פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה
מושב שלישי נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 53
מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
יום שלישי, כ"א סיוון תשס"ח (24 ביוני 2008), שעה 09:00
סדר היום:
הרפורמה בשיטת ההעסקה בסיעוד
נכחו:
חברי הוועדה:
רן כהן – היו"ר
יעקב כהן
יורם מרציאנו
מוזמנים:
אפרים כהן, ראש מנהלת עובדים זרים, משרד התמ"ת
משה סוויסה, ממונה מחוז י-ם ואחראי תחום סיעוד, משרד התמ"ת
זהבה וייזר, אחות ראשית בשירות לזקן
ד"ר שרה לוי, מח' לגריאטריה, משרד הבריאות
רביב סובול, סגן ממונה על התקציבים, משרד האוצר
אסתר רייס, מנהלת אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי
אריאלה בן צור, חברת כ"א לסיעוד, אחיעוז
יוסי בן דוד, חברת כ"א לסיעוד, אחיעוז
שמואל ערמון, חברת כ"א לסיעוד, אחיעוז
שרון ענבר, אגוד חברות הסיעוד
שרון אילן, איגוד חברות הסיעוד
רוני בונדי, איגוד חברות הסיעוד
עמיקם אבן חן, חברת כ"א לסיעוד
ניסים מורביה, ארגוני נכים
נעמי מורביה, ארגוני נכים
יהורם הל, עמותת "כן לזקן"
רחל מלנקי, מנכ"לית "כן לזקן"
שושנה יטש, לשכה משפטית, משרד התמ"ת
משה נקש, רע"ן סיעוד, משרד התמ"ת
דוד קשני, עמותת קול בשכונות
מנהלת הועדה: בת שבע פנחסוב
רשמה וערכה: נוגה לנגפור – חבר המתרגמים בע"מ
הרפורמה בשיטת העסקה בסיעוד
היו"ר רן כהן:
אנחנו דנים היום כפי שידוע לכם, לשם כך באתם, בסוגיה של הרפורמה בשיטת ההעסקה בענף הסיעוד. כפי שידוע ואפרים כהן ממשרד התמ"ת ראש המנהלת יתקן אותי, בעצם עד היום הנוהל המתקיים הוא הנוהל עוד מימי הקבילה, למרות שאין קבילה. הנוהל הוא עדיין שאריות מאותה תקופה, כלומר לאלה שלא לגמרי מכירים בין הצופים בנו בבית, נוהל הקבילה בעצם אמר שהאדם הסיעודי הזקוק לעבודת המטפל, עבודת העובד הזר, הוא גם המעסיק שלו, הוא גם מקבל הוואוצ'ר, הוא האחראי עליו ועל תנאי עבודתו ועל הכול ובעצם משרד התמ"ת עם משרדי הממשלה האחרים, אם אני לא טועה, החליט לשנות את השיטה כדי להתגבר על בעיות שנוצרות עקב השיטה הנוכחית, ובכדי גם להגן על האנשים הסיעודיים מפני רעות שיכולות להיות בשיטה הנוכחית, וגם לשמור את הזכויות של העובדים הזרים בתוך שיטת ההעסקה הנוכחית שלא לגמרי מושגים.
אני רוצה באמת לפנות לאפרים כהן ראש המנהלת משרד התמ"ת, להציג את הרפורמה, את הביצוע שלה, את המרכיבים שלה, את ההיגיון שלה. לאחר מכן אני אבקש גם ממשרדי הממשלה האחרים להשלים את הסקירה הזאת, ולאחר מכן נשמע את הנציגים של הארגונים, של החברות, של כל מי שיש לו עמדה להעשיר אותנו בסוגיה הזאת. בבקשה אפרים כהן.
אפרים כהן:
בוקר טוב אדוני היושב ראש. ברשותך אני אציין מספר נתונים שחשובים היום לדיון לפני שנתייחס לרפורמה בנושא הסיעוד. אני מדבר על שנת 2008, עד היום הנפקנו כ-43 אלף היתרים. מתוכם השנה 7600 חדשים, 5500 הארכה, סך הכול תיקים שטופלו בוועדות, כידוע לך יש לנו ועדת חריגים, טיפלה ב-2834 תיקים במשך שבעת החודשים. עוד נתון שהוא חשוב, אני מדבר על נזקקים בגילאי 018 כ-1159, נזקקים בגילאי 1964 כ-2630, נזקקים בגילאי 1967, 2340, נזקקים בגילאי 65 ומעלה נשים זה 26 אלף, ונזקקים גברים 11,500. סך הכול 43 אלף.
היו"ר רן כהן:
ובסך הכול מועסקים אם אני לא טועה אפרים, זה 53 אלף עובדים זרים בענף הסיעוד.
אפרים כהן:
לא אדוני. היום לאחר שעשינו בדיקות ולאחר שעשינו תיאום עם ביטוח לאומי ומשרד הפנים וגורמים נוספים המספר להיום נכון ל-31 למאי הוא 43,500.
