פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה
מושב שלישי נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 437
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ז' סיוון התשס"ח (10.6.2008), שעה 12:00
ס ד ר ה י ו ם:
1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): השבתת הלימודים בירכא בשל מפגעי בטיחות של חה"כ יואל חסון
2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): קריסת שירותי התחזוקה בבתי הספר בכפר ירכא והשביתה הכללית במערכת החינוך בכפר של חה"כ מוחמד ברכה
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל מלכיאור – היו"ר
מוחמד ברכה
יואל חסון
נאדיה חילו
רונית תירוש
מוזמנים:
מוהנא פארס – מפקח מחוז צפון חינוך לדרוזים משרד החינוך
כאמל עטילה – דוברות משרד החינוך
אברהם צדקה – מנהל אגף ביטחון ובטיחות משרד החינוך
שמואל דוד – יועץ, שתי"ל
מולא מוחמד – הסתדרות המורים
סלאח אבו טריף – ועד ההורים ירכא
יהודה סקר – ארגון הורים ארצי
אבי גור
גדעון בן דרור – יועץ הוועדה
ואגי כיוף
מנהלת הוועדה:
יהודית גידלי
רשמה וערכה:
מעיין מכלוף - חבר המתרגמים בע"מ
1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): השבתת הלימודים בירכא בשל מפגעי בטיחות
של חה"כ יואל חסון
2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): קריסת שירותי התחזוקה בבתי הספר בכפר ירכא והשביתה הכללית במערכת החינוך בכפר של חה"כ מוחמד ברכה
היו"ר מיכאל מלכיאור:
צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. במסגרת דיון מהיר יש לנו שתי הצעות לדיון מהיר בגלל השבתת הלימודים בירכא. אני מבין שההצעה הראשונה היתה של חבר הכנסת מוחמד ברכה אז אני אבקש ממנו להתחיל, ואחר כך נשמע את חבר הכנסת יואל חסון באותו נושא שגם ביקש דיון מהיר, ואחר נשמע את משרד החינוך ואת הצדדים. אני רק רוצה להגיד, בגלל אי הבנות וקוצר זמן בגלל השבוע המקוצר אז אנשים מגיעים מהכפר באיחור מסויים, אני מקווה שהם ייכנסו כמה שיותר מהר כדי שנוכל, כדי שיהיה לנו דיון מעמיק ונכון, כמובן לשמוע את הצדדים השונים, אחרת אין טעם. חבר הכנסת מוחמד ברכה בבקשה.
מוחמד ברכה:
תודה אדוני. ראשית אני באמת מקווה שהאנשים מוועד ההורים מירכא יגיעו. כפי שאמר היושב ראש הייתה תקלה בתאום, שאנחנו מתייחסים אליה בהבנה אבל היא לא פותרת את הבעיה, אבל אני מקווה שבמהלך הישיבה הם עוד יגיעו ויגידו מה שיש להם.
לפני שבועיים השתתפתי בהפגנה מול משרדי המועצה המקומית בירכא, ביום של השבתת הלימודים בכפר על ידי ועד ההורים שם. כידוע בירכא יש ועדה ממונה מטעם משרד הפנים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תיקח כהנחת יסוד שלא ידוע פה שום דבר. תסביר את הנושא. אני למשל לא למדתי את הסוגייה אז אני מאוד אשמח ללמוד ממך.
מוחמד ברכה:
יש נציג של המועצה המקומית כאן?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
החליטו לא להגיע.
מוחמד ברכה:
ראש המועצה יכול להיות שהוא עסוק עכשיו בהכנות להתמודדות שלו כראש עיריית טירת הכרמל, והוא עושה את זה אולי באותו רכב שהעמידה לרשותו מועצת ירכא, אבל זה סיפור אחר למקום אחר.
ועד ההורים אדוני היושב ראש ורבותיי חברי הכנסת והאורחים מתלוננים על חדרים חסרים, על חוסר תחזוקה בצורה שמסכנת את התלמידים, נתוני בטיחות מאוד ירודים, אם זה בחשמל, אם זה בריאות ודברים כאלה, בחצרות מתלוננים על מחסור במקלטים, שחלק מהם משמשים כמחסנים או כמעבדות. מדברים על מחסור בבית ספר יסודי שלם, על בית ספר שיש בו אלף תלמידים שצריך לפצל אותו לשניים, ולכן נערמו הרבה בעיות שקשורות בתפקוד הנורמלי של מערכת החינוך בירכא, דבר שהביא את ועד ההורים ורבים מהתושבים להכריז על אותה שביתה שדיברתי עליה בהתחלה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זו שביתה של יום?
מוחמד ברכה:
של יום. הוועדה הקרואה משתמשת בצרכים של מערכת החינוך כדי לגבות כספים אבל הכספים האלה לא מגיעים למערכת החינוך. אני גם לא בטוח שזה לוועדת החינוך אבל זה מתקשר. ראש המועצה מקבל משכורת מהמועצה מטבע הדברים, בנוסף אליו יש חמישה שומרים ועוד שלושה יועצים. זאת אומרת סך הכל תשע משכורות שנגזרות מעצם התפקוד של מר טל כראש המועצה הקרואה. ולכן התקציב שנכנס של הגבייה הולך לכל דבר. מאה חמישים אלף שקל בחודש רק על מר טל והצוות שלו. רק. ואלה מקבלים את משכורתם עד הגרוש האחרון אבל כל השאר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
ממי הם מקבלים?
מוחמד ברכה:
מתקציב המועצה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אבל אתה אומר שלוקחים את הכסף של החינוך.
מוחמד ברכה:
משתמשים בעניין של החינוך כמכשיר לחץ כדי לגבות כספים. תיכף אנשים יבואו ויסבירו על השיטות הנהוגות שם. אני באמת מקווה. אגב היו התכתבויות גם עם משרד ראש הממשלה וגם עם משרד החינוך, לאורך תקופה ארוכה, בין ועד ההורים לבינם. והדברים לא מתקדמים בכיוון הנכון. אני חושש אדוני היושב ראש שגם החוק של מתן הגנה לכספי חינוך אינו נשמר שם, במיוחד שיש נושא של המשכורות, של האחזקה, וגם כן החוק החדש שחוקקנו אך לפני שבועיים, אני לא יודע אם הוא נכנס לתוקף, אבל אי אפשר להלין על כך שהוא לא מקויים, שאי אפשר להטיל עיקולים או להשתמש בתקציבים שמיועדים לחינוך לשום צורך אחר.
