פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ז' בסיוון התשס"ח (10 ביוני 2008), שעה 11:00
סדר היום:
הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חבר הכנסת שי שי חרמש:
הקפאת עובדים זרים בחקלאות בניגוד להחלטת הממשלה
נכחו:
חברי הוועדה:
סטס מיסז'ניקוב – היו"ר
חיים אורון
זאב אלקין
אבשלום וילן
שי חרמש
יעקב ליצמן
אורית נוקד
ראובן ריבלין
מוזמנים:
יוסי ישי, משנה למנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר
יהודית כרמי, ראש תחום עובדים זרים משרד החקלאות ופיתוח הכפר
יוסי אדלשטיין, מנהל האגף לזרים, משרד הפנים
אהרן ברזני, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
יוסטה בלייר, מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל
חיים חדד, התאחדות חקלאי ישרכאל
אברהם דניאל, איגוד מגדלי הפרחים
חנניה אזולאי, איגוד מגדלי הפרחים
דוד ברבי, איגוד מגדלי הפרחים
אברהם הראובני, לשכות כוח אדם זר לחקלאות
ייעוץ משפטי:
שגית אפיק
ייעוץ כלכלי:
סמדר אלחנני
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חבר הכנסת שי שי חרמש:
הקפאת עובדים זרים בחקלאות בניגוד להחלטת הממשלה
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בהצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חבר הכנסת שי חרמש בנושא הקפאת עובדים זרים בחקלאות בניגוד להחלטת הממשלה.
שי חרמש:
ביקשתי לקיים דיון מהיר בנושא לאור מצוקה בה נמצאים היום החקלאים במדינת ישראל.
יעקב ליצמן:
למה צריך לקיים דיון כל שנה בנושא הזה?
שי חרמש:
כמו שלא עושים דבר בנושאים אחרים, גם בנושא הזה לא עושים.
יעקב ליצמן:
על זה נלחמתי הרבה.
שי חרמש:
אני יודע. אני הולך בקו שלך.
מכסת העובדים הזרים המאושרת במדינת ישראל היא בסדר גודל של כ-29 אלף עובדים כאשר בפועל אנחנו מדברים על 28,500 עובדים. במציאות הקיימת כרגע בחודש ינואר אנחנו נעים על ציר של בין 24 ל-25 אלף עובדים. כרגע אין שחלוף של עובדים זרים, על פי הנתונים מהשטח. עובד שעוזב את הארץ, לא מגיע עובד אחר במקומו. לפי אינפורמציה שנמצאת בידי לא נכנסו עובדים זרים לארץ מתחילת השנה ואנחנו כבר בחודש יוני. כמובן שיוצאים עובדים ולא חוזרים, כך שמצבת כוח האדם יורדת. אם כן, החלטת הממשלה לא מתמלאת ותקן העובדים הזרים לא מתמלא.
ראובן ריבלין:
זה לא תקן שחייב להתמלא אלא זאת תקרה.
שי חרמש:
זאת תקרה.
יעקב ליצמן:
אבל זה מוקצה לחקלאים.
שי חרמש:
זאת תקרה שמצופה שמי שאישר אותה גם התכוון שהיא תהיה אבל בפועל זה לא מתבצע.
יש מציאות נוספת שנקראת מצוקת הברחנים ואני מניח שהנושא הזה עלה כאן כבר פעמים רבות. יש מציאות שברגע שפועל עוזב את המעסיק שלו, המעסיק לא מקבל עובד תמורתו לפרק זמן של שנתיים. בחלק מהמקרים יבואו אנשי קו לעובד ויאמרו שמצוקת העובדים היא כל כך קשה.
יעקב ליצמן:
מי עונה מטעם הממשלה?
שי חרמש:
נמצא כאן משנה למנכ"ל משרד החקלאות.
טמיר כהן:
ממשרד התעשייה נמצא כאן ראש תחום עובדים זרים.
