פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 208
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום ראשון, י"ב בסיוון התשס"ח (15 ביוני 2008), שעה 12:30
סדר היום:
ביקור הוועדה במרכז הגלובלי של הסוכנות היהודית
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל נודלמן – היו"ר
שלמה מולה
אברהם מיכאלי
שרה מרום שלו
מוזמנים:
משה ויגדור, מנכ"ל הסוכנות היהודית
רחל שילה, אומבודסמן הסוכנות היהודית
יבגניה גנטקיס
מנה לו
ברוך בבייב
יוני כץ
פאולה אדלשטיין
דוד ראש, שליח הסוכנות בפאריס
חיים שלח, שליח הסוכנות בקייב
שוקי מנשה
מנהלת הוועדה:
דנה גורדון
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
ביקור הוועדה במרכז הגלובלי של הסוכנות היהודית
משה ויגדור:
אני מקדם בברכה את חברי ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת.
קבענו תיאור כללי כדי שאפשר יהיה לראות איך העמדות פועלות, איך המערכת עובדת בשבע שפות סביב העולם במשך 24 שעות סביב השעון, ולאחר מכן אנחנו נרד קומה למטה ובו-זמנית נקיים שיחה עם שליחים שנמצאים בפאריס, נקיים שיחה עם קבוצת עולים בקייב ונבקש גם לברך אותם, ואם נצליח מבחינת השעון, נתחבר לארגנטינה. תוכלו לראות מכאן את כולם כאשר כולם מחוברים.
הרעיון הוא שבמסגרת החיפושים שלנו, של הסוכנות, אחרי דרכים מודרניות ושיטות חדשניות של עידוד עלייה, של נגישות לעולים פוטנציאלים ושל דרך לתת מידע זמין ומיידי סביב השעון בכל שעה שהיא, החלטנו שחשוב להקים מרכז כזה שיהיה פעיל במשך 24 שעות, ידבר בשבע שפות שונות וייתן תשובות בזמן אמיתי למי שרוצה להתקשר בכל שעה משעות היום, אם הוא ברוסיה, אם הוא באמריקה לטינית, אם הוא בצפון אמריקה, אם הוא בדרום אפריקה, אם הוא בגרמניה, אם הוא בצרפת וכולי. כולם יכולים להתקשר לכאן ולברר כל דבר שהוא, אפילו מה מזג האוויר בירושלים, איזה הצגות יש היום ומה כדאי לעשות.
היו"ר מיכאל נודלמן:
זה בחינם.
משה ויגדור:
זה בחינם. אותו אדם יכול גם לקבל אינפורמציה על תוכניות. יש הרבה מקרים שג'ניה תוכל לספר לכם של אנשים צעירים שהתקשרו לכאן לגבי תוכניות, שמעו על תוכניות והחליטו שהם באים לתוכנית.
המסגרת הזאת היא מסגרת שנותנת בזמן אמיתי שליטה על כל מקום שהוא בעולם, נותנת נגישות מלאה, אפשרות לפנות לכאן ולכאן כל מידע שהוא. זה מתחבר מצוין גם לשליחים שלנו. למשל, עכשיו, כאשר יש לנו עומס גדול בדרום אפריקה, חלק מהעולים מרואיינים ישירות מכאן כדי שלא יחכו בתור שם. הם עוברים ראיון כאן, פותחים להם כאן תיקים, מעבירים למשרד הפנים, מסיימים הכל והכל נעשה כאן כך שהשליח שם עושה רק חיבורים אחרונים ולא צריך לעמוד בתור ולהמתין. בכל מקום אחר שיש פתאום עומס, מתחברים לכאן ומקבלים את הסיוע בזמן אמיתי ואפשר לדבר דרך מצלמות שנמצאות במחשבים בכל מקום שהוא בעולם ומצלמות שנמצאות כאן.
היפה הוא שכאשר העולה מכל מקום שהוא מטלפן, הוא לא יודע לאן הוא מטלפן. הוא לא יודע שהוא מטלפן לישראל, הוא לא יודע שהוא מדבר עם ירושלים. מבחינתו זה הזמן שלו, זה המקום שלו והוא מרגיש כמו בבית. לכן, מי שמדבר אנגלית לארצות-הברית, זה אמריקאי, מי שמדבר אנגלית לאנגליה, הוא אדם שמדבר במבטא אנגלי, מי שמדבר ברוסית, זה אדם שרוסית היא שפת אמו. חשוב מאוד שכל אחד ירגיש שהוא מקבל אינפורמציה מוכרת מאדם שמבין את הצרכים שלו ונותן לו תשובות על כל שאלה שהיא. אם פתאום יש שאלה שאי אפשר לתת עליה תשובה במקום, למשל, איך להביא את הדגים שלי באקווריום במטוס, אנחנו נברר את זה ויש לנו מומחה בכל תחום ובתוך כמה שעות נחזור אליו או אליה ונאמר איך אפשר להביא את הדגים באקווריום או איך אפשר לתת טיפול לכלב או לתת מענה אחר לבעיה שקיימת. אפשר יהיה לקבל אינפורמציה בכל הנושאים והרעיון הוא שמקבלים אינפורמציה בזמן אמיתי. זאת אומרת, בנוסף לכל מערך השליחים, בנוסף לכל המערך הרגיל של ההתכתבות ושל המערכת המסודרת שיש לנו בפדרציות בכל מקום שהוא, בלמעלה מ-220 נקודות בחמ"א, בעוד למעלה מ-50 ערים שונות בצפון אמריקה, בחיבור עם כל הקהילות היהודיות בעולם, בנוסף לכל זה יש את המרכז הזה שדרכו אפשר לקבל אינפורמציה.
המרכז הזה גם עזר בכל מיני פרטים נוספים שהיו בתקופות משבר כמו במלחמת לבנון השנייה כאשר היה צריך לתת אינפורמציה להורים ששלחו ילדים לתקופת התנסות. מכאן נתנו אינפורמציה ונתנו פרטים ואפשרו גם לילדים להתקשר דרך המרכז הזה ולדבר עם ההורים בחינם. זה כאשר היה צורך כי זה חלק מעידוד העלייה, תוכניות קצרות של צעירים שבאים לארץ, וחשוב מאוד שידעו שאם יש צורך או קושי, מיד יש כאן תשובה.
בנוסף לכך גם השתמשנו במרכז הזה כאשר היה צריך לארגן קייטנות במלחמת לבנון השנייה, כאשר היה צריך להביא ילדים – זה היה המקום בו נרשמו. זאת אומרת, המקום הזה הוא מקום חי שנותן שירותים מכל הסוגים ומאפשר נגישות למידע בזמן אמיתי כפי שמקובל.
אגב, זה אמור גם לגבי תלונות. מי שיש לו תלונה לסוכנות, מכל סוג שהוא, מוזמן להתקשר לכאן. הוא יכול להגיש תלונה או דרך האינטרנט, באתר הוא יכול להגיש תלונה, או להתקשר למרכז הגלובלי והמרכז הגלובלי ידאג לתת לו תשובה. אגב, התלונה יכולה להיות מוגשת בכל שפה. עולה חדש שהגיע כבר לארץ ועכשיו רוצה להתלונן או יש לו בעיה, מתקשר לכאן, מחברים אותו לאן שצריך, או להתקשר לאומבודסמן שלנו, רחל שילה שיושבת כאן והיא מטפלת ואחראית על הטיפול בתלונות. זאת אומרת, אנחנו נותנים כאן רמה מסוימת של טיפול גם מהסוג הזה ובסופו של דבר, כאשר רואים את המרכז הגלובלי, הוא מרכז חובק עולם, סביב השעון, בכל שפה רלוונטית שהיא, נותן מידע על כל סוג של פעילות שאנחנו עושים כאן לצעירים כחלק מעידוד העלייה, נותן עוד סיוע מיוחד לצרכים מיוחדים של הקהילות, נותן עוד סיוע לצעירים שנמצאים בארץ ורוצים להתחבר ונותן גם תשובות למי שמתלונן על כך שכבר עשה עלייה ויש לו קשיים בארץ והוא יכול לטלפן בכל שעה שהיא.
זאת ההקדמה שלי. אנחנו מאוד שמחים שאתם כאן ואני מקווה שבזמן הקצר שאפשר היה לזמן אתכם לכאן תוכלו לקבל את מירב המידע וגם קצת לראות ולחוש מהטעם הבינלאומי המוחלט והפתוח של עולם גלובלי קטן. כמו שאמר תום פרידמן, העולם הוא שטוח ועם הטכנולוגיה היום העולם היום מאוד קל לתנועה ממקום למקום.
