פרוטוקול ועדה

DOC 15,357 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שלישי פרוטוקול מס' 563 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום ראשון, ט' בסיוון התשס"ח (12 ביוני 2008), שעה 10:00 סדר היום: הצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון), התשס"ח-2007 נכחו: חברי הוועדה: מנחם בן-ששון-היו"ר משה גפני מוזמנים: רס"ן רוני לוינגר – ראש חוליית תעבורה, המשרד לביטחון פנים פיני שחר – מחלקת ביטוח כללי, אגף שוק ההון, משרד האוצר לי דגן – אף הפיקוח על הביטוח ושוק ההון, משרד האוצר תמר קלהורה – עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים שמואל מלכיס – מנהל המחלקה הכלכלית, איגוד חברות הביטוח בן ציון פרחי – מנכ"ל קרנית מר ניב – מכבי שירותי בריאות ליאת בן מאיר-שלום – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים חוה ראובני – עו"ד, משרד התחבורה מנהלת הוועדה:דורית ואג רשמת פרלמנטרית: יפעת שפרכר הצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון), התשס"ח-2007 היו"ר מנחם בן-ששון: אנחנו עוסקים היום בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. אנחנו שואלים את עצמנו אם אנחנו יכולים לקבל מידע מחברת קרנית ובאיזו דרך. לי דגן: התיקון הזה היה חלק מחוק ההסדרים ועבר לדיון בוועדות. מאז שהחלה הרפורמה בביטוח חובה, אבנר, שהיה הגוף שהיה שותף לכל הפוליסות עד שנת 2003, כבר לא נמצא ולכן אין מקום שבו מרוכז כל המידע לגבי זהויות כל המבטחים שיכול לספק מידע. היום קרנית מקבלת מידע מכל חברות הביטוח לגבי זהות המבטחים של כל רכב. היא הגוף היחידי שיש לה את המידע הזה. היא יכולה להעביר אותו למי שמעוניין במידע כזה. כיום קרנית לא יכולה להעביר את המידע, למרות שהוא מצוי ברשותה, אלא רק לאחר שהאדם פנה אליה וביקש לתבוע אותה. בעת תהליך התביעה היא יכולה לבוא ולומר שהיא לא רואה סיבה לשלם לו כי יש לו חברת ביטוח אחרת שיכולה לשלם. קרנית היום מבטחת, בין היתר , את כל מי שלא זכאי לביטוח חובה. שמואל מלכיס: הוא זכאי, אבל אין לו ממי לתבוע. לי דגן: מסירת המידע חשובה עבור גופים רבים, כמו המשטרה, קופות החולים, חברות ביטוח. היו"ר מנחם בן-ששון: למה חשבתם שלקרנית יש בעיה בהעברת המידע הפשוט הזה? לי דגן: זאת שאלה שהתחבטנו בה ארוכות. כשרצינו להתיר את הדבר הזה ראינו שהתפקידים של קרנית מוגדרים היום בחוק ומפורטים בחוק. התפקיד שלה הוא לא למסור מידע. היו"ר מנחם בן-ששון: באיזה חוק כתובים תפקידי קרנית? לי דגן: בחוק פיצוי נפגעי תאונות דרכים. אף אחד מתפקידיה הוא לא מסירת מידע. אנחנו חושבים שהמידע פה הוא כמעט ולא מידע פרטי או רגיש. גם שם היו דיונים ואמרנו שיכול להיות שנכון להסדיר את הדבר הזה. הסיבה היא שזה לא מתפקידיו של החוק. היו"ר מנחם בן-ששון: ברור לי מדוע קופות חולים צריכות את המידע הזה. הן רוצות להסיר מעליהן את הלחץ של התשלום המיידי. אני מבין למה חברות הביטוח