אני מבקש שמשרד החינוך ייכנס לעובי הקורה על מנת להציל את מערכת החינוך בירכא, גם מהוועדה הקרואה אבל בעיקר להציל את התלמידים שעומדים בפני בעיות קשות של בטיחות וגם דברים אחרים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מציע שנגביל, אני מבין שיש כל מיני דברים אחרים ברקע, באמת להגביל את הדיון לנושא של בית הספר הספציפי ומה שקורה במערכת החינוך. וכל הדברים מסביב, אם נוכל לפתור את כל הבעיות האלו זה לא נצליח. אבל שנטפל בגופו של עניין למה שקורה בבית הספר הזה בירכא. חבר הכנסת יואל חסון בבקשה.
יואל חסון:
תודה רבה אדוני היושב ראש. אני ביקשתי ליזום את הדיון הזה קודם כל בשל הבעיה הספציפית בבית הספר בירכא, אבל יחד עם זאת גם בגלל שזו לא הפעם הראשונה שאנחנו רואים בתי ספר במגזר הדרוזי, ולא רק במגזר הדרוזי, גם במגזר הלא יהודי, בתי ספר שמבחינה תשתיתית, מבחינת המבנים שלהם הם מוזנחים מאוד, בוודאי יחסית למבנים בערים אחרות, מוזנחים מאוד, לא מטופלים, לא שמורים, לא פועלים שם על פי סטנדרטים שהיו פועלים במקומות אחרים. בחלק מהמקומות מגיע עד כדי מצב של סכנת חיים עבור התלמידים ועבור מי ששוהים באותם בניינים. אני זוכר, אני לא זוכר אם זה היה גם בירכא או ביישוב אחר לפני מספר חודשים שהראו לנו תמונות, של אם זה ברזיות ואם זה בניינים ואם זה כיתות ואם זה אולמות ומגרשי כדורגל ומגרשים כאלה ואחרים.
בסופו של דבר כולנו יודעים על מה מדובר, חבר הכנסת ברכה ציין את זה, אמר את זה לא טוב ממני, אבל בסופו של דבר צריך להביא כאן למצב שאנחנו, קודם כל הוועדה חייבת להטיל אחריות ברורה ומיידית על משרד החינוך לתקן ולפעול לתיקון הליקויים האלה. אף אחד מאיתנו לא מוכן לקחת על אחריותו סכנת נפשות שיכולה להיות כאן, פגיעה בתלמידים או במורים או בצוותים שנמצאים שם. ומעבר לזה, גם אם לא היתה סכנת חיים, יש כאן עניין של איכות לימודים, איכות שמגיעה לכל תלמיד בישראל בעיניי שלא ממומשת במצב שאנחנו רואים שם. והשביתה הזאת אגב בעיניי היא בוודאי רמז לבאות, סביר להניח שהדברים האלה יורחבו מעבר ליום אחד. בסופו של דבר נפגעים התלמידים שלא מקבלים כאן צורה רציפה של לימודים ועלולים לא לקבל צורה רציפה של לימודים וזה פוגע בשורה התחתונה בילדים.
אני מבקש אדוני היושב ראש, אחרי שנשמע בוודאי את הנציגים, להיות מאוד חדים בהודעת הסיכום, שהודעת הסיכום חייבת קודם כל להטיל אחריות. להטיל אחריות מיידית על משרד החינוך לקחת את האחריות, ואם יש צורך גם על הרשות המקומית, אני לא מכיר את הפרטים בעניין הזה, מי כאן באמת צריך לשאת באחריות. אבל אם זה משרד החינוך צריך לומר בפירוש, סיכום של הישיבה הזאת, שאנחנו מטילים אחריות מלאה על המצב הנוכחי על משרד החינוך. זה דבר ראשון. אלא אם כן נשמע משהו אחר מנציגי משרד החינוך, אבל לא נראה לי שנשמע.
דבר שני, אנחנו צריכים לקצוב את הדבר הזה בזמן. אנחנו צריכים להטיל פה לוח זמנים על משרד החינוך לתיקון הליקויים. ואני פה מציע גם לחברים מירכא ולחברים אחרים, אם במידה ורואים שלוח הזמנים הזה לא מקויים, בוודאי הוועדה צריכה לעמוד על כבודה ועל החלטותיה, אבל מעבר לזה יש גם ערכאות אחרות. במידה ומשרד החינוך לאחר החלטת הכנסת לא יעשה פה פעולות מיידיות. אין הרבה מה לדבר בעיניי, זה מה שצריך להיות, הדברים האלה כבר לא חדשים, הדברים האלה נמשכים ונגררים תקופה ארוכה מידיי. לכיוון הזה הייתי מציע לך אדוני היושב ראש ללכת. תודה רבה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תודה רבה. אני רק רוצה לספר לך, היה לנו פה דיון, ביום של השלטון המקומי פה, הוצגו בפני הוועדה נתונים של השלטון המקומי שיש ליקויים מיידיים של מה שנקרא בגדר של חשש סכנת נפשות, לא סתם. היה גם מעגלים נוספים, אבל מה שבחשש סכנת נפשות, ליקויים של בסביבות נדמה לי שלוש מאות שלושים מיליון שקל, משהו כזה. וישבו פה הנציגים, גם של השלטון המקומי וגם של משרד החינוך, וכל אחד כהרגלו בקודש, דנו בזה אם אתה זוכר ממש בתחילת הקדנציה הנוכחית, עוד לפני שהיית ממלא מקום ראש הקואליציה, ופשוט משרד החינוך מסיר מעליו את האחריות, אף על פי שבחוק כתוב. וניסינו ללכת ליועץ המשפטי לממשלה, בחוק כתוב שהאחריות הישירה לבטיחות של בתי הספר זה של המועצה המקומית ושהאחריות הכוללת, זאת אומרת אחריות העל למצב זה של משרד החינוך.
