פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 573
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
שהתקיימה ביום שלישי, י"ד בסיון, התשס"ח, (17.06.2008) בשעה 13:00
סדר היום:
הצעת חוק בתי המשפט (תיקון - רוב מיוחד למינוי שופט בית המשפט העליון), התשס"ז-2007, של חבר הכנסת גדעון סער
נכחו:
חברי הוועדה:
מנחם בן-ששון – היו"ר
יצחק לוי
אברהם מיכאלי
גדעון סער
אופיר פינס-פז
דוד רותם
מוזמנים:
ד"ר פרץ סגל – משרד המשפטים
פרופ' ישראל אומן – חתן פרס נובל
הילל איש שלום – לשכת עורכי הדין
ייעוץ משפטי:
עו"ד אייל זנדברג
מנהלת הוועדה:
דורית ואג
רשמת פרלמנטרית:
אתי אפלבוים
הצעת חוק בתי המשפט (תיקון - רוב מיוחד למינוי שופט בית המשפט העליון),
התשס"ז-2007, של חבר הכנסת גדעון סער
היו"ר מנחם בן ששון:
ברוכים הבאים. אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. על סדר היום: הצעת חוק רוב מיוחס למינוי שופט בית המשפט העליון, הצעתו של חבר הכנסת סער, שיציג אותה.
גדעון סער:
תודה אדוני היושב ראש. אני מודה לך על כינוס הישיבה לדיון בהצעת החוק הזאת . הצעת החוק, כפי שידוע, אושרה במליאת הכנסת ברוב גדול לפני שבועות ספורים, ברוב של 35 נגד 1. הנושא הוא בוודאי מהנושאים אשר הם מהסוגיות שבלב המחלוקת, בין מי שמבקר את מערכת המשפט לבין מי שחבר בה.
אני חושב שבנושא הזה אנחנו נוהגים לשמוע, בדרך כלל, שתי עמדות קצה. עמדה אחת אומרת שלא צריך לעשות שום שינוי. היא באה לידי ביטוי באימרה: אם זה לא שבור אז למה לתקן. אומרים שזה עבד כל כך נהדר 60 שנה אז למה להתעסק עם זה? בואו לא נתעסק עם זה בכלל ונשאיר את הסטטוס קוו.
עמדה אחרת אומרת שנחולל שינוי רדיקאלי שהוא שינוי הרכב הוועדה על דרך הגדלת מספר הפוליטיקאים או על דרך דילול מספר השופטים, או דילול מספר שופטי בית המשפט העליון או גם וגם. כמובן ששתי האופציות הללו בעייתיות. אי עשייה של שינוי כלשהו ימשיך לפרנס את הקטטה שקיימת ומתעצמת בשני העשורים האחרונים סביב הוועדה למינוי שופטים והרכבה.
השינוי הרדיאקלי של הרכב הוועדה, כפי שתיארתי קודם, הוא דבר שמעורר חשש לפוליטיזציה של העניין וגם ניתן להטיל ספק בהיתכנות הפוליטית שלו.
אני חושב שיש דרך שלישית שהיא באה לידי ביטוי, בין היתר בהצעה הזאת. יש לי גם רעיונות לרפורמות נוספות בשיטת הבחירה. ההצעה שבפני הוועדה אומרת דבר מאוד פשוט: בבחירת שופט לבית משפט העליון, יידרש רוב שהוא רוב מיוחס. יידרש רוב של 7 מתוך 9 חברי הוועדה.
מה ההיגיון שעומד מאחורי זה? קודם כל מתן אפקטיביות או מתן השפעה לכל אחד מחברי הוועדה. כידוע יש נציגים לארבעה מוסדות: לממשלה, לכנסת, ללשכת עורכי הדין ולשופטי בית המשפט העליון. פעמים רבות אנשים שכיהנו בעבר ומכהנים בהווה בוועדה, מרגישים שמידת ההשפעה שלהם היא מאוד קטנה כשמשחקים גושים. לפעמים יכולים להשפיע על מינוי שופט לבית המשפט בצפת או בבאר שבע וזה דבר חשוב ביותר שאין להקל בו ראש, אבל יחד עם זאת, זה פחות חשוב ממינוי שופטים לבית המשפט העליון.
הנושא שני הוא מתן אפקטיביות והשפעה למוסדות שמיוצגים בוועדה למינוי שופטים. כיום הסיטואציה היא ששלושה שופטים של בית המשפט העליון אשר מצביעים כמקשה אחת, בדרך כלל – אני יכול להגיד שתמיד, אבל לשם הזהירות אני אומר בדרך כלל - כאשר מתווסף להם, בדרך כלל – אני יכול להגיד שתמיד, אבל לשם הזהירות אני אומר בדרך כלל - נציג שהוא איננו נציג הרוב הפוליטי השולט באותה עת, מכיוון שהמערכת הפוליטית נוהגת לפי הסכמה ג'נטלמנית שלפיה נציגי הכנסת מתחלקים בין הקואליציה והאופוזיציה. לכן הקואליציה איננה ממקסמת את הרוב שברשותה, דבר שאין מניעה חוקית שהיא תעשה, אבל יש מניעה מבחינת ההסכמות שהתגבשו בבית הזה לאורך עשרות שנים.
היו”ר מנחם בן-ששון:
לא חוקית וקל וחומר גם לא ביצועית.
גדעון סער:
אז בהנחה הזאת תמיד מתווסף אוטומטית חבר רביעי, ואז חבר נוסף מקרב לשכת עורכי הדין סוגר את העניין, הוא הופך בעצם את יחסי הכוחות לחמישה מול ארבעה באופן קבוע לכל דבר ועניין. אז, למעשה, יכול תפקידו של שר המשפטים הוא בזימון הוועדה מעת לעת, בדחיית ישיבותיה מעת לעת וכדומה.
דוד רותם:
זה חשוב.
גדעון סער:
זה תפקיד שאין להקל בו ראש כי ללא זימון אין בחירה. אבל, יחד עם זאת, הוא לא התפקיד שאנחנו מייעדים. אנחנו רוצים שכל אחד מהגרומים, שנשלחו על ידי המוסדות, תהיה להם השפעה לפחות בנושא של האינסטנציה העליונה שהיא עוסקת בפרשנות החקיקה, שקובעת בטלות של חקיקה שסותרת חוקי יסוד, שהיא, כפי שאנחנו יודעים, לאחר המעבר מפורמליזם לערכים, יש לה מוטת כנפיים רחבה ביותר, כולל בנושאים פוליטיים.