היו"ר רן כהן:
וזה כולם חוקיים?
אפרים כהן:
אלה חוקיים. אני לא מדבר על לא חוקיים שברגע שהמעסיק נפטר וכתוצאה מכך שהם עברו את השנים שצריכים לעבור למעסיק אחר, אם לא יצאו מהארץ, ועוברים לבתים הפרטיים או לבתים החזקים ולא נמצאים בסיעודי. תיכף אני אתייחס גם לנתונים האלה. אדוני היושב ראש אתה הדגשת, לעשות סדר, כי ידוע כיום ללא הוועדה הזו שהוקמה וללא הנושא של הקבילה להערכתי היו כ-250 חברות לא חוקיות שעסקו בנושא, וכאן היה ניצול גם של העובד הזר, וגם ניצול של הסיעודי. וכמובן גם החברות המאושרות על ידי משרד התמ"ת גם כן הן סבלו כתוצאה מכך שקמו חברות לא חוקיות. ולכן ההחלטה היא נכונה. ולכן חייב אותנו לקיים דיונים מאוד מאוד מעמיקים בנושא. כמובן שחלק לא היה מרוצה והוגשו מספר בג"צים לכאן או לכאן, והבג"צים עיכבו אותנו במשך שנה וחצי עד שהיתה החלטה מסוימת שהנושא יחזור למנהלת ואז
להזמין את כל העותרים, להזמין את כל העוסקים בנושא. התקיימו דיונים מאוד רציניים בנושא וקיבלנו החלטות, וכמובן שהבג"ץ אישר את ההצעות שלנו, ואנחנו היום בלוח זמנים יותר מסודר להפעלת הנושא.
היו"ר רן כהן:
כלומר נובע מדבריך בעצם אפרים כהן שיש בעצם היום פחות או יותר הבנה, או הסכמה אפילו, של כול הגורמים המעורבים בעניין, גם משרדי ממשלה, גם ארגונים, גם חברות.
אפרים כהן:
אכן כך. ואני מצטער על כך שזה נמשך הרבה זמן.
היו"ר רן כהן:
מי ייצג לצורך העניין הזה את הסיעודיים? אתה? לא, אני פשוט מכיר אותך ואת נשמתך ולכן אני אומר.
אפרים כהן:
תודה. את הסיעודיים בעצם הזמנו גם את הנציגות של האלצהיימר, הזמנו נציגויות, כל מי שרצה יכול היה להופיע בפני הוועדה בעצם. הביטוח הלאומי, משרד הרווחה, אלה שותפים. הלוא ישנה ועדה בינמשרדית בראשותי שבה כל גורמי הממשלה שעוסקים בנושא. כמובן שהיינו צריכים לשתף את אלה שצריכים להיות הקבלנים, כוח אדם, צריכים להיות שותפים איתנו. ואחד הדיונים שהיו לי מצד העותרים והשתתפו פה כמה חברים, אמרתי חברים, יש פה אינטרס כלכלי, אנחנו מבצעים החלטות ממשלה אבל בעיניי מי שנמצא זה הסיעודי ואנחנו צריכים לעשות הכול כדי לטפל בסיעודי. יש את הסיעודי המסכן, יש את הסיעודי שהוא זקוק לנו, ואנחנו עכשיו לא נתווכח מבחינה כלכלית מי יעשה יותר. אנחנו צריכים לראות את המטרה שזה הסיעודי, ונעשה הכול.
אציין שהיום היחידה, אני אומר את זה באחריות מלאה, התייעלה במתן שירות לסיעודי. ואומר כך, במקרה הגרוע ביותר שמחייב עדיין בדיקות ותיאומים עם משרדי ממשלה היתר חדש בין שבועיים לשלוש, לפעמים גם חודש כדי להיות יותר זהיר. אשר להיתר הארכה היום אפשר לקבל אותו באותו יום, לכול המאוחר שלושה ימים.
היו"ר רן כהן:
הארכה זה הארכת תקופה?
אפרים כהן:
לאחר שעבר את האישור של הביטוח הלאומי ועבר את כל הסדרה והוא נרשם. כל שנתיים הוא צריך לקבל הארכה. אין צורך שהוא ימתין כל כך הרבה זמן. הוא יכול לקבל את זה במקום.
היו"ר רן כהן:
במקום זה אחד המחוזות שיש לכם נציגות שם? כי אדם מחיפה לא צריך להגיע לירושלים אליך?
אפרים כהן:
לא, לא. היום אדם מחיפה, מהקריות או מנצרת או מעפולה יכול להגיע לחיפה ולקבל את זה או לשלוח את זה גם בדואר. אותו דבר בתל אביב והמרכז. אותו דבר בירושלים. אותו דבר בבאר שבע. לכן השירות שניתן היום על ידי היחידה, גם אנחנו מפעילים מערכת של טלמסר,
מערכת טלפונים. לא תמיד זה פועל טוב. יש שעות של קבלת קהל קבועות. יש שעות של שירות לקהל טלפוני.