שי חרמש:
נקודה שנייה היא העובדה שברגע שפועל עוזב חקלאי, מה שנקרא במונחים המקצועיים ברחנים, החקלאי לא מקבל שחלוף של עובד גם לפרק זמן של שנתיים. יהיו טענות של גורמים שעוסקים בעובדים ויאשימו חלק מהחקלאים בכך שהעובדים נמלטים על נפשם מסיבות מסוימות, אבל ודאי זה לא אמור לגבי כל הקהילה עליה מושת העונש. בחלק מהמקרים עובדים זרים בורחים משום שמצוקת העובדים הזרים כל כך גדולה ויש להן הצעות חלופיות אחרות ואנשים מנצלים את המצב ומעדיפים לעבוד באופן בלתי חוקי במקומות אחרים. לא אציין מה שמתרחש כרגע בחבל שלום ובנתיב העשרה, כאשר המציאות הביטחונית שם היא כפי שהיא ועובדים זרים גם נפגעים בשבועיים האחרונים, כך שהרצון להימצא במקומות האלה קשה ליהודים, קל וחומר למי שלא בא לשם מנימוקים ציוניים.
הדיון כאן בא לגרום למצב בו האחראים על העניין יפתחו את השמים. מוזר הדבר שאותו דבר שנקרא טבלאות איזון בהן החקלאי עומד מול השלטונות ומציג את הצרכים שלו, טבלאות האיזון הללו בעבר היו מושלמות ב-31 במרץ ואנחנו נמצאים היום קרוב ל-30 ביוני אבל טרם הושלמו טבלאות האיזון. כלומר, החקלאים שבאים לבקש את אותה מכסת עובדים זרים, אומרים להם שעוד לא סיימו את הבדיקה.
יעקב ליצמן:
מה זה משנה לנו אם החקלאי מקבל עובד במקום זה שעזב אותו? יש תקרה של 29 אלף עובדים זרים.
שי חרמש:
כרגע אנחנו בחסך במכסה הרגילה של 572, ביצואנים 166, בגוש קטיף 300, וכ-1,200 – שימו לב לנקודה המעניינת – עובדים זרים נמצאים בבירור. אני שואל מה צריך כל כך הרבה לברר כך ש-1,900 עובדים נמצאים בבירור כאשר העובדים האלה חסרים במטעים, בחממות ובכל מקומות העבודה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הבעיה והשאלה היא איך זה יכול להיות שהחלטת הממשלה לא מקוימת ומי לא מקיים את החלטת הממשלה.
אורית נוקד:
אין מחלוקת על המספרים.
יוסטה בלייר:
לא הייתה שנה אחת שהצלחנו להגיע למכסה. היו מספר חודשים – כאשר היושב-ראש דאז קיים ישיבות בנושא – בהם היו לנו את כל העובדים, אבל עכשיו זה לא עובד.
יעקב ליצמן:
אם יש מכסה ויש החלטה, צריך לקיים אותה.
יוסי אדלשטיין:
אני מסתייג מכל המצגת שהוצגה כאן כי בסך הכל נכנסים לכאן עובדים ואני לא יודע על איזה נתונים מסתמך חבר הכנסת חרמש שאמר שמינואר לא נכנסו לכאן עובדים. יש כאן תחלופת עובדים שיוצאים ובמקומם מגיעים אחרים.
כרגע נקודתית יש אולי חוסר של 1,000 או 1,200 עובדים.
שי חרמש:
יש לך 1,900 שנמצאים בחקירות.
יוסי אדלשטיין:
אני אתייחס גם למספר הזה שהוא קטן יותר. אלה לא חקירות אבל בהמשך אני אסביר מה זה הבירור הזה.
יעקב ליצמן:
גם אתה מסכים שיש מספר נתון. אתה מסכים למספר 29 אלף?
יוסי אדלשטיין:
לא.
יעקב ליצמן:
מה המספר?
יוסי אדלשטיין:
28,500.
יעקב ליצמן:
יש הסכמה על המספר 28,500. כמה נמצאים היום בארץ?
יוסי אדלשטיין:
אני אסביר לך. ברמה הכללית יש 28,500 וכרגע נשארו רק 26,000 כי ל-2,500 ההיתר לא הוארך בגלל סוגיות שתכף נעלה אותן. כרגע יש פיזית 26,000 היתרים. ה-2,500 כרגע הם בצד ואין להם היתרים שלא הוארכו להם.
קריאה:
למה?
