פרוטוקול ועדה

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שלישי פרוטוקול מס' 567 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום ראשון, י"ב בסיוון התשס"ח (15 ביוני 2008), שעה 13:15 סדר היום: הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 32), התשס"ח-2008 נכחו: חברי הוועדה: מנחם בן-ששון-היו"ר אלי אפללו דוד רותם מוזמנים: דרור ארד-איילון – עו"ד, לשכת עורכי הדין יעל גויסקי-אביס – עו"ד, רכזת קשרי ממשל, לשכת עורכי הדין דפנה גלוק – עו"ד, משרד המשפטים ייעוץ משפטי: איתמר גלבפיש מנהלת הוועדה: דורית ואג רשמת פרלמנטרית:יפעת שפרכר הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 32), התשס"ח-2008 היו"ר מנחם בן-ששון: הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 32), התשס"ח-2008. איתמר גלבפיש: בכנסת הקודמת הוגשה הצעת חוק ממשלתית, הצעת חוק לשכת עורכי הדין. היא עברה רציפות, דנו בה בכנסת הנוכחית במשך כ7 ישיבות. זאת הייתה הצעת חוק מס' 127 . חברי הכנסת דנו בה ארוכות ואישרו אותה לקריאה שנייה ושלישית לפני חודשים מספר. היו"ר מנחם בן-ששון: בעצה אחת עם לשכת עורכי הדין. איתמר גלבפיש: ההצעה הונחה לקריאה שנייה ושלישית ועלתה לדיון ביום 1 באפריל 2008, כאשר היא אושרה בקריאה ראשונה ברוב של 31 חברי כנסת מול 0 חברי כנסת שהתנגדו. בקריאה השלישית נמצאו 18 חברי כנסת שהתנגדו להצעה ולכן ההצעה נפלה בקריאה השלישית. היו"ר מנחם בן-ששון: רבים מחברי הכנסת התנצלו בפני לאחר מכן על המהלך שהם נקטו. איתמר גלבפיש: הממשלה מיהרה והניחה הצעת חוק ממשלה, שהיא מ/388, הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 32), התשס"ח-2008, שזאת ההצעה שמונחת על שולחן הוועדה בדיון הזה. ההצעה לקחה את הנוסח שהונח לשנייה ושלישית, שאותו אישרה הוועדה להנחה בפעם הקודמת. היא דומה לו כמעט במלואה, למעט כמה תיקוני נוסח. היו"ר מנחם בן-ששון: אדוני יכול לראות בזה הישג. איתמר גלבפיש: אני לא אקרא את כל הסעיפים כאן, אלא אני אתייחס לשינויי הנוסח שהשתנו מאז דיוני הוועדה. נתחיל עם סעיף 17א לחוק העיקרי. אני מתייחס ל(3). בזמנו כתבנו שאחרי פסקה 4 יבוא 5. ועדת המינויים החליטה כי קיימות עובדות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר בית דין משמעתי, ונמסרה לו על כך הודעה בכתב. בנוסח שמוצע עכשיו ייאמר כך: ועדת המינויים מצאה כי קיימות עובדות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר בית דין משמעתי וכו'. אין בזה שינוי של הדין המוצע. סעיף 18ב. בנוסחים של שני סעיפי (א)(1) ו(ב)(1) כתבנו בהתחלה שחברי הלשכה שלא נתקיימה בהן אחת הנסיבות האמורות בפסקאות (1) ו(2) בסעיף 16א. כעת יהיה כתוב חברי הלשכה שתמנה הוועדה המרכזית באישור ועדת המינויים, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו האמור בסעיף 16(א)(1) או (2);. ב(ב) נאמר כרגע שבכל מחוז של הלשכה תהיה ועדת אתיקה מחוזית שבה יהיו חברים במקום בכל מחוז תהיה ועדת אתיקה מחוזית. (ג) כשיר לכהן כנציג ציבור בוועדת האתיקה. מקודם אמרנו רק ועדת אתיקה, כעת נאמר ועדת האתיקה הארצית או בוועדת אתיקה מחוזית (בסעיף זה – ועד אתיקה). ב(2), במקום להגיד הוא לא הורשע בעבירה פלילית או משמעתית, נאמר הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת. זה גם עניין של נוסח. בסעיף (ד)(1) המקורי כתבנו המספר הכולל של חברי ועדת האתיקה הארצית