קריאה:
לגבי המומחים. יש לנו קשר עם נציגי משרדי הממשלה, כך שאם יש שאלה מיוחדת שאין עליה תשובה, אנחנו מקשרים את הפונה עם המשרד הרלוונטי שנותן את התשובה.
יבגניה גנטקיס:
אנחנו שמחים לארח אתכם במרכז הגלובלי שהוא מוקד קשר משולב שמטפל בעידוד וארגון העלייה. המנכ"ל סיפר לכם במה אנחנו מטפלים ואני רוצה להתחיל את דבריי בהיסטוריה.
המרכז הוא יחסית חדש. אירוע הפתיחה שלו היה ב-6 בינואר 2006, כך שאנחנו בסך הכל בני שנתיים וחצי. הרעיון היה שבעצם אנחנו נמצאים במאה ה-21, יש טכנולוגיות מודרניות מצד אחד ומצד שני הצרכים של הלקוחות הם מגוונים ושונים, והרבה פעמים יש משפחה בצפון אמריקה שהילד מעונין לקבל מידע על קייטנה של הסוכנות היהודית, האימא רוצה ללמוד עברית באולפן של הסוכנות היהודית והאבא רוצה לבוא ולהתנדב והם לא מוכנים לחפש מידע באלף מקורות ולחפש אנשים שונים. לכן הבנו שבעולם כל כך מורכב, אנשים עם צרכים שונים מצד אחד ומצד שני הטכנולוגיה העכשווית מאפשרת ליצור קשר ישיר בין יהודי שנמצא היכן שהוא בתפוצות לבין מדינת ישראל. זה בעצם היה הרעיון של פתיחת מרכז כזה.
המטרות של המרכז שלנו. קודם כל, שמירת קשר. הרבה פעמים השליחים שלנו – ודרך אגב, לא רק שליחי העלייה – מארגנים אירועי חשיפה בחוץ לארץ כמו יום ישראל, יום ירושלים וכולי. אנשים מגיעים, מקבלים משהו לגבי החיים שלהם מבחינת הקשר עם ישראל ואחר כך חוזרים למשפחות שלהם ולבתיהם וצריך משהו שמחזיק את האש ומתחזק אותה. אז אנחנו עושים הרבה פעילות יזומה בהתקשרות לאותם אנשים, להציע להם פעילות אחרת של הסוכנות היהודית, לשאול איך היה, לעדכן את הפרטים שלהם וכן הלאה וכן הלאה. יש כאן קטע רחב של שמירת קשר וגם חיזוק מקומה של מדינת ישראל בלב של כל יהודי בעולם וגם בלב הקהילות היהודיות בתפוצות.
לתת מידע אמין, זמין ומעודכן, זה אולי נשמע פשוט אבל תחשבו כמה מידע זמין יש היום באינטרנט. הרבה פעמים הלקוח מחפש מידע והוא רואה משהו אחד באתר של המכס, משהו אחר באתר של משרד הקליטה, משהו אחר במקום אחר ואחר כך הוא יושב בבית ואומר לעצמו שהוא רוצה להביא את המכונית שלו ולו לא איכפת מה הכללים החלים לגבי הבאת רכב אלא הוא רוצה לדעת מה קורה עם הרכב הפרטי שלו שאותו הוא מביא אתו. לכן הבנו שיש צורך לעשות אינטגרציה של המידע, לעשות את ההתאמה של המידע לצרכים האישיים של כל לקוח ולקוח. אנחנו משמשים גם כ-BACK OFFICE מבחינת הידע לכל השליחים שלנו בעולם. תחשבו לרגע שיש איזו שאלה מורכבת והשליח מראיין בניו-יורק בשעה 2:00 בצהרים ועולה שואל אותו משהו והוא לא יודע את התשובה כי השאלה היא מורכבת. באופן עקרוני משרדים בארץ כבר סגורים כי זה כבר אחר הצהרים בישראל, יום ששי לא עובדים, בשבת לא עובדים, ביום ראשון אנחנו עובדים והם לא עובדים וכן הלאה, והרבה פעמים ללקוח יכול לקחת ארבעה-חמישה ימים עד שהוא מקבל תשובה. אז שיש לנו את המרכז, אנחנו עובדים 22 שעות ביממה, אנחנו עובדים ביום שישי עד הצהרים, אם אנחנו מזהים שיש לחץ של שיחות אנחנו פותחים במוצאי שבת. כלומר, כל העניין של זרימת מידע התחיל להיות הרבה יותר קל, הרבה יותר זורם, הרבה יותר נגיש.
הקמת בסיס נתונים ייעודי. כל אדם שמשתתף באירוע בחוץ לארץ או מתקשר לגלובל, אנחנו שמים את הפרטים שלו לתוך בסיס הנתונים שלנו. כרגע יש לנו כבר 167 אלף שמות שאתם אנחנו ממשיכים בקשר זה או אחר, לפי הרצון של הלקוח, לפי הגיל שלו, לפי מה שמתאים לו וכולי.
שירותים ממוקדים ללקוח. כמו שאמרתי, הרבה פעמים הקשר עם הלקוח לא מתחיל מזה שהוא התקשר ואמר שהוא היום קם בבוקר והחליט לעשות עלייה. זה כבר לא המצב. אנחנו נמצאים במצב של עלייה מתוך בחירה כאשר ללקוח יש הרבה מאוד שאלות לפני שהוא מקבל את ההחלטה הזאת וגם הרבה מאוד אפשרויות לחוות את ישראל, לטעום מה זה ורק אחר כך לקבל החלטה. הרבה פעמים השאלות האלה נראות מאוד כלליות, מאוד לא ממוקדות עלייה, אבל חשוב לנו לתת שירות בהתאם למה שהלקוח צריך על מנת שלאט לאט נביא אותו לשלב של העלייה. אם הוא מתקשר והוא שואל על תוכנית מסע, בעצם אפשר לומר שאנחנו מחלקה לעלייה ואנחנו לא דווקא מסע שהיא לא תוכנית עלייה, אבל אנחנו כן ניתן לו את המידע ואנחנו כן נעזור לו להירשם לתוכנית מסע כי אנחנו מבינים שאם הוא יגיע לכאן והוא יחווה את החיים בארץ, יש סיכוי גדול שאחר כך הוא יחליט לעשות עלייה.
שינוי בתפיסת ההפעלה של השליחים. כמו שאמר לכם המנכ"ל, אנחנו לא רוצים שליחים שיושבים במשרדים ומנהלים תיקים, בודקים ניירות, אוספים ניירות וכולי. לכן כל האדמיניסטרציה שמסביב, גם אם זה רישום לתוכניות התנסות בארץ וגם אם אלה תיקי עלייה, אנחנו לוקחים לכאן ואז אנחנו מאפשרים לשליחים שלנו לעשות הרבה פעילות עם הקהילה, עם הארגונים היהודיים באזור וכל מיני דברים כאלה.
יש לנו לדוגמה היום שלושה משרדים בצפון אמריקה – מיאמי, לוס-אנג'לס וסן-פרנציסקו – שם כאשר הלקוח מתקשר לטלפון רגיל, הוא מגיע לכאן. אין לו מושג. הוא מחפש את השליח המקומי והוא בטוח שהוא מדבר עם מרכז העלייה. על מנת שהשליח לא יהיה מחובר לכיסא ולטלפון וכל הזמן רק יענה לטלפון, אנחנו לוקחים את הפרטים שלו, פותחים לו פנייה, נותנים לו את הקשר הראשוני ומציעים לו מפגש עם השליח. אז גם ניהול יומן של השליח מתבצע מכאן. כלומר, ממש לתת את כל השירותים שהלקוח צריך באותו מקום.
בניית רצף בין עלייה וקליטה. זאת לא חכמה רק לעודד את העלייה. כולכם יודעים כמה חשובה התחושה של העולה לאחר שהוא מגיע לישראל, כאשר הוא מרגיש שהוא נקלט, שהוא רצוי וכולי. לכן יש לנו לדוגמה פרוייקט כמו "בבית ביחד" שבטח שמעתם עליו, שזה אומר תמיכה חברתית לעולים חדשים. משפחות העולים שזקוקות למשפחות מלוות מתקשרות לכאן, המשפחות של הישראלים שרוצות לקבל את משפחת העולים מתקשרות לכאן, ואנחנו עושים את החיבור הראשוני כאן. כאשר העולה נמצא בארץ, יש לנו קו 800-1 שהוא מישראל והוא מתקשר לכאן ואומר לישראל, שהוא פתח חשבון בנק, נרשם לקופת חולים ושואל מה השלב הבא. אנחנו מסוגלים להדריך אותו הלאה לשלב הבא וגם לחבר אותו עם משרד הקליטה או עם המכס או כל הגופים המטפלים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
איך אני יודע לאן להתקשר? איך אנשים ידעו זאת?