היו"ר רן כהן:
סתם מסקרנות אישית, זה יושב במחוז של משרד התמ"ת בכל אחת מהערים? אני מכיר את זה מהתקופה שהייתי שר במשרד.
אפרים כהן:
כן, אבל השתנו דברים מאז שאתה עזבת. השתנו הדברים כי היום יש לנו יחידות נפרדות של יחידת העובדים הזרים.
היו"ר רן כהן:
לא. היחידה שלך, היא יושבת בתוך נניח מחוז משרד התמ"ת בבאר שבע?
אפרים כהן:
נכון. יש לי יחידה היום בתל אביב שיושבת במחוז התמ"ת בתל אביב ויש לי יחידה שיושבת נפרד בבניין צים בחיפה, ויש לי יחידה שיושבת בעומר.
היו"ר רן כהן:
שהיא נפרדת של המנהלת. אבל זה ידוע לכול הגורמים? אתם מודיעים לכולם שזאת הכתובת? זה הטלפון?
אפרים כהן:
מודיעים לכל הגורמים. זה מופיע באינטרנט. לכל העובדים הזרים בכל השפות בנושא הזה.
היו"ר רן כהן:
לא, אני מדבר לא על העובדים הזרים דווקא, על הסיעודיים אני מדבר.
משה סוויסה:
כל בקשה שהם מגישים.
היו"ר רן כהן:
כל בקשה שהם מגישים אין בעיה לאתר את הכתובת.
אפרים כהן:
עכשיו לעניין עצמו אני מציע שהדרג המקצועי שיותר מתמצא ממני.
היו"ר רן כהן:
מי שאתה תחליט.
אפרים כהן:
אדון סוויסה יתחיל, ואם הוא יטעה אני איישר אותו.
משה סוויסה:
מדברים על הרפורמה זה מגדיר את עיקרי השיטה החדשה במספר הדגשים.
היו"ר רן כהן:
אתה מסכים שלטובת הצופים, אני מניח שיש אנשים סיעודיים אולי שצופים בנו בשעה הזאת. נתחיל בכל זאת מדבר אחד. אכן הרפורמה אמורה להתחיל בשבוע הבא, ב-1 ליולי?
אפרים כהן:
אני רוצה, אני מוכן לקחת לעצמנו עוד שבועיים, שלושה, על מנת שהכול ילך כפי שתוכנן על מנת לעשות סדר בעניין, ובמיוחד אנחנו בודקים.
היו"ר רן כהן:
אני מציע לך, זו הצעה לגמרי בידידות, לא בשום עניין פורמלי. אני הייתי מציע לך, אם אתה צריך את השבועיים האלה בוא תקבע שזה ה-15 ביולי.
אפרים כהן:
אני אודיע על זה. אני אגיד לך למה. כי פשוט מאוד אנחנו עדיין בשלבי סיום בדיקת כל המציעים שרוצים להיות לשכות שירות, עדיף שנעשה בדיקה נוספת ועוד בדיקה נוספת על מנת לתת את ההיתר, הרישיון כלשכה והרישיון להיתרים. אז עדיף לעשות את זה, אני מעריך שאנחנו נעשה את זה תוך שבועיים, שלושה מקסימום.
משה סוויסה:
לגבי שיטת ההעסקה החדשה. בסך הכול השיטה היא אמורה להיות שיטה ייחודית שאמורה מצד אחד לשמור על המעסיק שהוא הקשיש עצמו ומצד שני היא אמורה לתת מענה לאיזשהן פעולות שהיו בעבר מבחינת חברות כוח אדם שפעלו עד עכשיו. מבחינת עיקרי השיטה, אז אנחנו קבענו ואני אקריא ברשותכם מספר הדגשים שאמורים להיות העיקריים. יש איסור העסקת עובד זר בסיעוד ללא רישום בלשכה. כלומר כל מעסיק שהוא הקשיש עצמו יהיה חייב להיות רשום בלשכה חדשה, כמו גם העובד הזר יהיה חייב להיות רשום באותה לשכה. יהיה חופש מעבר בין מעסיקים ולשכות.
היו"ר רן כהן:
בעצם העובד הזר יהיה רשום גם בחברת ההעסקה וגם בלשכה שלכם.
משה סוויסה:
הוא יהיה רשום רק בלשכה. גם המעסיק וגם העובד הזר יהיו רשומים אצל אותה לשכה שהוא בחר. תהיה אפשרות מעבר בין מעסיקים ולשכות.
היו"ר רן כהן:
אני לא הבנתי מה זה הלשכה.