בפועל רוב השנים קרה שמשרד האוצר נותן למשרד החינוך כסף לעניין, משרד החינוך מעביר את זה לרשויות המקומיות, וככה מתקנים כל שנה לפחות את המינימום הדרוש. השנה החליטו לא להעביר כסף, כמעט לא להעביר כסף, משרד האוצר ומשרד החינוך, אני מניח שמשרד החינוך יגידו זה משרד האוצר ומשרד האוצר יגידו, טוב, שיקחו את זה מתוך התקציב שלהם, משהו כזה, הויכוח הרגיל בין שני המשרדים האלו. ובפועל אנחנו נמצאים בפני שוקת שבורה, שאי אפשר לסבול את זה. אבל זה קשור גם למה שאתה דיברת פה. אנחנו יכולים להחליט מה שאנחנו מחליטים, משרד החינוך יגיד לא נתנו לנו תקציב לעשות את הדבר הזה. השנה מדובר בסכומים שלא מתחילים לכסות את הפיקוח נפש. אז אני רק מספר לך את זה כי היה לנו דיון מעמיק בנושא. אני לא ארחיב, אני לא הייתי רוצה לשבת עם אחריות כזאת לגבי תלמידי מדינת ישראל, לא משנה אם במגזר הדרוזי או היהודי או המוסלמי.
יואל חסון:
אדוני היושב ראש, אם מה שאתה אומר זו המציאות הקיימת אני חושב שצריך להטיל פה אחריות אישית. אני לא חושב שהורים יכולים להמשיך לשלוח את הילדים שלהם לבתי ספר במצב הזה. לא רק שם, גם בכל מקום אחר. אם אתה אומר פה שמדינת ישראל באה ואומרת שהשנה גם במקומות שנחוץ ברמה הקיומית לא משפצים כי אין כסף אז אני חושב שצריך לעשות כאן איזו שהיא פעולה, מצידי שיצאו לבג"צ. אם הכנסת לא מסוגלת לעשות מעשה בעניין הזה אני לא הייתי שולח את הילד שלי לבית ספר כזה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לצערי זה לא בסמכות הכנסת אבל אנחנו ודאי אמרנו בצורה חריפה ביותר את עמדתנו בעניין. אבל לא יכול להיות שבג"צ בכל נושא בסופו של דבר, בגלל שהמדינה לא מתנהלת, אז כל הזמן הבג"צ צריך לנהל את המדינה ואחר כך יש ביקורת על הבג"צ למה הוא מנהל את המדינה.
בואו נשמע את הצדדים. נציג ההורים בבקשה.
סלאח אבו טריף:
הייתי ראש דסק איסלאם במשרד החוץ, הייתי סגן אלוף בצבא, ואני לא סתם אומר את זה, הייתי בחברון, בעזה ובלבנון, ואני מגיע לירכא ומרגיש שאני בג'בלייה. לא שבג'בלייה היה צריך להיות ככה, אבל אני מרגיש שאני בג'בלייה. קודם כל מצב הבטיחות והבריאות, מזה שלוש שנים אף אחד לא עשה כלום, לא מעקה בטיחות, הביוב זורם, רק צריך לחבר ביוב בבית ספר חדשני, הביוב זורם כמו נחל. אני שבוע שעבר עובר, אני רואה את הביוב זורם ואני רואה את המסכנים, אנשי הכפר, עומדים ומצלמים בטלויזיה פיראטית את הביוב שזורם. אני אומר להם מה קרה, אומרים לי לא רוצים לטפל. ראש הוועד אומר להם זה לא מעניין אותי, הוא מקבל את המשכורת שלו. אריה טל. שהוא מתמודד על רשות עיריית טירת הכרמל.
אז אני לא יודע, כל הזמן זורקים את זה בין משרדי ממשלה, יש בעיות אחרות, נזילות של ביוב. אני בעצמי בכיתה אחת תיקנתי מזגן, ביוב, שירותים, אני קניתי מכספי ארון חשמל, אין ארון חשמל שהוא לא חשוף, ואני צריך לבוא, ויש הרבה הורים טובים שעושים את זה, אבל לא צריך להיות ככה. זה נושא אחד. אז ביוב זורם, יש גן שסגרו אותו בגלל שהביוב זורם. זה הפתרון של מדינת ישראל לשנת 2008? זה מה שעשו, מה שקורה עם הילדים, זרקו אותם לרחוב. הם לא לומדים.
תקציבים, אני אומר לכם, מהתחלת השנה עד עכשיו, דיבר כבוד הרב על תקציב שוטף, תשעת אלפים שקל דוגמא בית ספר א', ויגיד המנהל כמה הוא קיבל מהתחלת השנה עד עכשיו. מה אפשר לעשות עם זה. זה מה שקיבלו תקציב שוטף ממשרד החינוך.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
המועצה קיבלה תשעת אלפים שקל לכלל הליקויים?
סלח אבו טריף:
קיבלו את זה בפעמיים, פעם שלושת אלפים ופעם ששת אלפים. יש תקציבים ייעודיים שלא קיבלו בכלל, וחוסר כיתות לימוד בכל בתי הספר. ואני והמנהל המכובד רבנו, כן יהיו שתי כיתות, שלוש כיתות, לא מוכנים להתפשר, ארבעים ילדים בתוך כיתה, והיה לנו יותר. אין כיתות. והדבר היותר חמור שבסדר, הילדים שם, אין עובדים, לא אחזקה ולא תברואה. אני רב איתו, איפה שהבן שלי אני רוצה שיהיו עובדים. שירותים מסריחים, איך אפשר שהילד ילמד. ילדים לא לומדים בגלל התברואה. אני שלושה חודשים, אחרי שדיברתי עם משרד הבריאות, משרד החינוך הפנה אותי למשרד הבריאות, שילכו, כי החמגשיות שנשארות, ילכו הביתה במקום לשים, חולדות גדולות כאלה באות לכיתה, ולא מפנים זבל. ואז משרד החינוך אומרים לי זה משרד הבריאות. משרד הבריאות אמרו לסגור את הגנים, הלכו שלושה חודשים הביתה בשעה אחת במקום שלוש וחצי, לא רוצים חמשגית. זה פתרון?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא יאומן. בואו נשמע את מנהל בית הספר. זה בית הספר שהושבת?
