פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 444
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י"ג בסיון התשס"ח (16 ביוני, 2008), שעה 11:00
סדר היום:
1. צו הנהיגה הספורטיבית (שינוי התוספת לחוק), התשס"ח-2008
2. תקנות הנהיגה הספורטיבית (חובת ביטוח), התשס"ח-2008
3. תקנות הנהיגה הספורטיבית (רישיון כלי תחרותי), התשס"ח-2008
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל מלכיאור – היו"ר
אלכס מילר
מוזמנים:
חה"כ שלמה (נגוסה) מולה
יוסי ניסן - מנהל הרשות לנהיגה ספורטיבית, משרד המדע, התרבות והספורט
יובל מלמד - יועץ מקצועי, הרשות לנהיגה ספורטיבית, משרד המדע, התרבות והספורט
סאמיה עאסי - מזכירת מנהל הרשות לנהיגה ספורטיבית, משרד המדע, התרבות והספורט
עו"ד מיטל בשארי - הלשכה המשפטית, משרד המדע, התרבות והספורט
ליאת גור - דוברת משרד המדע, התרבות והספורט
עו"ד חוה ראובני - הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
חנן אהרון - סגן מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
רפ"ק עו"ד דנית גלעד - משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים
עו"ד רויטל גור - עוזרת יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים
אשר גרנר - ראש אגף לרישוי עסקים ולאתרי רחצה, משרד הפנים
פיני שחר - פיקוח על הביטוח, אגף שוק ההון, משרד האוצר
עו"ד יוסף גייר - לשכת עורכי-הדין
אהוד לביא - יו"ר עמותת נהגי המירוצים
עופר שוורץ - מזכיר ועד עמותת נהגי המירוצים
מישל גדז' - חבר ועד עמותת נהגי המירוצים
רמי שוחטוביץ - חבר ועד עמותת נהגי המירוצים
ליאור אלי - עמותת קו הזינוק
דור זיזי - עמותת קו הזינוק
איילה גבריאל - עמותת קו הזינוק
רושל מושייב - עמותת קו הזינוק
מאיר הירשמן - דובר ועדת החינוך, התרבות והספורט
ייעוץ משפטי: מירב ישראלי
מנהלת הוועדה: יהודית גידלי
רשמת פרלמנטרית: אירית שלהבת
צו הנהיגה הספורטיבית (שינוי התוספת לחוק), התשס"ח-2008
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. להפתעתנו הרבה, ולשמחתנו העוד יותר רבה, קיבלנו את תקנות הנהיגה הספורטיבית ממשרד המדע, התרבות והספורט ואנחנו רוצים לאשר אותן, אני מקווה שבהסכמה. מעבר למה שכבר טיפלנו לפני שבועיים מונחות לפנינו 5 תקנות וצווים נוספים. נעבור עליהם אחד-אחד ונראה כמה נספיק לאשר היום. יש הערות כלשהן?
יוסי ניסן:
נאמר שאין אומרים שבחו של אדם בפניו. אני רוצה לומר תודה לעו"ד מירב ישראלי שמצאה זמן לשבת אתנו בשתי ישיבות מקדימות. היא פשוט חסכה לוועדה שתי ישיבות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בגלל זה לא הספיקה לעשות דברים נחוצים בשבילי, אז יש לך עסק איתי. אבל מאחר ועו"ד מירב ישראלי היא זהב טהור אנחנו לא באים בתלונות, היא יכולה אצלנו כל דבר לעשות. היא באמת עובדת מאוד-מאוד קשה על הדברים ומביאה אותם בצורה יסודית מאוד ומושלמת – מושלמת ככל שאפשר בעבודה שלנו.
הגיעו אלינו אורחים מ"קו הזינוק". היום אנחנו צריכים לאשר תקנות כדי שצעירים ומבוגרים לא ינהגו בפראות בכבישי הארץ אלא ינהגו בסדר מופתי ועל-פי כללים, אבל מהר, בתוך מתקנים שמיועדים לכך. זאת המטרה של הישיבה הזאת. החוק עבר כבר מזמן ועכשיו אנחנו דנים בתקנות של החוק הזה ומבקשים לאשר אותן.
נתחיל את הדיון בצו הנהיגה הספורטיבית (שינוי התוספת לחוק), התשס"ח-2008.
מירב ישראלי:
התוספת לחוק מפרטת את המקרים שבהם אין צורך ברישיון נהיגה. מוצע כאן להחליף את סעיפים 1 ו-2 לתוספת ולקבוע כדלקמן:
סעיף 1 – שינוי התוספת לחוק
" בתוספת לחוק, במקום פרטים 1 ו-2 יבוא:
"1. מבקש שלא נפסל מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה ובלבד שהרישיון לנהיגה ספורטיבית הוא בכלי תחרותי שהוא –
(1) אופנוע, אם מלאו לו 17 שנים;
(2) מכונית אם מלאו לו 16 שנים;
(3) משאית אם מלאו לו 21 שנים;
2. מבקש שמלאו לו 8 שנים לפחות וטרם מלאו לו 17 שנים, ובלבד –
(1) שרישיון למבקש שמלאו לו 8 שנים, וטרם מלאו לו 11 שנים יהיה לנהיגה ספורטיבית בכלי תחרותי שהוא אופנוע שנפח מנועו –
(א) באופנוע 2 פעימות – עד 65 סמ"ק;
(ב) באופנוע 4 פעימות – עד 120 סמ"ק;"
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני רוצה להזכיר שערכנו דיון נרחב למדי על ילדים בני 8 שנוהגים בכלי הרכב הללו, אבל כל המומחים אמרו שזה בסדר. אני מאוד סקפטי.
מירב ישראלי:
הם אמרו גם שזה מקובל בעולם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אמרו שבעולם נוהגים בגיל צעיר יותר. מעניין שכאשר אנו לא רוצים דברים תמיד אומרים שכך נהוג בעולם.
אלכס מילר:
הגיע הזמן שאנחנו נתחיל ללמד את העולם ולא נלמד מן הדברים הללו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אתם רוצים להגיד שילד בן 8 יכול לנהוג באופנוע 4 פעימות עד 120 סמ"ק בתחרות?
מירב ישראלי:
אני לא יודעת לאיזו מהירות האופנוע הזה מגיע.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לאיזו מהירות מגיע אופנוע של 4 פעימות?
יוסי ניסן:
40 קמ"ש.
מירב ישראלי:
הדרגה השנייה היא גילאי 11-15.
"(2) שרישיון למבקש שמלאו לו 11 שנים, וטרם מלאו לו 15 שנים, יהיה לנהיגה ספורטיבית בכלי תחרותי שהוא אופנוע או טרקטורון שנפח מנועו –
(א) באופנוע 2 פעימות – עד 85 סמ"ק;
(ב) באופנוע 4 פעימות – עד 150 סמ"ק;
(ג) בטרקטורון 2 פעימות – עד 85 סמ"ק;
(ד) בטרקטורון 4 פעימות – עד 150 סמ"ק;
(3) שרישיון למבקש שמלאו לו 15 שנים יהיה לנהיגה ספורטיבית בכלי תחרותי שהוא אופנוע שנפח מנועו –
(א) באופנוע 2 פעימות – עד 145 סמ"ק;
(ב) באופנוע 4 פעימות – עד 250 סמ"ק;
(4) שרישיון למבקש שמלאו לו 15 שנים וטרם מלאו לו 16 שנים, יהיה לנהיגה ספורטיבית בכלי תחרותי שהוא טרקטורון שנפח מנועו –
(א) בטרקטורון 2 פעימות – עד 200 סמ"ק;
(ב) בטרקטורון 4 פעימות – עד 300 סמ"ק;
(5) שרישיון למבקש שמלאו לו 16 שנים יהיה לנהיגה ספורטיבית בכלי תחרותי שהוא טרקטורון שנפח מנועו –
(א) בטרקטורון 2 פעימות – בכל נפח שהוא;
(ב) בטרקטורון 4 פעימות – בכל נפח שהוא;
3. רישיון כאמור בפרטים 1 ו-2, יהיה למסלול מירוץ סגור בלבד; לעניין זה "מסלול מירוץ סגור" – מסלול מירוץ מאושר המצוי במתחם שהכניסה אליו מבוקרת. שאינו "דרך" כהגדרתה בפקודת התעבורה".
אלכס מילר:
אדוני היושב-ראש, ככל הידוע לי החוק קובע היום שעד לגיל 9 אסור לילד בכלל לעבור כביש לבד.
חוה ראובני:
זה לא איסור בחוק, אלא המלצה בטיחותית. אין שום גיל מינימום חוקי שבו מותר לילד ללכת לבד בכביש. על-פי הדין הפורמלי גם לילד בן שנתיים מותר.
אלכס מילר:
אבל ההמלצות הללו לא נולדו סתם אלא מתוך אחריות לילד. איך מצד אחד נותנים כאן לילד מגיל 8 אפשרות לנהוג בכלי רכב כל-כך מסוכן ומצד שני אומרים שילד לא יכול לחצות כביש לבד עד גיל 9?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כבר דנו בזה בהרחבה.
מירב ישראלי:
צריך לזכור גם שמדובר על נהיגה במסלול סגור בלבד, כלומר לא במירוצים שכוללים קטעי דרך שאינם בתוך מתחם סגור.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כולם הסכימו וכולם המליצו. לאף אחד פרט לי לא היו הסתייגויות, לכן ביטלתי דעתי בפני הגדולים והחכמים ואני מקווה שלא אתבדה וייצא מזה דבר רע.
