פרוטוקול ועדה

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שלישי פרוטוקול מס' 574 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, י"ד בסיוון התשס"ח (17 ביוני 2008), שעה 14:30 סדר היום: הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 5) (הבעת עמדה לענין הסדר טיעון), התשס"ח-2008 נכחו: חברי הוועדה: מנחם בן ששון – היו"ר מיכאל איתן מוזמנים: רחל גוטליב - משרד המשפטים דפנה בינוול - משרד המשפטים נעמה פויכטונגר - משרד המשפטים אופיר בן גור - משרד המשפטים איילת לוי - ע. יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים אורנה נחמני-ארזי - רמ"ד נפגעי עבירה, המשרד לביטחון פנים אילנית קליימן - קצינת מדור נפגעי עבירה, המשרד לביטחון פנים חיה מימון-שפירא - קצינת מדור תביעו, המשרד לביטחון פנים נורית פלץ - מנהלת טכנולוגיות, המשרד לביטחון פנים רוית זילברפרב - לשכת עורכי הדין עפרה בן מאיר - לשכה משפטית, המעוצה לשלום הילד לרה צינמן - ארגון משפחות נרצחות ונרצחים מיכל רוזין - מנכ"ל איגוד מרכזי הסיוע ענבר יחזקאלי-בליליוס - איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית רותי אלדר - יועצת עמותת "הומניקט" ייעוץ משפטי: אפרת רוזן מנהלת הוועדה: דורית ואג קצרנית פרלמנטרית: רויטל יפרח הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 5) (הבעת עמדה לענין הסדר טיעון), התשס"ח-2008 היו"ר מנחם בן-ששון: ברוכים הבאים. אנחנו עוסקים בחוק זכויות נפגעי עבירה. הלכנו מהלך גדול ואני חושב שיש בו אלמנט מסוים של מהפכנות, אם כי לא כמו שכל האנשים מסביב לשולחן רוצים אותו, אבל הוא גם מדתי. מצד אחד יש לנו אפשרות לנפגע העבירה להעצים את כוחו יותר ממה שהיה קודם לכן, במובן הזה שהוא יכול לבקש ולבוא בפני גורם מאשר ולומר את דברו. ומצד שני, המידתיות היא ברמה הזאת שלא שברנו את המהלך האדברסרי. את הלקח הזה הצלחתם ללמד אותנו עד שנגיע פעם לעסוק ביתר הרחבה בנושא שלטעמי ואני מניח שגם לטעם חבר הכנסת המציע צריך לעסוק בו לעומק והוא הסדרי טיעון. אין יום שלא עולה הנושא הזה מכל מיני זוויות בציבוריות הישראלית. היועצת המשפטית תכוון אותנו לסעיף קטן (ג) בשתי גרסאותיו, בעמוד 3 ואני מקווה, אדוני שנוכל להצביע היום. אפרת רוזן: באמת עבר זמן מהדיון הקודם וזה כנראה הדיון המסכם, אז כמה מלים כדי להבהיר איפה אנחנו נמצאים: אנחנו מדברים על סעיף 17 לחוק נפגעי עבירה. לפי המצב החוקי היום אנחנו מדברים על נפגעי עבירות מין ואלימות חמורה בלבד שמקבלים הודעה על האפשרות שיגיעו להסדר טיעון עם הנאשם. ההודעה הזאת מתקבלת יחד עם ההודעה על הגשת כתב האישום ואותו נפגע עבירת מין או אלימות חמורה זכאי שתינתן לו ההזדמנות להביע את העמדה שלו בפני תובע לפני קבלת ההחלטה בענין. הצעת החוק למעשה מחזקת או מוסיפה לו זכויות בשלושה מישורים עיקריים. שניים מהם הוסכמו בוועדה, אני אגיד אותם בכל זאת בקצרה: הראשון - הרחבת הזכות של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לקבל הודעה ולהביע את העמדה שלו גם לפרטים של הסדר טיעון שמתגבש עם הנאשם. זה הוחלט בוועדה וזה התיקון