פרוטוקול ועדה

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שלישי פרוטוקול מס' 464 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות יום שלישי, י"ד בסיוון התשס"ח (17.06.2008), בשעה 12:00 סדר היום: יום המודעות הבינלאומי למניעת התעללות והזנחה של זקנים 2008 נכחו: חברי הוועדה: יצחק גלנטי – היו"ר אריה אלדד ואסל טאהא בהיינה מזור מוזמנים: חה"כ אלחנן גלזר חה"כ שלמה מולה חה"כ שרה מרום-שלו חה"כ משה שרוני יעקב בן יזרי – שר הבריאות ד"ר רונן דוד – עוזר לשר, משרד הבריאות מלכה טל – משרד הבריאות רפאל איתן – השר לענייני גמלאים אבי ביצור – מנכ"ל המשרד לענייני גמלאים סנ"צ אורנה נחמני – יועצת משפטית מינהלת ההגירה, המשרד לביטחון פנים רפ"ק מאיה זגורי – קצינת מתנדבים, המשרד לביטחון פנים רפ"ק זהבה מאיר – קצינת הסברה, המשרד לביטחון פנים מיכל גולדשטיין – מנהלת אגף בכיר למינהל המוניציפאלי, משרד הפנים מרים בר גיורא – מנהלת השירות לזקן, משרד הרווחה והשירותים החברתיים פאני יוז – סגנית מנהלת השירות לטיפול בזקן, משרד הרווחה והשירותים החברתיים ורד סוויד – יועצת ראש הממשלה ד"ר שרה אלון – רכזת תוכניות למניעת התעללות והזנחה, אש"ל- האגודה לתכנון ופיתוח שירותים למען הזקן בישראל עו"ד רביב מייזל – ראש תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית ד"ר יצהל ברנר – מזכיר האיגוד לרפואה גריאטרית, ההסתדרות הרפואית ד"ר דורון צאלי – רופא גריאטרי מחוזי של קופת חולים כללית תל אביב, ההסתדרות הרפואית עטרה מילבסקי – מרכזת גמלאות וסיעוד, המוסד לביטוח הלאומי מאיה שליב – עו"ס מחלקת "לב העיר לגיל הזהב", עיריית תל אביב-יפו מאיה שלום – עיריית תל אביב-יפו יהונתן למברגר – מנהל אדמיניסטרטיבי גריאטריה, מכבי שירותי בריאות טלי שגב – מרכזת יחסי חבר ארצית, מכבי שירותי בריאות ישי קשי – עובד סוציאלי ראשי, קופת חולים מאוחדת יעל אייזן – עו"ס אזור מרכז, קופת חולים מאוחדת יהודית גלנץ – רכזת רווחה, המרכז לשלטון מקומי פיני קבלו – סמנכ"ל לקשרי המרכז לשלטון המקומי בינימין כהן – מנכ"ל עמותת עמ"ל-עמותות למען הזקן עו"ד כרמית שי – יועצת משפטית, עמותת המשפט בשירות הזקנה אניטה קופר – מנהלת שירות סוציאלי במחוז ירושלים, שירותי בריאות כללית אתי שילינג – שירותי בריאות כללית חנה שליט – עו"ס ראשית, שירותי בריאות כללית. אבי רייטן – מנכ"ל אופק זהב גדי חרמון וייסקופץ – מתנדב כן לזקן וילי גולדברג – הסתדרות הגמלאים שולה אגמי- יעוצת מרכז השלטון המקומי, פורום ראשי ערים לשעבר אבי סלומה – יו"ר אנשי"ם שלום קוטשר – דובר אנשי"ם מידד גיסין – צב"י טל אסגד – חברת דנאל חפציבה – נציגת גמלאים מנהלת הוועדה: וילמה מאור רשמת פרלמנטרית: מיטל בר שלום יום המודעות הבינלאומי למניעת התעללות והזנחה של זקנים 2008 היו"ר יצחק גלנטי: שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. רבותיי, כולנו מודעים לכך שבמהלך שני העשורים האחרונים התופעה של אלימות כנגד וקשישים הולכת וגוברת בצורה קיצונית, ולובשת צורות שונות שיוצגו במהלך הדיון. הקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן היום לתקוף קשיש, היא בעוכרנו. אסור בשום אופן שאנחנו נעבור עם זה לסדר היום. עלינו להדליק את כל הנורות על מנת להעלות את זה לסדר היום ולמודעות הציבור. ישנם גורמים שונים להסלמה שחלה בשנים האחרונות. אני לא אכנס לפרטים, אלא רק אציג את הדברים בראשי פרקים. הגורם הראשון היא העובדה שרוב האוכלוסייה המתבגרת היא אוכלוסייה של בודדים ובודדות. היא קלה ונגישה לכל מי שרוצה להתנכל לה. לכן, כל בוקר אנחנו מוצאים אנשים שמתנכלים, פוגעים פיזית, רוחנית, מילולית וברכושה של אותה אוכלוסייה. קל מאוד להתחזות כאדם המונה חשמל או מים, כמתקן מקררים או מזגנים, לדפוק כל דלתו של אותו קשיש שפותח את הדלת בתום לב ומקבל אגרוף בפרצוף. אותו קשיש מוצא עצמו מותקף פיזית, וזאת משום שמישהו סבר שהנה אותו קשיש מחזיק בביתו שק אוצרות של תכשיטים ומזומנים וכי אין מי שיגן עליו. קל מאוד להיכנס וקל מאוד לצאת משם. גם אם אין שם שום דבר, האלימות הפיזית היא הרבה יותר גדולה. אותו אדם בא ואומר, שלא יכול להיות שלקשיש הזה אין כלום בבית. הוא מחליט להוציא את זה ממנו בכוח, ללמד אותו איך הוא יסביר לו איפה נמצא האוצר הגדול באמצעותו הוא יוכל לקנות אלכוהול או סמים ולהיות עשיר לרגע. ככל שהפערים באוכלוסייה בארץ בין האוכלוסייה הענייה לבין האוכלוסייה העשירה הולכים וגדלים, הלחץ החברתי לבצע התנכלויות לזקנים הולך וגדל. קל מאוד לבוא ולתקוף קשיש כאשר הוא יוצא מהבנק יחד עם הסכום הפעוט של הביטוח הלאומי או קצבת הזקנה, אשר ממנה הוא צריך להתקיים. אותו קשיש מוצא עצמו מותקף, כאשר אין מי שבכלל מעז להגיע אליו. אנו רואים את זה בחדרי מדרגות, בכניסתו של הקשיש לביתו או בבואו לבקר את ילדיו. אנחנו יודעים גם שמספר התושבים במדינה הולך