לכן אנחנו רוצים שבאמת יהיה משקל לנציגי הכנסת שבאמת יהיה משקל לנציגי עורכי הדין וכדומה. אנחנו צריכים ליצור שיטה שהיא איננה שיטה של הכרעה על חודו של קול אלא שיטה שדורשת מעבר לזה.
המרכיב השלישי הוא שזאת שיטה שדוחפת להידברות ולפשרות במקום לדחוף להכרעה או להתחמקות מהכרעה על חודו של קול. זה בסופו של דבר דבר שיש לו השפעה גם על הפלורליזם של בית המשפט עצמו. ברגע שבו יש צורך בהבנות על מנת להגיע לרוב הנדרש, דהיינו לרוב של הישיבה, אז מישהו יתן, מישהו יבקש, מישהו יציע מועמד אחד, מישהו יציע מועמד שני, והדבר הזה יוכל להגיע להסכמה מאוד גבוהה ובסופו של דבר גם לפרורליזם בהרכבו של בית המשפט העליון.
אני חושב שלפני שמעלים כל מיני אופציות קיצוניות, צריך לבחון מהלכים מידתיים. צריך לתת להם לרוץ כמה שנים ולראות האם הם מובילים לתוצאות שאנחנו רוצים בהם. בסוגריים אני רוצה להעיר דבר שהוא לא כלול בהצעת החוק המקורית ואפשר להוסיף אותו גם בקריאה הראשונה. אני מעלה אותו בשלב הזה כי בסופו של דבר הוא דבר שיכול לקרות כאשר יש מצבים שבהם לא כל חברי הוועדה, לא כל ה0-9 יכולים להצביע. למשל, כשלמישהו יש היכרות אישית והוא פסול מטעמי ניגוד עניינים אז הכלל של 7 מתוך 9 צריך להיות יותר גמיש. אולי אם זה 8 אז אולי זה יהיה 6 מתוך 8. אלה כבר עניינים שצריכים להתאים אותם. בהצעה התייחסתי למצב שבו כל ה-9 כשירים להצביע ומשתתפים בהצבעה.
אני חושב שזה יביא לדיאלוג ולפשרות בתוך הוועדה בהקשר של הבחירה זה גם ישקיט לפחות את אחד ממוקדי החיכוך הכי קשים בין המערכת הפוליטית למערכת המשפטית. זה דבר שיכול בנסיבות אחרות להביא לדברים מאוד מאוד קיצוניים, אם אנחנו לא נשכיל למצוא איזו דרך הגיונית ליישב אותו. אני מבקש מיושב ראש הוועדה לקדם את הנושא הזה במהירות. בסופו של דבר זאת הצעת חוק שהגשתי עוד ב-2004, בכנסת הקודמת.
היו"ר מנחם בן ששון:
לפחות בזה אני לא אשם.
אופיר פינס-פז:
לפני שפרידמן היה שר המשפטים.
גדעון סער:
אם חבר הכנסת פינס העלה את הדבר הזה, אני רוצה להגיד שבתחילת כהונתו של שר המשפטים הנוכחי, כפי שהצגתי את ההצעה הזאת לשרת המשפטים ציפי ליבני, הצגתי את זה גם לשר המשפטים הנוכחי. בשלב הראשוני הוא לא רצה לתת לה את תמיכתו ולא העליתי את זה. בשלב הנוכחי הוא תומך בהצעה יחד עם תמיכה של כל הממשלה וכל הסיעות מסיעת מרצ ועד סיעת ישראל ביתנו. אני חושב שזאת שעת רצון, אחרי מה שראינו בקריאה טרומית, לנסות לקדם את הפיתרון הזה, בתקווה שזה ייתן לנו מכניזם יותר טוב וגם הרגעה, לפחות של אחת החזיתות אחת קשות.
היו”ר מנחם בן-ששון:
שלוש הערות טכניות מאוד קצרות.
נקודה ראשונה. ביררתי מה עמדתו של בית המשפט העליון ושל נשיאת בית המשפט העליון ואין להם עמדה.
דוד רותם:
איך זה יכול להיות שלבית המשפט העליון אין עמדה?
היו”ר מנחם בן-ששון:
חברים, אני מספר לכם דברים כהווייתם. אחר כך אתם יכולים לפתח את זה.
נקודה שניה, והיא לא שולית. אין כאן חידוש בהצעה. אני לא רוצה לגזול, חלילה, מכתר אבל אני רוצה להגיד שבחוק בתי המשפט יש מסורת. כשהיה פעם צריך למנות משפטאי מובהק – חבר הכנסת סער, אני מניח שמשם הסתייעת, אז החוק אמר שצריך להחליט על מינויו של משפטאי מובהק, אז המעשה צריך להיעשות על דעת שלושה רבעים ממספר החברים שהשתתפו בוועדה.
גדעון סער:
אדוני היושב ראש, אולי זה לא יישמע לא טוב, אבל לא שאבתי השראה מהמקור הזה. זה נולד במוחי הקודח. בכנסת הקודמת הגשתי שתי הצעות לתיקון החוק.
היו”ר מנחם בן-ששון:
אני רוצה לטעון שאנחנו לא שוברים את הכלים. אני אומר לחברי הכנסת, במידה והם יתקשו להצביע בעד החוק, שהיה סעיף כזה רק שהתייחס לא לשופט בבית משפט העליון אלא למשהו חריג, למשפטאי מובהק.
שלוש. הנציג היחיד של מרצ במליאה הצביע נגד אבל אני מניח שסיעות הבית תצטרפנה בצורה רחבה מאוד.
גדעון סער:
חבר הכנסת ביילין התנגד. יושבת ראש סיעת מרצ מסרה לי שהיתה ישיבה שבה סיעת מרצ החליטה לתמוך. חבר הכנסת ביילין התנגד וזה לגיטימי.
פרץ סגל:
כיוון שחבר הכנסת סער הזכיר את תמיכת ועדת השרים לחקיקה, ועדת השרים לחקיקה, בהחלטה שלה, ביקשה שזה יהיה על דעת המציע, שזה לא יהיה על דעת 7 מהחברים אלא על דעת 6 מהחברים.
גדעון סער:
זה לא משקף את העמדה הנוכחית.
פרץ סגל:
זה נוסח החלטת הוועדה.
גדעון סער:
נמצא פה עוזר השר.
פרץ סגל:
גם יש היגיון מסוים לעניין הזה.
גדעון סער:
6 זה מסרבל את תכלית החקיקה ואני אסביר אחר כך למה.