אלכס מילר:
מי מפקח על התחרות לילדים בגילאים האלה?
יוסי ניסן:
יש התאחדויות. הנושא ידוע בעולם. בעולם זה מותר מגיל 4.
אלכס מילר:
אני מדבר על דבר אחר. אם בעולם יודעים להתמודד עם הדברים הללו ולמדו מן הטעויות, זה בסדר. אני שואל האם במדינת ישראל אנחנו בטוחים שזה ישים ויש מי שאחראי, מישהו די מקצועי שמפקח, וזה בנוי כך שלא נסכן חיי אדם וחיי ילדים בצורה כזאת או אחרת כאשר הנושא לא כל-כך מוכר בישראל כפי שמוכר בכל העולם.
יובל מלמד:
הרשות לנהיגה ספורטיבית תפקידה לפקח על-פי כללי הנהיגה הספורטיבית. שם כתובים הכללים, מה מותר ומה אסור.
מיטל שרעבי:
סעיף 22 קבע את החובה למנות מפקחים, שייכנסו ויבדקו את כל היבטי הבטיחות.
אלכס מילר:
כלומר לא תיערך תחרות שמיועדת לילדים בגילאים כאלה – וזה מה שמעניין אותי במיוחד – שאין בה מפקח שמסתכל ובודק שהכול בסדר?
יובל מלמד:
אין תחרות בלי רישיון.
יוסי ניסן:
גם המיגון שונה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה לא רק תחרויות אלא גם אימונים.
אלכס מילר:
השאלה אם יש מי שמכיר את התחום ונמצא שם ומפקח.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה חלק מן החובות המוטלות.
אלכס מילר:
אחר-כך יגידו שאין די אנשים לפקח, שאין די תקציבים וכדומה ולכן "סליחה שאירעה תאונה".
מירב ישראלי:
ההתאחדויות אמורות לפקח. כללי הנהיגה הספורטיבית הם בעצם של ההתאחדויות.
רושל מושייב:
אני מעמותת "קו הזינוק" – עמותה לקידום אנשים בעלי פוטנציאל למנהיגות. לא הייתי כאן בישיבה הקודמת, אבל אני מבקש להתייחס. ילדים בגיל 8-9 עם כל הפיקוח שיהיה, עדיין מסוכן מאוד לתת להם לנהוג, גם אם הרכב ממוגן, אבל אלה ילדים שאין להם עדיין אחריות, שלא יודעים עדיין במה מדובר ומה הסיכונים שאפשר ליטול. נשמע לי תמוה מאוד האישור שנתנה הכנסת לדבר כזה.
אלכס מילר:
יש לזה רציונל. נאמר לנו שבעולם זה מותר מגיל 4.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
יש גם תחרויות בין-לאומיות ובאים לכאן אנשים בתחרויות.
אלכס מילר:
גם אומרים שבספורט ככל שמתחילים מוקדם יותר אדם נהיה מקצועי יותר ושולט טוב יותר בתחום. השאלה היא לא מתי נאפשר להתחיל, אלא מי מפקח שהכול בסדר. אם זה נמצא בשליטה וידוע לנו שהילדים האלה ממוגנים ויש מאמנים ומפקחים והכול בסדר והם בסך הכול לומדים כדי שכאשר יגדלו יהיו באמת הכי מקצועיים ויגיעו להישגים, אז אין בעיה. בעיה יכולה להתעורר אם ההורים מביאים את הילדים שלהם שמתחילים להתחרות ביניהם בלי שום השגחה ופתאום מתרחשת תאונה ואז אומרים: אין מה לעשות, זה קרה. עלינו לוודא שבגילאים הללו יהיה פיקוח מוגבר ונדע בוודאות שהילדים מוגנים על-ידי המומחים בתחום.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כפי שאמרתי, דנו בזה כבר בהרחבה. בואו נקבל את המילה שלכם. נעקוב אחר הדברים בסקפטיות ובתקווה.
אלכס מילר:
אדוני היושב-ראש, הייתי עושה סיור לראות איך זה עובד בפועל.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה עדיין לא עובד בפועל. כאשר זה יעבוד בוודאי נהיה שם בפתיחה.
נצביע על צו הנהיגה הספורטיבית (שינוי התוספת לחוק), התשס"ח-2008. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד צו הנהיגה הספורטיבית (שינוי התוספת לחוק), התשס"ח-2008 – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
הצו נתקבל.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
שניים בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. צו הנהיגה הספורטיבית (שינוי התוספת לחוק), התשס"ח-2008 נתקבל.
תקנות הנהיגה הספורטיבית (חובת ביטוח), התשס"ח-2008
מירב ישראלי:
נציגת משרד המשפטים הודיעה שתאחר קצת ולכן אני מציעה שנדחה לעת עתה את הדיון בתקנות שיש לה הערות בנוגע אליהן.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני איחרתי קצת. מי שמאחר יותר מזה זה לא "לאחר קצת".
מירב ישראלי:
יש לה ישיבה אחרת והיא התנצלה.
נעבור לתקנות הנהיגה הספורטיבית (חובת ביטוח), התשס"ח-2008.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אפשר לשחרר את נציג משרד הפנים שיושב כאן? אנחנו צריכים אותו?
מירב ישראלי:
הוא צריך להגיד לנו.
אשר גרנר:
מעיון בתקנות אני חושב שרק אפריע לכם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אם אין לכם עניין בדיון אז תלכו, כל טוב.
מירב ישראלי:
סעיף 15 לחוק קובע כדלקמן:
"(א) לא ישתמש אדם, ולא יגרום ולא יניח שאדם אחר ישתמש, בכלי תחרותי שניתן עליו רישיון כלי תחרותי, אלא אם כן יש על שימושו שלו או של האדם האחר באותו כלי תחרותי, פוליסת ביטוח בת-תוקף שהוציא מבטח, לפי הוראות שיקבע השר" – וזה מה שאנו עושים עכשיו – "בהתייעצות עם המפקח על הביטוח," – ואני מבינה שהתייעצות כזאת התקיימה – "המבטחת את בעל הכלי התחרותי ואת הנוהג בו כמפורט להלן:
(1) מפני חבות בשל חילוץ, פינוי, טיפול רפואי, עזרה, שירותי סיעוד ושירותי שיקום שיינתנו לנוהג בכלי התחרותי, בשל נזק גוף שנגרם לו עקב נהיגה ספורטיבית שנערכה לפי הוראות חוק זה;
(2) מפני חבות בשל נזק גוף שנגרם לאדם על-ידי כלי תחרותי עקב נהיגה ספורטיבית, למעט לנוהג בכלי התחרותי."
כלומר יש את הנוהג או מי שנמצא בכלי, ויש את צד ג'.
"(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר" – ויש כאן הוראות שמאפשרות פטורים מסוימים.
סעיף 33 לחוק עוסק בתקנות לגבי הביטוח.
תקנה 1 – ביטוח הנוהגים
"(א) הכיסוי הביטוחי בשל הוצאות חילוץ, פינוי, טיפול רפואי, עזרה, שירותי סיעוד ושירותי שיקום שיינתנו לנוהג בכלי תחרותי, לרבות מי שנוסע בכלי התחרותי שלא כנהג, בשל נזק גוף שנגרם לו עקב נהיגה ספורטיבית שנערכה לפי הוראות החוק (להלן – הנפגע), לא יפחת מסכום של 150,000 שקלים חדשים לנפגע באותו אירוע של נהיגה ספורטיבית ו-300,000 שקלים חדשים לתקופת ביטוח שנתית.
(ב) סכום ההשתתפות העצמית של כל מבוטח באירוע אחד של נהיגה ספורטיבית שייקבע בכיסוי הביטוחי, לא יעלה על 1,000 שקלים חדשים."
אתם רוצים להסביר את הסכומים? הם נקבעו אכן בהתייעצות עם המפקח על הביטוח?
מיטל שרעבי:
שכרנו לצורך העניין הזה יועץ ביטוח שהציג לנו את הסכומים הללו, שנראים לו מתאימים בנסיבות העניין.
קריאה:
הם מקובלים גם על המפקח על הביטוח.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מה זה אומר "300,000 שקל לתקופת ביטוח שנתית"?
מירב ישראלי:
זאת היתה גם השאלה של משרד המשפטים, מה זה "תקופת ביטוח שנתית".
פיני שחר:
התקנות נכתבו כולן בהתייעצות עם המפקח על הביטוח וכל ההערות שלנו נתקבלו. הדבר היחיד שלא התייחסנו אליו – לכן הם שכרו את יועץ הביטוח – הוא סכומי הביטוח, שלגביהם לא הערנו שום הערה.
אנו סבורים שצריכים להיות סכומים טנטטיביים, כלומר צריך לראות מה קורה בפועל: אם בעוד חצי שנה או שנה יראו שהסכומים האלה מספיקים או צריך להגדיל אותם. לשם כך זה נועד.
מירב ישראלי:
עכשיו אנחנו מאשרים סכומים ואלה יהיו הסכומים. אם ירצו לתקן יצטרכו להביא תיקון לתקנות ולעבור שוב את אישור הוועדה. נראה לי קצת בעייתי, זה קצת "להתגלח" על אנשים שאולי ייפגעו. אם יש לכם קצת ספקות אולי כדאי לקחת מרווח ביטחון מסוים ולהגדיל במקצת את הסכומים.