לסעיף קטן (א). נושא נוסף שבו כבר הוכרע זה להטיל חובה על בית משפט, לברר לפני שהוא מאשר את הסדר הטיעון עם הנאשם אם קוימו הוראות החוק לענין זכויות נפגעי עבירה, ובפרט האם הובאו פרטים של הסדר הטיעון שמובא בפני בית המשפט, האם הפרטים האלה הובאו בפני נפגע העבירה. זאת הנקודה השנייה שעליה הוכרע, וזה סעיף קטן (ד) המוצע. הנקודה שנותרה במחלוקת נוגעת לסעיף קטן (ג), שבו מובאות שתי גרסאות בעקבות הדיון הקודם בוועדה. הסעיף הזה נותן זכות לנפגעי עבירות מין ואלימות חמורה מסוימות שמפורטות בתוספת, ואנחנו נעבור עליהם עוד מעט, לקבל עוד הודעה. אנחנו מדברים פה על הודעה שלישית, על הפרטים של הסדר הטיעון שהתגבש עם הנאשם ויכולים לעשות אחד משניים: לפי הגרסה הראשונה להביע עמדה בפני הגורם המאשר לפני ההחלטה להתקשר בהסדר הטיעון עם הנאשם. הבעת העמדה תהיה בעל פה או בכתב, לפי הבחירה של נפגע העבירה. זאת גרסה א' לסעיף קטן (ג(. גרסה ב' מאפשרת לו לפנות לגורם מאשר אחרי קבלת ההחלטה להתקשר עם הנאשם בהסדר טיעון בבקשה לעיון חוזר. צריך להכריע בין שתי הגרסאות, באחת מדובר על עיון חוזר ובשנייה מדובר על הבעת עמדה לפני קבלת ההחלטה וכן לקבוע לגבי העבירות שלגביהן הזכות הזאת מוצעת. היו"ר מנחם בן-ששון: נטייתנו היתה הגרסה הלא מתוקנת, מה שלמעלה בלי הקווים מתחת. אפרת רוזן: לשם היה נדמה לנו שגם חבר הכנסת איתן נטה בסוף הדיון הקודם. היו"ר מנחם בן-ששון: אני נוטה לדעתו, אבל לא רק כי זאת דעתו. מיכאל איתן: מקובל עלי. אפרת רוזן: אני מקריאה את העבירות שלגביהן מוצע שהזכות הזאת תינתן. מדובר על תוספת ראשונה ב' שתוסף לחוק. מדובר על עבירות בחוק העונשין. היו"ר מנחם בן-ששון: היתה לנו פעם טבלה עם כל הפירוט. אפרת רוזן: אני אפרט את זה. מדובר בעבירות לפי סעיפים 298, 300 ו-305 שהן עבירות ההריגה, הרצח והניסיון לרצח. עבירה לפי סעיף 329 שזה חבלה בכוונה מחמירה, עבירות לפי סעיפים 345 ו-347ב שזה אינוס ומעשה סדום בנסיבות מחמירות. העבירות שבפרט 4 לתוספת זה כל עבירות החטיפה, חטיפה מהארץ, חטיפה לשם כליאה וכן הלאה, שמצוין גם סעיף 377 בסופו, שזה כליאת שווא, אבל הבנתי שגורמי הממשלה מבקשים לא לכלול את זה כי זה עבירה מסוג עוון והיא נחשבת לפחות חמורה. מיכאל איתן: איזו? אפרת רוזן: 337, כליאת שווא. העבירה האחרונה זה לפי סעיף 402 לחוק העונשין, שזה עבירה מסוג שוד. אם זה מקובל על הוועדה למחוק את סעיף 337 – נוריד את זה. היו"ר מנחם בן-ששון: מקובל. עמוד 3, שתי גרסאות. אפרת רוזן: כיוון שהוחלט על גרסה א' אפשר למחוק את גרסה ב' בעמוד 3. למעשה, נותר להחליט על סעיף תחולה. מאחר שהוועדה החליטה על גרסה א' לכל אורך הצעת החוק ועל רשימת העבירות שבנוסח לפניכם, למעט סעיף 337, נותר להחליט על תחילת החוק. היו"ר מנחם בן-ששון: אני רוצה לשמוע מהממשלה מה המגבלות. רחל גוטליב: הבעיה בסעיף קטן (ג) המוצע היא רק בנושא של הופעה בעל פה. לגבי אפשרות טיעון בכתב אנחנו באנו בהצעה ברוח זאת וזה מקובל עלינו וזה בסדר גמור. נשלח לוועדה מכתבו של ראש תחום ניהול בפרקליטות על המשמעות התקציבית של הדבר הזה, כי הבעת עמדה בכתב - - מיכאל