יוסי אדלשטיין:
כי הייתה התניה של הממשלה שלא עמדו בה ולכן לא פורסמו ההיתרים.
אברהם דניאל:
למה אני אשם?
יוסי אדלשטיין:
לא אמרתי שאתה אשם. אנחנו לא דנים כרגע במי אשם.
סמדר אלחנני:
תסביר מה ההיתרים האלה ולמה הם לא הוארכו.
יוסי אדלשטיין:
יש 26 אלף מפורסמים לכאורה ומול המספר הזה חסרים כרגע נקודתית כ-1,200 אנשים שנמצאים בתהליכים. אלה שיצאו, באים במקומם.
יעקב ליצמן:
זאת אומרת, 24,800 נמצאים.
יוסי אדלשטיין:
לא ספרתי בדיוק את המספר הזה.
יעקב ליצמן:
אני רוצה לקבל נתונים.
יוסי אדלשטיין:
מה שחבר הכנסת שי חרמש אמר שיש 1,900 בבירור, יש עובדים שנמצאים בתנועה בין מעסיקים. יש בג"ץ הכבילה, מי שמכיר אותו, שפורסם בזמנו שנתן חופש מרבי לעובדים לעשות כאן בארץ מה שהם רוצים. העובדים האלה עוזבים את המעסיק ועוברים ממעסיק למעסיק.
יעקב ליצמן:
אני לא מבין וכדי שאני אבין, אתה צריך להסביר לי לפי הראש שלי. אני יודע שיש מספרים. 28,500 היו צריכים להיות ו-2,500, יש להם בעיה. עכשיו נשארו 26,000 אלף. נאמר קודם כאן שעם 1,200 יש בעיה. זאת אומרת שצריכים להיות 24,800 עובדים. האם אדוני אומר כרגע שבמערכת יש 24,800 עובדים?
יוסי אדלשטיין:
בארץ יש 24,800 עובדים, כן.
שי חרמש:
במקום 28,500.
יעקב ליצמן:
24,800 נמצאים?
חיים חדד:
לא, יש 22,800.
יוסי אדלשטיין:
לא סופרים כאן את ה-1,900.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לא סופרים את אלה שנמצאים בחקירות.
יוסי אדלשטיין:
אלה לא חקירות. אלה שנמצאים במעבר בין המעסיקים.
קריאה:
אם עובד עזב מעסיק לפני הזמן, אתה אומר לו שאין שחלוף אלא יש מאגר. אתה אומר לי לקחת ממקום שם אין עובדים.
יוסי אדלשטיין:
חיים אמר שיש 22,800 ועוד ה-2,000 ששי חרמש אמר שהם בבירור.
שי חרמש:
אבל הם לא עובדים.
יוסי אדלשטיין:
אבל הם כאן בארץ.
שי חרמש:
מה זה עוזר לי שהוא בארץ? הוא לא קוטף עגבניות.
אורית נוקד:
בעצם יוצא שחסרים קרוב ל-6,000.
יוסי אדלשטיין:
לא.
אורית נוקד:
אני רוצה להבין כמה חסרים.
שי חרמש:
אנחנו לא משרד התיירות, ממש לא מעניין אותנו כמה תאילנדים נמצאים בארץ. אנחנו משרד החקלאות ורוצים לדעת כמה עובדים בחממות. אם 2,000 יושבים על תקן תיירים במלון, זה לא עוזר לי.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
יש לנו הפרש של 4,000 עובדים. אתם אומרים שיש הפרש של 2,000 כי 2,000 כאילו נמצאים במעבר בין המעסיקים.
יעקב ליצמן:
לא, יש 2,500 ויש 1,200 ואחר כך חסרים 2,000.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בסך הכל חסרים 4,000 עובדים לחקלאים.
יעקב ליצמן:
לא. אני יודע ש-2,000 ועוד 2,500 זה 4,500 ועוד 1,200, זה מביא אותנו ל-5,700.
יוסי ישי:
יושב ראש הוועדה צודק. על פי החלטות הממשלה הקיימות, יש היתרים לחקלאים בגובה של 28,500 עובדים, 26,000 זאת החלטה אחת ו-2,500 עובדים זאת החלטה שנייה. סך הכל 28,500 עובדים. אני שומע כאן שבארץ נמצאים כרגע 24 אלף והמשמעות היא שחסר נכון להיום 4,500 עובדים. זה ברמת המקרו.