רוצות את זה. אני מבין למה קרנית מוכנה לתת אם יסמיכו אותה. אולי היא תגבה בשביל זה כסף. היא תמצא את הנתיב הסביר כדי לסייע. למה המשטרה ביקשה בחוק מסלול שיש בו גם מספרי רישוי וגם תקופות ביטוח? שמואל מלכיס: מספר הרישוי קיים בלאו הכי. רוני לוינגר: אנחנו חושבים שמידע כזה יכול לעזור לנו. אנחנו חוקרים תאונות דרכים שהן בזמן נתון. לפעמים מהלך החקירה לוקח זמן. הוא יכול לקחת הרבה זמן. אנחנו מעוניינים לדעת ממקור אחר, לאו דווקא מהנהגים שלפעמים לא מספקים את המידע. אנחנו מעוניינים לדעת ממקור מוסמך אם אותו רכב היה מבוטח בזמן הרלוונטי לתאונה. היו"ר מנחם בן-ששון: מדוע חשוב למשטרה לדעת אם הרכב היה מבוטח או לא? זה לא דרך החוק הזה. אנחנו לא באנו להתמודד עם מידע לצורך עבירות של המשטרה. רוני לוינגר: זה חלק מהתיק. לצורך בירור שלם של תיק החקירה אנחנו מספקים אישור שהולך לקופות החולים ולכל מיני גורמים רלוונטיים. אנחנו צריכים את ביטוח החובה של הרכב בזמן האירוע. היו"ר מנחם בן-ששון: נניח שהנוהג הוא אדם לא שפוי. אתה לא יכול לקבל את המידע הזה מקופות החולים. רוני לוינגר: השאלה אם מותר לנוהג לא שפוי לנהוג. היו"ר מנחם בן-ששון: אתה לא יכול לקבל את הפרטים האלה בדרך אגב. רוני לוינגר: אני לא רוצה בדרך אגב. לי דגן: אחת המטרות של החוק הזה היא לתת מידע למשטרה כך שהיא תוכל לבדוק בזמן אמת כאשר היא עוצרת רכב. היום מאוד קל לזייף במדינת ישראל. רוני לוינגר: משטרת ישראל הפסיקה לאכוף את העבירה הזאת עכב המידע הלא עדכני שניתן לה לגבי תעודות הביטוח. במידה ויהיה לנו מקור מידע אמין ועדכני נוכל לאכוף את העבירה הזאת. תמר קלהורה: חוק הפיצויים ופקודת ביטוח רכב מנועי הולכים יחד. חובת הביטוח זה חלק אינהרנטי מכל המנגנון הזה של פיצוי. אחת הדרכים לאכוף את החובה הזאת היא במישור הפלילי. היו"ר מנחם בן-ששון: האם אני לא נכנס לקרביים של חוק הגנת הפרטיות? ליאת בן מאיר שלום: ככל שמדובר ברשימת שמות עם מספרי רישוי הרכב והמבטח וכו', אפשר להעלות טענה שזאת ידיעה של ענייניו הפרטיים של אדם, למרות שאני חייבת לציין שזה ממש בשוליים כאשר מדובר בשם המבטח. בן ציון פרחי: במידע שמתקבל בקרנית אין את השם של האדם. מקבלים רק את מספר הפוליסה, את מספר הרכב ואת תקופת הביטוח. זה מהסיבה של חוק הגנת הפרטיות. כשהמשטרה עוצרת לצורך בדיקת רישיונות היא חייבת לבדוק על פי חוק את קיומו של ביטוח החובה. המשטרה מבקשת שיהיה לה קישור למשרדי הרישוי. היו"ר מנחם בן-ששון: זה יפטור את האדם להחזיק את ביטוח הרכב באוטו? בן ציון פרחי: זה לא יפטור, אבל זה יוכל לאמת מיידית אם יש ביטוח או אין ביטוח. משה גפני: מה יעשו איתי באותו רגע שאין לי תעודה? הוא יבדוק במחשב ויוריד אותי מהכביש? רוני לוינגר: המדיניות שלנו היא לבדוק במסוף את הנתונים. יש לנו סידרה של בדיקות. אנחנו מאמתים את הנתונים. משה גפני: מה קורה עם הביטוח? רוני לוינגר: אנחנו ירדנו מהנושא הזה של הצגת הרישיונות בתחנת