג – רשות הספנות והנמלים
סיגלית ברקאי – עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה
סנ"צ אבי רוסו – רמ"ד שיטור ימי, המשרד לביטחון פנים
נצ"מ איילת אלישר – משנה ליועמ"ש, המשרד לביטחון פנים
שרה וייס מעודי – עו"ד, מחלקה משפטית, משרד החוץ
אל"מ בנצי דעבול – רמ"ח מבצעים, משרד הביטחון
רס"ן ורד זליכה – עו"ד, יועמ"ש, חיל הים
מנהלת הוועדה: דורית ואג
ייעוץ משפטי: אפרת רוזן
רשמת פרלמנטרית: יפעת שפרכר
הצעת חוק הספנות (עבירות נגד בטחון השיט הבין-לאומי
ומתקנים ימיים), התשס"ה-2005
היו"ר מנחם בן-ששון:
אנחנו בסדרת דיונים על חוק הספנות. הסוגייה היא סוגייה שעוסקת בביטחון כלי שיט ובאמנה הבינלאומית מ1988. לחוק עצמו יש 3 מוקדים מרכזיים, 3 מעגלי חוקים שנושקים זה לזה.
רננה שחר:
המטרה העיקרית של החוק היא להצטרף לאמנה, ליישם את הוראות האמנה בדין הישראלי. מטרת הלוואי היא החלפת ההוראות, שהן היום הוראות בתקנות שעת חירום, בחקיקה עדכנית.
המטרה של האמנה והפרוטוקול זה להלחם בתופעות של טרור ימי מתוך הבנה של החשיבות של הספנות הבינלאומית והסחר הבינלאומי של המדינות בעולם. המטרה של האמנה הזאת היא לנסות למנוע את הטרור הימי, או לטפל בתופעת הטרור הימי בכל מיני כלים.
אני יכולה לדבר על 4 כלים עיקריים באמנה. כלי אחד הוא קביעת העבירות כנגד הטרור כעבירות בינלאומיות וכעבירות עם ענישה חמורה לצידן, שזה בסעיפים 3,4 ו-5 לאמנה. בסעיף 6 לאמנה יש את נושא חלוקת סמכויות השיפוט. מאחר והעבירות מהסוג הזה מערבות מספר סמכויות שיפוט של מספר מדינות, יש איזו שהיא קביעה של היררכיה באיזה מקרים מדינה יכולה לגבש סמכות שיפוט לגבי האמנה. יש כמה הוראות שהמטרה שלהן היא שהחשוד יובא לדין. זה חלק נוסף באמנה, שזה סעיפים 7,8,9,10 ו11 לאמנה. מעבר להבטחות שאותו אדם יועמד לדין, האמנה גם מגבשת הליכים לשיתוף פעולה ותיאום בין מדינתי של העברת מידע, של מנגנוני תיאום, של דיווח וריכוז של המידע לגבי העבירות של הטרור הימי.
היו"ר מנחם בן-ששון:
עד כמה האמנה היום עוזרת למדינות אחרות? עד כמה משתמשים בה? מה מידת הטרור הימי? מה ידוע לכם בדבר השימוש שנעשה באמנה מעבר לחתימה והדדיות בין המדינות?
שרה וייס-מעודי:
האינטרס להצטרף לאמנה הוא אינטרס ברור.
רננה שחר:
אני בטוחה שהנושא של איומים נבחן לגבי אוניות ישראליות.
היו"ר מנחם בן-ששון:
הבעיה הזאת פחות מטרידה. אני שואל אם מישהו נזקק לזה בעולם. תבדקו את זה.
שרה וייס-מעודי:
יש תיקון לאמנה שמתייחס לתחום הגרעיני. חשוב שישראל תצטרף לפני שהתיקון הזה נכנס לתוקף. יש את הלחץ להצטרף.
אלי שטרנברג:
יש תופעה של פיראטים. זה נותן מענה לפיראטים. הפיראטיות יכולה להיות על מנת לגנוב כסף, על מנת לגנוב מטען, על מנת לחטוף אוניות. הכל יכול להיות בגלל בצע כסף. זה גם יכול להיות בגלל בעיה של טרוריזם. הפיראטיות הולכת וגוברת בעולם. היא קיימת בממדים מדהימים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
האם אנחנו נתקלים בפני בעיה כזאת?