יעקב ליצמן:
אבל זה לא מה שהם אומרים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זה בדיוק מה שהם אמרו.
יוסי ישי:
זה בדיוק מה שהם אומרים. אלה הם המספרים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בתוך ה-4,500 האלה, ה-1,900 שנמצאים במעבר, הם בתוך זה או שהם בנוסף?
חיים חדד:
חלקם בתוך ה-22,800 כי משרד התעשייה עשה את הספירה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
עזוב את המספרים.
אבשלום וילן:
בוא נמקד את הדיון. בצנרת יכולים להיות 2,000 ויכולים להיות 300-400 עובדים. זה משתנה. עזוב כרגע את הצנרת. מה שאמר לך יוסי ישי זה שחסרים 4,500 עובדים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני לא מבין בנושא גינון. מה זה צנרת? לאיזה צנרת אתה מתכוון?
אבשלום וילן:
עובד שעזב, למעביד יש היתר וכל מה שהסבירו כאן.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אם כן, חסרים 4,500 עובדים. עכשיו אני שואל אתכם שאלה פשוטה . אם הייתה החלטה של הממשלה להשלים ל-28,500 עובדים, למה היא לא מיושמת? למה אתם לא נותנים היתרים? מה הסיבה לכך?
יוסי אדלשטיין:
מול ה-2,500 שאמרתי שנשים אותם בצד, קיימים 2,000 עובדים שהם לא כלולים במספר שניתן כאן. יש 2,000 עובדים מול 2,500 שכרגע אין להם היתרים. לא להתבלבל. מול ה-2,500 הנעלמים האלה יש 2,000 עובדים שעומדים באוויר כרגע.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
למה הם עומדים באוויר?
יוסי אדלשטיין:
כי אין היתר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
למה אין היתר?
יוסי אדלשטיין:
אם אתה רוצה שאני אפרט, אני אפרט.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
ודאי שאני רוצה שתפרט.
יוסי אדלשטיין:
הייתה החלטת ממשלה להוסיף לחקלאות למטרת היצוא 2,500 עובדים. ההתניה שהממשלה קבעה הייתה שכל חקלאי שיקבל עובד זר ליצוא, יקלוט עובד ישראלי במקומו. זאת אומרת, בנוסף לעובד הזר שהוא קולט, הוא יקלוט עובד ישראלי. העובד הישראלי לא נקלט לצערנו. עברה תקופת ההיתר ועכשיו צריך לחדש אותו ולכן או שישנו את החלטת הממשלה שתסיר את ההגבלה הזאת או שאין היתרים כרגע. כרגע יש את ה-2,500 האלה ומולם עומדים 2,000 עובדים באוויר.
שי חרמש:
הפעם אני אעזור ליוסי. בתנאי שכר מינימום לא נולד ישראלי שילך לעבוד בחממה ב-80 אחוזי לחות ו-45 מעלות בערבה. באים ואומרים היום שהיות שאתה לא מביא את העובד הישראלי, לא נותנים לך את התאילנדי. התאילנדי סיים את ההיתר והולך הביתה, אין ישראלי, אין תאילנדי אחר ואין עובדים שיקטפו את הפרי.
אברהם דניאל:
יש כאן בעיה נוספת שלא שמים לב אליה. על פי התנאים של משרד הפנים, אם עובד ברח מהמעסיק ועזב את הארץ, אין שחרור. כך נוצר החוסר. יש לך מטע אבל אתה לא יכול לקבל את העובדים.
יעקב ליצמן:
כמה זמן דרוש כדי לשחרר את אלו שנמצאים בחקירות?
יוסי אדלשטיין:
זה בנוהל, זה בשוטף.
יעקב ליצמן:
כמה זמן דרוש לכך?
יוסי אדלשטיין:
בכל נקודת זמן שאתה תיגע, יהיה לך מספר אחר כי חלק נקלטים וחלק נפלטים. בג"ץ הכבילה שאפשר לעובד לקום ולהתפטר מתי שהוא רוצה, העובד לא רוצה לעבוד אצל חיים, הוא קם בבוקר, אומר לחיים שלום, במקרה הטוב הוא אומר לו שלום, והולך לחפש מעסיק אחר. אין לנו שליטה על זה.