איתן: אנחנו מבינים. תני את הנתונים על כמה תיקים מדובר וכולי. רחל גוטליב: האופציה של מתן אפשרות של טיעון בעל פה, שהמשמעות שלו עבודת הכנה וכולי - - מיכאל איתן: בסדר, אבל תני לנו את הערכת המצב. רחל גוטליב: מה שכתב אלעד, ואתה זוכר שדיברנו ועשינו חשבון שמדובר בכ-1500 תיקים - - מיכאל איתן: אם את תולה את העדות בי, אני יודע שהיא לא מדויקת לחלוטין. רחל גוטליב: זה לא מדויק אבל באופן מפתיע זה די דומה, אנחנו חשבנו על 1000. הוא כותב 1500 תיקים בשנה שהמשמעות שלה היא אם הוא לוקח בחשבון ששעות העבודה שנדרשות לצורך עיון בעל פה לעומת בכתב, הוא העריך את זה ב-5 תקנים וזה פחות או יותר מה שחשבנו. אמרנו 5 מחוזות והוא העריך את זה ב-5 תקנים. אפרת רוזן: זה אם כולם יהיו בעל פה וזה לא הכרחי. רחל גוטליב: נכון, אבל כיוון שנותנים את הבחירה לנפגע העבירה, זה מה שצריך לקחת בחשבון. אני חושבת שהמהלך בסעיף קטן (ג) הוא חיזוק מאוד משמעותי של זכויות נפגע העבירה. היום, בפרקטיקה, בחלק מהמקרים, במקרים החמורים וזה מה שהוצג על ידי דפנה בישיבות הקודמות, מזמנים בעל פה. אבל אם לא נכתוב ולא נשאיר את זה לשיקול דעתו של נפגע העבירה וניתן לו זכות כתובה בחוק, זכות טיעון, לא נכתוב בכתב או בעל פה ובמקרים המתאימים אם הוא ירצה יזמנו אותו, אבל אם נשאיר את זה לבחירתו יש לזה משמעות כבדה. היו"ר מנחם בן-ששון: ההצעה שלך היא לא לכתוב בכתב או בעל פה ואז, ... קריאות: • - - רחל גוטליב: למה את אומרת - - מיכל רוזין: לא יתנו להם בעל פה. היו"ר מנחם בן-ששון: האם גברתי יודעת שלא יתנו להם בעל פה? מיכל רוזין: אני יודעת שיש בעיה עם זה. אנחנו יודעים שיש בעיה יותר בפגישות פנים אל פנים מאשר בכתב. היו"ר מנחם בן-ששון: יש בעיה ואני רוצה להסביר לך את הבעיה החקיקתית. את יודעת ודאי איך הכנסת עובדת. אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עכשיו בהצעה תקציבית, ואנחנו צריכים לשקול תמיד את הטוב מאוד לעומת המעולה. מיכאל איתן: לא נהיה בהצעה תקציבית. אני שוקל אם יש עוד חלופה, לעשות גם חלופה פנימית בתוך העבירות. זאת אומרת, במקום להגיד שיהיה בכתב לגבי חלק מהעבירות - - היו"ר מנחם בן-ששון: אני שקלתי להציע חיתוך אחר. לפי דעתי השאלה היא באופיו של האדם ולא באופייה של העבירה. יש אנשים שלהפיך, עדיף להם להתבטא בכתב משום שברור להם שהם יצליחו להתנסח והם גם עושים את זה בעזרת אדם. היא אומרת לך שהם ישתדלו לעשות מהלך ואנחנו נעשה מעקב אחרי החוק כדרכנו. אם יסתבר שיבואו הארגונים ויגידו שנעלמים תיקים, לא מגיעים, אני יכול אז לומר בכתב ובעל פה. אני יכול להשאיר את הסעיף הזה כדי להוסיף אותו. יצחק לוי: אם לא כתוב שום דבר, לא בכתב ולא בעל פה? רחל גוטליב: זה כמו כל זכות שימוע שיכולה להיות גם בכתב. יצחק לוי: אבל מי קובע אם זה יהיה בכתב? ואם הוא מבקש ומתעקש בעל פה, הוא יוכל לעשות את זה? מיכאל איתן: הוא לא יוכל אם הפרקליט יגיד לו "לא". אם הפרקליט לא יאשר הוא לא יוכל. יצחק לוי: אבל הדבר הזה לא סגור בפניו. מיכאל איתן: אבל הפרקליט יחליט. השאלה כרגע היא שיש לנו 5 תקנים. השאלה האם אנחנו - - יצחק לוי: אם