משה סוויסה:
הלשכה הפרטית היא הלשכה שקיבלה היתר מאיתנו שמדברים על הרפורמה אז הכוונה שמספר לשכות פרטיות הגישו בקשות לקבל רישיון לתיווך וקיבלו מאיתנו היתר להבאה, תיווך וטיפול של עובדים זרים, ואחרי שהוועדה תסיים עם הרפורמה רק הלשכות האלה יוכלו להתעסק בתחום של הסיעוד.
בזמן שאנחנו ניתן להם ב-60 הימים הראשונים כול מעסיק במדינה וכל עובד זר בתחום הסיעוד יהיה צריך להיות רשום אצל אותה לשכה שאנחנו פרסמנו. הוא צריך לבחור את הלשכה שהוא יעדיף לעבוד איתה. אבל תהיה גם אפשרות של מעבר בין לשכות. כלומר אם מעסיק ירצה לעבור ללשכה אחרת אכן הוא יוכל.
היו"ר רן כהן:
מה שאתה אומר אתה אומר אדם קשיש שזכאי לעובד זר שגר בגדרה, סתם לקחתי, הוא גם יכול לפנות ללשכה כזאת שמעסיקה בבאר שבע או באשקלון או בתל אביב.
משה סוויסה:
כן.
היו"ר רן כהן:
יש לו את החופש המלא. הקשישים ממשיכים להיות המעסיקים בעצם. הלשכות הן לשכות תיווך.
משה סוויסה:
תיווך, הבאה וטיפול. זאת המשימה שלהן. עכשיו אני אתן כמה הדגשים לגבי החובות שיחולו על הלשכה עצמה. הלשכה צריכה להיות חברה שמתעסקת אך ורק בהבאה, טיפול ותיווך של עובדים זרים. היא צריכה שיהיה לה רישיון ללשכה פרטית מהמנהל. צריך שיהיה לה מנהל כללי עם ניסיון של לפחות שלוש שנים עם ניהול על 50 עובדים לפחות.
היו"ר רן כהן:
הוא צריך לקבל את האישור של המנהלת.
משה סוויסה:
שלנו. המנכ"ל צריך לקבל את האישור שלנו. בכל לשכה חייב שיהיה עובד סוציאלי אחראי שהוא יהיה בקשר איתנו והוא יצטרך לבצע עם העובדים הסוציאליים שלו, ואני אפרט אחר כך את התחום של העובדים הסוציאליים.
היו"ר רן כהן:
תגיד ומה אתה תעשה למשל אם תראה שבדימונה אף אחד לא הגיש. אתם תעודדו מישהו שיעשה את זה? מה תעשה? בכל זאת האנשים בדימונה זכאים שיהיה להם שירות קרוב לבית.
משה סוויסה:
מבחינת הלשכות הפרטיות?
היו"ר רן כהן:
כן.
משה סוויסה:
אני חושב שהפריסה של הלשכות הפרטיות…
היו"ר רן כהן:
או שאתה תחייב לשכה כזאת בבאר שבע שיהיה לה סניף בדימונה.
אפרים כהן:
אדוני היושב ראש אני לא חייב לחייב לשכה כזו כי ברגע שיש מצב כלכלי הם יפתחו לבד בלי שנחייב אותם.
היו"ר רן כהן:
אני לא בטוח אפרים. נדמה לי שלפעמים צריך להתערב בתוך הדבר הזה. זה נכון שלפעמים המשק החופשי עובד טוב אבל לפעמים הוא עובד מאוד מאוד לא טוב. אני שואל את זה לטובת אנשים שהם לעיתים קשיי יום שהם חיים במקומות קשים.
משה סוויסה:
הפריסה של כ-150 לשכות שיקבלו היתר היא רחבה מהצפון עד הדרום בכל הארץ.
היו"ר רן כהן:
זה מספר שלא במקרה זרקת אותו.
משה סוויסה:
לא. זה מספר הלשכות. הגישו 176 חברות. מתוכם אנחנו מעריכים שיהיו בין 120 ל-150 לשכות פרטיות שיקבלו מאיתנו היתר.
היו"ר רן כהן:
ובאופן עקרוני אין לכם בעיה שהמספר יצמח עד כמה שיהיה. לא, כי נדמה לי שפעם שמעתי מאפרים באחת הישיבות שהיעוד שלכם הוא להגיע למצב של מספר לא מופרז של חברות. אגב יש בזה היגיון. כי התחרות היא פרועה מדי.
אפרים כהן:
אנחנו פועלים בהתאם לקריטריונים, לכן הערכנו כך שאם נגיע ל-150 זה יהיה טוב.
משה סוויסה:
לכל לשכה כמובן יהיה תשתית משרדית, הנהלת חשבונות, וצוות שבנפרד שאמור להתעסק אך ורק עם העובדים הזרים. כלומר זו חברת SPC שהיא מתעסקת אך ורק עם עובדים זרים. המעסיק יצטרך לשלם דמי טיפול עד סך 70 שקלים ללשכה כדי שהלשכה תטפל בו בכל הניירת.
היו"ר רן כהן:
70 שקלים לשנה.