המשטרה. ראינו שזה מסרבל את ההליך גם למשטרה וגם לאזרח. הדוח שניתן בעבר בגין אי נשיאה של ביטוח היה דוח של הזמנה לבית משפט. כל המנגנון הזה היה מסורבל ומסובך. נוכחנו לדעת במהלך השנים שבגלל שאין מידע אמין ויש זיופים.. היו"ר מנחם בן-ששון: מה זה הרבה זיופים? רוני לוינגר: יש תעודות לא עדכניות. זה גורם לסרבול בעבודה. בן ציון פרחי: כרגע המאגר הזה בפיגור של חודש ימים. הוא לא ישרת מיידית את המשטרה, אלא אם נצליח להיות עדכניים. עדו: קיים מתח בין זכות הפרטיות לרצון שההסדר יהיה יעיל והמשטרה תוכל לאכוף את פקודת רכב מנועי. בהצעת החוק המקורית דובר על זהות המבטח. הממשלה מבקשת להוסיף את מספר הפוליסה ללשון החוק. זהות המבטח לא כוללת את מספר הפוליסה. צריך להסביר למה נדרש מספר הפוליסה. בהנחה שהוועדה תקבל שנדרש מספר הפוליסה, עולה השאלה למה לומר מידע בדבר זהות המבטח. פיני שחר: ביטוח רכב חובה, להבדיל מביטוחים אחרים, זה ביטוח לרכב עצמו, לא לאנשים. האנשים לא מבוטחים. המידע שאנחנו נותנים הוא אך ורק על הרכב עצמו, כמו זהות המבטח של הרכב, מה תקופת הביטוח ומה מספר הזיהוי. אנחנו לא נותנים פרטים על האנשים עצמם. גם לקרנית אין את המידע על האנשים. היו"ר מנחם בן-ששון: זהות המבטח זה לא מידע על האדם? פיני שחר: מדובר בחברת הביטוח שמבטחת את הרכב. עדו: תיקון חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים 1. בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, אחרי סעיף 15א יבוא: "מסירת מידע מהקרן 15א1 (א) הקרן תמסור מידע שברשותה לגבי זהות מבטח של רכב לנפגע או לגופים שייקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ב), לפי בקשתם לצורך מימוש זכויותיהם, ולמשטרת ישראל – מידע שברשותה לגבי זהות מבטח של רכב ומידע לגבי מספר רישוי ותקופת ביטוח של רכבים. אנחנו צריכים לדון במה מועבר לאותם גופים. בדברי ההסבר כתוב שמדובר בשם מבטח, מספר פוליסה. זהות המבטח אינה כוללת מספר פוליסה, לכן יש בקשה של נציגי הממשלה לקבוע בפירוש את זהות המבטח ואת מספר הפוליסה. לי דגן: מדובר בעניין טכני שיכול להקל על הפרוצדורה אצל חברת הביטוח. הכותרת של המכתב תהיה פוליסה מספר 1234. היו"ר מנחם בן-ששון: אפשר להוסיף את מספר הפוליסה. בן ציון פרחי: אני יכול לתת רק לפי מספר רכב. אני מבקש שיהיה לפי מספר הרישוי. היו"ר מנחם בן-ששון: זה ייכנס. עדו: בהצעת החוק אין שום תכלית למסירת המידע הספציפי הזה. מופיע שהקרן תמסור למי שמבקש. הכוונה היא לנסות לצמצמם במובן של להכניס את התכלית לחוק. ההצעה שהתגבשה כאן זה להוסיף שזה לצורך מימוש זכויותיהם. התכלית היא לקבל את המידע הזה רק לצורך מימוש הזכויות בגלל שאירעה תאונה ובגלל שיש צורך לפתור את הבעיה של אי ידיעה מי הוא המבטח. שמואל מלכיס: בפקודת רכב מנועי חייבת חובת מסירת מידע של כל מי שמעורב בתאונה. החוק הזה בא לעזור למה שנקבע בלאו הכי בפקודת ביטוח רכב מנועי, שזה חובת מסירת כל פרטי הביטוח לצד אחר