יעקב ליצמן:
זאת אומרת שאנחנו צריכים, אם הבנתי נכון, לאשר 30 אלף כדי שיישארו 28,500 עובדים.
ראובן ריבלין:
האם אדם שבא לארץ על מנת לעבוד וקיבל אשרת עבודה יכול לעבור ממקום למקום בלי להודיע לכם?
יוסי אדלשטיין:
כן. הוא צריך להודיע באופן רשמי, אבל הוא לא מודיע.
קריאה:
וכאשר הוא מודיע, מה קורה?
יוסי אדלשטיין:
הוא מודיע לך שהוא מתפטר והוא הולך.
ראובן ריבלין:
מה פירוש הולך?
יוסי אדלשטיין:
הוא הולך לחפש מעסיק אחר בתחום החקלאות.
יעקב ליצמן:
נראה לי שהפער הזה לא סביר. אני לא יודע איפה צריך לתקן אבל ברור לי שהפער הזה בין 28,500 לבין מה שיש כאן, פחות 5,000 עובדים זרים, זה לא סביר.
יוסי אדלשטיין:
זה לא פחות 5,000.
חיים חדד:
המכסה שמדברים עליה היא אמנם מכסה כללית, אבל כל חקלאי מחזיק היתר אישי ביד ובכל היתר כתוב כמה עובדים המדינה אישרה לו. יש כאלה שמחזיקים 10 עובדים.
ראובן ריבלין:
תסביר לי. אני חקלאי, קיבלתי אישור להעסיק 20 עובדים. קיבלתי 20 עובדים והם התחילו לעבוד אצלי, אבל ארבעה מהם רוצים ללכת על פי חופש הבחירה והם הולכים. אני בא ומבקש ארבעה אחרים כי אלה ברחו ממני.
חיים חדד:
תחכה שנתיים בתור. שנתיים אתה מחכה בלי עובד. אתה גם משלם עליהם את כל המסים. לפני שאתה מקבל עובדים, אתה צריך לשלם כסף על ההיתר. אתה משלם על מלוא ההיתר ולא חשוב שאין לך מספיק עובדים. אתה משלם גם את האגרות על כל ההיתר.
ראובן ריבלין:
זאת אנדרלמוסיה שאין לאף אחד שליטה עליה.
חיים חדד:
לא, יש להם שליטה עליה.
ראובן ריבלין:
אני מבין שאדם אשר אני הבאתי אותו ושילמתי עליו את כל הערבויות ואת כל האגרות, אם הוא רוצה ללכת ממני, הוא צריך ללכת החוצה.
חיים חדד:
אבל לא זה מה שהם עושים אלא ההפך. הם נותנים לו אישור להסתובב.
קריאה:
הוא יכול להחליף מעסיק. אין לו בעיה להחליף מעסיק בתנאי שהוא פונה למשרד הפנים והמעסיק האחר קולט אותו.
ראובן ריבלין:
אם היה המצב כך, הרי יכול לבוא אדם, לעסוק בחקלאות וללכת ולעבוד כטבח.
חיים חדד:
זה מה שקורה.
ראובן ריבלין:
השאלה שלי היא איך אנחנו מתמודדים מערכתית עם דבר כזה.
קריאה:
למה זה צריך לעניין את החקלאים?
אברהם הראובני:
ב-99 אחוזים הוא עובר לחקלאי אחר וזה נרשם.
ראובן ריבלין:
השאלה איך נוצר הפער.
אברהם הראובני:
גם אני לא יודע איך הוא נוצר. ב-99 אחוזים מהמקרים העובד עובר מחקלאי לחקלאי ומדווח. הוא לא קם ואומר אני הולך ולא מדווח.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מי מדווח?
אברהם הראובני:
החקלאי מדווח שהתאילנדי עזב אותו.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
החקלאי הקולט או זה שעזבו אותו?
אברהם הראובני:
שניהם מדווחים כי לשניהם יש אינטרס. זה שמקבל, יש לו אינטרס לדווח שהוא קיבל כי מחר תבוא אליו ביקורת, וזה שהעביר את העובד, חסר לו העובד. כל המספרים שהם נותנים לא ברורים לי ואני לא מבין מאיפה הם לקחו אותם.