משה סוויסה:
לחודש.
היו"ר רן כהן:
זה המון כסף. למה? 70 שקלים כל חודש?
משה סוויסה:
המעסיק יצטרך לשלם. אלה הקריטריונים שנקבעו. זה מוגבל לעד 70 שקלים בחודש. לדמי טיפול שוטף בין המעסיק לבין הלשכות הפרטיות. יש גם דמי השמה. לא אגע בזה כרגע אבל יש גם דמי השמה.
היו"ר רן כהן:
דמי השמה זה הסכום הראשוני.
משה סוויסה:
הסכום הראשוני של 2000 שקלים.
היו"ר רן כהן:
זאת אומרת זה 2000 שקלים ועוד 840 שקל כל שנה.
משה סוויסה:
2000 זה פעם ראשונה.
היו"ר רן כהן:
עכשיו זה נכון גם לגבי נניח קשיש שעובר מלשכה ללשכה. אחרת הוא שוב צריך לשלם את ה-2000 ועוד את ה-70 כל חודש?
משה סוויסה:
לא. את ה-2000 הוא לא יהיה צריך לשלם. את ה-70 הוא יהיה צריך לשלם אצל החברה החדשה שהוא מקבל ממנה את הטיפול.
אנחנו קבענו שיהיה מאגר של עובדים זרים, ומהמאגר הזה הוא יהיה עד חצי אחוז מסך העובדים הזרים בארץ. כל לשכה תוכל להביא עובד זר מחוץ לארץ אחרי שיש לה כמובן את ההיתר של אותו מעסיק, רק במידה והחצי אחוז מכמות המאגר שיש בארץ תרד. כלומר אם יש עדיין עובדים זרים שלא רשומים בלשכות פרטיות והלשכה אמורה להביא עובד זר, לשים אותו אצל אותו מעסיק, אז הלשכה תצטרך קודם לקחת מהמאגר הקיים ולאחר מכן אם היא לא תמצא במאגר הקיים היא תוכל להביא מחוץ לארץ.
היו"ר רן כהן:
חצי אחוז מ-43 אלף?
משה סוויסה:
כן.
היו"ר רן כהן:
זאת אומרת אם המספר במאגר יקטן ממאתיים היא יכולה להביא מחוץ לארץ.
משה סוויסה:
כן.
אפרים כהן:
הכול יש. קיבלנו תקציב ואנחנו קיימנו מערכת שתנהל גם את הלשכות וגם את כוח האדם שיועסק בלשכות.
משה סוויסה:
איזה שירותים יינתנו בעצם על ידי הלשכה הפרטית לאותו מעסיק שפונה אליהם ואומר אני רוצה לעבוד איתכם ואני נרשם אצלכם, מה אתם נותנים לי. אז דבר ראשון, החברה או הלשכה תהיה מחויבת לתווך,
היו"ר רן כהן:
ומה עם משרד הפנים?
אפרים כהן:
הם עומדים לקבל עכשיו את ההחלטה לכן הם מתכוננים לקראת קבלת נושא האחריות.
היו"ר רן כהן:
אם אני מבין נכון זה יצור מצב שהרישום של המאגר הזה יצטרך להיות במשרד הפנים.
אפרים כהן:
סוכם על פי החלטת ממשלה ואנחנו בתיאום עם משרד הפנים שב-1 לספטמבר משרד הפנים, אדון גנות יקבל את האחריות וסמכות של מנהל יחידת סמך, שממונה סמך הוא ראש מנהל אוכלוסין והגירה. שלשום נפגשנו והודעתי לו. הוא מקבל את הכול, יהיה מוכן. זאת אומרת, מי הן הלשכות, מה הם ההיתרים, מה השיטה, הכול חייב לבנות את המערך שלו ואנחנו נלווה אותו על פי החלטת ממשלה עד אינסוף, עד שאנחנו נראה שמשרד הפנים יהיה מסוגל ליישם את התוכנית הזו, לבצע אותה, אנחנו נלווה אותו כמה שיידרש.
היו"ר רן כהן:
אבל האחריות עליו היא רק בנושא של יבוא עובדים.
אפרים כהן:
לא, לא, לא. אחריות של הנפקת היתרים. כל האחריות של מתן היתרים ללשכות בעתיד יהיה בידי משרד הפנים, רשות מנהל אוכלוסין והגירה. הם יהיו אחראים גם על היתרים לסיעודי וגם על הבאת עובדים מחוץ לארץ.
היו"ר רן כהן:
כלומר גם הפיקוח מהלשכות יוצא מהידיים שלכם?
אפרים כהן:
לא. זה לא. זה חוקי עבודה. שמרנו לעצמו את זה כדי שנפקח. הם רצו בהתחלה ואמרתי להם הם לא יהיו מסוגלים ולא יכולים לעשות את זה, גם לא הגיוני שמשרד הפנים שמופקד על הכניסה לישראל יתן היתרים יעשה גם את החוק של חוקים סוציאלים.