פיני שחר:
גם כאשר קובעים בפוליסות סכומי ביטוח, רואים בערך מה הסכומים שלכאורה מספיקים לכל נפגע ובאופן תמידי מעדכנים את הסכומים. כמפקח על הביטוח אנחנו מקבלים מידי חודש פניות של מבטחים שרוצים לעדכן סכומי ביטוח כי נוכחו לדעת שהם לא מספקים. אין לנו שום יכולת לאמוד מה באמת הסכומים האלה מספקים כי לא היתה שום פעילות בשטח, לא נוכחנו לדעת מה הנפגעים צריכים, כמה הוצאות רפואיות היו להם, כמה חילוץ הם צריכים.
אלכס מילר:
מה אתה רוצה להגיד בעצם?
פיני שחר:
אני מציין רק שאין לנו שום הערה לגבי הסכומים הללו.
אלכס מילר:
יש לכם אפשרות, אם יתעורר הצורך, להכניס תיקונים בתקנות האלה.
פיני שחר:
לרשות לנהיגה ספורטיבית תהיה אפשרות להכניס את התיקונים הדרושים, לא לנו.
מירב ישראלי:
אתם עומדים כרגע מאחורי הסכומים האלה שהציע יועץ הביטוח שלכם. אני מתארת לעצמי שהוא למד גם מן המצב בעולם.
יוסי ניסן:
עסקנו בזה שעות רבות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
צריך לראות לפי המצב בישראל כמה הוצאות יש לאדם שנפגע כאן.
מירב ישראלי:
אני מתכוונת מבחינת הנתונים על מספר התאונות ומספר הנפגעים בתאונות ודברים מסוג זה כי אצלנו לא היו אירועים כאלה בעבר. מן הבחינה הזאת באמת צריך ללמוד מאחרים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מה זה "תקופת ביטוח שנתית"? זה אומר שבכל שנה אדם מקבל 300,000 שקל?
יובל מלמד:
במהלך 12 חודשים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כל שנה. לכמה שנים?
יובל מלמד:
כל תקופה היא לשנה.
מירב ישראלי:
לכל אדם שנפגע באירוע אחד גג הכיסוי הוא 150,000 שקלים, זה לאדם באירוע. 300,000 שקלים – אני מבינה שזה פר משתתף לכיסוי לא לאירוע אחד אלא לכל האירועים שיהיו בשנה אחת. זה המשמעות.
פיני שחר:
המספר החשוב שצריך להסתכל עליו הוא 150,000 שקל ולא 300,000 שקל.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כלומר אם אדם מעורב בשלושה אירועים חמורים לא יקבל 450,000 שקל.
מירב ישראלי:
סבירות גדולה שאותו אדם לא יהיה מעורב בשלושה אירועים בשנה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה לא סכום כסף שהוא מקבל בעקבות הפגיעה? הבנתי שהוא מקבל 150,000 שקל לכל היותר על האירוע, ואחר-כך מקבל 300,000 שקל לשנה על הפגיעה.
מירב ישראלי:
לא. אלה שני סוגים שונים של כיסוי ביטוחי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הבנתי את דבריה של גברת מירב ישראלי, אבל כאשר קראתי את הנוסח לא כך הבנתי.
מירב ישראלי:
לכן משרד המשפטים ביקש להבהיר מה זה "תקופת ביטוח שנתית", בדיוק בשל האי-הבנה הזאת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הוא קיבל 150,000 שקלים ועכשיו הוא נכה.
קריאה:
יש כאן צד ג'.
חוה ראובני:
אני מבקשת להעיר לא כנציגת משרד התחבורה, אלא כמי שעסקה לפני שנים בביטוח ובנזקי גוף. 150,000 שקלים זה סכום נמוך נורא. בתאונת דרכים עם 15% נכות מגיעים לסכומים האלה בקלות, למשל כאשר מישהו נשאר עם הגבלת תנועה ביד מגיעים ל-150,000 שקלים. אם קרה דבר חמור יותר אין לו סיכוי. מהניסיון שיש לי בתחומי עיסוק אחרים זה נראה לי סכום נמוך מאוד.
יוסי ניסן:
מדובר כאן בסך הכול בפינוי, עזרה וטיפול.
חוה ראובני:
לא. כתוב גם שירותי שיקום וסיעוד, חשבון של בית-חולים, של טיפול בבית לווינשטיין.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הוא מקבל משהו מעבר לזה?
יובל מלמד:
התקנה הזאת מדברת על סכומי מינימום. כל נהג בכלי תחרותי יכול להחליט לבטח את עצמו גם ב-10 מיליון שקל. זה המינימום כמובן.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מה המשמעות של מינימום?
יובל מלמד:
הוא חייב לשלם פרמיית ביטוח שמכסה מינימום את הסכומים האלה. הוא יכול לשלם גם הרבה יותר אם הוא רוצה, יש לו זכות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אבל אם הוא לא משלם הוא לא מקבל מעבר.
יובל מלמד:
נכון, כפי שאתה משלם כך אתה מקבל.
אלכס מילר:
אתה משלם על הטיפול ומחזירים לך.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אדם שנפגע בתאונת דרכים – וזה דומה מאוד – מקבל לדעתי סכומים הרבה יותר גבוהים.
חוה ראובני:
לפי חוק הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים אין תקרה של פיצויים בסעיפים האלה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
גם כאן אין תקרה.
חוה ראובני:
נכון. אין שם סכום פוליסה. אבל כאשר הפוליסה היא 150,000 שקל זה אומר: על אירוע אחד לא יוכל לקבל יותר מ-150,000 שקל בעילות הללו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הוא יכול.
יוסף גייר:
אם ביטח עצמו בנוסף באופן וולונטרי.
חוה ראובני:
רק אם ביטח עצמו וולונטרית מעבר לזה. אם יצא ידי חובת החוק, כאשר המחוקק אמר: 150,000 שקל על טיפול רפואי, סיעוד ושיקום – ייתכן שהוא יבריא בסופו של דבר, במקרה הטוב, וייתכן שיהיה מאושפז שבועות וחודשים, אבל התקרה שייתנו לו תגיע ל-150,000 שקלים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
ייתכן שיהיה נכה לכל החיים וזה עדיין 150,000 שקל.
יובל מלמד:
נשמח לדון בחוק פיצוי לנפגעי תאונות דרכים של משרד התחבורה.
מירב ישראלי:
כאשר היה דיון בחוק נאמר שצריך להבחין בין התחום הזה, שהוא ספורט אתגרי, ובין הכיסוי לפי חוק פיצוי לנפגעי תאונות דרכים. התקיים דיון בנושא הזה. עדיין מבחינת הסכומים רצוי אולי שהמפקח על הביטוח בכל זאת ייתן דעתו גם לזה.
יוסי ניסן:
אנחנו לא נכנסנו לעניין הסכומים כי זה שאלה ערכית. אם הזכירו כאן כבר את חוק פיצוי לנפגעי תאונות דרכים, בארצות-הברית נקבעו סכומים שבין 15-25 אלף דולר, באירופה סכום של מיליון אירו לנפגע, ובישראל החליטו מבחינה ערכית לא לקבוע בכלל תקרה לפיצויים. השאלה מה אנחנו רוצים כאן מבחינה ערכית, לכן השאלה מופנית לא רק אל המפקח על הביטוח. זאת לא שאלה מקצועית, אלא שאלה שהמדינה צריכה לתת עליה את הדעת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
גם כדי לקבל החלטה ערכית צריך לקבל נתונים, לדעת עם מה להשוות. אין לנו כאן כלים. כמה עולה ביטוח כזה?
יוסי ניסן:
לשם כך רכשנו את השירותים של יועץ מקצועי מוביל מן הרמה הגבוהה בישראל, שקבע את הסכומים האלה כשלפניו עמדו שתי הסוגיות: לאפשר את קיום הספורט הזה וגם להבטיח כיסוי ביטוחי אמיתי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
השאלה איזה משקל הוא נתן לשיקול לאפשר את קיום הספורט הזה לעומת השיקול להבטיח כיסוי ביטוחי אמיתי. ייתכן שהוא ראה שהביטוחים במדינת ישראל כל-כך יקרים – ואני יכול להעיד על כך – שהוריד בסכומי הביטוח. כמה עולה פרמיית הביטוח המינימלי הזה?
קריאה:
נדמה לי שמדובר על 5,000 שקל בשנה, משהו כזה.
פיני שחר:
אני לא יודע. לא התייעצו אתנו בנושא הזה. זה גם לא קיים בפועל כך שאנחנו לא יכולים לדעת. בדק את זה יועץ הביטוח של הרשות לנהיגה ספורטיבית ולא המפקח על הביטוח. יועץ הביטוח עבד בנפרד מהמפקח על הביטוח.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כדי לשקול את השיקול שצוין עכשיו הוא חייב לדעת בערך מה הפרמיה, אחרת אין טעם לשקול את השיקול.
חוה ראובני:
צריך להכניס כאן גורם נוסף, שקבעו גם מקסימום של השתתפות עצמית. ככל שההשתתפות העצמית נמוכה יותר הפרמיה תעלה. כלומר, אם היו מאפשרים השתתפות עצמית גבוהה יותר באותה פרמיה אפשר היה להשיג כיסוי גבוה יותר.
אלכס מילר:
אי אפשר לעשות הרחבה?
חוה ראובני:
אנחנו לא קבענו את המספרים ואנחנו לא מעורבים בזה. אני לא מעירה כנציגת משרד התחבורה אלא מנסה לתרום לדיון.
יובל מלמד:
לכן לקחנו יועץ ביטוח מספר אחת בישראל וכך הוא קבע. אילו היה קובע ההיפך היית אומרת ההיפך.