וגדל, ובאותה סיטואציה גם גדלה ההטרוגניות של האוכלוסייה. כלומר, יש לנו אוכלוסיות מגוונות. אני מדבר על עולים חדשים, אזרחים ותיקים, יהודים ובני מיעוטים. האוכלוסייה היא מגוונת, וקבוצות אוכלוסייה רבות בכלל לא רוצות להיות מודעות לקיומן של האוכלוסיות האחרות. הבעיה שלהן היא פתרון הבעיה שלהן כאן ועכשיו. לכן, קל להתנכל לכל קשיש שלא מכירים. זה צד אחד של הסיפור. הצד השני הוא שבני המשפחה מתנכלים לאותו קשיש, לעיתים סביב השאלה מי יזכה בירושה וברכוש של אותו קשיש. אנו מודעים גם להתנכלויות מצד מטפלים באותם קשישים זרים ולא זרים, שמנצלים את העובדה שהקשיש הוא חסר אונים. במקרים רבים הוא אף לא זוכר איך קוראים לו. צריך לטפל בו, לרחוץ אותו ולהפוך אותו. הקשיש הוא חסר אונים מול אותו מטפל. הקשיש פרוץ להתעללויות. רבותיי, אנחנו מודעים לנגע הסמים, שדוחף את האוכלוסיות הצעירות לחפש את המוצא הקל אצל הקשישים. אחת הבעיות החמורות שיש לנו, היא העובדה שידיה של מערכת האכיפה קשורות, משום שכל שנה מקצצים בתקציבים וידה אינה מגעת לכסות את כל המקומות שבהם האוכלוסייה הזו חשופה לכל מפגע. הגענו למצב, שבו הפיגועים באוכלוסייה הקשישה הם הרבה יותר קשים מפיגוע חיצוני. השבוע קמה בבאר שבע מפלצת, בחור בן 16 שהכה קשיש ברחוב לעין כל ואפילו לא העלה בדעתו שהוא צריך להתנצל. המשפט היחיד שהוא אמר הוא, שהוא שונא קשישים. האם אותו נער אינו יודע שמחר גם הוא יהיה קשיש? האם התגובה לכך, היא שאנחנו נבוא ונגיד לו שאנחנו נעשה הכל כדי שהוא לא יהיה קשיש חשוף? רבותיי, מערכת החינוך היום בקריסה. אני חושב, שאנחנו צריכים קודם כל להשקיע במערכת החינוך. מערכת החינוך היום איננה מחנכת. אין חינוך במדינה היום. יש הוראה, כאשר המטרה העיקרית היא תעשייה לבחינות בגרות. זה מה שעומד לנגד מערכת החינוך היום. לו היה חינוך לא היינו מגיעים למצב אליו הגענו. אין ערכים. אין הכרה בחשיבות של החברה, בחשיבות של העזרה הדדית, הסולידאריות, כל הערכים שעליהם אנחנו התחנכנו. אם לא נדע לתת הדגשים, אני לא יודע לאן נגיע. ברגע זה חזרו מישיבה בוועדת המדע והטכנולוגיה, שהתכנסה בראשותו של חה"כ בני איילון. במסגרת אותה ועדה מחפשים פתרונות טכנולוגים זמינים וזולים, על מנת לאפשר לציבור המבוגרים כלים בעזרתם ניתן יהיה להזעיק עזרה באופן מיידי או להרתיע את התוקף. השר לענייני גמלאים רפאל איתן: אחרי דבריך, שהבסיס להם היה פילוסופי, אני אנסה להיות יותר פרקטי. האלימות מעבר לכל ספק, גם בחברה וגם כלפי זקנים, הולכת וגוברת בשנים האחרונות. ממשלת ישראל נתנה על כך את דעתה, ובדצמבר 2007 היא החליטה על הקמת ועדה בין משרדית בראשות מנכ"ל משרד הגמלאים, ד"ר אבי ביצור. הוועדה הזו מורכבת מנציגי כל המשרדים ומנציגי כל המסגרות הנוגעות בדבר, החל מהמשרד לביטחון פנים, דרך משרד החינוך, דרך משרד הפנים, משרד הרווחה, משרד האוצר, משטרת ישראל, אש"ל, יד שרה, יד ריבה ועוד. כל הנוגעים בדבר נמצאים באותה ועדה. הוועדה הזו ישבה על המדוכה, ואחד הדברים שהיא חיפשה, הוא המקור לאלימות הגוברת כלפי זקנים. אני אציין שניים מהם. בעולם הגלובאלי וגם אצלנו יש התנגשות של מעמדות ושל תרבויות. שימו לב מה קורה בישראל ובכל העולם המערבי, שנפתחו לעמים ולתרבויות אחרות. התחילה נהירת עמים, זרימה של תרבות אחת לתרבות שנייה. זה מייצר שורה ארוכה של נושאים חברתיים מרמה ראשונה. קודם כל, נושאים כלכליים. חה"כ גלנטי עמד על כך שיש פערים חברתיים. זה מייצר פערים חברתיים ונוער במצוקה. חלקו של הנוער במצוקה הופך להיות אלים. זו סיבה מורכבת בעלת הרבה גוונים. הסיבה השנייה היא אריכות החיים, שהביאה למצב בו יש הרבה זקנים וזקנות בודדים. אם אנחנו מדברים היום על 730,000 זקנים בני 65 ומעלה, מתוכם 190,000 הם בודדים, כאשר 60% בודדות ו-40% בודדים. אני מנסה לשנות את המאזן. היו"ר יצחק גלנטי: אתה רוצה חצי-חצי, אני מבין. השר לענייני גמלאים רפאל איתן: הוועדה הבין משרדית ישבה והכינה תוכנית שהיא מלאכת מחשבת. אני לא אלאה אתכם בכל פרטי התוכנית, אבל אני אומר שהתוכנית הזו היא מלאכת מחשבת שמטפלת בשורה ארוכה של בעיות חברתיות ומדעיות. לא לחינם סיפר חה"כ גלנטי, שהוצגה בוועדת המדע שורה ארוכה של אביזרים וציוד, שמאפשרים לזקן הבודד למנוע ולהגן על עצמו. להחדיר את זה לכל חלקי האוכלוסייה ולהגיע לכל אותם הזקנים הבודדים, זו בעיה של ארגון, בעיה של זמן, בעיה של הכשרה ובעיה של מודעות. אחד הדברים החשובים, היא מודעות של כל החברה לנושא. לי אין ספק, שכאשר המערכת הזו תפעל כמכונה, היא תשפיע על כל המערך החברתי של כולנו על מנת לצמצם את האלימות עד כמה שאפשר. שר הבריאות יעקב בן יזרי: רבותיי, זאת בעיה שאין לתעלם ממנה. במשך תקופה לא קצרה הדברים האלה או חלק מהם טואטאו מתחת לשטיח. הדבר הזה הלך וגבר, והפשיעה במדינה בכלל מתרחבת וגוברת. החוליה החלשה שנפגעת הולכת ומתרבה. טוב שכל הגורמים, אשר עוסקים