היו"ר רן כהן:
שלא לדבר על זה שגנות עסוק למעלה מהראש על כל מיני דברים. אני פה דואג לזה שנושאים שקשורים בחוקי עבודה ישארו במשרד העבודה.
אפרים כהן:
על פי החלטת ממשלה, היה ויכוח בהתחלה, וזה נשאר על פי החלטת ממשלה במשרד.
משה סוויסה:
הלשכה תהיה חייבת לתת את השירותים הבאים לאותו מעסיק, כמו שאמרתי קודם, זה תיווך עובדים. כלומר הלשכה תבחר את העובד הזר המתאים אחרי שבדקה על ידי עובד סוציאלי את הצרכים המיוחדים של אותו מטופל, והיא תתאים את העובד הזר אל המטופל עצמו. הלשכה תדאג להכשרת העובדים טרם הבאתם ארצה בהתאם ליעוד שהם מגיעים והצרכים המיוחדים של נכים מיוחדים והצרכים המיוחדים של קשישים. אני יודע שעושים את זה גם היום, ויעשו את זה הרבה יותר טוב בעתיד.
היו"ר רן כהן:
אתה אומר הלשכה בעצם כאשר היא מביאה עובד זר לחולה אלצהיימר היא צריכה להכשיר אותו לסייע לאדם שהוא חולה אלצהיימר.
משה סוויסה:
אכן כן.
היו"ר רן כהן:
כנ"ל לגבי כל נושא אחר. אם זה ילד עם מחלה מסוימת אז היא תדאג. אז איפה היא תכשיר אותו בעצם?
משה סוויסה:
בחוץ לארץ. בארץ המוצא. הלשכה תסייע למעסיק באם הוא צריך לטפל בכל הביטוחים והתשלומים של העובד הזר, הם יסייעו לו בזה. הם יעזרו לו להגיש את הבקשה להיתרים, אם זה הארכה, אם זה החמרת מצב, הגשת מסמכים רפואיים. הלשכה תסייע לאותו מעסיק ללכת ולהאריך את אשרת השהייה של העובד הזר במשרד הפנים. בעצם כל מה שהקשיש או המטופל עצמו צריך יכול דרך הלשכה שלו לעשות.
היו"ר רן כהן:
וכמובן שאם היא מכשירה אותו אז היא גם זו שמפקחת על איכות העבודה שלו בהמשך עם הקשיש או הבן אדם הסיעודי.
משה סוויסה:
עכשיו אני נכנס לחובות של הלשכה בהיבט של העובדים הסוציאליים ואמרתי קודם שיש אחראי, עובד סוציאלי שעובד מולנו והחברה מחויבת לשלוח עובד סוציאלי טרם ההגעה של העובד הזר למטופל כדי לבדוק באמת מה הצרכים שלו. ובחודש הראשון עובד סוציאלי צריך להגיע לביתו של המטופל כדי לראות שאכן ההתאמה שהוא בחר קודם אכן נכונה בהיבט של המטופל ובהיבט של המטפל. אחת לשלושה חודשים עובד סוציאלי יצטרך לבקר בביתו של המטופל כדי לראות באמת שהכול בסדר ושהיחסים ביניהם הם תקינים, והטיפול הרפואי שהקשיש מקבל בצורה נאותה. אחת לרבעון יצטרכו להגיש אלינו דוחות סוציאליים שבהם
מפרטים את כל ממצאי הביקור במהלך השלושה חודשים. ואם יש ממצאים חריגים אז כמובן הם צריכים להעביר אלינו.
היו"ר רן כהן:
יש לך בצוות שלך מספיק אנשים שיעברו על כל הדוחות האלה?
משה סוויסה:
כן.
היו"ר רן כהן:
אחת לשלושה חודשים, אתם תקבלו ים של דוחות. 43 אלף דוחות כל שלושה חודשים זה הרבה מאוד.
משה סוויסה:
אנחנו נעשה מה שמוטל עלינו.
היו"ר רן כהן:
רבותיי בואו נתקדם. שאלתי את השאלה הזאת שאם אפרים יגיד לי, יש לי את הכלל הזה אבל אין לי אנשים אז הוועדה תחליט לפנות לאוצר כדי שיתנו אנשים. אין מה לעשות. אם רוצים פיקוח שיהיה פיקוח.
משה סוויסה:
הלשכה לא תגבה מעובד זר כספים מאלה שנקבעו בחוק. הלשכה כמובן תתייחס לעובדים הזרים כמו שצריך, כמו שנהוג והלשכה תאתר מקום עבודה עבור אותו עובד זר שאכן הגיע על ידי היתר לארץ ושהוא לא יסתובב כאן סתם, אלא אכן ייושם למעסיק אחר. וזו אחריות של הלשכה. הלשכה מחויבת למצוא לעובד הזר עבודה וכמובן מצד שני היא כמובן צריכה לדאוג לאותו מטופל שאם הוא לא מרוצה מאותו עובד זר, הוא אכן יכול לפנות ללשכה ולקבל עובד זר אחר במקומו.