מירב ישראלי:
כפי שאמר נציג המפקח על הביטוח, השאלה כאן גם ערכית. בדיון עלתה השאלה האם צריך להתייחס לזה כמו לנהיגה בדרך, שאז נותנים כיסוי בלי הגבלה, או אולי זה דבר אחר, כמו כאשר אדם צונח או עוסק בספורט. בדברים אחרים לכאורה המחוקק לא מתערב. בחוק הספורט יש הוראות לגבי תחרויות מאורגנות, ודרך אגב שם הסכום נמוך מאשר הסכום שמופיע כאן.
יוסף גייר:
לא בדיוק. זה דבר אחר.
מירב ישראלי:
יש שם חלוקה לפי נושאים ונדמה לי שיש סכום של 150,000 שקל לגבי - - -
יוסף גייר:
הסכום היה 150,000 שקל במקור ומגיע היום ל-250,000 שקל, אבל זה מכסה נכות, דבר שלא מכוסה כאן.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כאן אין שום כיסוי לנכות.
מירב ישראלי:
כאשר מדברים על אבות נזק, אני משערת שאתה מתכוון לאובדן כושר עבודה או דברים מן הסוג הזה.
יוסף גייר:
לא, אני מדבר על נכות. נבהיר לעצמנו שנדירים המקרים שבהם עושים יותר מאשר הפוליסה המינימלית שנדרשת בתקנות. פה אמנם זה מכוון לנוהג ולא לארגון, אבל הארגון בדרך כלל לא עושה יותר מאשר הפוליסה המינימלית. הפוליסה המינימלית עומדת היום על כ-250,000 שקלים לנכות, כ-500-700 שקלים לשבוע לכיסוי לאובדן כושר עבודה, מוגבל ל-104 שבועות, וכ-8,000 שקלים להוצאות רפואיות. ההוצאות הרפואיות כאן מקבלות כיסוי הרבה יותר גבוה.
מירב ישראלי:
החוק עצמו מתייחס לרוחב הכיסוי. מה שכתוב כאן הוא העתקה של דברים שנכתבו בחוק. כפי שאמרתי, הדיון נערך כבר בוועדה כאשר החוק נחקק.
יוסף גייר:
לא הייתי כאן בדיונים הקודמים. אני חייב לומר שלדעתי בתחרויות שמאורגנות על-ידי הרשות לנהיגה ספורטיבית, בנוסף לפוליסה שיהיה מחויב כל נוהג לרכוש ההתאחדות תצטרך לכסות את המשתתפים בפוליסה שנזכרת בסעיף 7 לחוק הספורט.
אלכס מילר:
כפל ביטוחים?
מירב ישראלי:
למרות שזה חוק ספציפי, אני לא בטוחה בכלל.
יוסף גייר:
אני לא מדבר על כפל ביטוח של פיצוי לנפגעי תאונות דרכים, אלא על פוליסה שמחייבת מארגן של תחרויות ספורט, לרבות אגודה ואיגוד.
אלכס מילר:
בלי שום קשר למה שיש?
יוסף גייר:
לדעתי כן.
מירב ישראלי:
אני לא בטוחה בכך. סעיף 15(ב) לחוק קובע: "על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר, בהתייעצות עם המפקח על הביטוח, לקבוע סוגים של כלים תחרותיים, תחומים של נהיגה ספורטיבית וסוגים של מסלולי מירוץ מאושרים, שלגביהם תחול חובת הביטוח לפי סעיף זה על בעל הרישיון ...", והכוונה לבעל הרישיון של המסלול. סעיף 15 של החוק הזה קבע הסדר ספציפי מאוד לגבי נהיגה ספורטיבית. הוא בעצם הוציא את תחום הנהיגה הספורטיבית מחוק הספורט וייחד לו חוק משלו. יש כאן שאלה פרשנית על היחס בין החוקים, אני מסכימה, אבל בעניין הזה נראה לי שההוראה כאן ספציפית למדי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אין מקום לעשות דיפרנציאציה בין ילדים ובין מבוגרים?
מירב ישראלי:
בחוק הספורט יש קצת דיפרנציאציה לפי הגילאים, אם אני זוכרת נכון.
קריאה:
בחוק – כן. בפועל - - -
היו"ר מיכאל מלכיאור:
מבוגרים מחליטים מה לעשות עם החיים שלהם ואחראים למעשיהם, ויכולים להגדיל את הביטוח אם רוצים, אבל לא כך ילדים.
מירב ישראלי:
אולי צריך לשמוע את היועץ הביטוחי שלכם.
יוסי ניסן:
בעולם בחלק מן המדינות אין מינימום ביטוח. אם אתה רוצה לעשות ביטוח – תעשה, לא רוצה – אל תעשה.
אלכס מילר:
אני שואל לא על הביטוח אלא על סטטיסטיקה של תאונות לפי גילאים. יש לכם נתונים השוואתיים כאלה מן העולם? כמה נפגעו בגילאים כאלה וכאלה?
יובל מלמד:
המספרים כל-כך קטנים שלא ייתנו לך שום אינדיקציה.
אלכס מילר:
ניתן להשוות את זה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אם הם כל-כך קטנים אז אני מניח שתקבלו פרמיה זולה מאוד.
אלכס מילר:
עושים בדיקה לפי האוכלוסייה. אין קושי לעשות את ההשוואה הזאת. כל המחקר כאן נעשה בצורה כזאת. עושים את זה על-פי נתח האוכלוסייה, לפי התאונות, לפי המשתתפים. נראה האם יש צורך לעשות דיפרנציאציה לפי הגילאים, להשקיע דווקא בבני גיל מסוים ששם רוב התאונות ואז לאזן את זה.
יוסף גייר:
לא מצאנו קשר בין גיל המשתתף לתאונות.
אלכס מילר:
אני מאמין שבגילאים המבוגרים התאונות קשות הרבה יותר כי כלי הרכב הרבה יותר מהירים.
יוסי ניסן:
אבל גם המיגון הרבה יותר רציני.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
במילא אתם צריכים להביא לנו עוד כמה תקנות. אני רוצה להציע שיבוא לכאן יועץ הביטוח שלכם. תנו לנו קצת נתונים על האפשרות לחלוקה בין קטינים לבגירים ותביאו משהו מבוסס יותר. אני מרגיש שאנחנו עומדים לא על קרקע בטוחה.
מירב ישראלי:
אולי בכל זאת תידברו עם המפקח על הביטוח, שיועץ הביטוח שלכם יעביר למפקח על הביטוח נתונים. המחוקק התכוון שהמפקח על הביטוח יתייחס לדברים האלה בדיוק. האמירה של נציג המפקח על הביטוח, שהם לא התייחסו לסכומים, בעייתית מאוד.
יוסי ניסן:
אנחנו דנים עכשיו היכן עובר הגבול. לשם כך לקחנו את היועץ מספר אחת בארץ, שיגיד לנו איפה עובר הגבול. אם היה כתוב כאן מיליון שקל גם אז אולי הייתם אומרים שזה נראה סכום נמוך מדי.
מירב ישראלי:
אנחנו רוצים לשמוע על סמך אילו נתונים הוא קבע את הסכומים הללו. הוועדה מבקשת מכם לקראת הישיבה הבאה גם לשקול, בהתייעצות עם יועץ הביטוח, אפשרות של הבחנה בין קטין ובגיר. הוועדה היתה מעוניינת לבדוק אם אפשר לעשות הבחנה כזאת.
מיטל שרעבי:
אני רוצה להעיר הערה נוספת. תקנה 3 מתייחסת לעריכת ביטוח נפרד לפי פקודת ביטוח רכב מנועי.
מירב ישראלי:
זה במקומות שבמסלול התחרות יש גם קטעי קישור מחוץ למסלול הסגור.
מיטל שרעבי:
אולי זה יכול להסביר למה הסכום כל-כך נמוך.
מירב ישראלי:
אלה שני דברים שונים. כאשר ניתן רישיון נהיגה ספורטיבית הרישיון לפי פקודת התעבורה נלקח מן הרכב.
מיטל שרעבי:
אני מניחה שרמת הסיכון שונה.
מירב ישראלי:
כפי שאמרתי בהתחלה, זה לא עניין של רמת סיכון, אלא של הכרעה ערכית: האם להשוות את הספורט הזה, רק כי עוסק במכוניות ובאופנועים, להסדר של פיצוי לנפגעי תאונות דרכים, ונאמר שלא כי שם מדובר על כלל האוכלוסייה, או להתייחס לזה בעצם כסוג של ספורט, שיש בו אולי סיכון קצת גבוה יותר, וכפי שיש הסדר בחוק הספורט לגבי ענפי ספורט שונים קובעים כאן הסדר נפרד מפיצוי לנפגעי תאונות דרכים לגבי ספורט אתגרי מסוג מסוים. זה הכרעה ערכית, שבמידה מסוימת הוכרעה כבר בחוק. רק במקומות שהמסלול כולל נהיגה בדרך חוזר ההסדר הרגיל.
תקנות הנהיגה הספורטיבית (רישיון כלי תחרותי), התשס"ח-2008
מירב ישראלי:
נעבור לתקנות הנהיגה הספורטיבית (רישיון כלי תחרותי), התשס"ח-2008.
אני מזכירה שעל כל כלי תחרותי צריך להיות רישיון כלי תחרותי, שהוא כאמור לא רק נפרד מן הרישיון אלא בעצם חלופי לרישיון הרכב לפי פקודת התעבורה. בכלי תחרותי מכיוון שנעשו ברכב כל מיני שינויים שמאפשרים לו להגיע למהירויות גבוהות וכולי, כאשר הוא מקבל רישיון כזה בעצם מאבד את הרישיון מכוח פקודת התעבורה.