יבגניה גנטקיס:
יש לנו 30 קווים.
אברהם מיכאלי:
אם אני מחפש את השליח בארצות-הברית או במקום מסוים ברוסיה , אני מגיע אליכם?
יבגניה גנטקיס:
לא באופן גורף. יש 30 מספרי חינם מכל העולם שהם מגיעים לכאן והלקוח הוא זה שמחליט אם הוא נשאר כאן או אם הוא רוצה את השליח. אם הוא רוצה את השליח, יעשו לו את שיחת הוועידה לטלפון של השליח.
אנחנו מפרסמים את זה על ידי השליחים שלנו כי אלה הנציגים שנמצאים בשטח ויכולים לפרסם זאת. בנוסף לכך עשינו קמפיין ב-גוגל.
היו"ר מיכאל נודלמן:
לא כל עולה יודע מה זה סוכנות ומה זה משרד הקליטה.
יבגניה גנטקיס:
נכון. מה שכל שליח עושה, כשהוא מסיים את התהליך הטיפולי לקראת העלייה, הוא יושב יחד עם המשפחה, מסכם את התהליך ומכין אותה לקליטה. כל עולה חדש מקבל מגנט עם המספר 800-1 בישראל. אומרים לו שאם יש לו בעיה, זה המספר אליו הוא יכול להתקשר וכי ידעו לחבר אותו עם הגופים הרלוונטיים. כמובן שכל הזמן יש צורך לשווק את זה גם באינטרנט ובעיתונות. בשנה שעברה עשינו איזשהו קמפיין ממוקד, אבל יש לנו קשיים תקציביים לעשות משהו יותר גורף. זה גם עובר מפה לאוזן.
משה ויגדור:
כל עולה שעולה מקבל את המידע והוא יודע שהוא יכול להתקשר. בחוץ לארץ, תלוי באיזה מקום, אם מדובר למשל בארצות-הברית, זה הולך דרך בתי הכנסת, דרך הקהילות, דרך הפדרציות, בוודאי שדרך המשרדים של הסוכנות. אם זה בברית-המועצות לשעבר, אלה המשרדים של הסוכנות וגם דרך הרבנים והשליחים. זאת אומרת, המידע נמצא בכל מקום.
השליח נמצא, יש לו משרד ואפשר להגיע אליו, אבל הרבה פעמים כשהוא יוצא לשטח – אנחנו רוצים שהם יצאו לשטח, שיערכו ביקורים אצל המשפחות וידברו אתן – והמשרד נשאר לא מאויש, הטלפון לא נשאר בלי תשובה אלא הוא מגיע לירושלים ומכאן מחברים אותו עם השליח או שקובעים מועד לפגישה עם השליח.
אברהם מיכאלי:
הרבה פעמים אנחנו מישראל, כאנשי ציבור, מחפשים שליח במדינה מסוימת כי נוצרה בעיה. השאלה אם אני מחפש אותו שם או מחפש אותו דרככם.
משה ויגדור:
אתה מחפש אותו תמיד שם אבל אתה יכול לחפש גם כאן. זאת בחירה שלך, היכן שנוח לך. אם למשל תחפש אותו שם והוא במשרד, הוא יענה, ואם הוא לא במשרד, יענו לך כאן. אגב, לא תדע שהגעת לכאן אלא תחשוב שאתה מדבר עם המזכירה שלו או מישהו מטעמו. יתאמו לך אתו פגישה ויאמרו לך שבעוד שעה הוא יתקשר אליך ואז ייצרו את הקשר.
שלמה מולה:
מה אחוז המתקשרים?
יבגניה גנטקיס:
תכף נגיע לסטטיסטיקה. שלחנו לכם אבל אני בכל זאת אציג את זה גם כאן.
יש כאן את מפת השירותים אנחנו נותנים. לגבי מועמדי עלייה, אמרנו שזה גם מידע, גם טיפול בתיקי עלייה, פתיחת תיקי עלייה, כל הטיפול מסביב עד שהאדם אושר לעלייה. לגבי תוכניות בארץ, זה גם לקבל מידע וגם להירשם, גם קשר אחרי התוכנית עצמה. פעילויות עידוד עלייה שהשליחים שלנו מארגנים בחוץ לארץ, את כל השיווק אנחנו עושים מכאן לתוך בסיס הנתונים שלנו. גם את הרישום לאירועים שזקוקים לרישום מוקדם אנחנו עושים מכאן ואחר כך גם עושים מעקב אחר המשתתפים ומציעים להם את השלבים הבאים. קליטה, זה משהו שאנחנו צריכים עוד לפתח ואנחנו בתחילת הדרך, כאשר מדובר בכל הקשר עם המשרדים השונים כמו משרד הקליטה וגופים אחרים שקולטים בישראל. על מאגר הנתונים דיברנו. ימי מומחים, זאת איזושהי פעילות ייחודית שהתחלנו לעשות כאן כאשר מדובר במתן מענה לשאלות מורכבות בשפת האם של הלקוח והתשובות ניתנות על ידי מומחים שמוזמנים לכאן לצורך הנושא הספציפי. כך לדוגמה אנחנו אומרים שישב כאן נציג של החינוך, דובר שפה אנגלית, בין השעות האלה והאלה, וכל אדם בעולם שיש לו שאלות בקשר למערכת החינוך בישראל, מוזמן לפנות. יש משרדים שיש להם וידאו קונפרנס, ואז הם פונים אלינו דרך הווידאו קונפרנס ואתם עוד מעט תראו את זה.
יש לנו אנשים שמתחברים דרך ה-ווב קונפרנס וגם את זה אתם תראו היום, ויש לנו אנשים שמתקשרים, שולחים פקסים, אי-מיילים וכולי ויושב כאן מומחה ועונה און-ליין על השאלות.
יש לנו 30 קווים חינם ואתם יכולים לראות כאן את רשימת הארצות בהן יש לנו את הקווים. לגבי ברית-המועצות, זה באמת האתגר שלנו. על מנת ליצור 800-1, בצד השני חייב להיות חיוג צלילים. אתה אולי תתפלא, אבל עדיין יש מקומות באוקראינה ובמולדובה שזה לא חיוב צלילים ולצערנו אי אפשר ליצור קו 800-1 כך שהיום יש לנו רק מרוסיה. אנשים מאוקראינה וממדינות אחרות פונים בעיקר באי-מיילים או בפקסים ואז אנחנו מתקשרים ויוזמים את השיחות אליהם.
אנחנו עובדים 22 שעות ביממה על מנת לתת את השירות, לנקות את המקום ולהתארגן ליום הבא, אבל לפעמים, אם צריך, עובדים יותר.
כאן אתם רואים תרשים זרימה. בכל חדר יושבים נציגי שירות לקוחות דוברי אותה שפה. הפניות מגיעות בטלפון, באי-מייל, בפקסים והכל בצורה ממוחשבת. כאשר אני אומרת פקס, אין לנו ניירות אלא הפקסים מגיעים ישירות למחשב. נציגי שירות הלקוחות מעבדים את זה, נותנים את התשובה הראשונית, רושמים את הפניות, הם לא יכולים להיות מומחים לכל דבר, אנחנו כן חייבים לבנות רשת שלמה של המומחים שעובדים אתם. יש לנו מומחים פנימיים שההתמחות שלהם היא עלייה. יש לנו אנשים שהם אנשי הקשר שלנו במשרדי הממשלה השונים, באגף זכויות, בצה"ל, בביטוח לאומי וכולי, ויושבת כאן רותי שיודעת שאם מתקשרים אלינו לגבי מבצע של התושבים החוזרים, היא לצורך העניין מומחית התוכן שלנו במשרד הקליטה לכל הנושא של התושבים החוזרים. זאת ממש מומחיות לבנות את כל המעטפת מסביב על מנת לתת ללקוח תשובות חדשות.
השנה אנחנו רוכשים מערכת CRM חדשה, מערכת ממוחשבת שיודעת לנהל יחסי לקוח וכבר התחלנו איזשהו תהליך. אנחנו עומדים לעשות שדרוג ולפתח ניהול ידע ממוחשב שמאוד יצמצם את זמן המענה לפנייה על ידי הנציגים או על ידי מומחי תוכן.
אנחנו צריכים לעשות עוד מאמץ אדיר בברית המועצות ובמדינות אמריקה הלטינית. הקשיים הטכנולוגיים בצד השני הרבה פעמים מקשים עלינו להתפתח.
אברהם מיכאלי:
אמרת שמרוסיה אפשר להתקשר, אבל מה עם אסיה?