בנושא קשישים, זקנים, עמותות ואגודות, מתכנסים יחד כדי לציין לא רק יום אחד אלא את הנושא שצריך להעסיק אותנו 365 ימים. השר רפי איתן הזכיר את הוועדה הבין משרדית. הוא הזכיר את כל המשרדים ואת כל הגופים שעושים למען הזקן, אבל את משרד הבריאות הוא לא הזכיר. ברשותכם, אני רוצה לספר לכם איך משרד הבריאות מתמודד עם הבעיה הזו. אין ספק, שגם הוא חלק מהוועדה הבין משרדית שהזכיר השר. בנוסף לפעילות המשותפת, אנחנו יצרנו מערכת בתוך משרד הבריאות להתמודדות עם הבעיה. טבעי הדבר שהפגיעה באדם באשר הוא, ובזקן בפרט, מגיעה למרפאה, לחדר מיון ולבית חולים. אנחנו יודעים, שהפגיעה היא גם מחוץ למשפחה וגם בתוך המשפחה. לא תמיד הקשיש הפגוע על ידי בן משפחה מגלה מה מקור הפגיעה בבואו לבית החולים או למרפאה. לכן, אנחנו במערכת הבריאות, בשיתוף עם המשטרה, עובדים סוציאליים, רופאים וועדים, פעלנו כדי לבנות מודל המחייב את כל המערכות במוסדות הרפואיים להיות רגישים וערים לכל בעיה שמגלים אצל אותו הנפגע בבואו לקבל את הסיוע הרפואי. לא מספיק רק להגיש לו עזרה רפואית, אלא צריך גם לחקור ולבדוק את העניין. משרד הבריאות הקצה השנה 3,700,000 שקלים למטרה זו. אנחנו מתחילים לראות תוצאות. זה בנוסף לכל הפעילויות הננקטות על ידי ועדות בין מוסדיות, והגברת המודעות שנעשית. אני רוצה לומר, שאם לא נעמוד על כך שהענישה חייבת להיות מיידית, בולטת וגלויה לעין, לא יקרה כלום. בחוברת שחולקה לכם נאמר כי בשנת 2005 נפתחו 48 תיקים. בשנת 2006 נפתחו 73 תיקים. בשנת 2007 נפתחו 45 תיקים. בשנת 2008 נפתחו 25 תיקים. מה קרה עם אותם 220 תיקים שנפתחו בשנתיים האחרונות? השאלה היא, האם הוגש כתב אישום או לא הוגש כתב אישום. כאשר נפתח כבר כתב אישום, האם האיש נשפט מהר? האם הוא נענש בהתאם לחוק, או שיש ויכוח לגבי העדים וישנה דחייה, כך שעד שפסק הדין יוצא לפועל זה מתפרסם בפינה קטנה בעיתון. לכן, הנושא של פתיחת התיק, החקירה, הגשת כתב אישום, שפיטה וענישה, הוא דבר שצריך לעמוד לנגד עיננו. אני לא אוכל לסיים את דבריי, בלי לציין את הפגיעה והאלימות כלפי הצוותים הרפואיים בבתי החולים ובמרפאות, דבר שעומד על סדר היום שלנו. בשבוע הבא יש לנו ישיבה משותפת עם המשרד לביטחון פנים, משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה, כדי לחפש דרכים ולהגביר את ההליכים עליהם אני מדבר: הגשת תלונה, פתיחת תיק, שפיטה, ענישה, חומרה וכו'. אם נגיע לדברים האלה, בנוסף לסיוע ההדרכתי, התרבותי, ההסברתי, יש סיכוי שאנחנו נוכל להגיע לצמצום התופעה והקטנתה עד מינימום. היו"ר יצחק גלנטי: תודה רבה. עצם העובדה שנמצאים פה לא פחות מ-8 חברי כנסת, ולאו דווקא מסיעת הגמלאים, מראה עד כמה לנושא הזה יש חשיבות ממדרגה ראשונה. יש לנו היום שתי מצגות, שאנו נציג בהמשך. נכון שלחברי כנסת יש זכות קדימה, אבל במסגרת זו אני הייתי מבקש קודם מהגברת חפציבה לקרוא שיר. חפציבה: את השיר כתב אליהו מנסור, ישיש בן 80, שהיה מפקח ארצי לערבית במשרד החינוך. הוא כתב ספר בשם: "כבשת הרש". ואסל טאהא: האם הוא כתב את השיר בערבית? חפציבה: את השיר הזה הוא כתב בעברית, אבל הוא היה מפקח ארצי לערבית. השיר נקרא: "קשישים רפי אונים": "עד מתי הפשע יעלוז, ירקוד, יפזז ויחוג, ינוע כשיכור? הבריונים מכים, פוגעים והולמים בקשישים חסרי ישע שודדים רכוש ומכים כף. לא נקפם מצפונם. בדם נקי חטאו. על חטא לא הכו, לא התחרטו ולא התוודו. עוון ופשע נשאו, חטאת על חטאת הוסיפו זאת תקופה היסטורית, גורלית, הזמן הושבת מלכת, ימי הרת עולם מתקרבים צריך להטיל עונשים כבדים למעשים מזוויעים, חמורים" זה כתב ישיש בן 80, שכך הוא מרגיש. אנחנו לא רוצים להרגיש כמוהו, ולכן אנו שמחים שהישיבה הזו מתקיימת. ואסל טאהא: קהל נכבד, זקן זה אבא, זו אמא, זה אח, זה אנחנו, זה אני. חברה שלא מכבדת את הזקנים, זו לא חברה. לכן, יש צורך להדגיש את הערכים שפעם חינכו לפיהם. אני בא ממגזר, שהערכים האלה עדיין קיימים בו. כל זקן בחברה הערבית בישראל עדיין לא יצא ממסגרת המשפחה. צריך להיות ערך עליון לכיבוד ההורים והזקנים בתוך המשפחה. אנחנו מחשיבים זקן בתוך המשפחה כברכה. זקן בבית זו ברכה. אני מקווה, שהמודרניזציה והשפעתה השלילית בנושא הזה לא תגיע אלינו. אנחנו רוצים לחנך למודרניזציה, אבל רוצים גם לשמור על הערכים שאנחנו גדלנו עליהם. אנחנו רוצים שגם הבנים שלנו יגדלו עליהם, שישמרו את הוריהם, את הזקנים. התופעה של האלימות נגד זקנים הולכת ומתפשטת בחברה. אני מכיר את השוני בין חברה לחברה. הממסד, הממשלה והמשרדים השונים מקימים ועדות – ואני מקווה שהוועדה שהשר דיבר עליה תהיה ועדה עם שיניים ועם תקציבים, על מנת למנוע את האלימות ההולכת ומתפשטת – אבל זה לא מספיק ללמוד ולחקור את העניין. הרבה חוקרים את הנושא, אבל עדיין האלימות מתפשטת. זאת הבעיה שצריכים לטפל בה. בלי תקציבים, אדוני השר, זה לא יעזור. הוועדה הזו תהיה ככל הוועדות. מקימים