מוחמד מולא:
אני מולא מוחמד מירכא, מנהל בית ספר וגם נציג הסתדרות המורים. אני באתי גם כנציג הסתדרות המורים, לא כמנהל בית ספר. אתם יודעים שיש בעיות בכל המועצות המקומיות, אבל אצלנו יש בערך מאה מיליון שקל זה חוב. והביאו אדם בשם אריה טל להבריא את החולה, אני חושב שהוא עכשיו גוסס. הוא ימות עוד מעט. מדינת ישראל חוקרת ראש ממשלה ולא חוקרים איפה הולכים הכספים. גם זה בעיה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
ספר לי מה קורה בבית הספר שלך.
מוחמד מולא:
בית הספר מיועד להריסה, יש צו הריסה. ואנחנו לומדים בו. אנחנו מחכים לתקציבים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כמה תלמידים לומדים בבית הספר הזה שמיועד להריסה?
מוחמד מולא:
עכשיו חמש מאות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
ואיפה אתם אמורים לעבור?
מוחמד מולא:
לעבור למקום אחר, אני לא יודע. הם צריכים לבנות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא התחילו לבנות?
מוחמד מולא:
לא. אני הכנתי את זה, כל התקציב הזה שהיה מיועד לבתי הספר לא הגיע לבתי הספר בגלל אי תפקוד כל המחלקות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה כסף שהועבר למועצה ולא הגיע לבתי הספר?
מוחמד מולא:
יש שהועבר ויש שתקוע. יש חלק שלא נוצל, כלומר הועבר ולא נוצל. יש עניין של גני חובה. השטח בוער לאט לאט ואני חושב שהוועדה צריכים לפטר אותה לאלתר מכיוון שנכשלה בתפקידה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תודה. משרד החינוך בבקשה.
אברהם צדקה:
תודה אדוני היושב ראש. אני מנהל אגף בטחון בכיר לנושא בטחון, בטיחות ושעת חרום במשרד החינוך. מה שאני מבקש להעיר בפתיח שבמשרד החינוך קיימות פרוגרמות מוכנות, כסף מוכן, אני מקבל שהבית ספר של הדובר מיועד להריסה, רשות לא מסוגלת, לפחות עד הרגע הזה, להעמיד קרקע. היום יעמידו קרקע מתאימה לבנייה, על פי הנהלים, יתחילו לבנות את בית הספר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני רוצה להבין, אתם שומעים, אתם יודעים מה המצב אתה אומר, אתם יודעים שיש בית ספר שמיועד להריסה, ואם הרשות לא מייעדת קרקע אז אתם נותנים לכל הדבר הזה להמשיך.
יואל חסון:
אתה מבין שאתה תישא באחריות אם יקרה אסון, אם אתה אחראי על הבטיחות במשרד החינוך, אתה מבין שאתה תישא באחריות?
אברהם צדקה:
מכיוון שאני במקצוע יותר משנתיים, וכבר נשאתי קצת באחריות אז אני גם עכשיו נושא באחריות. אבל אדוני היושב ראש, לגופו של עניין, קודם כל מי שצריך לייצג פה זה ראש מינהל הפיתוח, שהוא לא קיים, ואני מנסה על פי שיחה שלי איתו, בגלל תקלה פנימית אצלנו, הוא לא נמצא בדיון.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מה התקלה הפנימית?
אברהם צדקה:
שראש מינהל הפיתוח, מי שבונה בתי ספר במדינת ישראל זה לא משרד הבטחון אלא מינהל הפיתוח. אדון יגאל צרפתי שהחליף את שי כנען. על כל פנים מכיוון שבאתי מוכן לפגישה, והבנתי שהוא לא זומן לפגישה, שוחחנו הבוקר, הוא אומר לי אני הייתי שם לפני חודש, ראיתי את חומרת העניין, אני מת להתחיל לבנות את בתי הספר, אבל על פי הנהלים אם הרשות לא מעמידה את השטח, לפי הנהלים של חכירה מול המינהל וכן הלאה אני לא יכול.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
היה דיון אצל השרה בעניין הזה?
אברהם צדקה:
זה אני לא יודע.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אבל אני רוצה להבין מה אתם עושים במצב הזה. אתה נושא באחריות. המשרד יש לו את האחריות. אתה אומר הכל הפקרות.
אברהם צדקה:
המשרד זה בסדר. צריך להבין, לבנת היסוד בעניין הזה, לא יעזור לאף אחד כלום, זה הרשות המקומית. זאת אומרת חבר הכנסת חסון להטיל את האחריות הישירה על ארבעת אלפים
בתי ספר ועוד שנים עשר אלף גני ילדים באופן גורף על משרד החינוך. המשרד העמיד בשנת הלימודים תשס"ט, קרי השנה, שבעים ושישה אלף שקל למסגרת שיפוצי קיץ שהייעוד שלהם זה סיוע לרשות להסרת מפגעי בטיחות. הכסף הזה מועבר ישירות באמצעות מינהל התקציבים אצלנו במשרד.
יואל חסון:
עבר הכסף?
אברהם צדקה:
ודאי שעבר.
יואל חסון:
אתה מפקח על הדברים, הלכת לראות מה קורה שם? היית שם? לא היית שם. מתי ביקרת שם פעם אחרונה?
אברהם צדקה:
אני לא ביקרתי בירכא בחצי שנה האחרונה, לפני חצי יחד עם מנהלת המחוז שנכנסה לתפקיד, ד"ר אורנה שמחון שהיתה צריכה להיות פה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני רוצה לשאול אותך, הסכומים שהועברו מהמשרד, איך אתם הבטחתם שכל סכום שהועבר למשרד נוצל, קודם כל נוצל ושנית נוצל לדבר שלשמו הוא יועד.