יבגניה גנטקיס:
אי אפשר לבנות קווי חינם בגלל בעיות תקשורת שם ולכן או שהם מתקשרים בקו רגיל ואנחנו מחזירים תשובה מיד, או שהם פונים אלינו באמצעות אי-מיילים או פקסים.
משה ויגדור:
שם לשליח יש משמעות הרבה יותר גדולה והוא מחבר גם לכאן. הטלפונים שלנו גם משם עובדים על קווים ישירים.
שלמה מולה:
אותו לקוח מתקשר והעלות היא עליו.
משה ויגדור:
אם הוא מצלצל לכאן, הוא יכול לצלצל ואז מיד חוזרים אליו.
יבגניה גנטקיס:
זה בחינם והוא לא משלם שום דבר. זה כמו שאתה מתקשר מכאן ל-800-1.
אברהם מיכאלי:
ב-30 המדינות זה חינם.
שלמה מולה:
אני לא מדבר על 30 המדינות עליהן את מדברת.
יבגניה גנטקיס:
באותן מדינות הוא צריך לשלם עבור הדקה הראשונה ואז אנחנו מיד לוקחים את מספר הטלפון שלו וחוזרים אליו.
משה ויגדור:
הוא יכול להתקשר דרך השליח. השליח שם יכול לעשות את החיבורים.
יבגניה גנטקיס:
לגבי סטטיסטיקה. אמרתי שיש לנו 177 אלף שזה מספר האנשים הפונים. לא כל אדם שמתקשר מוכן לתת את הפרטים שלו. לפעמים אנשים פוחדים לתת את הפרטים שלהם, במיוחד מברית המועצות, וזה לא כל כך פשוט. מהעולם המערבי זה הרבה יותר קל והרבה יותר זורם.
משה ויגדור:
החשוב הוא שלאט לאט אנחנו יוצרים כאן מאגר מידע של פוטנציאל עלייה מאוד גדול עם כל הפרטים והיכולת.
שלמה מולה:
מבחינת הפילוח של נתוני העלייה השנתיים, יש קשר בין האחוזים האלה של הפניות לבין האחוזים של אלה שעולים?
משה ויגדור:
לא חושב. מצרפת למשל יש לך 17 אלף כאשר יש לך 3,000 עולים בשנה. מחבר העמים יש כ-8,000-9,000 עולים בשנה ויש 11 אלף פניות. זה אומר שאין מתאם בין מספר המזדהים לבין מספר העולים.
יבגניה גנטקיס:
מבחינת השיחות הנכנסות. לקחנו פרק זמן מאוד קצר, מינואר עד מאי, ורצינו להראות לכם מבחינת השוואה משנה שעברה עד השנה. אם בשנה שעברה היינו מוטרדים מהשאלה איך אנשים ידעו עלינו, השנה יש לנו דאגה אחרת שהיא איך נענה לכל אלה שיודעים עלינו ורוצים את השירותים שלנו.
אם תסתכלו על חודש מאי, תראו שהכפלנו את המספר ביחס לשנה שעברה וזה ממשיך. אם אניח מסתכלת על נתונים של השבוע שעבר, יום אחרי שבועות היו לנו כאן 1,041 שיחות ביממה אחת, דבר אותו לא חווינו מאז תחילת הגלובל.
זה מחולק לקמפיינים לשוניים. יש שיחת חינם שמגיעה מארצות-הברית, מקנדה, מאנגליה, מדרום אפריקה, מאוסטרליה, וכל זה נכנס לקמפיין של דוברי אנגלית. אתם רואים את המספרים הגדולים. פריצת הדרך שעשינו בשנת 2007 וב-2008 הייתה עולם דובר אנגלית ועולם דובר צרפתית. אם תראו על מגמת העלייה, היא באמת משמעותית ונמשכת בצורה מאוד יפה. תראו את צרפת לדוגמה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
ב-2007 יש גידול.
משה ויגדור:
כן. יש גידול רב.
יבגניה גנטקיס:
זה לא שזה גדל רק ביחס ל-2007 אלא זה גם גדל מבחינת החודשים של שנת 2008.
משה ויגדור:
זאת גם תוצאה שיודעים יותר על קיום המרכז הגלובלי. ברגע שיודעים יותר, גם מתקשרים יותר. שואלים שאלות, בעיקר כאשר זה לא עולה ולכן אפשר לשאול הרבה שאלות.
יבגניה גנטקיס:
לגבי השפה הרוסית, עוד דרושה עבודה רבה כדי להרחיב את זה וכך לגבי מדינות אמריקה הלטינית. אנחנו כן באיזושהי מגמת עלייה, אבל עדיין אלה לא אותם מספרים כמו בעולם דובר אנגלית.
פילוח הנושאים בהם פונים אלינו. העמודה הכי גדולה, אחרים, היא בעיקר לגבי תוכניות חינוכיות ולגבי תוכניות לילדים, והחכמה שלנו היא לחבר אותם לפעילות המחלקה לחינוך ואלה דברים שכבר קיימים. שאר הדברים הם באמת הדגש על העלייה והקליטה.
שלמה מולה:
השאלות בנושא העלייה הן הרבה יותר משמעותיות.
משה ויגדור:
כן, יותר משמעותית מכל השאר.
יבגניה גנטקיס:
אלה תיקי עלייה שפתחנו בשנת 2007. כמובן שהעוגה של דוברי האנגלית היא הרבה יותר גדולה. זה גם משהו שמאוד מתאים למנטליות האמריקאית. האמריקאים, כל דבר שהם יכולים לעשות מהבית, יעדיפו לעשות כך. לכן זה גם משהו שמאוד משקף את המנטליות. אם תראו בשנת 2007, כאשר פתחנו 558 תיקים, כאשר מסתכלים על 2008, אתם רואים כבר איזשהו גידול מאוד משמעותי אפילו ביחס ל-2007.
איך אנחנו יודעים לתכנן מתי צריך כמה נציגים וכולי. יש לנו כאן דוחות תפעוליים שאנחנו כל הזמן עושים ניתוח כמה מתקשרים, באיזה שעות, באיזה ימים וכולי. יום שישי הוא כמובן היום החלש ביותר ויום ראשון הוא יום יחסית חלש, אבל יום שני, שלישי ורביעי, אלה הימים שהם יותר עמוסים. יש לכם חלוקה של השפות מבחינת הקמפיינים הלשוניים.
אנחנו גם עושים ניתוח עוד יותר עמוק מבחינת שעות עבודה כדי שנדע כמה נציגים יהיו בקמפיין בכל שעה. אתם יכולים לראות את השפה הצרפתית כאשר רוב העומס שם מתחיל בשעה 10 בבוקר ומסתיים בסביבות 4-5 אחר הצהרים ודווקא ביחידה לדוברי אנגלית, שיש להם הכי הרבה פניות מצפון אמריקה, העומס מתחיל בשעה 3 אחר הצהרים וגדל במשך הלילה.
אברהם מיכאלי:
בגלל הפרשי השעות. יש מדינות, ברוסיה בכמה מדינות, שם העבודה מתחילה בשעה 10 בבוקר.
יבגניה גנטקיס:
נכון.
זה המרכז הגלובלי. אני מציעה לקחת אתכם לסיור קצר. אנחנו נכנסים קודם כל לחדר הזה. בתיה היא מנהלת היחידה לדוברי ספרדית ופורטוגזית תסביר לכם מה שאתם רואים שם ואחר כך נמשיך לחדר הנוסף וכך הלאה. אני אלווה אתכם.
משה ויגדור:
לאחר מכן נרצה לתת לכם סקירה על דרום אפריקה.
יבגניה גנטקיס:
כמו ששמתם לב, גם לי יש קצת מבטא וגם אני לא נולדתי בארץ. אני עצמי עליתי ב-1994. כמעט כל האנשים שעובדים אצלנו חוו את החוויה של העלייה באופן אישי וזה לא סתם אלא מאוד חשוב לנו לא רק לתת מידע אלא גם להבין, לתת איכפתיות, להיות קשובים וכולי. כאשר אנחנו בוחרים את נציגי שירות הלקוחות או מנהלי היחידות או מומחי תוכן, אנחנו בוחרים את האנשים שחוו בעצמם את החוויה ונמצאים הרבה זמן בארץ, מכירים את כל המערכות, וזאת על מנת שיוכלו לתת את התשובה.
כמו ששמעתם, אנחנו מטפלים בעלייה רבה. במקומות שאין לנו שליחים כמו יפן, סין וכולי, אנחנו כמו שליח לכל דבר, שליח וירטואלי, והכל נעשה מכאן. חוץ מזה, כמו שאתם יודעים, העולם שלנו השתנה והרבה פעמים אנשים מגיעים לכאן להתנסות, מקבלים החלטה לעשות עלייה
כשהם כבר כאן, ואחר כך חוזרים רק לשבוע-שבועיים כדי לארוז את הרכוש ולחזור לכאן כעולים חדשים. זאת גם כן אוכלוסייה בה אנחנו מטפלים.