פרק א' : הגדרות
תקנה 1 – הגדרות
"בתקנות אלה –
"בוחן" – אדם שהרשות המוסמכת מינתה בכתב לבוחן לעניין החוק;
"כלי תחרותי" – כמשמעותו בתקנה 2;
"רכב ספורט עממי" – מכונית, אופנוע או טרקטורון, העונה על כל אלה –
(1) היה עליו רישיון רכב עובר למתן רישיון כלי תחרותי לפי תקנות אלה;
(2) לא נקבע לגביו כי רישיון הרכב בטל מעת קבלת רישיון כלי תחרותי לפי תקנות הנהיגה הספורטיבית (קביעת סוגי כלים תחרותיים שרישיון הרכב שלהם יבוטל או יותלה), התשס"ח-2008;"
מדובר על עוד תקנות שיובאו לאישור בוועדה, שקובעות כי במקרים מסוימים יתאפשר ל"רכב רגיל" להשתתף במירוצים, אבל רק בספורט עממי, לא במירוצים הרגילים.
"(3) המשמש לספורט עממי והדבר צוין ברישיונו;
"מסלול מירוץ סגור" – מסלול מירוץ מאושר המצוי במתחם שהכניסה אליו מבוקרת;"
כאן אמרנו שנפנה לתוספת לחוק, לכן צריך לתקן את ההגדרה. זה עניין טכני.
מיטל שרעבי:
זה הנוסח הלא מעודכן.
מירב ישראלי:
""מסלול מירוץ סגור" – כהגדרתו בתוספת לחוק;
"מעבדה מוסמכת" – מעבדה מוסמכת לבדיקת כלי תחרותי, שאישרה לעניין זה הרשות המוסמכת;
"ספורט עממי" – נהיגה ספורטיבית, במסגרת אירוע נהיגה ספורטיבית שאושר בידי הרשות המוסמכת במסלול מירוץ סגור ברכב ספורט עממי;
"רישיון רכב" – לפי תקנות התעבורה;
"שמאי רכב" – כמשמעותו בסעיף 4 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש"ם-19801;
"תקנות התעבורה" – תקנות התעבורה, התשכ"א – 19612.
פרק ב': מתן רישיון כלי תחרותי
תקנה 2 – כלים תחרותיים
הכלים המנועיים המפורטים להלן, לרבות כלים בבניה עצמית, שניתן לנהוג בהם נהיגה ספורטיבית, הם כלים תחרותיים:
(1) מכונית – רכב מנועי בעל 4 גלגלים לפחות, במשקל כולל של עד 3,500 ק"ג;
(2) משאית – רכב מנועי מסחרי בעל 4 גלגלים לפחות, במשקל כולל העולה על 3,500 ק"ג ואינו עולה על 12,000 ק"ג;
(3) אופנוע, כהגדרתו בתקנות התעבורה;
(4) טרקטורון, כהגדרתו בתקנות התעבורה, למעט פסקה (4);
(5) קארט – שילדה, עם חיפויים או בלעדיהם, בעלת ארבעה גלגלים אשר מחוברים ישירות, ללא מתלים, לציר קדמי עם היגוי ולציר אחורי המונע על ידי מנוע לרבות קרוס קארט;
(6) באגי – כלי רכב יבשתי בבניה עצמית, מונע בכוח עצמי, עם מנוע אחד או יותר ו-4 גלגלים או יותר, הנמצא במגע עם הקרקע באופן רציף ומונע דרך חלק או כל גלגליו, ובו ההנעה וההיגוי נשלטים על ידי נהג הממוקם בתוך הרכב;
(7) רכב שטח – כהגדרתו בתקנות התעבורה, למעט פיסקה (5)."
אני מבינה שההגדרות מקובלות על משרד התחבורה. זה מתואם אתכם?
חוה ראובני:
כן, בדקנו את זה.
מירב ישראלי:
תקנה 3 – בקשה לרישיון כלי תחרותי
"(א) בעליו של כלי תחרותי המבקש רישיון על הכלי התחרותי יגיש בקשה על גבי טופס כמובא בתוספת הראשונה.
(א1) בעליו של כלי תחרותי המבקש חידושו של רישיון הכלי ישלם את האגרה שנקבעה לכך בתקנות.
(ב) המבקש ישיב תשובה נכונה ומלאה על כל שאלה שבטופס האמור ועל כל שאלה אחרת של הרשות המוסמכת, ימסור כל מידע ומסמך שיידרש, וכן יוכיח, לפי דרישתה, את זהות הכלי התחרותי, את הבעלות עליו ואת תשלום המכס, המסים וההיטלים או האגרות החלים על הכלי האמור, וכן יוכיח, לפי דרישת הרשות המוסמכת, כי כל קנס שמבקש הרישיון או חידושו נתחייב בו בדין בשל עבירה הנובעת מנהיגת כלי תחרותי, שולם במועדו.
(ג) בתקנה זו, "הבעל" – לרבות אחד מאלה:
(1) הבעל הרשום ברישיון הכלי התחרותי;
(2) אחד ממנהליו או עובדיו של תאגיד שאושר לכך בכתב בידי התאגיד – אם הכלי התחרותי רשום על שם תאגיד;
(3) מי שהבעל הרשום ברישיון הכלי התחרותי נתן לו ייפוי כוח בכתב."
אמרנו שנמחק את "הסכם המכר", כי זה לא מופיע בתקנות התעבורה והרשות לא יכולה לדעת על הסכם מכר. מבחינת התקנות האלה "הבעלים" הוא הבעלים הרשום או מי שהבעלים הרשום הודיע עליו.
חוה ראובני:
לא כך הבנו.
מירב ישראלי:
בפסקה (4) כתוב "לעניין רכב שיש עליו הסכם מכר – האדם המחזיק ברכב מכוח הסכם".
חוה ראובני:
למה למחוק את זה?
מירב ישראלי:
בתקנות התעבורה זה לא מופיע, ככל הידוע לי.
חוה ראובני:
בהגדרת "בעל הרכב" זה קיים, אבל לכל צורך פרקטי רישומי אנחנו לא מתייחסים בהגדרות האלה רק לבעל הרשום. לצורך אכיפה – כן, אבל כאן מדובר על הליך רישומי. בהליך הרישומי אנחנו לא יודעים מי הבעל הרשום.
מירב ישראלי:
הרשות לא יכולה לדעת שנכרת חוזה על מכירת הכלי התחרותי, אין לה מושג על כך. השאלה מה המשמעות של פסקה (4).
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הכוונה לרכב שנמכר והבעלות עליו עדיין לא עברה?
חוה ראובני:
הרכב נמכר ולא הודיעו, ולא עשו רישום של העברת הבעלות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בואו נמחק את זה. שיעשו רישום.
דנית גלעד:
תהיה לנו בעיה באכיפה כאשר יש לנו רק מחזיק ברכב.
יובל מלמד:
מבחינתנו זה מחוק.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
נמחק את זה.
מירב ישראלי:
תקנה 4 – בדיקת כלי תחרותי
"(א) כלי תחרותי שהוא מכונית, משאית, באגי או רכב שטח, ייבדק וייבחן בידי בוחן ומעבדה מוסמכת, כפי שתורה הרשות המוסמכת, בהתאם לכללי הנהיגה הספורטיבית, כדי לברר אם נתקיימו בו כל התנאים שנקבעו לעניין התאמתו לשמש כלי תחרותי, ואם הוא ראוי לשימוש ככלי תחרותי.
(ב) כלי תחרותי שאינו מנוי בתקנת משנה (א), ייבדק וייבחן בידי בוחן, כפי שתורה הרשות המוסמכת והבוחן ימציא על כך תעודה לרשות המוסמכת.
(ג) כלי תחרותי שאינו מכונית, שיובא שלא בדרך יבוא אישי, אשר לא נעשה בו שינוי מבנה, פטור מבדיקה, אם הרשות המוסמכת בדקה ואישרה כי באב הטיפוס של אותו סוג כלי תחרותי נתקיימו כל התנאים האמורים בכללי הנהיגה הספורטיבית לאותו סוג של כלי תחרותי, והומצאה לרשות המוסמכת תעודה מאת מעבדה מוסמכת, או כל תעודה אחרת לפי דרישתה, שלפיה הכלי התחרותי תואם את אב הטיפוס של אותו סוג כלי תחרותי.
(ד) כלי תחרותי המובא לבדיקה ובחינה יהיה נקי וצבוע כראוי.
תקנה 5 – מתן רישיון כלי תחרותי
מצאה הרשות המוסמכת כי נתקיימו בכלי תחרותי שנבדק כל התנאים שבתקנות 3 ו-4, תיתן על הכלי רישיון כלי תחרותי, לפי הנוסח שבתוספת השנייה, ורשאית היא לקבוע ברישיון, פרטים ותנאים נוספים, לפי סעיף 6(ה) לחוק. ניתן רישיון כאמור תרשום הרשות המוסמכת את פרטי הכלי התחרותי במרשם הכלים התחרותיים."
חוה ראובני:
ככל שהכלי התחרותי היה קודם רכב, הרישום גורר אחריו מיני ובֵי, לפי סעיף 12 לחוק, ביטול או התליה של רישיון הרכב. לדעתי מה שקראת בתקנה 5 צריך להפוך להיות תקנת משנה (א), ולזה צריך להוסיף תקנת משנה (ב), על הסדר של ביטול או התליה.