אלי שטרנברג:
עם השנים אנחנו מקבלים דיווחים מהארגון הימי הבינלאומי על כל מעשי הפיראטיים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
השאלה אם משתמשים באמנה הזאת או בדברים אחרים. האם לא יכולים להשתמש בחוק הזה נגד אוניות שנמצאות לא במים הטריטוריאליים שלהן?
רננה שחר:
האמנה קובעת עבירות של פגיעה בביטחון השייט על כלי שיט. נתבקשנו להתייחס לתחולת הדין הישראלי על כלי שיט ישראלי, לדין הישראלי על מתקנים במדף היבשת ולסמכויות קברניט כלי שיט. נתייחס גם לתחולת הדין על כלי שיט זר במימי החופים. מבחינת תחולת הדין הישראלי על כלי שייט ישראלי, סעיף 7ג לחוק העונשין, שקובע את העבירות לפי מיקומן, קובע שהעבירה נעברה בתוך שטח ישראל. שטח ישראל מוגדר כשטח ריבונות של מדינת ישראל, כולל רצועת מימי החופים שלה, וכן כלי השיט וכלי הטייס הרשומים בישראל. חוק העונשין חל בכלי השייט הרשומים בכלים ישראלים.
סעיף 2א לפקודת שטח השיפוט והסמכויות, התש"ח 1948 קובע שכל כלי שיט או כלי טיס שרשומים בישראל יראו אותם לעניין השיפוט של בתי המשפט כאילו היו חלק משטח מדינת ישראל. סמכות השיפוט של בתי המשפט חלה בכלי שיט הרשומים בישראל. המצב לא משתנה אחרי חקיקת החוק.
היו"ר מנחם בן-ששון:
מה קורה בכלי שיט שהם תחת דגל ישראל אבל מאוישים באנשים שהם לא ישראלים? מה קורה בכלי שיט שהוא לא תחת דגל ישראלי אבל הוא מאויש באנשי צוות ישראלי?
רננה שחר:
שני הדברים קיימים. סמכות השיפוט העיקרית היא הסמכות של מדינת הדגל. זה בלי קשר לאזרחות של אנשי הצוות המאיישים את כלי השיט. מדינת הדגל בים הפתוח היא בעלת סמכות השיפוט העיקרית.
אפרת רוזן:
הדרישה על פי החוק זה כלי שרשום בישראל. אין התייחסות למי שנמצא בפנים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
מה דינו של כלי זר שרב החובל הוא ישראלי?
רננה שחור:
החוק הישראלי חל בתחולה פרסונאלית.
יפעת רווה:
יש את סעיף 14 לחוק העונשין, שזה עבירות נגד אזרח ישראלי או תושב ישראל.
היו"ר מנחם בן-ששון:
איזה חוק חל בסיטואציה שבה רב החובל הוא ישראלי?
רננה שחר:
חוק מדינת הדגל גובר. מדינת הדגל היא המדינה שהיא בעלת סמכות השיפוט העיקרית. החוק הישראלי הולך עם האזרח הישראלי, חל על האזרח הישראלי.
היו"ר מנחם בן-ששון:
ניקח מקרה של ספינה שהמדינה אליה היא שייכת לא חתומה על האמנה הזאת. מה המחויבויות של רב חובל שנתקל בבעיה שהחוק הזה עוסק בה?
אפרת רוזן:
צריך להבחין בחוק בין פרק העבירות לשאר הפרקים. פרק העבירות חל על כל שיט, גם על כלי שיט זר. הסמכויות שניתנות לקברניט חלות רק על כלי שיט ישראלי.
היו"ר מנחם בן-ששון:
מי יבצע את המהלך של מעצר?
רננה שחר:
בהגדרת כלי שיט ישראלי כלי שרשום בישראל זה כלי שמניף את דגלו וגם כלי שמצוות בצוות ישראלי. הכלי מצוות בצוות ישראלי על פי חוק רק כאשר החוק הישראלי יכול לחול.
היו"ר מנחם בן-ששון:
זה חלק מהחוק הבינלאומי?