אברהם צדקה:
אין דרך במשרד, ואני אמרתי את זה בחדר הזה וגם בחדרך הקודם אדוני היושב ראש, המשרד עושה מבדקי בטיחות בצורה אקראית מעת לעת בבית ספר זה או אחר על פי רשימה שלנו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אבל לא זו השאלה.
יואל חסון:
תסלח לי, אני לא מבין, כמה זמן אתה בתפקיד שלך?
אברהם צדקה:
חמש עשרה שנה.
יואל חסון:
יותר מידי כנראה. תסלח לי, אני לא רוצה לפגוע בך אדוני, אבל אתה לא יכול להגיד לוועדה שאתה עושה ביקורת מעת לעת כאשר באים ומתריעים לך כבר חודשים שבית הספר הזה נמצא בסכנה, אתה מבקר בו לפני חצי שנה, אתה עלול, אתה מבין שאתה עלול לשאת באחריות האישית על האסון שיקרה שם, אתה מבין את זה, אתה מבין מה זה יכול לעשות לחיים שלך. אתה כנראה לא מבין.
אברהם צדקה:
חבר הכנסת חסון, אני אומר לך את זה בפעם השלישית, אם אתה חושב שברמת המטה ישנו גורם שיכול לשלוט ולהיות בזמן אמיתי על ארבעת אלפים בתי ספר ושנים עשר אלף גני ילדים בחתך ארצי, זו אשליה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
סליחה, אני רוצה לעשות סדר בדבר. אני רוצה לשאול אותך ספציפית, זה לא דובר פה, אנחנו לא מדברים פה על ארבעת אלפים בתי ספר. אנחנו מדברים על בעיה נקודתית במקום, במועצה, בעיה חמורה ביותר, שכולם יודעים עליה. אני לא מדבר אם אתה בדקת אם התקציב שהגיע לנצרת או לרעננה הגיע לייעודו. אני מדבר על ירכא, לא על שום דבר אחר. אנחנו שומעים על בעיה חמורה ביותר בבטיחות בבתי ספר בירכא. הועברו כנראה, בגלל שמבינים שיש בעיה, יש החלטה של העברה של תקציבים של שני מיליון מאתיים אלף שקל. אני שואל אותך שאלה פשוטה, האם אתה יודע שסכומים שאתה העברת,
אברהם צדקה:
שהמשרד העביר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אתה פה המשרד, לא חשבתי שלקחת את זה מהמשכורת שלך או ששלחת את זה במעטפות. אני שואל אותך אם הסכומים שאתה העברת לירכא האם אתה יודע שכל הסכומים הלכו למטרתם.
אברהם צדקה:
אני לא יודע אבל יכול להיות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
יכול להיות ויכול להיות שלא. לא בדקת את זה? כשאתה שומע שיש כזאת בעיה במועצה. זה אומר שאין לך מושג.
אברהם צדקה:
לא. אין לי מושג. אבל אם אתה שואל אולי תאפשר לי גם לענות. לא כל השני מיליון הם מתקציב האגף שלי. יכול להיות שהמחוז כן ביקש.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
נשמע את נציג מנהל המחוז.
מוהנא פארס:
אני מוהנא פארס, אני מפקח מחוז במשרד החינוך. אני חייב להגיד שבית הספר ירכא ב' הוא בעצם מקרה פרטי לכל הלך הרוח של ההתנהלות בירכא. מאז כניסתי לתפקיד לפני שישה חודשים, ואני מבקר בירכא המון פעמים, כמעט כל שבוע, וגם מנהלת המחוז מבקרת שם כל שבוע, ואנחנו מנסים למצוא פתרונות. עכשיו המשרד מעביר בעצם שני סוגים של תקציבים. תקציב אוטומטי, שזה נקרא שרתים, מזכירים, שכפול, בריאות, הכל. ותקציב ייעודי של פרוייקטים. בשניהם אנחנו מעבירים את מה שצריך, ואפילו מעבר לזה. ירכא בשבילנו זה מקרה פרטי שצריך לטפל בו. לתקציב האוטומטי.
ירכא ב' צריך לקבל נניח 3.6 שרתים. אנחנו מעבירים את הכסף כל חודש בחודשו, בראשון לחודש. אבל המועצה המקומית לא שולחת לשם 3.6 שרתים, היא שולחת בקושי שני שרתים. בית ספר חדשני, בית ספר קשה מאוד מבחינת בטיחות, מבחינת בריאות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אדוני, אתה כמפקח, כשאתה יודע שיש פה עבירה בוטה על החוק, מה אתה עושה עם זה?
מוהנא פארס:
אני שלחתי מכתבים רבים לראש המועצה, ניסיתי לדבר איתו. לא עזר. מנהלת המחוז, אפילו לדבר איתו בטלפון הוא לא חוזר אלינו. אנחנו הגענו למצב כזה לפני חודש שאנחנו שלחנו תלונה לממונה במחוז הצפון במשרד הפנים. אמרנו אדוני הנכבד, ראש המועצה שלך לא מדבר איתנו. מה אפשר לעשות עוד. אני אישית ניסיתי המון פעמים לדבר איתו, לקבוע איתו, אפילו שלחנו בסוף מברק לראש המועצה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אבל אם אדם מבצע עבירות, הרי זה עבירה על החוק, לקחת תקציבים שמיועדים לחינוך ובפרט בדברים של בטיחות, אבל כל התקציבים, והוא לוקח את זה ולא מעביר את זה, זו עבירה על החוק, צריך ללכת למשטרה.
מוהנא פארס:
אנחנו העברנו תלונה בנושא הזה לממונה במחוז הצפון.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
ומה עשה הממונה במחוז הצפון?
מוהנא פארס:
בינתיים שום דבר. הכל תקופה קצרה של כמה חודשים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מה זה קצרה, זה תקופה ארוכה מאוד.
מוהנא פארס:
הבינוי, יגאל צרפתי סמנכ"ל המשרד הגיע לירכא במיוחד כדי לטפל ביישוב. אפילו ראש המועצה לא הואיל לבוא לפגישה. ראש מינהל הפיתוח אמר יש צורך לבנות שני בתי ספר. אנחנו מבקשים מהרשות המקומית סך הכל כמה נתונים, טאבו, תכנית מצבית, לא נותנים. אני אישית הלכתי, אני איש פדגוגיה, הלכתי לאדריכל בתמרה, אמרתי אדוני הנכבד, אני מוכן להיות במקום ירכא, בוא ננסה לטפל. עד עכשיו לא קיבלנו שום מסמך.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
ואתם ממשיכים להעביר לו כסף?