ועדה וקוברים את הנושא. אני באתי להזדהות עם הזקנים ועל כל הנושא, ואני מוכן להירתם למאבק באלימות נגד הזקנים. תודה. היו"ר יצחק גלנטי: תודה רבה לחה"כ ואסל טאהא. אני מבקש ממנכ"ל משרד הגמלאים, אבי ביצור, להציג את המצגת ולומר את דברו. אבי ביצור: כאשר אתה רואה את החבורה הגדולה שיושבת כאן, כאשר אתה רואה שהפרלמנט הישראלי מציין את נושא הזקנים בישראל, הלב מתרחב. אני רוצה להתחבר לדברים של חה"כ טאהא. חייבים להבין שני דברים יסודיים. רבותיי, מספר אחד חייב להיות מספר קסמים לרגלי כולם כאן. 26,000 מקרים של תקיפות אלימות מדווחים. בנוסף, יש התעללות, התעמרות והזנחה. נמצאים איתנו כאן הגברת פאני יוז ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים, ד"ר שרה אלון מאש"ל שממונה על המאבק בהתעללות, וורד סוויד, יועצת החברתית של ראש הממשלה. אני אומר את הדברים, כי הם חלק מהוועדה שהפכה למנהלת כדי שהמספר הזה לא יישנה. 26,000 מקרים. צריך לזכור, שיש תת דיווח בחברה הערבית, בחברה הדרוזית, בחברה של החרדים והעולים. כלומר, המספרים הם הרבה יותר גדולים. הזקנים שלנו הפכו לשקי אגרוף, והגיע הזמן ששקי האגרוף האלה לא יהיו. קמה ועדה בין משרדית בהוראת ראש הממשלה, כאשר כל המשרדים, כולל משרד הבריאות, משרד לביטחון פנים, משרד הרווחה, משרד החינוך ומשרד הדתות, האש"ל, הג'וינט, משטרת ישראל, אק"ם, משרד ראש הממשלה, חברו לתוכנית שהפכה מוועדה למנהלת שפועלת ב-7 ערים. רבים באו ושאלו אותנו: למה העיר שלנו לא שם. לראשי ערים כאלה אמרתי: תשמחו שאתם לא שם, כי האלימות כנגד זקנים עדיין לא הגיעה אליכם. יש כאלה מקומות. עם זאת המנהלת פעולת ב-7 ערים: שפרעם, ירושלים, חיפה, עכו, לד, נתניה ובאר שבע. שאל חה"כ טאהא, האם זו רק תוכנית אחת מני רבות. אני אומר בגאווה, כי זו תוכנית עם תקציב, תוכנית שמסתובבת עם 15,000,000 שקלים. יש מגמה לתוכנית, שהיא תיעלם, שהמספר הזה ירד. המילים: "אל תשליכני לעת זקנה", הם לא מילים בכוכב נולד לזמר מתחיל. הגיע הזמן להגיד את זה. אני אומר את זה בשם משרד מאוד צעיר, שמנסה להילחם בזה. המשרד מנסה לתקן דברים שהיו, שלא ייתכן שיהיו. זה לא עולה על הדעת, וזה לא יכול להיות. מיד אחריי תשמעו על ההבחנה החשובה בין התעללות, התעמרות ואלימות. בוועדה אנחנו התמקדנו באלימות: בתקיפה, בחבלה, באונס, הגזל, השוד, הרצח. המקרה שמוכר לכולם הוא המקרה של גברת איטה פוגל. אנחנו זוכרים את הפנים שלה. אני מדבר אל קהל משוכנע, אבל אני רוצה שהקהל הזה ייצא מכאן כשגריר דעה של החדר הזה ויגיד נגמר. אלה ההורים שלנו. אני אומר את הדברים בכאב. הנושא הראשון הוא הנושא של התעללות והתעמרות במשפחה. את זה המשטרה לא מכירה, כי אז המספרים הופכים להיות מפלצתיים. חברה שמכבדת עברה לא יכולה להתנהג כך כלפי ההורים שלה. אין לה עתיד. מעבר לכך, החלטנו לטפל באלימות. המספרים מולכם. רוב התקיפות הן על רקע של רכוש. המטרה היא להילחם בתופעה שבדרך כלל פורצת ב-28 לחודש, התאריך בו מקבלים את קצבת הביטוח הלאומי. יש ויכוח מקצועי סביב זה. חלק מאנשי המשטרה אומרים לנו, שזה לא כל כך מדעי. בעזרת חברים שהוצגו כאן מכל משרדי הממשלה ובעזרת גוף אקדמי אובייקטיבי, האוניברסיטה העברים, כדי שלא נמציא משהו פוליטי, מצאנו כי הבריונים הם בני 20-30 כאשר כולם גברים, כולם עם איזשהו עבר פלילי כזה או אחר בתחום סמים או אלכוהול. אני מתרגש. אני לא רגיל לדבר בפני קהל כזה. זה ראוי ומגיע לזקנים שיראו מה עושים פה למענם. יצרנו מודל שנקרא "שמש הפוכה". המודל הזה פותח במה שביקש שר הבריאות, שדיבר על ההחמרה בענישה. אני רוצה לעדכן את כולם, שכל הפרלמנטרים כאן היו שותפים לחוק המדבר על החמרת ענישה. חוק חדש של חה"כ שרוני מדבר על 5 שנים קצבת מינימום לענישת מי שפצע, חבל או תקף זקן, ללא יכולת לתת לשופט הרחמן לבדוק את קורות חייו של הבריון ולהקל בעונשו. אני מקווה, שימשיכו בכיוון הזה. המשרד מנסה להוביל מהלכים נוספים, על מנת להוביל חקיקה בתחום הזה. אני רוצה להסביר את המודל. הזקן במרכז כאשר השמש היא עליו. אנו מדברים על עזרים לבית, כמו עינית פריזמה לדלת לאדם היושב בכסא גלגלים, כך שיוכל לראות בעין דג את כולם. הדבר השני הוא, לנטר את הקשיש וסביבתו. אנחנו מדברים על מנהלת עירונית מתוקצבת, ניתן לבנות מתנועות הנוער והמחויבות האישית במסגרת בתי הספר, מתנדבי המוסד לביטוח הלאומי, משרד הרווחה, אנשי אק"מ והמשטרה, סיירת סב"א של המשרד לגמלאים, גמלאים למען גמלאים, וארגון "הדרת פני זקן" של המשרד לעניין גמלאים, בני בנות שירות לאומי בכל עיר, מערכת תורנויות סביב הזקן שהולך לכספומט, סניפי הדואר, הבנקים וכו'. הדבר הראשון שגילינו, הוא שתוקפים זקנים בודדים. זה קל לבריונים האלה. בואו ננסה ללוות אותם בעוד אנשים. זה כנראה ייראה אחרת. אנחנו מדברים על קהילה, כך שמי שלא נמצא במוסדות נמצא תחת אב או אם בית. זה רעיון של אש"ל שהולך עם משרד