שי חרמש:
אתה מסכים שחסרים 4,000 עובדים?
אברהם הראובני:
בטח שאני מסכים, אבל ה-2,000 שהם מדברים עליהם, הם לא נמצאים.
אבשלום וילן:
אני לא מבין על מה הדיון. אני קצת מכיר את הנושא ואני לא מבין את הדיון.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אם אתה לא מבין כלום, אז מה אני אומר?
אבשלום וילן:
לכן או שיהיה כאן דיון מסודר או שנדון בדברים אחרים שעל סדר היום. כך אי אפשר לעבוד.
יוסי ישי:
למעשה יש שתי בעיות שצריך לפתור אותן. בעיה ראשונה, במסגרת החלטות הממשלה לגבי 28,500 עובדים, אלה שתי החלטות כאשר האחת, 26,000, היא בלתי תלויה, ו-2,500, מותנית בעובד תמורת עובד. הייתה תקופת מעבר שאפשרה למעסיקים הישראלים לקלוט עובד ישראלי תמורת העובד הזר, אבל אנחנו שומעים שיש עם זה בעיות. התברר שהמעסיקים הישראלים רצים דרך לשכת התעסוקה במטרה לקבל את העובד הישראלי, אבל הם לא מקבלים אותו ויש על כך מסמכים. עובדים ישראלים שבאו, עזבו אחרי שבועיים-שלושה, כך שיש בעיה עם הנושא הזה.
ראובן ריבלין:
כמה מהמכסה של 2,500 הביאו עובד מול עובד?
יוסי ישי:
זניח לגמרי. זאת אומרת, ההתניה שהממשלה שמה לגבי 2,500, לא מתממשת בצורה עובדתית. השאלה הראשונה היא האם הממשלה עומדת על דעתה ומתנה את האחד תמורת אחד. המשמעות של העמידה הזאת היא מחיקה של 2,500 היתרים שנמצאים כרגע בידי המעסיקים שהחקלאות מיועדת ליצוא ואנחנו נמצאים בערב העונה. אני יודע שמונחת הצעת החלטה לממשלה מטעם יחידת הסמך שאומרת שהניסיון הזה לא צלח, לא הצלחנו לספק עובדים ישראלים למעסיקים ותבוא המלצה שלהם לבטל את ההתניה הזאת.
אבשלום וילן:
כבר הניחו את ההצעה בפני המחליטים?
יוסי ישי:
זה מטופל.
כנראה אין ברירה, לא הצליחו לספק את מכסת העובדים, ולכן אנחנו חוזרים להחלטת הממשלה המקורית שמדברת על 28,500 עובדים ומה שצריך לעשות באותו רגע, ברמת המקרו – ולא מעניין אותי בפנים – כמו שחבר הכנסת ליצמן עשה בזמנו, להבטיח שמכסת העובדים הזרים ברמת המקרו לחקלאות תושלם עד ל-28,500.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתה עושה צחוק? מילא החקלאים יאמרו שהיושב-ראש הקודם הפעיל לחץ על הממשלה, אבל אתה מבין מה שאתה אומר? זה פשוט לא יאומן הדבר הזה.
יוסי ישי:
עזוב את שני המשפטים האחרונים. לקחתי את שני המשפטים האחרונים בחזרה. אחרי שפותרים את הבעיה ברמה הראשונה, צריך להבטיח ברמת המקרו שהחלטת הממשלה תיושם ויגיעו לארץ 28,500 עובדים. כל המערכת הפנימית מסתדרת.
ראובן ריבלין:
על ידי ביטול ההתניה.
יוסי ישי:
כן.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתה יודע מה אתה גורם לי עכשיו לעשות. אתה גורם לי עכשיו לעצור את כל התקציבים למשרד התעשייה. אלי ישי יודע להסתדר טוב מאוד כשהוא כועס, הוא ילך עכשיו לממשלה וימלא את המכסה.
אבשלום וילן:
בפעם הקודמת התקיימו הרבה דיונים והוזמנו כל הגורמים הנוגעים לדבר ובאמת הופעל לחץ במובן הפרלמנטרי ולא באיומים.