מירב ישראלי:
יש לך הצעה לניסוח?
חוה ראובני:
יש לי ניסוח ראשוני שכתבתי, אולי אפשר עוד "לגהץ" אותו. אני מציעה את הנוסח הבא:
"(ב) ניתן רישיון כלי תחרותי על כלי שנרשם קודם לכן כרכב וניתן עליו רישיון רכב, תתלה הרשות המוסמכת את רישיון הרכב או תבטלו בהתאם להוראות תקנות הנהיגה הספורטיבית".
אלה תקנות שעדיין נמצאות בהכנה שייתנו כלים, שהרישיון יבוטל או יותלה.
מירב ישראלי:
על-פי החוק מי שסמכותו להתלות זה הרשות המוסמכת?
חוה ראובני:
כן.
מירב ישראלי:
זה בעצם סמכות שלכם באשר לרישיון הרכב הרגיל.
חוה ראובני:
החוק אומר "יותלה" ולא אומר מי יתלה את זה.
מירב ישראלי:
נראה לי שצריך שהם יודיעו לכם, ואתם תעשו את ההתליה. אינני יודעת אם החוק הזה הקנה להם סמכות שלא נתונה להם מכוח פקודת התעבורה ותקנות התעבורה.
חוה ראובני:
הרי סעיף 12, במסגרת התנאים לנהיגה קובע: "כלי תחרותי שניתן עליו ... יותלה הרישיון". זה כתוב בלשון סבילה ולא נכתב מי יעשה את זה.
מירב ישראלי:
נראה לי שלא ניתנה כאן סמכות פתאום לרשות המוסמכת.
חוה ראובני:
חשבתי להגיד שהיא תתלה ותודיע, אבל אפשר להגיד: תודיע, ורשות הרישוי תתלה".
מירב ישראלי:
נראה לי שכך צריך לעשות.
חוה ראובני:
"תיטול את רישיון הרכב, תודיע על כך לרשות הרישוי באמצעים ממוחשבים" – אני לא רוצה לקבל מכתבים ולא רוצה שישלחו לי רישיונות. אני יודעת שנעשית בזה כבר עבודה – "ורשות הרישוי תתלה או תבטל, לפי העניין".
מירב ישראלי:
והכול בכפוף לתקנות ההן, של "יבוטל או יותלה".
המהות ברורה. כאשר אתם מנסחים את התיקונים אני מבקשת שתעבירו אותם גם לעו"ד איילת גדי ותעבירו לנו נוסח מתוקן כבר.
מיטל שרעבי:
בתקנה 5 אנחנו מבקשים למחוק את המילה "שנבדק". הסכמנו למחוק את זה כי יש כלים תחרותיים שלא נבדקים. צריך לכתוב: "מצאה הרשות המוסמכת כי נתקיימו בכלי תחרותי כל התנאים שבתקנות 3 ו-4 ...".
מירב ישראלי:
בסדר.
תקנה 6 – מתן רישיון למי שיש לו רישיון זר
"מי שאינו תושב ישראל ובידו רישיון זר או בין-לאומי לכלי תחרותי, בר תוקף, המשתתף באירוע נהיגה ספורטיבית בישראל, יראו אותו כמי שבידו רישיון לפי תקנות אלו לצורך האירוע בלבד, ובלבד שישא מדבקת זיהוי כאמור בתקנה 15 ויחולו עליו תקנות 17 עד 19."
מי בודק שיש לו רישיון זר או בין-לאומי לכלי התחרותי? יבדוק את זה מארגן המירוץ?
יובל מלמד:
הרשות לנהיגה ספורטיבית, בכפוף לרישיון האירוע.
מירב ישראלי:
בעצם האחריות תוטל כאן על מארגן האירוע, זה לא יגיע בכלל לרשות לנהיגה ספורטיבית. או אולי אתם רוצים שידווחו לכם?
יובל מלמד:
תפקיד מארגן האירוע לבדוק תמיד את הרישיונות.
מירב ישראלי:
כאן לכאורה זה לא מגיע אליכם בכלל.
יובל מלמד:
יש כל הזמן דיווח לרשות לנהיגה ספורטיבית.
יוסי ניסן:
הרשות נותנת רישיון לכל אירוע.
מירב ישראלי:
לאירוע, אבל כאן זה רישיון לכלי רכב לצורך האירוע.
יובל מלמד:
אפשר להוסיף חובת דיווח של המארגן לרשות לנהיגה ספורטיבית, במידה ויש לו כלי רכב כזה באירוע.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מניח שבתחרות בין-לאומית באים רבים. צריך להיות דיווח על כל אחד לרשות לנהיגה ספורטיבית?
מירב ישראלי:
מה נהוג בתחרויות בעולם? או שבעצם שם אין רשות כזאת.
יוסי ניסן:
כל כלי רכב נבדק לפני כל תחרות. אפשר על הבדיקה הזאת לדווח לרשות לנהיגה ספורטיבית.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אם כל כלי נבדק זה מספיק.
מירב ישראלי:
אז אנחנו לא מוסיפים.
כאן מדובר על רישיון של הכלי התחרותי: "רישיון זר או בין-לאומי לכלי תחרותי". רישיון נהיגה לנהג – זה תקנות אחרות. כדי להבהיר אפשר לנסח: "רישיון לכלי התחרותי שהוא רישיון זר או בין-לאומי".
יוסף גייר:
אני קורא את זה אחרת. בלי ניקוד מישהו עלול לקרוא את זה אחרת.
מירב ישראלי:
זאת המשמעות. התקנות הללו עוסקות ברישיון כלי תחרותי. יש תקנות נפרדות לרישיון הנהיגה.
חוה ראובני:
"יראו אותו כמי שבידו רישיון כלי תחרותי לפי תקנות אלה".
מירב ישראלי:
אפשר לשפץ את הנוסח.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הבנו מה כתוב כאן.
מירב ישראלי:
תקנה 7 – חידוש רישיון
"(א) ניתן רישיון כלי תחרותי כאמור בתקנה 5, לא תתקבל לגביו בקשה לרישיון חדש, בכפוף לתקנת משנה (ב), אלא לחידוש רישיון.
(ב) על כלי תחרותי שרשיונו לא חודש ולא היה בתוקף תקופה של שלוש שנים, יינתן רישיון חדש.
(ג) עם הבקשה לחידוש רישיון, על המבקש להציג אישור בוחן כי במהלך השנה האחרונה עבר הכלי התחרותי בדיקה במהלך אירוע נהיגה ספורטיבית; לא הציג אישור כאמור, ייבדק הרכב בידי בוחן, לפני חידוש רשיונו, כדי לברר אם הוא כשיר לשימוש ככלי תחרותי.
תקנה 8 – תקופת תוקף רישיון
(א) רישיון כלי תחרותי או חידושו יהיה לתקופה של 12 חודשים.
(ב) תוקפו של רישיון כלי תחרותי יהיה לתקופה שבעדה שולמה האגרה לפי תקנות הנהיגה הספורטיבית (אגרת רישיון כלי תחרותי ואגרת רישיון נהיגה ספורטיבית), התשס"ח – 20083.
פרק ג': רישום בעלות בכלי תחרותי
תקנה 9 – אישור לרישום שינוי בעלות
הרשות המוסמכת תאשר רישום של שינוי בעלות בכלי תחרותי ברישיון הכלי התחרותי, לאחר שהוכח, להנחת דעתה, כי שולמו כל האגרות והמסים החלים עליו, לפי הענין, כי הוסר מהכלי התחרותי משכון או עיקול ולא קיימת הגבלה אחרת לרישום השינוי; ואולם, רשאית הרשות המוסמכת לאשר רישום שינוי בעלות בכלי תחרותי, אם ההגבלה טעונה, על פי דין, רישום ברישיון הכלי התחרותי גם לאחר שינוי רישום שינוי הבעלות בו.
תקנה 10 – רישום שינוי בעלות בכלי תחרותי
נמכר כלי תחרותי שניתן לו רישיון כלי תחרותי, יחולו הוראות אלה:
(1) בעל הכלי התחרותי וקונה הכלי התחרותי יפנו אל הרשות המוסמכת ויזהו עצמם בפניה;
(2) הוכח לרשות המוסמכת כי אין הגבלה לגבי רישום שינוי הבעלות, תמסור לצדדים טופס לאישור שינוי בעלות שבו הודפסו פרטי הצדדים ופרטי הכלי התחרותי."
חוה ראובני:
אין אגרה להעברת בעלות?
מירב ישראלי:
זה מה ששאלתי אתכם אז. אמרתם שיהיו שני סוגי אגרות: אגרת רישיון שמתחדש כל 12 חודשים, וגם אגרת שינוי רישום למי שמבקש לשנות בעלות.
חוה ראובני:
לא צריך להזכיר את זה כאן?
יובל מלמד:
זה מופיע בתקנות האגרות.
מירב ישראלי:
אבל אמרנו שצריך סמכות לגבות את זה.
חוה ראובני:
"הוכח לרשות המוסמכת כי אין הגבלה לגבי רישום שינוי הבעלות, וכי שולמה אגרה".
מירב ישראלי:
"אגרה על מתן רישיון או חידושו".
חוה ראובני:
כאן זה אגרת העברת בעלות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כפי ששם הוזכר שזה יהיה רק לתקופה שבעדה שולמה האגרה, צריך להגיד כאן ש- - -
מירב ישראלי:
צריך סמכות גם בתקנות האלה לקשור את מתן הרישיון או את שינוי הרישום בתשלום האגרה.