הרווחה. אנחנו הצטרפנו לרעיון ואמרנו, כי בערים האלה נקים שכונות שבהן ניתן את לחצן המצוקה חינם אין כסף. אני רוצה לתת לטל אסגד, להציג את לחצן המצוקה. היום לחצן המצוקה קיים רק בבית. מי שיוצא מהבית והותקף, אין לו דרך לקרוא לעזרה. היו מספר מציגים בוועדת המדע של רעיונות כמו לחצן מצוקה של G.P.S, לחצן מצוקה של טלפון וכו'. זה ממש לא חשוב מי עושה מה. אנחנו צריכים ליצור מצב, שיבינו שהזקנים שלנו נשמרים על ידי משהו. טל בא מחברת דנאל, חברת הסיעוד שגם עוסקת בפיתוח מכשירים. כעת טל יציג את המכשיר. טל אסגד: אני לא אלאה אתכם בפרטים הטכניים, מאחר ועשינו את זה כבר היום בוועדת המדע. התבקשתי על ידי ד"ר ביצור להציג אותו. המכשיר יושב על היד כמו שעון, וברגע של מצוקה בכל מצב מחוץ לבית ניתן ללחוץ ולהתחבר למוקד מצוקה. יש פה חיבור סוללארי לשלושה קווי טלפון של בני משפחה, כאשר הקו הרביעי הוא למוקד. אני נותן לחיצה, והמכשיר מתחבר למוקד. אני מקבל תשובה מהמוקד, ומהרגע הזה אני מתקשר איתו והם נותנים לי מענה לכל דבר ועניין, בין אם הוא נתקף ובין אם הוא מרגיש לא טוב. הייחוד של המכשיר הזה, הוא שהוא מתאים גם לאנשים שיש להם בעיית התמצאות. אנחנו יכולים באמצעות המכשיר הזה לאתר אותם, בין אם זה בטכנולוגיה סלולארית או בטכנולוגיה G.P.S. זה נותן ביטחון רב לאנשים שיוכלו לצאת מהבית. במוקד יש לנו מוקדנים ומוקדניות שעונים לכל שפה, גם לאמהרית. היו"ר יצחק גלנטי: נשאל כמה זה עולה. אבי סלומה: מה קורה עם אדם כבד שמיעה? טל אסגד: המכשיר הוא בעל רמקול שניתן להגביר אותו. אבי ביצור: המכשיר הספציפי הזה עולה 160-170 שקלים, אבל אני לא רוצה לדבר על זה כיוון שיש עשרות מכשירים ועשרות חברות ואני לא רוצה להתייחס לחברה אחת ספציפית. דבר אחד בטוח, והוא שאין לנו ברירה אלא ללוות את הזקן בכל דרך, לאור העובדה שישנה בעיה עם החינוך של הנוער שלנו. לא סתם שידרנו את התשדירים של קמפיין האלימות כנגד זקנים בתוכניות הספורט ובתוכנית הישרדות. הבריונים כנראה באים לא מהכיתה שלי בבר אילן. המון תודה לשותפים שלנו. אין ספק, שהיינו רוצים שלא תהיה תוכנית. היו"ר יצחק גלנטי: אני חייב לעזור לישיבה ספציפית בוועדה עצמה. את המשך הדיון ינהל שר הגמלאים, רפי איתן. תודה רבה לכולכם. השר לענייני גמלאים רפאל איתן: אני מבקש מחה"כ מולה להציג את דבריו. שלמה מולה: כבוד השרים, חברי הכנסת, ציבור המוזמנים, לכבוד לי להגיע לדיון הזה. לא יכול להיות דיון ערכי ומוסרי יותר מהדיון הזה. לי יש בעיה עם המילה זקנים. אני רוצה לדבר על האבות שלנו וההורים שלנו. חברה שהיא אלימה והורסת את בוניה ומייסדיה, היא לא חברה בריאה והיא צריכה תיקון מהר. אני חושב, שהתיקון צריך לבוא קודם כל דרך החינוך של הילדים שלנו. במסורת היהודית האדם המבוגר הוא האדם החכם ביותר, האדם הנאור יותר, השקול יותר. כל הצעת חוק שתבוא כדי להתמודד עם תופעת האלימות נגד ההורים שלנו, נגד האבות שלנו, מייסדיה של החברה הזו, לא ייתכן שלא יהיה קונצנזוס סביבה. היו"ר יצחק גלנטי: רבותיי, מטעמים של תקנון הכנסת אני לא יכול לאפשר לשר לנהל את הישיבה. היות והיה מי שהגיש ערעור בנושא, הייתי מודה לחה"כ זיו לנהל את הישיבה. השר לענייני גמלאים רפאל איתן: השר שלך אוהב שצדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים. שלמה מולה: אני חושב, שאסור לנו להסתפק בנתונים הסטטיסטיים. אנחנו צריכים להיות הרבה יותר אפקטיביים. אני גם לא מאמין בעבודה של ועדות. אנחנו צריכים להגיע לפעולות הרבה יותר אפקטיביות ומשמעותיות. הצעת החוק שעברה ומדברת על ענישת מינימום של 5 שנים, היא פעולה אפקטיבית. עם זאת, היא נוגעת לסוף ההליך, לאחר שאותו אדם מבוגר נפגע. נכון שיש בזה אלמנט הרתעה. המשרד לעניין גמלאים צריך להכין תוכנית הרבה יותר אפקטיבית. אתם תמצאו קונצנזוס מלא בכנסת לכל תוכנית שאתם תביאו לכאן. גם אם אנחנו נצטרך להיאבק ולסייע לכך שהתוכניות שלכם תתקבלנה במסגרת תקציב 2009, אנחנו נעשה זאת. כולם יתמכו, וכך גם ראש הממשלה שהוא באמת אוהב את הנושא, נרתם לנושא ופועל. אני חושב, שגם חברי כנסת ירצו להירתם לכך, וזה מבלי קשר לקשת הפוליטית ממנה באנו. בנוסף, צריך לעבוד על תוכנית של ריצ'ינג אאוט. לא צריך לחכות שאותו קשיש שיבוא לדווח על אותה מטפלת שמכה אותו בבית. אם לא תהיה יוזמה להגיע לאותו אדם מבוגר ולא תהיה סיירת מטכ"ל שתגיע להגן עליו, זה לא טוב. לצערי, אני לא סומך כל כך על הפעולה האפקטיבית של משטרת ישראל. המשטרה תגיע, עוד פעם תהיה קריאה וכו'. צריך ליזום תוכניות אפקטיביות יותר. אני אומר לכם ממי שבא מעולם אחר, שכאשר אני רואה ילד באוטובוס שרואה קשיש עומד ולא מפנה לו את המקום, זה הורג אותי. אנחנו נכשלנו בחינוך הילדים שלנו לכבד את האדם המבוגר. אני חושב, שמערכת החינוך צריכה לומר לעצמה שמי שלא מכבד את האדם המבוגר מחר יהיה גם אדם אלים. משם הדרך לפשיעה ואלימות היא