אני רוצה להציג לכם שני עולים שטיפלנו בעלייה שלהם. מנה מבקשת לדבר גם בעברית וגם באנגלית.
מנה לו:
תודה רבה לכם. שמי מנה לו, אני עשיתי עלייה לפני שבעה חודשים מארצות-הברית, ממדינת דלוור. אני החניכה הצעירה ביותר בתוכנית שותפות 2000.
משה ויגדור:
זאת תוכנית אחרת של הסוכנות, שותפות 2000.
מנה לו:
אהבתי את מרכז הקליטה בערד. רציתי להיות יועצת לאלה שרוצים לעשות עלייה. לפני תשע שנים הייתי יועצת בינלאומית לסטודנטים ועבדתי במשך שנה אחת באנגליה ואירלנד. יש לי תואר שני בחינוך. לפני חודש קיבלתי עבודה כאן. אני עובדת באנגלית אבל כל האנשים שנמצאים במשרד מדברים רק עברית. עבדתי ברחובות וכל יום נסעתי מירושלים לרחובות. ב-18 באוגוסט אני מתחתנת עם עולה חדש שעלה מניו-ג'רסי לפני שלוש וחצי שנים. במחלקת הקליטה של הסוכנות יש לי חברה שעלתה לארץ יחד אתי ואנחנו נפגשנו עם רחל גלייזר מהמרכז. אחרי הפגישה באתי לארץ בתוכנית מסע והייתי במדרשה. מאוד חשוב לי להיות בארץ ולבנות את עתידי כאן. מכל הלב והגוף אני רוצה להיות ישראלית אבל זה קשה כי זה שונה. לא הייתי בצבא, לא למדתי כאן באוניברסיטה ולכן זה קשה מאוד.
שלמה מולה:
איך שמעת על המרכז הגלובלי?
מנה לו:
ממסע ומנפש לנפש.
ברוך בבייב:
אני נולדתי בברית המועצות לשעבר אבל עליתי מגרמניה כיוון שכאשר הייתי בגיל 15, בשנת 1989-1990, הייתה לנו במדינה בה נולדתי, בטג'קיסטן, מלחמת אחים ואנחנו רצינו לעלות ארצה, אבל גם המצב בארץ לא היה כל כך טוב, כיוון שנפלו סקאדים מעיראק, כך ששינינו קצת את התוכניות שלנו ונסענו לגרמניה כיוון שגרמניה הייתה מקבלת יהודים. גרתי בגרמניה שנים רבות, למדתי בברלין באוניברסיטה וסיימתי תואר שני בכלכלה. לאחר שסיימתי תואר הגעתי לכאן כתייר, בשנת 2005. הגעתי לכאן ללמוד בישיבה והייתי כאן שנה, משנת 2005 עד 2006, באשרת סטודנט. התחילה מלחמת לבנון השנייה וכולם התקשרו מחוץ לארץ וביקשו ממני לחזור לגרמניה כי המצב קשה ומסוכן. כבר מזמן רציתי לעשות עלייה, אלא שאולי הייתי קצת עצלן. כאשר הייתה המלחמה, אמרתי שעכשיו הגיע הזמן להחליט אם אני רוצה שמרכז חיי יהיה בארץ או בחוץ לארץ. החלטתי שאני רוצה שמרכז חיי יהיה כאן. דרך האינטרנט מצאתי שיש בסוכנות היהודית את המרכז הגלובלי והגעתי לכאן. כאשר הגעתי לכאן זה היה בזמן המלחמה, היה קיץ והיה חם מאוד, קיבלתי כוס מים קרים, פנו אלי עם חיוך, מילאתי את כל הטפסים ועכשיו אני עובד כאן כיועץ לעלייה וקליטה אחרי שעברתי את כל התהליך, מה גם שאני דובר כמה שפות. בשמחה הסכמתי להיות כאן כחלק מהצוות כדי לעזור לאנשים כמוני לעלות ארצה.
יבגניה גנטקיס:
יונתן הוא מנהל היחידה לדוברי אנגלית חזר בשבוע שעבר מדרום אפריקה ואנחנו רוצים לתת לכם עדכון קצר על מה שהיה שם. במקביל תוכלו לראות את התמונות מהאירוע האחרון שהיה יריד אקספו בדרום אפריקה.
יונתן כץ:
עליתי ארצה ב-2001 והלוואי שהיה כלי כזה שמאפשר לי לעלות בצורה יותר קלה ובידיים פתוחות. עכשיו חזרתי מדרום אפריקה ותכף תראו את התמונות מיריד העלייה שארך שבוע.
כפי שאתם יודעים, המצב בדרום אפריקה לא הכי טוב עכשיו אלא יש קצת מצוקה, אנשים או בורחים או דואגים לעתיד הילדים שלהם, דואגים לחינוך של הילדים שלהם ודואגים לעתידם. הגיעו ליריד העלייה 700 אנשים ביום אחד. מדובר על 900 ראיונות שאני אישית הקלדתי את הרשימות למערכת, אנשים שמתעניינים בביטוח לאומי או במס הכנסה ובכל מיני דברים שיקלו עליהם אם בסופו של דבר ירצו לעלות ארצה. אנחנו צריכים לדעת שב-1979 וב-1978 העליות הכי גדולות מדרום אפריקה היו עליות של 1,000 אנשים בשנה כאשר בדרך כלל אנחנו מדברים על 80 אנשים בשנה עד 100 אבל עכשיו יש לנו טיסה מרוכזת, ב-21 ביולי, כאשר הצפי הוא ל-100-120 אותם אנחנו רוצים להביא ארצה. אנחנו עומדים עכשיו על קצת מתחת ל-100, אבל עוד מעט התיקים יאושרו – אנחנו מחכים לתשובות ממשרד הקליטה, ששמעתי שיש בו עומס רב – ויהיו יותר.
שלמה מולה:
מה הבעיה במשרד הקליטה?
יונתן כץ:
יש להם פעילות לגבי קטינים חוזרים.
שלמה מולה:
מה זמן המתנה ממוצע לקבלת תשובה?
יונתן כץ:
שבועיים עד שלושה.
אברהם מיכאלי:
מה הסיבה להתעוררות הזאת?
משה ויגדור:
אי שקט בדרום אפריקה.
יונתן כץ:
יש הרבה פשע ויש משהו שנקרא זנפוביה, שזאת שנאה נגד אדם שמגיע מחוץ לארץ.
אברהם מיכאלי:
זה לא דבר חדש אלא זה קיים כבר שנתיים-שלוש.
יונתן כץ:
נכון, אבל עכשיו יש עלייה.
משה ויגדור:
בחודשים האחרונים היו שם רציחות של זרים בגלל היותם לבנים, היו שם רציחות של שני יהודים, גם בגלל היותם לבנים וגם יהודים, ויש חשש גדול שמה שקורה בזימבבווה יקרה גם בדרום אפריקה כאשר בעצם הממשלה תשתלט על הקרקעות ותיתן את הכל למקומיים והלבנים יישארו בלי שום דבר. אנשים רוצים להציל את עצמם. התחרות לישראל היא אוסטרליה וחלק גדול מהקהילה בודק אפשרות לנסוע לאוסטרליה ולכן צריך לתת תשובה מהירה, מיידית, שירות טוב ולהציע להם לבוא לארץ.
יונתן כץ:
המרכז הגלובלי נכנס באופן חזק כדי לתת סיוע ומענה כאשר המשרד סגור.
שלמה מולה:
אם אתה מדבר על תחרות עם אוסטרליה, בסופו של דבר זאת שאלה של תמריצים וקיצור בירוקרטיה. השאלה אם אפשר להכין תוכנית ממוקדת למרות שמדובר באנשים שאולי מבוססים יותר כלכלית.
יונתן כץ:
יש דרום אפריקאים שרוצים להגר לאוסטרליה.
משה ויגדור:
יש פה שאלה נכונה. אתה אומר שאם היינו באים ביוזמתנו ואומרים שהיום יש משבר בדרום אפריקה ולכן ניתן תמריץ מיוחד לעולים משם כדי שיבואו לכאן.
שלמה מולה:
נכון.
משה ויגדור:
אני חושב שזה דבר שבהחלט צריך לפתח אותו.
אברהם מיכאלי:
השאלה אם פיתחנו את התמריץ הזה פעם והגענו למסקנה שהתמריץ הזה לא היה בדיוק מוצלח.