פרץ סגל:
בכל זאת אני מקווה שכשאנשים יושבים בוועדה כל כך חשובה ומצביעים על תפקיד של שופט בית משפט עליון אינם מצביעים בגושים אלא באמת מצביעים באמת לפי מיטב הבנתם האישית גם אם הם נציגים. ברור שנציגים של שתי מפלגות, אם זה מטעם הממשלה או מטעם הכנסת, קשה לומר שהם מחליטים מראש מי יהיה השופט בבית המשפט העליון המועדף עליהם מכיוון שהם באים מכיוונים ומקומות שונים. לכן אני מקווה שהם מצביעים באמת לפי מיטב הבנתם ולא לפי הצבעה גושית של העניין הזה.
דוד רותם:
בזה פתרת 6 חברים, מה עם שלושת האחרים?
פרץ סגל:
מייד אגיע לשאלה הזאת.
דבר שני. כאשר מדובר ב-6, מדובר למעשה בשני שליש. המקובל, בד"כ, כאשר יש רב מיוחס, כפי שהסביר חבר הכנסת סער, באמת מדובר בשני שליש.
הנימוק השלישי, כמו שמסתכלים על חצי המלא צריך להסתכל על החצי החסר. אנחנו לא רוצים שהוועדה תבוא לידי שיתוק. אם דיי בשלושה, אני חושש שזה יכול להוביל לשיתוק.
היו”ר מנחם בן-ששון:
למה שיתוק?
אופיר פינס-פז:
או כניעה או שיתוק.
פרץ סגל:
די בכך שאנחנו משתקים את הבחירה על ידי כך שאנחנו מוסיפים אחד. צריך להסתכל על האיזון בין החצי המלא, שזה עד כמה שאפשר בקונצנזוס. מצד שני, שזה לא יהיה מכשול גדול יותר לשכנע 7. לכן 6 הוא מספר הגיוני יותר מבחינת האפשרות להביא לגמישות בין האפשרות להכליל את ההצעה לבין הגעה לאיזה קונצנזוס.
דוד רותם:
הבעיה היא שב-6 אתה גורם לכך שאפשר יהיה למנות שופט עליון בלי אף אחד משופטי בית המשפט העליון.
אופיר פינס-פז:
אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר שאני בדרך כלל מתייחס בהרבה מאוד כבוד ליוזמות החקיקתיות של חבר הכנסת סער כי אני יודע שהן מגיעות ממקום טוב. אני מדבר בנושאים משפטיים.
גדעון סער:
גם בנושאים אחרים אני מקווה.
אופיר פינס-פז:
אתה יודע מה? אתה צודק. גם בנושאים אחרים עד שלא יוכח אחרת, אני אתן לך גם את הקרדיט הזה.
לכן אני מתייחס לעניין הזה ברצינות בבחינת רוצה לתקן ולא לקלקל. יחד עם זאת אני חושב שהתיקון הזה לא יועיל והוא יגרע. מדוע הוא יגרע? צריך להבין. חבר הכנסת סער מתפעל מכך שרוב סיעות הבית תומכות בדבר הזה. אני ממש לא מתפעל מזה ואני רוצה להסביר מדוע. יש מגמה, שאגב היא לא רק מגמה של השר פרידמן. הוא מייצג אותה ומביא אותה לידי ביטוי מוחשי אבל הוא לא המציא אותה, היא היתה פה לפניו. זאת מגמה שמנסה לייצר תלות הרבה יותר גדולה של המשפט בפוליטיקה. לכן מהבחינה הזאת אין הבדל בין מרצ, לאיחוד הלאומי או כל מפלגה אחרת. צריך להבין את הדבר הזה.
לכן, מבחינתי, הדבר הקובע זה לא אם יש לזה תמיכה רחבה או אין לזה תמיכה רחבה אלא מה זה יעשה. בעיניי זה יעשה דבר מזיק. התוצאה של זה תביא לשתי תוצאות. או דילים בין הפוליטיקאים בוועדה לבין השופטים - - -
גדעון סער:
דבר שלא קורה היום.
אופיר פינס-פז:
דבר שגם קורה היום, לצערי הרב. אף פעם לא ישבתי בוועדה הזאת אבל זה מה שאני מבין. אבל, דילים ביתר שאת, תן וקח - ואני מדבר על בית המשפט העליון . או שיהיה שיתוק. במקום שלא יהיה הסדר, יהיה שיתוק.
היו"ר מנחם בן ששון:
זה מה שאמר קודם ד"ר פרץ.
אופיר פינס-פז:
נכון. אני מאוד חושש מהתופעה הזאת והיא עלולה לייצר קודם כל הסכמות או פשרות על חשבון איכות. זאת אומרת, בינוניות על חשבון איכות. איפה תהיה הסכמה? ימצאו מכנה משותף, שמטבע הדברים הוא תמיד יהיה יותר נמוך, אחרת אין מכנה משותף. לכן אני מאוד מוטרד. או שיהיה שיתוק ויהיה חוסר הסכמה מוחלט.
גדעון סער:
מה שאין היום.
אופיר פינס-פז:
6 זה לא רוב רגיל. אני מוכן לקבל את העניין של 6. 6 זה שני שלישים בכל זאת זה מאפשר מרווח ותמרון. אם חבר הכנסת סער יילך על 6, נראה לי שזה נכון.
גדעון סער:
אני לא אלך על 6. אתה הקדשת לזה בדיוק דקה מחשבה.
אופיר פינס-פז:
אמרת מה עמדת של נשיאת בית המשפט העליון ואני מכבד את דעתה, כפי שהובאה דרכך.
היו"ר מנחם בן ששון:
אין לי דרך אחרת.
אופיר פינס-פז:
יש דרך אחרת, אפשר להביא אותה לוועדה. אני הבאתי לוועדה נשיאים של בית משפט ה עליון יותר מפעם אחת.
היו"ר מנחם בן ששון:
אני נוהג לא להביא שופטים לכאן, אלא אם אן כן מבקשים לבוא.
אופיר פינס-פז:
אבל עדיין יש שופטים, ובכלל חברי ועדה, בהווה ובעבר, שהייתי שמח לשמוע את דעתם. הייתי שמח אם היית מזמין לכאן את אהרון ברק או אחרים. האם הם חושבים שזה רעיון חיובי או שלילי?
היו"ר מנחם בן ששון:
רעיון יפה.