רננה שחר:
אם הכלי הוא בשליטה ישראלית ואין מניעה מבחינת חוקי הדגל, אז הוא יהיה מצוות בצוות ישראלי ממש כמו כלי שיט שמניף את דגל ישראל. מבחינת תחולת הדין הישראלי על כלים ישראלים המצב הוא כמו היום. אחרי החוק הוא ימשיך להיות אותו דבר. גם מבחינת תחולת הדין על כלי שיט זר במימי החופים אנחנו לא משנים. גם לפי סעיף 7ג לחוק העונשין, עבירה שמתבצעת במימי החופים היא עבירת פנים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
כל הנפקות היא למים בינלאומיים בכלי שהוא לא ישראלי.
רננה שחר:
תחולת הדין הישראלי על מתקנים במדף היבשת. יש את חוק השטחים התת ימיים, שקובע שהשטח התת ימי מחוץ למימי החופים שניתן לנצל הוא חלק מריבונות ישראל. זה סעיף א' לחוק. סעיף ב' לחוק אומר שהקביעה בסעיף א' אינה משנה את מעמדם של המים שמעל לקרקע הזאת. אנחנו בנושא הזה הסתמכנו על חוות הדעת של בני רובין ממשרד המשפטים.
בסעיף 19 להצעת החוק מוצע לקבוע בצורה מפורשת שסמכויות שוטר על פי דין יהיו נתונות לגבי עבירות שבוצעו לפי החוק במתקן המצוי במדף היבשתי של ישראל.
הנושא האחרון זה סמכויות קברניט כלי שיט. היום הסמכויות מפורטות בתקנות 9 עד 15 לתקנות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט). הן מנוסחות בצורה יותר ישנה. היום כתוב שקברניט כלי שייט רשאי לנקוט אמצעי ביטחון סבירים. זה מחויב המציאות. יש יותר פירוט של הסמכויות ויותר מגבלות על הסמכויות שנובעות מדיני האכיפה כפי שהן היום במדינת ישראל
היו"ר מנחם בן-ששון:
מה זה יעשה לתקנות שעת חירום שאנחנו משתמשים בהן?
רננה שחר:
אנחנו לא מבטלים את התקנות האלו. אנחנו משאירים את תחולתן לגבי כלי שיט צבאי במימי החופים בלבד.
היו"ר מנחם בן-ששון:
יש מגמה להשתמש בתקנות לשעת חירום רק לצרכים הנחוצים באמת. אם יש חוק כל כך יפה, למה לא לבטל את התקנות?
ורד זליכה:
האמנה דנה בעבירות שמתבצעות בים הפתוח בלבד. העמדה של משרד התחבורה הייתה שבמימי החופים קברניט כלי שיט אזרחי לא יידרש לסמכויות האלו ויזעיק את רשויות האכיפה הרלוונטיות. אנחנו מבקשים להשאיר את הסמכויות האלו בכל הנוגע לכלי שייט צבאיים. משרד התחבורה עובד על חקיקה חדשה שתקנה סמכויות מעצר וסמכויות אכיפה נוספות לחיילים ושוטרים. כרגע אין חקיקה סדורה שמקנה את אותן סמכויות לחיילים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
מה סמכויותיהם?
אפרת רוזן:
הסמכויות נובעות מתקנות שעת חירום.
ורד זליכה:
הסמכויות נובעות מתקנות ההגנה (שעת חירום) ומהחקיקה הזאת, שמקנה סמכויות מעצר במצב של סיכון ביטחון כלי השייט. יש חסר בעניין הזה. משרד התחבורה עובד על חקיקה בתחום הביטחון הימי.
היו"ר מנחם בן-ששון:
זאת אומרת שאתם לא בשלים לוותר היום על התקנות.
ורד זליכה:
לצורך אותם מקרים חריגים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
כמה השתמשתם בהן ב5 השנים האחרונות?
ורד זליכה:
למיטב ידיעתי, לא נעשה שימוש.
היו"ר מנחם בן-ששון:
מחוץ למימי החופים אין לך בעיה משום שהחוק עונה על זה.
ורד זליכה:
לאותם מקרים חריגים אנחנו מבקשים להשאיר את התקנות. באנו בדין ודברים עם משרד התחבורה ועם משרד המשפטים.
רננה שחר:
צריך להבין שמדובר בתקנות שמקנות סמכויות לקברניט להגן על הכלי שלו, זאת אומרת סמכויות לקברניט של כלי שיט של חיל הים להגן על הכלי שלו. אנחנו חשבנו שצריך לבטל , משרד הביטחון חשב שצריך להשאיר את זה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני צריך לשמוע תפישה מושכלת מדוע לא צריך לבטל את התקנות.