שלמה מולה:
למי?
אברהם מיכאלי:
לאותם אלה שנתנו אותו בזמנו, לדרום אמריקאים. בוועדה ניתחו מה קרה לגבי האורוגוואים וחלק מהארגנטינאים וראו שהתמריץ הזה הפך בסוף לחרב פיפיות.
קריאה:
חלק מהאנשים באמת לקחו את המענק וחזרו בחזרה. מענה מיידי לדבר הזה ניתן מהר מאוד על ידי הסוכנות כאשר עשו אקספו, ירידים, שלחו מומחים ושלחו את יונתן כץ לשם כדי לא להפסיד זמן כך שאנשים יוכלו לחפש חלופות אחרות.
היו"ר מיכאל נודלמן:
ביום חמישי ביקרנו במודיעין, שם יש קבוצה גדולה של דרום אפריקאים והם לא מרוצים.
משה ויגדור:
מה הסיבה לכך?
היו"ר מיכאל נודלמן:
אין דירות ואין עבודה. צריך לבנות שם מרכז שיוכל לעזור להם. הקליטה צריכה להיות שם, במקום.
משה ויגדור:
אתה מעלה דבר חשוב.
שלמה מולה:
תמיד כאשר היה משבר, אנשים הגיעו לכאן.
משה ויגדור:
אני חושב שחבר הכנסת מולה צודק ואנחנו צריכים לבוא עם בקשה ועם רעיון לתת לאנשים מענה לתקופה קצרה ולומר להם שכדאי עכשיו לעלות. כמו שעשו לגבי הישראלים החוזרים, מבצע מוצלח של משרד הקליטה, צריך לעשות דבר דומה לגבי הדרום אפריקאים. קודם כל, הם רוצים לצאת משם כי הם חוששים והתחרות עם אוסטרליה היא תחרות אמיתית. אוסטרליה מפתה כי שם בין השאר דוברים את אותה שפה, יש אפשרויות כלכליות, נראה יותר מפתה וכולי.
פאולה אדלשטיין:
לא נשכח שבדרום אמריקה הסיבות לתמריצים היו בגלל המצב הכלכלי הירוד שם ואילו כאן זה לא העניין. כאן זה לא מפני שאין להם כסף והם נפלו ממעמד הביניים להיות עניים אלא כאן מדובר בביטחון.
משה ויגדור:
מי שבא מאיראן – ואנחנו הרי לא מדברים על זה – קיבל מענק מיוחד, 10,000 דולר מראש, כדי לסייע לו בהתארגנות. צודק לחלוטין חבר הכנסת מולה ובעניין הזה צריך לחשוב איך לעשות משהו יותר משמעותי.
שלמה מולה:
יכול להיות במסגרת הקליטה הקהילתית.
משה ויגדור:
אם אומר יושב-ראש הוועדה שהעולים לא מרוצים במודיעין, צריך לבדוק למה זה קורה.
יונתן כץ:
אני במקור מדרום אפריקה, כך שאני מכיר את הראש של הדרום אפריקאים שצריכים לפעמים דחיפה או צריך להיות משבר שיגרום לעלייה. עכשיו יש משבר ובמקום לקיים דיונים, תאמינו לי שהם זקוקים שם לעזרה, הם זקוקים לאיזשהו פתרון ביניים או משהו שיגרום להם וידחוף אותם להגיע ארצה.
משה ויגדור:
התקיים דיון במשרד הקליטה ומשרד הקליטה ואנחנו עושים מאמץ כדי לזרז. אנחנו הוצאנו מכאן מיד קבוצה של שליחים שיעזרו, פתחנו את הגלובל כדי לפתוח תיקים, לקחנו אנשים מקומיים כדי שלא יחכו בתור כי הדבר הכי גרוע הוא תורים אבל עדיין יש את התהליך של משרד הפנים שצריך לתת תשובות לגבי זכאים. יש שם הרבה אנשים שנולדו בארץ ונישאו למקומיים.
אברהם מיכאלי:
מה הפוטנציאל בדרום אפריקה?
יונתן כץ:
בזמנו, כאשר עליתי ארצה, היו 85 אלף יהודים.
משה ויגדור:
היום יש הרבה פחות.
יונתן כץ:
היום יש כ-50 אלף יהודים, גם ביוהנסבורג וגם בקייפטאון ואנחנו צריכים לתפוס אותם לפני שהם נוסעים לקנדה ואוסטרליה.
משה ויגדור:
לא כולם יבואו אלא חלק יישאר שם כי הוא מקווה שיהיה בסדר. יש כאלה שעד שלא יהיה אסון, ישבו שם. דרום אפריקה הוא נושא שצריך לתת לו תשובה ואנחנו בלי ספק נבחן זאת. אני חושב שוועדת העלייה והקליטה בדברים שהיא אומרת ודוחפת, זה נותן תשובה.
יש לנו מומחה בינלאומי לעלייה מדרום אפריקה וזה יושב-ראש הסוכנות. אגב, גזבר הסוכנות חזר עכשיו מסיור שם והפיק לקחים. הוא היה שם עכשיו, ראה את כל התהליכים ובדק את הנושא. אכן, זה נושא חשוב ביותר.
יבגניה גנטקיס:
אני מזמינה אתכם לרדת ולראות את צרפת וקייב.
משה ויגדור:
שיתוף הפעולה עם משרד הקליטה הוא חשוב.
שרה מרום שלו:
האם אתם מצליחים להגיע לכל הקצוות בתוך צרפת עצמה?
דוד ראש:
אנחנו מגיעים לקהילות הכי קטנות באופן מסודר. אנחנו מגיעים ל-40-50 אנשים והשליחים נוסעים בסופי השבוע. כמעט כל סוף שבוע יש לנו נציגות בערים השונות ובשנה וחצי האחרונות עברנו כ-40 מקומות כאלה. השליחים מגיעים, עושים פעילות, מביאים מרצה, נותנים גם תכנים, גם חומרים ועושים מעקב אחר האנשים האלה. אני מוכרח לומר שאנחנו הנציגות היהודית, לא רק הישראלית שזה מובן מאליו, היחידה שמגיעה לאנשים האלה והם מאוד מעריכים את זה. אנחנו מצליחים להפיק מזה הרבה תועלת.
אברהם מיכאלי:
יש עולים שמגיעים וממשיכים לעבוד או לעסוק בעיסוקים שלהם במדינות שלהם.
דוד ראש:
כן, זאת בהחלט תופעה קיימת שאני מברך עליה. אני חושב שעלייה לא מוכרח להיות שאני עולה וזהו. הגמישות הזאת בתהליך של המעבר לדעתי בריאה. אני יודע שמשה ויגדור מוביל מה שנקרא עלייה גמישה, מהלך שייתן מעמד לחצי, רבע או שלושת-רבעי עולים כדי לאפשר להם מעמד שייתן להם גם זכויות כלשהן בארץ כשהם נמצאים בתקופת המעבר הזאת עד העלייה הסופית.
היו"ר מיכאל נודלמן:
זה אמור לא רק לגבי צרפת. אדם שיש לו עסק, לא יכול לזרוק את העסק שלו כדי להגיע לכאן אלא הוא צריך לעבוד כאן ושם. אנחנו עובדים עם משרד הפנים כדי שלא יגרמו לאנשים בעיות בגלל זה.
משה ויגדור:
אנחנו מאוד מודים לכם ומאחלים לכם המשך מפגש שליחים מוצלח. נתראה בקרוב.
היו"ר מיכאל נודלמן:
בהצלחה.
משה ויגדור:
עכשיו אנחנו נוסעים במכונת הזמן לקייב. הנה קייב. שלום לקייב.
חיים שלח:
שלום לירושלים, צהרים טובים.
משה ויגדור:
אנחנו שמחים להיות אתכם. יושב-ראש הוועדה לעלייה וקליטה של הכנסת, חבר הכנסת מיכאל נודלמן, נמצא כאן אתנו בראש השולחן ואתנו נמצאים עוד שלושה חברי כנסת, חברת הכנסת שרה מרום שלו, חבר הכנסת אברהם מיכאלי, חבר הכנסת שלמה מולה, ומלבד זה נמצאים נציגי משרד הקליטה, המרכז הגלובלי, המחלקה לעלייה וקליטה. חשבנו קודם לשמוע כמה מלים של יושב-ראש הוועדה גם בשפת המקור.
היושב-ראש משוחח עם השליח בקייב בשפה הרוסית.