דוד רותם:
בואו לא נתעלם מהמציאות הקיימת. אומר פרץ שאין כאלה שמצביעים במאורגן מראש. ובכן, רבותיי, יש כאלה ואנחנו יודעים בדיוק. מצד שני, אופיר, אם באמת אתה רוצה לשמור על כבודו של בית המשפט העליון, ברגע שאתה קובע רוב של 6 המשמעות היא שהפוליטיקאים יכולים למנות שופטים לבית המשפט העליון על אפם וחמתם של שופטי בית המשפט העליון. ברגע
שאתה דורש 7 – נכון שיהיה תן וקח, אבל, לפחות, אתה זקוק לאמרת הן של חלק משופטי בית המשפט העליון. אף אחד משופטי בית המשפט העליון שיושב בוועדה לא יגיד, שבניגוד לדעת חבריו הוא ילך עם ה-6 כדי להשיג רוב.
אני לא חושב שהסחר מכר שמתקיים היום כל כך פוגע בבית המשפט העליון. אני לא חושב שהוא פוגע בבית המשפט העליון. הרמה של בית המשפט העליון, המעמד שלו בעיניי הציבור, לא ירדו בגלל הסחר מכר. הם ירדו בגלל עניינים אחרים, אבל לא בגלל הסחר מכר של הוועדה. לא מונה אף אחד לבית המשפט העליון שלא ראוי בגלל שעשו עליו סחר מכר. לכן צריך להיזהר בנושא הזה, שהכל עסקאות פוליטיות. הוועדה עוסקת בדברים לגופו של עניין. אם אנחנו קובעים רוב של 7, באמת אין מצב של הורדת ידיים ויהיה צריך הסכמות. אם יהיה 6 תגיע למצב של הורדת ידיים מסיבה אחת פשוטה. מי יכול להציע יותר לנציגי לשכת עורכי הדין או לנציגי חברי הכנסת, שר המשפטים או נשיא בית המשפט העליון? שר המשפטים יכול להציע יותר והוא יארגן לעצמו את הרוב של ה-6, הרבה יותר קל לו.
לכן אני מעדיף שהפוליטיקה לא תשלוט שם ויהיה צריך הסכמה של לפחות שופט אחד על חשבון הסחר מכר.
היו”ר מנחם בן-ששון:
תודה. לשכת עורכי הדין. אתם יושבים בתוך המערכת ואתה הבאת את דברו של יו"ר לשכת עורכי הדין.
אופיר פינס-פז:
שמת לב שאתה יושב בצד של הפוליטיקאים?
דוד רותם:
אתה עושה את זה כבר 20 שנה ואתה לא מתבייש. אתה מתבייש שאתה מצביע אמון בממשלה אבל - - -
הילל איש שלום:
בשלב הזה, הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין טרם דן בהצעה, מסיבות כאלה ואחרות כך שבשלב הזה אין ללשכת עורכי הדין עמדה. יחד עם זאת, התבקשתי להעביר לוועדה את עמדתו של ראש לשכת עורכי הדין, עורך דין יורי גיא-רון.
גדעון סער:
זאת עמדתו האישית?
הילל איש שלום:
זאת עמדתו האישית כראש לשכת עורכי הדין.
גדעון סער:
הוא גם חבר הוועדה.
דוד רותם:
האם יש מעמד לעמדתו האישית כיושב ראש הלשכה?
הילל איש שלום:
מבחינת הלשכה, יש עמדת לשכה שצריכה לעבור מוסדות של הלשכה. כאשר אין עמדה של מוסדות פורמאליים של הלשכה, בכל זאת יש מישהו שנבחר על ידי ציבור עורכי הדין להיות ראש הלשכה. הוא גם בעל ניסיון. אני מדגיש שזאת לא עמדה של לשכת עורכי הדין כי הוועד המרכזי לא התכנס ולא דן.
ראש לשכת עורכי הדין, שהוא חבר הוועדה למינוי שופטים מזה מספרים שנים, דעתו היא שבמצב הדברים כיום, בו נדרש רוב רגיל לבחירת כל השופטים, לרבות שופטי בית המשפט העליון, הוא המצב הרצוי והראוי ואין מקום לדרישת רוב מיוחד גדול יותר. לדעתו, למרות שממבט ראשון נראית הצעתו של חבר הכנסת גדעון סער בעניין רוב מיוחד לבחירת שופטי בית המשפט העליון, קורצת, אך בדיקה מעמיקה יותר צריכה להוביל למסקנה שהדבר לא רצוי. לדעתו, דרישת קונצנזוס רחב תגרום דווקא לתוצאה של בינוניות ופשרה ולאו דווקא לבחירת המועמדים הטובים ביותר. בדרך כלל מתפשרים על מי שפחות מעצבן, פחות מאיים, פחות מוכשר, ומי שהוא לא בשר ולא חלב באישיותו ובדעותיו מתוך חשש שלא להיות שנוי במחלוקת. הרוב המיוחס יצטרך להתפשר על מי שאין לו דעה, אין לו עמדה, אין לו מנהיגות, אין לו צבע מיוחד, כי יותר קל כך. זאת נטייה טבעית של עולם של הסכמה רחבה.
דוד רותם:
אתה יכול להגיד לי למי הוא מכוון בחמשת המינויים האחרונים?
היו"ר מנחם בן ששון:
תמשיך.
הילל איש שלום:
לטעמו, תהליך זה יהיה רע למערכת המשפט בישראל. כך למשל, בעקבות ההערה שנאמרה כאן, נמסר לי על ידו שדווקא שני שופטים מכהנים, שכיום יש קונצנזוס רחב שהם היו מינויים טובים, נבחרו ברוב רגיל מינימאלי בלבד. כלומר, בדיעבד מסתבר שהרוב הרגיל היה רוב מוצלח.
ברור שכל אחד מחברי הוועדה למינוי שופטים צריך לשקול היטב, באופן אחראי ורציני את מידת התאמתו של כל מועמד לכהונה של בית המשפט העליון ובהתייחס למינויים אלה בכובד ראש. אך, כאמור, דווקא דרישת הרוב המיוחד תגרום לחישוק של מינויים ראויים. כך, למשל, רוב של 7 משמעו שאין אפשרות לבחור שופט לכהונה בבית המשפט העליון ללא תמיכה מבפנים מקרב שופטיו.
צוין גם מצב שבו לא ניתן להעביר מינויים מכיוון שאין את הרוב המיוחד. לדעתו אין שום צורך לשנות את סדרי עבודתה לבחירת שופטים, גם לא לבחירת שופטים לבית המשפט העליון והשיטה הנוכחית היא הרצויה והיא העובדת.