קצרה. אנחנו צריכים להסתכל על עצמנו בראי, ולבדוק איזה דור אנחנו מגדלים. לכן, התופעה של תקיפת האדם המבוגר היא פועל יוצא של כשלון חינוך של כל אחד מאיתנו. צריכים לחזור לאותם יסודות היהדות, שמכבדת את זקני העם. לכן, אני חושב שאתם צריכים להציג הרבה יותר אפקטיבית. הכנסת תחבק כל תוכנית שתוצג. העובדה היא, שכל הצעת חוק בנושא התקבלה. השר לענייני גמלאים רפאל איתן: משרד הגמלאים לקח על עצמו את הביצוע של הנושא, ואת התיאום עם המשרדים האחרים. לא הוועדה מיישמת את הנושא בשטח, אלא משרד הגמלאים. אנחנו לא הצגנו כאן את התוכנית כולה, אבל התוכנית כולה קיימת בכל הארץ ומכילה שורה ארוכה של אלמנטים המאשפרים לכל זקן לקבל עזרה בזמן אמיתי בכל נקודה בארץ. בחודשים אלה אנו מתארגנים לנושא הזה, כאשר בחלק מהמקומות הוא כבר מבוצע. אני רוצה להרגיע אותך: אנחנו הולכים לאוצר ודורשים תקציב לשנת 2009, כאשר ידנו היא גם לקראת שנת 2010 ו-2011. ממלא מקום היו"ר יצחק זיו: אנחנו מעבירים את רשות הדיבור לשרה אלון, שתציג את המצגת. שרה אלון: ד"ר ביצור הבחין בין אותה תופעה חברתית של אלימות כלפי זקנים, כאשר אנחנו מתכוונים לאדם זר, שתוקף זקן. אנחנו נדבר על הבעיה החברתית האחרת שקשורה גם היא לפגיעה בזקנים - תופעת ההתעללות וההזנחה של הזקנים, כאשר מרבית הפוגעים הם מהסביבה הקרובה של הזקן. זה יכול להיות בן משפחה, מטפל או איש מקצוע שקשור לזקן. מתוך ממצאי הסקר הארצי שביצענו לפני 3 שנים, התברר שכל זקן חמישי בארץ חשוף לסוג אחד או יותר של התעללות וההזנחה. לא נרבה את הדיבור על כמה זה קשה לחשוף ולגלות את ההתעללות וההזנחה. התנהגויות פוגעות כאלה נעשות מאחורי דלתיים סגורות, והזקנים לא יבואו ולא ידווחו. אנחנו נקדיש את הזמן שניתן לנו על מנת לספר מה כן אפשר לעשות, ומה עושים המשרדים השונים בהתמודדות עם התופעה הזו. המטרה שעומדת לנגד עינינו היא לצמצם את התופעה. יהיה יומרני מצדנו לומר כי אנחנו הולכים למגר את התופעה. כנראה שזה בלתי אפשרי. לכן, אנחנו מדברים על צמצום היקף התופעה וצמצום הנזקים שנגרמים לזקן. לצורך התמודדות אפקטיבית אנחנו מדברים על הצורך בהעלאת מודעות לתופעה, חקיקה, גיבוש מדיניות, פיתוח שירותים ומענים, ויצירת שיתוף פעולה בין הגורמים השונים. פאני יוז: הרבה גורמים עוסקים ברמה של העלאת מודעות הציבור, אך בסופו של דבר העשייה מתנקזת במחלקות לשירותים חברתיים. חלק מהדברים שאנחנו כמשרד הקמנו, זו הוועדה הארצית לנושא בדיקת הצרכים בתחום ההתעללות. יש ועדת תיאום בין משרדית בה חברים משרד הבריאות, משרד הרווחה, משרד לענייני גמלאים, הוועדה לענייני חקיקה וועדת היגוי למניעת התעללות במסגרת לטיפול ממושך. כלומר, אנחנו כמשרד עוסקים גם בנושא של איתור, מניעה וטיפול בקהילה ובמוסדות. מבחינת תוצרים - אני מביאה פה מספר נתונים שהם קטנים ביחס לתופעה של ההתעללות וההזנחה. בשנת 2006 24 מחלקות קיבלו תקציב ייחודי לעניין. מחלקה לשירותים חברתיים שקיבלה תקציב ייחודי לעניין, פעלה ויש תוצאות. כשני שליש מהמטופלים אכן טופלו. בשנת 2006 טופלו 1,210. בשנת 2007 טופלו 2,379 מקרים. על ידי פקידי הסעד טופלו 1,033 זקנים. כל היום שמענו על מספרים מאוד גדולים של תלונות למשטרה. הנתונים שלי מראים כי בשנת 2007 דווחו למשטרה 180 מקרים בלבד. זה מספר זעום. נשאלת השאלה למה. אני מדברת על התעללות בזקנים: הזנחה, ניצול כלכלי, פגיעה פיזית, פגיעה נפשית. צריך לזכור, שלבתי האבות והעובדים הסוציאליים, על פי חוק העונשין, יש אופציה לפנות לפקיד סעד או למשטרה. אנחנו רואים שהפניות למשטרה הן מועטות ביותר. במסגרת חוק למניעת אלימות במשפחה היו 230 מקרים. בשנת 2006 היום קרוב ל-4,000 מנויי אפוטרופוס. את יתר הנתונים לא הבאתי, משום שמינוי אפוטרופוס יכול להיות לאו דווקא על רקע של הזנחה והתעללות בזקן. כאשר לזקן אין מי שינהל את ענייניו בגלל המוגבלות שלו, הוא ממנה אפוטרופוס. גם משרד הבריאות וגם משרד הרווחה נכנסו לנושא המוסדי בשנים האחרונות. תהליך ההפנמה הוא תהליך מאוד ממושך. אני יכול לומר, שבשנת 2007 הגיעו אלי רק 40 דיווחים ממוסדות. זה בטל בשישים. תהליך ההטמעה הוא תהליך גדול מאוד, כאשר המוסדות לא רוצים לפגוע בשם שלהם ולכן הם נמנעים מלדווח למשטרה. אם כבר הם מדווחים, הם מדווחים לפקיד הסעד שהוא לא דמות שתבוא עם מדים לתוך בית האבות. ממלא מקום היו"ר יצחק זיו: חה"כ שרוני, בבקשה. משה שרוני: עצוב לי שצריך לדון בנושא התעללות בגמלאים. היה יותר אפקטיבי אם היינו דנים בטיפול בקשיש, האם הוא אנושי והוגן. אנחנו הגענו למצב כזה בגלל הרבה סיבות. במקום לטפל בשורש הבעיה, אנחנו מפתחים מכשירים לזקנים. חושבים רק איך למכור את הסחורה יותר מהר לגמלאים. הבעיה היא מרכזית, והממשלה חייבת לתת את דעתה. כמו שדנים בנושא הביטחון, צריך לדון במקרה הגמלאים. צריכים לזכור, שכל הגמלאים של היום בנו את המדינה ונלחמו בכל מלחמות ישראל. מגיע להם