וכל ועדת האתיקה המחוזית ייקבע בכללים. כעת מוצע לכתוב המספר הכולל של חברי ועדת האתיקה ייקבע בכללים, כיוון שיש לנו הגדרה של ועדת האתיקה שכוללת גם את המחוזיות וגם את הארצית. בסעיף (ה) נפלה שגגה ונכתב במקור הוועד הארצי כאשר אין דבר כזה הוועד הארצי. לכן יהיה כתוב הוועד המרכזי או הוועד המחוזי, לפי העניין, יבחר מבין חברי ועדת האתיקה הארצית או ועדת אתיקה מחוזית. גם ב18ג יש תיקוני נוסח בסעיף קטן (ב). במקום להגיד שוועדת האתיקה מטפלת בהם, אנחנו אומרים שמטופלות בידי ועדת האתיקה. בסעיף 52ב ייאמר "למעט לתפקיד נציג ציבור בוועדת האתיקה הארצית או בוועדת אתיקה מחוזית, לפי סעיף 18ב". זה גם עניין של נוסח. אי תלות במילוי תפקידו זה תיקון שלא כל כך הבנתי את טיבו, אבל אולי נדון עליו גם אחרי זה בענייני הנוסח. 64א "במילוי תפקידו אין על חבר בית דין משמעתי מרות זולת מרותו של הדין". כולנו זוכרים את עילה 9 שהייתה המחלוקת האחרונה שנשארה בחוק. היא הייתה העילה הנוספת שאינה קיימת בחוק בתי המשפט לגבי סגירת הדלתיים. אני אקרא את הרישה. 65א(ב) "בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה". עילה 9 אמרה במקור כך: "הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, במידה העולה על הנדרש מהעניין הציבורי שבפומביות הדיון". הנוסח הכחול יגיד דבר אחד. אני אציע נוסח שלישי שנראה לי שנסכים עליו. הנוסח הכחול אומר כך: "הדיון הפומבי עלול להביא פגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון". הנוסח שאני מציע הוא כדלקמן: "הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, ויש להעדיף את מניעת הפגיעה על פני העניין הציבורי שבפומביות הדיון". הנוסח הזה מתבסס על נוסח סעיפי 1 בסעיף 70 לחוק בתי המשפט. הוא אומר כך: "בית המשפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר לפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור, ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני העניין הציבורי שבפרסום". דרור ארד – איילון: אם מדקדקים בעצם המבחן הניסוח שלך הוא ניסוח דו-שלבי. קודם צריך לקבוע שיש פגיעה ממשית, רק אז דנים באיזון. כאן יש רק את נוסחת האיזון. יש מצד אחד פגיעה ממשית, מצד שני פגיעה. פה צריך להחליט אם זה עולה. לפי הנוסח הזה, גם אם זה עולה עדיין הוא צריך להחליט. היו"ר מנחם בן-ששון: למה שלא תשאיר את הניסוח של הכחול? הכחול טוב. איתמר גלבפיש: הכחול אומר: "הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה וכדומה". צריך להחליט שזאת פגיעה ממשית. העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שפומביות הדיון. צריך להוסיף פגיעה ממה. הפגיעה הנגרמת מסגירת דלתיים. היו"ר מנחם בן-ששון: אני מציע שנצביע על העיקרון. על הניסוח נתווכח אחר כך. דרור ארד-איילון: דווקא סעיף 9 מתאים יותר לנוסחאות האיזון של חיסול החקיקה. איתמר גלבפיש: אתה לא תמצא פגיעה עולה על... בעברית חסר פה. פגיעה שנגרמת ממה? דרור ארד-איילון: תסתכל על הניסוח המוצע על ידי ועדת נאור ביחס לכיבוד הסדרי טיעון. דפנה גלוק: הפגיעה העולה בעניין הציבורי של פומביות הדיון. איתמר גלבפיש: חסר לי בעברית ממה הפגיעה. דפנה גלוק: על סגירת הדלתיים. דרור ארד-איילון: לא על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון. איתמר גלבפיש: אני יכול להוסיף שבסגירת הדלתיים. היו"ר מנחם בן-ששון: סגירת הדלתיים טוב לי. איתמר