בנצי דעבול:
מעצם הפעלת כלי שיט מלחמתי במדינת ישראל נדרש הכלי להיכנס מעת לעת לנמלים שהם נמלים צבאיים ולנמלים שהם אינם נמלים צבאיים. אני מדבר על התרחיש של מימי החופים של מדינת ישראל. אם הפעולות שינקטו מתוקף הצורך לעשות הגנה עצמית והגנה על כלי השיט לא תהיינה מהירות והחלטיות עלול הכלי להיפגע, תכולתו והסביבה שלו.
היו"ר מנחם בן-ששון:
מר דעבול, מה איכפת לך לעבוד מכוח חוק ולא מכוח תקנה?
אפרת רוזן:
אני מציעה שנשב עם הממשלה כדי לראות אם אפשר לדון בנושא. הצעת חוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השייט הבין-לאומי ומתקנים ימיים), התשס"ה-2005 פרק א': הגדרות ותחולה 1. בחוק זה "בעל כלי שיט" – מי שרשום במירשם של מדינה כבעל כלי השיט, וכן החוכר או המפעיל של כלי השיט; "האמנה" – אחת מאלה: (1) אמנת רומא בדבר דיכוי פעולות בלתי חוקיות נגד ביטחון השיט, משנת 1988;
היו"ר מנחם בן-ששון:
האם ברגע שמחוקקים את החוק הזה אנחנו הופכים להיות מחויבים?
שרה וייס מעודי:
צריך להצטרף לכל תיקון. כמובן שלדברים שהם לא מקובלים על מדינת ישראל אנחנו לא נצטרף.
אפרת רוזן:
(2) הפרוטוקול בדבר דיכוי פעולות בלתי חוקיות נגד ביטחון מיתקנים ימיים המוצבים במדף היבשת, שנערך ברומא משנת 1988;"חוק המעצרים" – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996; "כלי שייט" – כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך-1960; "כלי שייט ישראלי" – אחד מאלה: (1) כלי שיט ישראלי כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך-1960; (2) כלי שיט המצוות באנשי צוות ישראלים כהגדרתם בחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973 (3) כלי שיט צבאי; "כלי שייט צבאי" - כלי שיט של צבא הגנה לישראל או כלי שיט המסור לשליטתו של אדם בשירות צבא הגנה לישראל, המופקד עליו;
בנצי דעבול:
מעת לעת אנחנו דורשים להשתמש בכלי שיט שלא נמצא בסדר הכוחות הצה"ליים. תהליך החכירה של הכלי הוא תהליך שנעשה דרך משרד הביטחון. הפיקוד על כלי השיט וצוותו הם של אנשי חיל הים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
בהגדרה של רכב צבאי נכלל גם רכב שנמצא בגיוס מילואים. אם רכב גויס לצבא דינו כרכב צבאי.
אפרת רוזן:
האם אין משהו שמקביל למצב האזרחי?
בנצי דעבול:
יש כלי שייט שמשמשים להגנת מבואות נמל כנגד איומים. בשעת חירום הגיוס שלהם הוא גיוס צה"לי. אותם כלי שייט משמשים בקווי הגנה מסוימים כנגד איום תת מימי. יש את התרחיש של מילוי משימות שמטילה מדינת ישראל על משרד הביטחון ועל צה"ל. חיל הים נדרש, מעת לעת, לחקור כלי שייט ולהפעיל אותו על ידי אנשי צבא.
היו"ר מנחם בן-ששון:
השאלה שלי היא לא השאלה המבצעית אלא הגדרת כלי באשר הוא - רכב, כלי שיט או כלי תעופה שהצבא לוקח אותם. האם ברגע שהוא לוקח אותם הם לא הופכים להיות כלי צבאי באופן אוטומטי? האם אני צריך הסמכה חוקית להגדיר אותם ככלי צבאי?
ורד זליכה:
גם בחוק הטייס (עבירות ושיפוט) יש הגדרה מקבילה. כלי טיס צבאי הוא כלי טיס של צה"ל או כלי טיס המסור לשליטתו של אדם . רצינו שתהיה כאן הרמוניה חקיקתית.
היו"ר מנחם בן-ששון:
מה קורה עם כלים של המשטרה?