מוהנא פארס:
כסף השוטף בוודאי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כשאתם יודעים שהכסף לא הולך למטרה שלו?
מוהנא פארס:
הכסף השוטף בוודאי, אנחנו לא יכולים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אתם לא חייבים שום דבר. על פי חוק היית מייד מרים טלפון, גם לשר הפנים, שיפטר אותו, וגם למשטרה. עוד באותו יום. אם אני מעביר כסף לך ואני יודע שאתה לוקח את הכסף הזה ומשתמשים בזה בצורה לא חוקית אני מייד צריך לפקח למשטרה. אני לא מבין שום דבר אחר פה.
מוהנא פארס:
אני בא ממינהל כלכלה ותקציבים ולא היה מקרה כזה של לעצור תקציבים בגלל שלא השתמשו בהם נכון. לדעתי לא היה מקרה כזה במדינה.
רונית תירוש:
ודאי שיש. אנחנו עשינו את זה כשראינו שהכסף לא הולך לייעודו, עצרנו.
מוהנא פארס:
על התקציב האוטומטי אני מדבר, שרתים, מזכירים, לא מדבר על תקציב ייעודי. השוטף כל חודש. למורים, לשרתים, מזכירים, אף אחד לא יכול לעצור את זה.
רונית תירוש:
אני לא בטוחה שלא עצרנו לשרתים ומזכירים, אם ידענו, אני זוכרת את הדיון אצל לימור לבנת, אנחנו עצרנו כי ידענו שזה לא הולך לייעודו, אמרנו מה , נמשיך לתת כמו מטומטמים.
מוהנא פארס:
לגבי בית ספר ב', הבית ספר הבעייתי, הקשה מאוד, משרד החינוך העביר לפני שנתיים לדעתי סכום של מאתיים חמישים אלף שקל לצורך טיפול במבנה. שום דבר לא נעשה. אני אישית הייתי שם, אני לא מכיר את ירכא, אני איש פדגוגיה, אבל אני מנסה לשבת עם מהנדסים, אדריכלים, ראש המועצה, ועדי הורים, כדי לפתור את הבעיה. אבל אין לי שותף שם. אין שותף פשוט זאת המילה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אתם נמצאים במצב שאתם שומעים שיש פה בית ספר שמיועד להריסה, שיש סדקים כגודל שאנשים יכולים להיכנס בסדקים הללו בבית הספר, אתם שומעים על מפגעי בטיחות שמסכנים נפשות של ילדים ואתם שומעים שיש ראש מועצה שלא מעביר את הכסף שהוא כן מקבל, והוא לא מעביר את זה לדברים האלו. אתם יושבים בנחת רוח, כאילו שלא קרה שום דבר.
מוהנא פארס:
לשבת בנחת רוח זה לא נכון. עובדה אנחנו רצים יום יום ליישוב.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אבל מה זה עוזר?
מוהנא פארס:
אין שותף שם. המשרד לא יכול לבנות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אז הגעת למסקנה שאין שותף.
יואל חסון:
אל תשלח את הילדים לבית הספר. אל תשלח אותם אפילו יום אחד. רק ככה אנשים יבינו. יום אחד אל תשלח אותם לבית ספר יותר. אין, תתארגנו על זה, אל תשלחו אותם לבית הספר. זה הפתרון.
ואגי כיוף:
אני רוצה להגיד לך אדוני היושב ראש וחברי הכנסת שמה שקורה במערכת הזו שבכל תחנה שמועבר הכסף מהאוצר עד שמגיע לילדים פשוט מאוד גונבים מהכסף על חשבון הילדים. גונבים. התחנות האלה פשוט מאוד, נותנים שרתים, שישה שרתים, אז נותנים שלושה שרתים ושלושה אחרים משאירים כסף על חשבון הילדים.
אני חושב שאפשר לקרוא את כל המערכת הזו לדבר אחד, שראש עיר של חמישה עשר אלף תושבים, ממונה, לא נבחר, בא ומוזמן לוועדה מכובדת על מנת לדון בעתידם של שלושת אלפים ילדים או ארבעת אלפים ילדים.
יואל חסון:
אני לא יודע איך ראש המועצה הזה מתפקד אבל גם ראשי המועצות הקודמים שלהם לא תפקדו.
ואגי כיוף:
אני לא מגן על אף אחד. אני מדבר על ירכא. אתה יודע, אני אמרתי, אני מסכים איתך שהניהול צריך לבדוק אותו. אבל מי שצריך לבדוק אותו ואחראי על אכיפת החוק זה משרד הפנים, זה שר הפנים. לא שר הפנים הירדני, שר הפנים הישראלי. אני רוצה להגיד לך שאין אכיפת חוק בנושא הזה. ואני אומר, אני מופתע, כשהיתה המנכ"לית רונית תירוש היא באה ורצתה לעשות ניהול עצמי לבתי הספר. שהכסף מגיע לבתי הספר בתכנית שלה. למה התנגדו חלק מראשי הרשויות, הם התנגדו משום שהם רוצים לעשות כסף על גבי הילדים. וזה מה שקורה היום. וזה מה שקורה גם בירכא.
עכשיו מה שקורה, שר הפנים, עם כל הכבוד לשר הפנים, שהוא האחראי על מינוי שכזה, והוא אחראי על שישה עשר מינויים בחברה הערבית בישראל כאלה. אני רוצה להגיד לכם, עוד מעט לא יהיו ראשי רשויות ערביות. מה שקורה הוא אחראי לנושא הזה והוא צריך לתת את הפתרון. וזה מה שקורה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הבנו את התמונה. יש פה שאלה של חבר הכנסת ברכה אם השרה מודעת לבעייתיות.