גדעון סער:
האמירה לפיה השיטה הזאת תביא לבינוניות, וזאת מבלי להתייחס לשאלת ההרכב הנוחכי והקורלציה בין איכות לבין שיטה, היא ספקולציה אשר באותה מידה ניתן לומר, שאם אתה הולך למדינית של פשרות אתה לוקח את האחד מהקצה האחד והאת השני מהקצה האחר. לכן זה לא בהכרח מביא לתוצאה הזאת.
6 או 7 זה דבר קריטי כי תיארתי בדיוק את המצב. ב-6 יהיה מרוץ עבור הקול הנוסף.. היום יו"ר לשכת עורכי הדין הוא חלק מבלוק, שהוא 5, שהוא הולך ביחד.. סך הכל יצטרכו לחפש את השישי ולדוג אותו. ב-7 יתקיים דיאלוג. מי שירצה להמשיך לכופף ידיים, צריך ללכת ל-6. זה תיקון קוסמטי שלא יביא לשום תוצאה. מי שרוצה לייצר מציאות אחרת בוועדה, שבסופו של דבר תהיה גם מציאות אחרת בתוצאה צריך ללכת ל-7.
היו”ר מנחם בן-ששון:
לא לחינם ביקשתי מחתן פרס נובל, פרופסור ישראל אומן, להופיע בוועדה כי אנחנו עוסקים, בין השאר, בתחזית שקשורה בנתונים סטטיסטיים ובמספרים. הוא לא הסכים מייד ואמר שהוא צריך להרהר בדבר. אני שמח שאחרי שהרהר מצא לנכון לבוא ולשתף אותנו בחישובים שלו. אני אינני יודע מה מסקנותיו.
כמה פעמים שאלו אותי מה אנחנו מרוויחים מזה שאנשי האקדמיה מגיעים הנה. אמרתי, קודם כל, יש לי עניין אישי. אני זוכר שכשהופעתי בפני ועדות כנסת חטפתי כאלה צעקות ולא הקשיבו לי. אמרתי שאולי בדבר אחד אני אביא לשינוי, שיבואו אנשי אקדמיה וישיבו אליהם. אז אני מגן עליהם. הדבר השני, שאנחנו לומדים מהם. בבקשה, אדוני.
דוד רותם:
אתה צריך ללמוד את תורת המשחקים?
היו"ר מנחם בן ששון:
כן, אני צריך ללמוד הכל. גם היסטוריה של היהודים בימי הביניים אני צריך ללמוד.
ישראל אומן:
כאן זה ממש תורת המשחקים. יש כאן מדדים של כוח אבל אני אגע בקצה הקרחון. אני שמח שהייתי כאן וששמעתי את הדיון ולא התחלתם בי.
מה שמפליא אותי בדיון שהיה עד עכשיו הוא הנימה של זלזול בפוליטיקה ובפוליטיקאים ובפוליטיזציה. יש הרבה אנשים שיש להם בעיות עם בית המשפט העליון.
אברהם מיכאלי:
פרופסור אומן, אנחנו מזוכיסטים. אנחנו אוהבים כל הזמן לרדת על עצמנו, אחר כך התקשורת עושה מזה פלקטים.
ישראל אומן:
אני יודע שיש אנשים שלא מבסוטים מבית משפט העליון, ויש אנשים אחרים שלא מבסוטים מהכנסת. אבל שחברי הכנסת בעצמם לא יהיו מבסוטים מעצמם? זאת אולי מידת חסידות.
בכל אופן, אני חושב שאין דמוקרטיה בלי פוליטיקה. כמו שצ'רציל אמר, דמוקרטיה זאת שיטת שלטון מאוד גרועה אבל השיטות האחרות הן עוד יותר גרועות. בהחלט אני לא רואה בפוליטיקה שום גריעותה ואיפה שצריך פוליטיקה, איפה שרוצים דמוקרטיה צריך פוליטיקה.
אני גם התפלאתי על זה ששאלו שבכלל שאלו את השופטת בייניש או שכאן מעלים הצעה להביא לכאן את השופט ברק. זה נראה לי משהו שמנוגד לחלוטין לעיקרון הפרדת הרשויות. מה השופטת בייניש, מה היא שייכת כאן לכנסת?
אופיר פינס-פז:
אתה צודק. אבל זה לא מוזר בעינייך שאתה פה? זה לא מוזר בעיניך, זה נשמע לך סביר. השופטת בייניש לא, אתה כן, זה נראה לך סביר?
ישראל אומן:
כן, בוודאי.
אופיר פינס-פז:
אני מסכים. יש לו היגיון מסוים שאני מכבד אותו.
ישראל אומן:
אתה רואה מנחם, לא רק עליך צועקים בכנסת. אני לא הזמנתי את עצמי לכאן אבל אני חושב זה שאני נמצא כאן זה הרבה יותר במקום מאשר השופטת בייניש או השופט ברק יימצאו כאן. נראה לי שהתערבות של השופטים ואפילו שופטים בדימוס, בעבודת הכנסת, מנוגדת לעיקרון הפרדת הרשויות.
חוץ מזה, את העניין של הפוליטיזציה. הביא בית המשפט העליון על עצמו. כפי שכתוב כאן, ואלה דברים מאוד נכונים. בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דן ומכריע בספקטרום רחב של סוגיות ערכיות ואיזון בין ערכים. זה לא ערכיות, אלה כל מיני סוגיות פוליטיות וכל מיני סוגיות ביטחונית. בהחלט בית משפט עליון מאוד מאוד משפיע על כל הדברים האלה, ואלה הם דברים פוליטיים.
אני זוכר שכששר הביטחון דהיום דניאל פרידמן - - -
אופיר פינס-פז:
התכוונת לשר המשפטים.
רק אתה כחתן פרס נובל יכול לשאול אותי את השאלה: מה אתה מעדיף שפרופסור פרידמן יהיה, שר המשפטים או שר הביטחון?
דוד רותם:
בטוח שאתה מעדיף להחליף את שר הביטחון הנוכחי, שיהיה שר המשפטים.
ישראל אומן:
זאת היתה פליטת פה וזה היה בטעות וזה ברור. אבל כיוון שאתה מעלה את הנושא הזה, חבר הכנסת פינס, אני אפילו יכול להגן על פליטת הפה משום שבוועדת וינוגרד בא מני מזוז והפרקליט הראשי של צה"ל והעידו שלפני כל פעולה של צה"ל צריך לקבל חוות דעת משפטית. אז במקום מסוים בהחלט יש מקום ששר המשפטים הוא שר הביטחון. יש פה ערבוב תחומים.
דוד רותם:
פרופסור אומן אתה טועה, היועץ המשפטי צריך להיות.