איילת אלישר:
אני לא רואה בעיה.
אפרת רוזן:
האם כלי השייט המשטרתיים הם כלי שייט רשומים?
רננה שחר:
הם כלי שייט. הם לא כלי שייט ישראליים.
אפרת רוזן:
"מדינה חברה" – מדינה שהיא צד לאמנה; "מדף יבשתי" – קרקע הים ותת קרקע הים של השטחים התת-ימיים שמעבר לשטח המים הטריטוריאליים של מדינה, שהם ההמשך הטבעי של שטח אותה מדינה, עד לקצה שולי היבשת;
"מיתקן ימי" – אי מלאכותי וכן כל מיתקן או מבנה המחובר לקרקעית הים באופן קבוע, המשמש למטרת מחקר או ניצול משאבים או למטרה כלכלית אחרת; "נמל" – כהגדרתו בפקודת הנמלים (נוסח חדש), התשל"א 1971; "נציג ישראלי" – נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל במדינת חוץ; "קברניט" – מי שבידו הפיקוד החוקי על כלי השיט;
לפי חוק הספנות, יש אפשרות שקברניט כלי שיט ישראלי יהיה גם מי שאינו ישראלי. השאלה היא לגבי מתן הסמכויות במצב כזה.
רננה שחר:
חשבנו שנכון יהיה להעניק את הסמכויות האלו גם אם זה לא כל הצוות וגם אם זה כלי צבאי שמצוות בצוות זר.
אפרת רוזן:
"קצין משטרה ממונה" – קצין ממונה כמשמעותו בסעיף 25(א) לחוק המעצרים, בתחנת המשטרה שבתחום אחריותה מצוי הנמל שאותו עתיד כלי השיט לפקוד; "קצין צבא ממונה" – קצין בצבא הגנה לישראל בדרגת סגן אלוף ומעלה, שראש המטה הכללי בצבא הגנה לישראל מינהו לענין חוק זה.תחולה 2. הוראות חוק זה יחולו רק לגבי שיט ומתקן ימי כמפורט להלן: (1) כלי שיט המפליג או המתוכנן להפליג בהפלגה שאינה מוגבלת לשטח המים הטריטוריאליים של מדינה אחת; (2) מיתקן ימי הנמצא במדף היבשתי של מדינה חברה.
כיוון שהמשמעות והחשיבות של הקביעה של התחולה לגבי כל כלי שיט זה פרק העבירות ולא הפרקים האחרים, אולי כדאי לקבוע את זה במפורש בסעיף 2. סעיף 2 מאוד גורף, הוא לא מבטא את מה שהצעת החוק אמורה לבטא.
היו"ר מנחם בן-ששון:
את חוששת שיחילו את זה תחולה רחבה מידי?
אפרת רוזן:
הוראות החוק לא חלות לגבי כל כלי שיט המפליג או המתוכנן להפליג, רק הוראות פרק ב' חלות על כל כלי שיט.
היו"ר מנחם בן-ששון:
האם זה מה שכתוב באמנה?
רננה שחר:
פרק ג' וד' לא חלים על כלי שיט שמפליגים בהפלגות חופיות. הם לא חלים על המתקנים שמצווים במים טריטוריאליים. מבחינה זו סעיף 2 נכון לכל החוק. פרק ג' לא חל על סירת מנוע שרשומה בישראל.
אפרת רוזן:
האם בגלל שזאת הפלגה שאינה מוגבלת לשטח המים?
רננה שחר:
מדובר בכלים שמפליגים במימי החופים. סעיף 2 רלוונטי לכל החוק. יכול להיות שיש פה משהו שצריך יותר הבהרה מבחינה זו שפרק ב' חל על כל הכלים, פרקים ג' וד' חלים על כלים ישראלים בלבד.
אפרת רוזן:
פרק ב': עבירות 3. המשתלט בכוח או באיומים, שלא כדין, על כלי שיט או על מיתקן ימי, דינו – מאסר עשרים שנים.