הסעיף לא מפרט, האם יש אפשרות לאדם לרצות לומר בעל פה ולבוא. האם את יכולה לחסום אנשים? מיכאל איתן: היא יכולה לחסום. מיכל רוזין: אבל אז זה לא זכות ששמורה לנפגע או לנפגעת, זה יהיה בידי הפרקליטות ולא בידי הנפגע או הנפגעת. רחל גוטליב: בעל פה או בכתב על פי בחירתו זה אומר - - מיכאל איתן: אני התלבטתי הרבה והגעתי למסקנה ואני רוצה לשכנע את חבריי. התלבטתי לגבי הוצאה כספית ושאלתי את עצמי אם זה מוצדק שנוציא עוד 5 מיליון שקל, 4 מיליון שקל? בואו נחשוב על מה אנחנו מוציאים והשתכנעתי שכן שווה להוציא את הכסף ואגיד לכם למה: אנחנו הולכים על עבירות קשות ועל אנשים שנפגעו בצורה קשה ואנחנו חייבים להם, החברה, כי לא דאגנו שישמרו עליהם, הם קיבלו מכות, אנסו אותם, הרגו אותם. אז כעת על מה אנחנו מדברים? על 3,4 מיליון שקל על אלף איש בשנה שבאמת פגעו בהם בצורה קשה מאוד. זה לא הוגן - - היו"ר מנחם בן-ששון: אני ארגיע אותך, זה יהיה מיליון במקרה הטוב. מיכאל איתן: לא משנה, נגיד שזה יהיה 2 מיליון. אז על אלף איש בשנה שפגעו בהם בצורה קשה אנחנו עכשיו נוציא 2 מיליון שקל. היו"ר מנחם בן-ששון: משרד המשפטים, תעמדו בזה? רחל גוטליב: את זה שאלנו בבוקר והבחור שכתב את המסמך - - יצחק לוי: סליחה, למה צריך בכל מחוז אחד? רחל גוטליב: לא בכל מחוז. היו"ר מנחם בן-ששון: הוא עשה את החשבון המרבי. אני חושב שזה מיליון. יצחק לוי: את אמרת 5 מחוזות... רחל גוטליב: סתם, זה היה חשבון בגדול. הוא עשה חשבון לפי שעות מוערכות. יצחק לוי: זה יהיה פחות מ-5 מיליון. היו"ר מנחם בן-ששון: זה יהיה פחות מ-5 מיליון. קריאה: לא, אבל הם אומרים שלא יהיה כתוב בעל פה או בכתב לפי בחירה... רונית תירוש: זה יהיה פחות או יותר כמו שזה כתוב. היו"ר מנחם בן-ששון: נכון. ממשלת ישראל רוצה להגיש הסתייגות על זה? רחל גוטליב: אולי בכל זאת אם זה הקו, ננסה בכיוון שהציע חבר הכנסת איתן לייחד את "על פי בחירתו" רק למאוד חמורות, שאז זה באמת - - היו"ר מנחםבן-ששון: אני לא מקבל את זה. רחל גוטליב: אז זה לא משנה הרבה מהמצב הקיים. היו"ר מנחם בן-ששון: עורכת הדין גוטליב, אגיד לך למה את זה אני לא מקבל כי העילגות היא לא פונקציה של עבירה אלא היא פונקציה של הנפגע. הטראומה מעבירה היא לא פונקציה של מידת העבירה אלא למשל של מידת נוקשותו של האדם. לצערי הגדול חלק מהאנשים הם ביכולת התנגדות גדולה משום שהם כבר סבלו כל כך הרבה, אבל הם מגמגמים ולכן זה יכול להיות עבירה שולית. רחל גוטליב: זה תמיד נכון. אבל ממילא הזכות הזאת היא ביחס לעבירות חמורות. הפרקליטות עובדת בתקציבים מצומצמים וכולם יודעים את זה. אם נכתוב להביא את עמדתו בפני הגורם המסייע בכתב ובעבירות אלה ואלה, ואז נייחד את זה שיכול לבוא גם בעל פה אם ביקש זאת, ואז נייחד את זה באמת לעבירות שבהן אנחנו אומרים - - מיכאל איתן: בואו נראה על מה אנחנו מתווכחים. את אומרת לי שיש 1500 תיקים לשנה. אנחנו מוסיפים כעת שעתיים עבודה על כל תיק - - רחל גוטליב: הוא העריך 3 שעות. מיכאל איתן: אני מעריך שעתיים. לקיים פגישה כזאת זה לוקח חצי שעה, 45 דקות, הכנה עוד 45 שעות בסך הכל שעה וחצי, אני אומר שעתיים, הווה