שמעורב בתאונת דרכים. עדו: סעיף 144(3) בתקנות התעבורה, שדן ברכב שמעורב בתאונה, מחייב לתת את הנתונים. הנתונים כוללים גם את נתוני תעודת הביטוח. הכוונה היא שהפנייה לקרנית על פי הסעיף הזה תיעשה רק כדי לממש זכויות שנוצרו כתוצאה מאותו אירוע. בן ציון פרחי: איך קרנית תבדוק את העניין הזה? האם קרנית תצטרך לצלול לתוך העניין הזה ולבדוק אם הפנייה נכונה? היו"ר מנחם בן-ששון: בטופס תוכל לעשות את זה. לי דגן: אמרנו שקרנית תיצור טופס. קרנית לא תצטרך לבדוק על סמך זה אם יש זכויות כאלו או לא. זה עובר אל הפונה. עדו: קרנית תצטרך לבדוק שהבקשה מוגשת לצורך מימוש זכויות. היו"ר מנחם בן-ששון: זה יהיה בטופס קבוע שתקבלו במייל. הדברים האלה יהפכו להיות למעשה שיגרה. עדו: הנושא השני הוא נושא של שיקול דעת הקרן ומסירת המידע. הוועדה צריכה לתת את תשומת ליבה שההסמכה נעשתה בצורה שהקרן תמסור. צריך לדעת שאפשר להפנות לסעיפי מסירת מידע אחרים. בדרך כלל הם מסמיכים והגוף יהיה רשאי למסור את המידע, לא תהיה חובה על הקרן למסור. היו"ר מנחם בן-ששון: קרנית תוכל לא למסור מידע כשהיא לא תשתכנע שזה לצורך מימוש זכויות. כך הייתי מציע לקרוא את החוק החדש. עדו: הנושא הנוסף הוא נושא הגדרת אופן המסירה. הוא נגזר מסיווג פרטי המידע המבוקשים. פרטי המידע המועברים הם זהות המבטח ומספר הפוליסה. השאלה אם לקבוע בחוק את דרך העברת המידע. תמר קלהורה: אלה דברים שמתאימים לתקנות. היו"ר מנחם בן-ששון: אני מוטרד מזה שיתחילו להתחבר למסוף של קרנית. תמר קלהורה: רק הגופים שייקבעו בתקנות יוכלו להתחבר. עדו: כל התכלית של זה היא לגבי שאילתה. לא צריך להיות מצב של הזרמת מידע או קבלת דיסק. למה לא לכתוב את זה ובכך לצמצם? תמר קלהורה: אין בזה צורך. ברוב המקרים אלה דברים שנסגרים בהנחיות פנימיות, בהוראות מינהל. החשש מוגזם. אנחנו מדברים על מידע על רכב, לא על אדם. היו"ר מנחם בן-ששון: האם כשנכתוב שאילתה מישהו לא יקבל את מבוקשו? תמר קלהורה: זאת לא הנקודה. היו"ר מנחם בן-ששון: אני מעדיף שזה יהיה בצורה של שאילתה. מי לא יקבל את מה שהוא רוצה אם יהיה כתוב שאילתה? לי דגן: אני חושבת על מצב שבו מכבי רוצה מידע על שלושה רכבים. היו"ר מנחם בן-ששון: יש הבדל בין מאגר לשאילתה. לי דגן: המטרה היא לא לתת לכל אחד להתחבר לקרנית. נשמח אם תציעו שני נוסחים. ליאת בן שלום מאיר: זה לא מידע במובן של חוק הגנת הפרטיות. בחוק המרשם זה יכול להיעשות בדרך של שאילתה. היו"ר מנחם בן-ששון: אני מוכן שייכתבו פה המילים "ככל שתיעשה בדרך של שאילתה". שמואל מלכיס: לפי דעתי צריך להכניס את זה לתקנות, לא לחוק העיקרי. עדו: הדבר האחרון זה אישור הוועדה לתקנות. היו"ר מנחם בן-ששון: אין בעיה עם זה. עדו: (ב) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע את הגופים לעניין סעיף קטן (א), את האופן, המועד והתנאים למסירת המידע מהקרן וכן התשלום שרשאית הקרן לגבות בעד מסירתו, ורשאי שר האוצר, לקבוע הוראות שונות לגבי