יעקב ליצמן:
זה לא היה איום, אבל היה איום כי כאן כל יומיים התקיים דיון.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
שיטת ההתשה הזאת מתישה גם את הצד השני ואלה הם חברי הכנסת.
אבשלום וילן:
אדוני היושב-ראש, עובדים ישראלים כנראה לא יבואו. אפשר לפנות ליחידת הסמך ולקבוע לוח זמנים מתי הם מביאים את הנושא להחלטת הממשלה. הדבר השני שאפשר לעשות הוא לפנות לשר האחראי ולבקש להשלים את המכסה ל-28,500. היום אנחנו ביום שלישי, תדאג שבשבוע הבא ביום שלישי תהיה ישיבה נוספת, כפי שעשה חבר הכנסת ליצמן.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
עזבו אותי עם מה שעשה חבר הכנסת ליצמן.
אבשלום וילן:
תקיים ישיבת מעקב לביצוע ההחלטה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
עד עכשיו עוד לא הבנתי את הבעיה. אם כולם מסכימים על הפתרון, איפה הבעיה?
אבשלום וילן:
2,500 עובדים זאת המכסה שאמרו שיהיה עובד ישראלי. את זה יחידת הסמך צריכה להחיל פטור ושתכין לממשלה משהו מהיר כדי לתקן את המצב.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
למה אתם לא יכולים בקטע הזה להכין את ההיתרים?
יוסי אדלשטיין:
ה-2,000 של ה-2,500 נמצאים כאן בארץ.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הם יכולים לעבוד.
יעקב ליצמן:
מי צריך להביא אותם?
יוסי אדלשטיין:
לא צריך להביא אותם. הם כאן בארץ.
יעקב ליצמן:
מי צריך לחפש אותם?
יוסי אדלשטיין:
לא צריך לחפש אותם. הם עובדים אצל החקלאים.
אבשלום וילן:
אם חמישה עובדים עזבו ועברו לחקלאי אחר, אם היית במצב מלא, התוצאה הסופית של כל המהלכים האלה היא אפס. אתה לא נמצא באופטימום אלא אתה נמצא ב-26 פחות 2,000 ולכן כל המשחקים הם בתוך ה-24 ולא בתוך ה-26. אם זה היה ב-26, מי שעזב חקלאי אחד יכול לקבל היתר של חקלאי אחר. בכל רגע נתון המשחק הוא ב-26. כאשר המשחק הוא ב-24, יש את הסיבוב הזה. אל תטעה את יושב ראש הוועדה. אם היית ב-26 מלא ו-2,000 מסתובבים, זה משהו אחר.
יעקב ליצמן:
אני יודע שיש מספר כללי שהוא 28,500 ויש את מספר העובדים והפער לא סביר. לא אני צריך לחפש את העובדים אלא מי שצריך לחפש אותם זה אתם. צריך לחפש איך מגשרים על הפער.
ראובן ריבלין:
יש פה שתי פרשיות. פרשה אחת היא כאשר מביאים עובדים והם נעלמים ואז בכל המערכת נוצרים פערים כאלה ואחרים. אלה הם דברים שאנחנו בוועדה לא יכולים לטפל בהם אלא לבוא ולשאול אותם איך הם מתמודדים עם זה. זה הועלה כדבר מרכזי ועיקרי ולכן כולנו נכנסנו כאן לבלבול שבחיים לא קרה לנו ואני יושב בוועדות כבר כמה שנים. כרגע יש דבר אחד שאנחנו יכולים לטפל בו. יש 2,500 שהעלינו מ-26 ל-28,500 ואנחנו באנו ואמרנו לממשלה שתיתן עוד 2,500 עובדים לחקלאות. בסופו של דבר מדברים על החקלאי הבודד שלוקח את העובדים והם חסרים לו. יכול להיות שהם בארץ, אבל הם לא אצלו. יכול להיות שזה באשמתו, יכול להיות שהוא מתחכם, יכול להיות שיש מונקי ביזנס ולך תספר לילדים איזה מונקי ביזנס היה עם העובדים הזרים וכל הסחר-מכר בתוכם, אבל אנחנו מדברים כרגע על 2,500 עובדים לגביהם הותנתה ההתניה שהציבור לא יכול לעמוד בה. יש מקומות בהם ישראלים לא ילכו לעבוד.