גלבפיש: יש לנו את הוראת השעה. הנוסחים של מינוי לראשונה והוראת מעבר שונו לחלוטין. סעיף 26 (א) "בסעיף זה ובסעיף 27, "המועד הקובע" – 12 חודשים מיום פרסומו של חוק זה. (ב) חברי ועדת המינויים ימונו לראשונה לפי הוראות סעיף 18ד לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 10 לחוק זה, בתוך שלושה חודשים מיום תחילתו של חוק זה". זה למעשה יום פרסומו. היו"ר מנחם בן-ששון: כך היה קודם? איתמר גלבפיש: כן. (ג) "חברי בית הדין המשמעתי הארצי ובתי הדין המשמעתיים המחוזיים, ימונו לראשונה לפי הוראות סעיפים 14 ו15 לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 2 ו3 לחוק זה, עד המועד הקובע". מה שהושמט כאן זה מועד תחילת הכהונה. זאת טעות. צריך להגיד כאן בסוף שיחלו לכהן בתפקידם במועד האמור. זה הנוסח שקבענו לשנייה ושלישית. יש יום אחד שמחליפים בין המכהנים לאלה שיכהנו לאחר מכן. היו"ר מנחם בן-ששון: אין שום בעיה. איתמר גלבפיש: (ד) "חברי ועדת האתיקה הארצית וועדות האתיקה המחוזיות ימונו לראשונה לפי סעיף 18ב לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 10 לחוק זה, עד המועד הקובע, ויחלו לכהן בתפקידם במועד האמור. (ה) הפרקליטים ימונו לראשונה לפי הוראות סעיף 18ג לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 10 לחוק זה, בתוך שלושה חודשים מהמועד הקובע, ויחלו לכהן בתפקידם בתום שלושה חודשים מהמועד הקובע. 27. (א) תחילתם של סעיפים 60א, 63, 70 ו71 לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 12,13,18 ו19(3) לחוק זה, במועד הקובע. (ב) הוראות סעיפים 65א ו69ב לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 16 ו17 לחוק העיקרי, יחולו על קובלנות המוגשות ביום תחילתו של חוק זה ואילך. (ג) הוראות סעיף 71 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 19(1) ו(2) לחוק זה, וסעיף 41(ג) לחוק הנוטריונים, כנוסחו בסעיף 25(1)(א) לחוק זה, יחולו על ערעור על פסק דין של בית הדין המשמעית הארצי המוגש ביום תחילתו של חוק זה ואילך. (ד) הוראות סעיפים 72 ו78 לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 21 ו22 לחוק זה, וסעיפים 41(ד) לחוק הנוטריונים כנוסחם בסעיף 25 לחוק זה, יחולו על קובלנה שביום תחילתו של חוק זה טרם ניתן פסק דין של בית דין משמעתי מחוזי בעניינה. (ה) חברי בית הדין המשמעתי הארצי ובתי הדין המשמעתיים המחוזיים המכהנים ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לכהן בתפקידם עד המועד הקובע, כלומר עוד שנה ממועד הפרסום לכשיתקבל". דרור ארד-איילון: האם אפשר להאריך כהונה שפוקעת ביולי הקרוב באמצעותכם? איתמר גלבפיש: מדוע לא? ... ולעניין כהונתם ימשיכו לחול ההוראות לפי החוק העיקרי כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה. (ו) "בקובלנה שבמועד הקובע טרם ניתן בעניינה פסק דין סופי תבוא ועדת האתיקה הארצית או ועדת האתיקה המחוזית במקום הוועד המרכזי או ועד מחוזי, כקובלת או כמערערת, הכל לפי העניין, החל במועד הקובע". דוד רותם: אני רוצה לחזור על הרעיון שאתה, אדוני היושב-ראש, העלית בזמנו, שזה יהיה סגור ושזה יהיה עם נציג ציבור. היו"ר מנחם בן-ששון: כשדיברתי מעל במת הכנסת ראיתי ואני עדיין רואה את זה כהישג שלשכת עורכי הדין מציעה לנו מתכונת אחרת שקופה. במקום נציג ציבור יכול להיות אדם שהוא קשור מאוד לארגון. במקרה הזה אתה פותח את הדיון לציבור, אתה לא נשאר