אומר 3000 שעות בשנה. 3000 שעות בשנה זה לכולם, כולל כאלה שלא מגיבים בכלל. רחל גוטליב: זה רק אלה. מיכאל איתן: לא, לא כולם מגיבים. אבל יש כאלה שלא רוצים כלום, שמסכימים. אז נגיד שאני אוריד 20%, נשארתי עם 2400 שעות עבודה שזה שתי משרות. היו"ר מנחם בן-ששון: רחל, תעזבו את זה. חברים, אני מצביע על החוק. אני רוצה סעיף תחילה, ועל זה שאלתי אותך. אפרת רוזן: צריך לזכור שצריך גם תיקון של התקנות בנושא. זה תקנות באישור ועדת חוקה וצריכים לתקן את התקנות. היו"ר מנחם בן-ששון: יש לכם חצי שנה להחלה. רחל גוטליב: דפנה אומרת שנה. היו"ר מנחם בן-ששון: למה אתם צריכים שנה? דפנה בינוול: חבר הכנסת איתן כל כך משכנע, כי כל חיי ככה פעלתי וגם הפרקליטות פועלת כך. יש הבדל עצום בין לפעול בצורה שאתה אומר אותה וזה נכון, המדינה לא דאגה לאנשים האלה וצריך כל שאמרת, לכן זה נורא קשה. אבל ברגע שאני רואה מה קורה לי בעברייני מין וגם בחוק הזה, ברגע שזה נכנס לתוך חוק ומחייבים אותך באותם מקרים שאולי באמת לא צריך וזה גורם לסחבת, יש נאשם בצד השני וזה לוקח זמן, זה ברור לך שבעל פה זה לא כמו בכתב כי למשל בעיכובי הליכים זה יותר פשוט. אנחנו כותבים: תוך 14 יום, כי שם הכל נעשה בכתב, ואז נפגע עבירה יכול להביע את עמדתו תוך 14 יום. אף פעם אני לא נותנת 14. אני תמיד אומרת שאם הוא לא הגיב ב-14 יום בואו נחכה עוד 20 יום ועוד ימים, ורק אחרי הרבה ימים כשאני רואה שהוא לא הביע את עמדתו, אנחנו מקבלים החלטה. אנחנו לא רובוטים, אנחנו רוצים שהוא יגיע. אבל ברגע שאתם מכניסים את זה לחוק ואני צריכה להתניע את זה בכל הפרקליטויות, ואם בפרקליטות המדינה שגם שם הוא לא הכניס בחשבון ואני לא יודעת למה, כי עושים את זה גם בפרקליטות המדינה ובבית המשפט העליון - - היו"ר מנחם בן-ששון: האומנם? דפנה בינוול: לכן, אני רואה לאט לאט בחוקים אחרים שצריך - - היו"ר מנחם בן-ששון: עורכת הדין בינוול, מה תעשי בשנה שלא תספיקי בחצי שנה? אני מבין שיש פה ענין של הסתגלות. אני שואל את השאלה ברמה הכנה: מה רמת ההיערכות שאת צריכה? תקנים לא תקבלי... יצחק לוי: תקנות. היו"ר מנחם בן-ששון: אז אמרתי שממילא אני אקבל לפי קצב התקדמותו של השר, אז מה ייתן שנה? להיפך, זה יגרום לכך שבעוד שנה וחצי אני אקבל תקנות. לכן אני אומר לך שכדאי לך חצי שנה. בחצי שנה אתם תערכו, אתם מסוגלים להיערך ולא מדובר פה בשום דבר אחר, רק צריך לשנות קצת את התקליט, זה הכל. זה מה שחבר הכנסת איתן ביקש בחוק שלו, אם אני יודע לפרש את החוק. זה יהיה חצי שנה. דפנה בינוול: כל מה שחבר הכנסת איתן אמר מאוד משכנע. השאלה אם צריך באמת - - היו"ר מנחם בן-ששון: יש לכם עוד 20 תקנים לשנה בשביל העבירות - - דפנה בינוול: בינתיים, על עברייני המין קיבלנו את הכל בהתנדבות. היו"ר מנחם בן-ששון: אני מדבר על דבר אחר. דפנה בינוול: זה ייקח לנו זמן. רותי אלדר: אני ממרכז נגה. אם הבנתי נכון, אתם הולכים להצביע על הגרסה הזאת מבלי שדנים בגרסה החליפית? מיכאל איתן: בוקר טוב! היו"ר מנחם בן-ששון: כן, את מבינה נכון. יושב ראש הוועדה אמר שהולכים להצביע. רוית זילברפרב: אני מלשכת עורכי הדין