יוסי ניסן:
אפשר להוסיף את זה כאן.
מירב ישראלי:
מבחינה מהותית אמרנו שמוסיפים.
תקנה 11 – רכישת כלי תחרותי בירושה
"(א) רכש אדם בדרך ירושה כלי תחרותי הרשום על שם המוריש, יודיע על כך לרשות המוסמכת וימציא לה את כל המסמכים המפורטים להלן:
(1) צו ירושה או צו קיום צוואה" – מחקנו את "וכן צו לחלוקת העיזבון או הסכם חלוקת העיזבון" – "שלפיו הבעלות בכלי התחרותי עוברת למבקש;
(2) רישיון הכלי התחרותי האמור.
(ב) נמסרה הודעה כאמור בתקנת משנה (א) והומצאו לרשות המוסמכת המסמכים כנדרש, תרשום הרשות המוסמכת את שינוי הבעלות במרשם הכלים התחרותיים וברישיון הכלי התחרותי.
תקנה 12 – מינוי אפוטרופוס
ניתן צו למינוי אפוטרופוס לנכסי חסוי שהוא בעלים של כלי תחרותי, בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-19624, והומצא הצו לרשות המוסמכת, תירשם הערה ברישיון הכלי התחרותי על מינוי אפוטרופוס.
פרק ד' – ביטול רישיון כלי תחרותי
תקנה 13 – כלי תחרותי שיצא מכלל שימוש או הוצא מישראל
(א) כלי תחרותי שיצא מכלל שימוש לפי כללי הנהיגה הספורטיבית או שעומד להישלח לצמיתות אל מחוץ לישראל, חייב בעל הכלי התחרותי הרשום ברישיון, בעל הכלי התחרותי לפי כל דין או מי שהכלי התחרותי הועבר לו" – כאן יש התייחסות ספציפית להסכם בהקשר הזה – "מכוח הסכם מכירה, צו של בית משפט או לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-19675, או מכוח פוליסת ביטוח, להודיע על כך לרשות המוסמכת בכתב או באמצעים ממוחשבים שהורתה עליהם הרשות, להחזיר לה את רישיון הכלי התחרותי, ולהסיר מהכלי התחרותי את לוחיות הזיהוי או את מדבקות הזיהוי שנקבעו לו."
אנחנו מורידים את הגדרת "רכב באבדן גמור" כי לא צריך אותה יותר.
"(ב) נמסרה לרשות המוסמכת הודעה כאמור בתקנת משנה (א) – תבטל את רישיונו של הכלי התחרותי ותרשום את דבר הביטול במרשם הכלים התחרותיים.
תקנה 14 – הפסקת השימוש בכלי תחרותי
(א) הפסיק אדם את השימוש בכלי תחרותי, יודיע על כך בעל הכלי התחרותי לרשות המוסמכת, בכתב או באמצעים ממוחשבים שהורתה עליהם הרשות, ויראו כאילו הופסק השימוש בכלי התחרותי ביום קבלת ההודעה. "
כאן בעצם אין תאריך, אלא מדובר על אדם שמחליט להפסיק את השימוש בכלי תחרותי.
בתקנת משנה (ב), יש מקרים שבהם רואים את המקרה שאירע כהפסקת השימוש.
"(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אם הוכח להנחת דעתה של הרשות, כי אירע אחד המקרים המפורטים להלן, יראו כאילו הופסק השימוש בכלי התחרותי ביום קרות המקרה, אף אם ניתנה הודעה במועד המאוחר להם:
(1) בעל הכלי התחרותי נפטר;
(2) הכלי התחרותי נתפס בידי רשות מוסמכת לפי דין;
(3) הכלי התחרותי נגנב."
"בגלל תאונה שאירעה לו" – את זה יש לנו כבר קודם, לכן מחקנו את זה. בכללי הנהיגה הספורטיבית ההתייחסות היא למה שקרה לרכב.
"בעל הכלי התחרותי אושפז בבית-חולים באורח פתאומי" – מחקנו את זה כי זה לא אומר בהכרח שצריך לקחת את הרישיון מהכלי התחרותי עצמו.
כלומר יש שלושה מקרים: פטירה, תפיסה בידי רשות מוסמכת או כלי שנגנב. או שבעל הכלי התחרותי כבר איננו ולא יכול להשתמש בו, או שמישהו הוציא מרשותו את הכלי.
"(ג) להודעה האמורה בתקנת משנה (א), יצורף רישיון הכלי התחרותי אם הוא בתוקף ומצוי ברשות בעליו והרשות המוסמכת תתלה את הרישיון או תבטלו, לפי העניין.
(ד) לאחר מסירת הודעה כאמור, לא ינהג אדם בכלי התחרותי.
פרק ה' – סימון
תקנה 15 – נשיאת לוחיות או מדבקות זיהוי ברכב
(א) כלי תחרותי, המיועד לנהיגה ספורטיבית במסלול שאינו סגור, יישא מדבקת זיהוי בקדמית הכלי התחרותי, ולוחית זיהוי אחת שתותקן מאחור.
(ב) כלי תחרותי המיועד לנהיגה ספורטיבית במסלול מירוץ סגור, ישא עליו מדבקת זיהוי.
(ג) בלוחיות הזיהוי ובמדבקות הזיהוי של כלי תחרותי, יתקיימו התנאים המפורטים בתוספת השלישית.
(ד) לוחיות הזיהוי ומדבקות הזיהוי יהיו תמיד נקיות ולא יוסתרו על ידי חלק מחלקי הכלי התחרותי או המטען שעליו.
(ה) לוחית זיהוי שניזוקה או שנשחתה תוחלף בחדשה; מדבקת זיהוי שניזוקה, נשחתה, נמחקה או טושטשה, תוחלף או תסומן מחדש."
חוה ראובני:
יש לפעמים לוחית ולפעמים מדבקה. צריך להתאים את הניסוח ולאחד את המונחים.
מירב ישראלי:
באשר לניסוח תחזירו את זה לעו"ד איילת גדי ותעבירו לנו נוסח מתוקן.
דור זיזי:
לגבי הפסקת שימוש בכלי תחרותי, אם בעל כלי הרכב התחרותי נפטר מן הסתם הרכב עובר בירושה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
יש סעיף שעוסק בזה.
חוה ראובני:
אבל אי אפשר שמישהו אחר ישתמש בו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
עד שכלי הרכב לא הועבר למישהו אחר אסור להשתמש בו.
מירב ישראלי:
תקנה 16 – שמירת לוחית זיהוי ומדבקת זיהוי
"(א) לא יסיר אדם לוחית זיהוי או מדבקת זיהוי מכלי תחרותי אלא לשם החלפתן כאמור בתקנה 15(ה), או להסירן כאמור בתקנה 13(א).
(ב) לא יוסיף אדם על לוחית הזיהוי או על מדבקת הזיהוי סימנים או מספרים על אלה שנקבעו, ולא ישנה בהם דבר, לא יטשטש את צבעם ולא ישחית אותם בכל צורה שהיא.
תקנה 17 – סימני היכר מיוחדים
(א) הרשות המוסמכת רשאית להורות שכלי תחרותי מסוים יישא באופן ובצורה שתורה את לוחיות הזיהוי, מדבקת הזיהוי, הסמלים, אותות ההיכר, צבעי ההיכר וסימני ההיכר האחרים שהורתה; הוראה כאמור תישלח לבעל הכלי התחרותי.
(ב) הרשות המוסמכת רשאית להורות כאמור בתקנת משנה (א) לגבי כל שטח המדינה או חלק ממנו או לאירוע נהיגה ספורטיבית מסוים.
(ג) נשלחה הוראה לפי תקנת משנה (א), לא ינהג אדם כלי תחרותי שצוין בה ולא ירשה לאחר לנהוג כלי תחרותי כאמור אלא אם כן הכלי התחרותי נושא עליו את לוחיות הזיהוי, מדבקות הזיהוי, הסמלים, אותות ההיכר, צבעי ההיכר או סימני ההיכר האחרים שנקבעו.
תקנה 18 – פרסומת
לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג בכלי תחרותי הנושא עליו פרסומת העלולה להפריע את שדה הראיה, המסתירה את פנסי הכלי התחרותי, המפריעה להפעלתו של הכלי התחרותי או הפוגעת במבנה הכלי התחרותי ובתקינותו.
תקנה 19 – איסור נשיאת סימני היכר אחרים
(א) לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג בכלי תחרותי הרשום בישראל כשהרכב נושא עליו במקום בו אמורה להיות לוחית-זיהוי, פרסומת או סימון כלשהו שאינו מהמותרים בתקנות 15, 17 או 18.
(ב) הרשות המוסמכת רשאית להורות על הסרת כל לוחית-זיהוי, מדבקת-זיהוי או סימון שאינם אמורים בתקנה 15.
פרק ו': הקלות לרכב ספורט עממי
תקנה 20 – הגשת בקשה לרישיון כלי תחרותי לרכב ספורט עממי
בעליו של רכב ספורט עממי המבקש רישיון על המכונית או חידושו של רישיון כזה, יגיש בקשה לרשות המוסמכת בטופס לפי הנוסח שבתוספת הראשונה.
תקנה 21 – בדיקת רכב ספורט עממי
רכב ספורט עממי אינו טעון בדיקה כאמור בתקנה 4 ורישיון הרכב לפי פקודת התעבורה, ישמש ראיה על כך שהרכב כשיר לספורט עממי והרשות רשאית ליתן לרכב רישיון כלי תחרותי, ורשאית היא לקבוע ברישיון, פרטים ותנאים נוספים.