ישראל אומן:
נכון. אבל יש בהחלט ערבוב תחומים בין נושא המשפטים ונושא הביטחון.
שר המשפטים דניאל פרידמן, כשהוא הרצה את הרצאת הבכורה שלו באקדמיה למדעים של ישראל הוא אמר שבית משפט עליון כיום הוא מחוקק. הוא אמר את זה לא לגריעותה אלא לשבח, שבית משפט עליון הוא מחוקק. אני נדהמתי לשמוע את הדברים האלה ואחרי ההרצאה אני דיברתי על זה עם השופט ברק, שגם הוא היה נוכח. אמרתי לו: השופט ברק, האם אתה מסכים עם הדברים שאמר דני פרידמן? הוא אמר: מאה אחוז אני מסכים, הוא צודק מאה אחוז. בית משפט הוא מחוקק ואנחנו לא שונים מחז"ל. חז"ל היו גם שופטים וגם מחוקקים. הוא אמר שני דברים, שחז"ל הם גם מחוקקים וגם שופטים והוא אמר גם כן, שאנחנו כמו חז"ל.
היו"ר מנחם בן ששון:
פרופסור אומן, נגיע לסטטיסטיקה פעם? את הפוליטיקה החבר'ה יודעים.
יצחק לוי:
צריך לשבח אותו שהוא לא אמר שחז"ל כמונו.
דוד רותם:
צריך לשבח אותו שהוא רק חושב שהוא רק חז"ל ולא יותר מכך.
היו"ר מנחם בן ששון:
בואו נעבור למספרים.
ישראל אומן:
אין כאן הרבה מספרים אבל אני אגיד משהו על מספרים. יש משהו שנקרא מדד של כוח, בוועדות או בבתי מחוקקים או בדברים כאלה. לכאורה, כל חבר של ועדה כזאת, נניח ועדה ממנה, לצורך העניין, יש לו אותו כוח. מבחינת המבנה המופשט של הוועדה, יש לכל חבר אותו כוח. אז אם 9 חברים אפשר להגיד שלכל חבר יש תשיעית מהכוח. יש כאן אם כן, בוועדה שלושה שופטי עליון.
גדעון סער:
שופטי בית המשפט העליון ולא שופטי עליון.
ישראל אומן:
ברשותך, חבר הכנסת סער, אני אמשיך להגיד שופטי עליון.
יש כאן שלושה שופטי עליון. לכאורה לכל אחד יש תשיעית מהכוח בוועדה. לשלושתם ביחד יש שליש מהכוח. אבל, זה לא נכון כאשר מצביעים במקשה אחת. האינפורמציה שיש לי זהה לזאת שיש לחבר הכנסת סער, היא שתמיד הצביעו כמקשה אחת עבור שופטי העליון ורק פעם אחת היו חילוקי דעות ביחס לשופטים אחרים, ואז נדמה לי שהשופט טירקל הצביע לא כמו הרוב, בשביל איזה שופט - - -
גדעון סער:
זה היה במחוזי.
ישראל אומן:
נכון. ואז הוא קיבל על הראש.
בואו נצא מהנחה שמצביעים כמקשה אחת. שלוש כפול תשיעית זה שליש, נכון? לא נכון. כשמצביעים במקשה אחת הכוח עולה לעומת האחרים. יש מדד של כוח בתורת המשחקים, אם תבואו לאוניברסיטה אני אשמח לתת הרצאה על זה. יש מדד של כוח שלוקח בחשבון מה קורה כשיש סיעות בבית מחוקקים או כשיש קבוצות שמצביעות כמקשה אחת בוועדות. כשהחברים האחרים לא מצביעים כמקשה אחת, אז אלה שכן מצביעים כמקשה אחת, יש להם יותר כוח.
כדי להסביר את זה, תארו לעצמכם שיש ועדה שבה יש 5 חברים שמצביעים כמקשה אחת. נניח שהיתה וועדה שהיו בה 5 שופטים עליון, מתוך 9, והם היו כולם מצביעים כמקשה אחת, אז ברור כשמש שיש להם את כל הכוח, 100 אחוז של הכוח. גם כן היה ברור כשמש – אני עוד זוכר את השנים הראשונות של המדינה כשהיה ברור שלמפא"י אין שליש מחברי הכנסת, היה הרבה יותר משליש של הכוח, הם איישו את כל המשרות החשובות.
אופיר פינס-פז:
קשה להשתחרר מזה.
ישראל אומן:
זה משתקף יפה מאוד במדדים של כוח שאנחנו חישבנו, שהם גם מקובלים. זאת לא תורה שלי. אלה דברים שמקובלים ושהשתמשו בהם בבתי משפט בארצות הברית וכדומה.
המדד העיקרי של כוח נותן ל-3 מתוך 9 של כ-43%. זאת אומרת, הם מקבלים שליש יותר כוח ממה שמגיע להם.
זה בערך מה שיש לי להגיד ביחס למספרים.
היו”ר מנחם בן-ששון:
מה יהיה אם נשנה? מה יהיה עם ה-6 ומה יהיה עם ה-7?
ישראל אומן:
הדבר המעניין הוא שזה לא ישנה. גם אם יהיה רוב מיוחס של 6 וגם אם יהיה רוב מיוחס של 7 – אני חייב לומר את האמת. לא השביעו אותי אבל אני מרגיש את עצמי כעד, אז אני חייב להגיד את האמת. זה לא משנה, גם אם יש רוב מיוחס של 6 וגם אם יש רוב מיוחס של 7, עדיין לשופטים עליונים יהיה שלוש שביעיות של הכוח.
גדעון סער:
ניישב את זה בדרך דמוקרטית ונצביע.
ישראל אומן:
זה לא ישנה. הסיבה היא דברים שהועלו כאן. ברגע שאתה מגביר את הרוב הדרוש ואתה עושה רוב מיוחס, אתה גם כן מגביר את הכוח של הבלוק הזה, למנוע את זכות הוטו שלו. אתה מגביר את זכות הוטו שלו והדברים מתאזנים. אתה אמנם עושה את המצב קשה יותר בשבילו, לקבל את מה שהוא רוצה, אבל הוא גם יכול למנוע את מה שאחרים רוצים.
אני מתעסק במתמטיקה שימושית ולא רק במתמטיקה. אני לא יכול כאן להעיד בלי להיכנס לעובי הקורה מבחינה מעשית. היופי במתמטיקה ובתורת המשחקים הוא, שזה מאוד מתאים למה שאנחנו רואים במציאות.