היו"ר רן כהן:
מה שאתה אומר בעצם אתה אומר ככה, ברגע נניח שלשכה כזאת מעסיקה אלף עובדים זרים אצל אלף מטופלים. ובאלף האלה נשרו בשבוע מסוים עשרה, מסיבות של פטירה. העשרה הללו הם קודם כל במאגר של הלשכה. הם לא עוברים למאגר הכללי לאיזשהו מקום ארצי.
משה סוויסה:
הם עדיין באחריות הלשכה.
היו"ר רן כהן:
העשרה הללו הם באחריותה של הלשכה להשמתם בעבודה אצל אחרים, קודם כל ממנה. היא לא מעבירה אותם למאגר ארצי של משרד התמ"ת.
משה סוויסה:
פעם שרשום עובד זר אצל הלשכה היא כרגע אחראית עליו. היא לא יכולה להעביר אותו למאגר. היא מחויבת לדאוג להשמה שלו אצל קשיש אחר. בלשכה רשומים כמו שאתה אומר אלף מעסיקים. יש גם אלף עובדים. קורה שנפטרים וקורה שאחד העובדים הזרים לא מתאים לעבודה
שלו אצל קשיש מסוים. הלשכה צריכה לקחת את העובד הזר ולהתאים אותו ולשים אותו אצל מעסיק אחר. זאת האחריות שלה.
היו"ר רן כהן:
והיה וכל העשרה מותאמים לעבוד עם חולי אלצהיימר ואין לה ביקוש לאף חולה אלצהיימר. לעומת זה ללשכות אחרות יש.
משה סוויסה:
הלשכות יכולה להעביר אותו ללשכה אחרת אבל היא לא מעבירה אותו למאגר. המאגר זה מסך העובדים שלא רשומים בשום מקום. ואם הלשכה לא תעמוד ביעד ההשמה של 97% אז היא צריכה לפנות למאגר שלנו ולהגיד שהיא צריכה משם עובדים. במידה וזה יורד מסך החצי אחוז אז הוא בהיתר שלו מביא עובד זר מחוץ לארץ.
ניסים מורביה:
ניסים מורביה. מטה מאבק הנכים. בהמשך למה שאתה אומר, אתה דיברת על המאגר ועל היציבות מבחינתכם בשמותיהם של כל העובדים הזרים. זאת אומרת יש לכם שליטה על הכול. מן הסתם זו שאלה אחרת. העובד הזר הותאם והכול טוב ויפה והוא נעלם מביתו של המטופל. מה קורה לגבי אותו מטופל שנשאר ללא עובד זר ומן הסתם רשום על שמו עובד זר שהוכנס לארץ בשבילו, מה קורה באותו רגע?
היו"ר רן כהן:
אם אני מבין נכון, מר מורביה, זה שמי שאחראי להחזיר את העובד או להביא עובד אחר תחתיו באותם הכישורים זו הלשכה.
ניסים מורביה:
אבל הלשכה לא עושה את זה.
היו"ר רן כהן:
תבין, עדיין קודם כל ההסדר לא עובד. על פי המודל שאני הבנתי מכאן הלשכה אחראית לזה שלאותו מטופל יהיה עובד.
יוסי בן דוד:
יש הסדר שלא מאפשר לשום גוף במדינה ליצור איזושהי סנקציה כלפי העובד והעובד יכול להחליט בכל רגע נתון שהוא איננו רוצה לעבוד בגלל העיניים הכחולות של המטופל והוא עוזב ואין לאף אחד שום סנקציה להפעיל עליו אלא ללשכה יש אינטרס ליצור מצב של מקסימום אחוזי השמה, משום שמופעלת על הלשכה סנקציה במידה והיא לא עומדת באחוזי ההשמה. לכן היא תפעיל את כל קסמה על העובד כדי שהוא ימשיך מועסק אצל אותו מעסיק כי אחרת מופעלים עליה סנקציות. אבל אין לה שום כלי חוקי כנגד העובד ליצור איזשהו כלי שיכריח אותו או יאלץ אותו לפעול על פי רצונה של הלשכה ולהמשיך ולעבוד.
נעמי מורביה:
הוא לא בדיוק נקרא לזה הוקסם מהתנאים והוא לקח את הרגליים שלו והלך. מה קורה לאותו נכה או לאותו קשיש שתלוי בטיפול יומיומי?
משה סוויסה:
החל מתחילת הרפורמה החדשה לא יהיה רשום אצל העובד הזר באשרת שהייה שלו שהוא רשום אצל אדם מסוים. יהיה באופן כללי רשום תחום הסיעוד. הדבר השני, אם הרישום של המטופל והעובד הזר אצל לשכה פרטית, אם יש עובד זר שברח והשאיר נכה לבד, אז הלשכה הפרטית מחויבת להביא לו עובד אחר.