שתומכים. רציתי להצטרף לעמדות שנשמעו מאחר ומדובר במנגנון מורכב ורב שלבי ויש פה חשש לעינוי דין של הנאשם מצד אחד ומצד שני, רוצים ליעל תהליך גם מבחינת נפגעי עבירה כן להכניס מסגרת זמנים לתוך החוק או לפחות לקבוע תוך זמן כדי שאפשר יהיה לתפעל את המנגנון לפי כללים שמוגדרים פה. היו"ר מנחם בן-ששון: את תוזמני ביום שנקבל תקנות ואם יחסר שם משהו, תעזרי לנו להגיד שצריך להכניס את זה. הרבה פעמים דיברנו אתם תוך זמן סביר - - דפנה בינוול: הייתי רוצה שנקיים את זה. אל תגרמו לנו למצב - - היו"ר מנחם בן-ששון: אני לא נעניתי לבקשתה של עורכת הדין זילברפרב. דפנה בינוול: כשאמרת 6 חודשים אני אמרתי 9 חודשים. ענבר יחזקאלי: אני היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית. בגלל שאנחנו עוסקים בהסדרי טיעון, המציאות מלמדת שהרבה פעמים אותה עבירה שהעמידו בגינה לדין, שהיא יכולה להיות עבירת אינוס או מעשה סדום בנסיבות מחמירות, בסופו של דבר הסדר הטיעון בכתב האישום יתוקן ודובר על מעשים מגונים או על מעשים אחרים, ואנחנו מכירים את זה מתיקים מאוד מתוקשרים שיתנהלו בקרוב והתנהלו קודם. בסופו של דבר, לגבי הסדרי הטיעון, נשאלת השאלה האם רק בעבירות מין חמורות, רק אינוס ומעשה סדום בנסיבות מחמירות, רק במקרים האלה כשהם נמצאים בכתב האישום המתוקן, רק אז יזמינו את - - קריאות: לא, הוא לא מתוקן. היו"ר מנחם בן-ששון: זה בדיוק הדבר. השאלה שלך יכולה להיות תיאורטית נכונה, ויש עוד מיני עבירות שהיית רוצה להכניס אותן ברמה נמוכה יותר, ואנחנו לא עושים את המהלך בשלב הזה. תמיד נוכל לתקן את החוק ואמרתי בתחילת הדיון היום, שעשינו צעד משמעותי, צעד מאופק, לא שברנו את המבנה אדברסרי, ומצד שלישי אמרתי שנגיע לעוד שיפורים. עופרה בן מאיר: לגבי סעיף קטן (ו), הסמכות של פרקליט להחליט שלא לידע את הנפגע אם יש בכך כדי לפגוע באופן ממשי בניהול ההליך, רצינו להציע אם יש אפשרות שסעיף ד', היכולת של בית משפט לפקח על ההליך הזה יחול גם על סעיף קטן (ו)? היו"ר מנחם בן-ששון: המועצה לשלום הילד שלחה לי על זה נייר? עופרה בן מאיר: לא. היו"ר מנחם בן-ששון: למה? אתם יודעים איך עובדים פה. אפשר לעבור להצבעה. אפרת רוזן: מקריאה את החוק: "חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001. להלן החוק העיקרי בסעיף 17(1) – האמור בו יסומן "(א)", ובו, אחרי "עם הנאשם" יבוא "או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם", והמלים "בענין זה" והסיפה החל במלים "אלא אם כן קבע" – יימחקו; (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(ב) זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לקבל הודעה על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם ולהביע עמדה בעניין זה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו לגבי העבירות המפורטות להלן, אלא אם כן ביקש נפגע העבירה להביע עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון: (1) עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, אם נפגע העבירה הוא בן משפחתו של הנאשם; בפסקה זו, "בן משפחתו" – כהגדרתו בחלק