כאמל עטילה:
לפני כחודש נפגשה עם כל הנציגים של המחוז, גם נציגי היישוב, בתל אביב, ומה שהעלה מוהנא שהוקצו תקציבים, גם לבינוי, גם להכל, אבל המועצה לא רוצה להשקיע כספים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
היא לא רוצה לשתף פעולה. אז מה היא עושה?
כאמל עטילה:
לא קיבלו החלטה סופית בנושא.
מוחמד ברכה:
לפחות העובדה ששנת הלימודים מסתיימת בעוד עשרים יום, יש איזו תכנית או תכנון כלשהו לתקופת הקיץ, לפחות שבראשון בספטמבר התלמידים יחזרו למציאות אחרת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אומרים שראש המועצה לא מגיע לאף ישיבה, כל פעם שהוא מוזמן.
סלח אבו טריף:
ראש המועצה כשמזמינים אותו לא יושב אתנו. אנחנו ביקשנו לפגוש אותנו, פגש אותנו בתחילת הקדנציה שלו, הוא אמר לנו תנו לי את הצ'אנס, הרים וגבעות. אבל כלום. מאז גם לא פוגש אותנו.
יואל חסון:
לפגישה עם השרה הוא הגיע?
כמאל עטילה:
כן, בתל אביב הוא כן היה. בשנה שעברה השביתו את מערכת החינוך, שמו תנאי, לא פותחים בתי ספר ולא תקציב.
רונית תירוש:
אני רוצה להציע לכם, אתם צריכים להביא את ערוץ 2 לצלם את הזוהמה, להאשים את משרד החינוך בעניין, ואז תאמין לי, למחרת כבר יש דיון דחוף. רק ככה זה עובד. ולהגיד שהשרה שהיא כל כך ליברלית ובעד המגזר הערבי לא עושה כלום.
מוהנא פארס:
זה לא נכון, המשרד מוכן לבנות שני בתי ספר.
כמאל עטילה:
בשנה שעברה השביתו את מערכת החינוך ואמרו למשרד אנחנו צריכים לפחות מאתיים חמישים אלף שקל לפתוח את שנת הלימודים. המשרד, חוץ מהכסף השוטף, נתן להם מאתיים חמישים אלף שקל. עד הרגע הזה הכסף לא נוצל.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אז זה אומר את הכל.
רונית תירוש:
אני רוצה להציע משהו. בזמנו אנחנו בדקנו אפשרות, ואני חושבת שאפילו פעלנו כך, לא להעביר את הכסף בערוץ הרגיל. יש את הבנק של מרכז השלטון המקומי שמשם אי אפשר להלאים את הכספים ורק משם אפשר לחלק משכורות וכו'.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בטח הכל מעוקל. הרי גם שם, כל התקציבים עוברים לשם, ככה זה הולך.
שמואל דוד:
אני רק רוצה להעיר, כיוון שהוצעו כאן אמצעים משפטיים, אנחנו, פורום החינוך הערבי בנגב, פנינו לבית משפט בשלוש פרשיות של שלושה בתי ספר. הפרשיות האלה אוחדו והתשובה של בית המשפט היתה אם עיריית רהט אין לה תקציב, והיא צריכה גם לדאוג לרווחה וגם לדאוג לאספקת מים וגם לשירותי חינוך אני כבית משפט, יוסף אלון במחוזי בבאר שבע לא יכול להכתיב לעיריית רהט אם היא תכבד את השריפה הזאת או את השריפה האחרת, הבעיה היא מערכתית והיא עומדת לפתחו של האוצר, החינוך, הבריאות, הפנים ומשרדים אחרים, וככה היא צריכה להתנהל. וכל פעם שאנחנו מוצאים את עצמנו עומדים מול השאלות האלה אנחנו מוצאים את עצמנו עומדים מול חמישה משרדים ביחד.
נאדיה חילו:
עזבתי את הוועדה שלי לזכויות הילד ובאתי באופן מאוד מיוחד כי גם הנושא הזה נוגע לזכויות הילד, אני העליתי את זה בדקה של הנאומים, את כל הנושא של בטיחות ילדים בירכא שלא מספיק שילדים מתחילת השנה הם נמצאים במקומות וחשופים לפגיעות מאוד מאוד קשות, ועכשיו במקום לתקן ולהחזיר אותם הם עכשיו לדעתי בפגיעה עוד יותר, שהם בכלל בלי מסגרת, ומשאירים את הנושא הזה בסכנה וסיכון.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מה זה אומר בלי מסגרת, הם יום אחר השביתו.
נאדיה חילו:
בסדר, יום אחד זה גם בלי מסגרת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא זו הבעיה. הבעיה שהם לא משביתים כל יום, אני מבין אותם.
נאדיה חילו:
אני מאוד מבינה את ההורים שקיבלו את ההחלטה הזאת, זו לא החלטה קלה, זה בין להשאיר את הילדים חלקם ברחוב ובין במסגרת שהיא בכלל לא בטיחותית. זו דילמה מאוד מאוד קשה, והיא מסכנת את בריאותם. ואנחנו יודעים רק אדוני היושב ראש כמה פגיעות ילדים יש, בכלל באופן כללי במגזר הערבי, של תאונות בבתי ספר ותאונות בית, שזה כמעט כפול ומכופל, ולדעתי אי אפשר להשאיר ילדים במסגרות כאלה כשהם חשופים יום יום לפגיעה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אכן. אנחנו חייבים לקבל פה החלטה, על דעת כל חברי הכנסת הנוכחים. תראו, קודם כל אנחנו קיבלנו פה בוועדה הזאת, אני מנסה כבר להכין החלטה, אנחנו קיבלנו תיאור מזעזע של המצב של ניהול המועצה בירכא, בכלל, ובפרט בכל מה שנוגע למערכת החינוך. אנחנו קיבלנו תיאורים של משרד החינוך שכסף ייעודי שעבר הן לתיקונים פיזיים של בטיחות והן למשכורות לא עברו לייעודם. זאת אומרת נעברה לפחות לכאורה ועל פניו, לפי העדות שקיבלנו, יש פה עבירה חמורה מאוד על החוק ועל כל המינהל התקין במדינת ישראל.