דיברו כאן על בינוניות שעשויה להיכנס לתוך מערכת על ידי הסחר מכר. שוב פעם, אני לא רואה שום דבר רע בסחר מכר. זאת דמוקרטיה. אני חושב שבוועדה שממנה שופטים עליונים לא צריכים להיות שופטים ועורכי דין. אני לא מדבר על שופטים מחוזיים ושופטי שלום. זה בהחלט עניין של משפט ועניין מקצועי ושם יש מקום. אבל בבית משפט עליון, שכאמור דן בדברים ערכיים, ביטחוניים ופוליטיים, אין מקום שהשופטים יהיו חברים בוועדה.
היו”ר מנחם בן-ששון:
כשאתה עושה את מדד הכוח, ואמרת שאתה מעצים את ה-33% ומעניק להם עוד שלי, ומגיע איתם ל-3/7. למה כשיצרת 7 בעצם לא הצלחת להעצים את זה ביותר? במושגים שלי, הלא מתמטיים, ברגע שאמרת שהמספר הוא 7, בעצם יצרת מצב שבו אי אפשר בלי הסכמה של 3 כלשהם. אם הגעת למסקנה שיש 3 אנשים שהם בעלי עמדה מגובשת, למה לא הצלחת לתת לנו העצמה של מדד הכוח ביותר מאשר סתם השוליים שנתת לנו קודם? אני שואל את השאלה רק מתמטית.
אופיר פינס-פז:
אני רוצה לחדד את השאלה. לפי מה שאני מבין ממך, פרופסור אומן, אתה בעצם אומר שההצעה מונחת בפנינו היא מוסיפה כוח לשלושת העליונים?
ישראל אומן:
לא אמרתי את זה. אמרתי שזה נשאר אותו דבר.
אופיר פינס-פז:
אמרת קודם שזה שלוש תשיעיות ועכשיו זה נהיה 3 שביעיות. זה יותר כוח.
ישראל אומן:
זה יותר כוח אבל זה מה שיש להם היום.
היו”ר מנחם בן-ששון:
הוא לא הצליח לשכנע אותי במה שחבר הכנסת גדעון סער כן הצליח לשכנע אותי. חבר הכנסת סער אומר שיש סיטואציה מסוימת שבה שאתה אומר שאתה רוצה להתחשב בכולם. היעד שלו הוא ברור, הוא רוצה להביא אותם להידברות. זה היתרון שלו על מה שאתה אמרת. אתה אומר שיהיה בלוק והוא אומר שתהיה הידברות.
אני צריך לזה ביטוי מתמטי והוא אומר שאין לזה ביטוי מתמטי ונשארתי איפה שהייתי. לפי דעתי, במקרה הזה הוא הצליח להוכיח לי שלשלושה יש יותר כוח.
ישראל אומן:
ניסיתי להסביר שאתה מוריד מהכוח לעומת האחרים למנות שופטים אבל אתה מעלה את הכוח למנוע. הם יכולים למנוע. בוא נשים את הדבר על השולחן. זה דבר מאוד חשוב לוועדה הזאת. פרופסור רותי גביזון - - -
אופיר פינס-פז:
דוגמה מצויינת. רציתי להגיד שמה שאתה עושה זה שלעולם לא יהיה גביזון ולעולם לא יהיה קרמניצר, תהיה רק בינוניות.
ישראל אומן:
אבל הבעיה היא שגם עכשיו לא היה את גביזון.
אופיר פינס-פז:
אז עכשיו עוד יותר לא יהיה, לא קרמניצר ולא גביזון.
ישראל אומן:
אני חושב שהעסק הזה של רותי גביזון הוא שערורייה שאין כמוה. אולי קרמניצר, אבל את רותי גביזון – אני צריך להגיד משהו לטובת השופט בדימוס אהרון ברק. הוא אומר את הדברים כמו שהם. כמו שהוא אומר שאנחנו כמו חז"ל הוא אומר גם כן שיש לה אג'נדה. כאילו שלו אין אג'נדה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
איפה המתמטיקה כאן?
ישראל אומן:
אני אגיד לך איפה המתמטיקה. המתמטיקה היא בזה שלמעשה הגוש, שהוא לא של שלושה, הגוש הוא של 4, כמו שנאמר כאן, אולי אפילו 5. אם תצרף רק אחד מעורכי הדין מלשכת עורכי הדין – זאת גם כן שערורייה. לשכת עורכי דין. זה שום דבר אישי. אני לא מכיר את כבודו. שהם מיוצגים בוועדה הזאת והם יש להם עניינים לפני שופטי עליון? מי שמע על משהו כזה? זה ממש שחיתות ממוסדות.
התרחיש ההיפותטי שדיברתי עליו, שיש גוש של 5 ואז יש לו את כל הכוח, הוא לא כל כך היפותטי. אם כן, יש לו את כל הכוח ואת זה רוצים למנוע.
מצד שני, נראה לי שבאמת עוד פחות יתמנו אנשים כמו רותי גביזון וזה גם כן ימנע רפורמה יותר יסודית בוועדה למינוי שופטים. היות ובית משפט עליון הוא מחוקק במידה גדולה, הוא שייך למערכת הדמוקרטית. אין שום רע בפוליטיזציה.
היו"ר מנחם בן ששון:
אתה רוצה לומר משהו על 7 מול 6?
ישראל אומן:
לפחות ב-6 אתה לא נותן כוח וטו לשופטים העליונים. אבל נראה לי שצריך לשנות את כל המערכת הזאת.
היו"ר מנחם בן ששון:
פרופסור אומן, תודה. אתה מוזמן להישאר איתנו כי בוודאי יהיו שאלות.
גדעון סער:
בדחילו ורחימו, וכמי שעשה בגרות רק ב-3 יחידות במתמטיקה, אני רוצה להסביר את הדברים בצורה הפשוטה ביותר:
הרוב הפוליטי המיוצג בוועדה הוא 3. אם הרוב הפוליטי רוצה לארגן לו לפי תפיסת עולם הוא יכול להגיע ל-3. כוח הוטו לבית המשפט העליון או לשופטי בית המשפט העליון קיים גם היום. אם אנחנו הולכים בנתיב הזה, אנחנו אומרים שאנחנו רוצים, לרוב הפוליטי, זכות וטו מקבילה.
זאת אומרת, זה לא נכון להגיד שהיום זה מתחיל מ-3. שופטי בית המשפט העליון תמיד מתחילים מ-4 כי תמיד נציג המיעוט הפוליטי, במקרה שהזרם הזה הוא במיעוט, הוא כבר אוטומטית פה. זאת אומרת שהם מתחילים מ-4.