כבוד. מגיעה להם התחשבות. מגיעה להם תשומת לב. הייתי שמח לדון עם כל החברים כאן על הבעיות שיש בתורים לאשפוז, איך אפשר לקצר את התורים וכו'. כיום אנו מודעים לתופעת האלימות, והשאלה היא איך למנוע את זה. מי שחושב שזה קל, טועה. אני חושב, שצריך לשבת ולחשוב בצורה מעמיקה איך מונעים התעללות ותקיפה. הדבר היותר עצוב, הוא ההתעללות של בני משפחה. איך נפתור את הבעיה? לא מספיק שחברי כנסת מחוקקים חוקים. עד שהממשלה אישרה את החקיקה בנוגע לענישה לקח חצי שנה. בזה אני מראה את ההתחשבות של הממשלה כלפי זקניה. אומה שלא מכבדת את זקניה, אין לה זכות קיום. אנחנו צריכים לעשות את כל המאמצים כדי למנוע את מה שקורה כיום, ההתעללות כלפי גמלאים. אפשר לעשות הרבה אם רוצים. אני מבטיח, שאני אעשה הכל כך שתהיה מינימום פגיעה בגמלאים. אני גם נגד אלימות כלפי רופאים, אבל צריך לבדוק מהי הסיבה. יש סיבה לכך. אני נגד להרים יד על רופא, וצריך לעשות את כל המאמצים לא להגיע לזה. משרד הבריאות צריך למנוע את הסחבת של התורים. זו הבעיה המרכזית. הגיע הזמן, שכל ממשלה תתחשב בגמלאים בצורה הוגנת. ורד סוויד: אני רוצה לומר, שאין נסיבות מקלות לאלימות. סחבת היא לא סיבה לנקוט באלימות או להרים יד על רופא. יש הרבה מאוד דרכים לפתור סחבת. אני רוצה למחות על הדברים האלה. אני רוצה לברך על עבודתו של ידידי המנכ"ל ושל הצוות, שהקדיש זמן רב לעניין, ועל עבודתם של הח"כ שרונים והח"כים האחרים בנושא של החמרת הענישה כלפי תוקפי קשישים. לדעתי, יראו את הפירות של המאבק באלימות כלפי קשישים גם במודעות של האנשים. גידול במספר תלונות אומר שאנשים יותר מודעים, יותר מתלוננים, ולא חוששים ללכת ולהתלונן. הם יודעים שיתייחסו לתלונותיהם בכובד ראש, ושהענישה תהיה אפקטיבית. לדעתי, כפי שהנושא הזה עלה למודעות ציבורית, הגיע הזמן שגם הנושא של התעללות יעלה למודעות. אנחנו קוראים על מטפלים שמכים קשישים. כאשר אנחנו הולכים לקחת מטפל לילד שלנו אנחנו מבקשים המלצות וחוות דעת, ובודקים איפה האיש שהולך לגעת בדבר הכי יקר שלנו עבד. כאשר אנו מחפשים מטפל לקשיש אנחנו לא בודקים את אותו הרקע. אם הילד הוא קורבן להתעללות, יש הרבה מאוד גורמים שיזהו את ההתנהגות שלו בכיתה או בגן. אם מדובר בקשיש ערירי שאין לו ילדים, אנו חייבם לבדוק ולדעת מה קורה איתו. כמובן שיש אחריות גם לאותן חברות שמעסיקות אותו. אני לא רואה את זה ככישלון יחיד של אותו מטפל יחיד שמעז להרים יד. יש אחריות שילוחית של מי ששולח אותו ולא בודק מה קורה. אני מקווה, שהאתגר הבא יהיה לתת לאותם קשישים את אותם מטפלים שאנו נותנים לילדנו. אותה איכות חייבת להיות לכולם. כרמית שי: שלום לכל המשתתפים, וקודם כל לזקנים שיושבים כאן. קריאה: אנחנו לא זקנים. תשני את המינוח זקנים. כרמית שי: ברשותך, אני כן אשתמש במילה הזו. על זה רציתי לדבר. הנושא של התעללות בזקנים מתחיל בדיוק במילה הזו. התעללות בזקנים ופגיעה בזקנים לא מתחילה בעבריין שבא ותוקף אותו ברחוב, אלא ביחס של החברה בישראל מתייחסת לאנשים הזקנים. רובם מתייחסים אליהם כקליפה ריקה, שאין צורך בה, שהיא לא מועילה, שהיא לא חלק משוק העבודה והתרבות. אני יכולה לתת אינספור דוגמאות למקרים בהם אנשים, זקנים, מבוגרים, אזרחים ותיקים מבקשים להתנדב במשמר האזרחי או במקומות אחרים, ומסרבים לקבל אותם בגלל דעות קדומות. הם מבקשים להמשיך ולעבוד, ומסרבים בגלל דעות קדומות. הם מבקשים להמשיך ולהיות חלק מחוגי תיאטרון, ומסרבים לקבל אותם בגלל דעות קדומות. קריאה: זה לא נכון. זה לא מדויק. כרמית שי: יש עתירות לבג"צ על כך. שר הבריאות יעקב בן יזרי: מותר לה לחשוב כדעה קדומה. כרמית שי: אני מדברת על מאות פניות שמגיעות לארגון שלנו - עמותת המשפט בשירות הזקנה, שנוגעות לאפליית זקנים על רקע גילם. מכאן מתחילה האפשרות שאדם יכול לחשוב שהוא יכול להתעלל באדם זקן. התפיסה היא שהוא חלש ואין לו כוח. בצד המאבק המבורך והקמפיין שנעשה, צריך להתמקד גם בקמפיין שעוסק בנקודת החזקה שיש בזקנה, ויש המון: ניסיון, חכמה, הזמן הפנוי שיש לאנשים זקנים שמוכנים להשקיע אותו במטרות נעלות. גם את זה צריך לקדם בקמפיין, מעבר לנקודות החולשה שיש בזקנה. זה כדי להימנע מגילנות ואפליית זקנים אך ורק על רקע גילם בשל דעות קדומות. החוק הפלילי במדינת ישראל מורכב משני נושאים: האחד הוא שפגיעה בחסרי ישע היא אסורה. שניים, ישנה הוראה המדברת על אי חובת דיווח כעבירה פלילית נפרדת. אנשים שרואים אנשים אחרים פוגעים באנשים זקנים ומתעלמים מזה, בין אם במוסד ובין אם בקהילה, עוברים עבירה פלילית בפני עצמה. הייתי מבקשת מנציגות המשטרה, להקפיד הקפדה יתרה גם בנושא הזה. אם נחשף מקרה אלימות כלפי זקנים, חשוב מאוד לבדוק איפה היתה הסביבה, איפה היה הצוות המטפל, איפה היו שאר בני המשפחה שלא דיווחו על זה, ואולי גם להגיש כתב אישום בנושא הזה של אי מילוי חובת הדיווח. ממלא מקום היו"ר יצחק זיו: היום עברתי