אנחנו שמענו את נציג ההורים שהסביר בצורה מאוד מפורטת ואחראית מה המצב הבטיחותי של בתי ספר, בתי ספר שמיועדים להריסה שממשיכים להשתמש בהם, מפגעים בטיחותיים של סכנת נפשות שלא מתקנים אותם. ושמענו שבעצם משרד החינוך הרים ידיים. והדבר הזה נמשך.
אז אנחנו חייבים לעשות מעשה פה, זה לא דבר אחראי לתת לדבר הזה להמשיך. אז אני שואל את חברי הכנסת פה, חוץ מלקרוא מיידית למשרד החינוך, משרד הפנים, משרד בטחון פנים, כי צריך להכניס פה את המשטרה, לדעתי צריך פה להודיע למשטרה שיש פה עבירה על החוק, המשטרה חייבת להתחיל בתהליכים.
רונית תירוש:
אגב היועצת המשפטית דורית מורג אז תבעה שתי רשויות בעניין הזה שהשתמשו בכנסת ולא על פי החוק. תעשו תביעה, מייד לעשות תביעה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
פה זה לא נעשה.
יואל חסון:
יש לי הצעה להוסיף פסקה בתוך הצעת ההחלטה, לדרוש ממשרד החינוך שייתן לנו דיווח בבדיקה שיעשה מה נעשה עם הכסף שכן הועבר.
אבי גור:
רק להוסיף משהו מוועדת כספים, אנחנו בזמן של חברת הכנסת רונית תירוש הוצאנו נוהל בוועדת הכספים שאפשר להעביר כסף ייעודי לא דרך חשבון המועצה שהוא בבעיה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אם היית פה היית שומע שדיברנו על זה.
מוחמד ברכה:
אני מציע אדוני בנוסף למה שאמר חבר הכנסת חסון שאנחנו נדרוש ממשרד החינוך, שאנחנו נדרוש מעצמנו, אני מציע שעד סוף החודש, לפני צאת התלמידים לחופשת הקיץ שוועדת החינוך תערוך סיור ותבחן את מערכת החינוך במקום ואז בראשון לספטמבר או לקראתו אנחנו נדע מה נעשה ומה לא נעשה, ואני חושב שאנחנו צריכים להיכנס לעובי הקורה בעצמנו, ואם יש קצר בין ראש המועצה למשרד החינוך ויש מי שמתחמק מאחריות אני חושב שאנחנו לא יכולים להתחמק.
יואל חסון:
אני ממליץ לכם לא לשלוח את הילדים לבית הספר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני לא יודע אם זה ראוי לוועדת החינוך להחליט שלא ישלחו את הילדים.
יואל חסון:
אתה יודע, האחרות היא עליכם, ואתם תאמינו לי, חיים בשקט, לא ראיתי דבר כזה. אני הייתי מדריך בתנועת נוער, הייתי עם הרבה פחות אחריות, וכשהייתי עם אחריות של חניכים הייתי הרבה יותר מוטרד ממה שאתה מוטרד היום.
מוהנא פארס:
אבל להגיד שאנחנו חיים בשקט זה לא מדוייק.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני רוצה לקבל החלטה, אנחנו גם יכולים לעשות סיור במקום, אבל אני לא אספיק בחודש הזה, אני כבר אומר לך. אחרי שיוצאים לפגרה אפשר לעשות את זה אבל אנחנו לא נספיק פשוט בקצב מה שיש לוועדה הזאת. אבל אני חושב שקיבלנו תיאור מאוד מדוייק ואין אף אחד פה מכל הנוכחים, יש פה חמישה חברי כנסת מכובדים, אין אף אחד שלא הסיק את כל המסקנות מהתיאור שקיבלנו פה.
לכן אני רוצה לקרוא מיידית לשרת החינוך ולשר הפנים לקחת אחריות על הנושא הזה באופן מיידי. לעשות בדיקה מקיפה לאן נעלמו הסכומים שהגיעו, ועם דיווח חזרה לוועדה תוך שבועיים ימים לאן הגיעו הסכומים. ודאי היה שימוש לא חוקי, כי זה לא הגיע למטרה. זה אומר שהיה שימוש לא חוקי. זה אמרו לנו פה, משרד החינוך אמר את זה בצורה חד משמעית. ולהבטיח בטיחות של הילדים. ואם אין בטיחות לילדים אז לסגור את מערכת החינוך בירכא ולמצוא פתרון אחר לילדים. אבל אי אפשר בגלל שיש ראש מועצה שלא מתפקד ולא מגיע לישיבות ולוקח את כל הכסף, אי אפשר לסכן ארבעת אלפים ילדים. זה פשוט לא הולך ככה. זה לא הפקרות. אז לכן תוך שבועיים ימים אני מבקש תשובות. אני מציע באמת שתהיה שיחה בין שרת החינוך לבין שר הפנים, יעשו שיחה וילבנו את הנושא ויגיעו למסקנה מה צריכים לעשות. אני רואה היום את שרת החינוך, אני אעביר לה את זה מיידית.
רונית תירוש:
לקראת כל דיון בוועדת חינוך יאה וראוי שיתקיים דיון אצל השרה עם מה אתם באים. או אצל המנכ"לית. בזמנו לימור לבנת היתה עושה את זה אצלה. השאלה אם היתה הכנה כזאת במשרד.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
יכול להיות שבגלל שבועות לא היתה הכנה. זה בסדר, אני לא בא בטענות על חוסר המוכנות לישיבה, אני בא בטענות על זה שאתם נותנים לדבר הזה להימשך עוד ועוד עד שחס ושלום יהיה אסון, כמו שאומר חבר הכנסת יואל חסון. הרי כשיש סכנת נפשות יום אחד קורה משהו. והאחריות היא עצומה על חיי ארבעת אלפים ילדים. שמענו פה את המנהל איך הוא תיאר את הדברים. באמת זה כל כך מזעזע, ויש מין שיוויון נפש, אז אולי לא יקרה אסון, אולי איך שהוא זה יעבור. אז רבותיי, אלו ההחלטות, אם זה מקובל ומסוכם על כולם, תוך שבועיים ימים תשובות לוועדה. להעביר למשטרה אני מציע שמשרד החינוך יעביר את זה למשטרה. תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:15