מבקשי מידע שונים. " לי דגן: אנחנו חושבים שהתקנות הן תקנות טכניות. אנחנו לא רואים מקום להתערבות. היו"ר מנחם בן-ששון: ועדת חוקה קוראת את התקנות בעוד עין. טוב שהן עוברות את העין הזאת. לי דגן: אנחנו עלולים למשוך את החוק בגלל העניין הזה. אם לשם אתם רוצים ללכת, אז יותר ראוי שהעניין של השאילתה ייקבע בתקנות. לא נראה לי שזה צריך להיות בחוק. היו"ר מנחם בן-ששון: אני מקבל את ההערה הזאת. נחזור לדון בבקשה של המשטרה. מה יש במאגר של קרנית? בן ציון פרחי: מה שאני מקבל זה את מספר הרכב, מספר הפוליסה, המבטח, תקופת הביטוח ומה ששולם. אני לא מתכוון לתת את המידע בנוגע לכמה שולם. זה לא מעניין אף אחד. היו"ר מנחם בן-ששון: אתה תדע לסנן את זה? בן ציון פרחי: אפשר לסנן הכל. אפשר לבודד את הנתון הזה. אני לא נותן אותו לאף אחד, כיוון שזה עניין מהותי של חברות הביטוח והתחרות ביניהן. היו"ר מנחם בן-ששון: מה משטרת ישראל תעשה עם מספר הרישוי? למה צריך מידע לגבי מספרי הרישוי? רוני לוינגר: אם כל הקישור הולך דרך מספר הרישוי אני לא צריך אותו. פיני שחר: מה שמעניין את המשטרה, בניגוד לכל הגופים האחרים, זה הרכב הבודד שהם עוצרים בכביש. הם רוצים לראות שיש לו את הביטוח. הם צריכים איזה שהוא פרמטר כדי לקשר בין הרכב שהם עצרו לתקופת הביטוח שנמצאת אצלם באיזה קובץ במסוף. הפרמטר הזה הוא מספר לוחית הזיהוי. בניגוד לגופים אחרים שירימו טלפון ויגידו שיש להם מספר כזה או אחר והם צריכים שאילתה, המשטרה צריכה משהו זמין, משהו נייד. אם היה פרמטר אחר היינו משתמשים בו. היו"ר מנחם בן-ששון: את זה הם מספקים. הם לא צריכים לקבל את זה. לי דגן: משטרת ישראל, בניגוד לגופים אחרים, תקבל מידע עם כל מספרי הרישוי ועם כל תקופות הביטוח. היו"ר מנחם בן-ששון: נקודת המוצא היא תחילתה של שאילתה. לנגד עיניו הוא רואה רכב עם מספר רישוי. את זה אני לא צריך לתת לו. רוני לוינגר: הכוונה היא שכל הקובץ יהיה במשטרה והפנייה של השוטר תהיה לתוך המערכת המשטרתית, לא לקרנית. היו"ר מנחם בן-ששון: אני מבין שאתם רוצים שלמשטרת ישראל יהיה מידע לגבי תקופות הביטוח לפי מספרי הרישוי של הרכבים. לי דגן: הרעיון הוא שמשטרת ישראל תחזיק בכל ארבעת הפרטים שדיברנו עליהם. אם יהיו לה את כל ארבעת הפרטים, אז אותו שוטר יוכל להתקשר למסוף של המשטרה ולבדוק. רוני לוינגר: השוטר מהשטח לא יפנה ישירות לקרנית עם מספר הרישוי, אלא יפנה לתוך מאגר שנמצא במשטרה. תמר קלהורה: על צג המחשב יופיע זהות המבטח, תקופת הביטוח, מספר הפוליסה ומספר הרכב. השוטר יוכל לדעת אם הרכב מבוטח או לא מבוטח. היו"ר מנחם בן-ששון: למה שלא נאמר שאת מספר הרישוי הוא לא יקבל? תמר קלהורה: הוא מקבל את זה. כך יש לו אימות לגבי אם הרכב מבוטח. אני לא רואה עם זה בעיה. זה עניין טכני. לי דגן: במאגר שיהיה אצל משטרת ישראל יהיה חייב להיות הנתון על מספר הרישוי. היו"ר מנחם בן-ששון: אני נותן למשטרה עוד מאגר, שאף על פי שהוא נראה מאגר פשוט הצלבתו עם