תקנה 22 – תקופת תוקף רישיון וחידושו
רישיון רכב ספורט עממי או חידושו, יהיו לתקופה הזהה לרישיון הרכב לפי תקנות התעבורה.
תקנה 23 – נשיאת לוחיות זיהוי
באירוע ספורט עממי, ישא רכב ספורט עממי את לוחית הזיהוי שניתנה לו ככלי תחרותי, בהתאם לפרטים ברישיון שניתן לפי תקנה 5."
חוה ראובני:
יש לי הערה לתקנה 22. כאשר נתנו רישיון כלי תחרותי בפעם הראשונה לרכב ספורט עממי הרי התלינו את רישיון הרכב.
מירב ישראלי:
כאן לא. זה בדיוק המקרה שלא מתלים. זה מקרה של רכב רגיל שלא עבר שינוי. נותנים לו אפשרות להשתמש ברכב רק במירוצים עממיים כאשר שני רישיונות הנהיגה בתוקף. זה אחד החריגים. תראי בהתחלה את ההגדרה של "רכב ספורט עממי".
קריאה:
זה סוג אחר של ספורט.
חוה ראובני:
אנחנו מתלים. לא מבטלים, אבל כל זמן שזה כלי רכב בספורט עממי רישיון הרכב שלו לא בתוקף.
מירב ישראלי:
אבל זה לא המצב. אולי בעת המירוץ רישיון הרכב הרגיל לא בתוקף, אבל הכוונה לא להתלות לו כי יכולים להתקיים מירוצים במשך השנה.
חוה ראובני:
על-פי החוק לא ייתכן שרישיון רכב ורישיון כלי תחרותי נמצאים בתוקף בו-בזמן. אין חיה כזאת לפי החוק. כאן מדברים על התליה כי ניתן להחזיר את זה בחזרה.
דנית גלעד:
סוכם גם שתהיה בדיקה בסוף המירוץ כדי שאפשר יהיה להחזיר לו את רישיון הרכב.
מירב ישראלי:
הרישיון מותלה לזמן המירוץ, אך רק לזמן המירוץ.
דנית גלעד:
אבל מותלה.
יובל מלמד:
רישיון מכונית הספורט בתוקף רק בזמן האירוע. לא בזמן האירוע הוא לא בתוקף.
מירב ישראלי:
בעצם הרישיון ניתן לתקופת רישיון הרכב, כאשר יש התליה ספציפית מאוד ונקודתית.
דנית גלעד:
היא תימשך אם הרכב יהיה לא תקין בתום המירוץ.
יוסי ניסן:
לא נחזיר לו את הרישיון.
יובל מלמד:
זה מופיע בתקנה שנמצאת אצל משרד התחבורה באשר לבוחן.
חוה ראובני:
רישיון כלי תחרותי גם כן לא נשאר בתוקף. כאשר החזרנו לו את רישיון הרכב התלינו שוב את רישיון הכלי התחרותי. זה יכול ללכת פינג-פונג, הלוך וחזור, אבל לא יכולים להיות שניהם בו-בזמן.
מירב ישראלי:
אני מבינה שזה ניתן לתקופה. צריך לראות איך זה עולה בקנה אחד עם הסעיפים האחרים. נניח שיש רישיון רכב לתקופה של 10 שנים - - -
חוה ראובני:
רישיון רכב ניתן לשנה לפי פקודת התעבורה.
מירב ישראלי:
רישיון הרכב ניתן לשנה, ונניח שקיבלתי את הרישיון לכלי התחרותי באמצע השנה אז הרישיון העממי הזה בתוקף לחצי שנה. במשך חצי השנה הזאת, בזמן שיש מירוצים רישיון הרכב מותלה.
חוה ראובני:
וכאשר אין מירוצים רישיון התחרות מותלה. מן התקנות זה לא כל-כך ברור. לכאורה נראה מן התקנות שהם חיים ביחד במקביל.
יובל מלמד:
זה עומד הרי בתנאים של התקנות שנמצאות אצלכם. אם קוראים את זה ביחד זה ברור. מי שקורא רק את זה אולי הנוסח ברור לו פחות.
חוה ראובני:
אבל צריך עדיין לעגן את הפרוצדורה.
יובל מלמד:
הפרוצדורות מופיעות בתקנות שנדונות במשרד התחבורה.
חוה ראובני:
שם קובעים מי יבוטל ומי יותלה.
יובל מלמד:
ובדיקה ובוחן – הכול מופיע שם.
חוה ראובני:
כאן צריך להגיד: הרשות נותנת רישיון כלי תחרותי והיא צריכה לעשות משהו מול רישיון הרכב.
מירב ישראלי:
אני רוצה לחזור לרגע לחוק. צריך לנסח את תקנה 22, באופן שכאשר רישיון רכב ספורט עממי נמצא בתוקף לצורך המירוץ הרישיון הרגיל מותלה. השאלה איך מבחינה פרוצדורלית אתם מתכוונים לעשות את זה.
חוה ראובני:
ראשית, דובר על הודעות ממוחשבות. שנית, אמרנו שהוא מגיע לתחרות, מוסר את רישיון הרכב שלו, מקבל רישיון כלי תחרותי, בין חידוש של רישיון מותלה ובין רישיון חדש ומדווחים למחשב של רשות הרישוי כדי שיהיה ידוע שכרגע רישיון הרכב שלו מותלה. בהסתיים המירוץ עליו להיבדק כי אם עבר תאונה או אירוע במהלך המירוץ לא אחזיר לו את רישיון הרכב.
מירב ישראלי:
למה, בעצם? אם רכב עובר תאונה לא באירוע ספורט את לא לוקחת לו את רישיון הרכב.
חוה ראובני:
בוחן רכב יכול לקחת לו את הרכב. מתקבלת החלטה קונקרטית לפי מצבו. החזרה של רישיון רכב משמעה שהוא חוזר לכביש. עליו לעבור בדיקה שהוא אכן כשיר לעלות לכביש.
מירב ישראלי:
אבל על אתר כשיש מירוץ איך תעשו את כל הפרוצדורה הזאת?
יוסי ניסן:
קבענו פרוצדורה שלפני כל מירוץ של רכב עממי רישיון התחבורה יינתן לבוחן, והוא יחזיר את הרישיון בסוף המירוץ בתנאי שהרכב עובר בדיקה של אותו בוחן.
מירב ישראלי:
אז תכתבו את זה.
יובל מלמד:
זה מופיע בתקנה שנדונה במשרד התחבורה.
חוה ראובני:
לא, אצלי יש תקנות רק על סוגי הכלים והמיון בין מה שמבוטל ומה שמותלה. זה גם מה שבסמכותי.
יוסי ניסן:
כתוב שם איך זה יותלה, וכתוב שם על בדיקת בוחן.
יובל מלמד:
אפשר להוסיף את זה שם.
חוה ראובני:
אינני יודעת אם זה בסמכותי. אלה תקנות של שר התחבורה. צריך לראות מי השר שצריך לקבוע את ההוראות האלה.
יוסי ניסן:
נכניס את זה בתקנה של ה"יותלה ויבוטל".
יובל מלמד:
הרי זה היה אצלם שמונים פעמים בבדיקה.
מירב ישראלי:
חבל להתווכח. אם ההסדר מוסכם אז זה באמת נוגע - - -
יוסי ניסן:
לתקנת "יותלה ויבוטל".
עופר שוורץ:
לדעתי אתם מבלבלים בין שני דברים. מדובר כאן על תוקף הרישיון, לא על השימוש בו. היא מדברת על השימוש ברישיון.
חוה ראובני:
זה התוקף.
עופר שוורץ:
זה לא אומר שמשתמשים באותה עת ברישיון.
מירב ישראלי:
החוק קבע כאן דבר מאוד חד-משמעי, ששני הרישיונות הללו לא יכולים להיות בתוקף בעת ובעונה אחת.
אהוד לביא:
אז חצי שעה הם לא יהיו ביחד.
מירב ישראלי:
בדיוק כך. קצת משונה, אבל זה המצב.
קריאה:
זה יכול לקחת יותר מחצי שעה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
המהות מוסכמת.
יוסי ניסן:
בואו נכניס את זה, אבל לא בתקנה הזאת. הסכמנו על זה.
חוה ראובני:
צריך לקרוא את התקנה האחרת כדי להיות בטוחים ששם המקום הנכון ולא כאן.
מירב ישראלי:
את התוספות לא צריך לקרוא.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
קראתי אותן כבר.
מירב ישראלי:
בתוספת השנייה יימחקו המילים "בעלים נוספים". כל הבעלים יהיו בשם בעל הכלי התחרותי, אין בעלים נוספים, אין מדרג. יימחק גם המשפט "מספר הומולוגציה (המספר שניתן לכלי התחרותי על-ידי הארגון הבין-לאומי המוכר)". זה הנוסח שהעברתם לי. אינני יודעת מדוע הם נמחקו. אם תרצו תוכלו להסביר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו מקבלים את זה גם בלי לשמוע הסבר.
נצביע על התקנות. נצטרך לכנס עוד ישיבה כדי לגמור לדון בכל התקנות. תביאו גם את הדברים שביקשנו מכם היום להשלים וגם את שתי התקנות הנוספות.
נצביע על תקנות הנהיגה הספורטיבית (רישיון כלי תחרותי), התשס"ח-2008. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד תקנות הנהיגה הספורטיבית (רישיון כלי תחרותי), התשס"ח-2008 – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנות נתקבלו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
שניים בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. התקנות נתקבלו.
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:05