בחדרי חדרים. את זה ראיתי כיתרון גדול. אתה אמרת לי שהאיזון הוא איזון לא ראוי. דוד רותם: אני חושב שהדיון צריך להיות תמיד סגור, כי בסופו של דבר אנחנו עוסקים בדברים שהם בתחום האתיקה ולא בתחום המשפט הפלילי, דיני העונשין או המשפט האזרחי. כאשר מדובר בענייני אתיקה זה לפעמים גם יכול להיות שהמתלונן או הלשכה החליטו להעמיד לדין על דבר שהוא משונה. אני הייתי חבר בית הדין המשמעתי. הועמד עו"ד לדין על כך שהוא אישר תצהיר שלא בנוכחות המצהיר. סיפור המעשה הוא כדלהלן: זוג הגיש בקשה למשכנתא. מתברר שהם לא זכאים כי הייתה להם משכנתא קודם ובתצהיר כתוב שלא הייתה להם משכנתא. לקחו אותם לחקירת משטרה והשוטר אמר לגברת שהיא לא חתמה על זה בפני עורך דין. העבירו את זה ללשכת עורכי הדין והוגשה תלונה. העמידו אותם לדין על מתן עדות כוזבת. באתי ואמרתי שאם זה לא היה תצהיר הם לא היו יכולים להעמיד אותם לדין. אם מעמידים אותם לדין, איך באים עכשיו כנגד עורך הדין? שמו של עורך הדין יופיע בעיתונות בנוגע לכך שהוא אישר תצהירים והוא עזר לרמות את משרד השיכון. אני מעדיף בית דין סגור ושיהיה שם נציג ציבור. אז אתה שומר על השקיפות. היו"ר מנחם בן-ששון: האם העדפה הזאת שאתה מעדיף לא נובעת מהיכרות מעמיקה שלך את האירועים? דוד רותם: בוודאי. היו"ר מנחם בן-ששון: יכול להיות שאנחנו עכשיו ניכנס לעידן אחר. מה אומר העידן האחר? העידן האחר אומר שיש גוף שהרגיל אותנו לזה שהשקיפות היא שקיפות. אני לא סוגר את זה בחדרי חדרים. רוב הדיונים הם לא כמו שתיארת. נכחתי בדיון אחד, אבל ראיתי את סדר היום של הוועדה שעורך הדין ארד-איילון מנהל. אלה דברים שיכול להיות שיש עניין כציבור. לפי הבנתי, המסר הזה הוא מסר משמעותי. נתת להם שיקול דעת. עורך דין שמרגיש שהוא עומד להיות מופלל או מוכה ברבים ועומדים לשבור את מטה לחמו, יבוא ויגיד את זה בבית הדין הנכבד. הוא יקרא את הסעיף ויאמר כך: "בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם.. אחת מאלה: הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה.. שבסגירת הדלתיים". זה שיקול דעת. אמר אז חבר הכנסת מיכאלי שברגע שאתה מוסיף על זה נתת שיקול דעת לאב בית הדין . כאן יש שיקול דעת . הם אנשים שמכירים את זה. אגב, אני יכול לסגור דיון בדלתיים. אומר לך הרישה של הסעיפים אם מסתבר שאתה לא צודק אז אני פותח דלתיים. דוד רותם: זאת פגיעה ממשית. היו"ר מנחם בן-ששון: בשלב הראשון התחלתי בסגירת דלתיים. הגיע המקרה אליו. אתה אומר לו: "תשמע, זה מקרה עדין. יש מקרים שבהם כל המטרה היא להוציא את דיבתך רעה". אני יכול לשכנע אותו שהמקרה הזה הוא בעליל מקרה של הוצאת דיבה רעה. דוד רותם: הוא יגיד לך שאין דבר כזה, כי אם אני רוצה להוציא את דיבתך רעה זה לא יגיע לבית הדין. ועדת האתיקה תסגור את זה עוד קודם. היו"ר מנחם בן-ששון: יכול להיות. הוא יודע איך בדיוק המערכות עובדות. דרור ארד-איילון: אחוז הזיכויים גבוה מזה שמקובל במשפט הפלילי. דוד רותם: זה אומר שוועדות האתיקה.. דרור ארד-איילון: בתי הדין שלנו מרגישים פחות חובה לוועדות האתיקה מאשר בתי המשפט הפליליים מרגישים חובה לתביעה. היו"ר מנחם בן-ששון: מותר לך לרשום הסתייגות. דוד רותם: אני רוצה לרשום הסתייגות. אני רוצה שבבית הדין המשמעתי יהיה נציג ציבור. היו"ר מנחם בן-ששון: זאת תהיה הסתייגות דיבור. מי בעד החוק בצורתו המתוקנת, ירים את ידו? ה צ ב ע ה בעד – פה אחד אושר הישיבה ננעלה בשעה 13:50