מאגרים אחרים עלול לגרום לאיסוף מידע על אדם. רוני לוינגר: זה לא מידע על אדם, זה מידע על רכב. היו"ר מנחם בן-ששון: זה מצטרף למידע על אדם. איך אפשר יהיה להגביל את השימוש במאגר? רוני לוינגר: על רכב אחד יכולים להיות 15 נהגים. יכול להיות נהג שהוא שכיר בחברה, יכול להיות נהג שהוא חבר של הבת של בעל הרכב. זה לא רלוונטי לגבי האדם שמחזיק את הרכב. אין לנו מידע לגבי בעל הרכב. היו"ר מנחם בן-ששון: כשאתה מקבל מידע על רכב אתה יכול לאגור גם מידע על האדם. רוני לוינגר: יש אחוז גדול של חברות ליסינג שהן בעלות הרכב. היו"ר מנחם בן-ששון: תרשמו את התכליות. לי דגן: שלא יסתבר מזה שהמידע יועבר כל פעם רק לבדיקה ספציפית. רוני לוינגר: המאגר יועבר לצורך התכליות האלו. היו"ר מנחם בן-ששון: יכול להיות שהגדרת התכליות תקל על העניין. עדו: זה נכון שאפשר להגיד שהמידע לגבי מבטח ותקופת הביטוח הוא מידע שלא מלמד על ענייניו האישיים של האדם. אפשר לומר שהפגיעה או התחולה של הפרטיות היא יחסית נמוכה. אותה הגדרה של הוספת תכליות יכולה לסייע לדבר הזה. היו"ר מנחם בן-ששון: אני יכול להטיל איזו שהיא סנקציה על המשטרה אם היא תשתמש בזה שלא לשתי התכליות האמורות. עדו: בדרך כלל קובעים את ההגנות ואת הסנקציות לגבי שימוש שלא כדין. ליאת בן שלום מאיר: המונחים שחוק הגנת הפרטיות מדבר עליהם בהקשר של העברת מידע הם מידע וידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם. כאן מדובר בנתונים שקשורים לרכב. הם לא מזהים אדם. הם לא קשורים לאדם. לנו יש קשר עם המועצה להגנת הפרטיות. אנחנו לא סברנו שיש כאן מידע שהוא רגיש. כמובן שהוועדה יכולה לפנות. היו"ר מנחם בן-ששון: את תשאלי וגם אנחנו. ליאת בן שלום מאיר: יהיה לנו כאן חיקוק ספציפי שיתיר את העברת המידע. גם אם מדובר בענייניו הפרטיים של אדם זה עדיין לא מידע רגיש. החיקוק יתיר לגוף מסוים ולתכלית מסוימת. היו"ר מנחם בן-ששון: אנחנו נגדיר את שתי התכליות. במקרה הזה גם נגדיר התנהלות בלתי ראויה עם המידע. שמואל מלכיס: לא נחה דעתי מכך שלא נתנו את תשומת ליבנו לתאריך שבו המבטח מבטח את הרכב. אם אני לוקח כדוגמה את המבטחים, אז חלק גדול מהשאילתות שלהם יכולות להתייחס לנושא של תאונות מעורבות שבהן יש להפעיל את הסכמי החצייה שנקבעו בחוק. במקרים רבים מאוד יכול להיות שהשאילתה לאו דווקא תתייחס למבטח העכשווי בעת הגשתה. היו"ר מנחם בן-ששון: זה לא כתוב כאן. כתוב פה זהות מבטח, לא מבטח עכשווי. שמואל מלכיס: היה ראוי להוסיף לחוק זהות מבטח בתקופה נתונה. אין הסדר לגבי האפשרות לשאול לגבי תקופות אחרות. בן ציון פרחי: תקופת הביטוח מאוד חשובה לשם מסירת המידע. לי יש היסטוריה מ2003. האם אני אמסור את כל המידע שיש לי? היו"ר מנחם בן-ששון: אם למימוש זכויותיו הוא צריך 3 שנים תצטרך לתת לו 3 שנים. אתה מנסח את טופס השאילתה. מהבחינה הזאת נתנו לכם את המסלול. לא נחה דעתי לגבי עניין אחד. אני אחשוב עליו עד יום ראשון. הישיבה ננעלה בשעה 11:20