לגבי גביזון וקרמניצר. אני לא יודע מה זה שרותי גביזון עוד פחות תתמנה, כי היא לא התמנתה. אני לא יודע איך אפשר פחות להתמנות מאשר מישהו שהוא לא מתמנה. אני לא רוצה לתת דוגמה של אחרים שלא מונו, הם תמיד לא מונו, אז אי אפשר פחות מזה .
בחוק למדע המדינה, לפני שלמדתי משפטים, למדתי תורת המשחקים ואני אדבר ממה שלמדתי. המצב כיום הוא שלבית המשפט יש את היכולת למנוע ואת היכולת למנות כי יש לו רוב. לרוב הפוליטי אין יכולת למנוע ואין יכולת למנות. לא רק שאין לו יכולת למנות, אין לו יכולת למנוע. זאת אומרת שזה חייב להיות 100% בצד אחד. הצעת החוק תביא לכך שלשני הצדדים
תהיה יכולת למנוע וכדי למנות יצטרך כל צד לקיים דיאלוג עם הצד השני. זה שינוי מאוד משמעותי. הוא ניתן להשגה רק ברוב של 7.
הספקולציה שרותי גביזון לא תתמנה היא לפי דעתי לא נכונה. אם היא תהיה מאוד חשובה לצד אחד, הוא יגיד לצד השני, אם אתה רוצה למנות - - -
היו"ר מנחם בן ששון:
זאת התשובה של הפשרה.
גדעון סער:
אבל היום היא אף פעם לא תוכל להתמנות ולכן גם הדבר הזה הוא לא נכון. היא לא תוכל פחות להתמנות, היא תוכל להתמנות.
היו"ר מנחם בן ששון:
אני בשל להצביע.
אופיר פינס-פז:
אולי נביא בשתי נוסחים.
גדעון סער:
לא.
אופיר פינס-פז?
מה אכפת לך, אתה לא דמוקרט?
היו"ר מנחם בן ששון:
חבר הכנסת לוי ברשות דיבור.
יצחק לוי:
מניסיוני כחבר ועדת מינויים. ישבתי בוועדות מינוי שופטים בשני פרקים. הקואליציות הן קואליציות לפי קדנציות, הן לא קואליציות קבועות. פעמים, שר המשפטים משתף פעולה עם השופטים ופעמים שר המשפטים לא משתף פעולה עם השופטים. כלומר, אי אפשר לבוא ולומר - - -
אברהם מיכאלי:
גם ראש לשכת עורכי הדין.
יצחק לוי:
אותו דבר ראש לשכת עורכי הדין, אותו דבר חברי הכנסת. כלומר, הדבר היציב היחידי הקבוע שיש בוועדה זה שלושת שופטי בית המשפט העליון. היום אולי יש קואליציה של 5, מחר אולי תהיה קואליציה של 4. מחר יכולה להיות קואליציה של 3 מול 3. מלבד העניין הזה ששלושת השופטים מתאמים מראש את עמדתם ובאים עם עמדה סדורה, הרי שהדברים משתנים מקדנציה לקדנציה. אין דברים קבועים.
לכן אני חושב שהמכפיל כוח שלהם הוא בהחלט גדול. כלומר, אי אפשר לחשב מכפיל כוח של קבוצה אחרת, אין לנו אפשרות. בדרך כלל, ועל פי רוב, הם מצליחים לצרף אליהם אחד או שניים, אבל זה דבר לא קבוע.
אני חושב שהחוק יגרום למשא ומתן הרבה יותר אמיתי ולדיאלוג הרבה יותר פתוח. אני אתמוך בהצעה. אני תומך ב-7.
ישראל אומן:
חבר הכנסת סער, רציתי להשיב לשאלתך, מבחינה מתמטית, מה זאת אומרת שרותי גביזון פחות מתמנה. זה קיצור מתמטי לאמרה שמשפטנים, שהם פחות נחרצים ופחות יכולים מרותי גביזון, גם הם לא יתמנו. זה קיצור של אמרה כזאת. זאת היתה כוונתי.
אייל זנדברג:
"הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – רוב מיוחד למינוי שופט בית המשפט העליון), התשס"ז-2007.
ההצעה בעצם מתקנת רק את סעיף 7 לחוק בתי המשפט.
"חוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, בסעיף 7(ג), במקום הסיפה המתחילה במילים "אולם הצעת הוועדה" יבוא – "אולם הצעת הוועדה על מינויו של שופט בית המשפט העליון לא תהיה אלא על דעת שבעה מחברי הוועדה".
נבהיר בקצרה. סעיף 7 קובע את סדרי עבודת הוועדה. סעיף קטן (ג) קובע, בעצם, שני כללי הכרעה. האחד, שמינוי של שופט, כל שופט, היא על דעת רוב חברי הוועדה שהשתתפו בהצבעה, כלומר, רוב רגיל.
הסיפה, שאותה מחליפים, קובעת רוב מיוחד במקרה מיוחד. אני אקרא:
"אולם הצעת הוועדה למינוי של משפטאי מובהק, לא תהיה אלא על דעת שלושה רבעים ממספר חבריה שהשתתפו בהצבעה".
זה המצב המיוחד היום של מינוי חריג וזה לא מה שעומד כרגע לדיון. הרוב הדרוש היום הוא שלושה רבעים מן המשתתפים. אפשר לחשוב על מבנים שונים שמגיעים לקואליציה מתוך הרוב. במינוי של שופט בית משפט העליון ההנחה היא שבדרך כלל כולם יבואו למעט המקרה של איזו מניעה, שאולי נטפל בה לקראת קריאה שניה ושלישית. כרגע זה שלושה רבעים, וזה יימחק כי מרגע שהרוב יהיה 7, לא יהיה משמעות של הרוב המיוחד לעניין משפטאי מובהק והמקרה ייבלע.
משפטאי מובהק זה אחד מתנאי הכשירות האפשריים לעליון. היסטורית היה רק אחד.
אופיר פינס-פז:
אם אני אבקש התייעצות סיעתית, מה תעשה?
היו”ר מנחם בן-ששון:
אני אחכה רגע, תתייעץ עם הסיעה שלך ותחזור.
אופיר פינס-פז:
אתה יודע מה זה לכנס את כל סיעת העבודה?
היו"ר מנחם בן ששון:
מה זה סיעת העבודה היום? זה לא המפא"י של השליש.
מי בעד הצעת החוק של חבר הכנסת סער ירים את ידו?
הצבעה
בעד - 4
נגד - (אופיר פינס-פז)
נמנעים – אין
היו"ר מנחם בן ששון:
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:10