אני מציע לקרוא לשר התעשייה, המסחר והעבודה ולשאול אותו האם הוא מתכוון להביא הצעת מחליטים לממשלה בה תבוטל ההתניה. אם כן, מתי. זה כדי שנוכל לדעת קודם כל לגבי ההתניה הזאת.
קריאה:
אבל זה רק חלק.
שי חרמש:
זה שווה הרבה.
ראובן ריבלין:
כמעט קמתי ללכת כי לא הבנתי מה רוצים כאן. אחד רוצה להעלות, השני רוצה להוריד, כולם בסדר אבל אין עובדים. אם כן, על פי החלטת הוועדה לשלוח מכתב לשר התעשייה, המסחר והעבודה שיבוא ויאמר האם הוא מתכוון לבטל את ההתניה בהצעת מחליטים, ואם כן, מתי.
הדבר השני הוא שאנחנו צריכים לקבל הרצאה בה תסבירו לנו איך קורה כל התהליך הזה מתגלגל. ברגע שקיבלתי 14 עובדים ושילמתי על כולם, ארבעה יכולים ללכת ואני נשאר עם עשרה עובדים.
אבשלום וילן:
אם המשחק היה שהיו כרגע בארץ 26 אלף עובדים.
ראובן ריבלין:
הוא אומר שיש.
אבשלום וילן:
שמעת מה אמר יוסי ישי?
יוסי ישי:
בוא נדבר על החקלאות כולה כאורגן אחד. אם החלטת הממשלה היא 28.
ראובן ריבלין:
אל תדבר אתי על החקלאות כי 4,000 עובדי החקלאות נמצאים במסעדות.
יוסי ישי:
לא. זאת טעות.
ראובן ריבלין:
הם נמצאים בארץ אבל הם לא נמצאים אצל החקלאים.
יוסי ישי:
לא, אני חוזר על דבריי ואני אחראי למה שאני אומר. 99 אחוזים, אם לא 100 אחוזים, מהעובדים התאילנדים שאמורים להיות מועסקים בחקלאות, מועסקים בחקלאות. לכן אני לא מסתכל על כל פרט אלא אני מסתכל על האומדן. אם החלטת הממשלה שיהיו 28,500 עובדים ויש פחות מהמספר הזה, אז חלק מהמעסיקים לא מחזיקים את העובדים שמגיעים להם. ברגע שמכסת העובדים הזרים תושלם, הבעיה פתורה.
ראובן ריבלין:
אני מציע לקבל החלטות שאנחנו מבינים מה קורה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
ברור שאנחנו נמשיך בדיונים בנושא, אבל אני מציע – שי חרמש, אתה יוזם הדיון ואבשלום וילן מבין בזה טוב מכולנו – שחוץ מזה שנמשיך לקיים דיון בשבוע הבא, עוד איזה החלטות אופרטיביות אתה מציע לקבל?
אבשלום וילן:
מה שאמר חבר הכנסת ריבלין, קודם כל להוציא מכתב לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה.
שי חרמש:
פנייה לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תציעו לי גם שאילתא ישירה. אני שאלתי פעם את אלי ישי והוא אמר לי בעזרת השם, אז הוא יאמר עוד פעם בעזרת השם.
ראובן ריבלין:
אני מציע לומר שהוועדה קוראת לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה להביא הצעת מחליטים לפיה תבוטל ההתניה למכסת העובדים הזרים של 2,500 לחקלאות שמותנית בקבלת מספר זהה של עובדים ישראלים.
הוועדה מבקשת מהשר לדעת האם הצעת מחליטים כזאת הוגשה לממשלה ואם כן, מתי או מתי היא תוגש.
שי חרמש:
אני מסתפק בזה.
אבשלום וילן:
הפנייה השנייה היא להתאים את סך כל העובדים הזרים בחקלאות למספר שקבעה הממשלה.
ראובן ריבלין:
אני לא מציע להוסיף את הפנייה השנייה, כי לא תקבל תשובה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כאמור, אנחנו נשוב ונדון בנושא.
תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:00