נראה שפרק העבירות לוקח את פרק העבירות באמנה ועושה לו איזה שהוא תרגום. זה לא מבטא את מה שהעבירה באמנה אומרת. האמנה מדברת על כוח ואיומים, היא לא מדברת על איומים סתם. זה מסוג האיומים שהצעת החוק רוצה להתמודד איתם. קשה לחשוב על איומים מסוג אחר. חשבנו שצריך להבהיר את זה ולדבר על המשתלט בכוח תוך איום להפעיל כוח. היסוד של לא כדין חשבנו שמיותר. חשבנו שראוי לשקול את השימוש ביסוד העובדתי, את השימוש ביסוד ההתנהגותי של תופס. זה אומנם לא מופיע באמנה, אבל זה מופיע בחוק הטיס.
היו"ר מנחם בן-ששון:
איפה נמצאת הסנקציה של עשרים שנה במדרג הענישה שלנו?
יפעת רווה:
אני לא רואה את הנזק כשכתוב רק איומים. יכול להיות אולי מקרה שאנחנו לא חושבים עליו, שזה לאו דווקא כוח פיזי.
אפרת רוזן:
עדיף להפליל את ההתנהגות בצורה מצמצמת ולא רחבה. השאלה היא מה זה משתלט. האם משתלט זאת שליטה מלאה על הכלי? סברתי שאם כותבים גם המשתלט או התופס זה מבהיר שהשליטה לא חייבת להיות שליטה מושלמת.
רננה שחר:
אני מניחה שכשמשתלטים על כלי שיט זה ברגע שמשתלטים על הגשר שלו.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני מציע לקבל את מה שמציעה היועצת המשפטית. מה לגבי מדרג הענישה?
יפעת רווה:
זה מקביל לעבירות של טייס.
איילת אלישר:
יש עבירה של שוד ים של 20 שנה.
אפרת רוזן:
סיכון כלי שיט 4. העושה אחד מאלה ומסכן בכך את ביטחון הפלגת כלי השיט, דינו – מאסר חמש עשרה שנים; עשה כן כדי לגרום למותו של אדם או כדי לגרום לאדם חבלה חמורה, דינו – מאסר עשרים שנה; (1) תוקף אדם הנמצא על כלי השיט; (2) גורם נזק לכלי שיט או למטענו; (3) מכניס לכלי השיט, בכל דרך שהיא, מכשיר או חומר העלול לגרום נזק לכלי השיט או למטענו; (4) גורם נזק לעזר ניווט או משבש את פעולתם התקינה; (5) מוסר מידע כוזב.
סעיף 4 כולל בתוכו שתי עבירות שהן נפרדות. בעבירה שעונשה מאסר 20 שנה לא מדובר על נסיבות מחמירות לעבירה הראשית, אלא על עבירה אחרת שיש בה יסוד נפשי חדש.
האמנה מדברת לא רק על מצב שהעושה אחת מההתנהגויות מסכן את ביטחון הפלגת כלי השיט, אלא גם על עבירות שעלולות לסכן את כלי השיט. מקריאת האמנה אני מבינה שאין אחידות מלאה. יש עבירות שמדברות על מסכן, יש עבירות שמדברות על מצב שעלול לסכן. סברתי שנכון לכסות את שני המצבים האלה. אנחנו מציעים שזה יהיה העושה אחד מאלה ומסכן בכך או עלול לסכן בכך.
הערה שנייה נגעה ליסוד של ביטחון הפלגת כלי השייט. האמנה עצמה מדברת על ביטחון הפלגה. לא ברור אם ביטחון הפלגת כלי השיט יכלול גם את ביטחון כלי השיט. אם רוצים להגן על ביטחון כלי השיט מפני טרור ימי נכון לדבר על שני הדברים, גם על ביטחון הפלגת כלי השיט וגם על ביטחון כלי השיט.
רננה שחר:
יש מצב שהכלי בנמל.
אפרת רוזן:
אנחנו מדברים על מצב שנמצאים מחוץ למים הטריטוריאליים.
יפעת רווה:
אפשר לכתוב את זה כחלופה.
בנצי דעבול:
אני מסכים שייתכן שיהיה מצב בו תהיה פגיעה בביטחון השיט ולא פגיעה בביטחון כלי השיט. אם פגעת ביכולת התמרון שלו באזור מפרץ והכלי טיפס על כלים קטנים ופגע באנשים תמימים, אז פגעת בביטחון השיט. לכלי עצמו לא קרה כלום מזה שהוא טיפס על כמה אופנועי ים. זה מקרה שיכול ללמד למה ההרחבה הזאת נכונה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אנחנו נמשיך בפעם הבאה.
הישיבה ננעלה בשעה 9:50