חיים שלח:
נמצאות אתי כאן 21 משפחות של עולים פוטנציאליים שעומדים לעלות לישראל בזמן הקרוב. הם הגיעו לסמינר שנערך במהלך שישי , שבת והיום. יחד אתנו נמצאים שני אורחים מישראל – מוריס כהן, מנהל מרכז הקליטה בבאר-שבע ודוקטור משה רכמן שהוא דוקטור לכימיה והוא בא לראיין את המועמדים לתוכנית פלסטיקה וקולימריה בבאר-שבע. לצורך זה האנשים האלו הגיעו לקייב והם נמצאים אתנו בסמינר אינטנסיבי בימים האחרונים. היום זה היום האחרון של הסמינר ולכן הם הגיעו לכאן על מנת לנצל את ההזדמנות הזאת להיפגש אתכם ולראות אתכם. לפני שנכנסנו לחדר, התנהל בינינו לבין ירושלים איזשהו מפגש עם נציגי משרד הקליטה ונציגי הסוכנות כך שהחברים כאן יכלו באופן ישיר ובלתי אמצעי לשאול את השאלות שעוד נשארו להם לאחר הסמינר שהתקיים כאן בימים האחרונים.
בהמשך לדבריו של דוד ראש מפאריס אני חייב לומר שהמציאות בה נתקלת הקהילה היהודית בפאריס דומה למציאות אתה נפגשת הקהילה היהודית באוקראינה. הנושאים שאנחנו מטפלים בהם ומנסים לקדם אותם הם כמובן הנושא של העלייה והקליטה כי עדיין יש פוטנציאל גדול מאוד לעלייה מהאזור הזה של העולם. אנחנו יודעים שעדיין, למרות המצב הכלכלי ההולך ומשתפר באזור הזה של העולם, עדיין יש קשיים לא מעטים לחיות כאן כאדם בכלל וכיהודי בפרט. אנחנו מתמודדים עם האנשים האלו. הסוכנות כמובן מתרכזת כאן בשלושה תחומים עיקריים בעבודה שלה שהם עלייה וקליטה, עידוד העלייה, החינוך היהודי-ציוני שזה בעצם לחבר את דור ההמשך וכמובן את דור ההורים לתרבות ישראל ולמדינת ישראל כי כולנו יודעים שהשנים הארוכות של השלטון הקומוניסטי הרחיקו את האנשים מהיהדות. הבעיה של ההתבוללות היא בעיה קיימת והיא בעיה מאוד מאוד חמורה גם כאן כפי שקיימת בצרפת. הדבר השלישי שאנחנו עושים אותו הוא החיבור של הקהילה היהודית למדינת ישראל. אנחנו מביאים אותם למדינת ישראל, את אלו שכרגע קיבלו את ההחלטה לעלות לארץ, ואת אלו שעדיין לא קיבלו את ההחלטה. אנחנו בעצם מחברים אותם ומביאים אליהם את מדינת ישראל. אני חושב שהיום זאת אחת הדוגמאות של מה שאנחנו עושים. השידור הזה בו אנחנו יושבים כאן בקייב ומדברים אתכם בירושלים, זה חלק מהדברים שאנחנו עושים כאן.
כמובן שאנחנו מתרכזים מאוד בנושא של החינוך של הדור הבא כי הבעיה הגלובלית של עם ישראל, איך שאנחנו רואים את זה כאן, היא קודם כל לשמר את הזהות היהודית ולקרב את היהודים על מנת שיהיו לנו גם עולים פוטנציאליים ועולים נפלאים. יש כאן חבר'ה צעירים מאוד עם משפחות צעירות ויש פה הרבה מאוד ילדים קטנים שמסתובבים ונעים לראות שיש דור המשך, שיש אנשים שהמדינה מדברת אליהם והם רוצים להגיע למדינת ישראל ולבנות בה את עתידם, במיוחד אנשים שיעלו עם ילדים מאוד קטנים, בני שנתיים-שלוש עד 12.
קריאה:
אולי למשפחות שנמצאות שם יש שאלות לאנשים שנמצאים כאן.
חיים שלח:
שואלים כאן האם אתם עדיין מאמינים בהם.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תשובת יושב-ראש הוועדה ניתנת ברוסית.
חיים שלח:
פרופסור נודלמן, שואלים כאן בן כמה אתה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
בן 69.
חיים שלח:
הם אומרים שאתה נראה מצוין.
היו"ר מיכאל נודלמן:
כולם אומרים כך. אלה החיים בישראל.
אברהם מיכאלי:
חיים, אני מבקש שתתרגם למשפחות את הדברים שאנחנו אומרים בעברית. חשוב לי לדעת מה עדיין המוטיבציה של הקבוצה הזאת לעלות לארץ. מצד אחד אמרת שהזהות היהודית חשובה מאוד עבורם. אני מתאר לעצמי, כמי שבא מהאזור הזה, שהיהודים החזיקו מעמד בזכות הציפייה הזאת שהם רוצים לעלות לישראל כיהודים. השאלה היא מה אתם מצליחים לעשות כתוכנית חינוכית כדי לחזק בהם את היהדות כדי שיגיעו לארץ וירצו לעלות בגלל המוטיב היהודי. מצד שני, האם הם ערים לכל הקשיים שנתקלים בארץ בנושא שנקרא הקליטה היהודית, כמו גיור. השאלה אם אתם גם מכינים אותם לדברים האלה.
חיים שלח:
יש כאן מישהו שרוצה לענות.
קריאה:
המוטיבציה שלי היא שאני רוצה לחזור למולדת שלי. לא עליתי עד עכשיו בגלל אמי, אבל אני רוצה לחזור למולדת שלי ולא בגלל שאני מצפה לקבל משהו מבחינה חומרית מהמדינה. יש לי משפחה קרובה – אחים, אבא וקרובים - חלקם גרים בגרמניה וחלקם בארצות-הברית אבל קיבלתי החלטה לחזור לארץ כי אני רוצה שהבן שלי יגדל כישראלי, כיהודי ויגדל במולדת שלו. גם כאן אני חי לא רע ואני בטוח שאני אחיה בארץ עוד יותר טוב. במשך שנים ארוכות רציתי לממש את הזכות שלי לעלות, אלא שבגלל מצבה של אמי לא עשיתי כאן, אבל עכשיו יש לי את ההזדמנות לממש את זכות העלייה ואני מאוד אשמח להיפגש עם חברי הכנסת וללחוץ להם את היד באופן אישי.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני מזמין אותו ללשכה שלי בכנסת.
משה ויגדור:
יש לו הזמנה ללשכת חבר הכנסת נודלמן בכנסת. מתי הוא מגיע לארץ?
חיים שלח:
הוא צריך לעבור את הבדיקה הקונסולרית, לקבל את האשרה, כך שיוכל לממש את העלייה ממש בזמן הקרוב.
היו"ר מיכאל נודלמן:
בהצלחה.
קריאה:
לא אחזור על דבריו של קודמי בנושא של החזרה למולדת, אבל אני חייבת לומר שהמוטיבציה שלי, מעבר למה שנאמר כבר, היא בעצם פתיחת עתיד טוב יותר עבורי ועבור ילדיי. כאשר אני רואה סרטים על מדינת ישראל, אני רואה שהרבה אנשים מחייכים וזה מראה שלאנשים אין כל כך הרבה דאגות. זאת אחת הסיבות הנוספות לכך שאני רוצה לעלות לישראל.
חיים שלח:
אני חייב לומר לכם שהדבר הזה הוא אמיתי. אני לא יודע אם זאת צריכה להיות הסיבה, אבל יש באמת הבדל ענק ומהותי בחזות של האנשים. האנשים כאן לא מחייכים. אני שומע את זה מהרבה מאוד עולים חדשים שראו סרטים או שביקרו בישראל והם מדברים על הפתיחות, על הלבביות ועל החיוך על הפנים שלא קיים כאן אצל אנשים גם אם הם חיים טוב. זאת אומרת, אנשים מסתובבים עם פנים מאוד סגורים ומאוד לא מחייכים.
קריאה:
אני לחלוטין לא פוחדת אלא אני רוצה להגיע ואני בטוחה שאקבל את העזרה ממדינת ישראל כדי להיקלט טוב יותר.
משה ויגדור:
חיים, יש אתכם ילדים שם?
חיים שלח:
יש כאן שתי תאומות. יש לנו כאן משפחה שיש לה שתי בנות תאומות בנות 12 ויש כאן הרבה ילדים קטנים אלא שהם עלו למעלה. הלכו להביא את הילדים ותכף נכניס אותם לכאן.
יבגניה גנטקיס:
הנחנו בפני חברי הכנסת תיקים עם המספרים 800-1 מתוך ישראל. אם יש לכם עולים שאתם רוצים לחבר או אתם מחפשים שליחים בחוץ לארץ, אנחנו רוצים להקל עליכם כך שתוכלו לראות בתיקים את כל מספרי 800-1 ותוכלו להשתמש בשירותים אלה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני חושב שזה הישג אדיר של הסוכנות שעובדת בטכנולוגיות חדשות כך שאפשר להגיע לכל המקומות בעולם. אני חושב שזה טוב מאוד מה שאתם עושים.