בכמה ועדות בכנסת: כלכלה, כספים וביקורת המדינה, שם דובר על הנושא הסיעודי. היה פיילוט של מכרז, הוסקו לקחים ויצא מכרז חדש. הדבר שמוביל בנושא הזה הוא המחיר, כאשר צריך להתייחס למה שמקבלים עבור יום סיעוד. כל הורדה במחיר פוגעת באיכות. אם זה יהיה להחליף את הטיטול פעם ביום או פעם בשבוע. לכל דבר יש מחיר. העלינו את זה בכל הוועדות, והנושא יטופל. אני רוצה לספר לכם, שהצעת חוק שיפוט מהיר לתוקפי קשישים לא עברה בכנסת. אני לא הרמתי ידיים, ואני אגיש את ההצעה הזו בפעם השנייה, ואם יהיה צריך גם פעם שלישית. אני מקווה, שלא יאשרו את הנושא של העלאת מחיר ביקור בבנק. הרי מי יבוא להוציא את הסכום בבת אחת תמורת 6 שקלים? אותו קשיש. באותו רגע הוא הופך להיות יעד לתוקפי קשישים. אנחנו הולכים לגרום לאותו קשיש לגשת רק פעם אחת בחודש לבנק. במו ידנו אנו קוראים לאותם תוקפים. זו נקודה חשובה מאוד, ואני מקווה שניתן את הדעת לנושא הזה ונטפל בו. חפציבה: אם היו מטילים עונש על אותה חברת כוח אדם, שממנה שלושה מטפלים פגעו. אני לא יודעת אם אפשר לשלול רישיון, אבל הם בוודאי יפחדו. לא ייתכן שלא בודקים את האנשים האלה לפני ששולחים אותם לקשישים. הם מקבלים רישיון, הם מרוויחים הרבה מאוד כסף, והם לא בודקים את האנשים שהם שולחים לקשישים. את ראית שהמילה זקנים עוררה פה הרגשה מאוד לא נעימה. כרמית שי: בגלל הסטיגמות. חפציבה: לכן, כאשר מרגישים שהקהל לא כל כך אוהב את המילה, אז צריך לשנות אותה. אברהם זקן בא בימים, ורש"י אומר זקן-חכם. היום זה לא כך. אם זה עורר סערה כזו, אז כדאי היה לחשוב על מילה אחרת. שר הבריאות יעקב בן יזרי: אני לא מתבייש שקוראים לי זקן. ממלא מקום היו"ר יצחק זיו: אני הגשתי הצעת חוק לגבי חברות כוח אדם. חברות ההשמה האלה הן מתווך שגובה כספים כל חודש. זה כאילו ששכרת דירה, ואתה משלם למתווך בנוסך לדמי התיווך הראשונים. זו הצעת החוק שלי, שאני מקווה שיטפלו בה. אני מעביר את רשות הדיבור לנציגת המוסד לביטוח הלאומי. עטרה מילבסקי: הקודמים לי ציינו מספר נושאים, שאני מרגישה חובה להתייחס אליהם. בראש ובראשונה הוא המונח זקן. אם אני אתבייש לומר זקן, אני אקבל על עצמי את הערכים של הצעירים ששמים את הזקנים בצד. זה לא נכון. אם לא נקבל על עצמנו ערכים שמטילים עלינו ונדע כמה אנחנו שווים, אנחנו נתגאה בשם הזה, ואני אומרת את זה כאדם צעיר. כנציגת הביטוח הלאומי, אני רוצה לומר שהביטוח הלאומי מאפשר טיפול לאותה אוכלוסייה באמצעות מטפלות דרך אותן חברות סיעוד. רובן של החברות האלה מכשירות את המטפלים והמטפלות שלהן, כאשר אחד הדגשים הוא איתור וזיהוי של נושאים הקשורים לאלימות והזנחה. הנושא של מודעות מקבל מזה מספר שנים דגש, והוא גם מיושם. אכן נמצא שאחוז מאוד גבוה מהדיווחים לשירותי הרווחה ולמשטרה מגיעים מאותן מטפלות של חברות סיעוד. ממלא מקום היו"ר יצחק זיו: אני מעביר את רשות הדיבור לנציגת המשטרה. אורנה נחמני: אני רציתי להתמקד בנתונים שנמסרו כאן. נכון שאנחנו מתייחסים לנתונים, אבל מאחורי כל מקרה עומד אדם עם כל ההשלכות שיש לכך. אני רוצה לציין, כי למשטרה בשנת 2007 הגיעו 2,233 תלונות שהגישו בנוגע לאלימות כלפי קשישים, והכוונה היא לרצח, ניסיון לרצח, חבלה גופנית חמורה, תקיפה, שוד פלוס תקיפה לשם גניבה ועבירות מין. הנתונים האלה די דומים לנתונים של שנת 2005. בשנת 2006 היו קצת פחות. מרבית התלונות, בסביבות 1,800 תלונות, הן עבירות של תקיפה ללא חבלות וללא גרימת נזק כלשהו. לגבי הנושא של פגיעה והתעללות בחסרי ישע, שזה נושא נפרד מדובר על 73 תלונות בשנת 2007, כאשר בשנת 2006 מדובר על 43 תלונות. כלומר, יש קפיצה גדולה אבל עדיין זה מעט מאוד. יש תת דיווח בנושא של התעללות ופגיעה בחסרי ישע. ממלא מקום היו"ר יצחק זיו: זה מעט, אבל יותר מדי. אורנה נחמני: אמרנו שכל אדם שהתעללו בו זה הרבה מאוד, אבל עדיין יש כאן תת דיווח. המשטרה עושה את כל מה שהיא יכולה כדי ליצור את הקשר עם כל הגורמים בקהילה וכדי לעודד את הדיווח. אנחנו נשמח אם הקמפיין שלכם גם יעודד דיווח למשטרה, בתקווה שאותם עבריינים יבואו על עונשם. שר הבריאות יעקב בן יזרי: יש לי שאלה למוסד לביטוח הלאומי. מתוך סך עובדים זרים שמטפלים בקשישים בודדים האם ידוע לנו מה מספר המטפלות הישראליות? עטרה מילבסקי: יש לי מספר שלא נמצא יחד איתי, אבל אני מוכנה להעביר אותו. כיום יש ניסיון לצמצם את מספר העובדים הזרים. שר הבריאות יעקב בן יזרי: זה נושא שצריך לעניין הרבה מאוד קהילות. עטרה מלבסקי: המוסד לביטוח הלאומי משלם עבור 18 שעות בשבוע, וכל שאר השעות משולמות על ידי המשפחה. המעסיק העיקרי הוא המשפחה, והאחריות כאן מתחלקת. ממלא מקום היו"ר יצחק זיו: אני רוצה להודות לכל הנוכחים. כל מה שנאמר כאן מוקלט, וכל הנושאים יעברו לדיון בוועדה בין משרדית בראשות משרד הגמלאים. תודה רבה, הישיבה נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 13:30