ב' לתוספת ראשונה א'; (2) עבירה לפי סעיף 382 (ב) או (ג) לחוק העונשין. (ג) נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המפורטת בתוספת ראשונה ב', שקיבל הודעה לפי סעיף 8(ג)(2) על פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם, זכאי להביע עמדתו לעניין הסדר הטיעון בפני הגורם המאשר, בעל פה או בכתב, על פי בחירתו, טרם קבלת ההחלטה על הסדר הטיעון; בסעיף זה, "גורם מאשר" – פרקליט מחוז או ממונה בכיר בפרקליטות שפרקליט המחוז הסמיכו לעניין זה. (ד) בדיון לגבי כתב אישום בעבירת מין או אלימות חמורה, שבו מציג התובע בפני בית המשפט הסדר טיעון שאליו הגיע עם הנאשם, יברר בית המשפט האם קוימו הוראות חוק זה לעניין זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לפי סעיף זה, לרבות האם הובאו פרטיו של הסדר הטיעון המוצג בפניו, כאמור בסעיף זה, בפני נפגע עבירה כאמור. (ה) השרים יקבעו את המועדים והדרכים למימוש זכויותיו של נפגע העבירה לפי סעיף זה. (ו) הוראות סעיף קטן (א) עד (ג( יחולו, אלא אם כן קבע פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות במשטרה, לפי העניין, כי יש בכך כדי לפגוע באופן ממשי בניהול ההליך." רק להסביר, סעיפים קטנים (ה) ו-(ו) זה סעיפים שהיו היום בסעיף 17א' ומבחינה טכנית העברנו אותם לסוף הסעיף. "2. אחרי התוספת הראשונה א' לחוק העיקרי יבוא: "תוספת ראשונה ב'", שאותה הקראתי בתחילת הדיון. הורדנו את סעיף 377. תיקון התוספת השלישית: "בתוספת השלישית בחוק העיקרי, בפרט 4 – (1) האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "סעיף 17" יבוא "סעיף 17(א)"; (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(ב) פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של הנפגע להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון האמור לפי הוראת סעיף 17(א), למעט בעבירות המפורטות בסעיף 17(ב). (ג) בעבירות המנויות בתוספת ראשונה ב' – פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון בפני גורם מאשר, לפי הוראות סעיף 17(ג)" 4. תחילתו של חוק זה, בתום 6 חודשים מיום פרסומו." היו"ר מנחם בן-ששון: תודה. אנחנו עוברים להצבעה. בעד – 1 החוק התקבל פה אחד. אני מודה לכולם. הישיבה נעולה. דפנה בינוול: שנייה, אולי בכל זאת 9 חודשים? אני רוצה לקיים את זה הכי טוב שאפשר. ב-15 ליולי מתחילה פגרת בתי המשפט, אח"כ יש את החגים. מיכאל איתן: אבל מה יש לעשות כאן? דפנה בינוול: להטמיע בפרקליטויות שהם חייבים כאשר יש בקשה של אדם... יהיו עכשיו הרבה. מיכאל איתן: אבל מה ההיערכות? נעמה פויכטונגר: כשקובעים מועד תחולה המשמעות היא לא שעד אז לא עושים את זה. המשמעות היא שבתאריך הזה אנחנו צריכים להתחייב שאין תיק שבו זה לא קורה. מיכאל איתן: אני שואל מה יעשו? לא יעשו כלום. לא יוסיפו לכם תקן אחד, אני יודע מה יהיה. דפנה בינוול: אבל אני עושה ימי עיון. מיכאל איתן: למה צריך יום עיון? תחזרו לפרקליטויות ותודיעו להם שיקבלו. היו"ר מנחם בן-ששון: מכיוון שהצבענו, תודה רבה לכל העוסקים במלאכה. אני מודה לכולם. הישיבה נעולה. (הישיבה ננעלה בשעה 15:00)