משה ויגדור:
אכן זו פריסה כלל עולמית. זאת פריסה בכל העולם וזה האתגר, להיות בכל מקום שצריך.
אברהם מיכאלי:
לא סתם שאלתי לגבי החינוך היהודי. השאלה לגבי המוטיבציה הייתה כדי לשמוע מהם היכן הם עומדים אבל בשנה שעברה הדגל שהרמתם בפעילות שלכם היה החינוך היהודי. השאלה איך זה מתבצע מבחינה פרקטית וגם מה תגובת האנשים שאולי מרגישים שהפכתם לש"סניקים ואתם רוצים להחזיר אנשים בתשובה.
משה ויגדור:
לא. מה שאנחנו עושים במחלקה לחינוך, ושווה לקיים דיון אחד בוועדה כי החינוך בעצם מכין את העלייה הבאה. יש כאלה שעולים עכשיו ויש כאלה שעולים בעקבות החינוך. בחינוך יש כמה מישורים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
עת אני עליתי שר הקליטה היה שר מש"ס.
משה ויגדור:
המישורים בהם אנחנו עובדים משתנים גם בכל העולם. ניקח לרגע את חמ"א. אנחנו עובדים שם החל מגיל בית ספר, אנחנו עובדים שם בתוכנית חפציבה עם משרד החינוך, עם בתי הספר אור אבנר ובתי ספר מקומיים. אנחנו עושים אותו הדבר בבתי הספר של אורט ולאורט יש פריסה עצומה על פני כל ברית המועצות לשעבר. אחר כך אנחנו עושים את זה בצורה של מועדוניות אליהם באים הצעירים, תגלית ומסע. מסע זו תוכנית שצעירים באים לכאן לשנה שלמה. מלבד זה יש אולפנים בעברית בכל מיני מקומות, אולפנים למשפחה, קוראים להם בתי עגנון. כלומר, פעילות מאוד ענפה בתחום החינוך ובקיץ מחנות קיץ שיש בהם הרבה מאוד אלמנט של זהות יהודית, חיבור לארץ ישראל, חיבור ליהדות ותוך כדי זה המשך הקשר שאמור אחר כך בהמשך לאפשר גם מצבים של עלייה. זה בברית המועצות לשעבר.
כאשר מדובר בארצות-הברית, יש לנו תוכנית עם הקהילות היהודיות בה אנחנו מביאים תכנים של מערכת החינוך.
חיים שלח:
אתם יכולים לראות את הילדים של המשפחות שנמצאות אתנו כאשר רוב המשפחות עומדות להיקלט בתוכנית בבאר-שבע, כך שבקרוב רובם יהיו תושבי באר-שבע. אם אתם רוצים להפנות אליהם שאלות, יש לנו כאן שתי תאומות בנות 12 ויש עוד ילדים קטנים וחמודים.
משה ויגדור:
חיים, תודה רבה. תודה לכולם ולהתראות בארץ.
בארצות-הברית אנחנו מתחברים לקהילות בתוכנית של הבאת תכנים ישראלים למערכת החינוך הלא פורמלית של בתי הספר של יום ראשון וגם למערכת החינוך הרגילה של בתי הספר היהודיים.
באמריקה הלטינית אנחנו הרבה יותר משולבים בזה. בבואנוס איירס יש לנו מרכז למורה היהודי, מרכזיה פדגוגית שנותנת חומרים של חינוך בכל היבשת עם מעורבות בבתי ספר. מורים בבתי ספר יהודיים, כולם עוברים דרכנו. יש מאות מורים שמלמדים וכולם עוברים דרכנו.
מחנות קיץ בצפון אמריקה, יש לנו בקיץ כ-2,500 צעירים שנמצאים במחנות קיץ ומביאים תכנים ישראלים. יש לנו כ-160 שליחים בקהילות בצפון אמריקה והקהילות משלמות חלק גדול ואנחנו משלמים חלק. אלה מלבד שליחי החינוך הפורמליים. זאת אומרת, הרעיון הוא להיות מרושת עם חיבור מאוד חזק.
בתוך זה נכנסת גם הפעילות של השותפות. יש לנו 54 שותפויות של קהילות יהודיות ברחבי העולם, בעיקר בצפון אמריקה אבל לא רק, שמתחברות עם הקהילות כאן ועושות פעולה משותפת שמחברת גם בתכנים שזה חינוך, פעילות חברתית ומעורבות. זאת אומרת, אנחנו כן רואים את החינוך כדבר שאמור להיות המסדרון לעלייה.
אם תיקח את תוכנית מסע, תוכנית יחסית חדשה, בתוכנית מסע יודעים מתוך ההיסטוריה של העבר, שמתוך אלה שבאו ללמוד בבתי ספר לתלמידי חוץ לארץ באוניברסיטאות בארץ, סדר גודל של 15 אחוזים עשו עלייה. 15 עד 20 אחוזים עשו עלייה במשך השנים. זאת הצלחה גדולה. אלה שנשארו, הפכו להיות לשגרירים. טום פרידמן, אלן דנשוביץ, דן קלצר. כל אלה הפכו לשגרירים. זאת אומרת, התוכנית שאנחנו מריצים היום, תוכנית מסע, ביחד עם הממשלה, אמורה להביא למצב ש-20 אלף צעירים יבואו לארץ לשנה שלמה, חלקם יעשו עלייה, לא כולם, חלקם יעשו עלייה אולי בשלב מאוחר יותר, חלקם אולי יקנו בית ויחיו חלק מחייהם בארץ, ואלה שיישארו שם יהיו שגרירים לעתיד למדינת ישראל כי חלק מהחשיבות של התהליכים שאנחנו עוברים הוא להבטיח עורף אסטרטגי גם בשנים הבאות מבחינה פוליטית וכלכלית בכל מקום שהוא.
שלמה מולה:
לפי דעתי אי אפשר לצפות שבגלל תוכניות החינוך היהודיות של הסוכנות שאנשים יהיו דתיים. זה כמעט בלתי אפשרי.
אברהם מיכאלי:
לא לזה התכוונתי.
שלמה מולה:
יחד עם זאת אם תוכניות החינוך יבטיחו חינוך ציוני ערכי, חינוך שיקשור את האנשים לישראל, ייתן להם חוויות של ישראל, חוויות של העם היהודי, ייטע בהם זרעים של תחושת שייכות לעם היהודי, אני חושב שבזה דיינו.
משה ויגדור:
זה נכון.
היו"ר מיכאל נודלמן:
לגבי דרום אפריקה אנחנו צריכים לקיים ישיבה.
משה ויגדור:
אני מבקש מיושבת-ראש הוועדה של המחלקה לעלייה וקליטה לסכם את הביקור.
פאולה אדלשטיין:
אני רוצה קודם כל להודות לחברי הכנסת על שהגעתם למרכז הגלובלי ולהודות לצוות המחלקה על ההצגה בצורה כל כך מעניינת. אני חושבת שמה שראינו כאן – ואני מקווה שאתם מסכימים אתי – הוא סוכנות אחרת לחלוטין.
היו"ר מיכאל נודלמן:
נכון.
פאולה אדלשטיין:
סוכנות חדשה, סוכנות עם הפנים לשירות הלקוחות, עם כל האמצעים המודרניים והטכנולוגיים שאפשר לאמץ כדי לעזור לעולים. זה לא היה כך כאשר אני עליתי ארצה, זה לא היה כך כאשר אתם עליתם ארצה. היום זה הרבה יותר קל והרבה יותר פשוט. אנחנו באמת מאמינים בנושא של שירות ללקוחות ואנחנו גם מאמינים בנושא שעלה כאן, של עלייה גמישה שתאפשר לאנשים לבוא, לנסות, לגור כאן לזמן מסוים, לחזור לארצותיהם ולחשוב על חזרה לכאן. אם לא, שהם יהיו שגרירים למדינת ישראל, כפי שקורה עם משתתפי מסע, ויפיצו את המסר שלנו הלאה.
אנחנו מודים לכם שהגעתם.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אנחנו שמחים שהיינו כאן. תודה לכם. ראינו עולם מודרני, קשר עם חוץ לארץ ואנחנו רואים שעם כל מדינה אפשר ליצור קשר. היה נעים מאוד לדבר ולראות עולים חדשים שיושבים בקייב. כאשר רואים את האדם פנים אל פנים, זה יותר טוב מאשר רואים רק ניירת. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:30