נעמי מורביה:
מאיפה?
משה סוויסה:
מהמאגר שיש לה. הלשכה תהיה מחויבת להשים אצל אותו מטופל עובד זר מהמאגר. ואם אין במאגר אנחנו נמצא גם לזה פתרון כי לא יכול להיות שאותו מטופל יישאר ללא טיפול.
אפרים כהן:
יש לנו בעיה ואסור להתעלם ממנה. על פי החלטת בג"ץ אין קבילה וכאילו שזה רשת שמכסה על הקבילה. יש לנו בעיה שעובדים זרים לא ירצו להיות במקום שהוא קשה. כתוצאה מכך מאי קבילה הוא יהיה בנדידה ובניוד. ולכן יהיה ניוד ככה. המקום הוא קשה, קשה לי לעבוד עם האיש הזה, אני לא כבול, יש לי מקום אחר יותר טוב שאני יכול לעבור אליו, אני עובר אליו. יותר בעייתי. תהיה תנועה בין הפריפריה למרכז הארץ. כי אני כעובד זר עדיף לי להיות במרכז ולא בצפת שקר, ולא בדימונה שחם. תתחיל להיות תנועה. לכן קבענו ששלושה חודשים.
היו"ר רן כהן:
יעזבו מטופלים קשים וילכו ליותר קלים.
אפרים כהן:
לא אמרנו שהכול ורוד והכול יפה והכול נהדר. וחוץ מזה גם יש מגבלות למוגבלים. לא תמיד יש להם את כל הנתינה לתת לעובד זר אז הם בבעיה. הם תלויים בעובד הזר ותלויים גם בממסד. צריכים לממן חלק מהעלות שלהם. כי בלי זה ובלי זה אותו אדם הוא לא יכול להתקיים. אנחנו ערים לבעיה. אנחנו רוצים להתמודד עם הבעיה. אנחנו רוצים להריץ את הנושא לפחות שיהיה יותר טוב ממה שהיה היום כי הסחר בעובדים והניצול של הנזקקים והחברות שאסור להן לעסוק בזה, כולם עוסקים בנושא ועושים מזה כסף. הנושא הוא כלכלי ולכן המיסוד הוא בכך שיהיו רק אנשים שמורשים ואנחנו לא נצטרך להתמודד עם הרבה בעיות.לכן התוכנית היא על הנייר היא נהדרת, עם הרבה חשיבה, עם הרבה אנשי מקצוע. לא תהיה ברירה, אנחנו צריכים לחשוב על מה שאמרתי עכשיו בנושא של המוגבלים ובעיות קשות שהעובד זר רשאי להגיד שלום, יש לי מקום, יש לי 6 חדרים ולא בחדר וחצי, יש לי תנאים יותר טובים.
משה סוויסה:
כדי להשלים את מה שאפרים כהן אמר לנכים קשים שיש להם שר"ם, אחד שמיושם אצלו עובד זר, העובד הזר לא יוכל לעזוב אותו אלא רק לאחר שלושה חודשים באם הוא ירצה.
הערה:
גם לזה יבוא בג"ץ של "קו לעובד" בבוא הזמן.
היו"ר רן כהן:
לא כל דבר מאיימים בבג"ץ. מה שבג"ץ יחליט המדינה תקיים.
משה סוויסה:
הכוונה שלנו היא כדי לעזור באמת לנכים הקשים מאוד כי עד שהוא רק לומד איך להחליף לו את האינפוזיה. אותו דבר אנחנו מכניסים שאם העובד הזר יוצא לחופשת מולדת מעל 14 יום אז הלשכה תהיה מחויבת לשים עובד זר אחר אצל המטופל כדי שלא יישאר לבד.
היו"ר רן כהן:
אם אני מבין נכון המטרה של הרפורמה במקרה הזה היא להגיע למצב במקרה הזה שבו גם המטופל יהיה לו כיסוי מלא אצל הלשכה לגבי הצרכים שלו, יש גם היום השביעי שהעובד הזר לא צריך לעבוד. יש לו חופשה. יש ביקורי מולדת. יש מחלות. יש כל מיני דברים. המטופל צריך לקבל טיפול רציף. עם זאת הלשכה גם תהיה אחראית על תנאי העבודה של העובד הזר. בו זמנית על שניהם. זה מה שהיה במידה רבה מאוד מחלה של חור ללא פתרון עד עכשיו.
משה סוויסה:
לסיום, אני חושב שאם השיטה החדשה שהלשכות הפרטיות יתעסקו אך ורק בתחום של הסיעוד זה יחייב אותן להתמקצע, זה יחייב אותן להיות הרבה יותר יעילות, כשהמשימה היחידה שלהן זה לתת את הטיפול לאותו קשיש ולאותו מטופל בצורה הטובה ביותר שאנחנו כמובן נסייע ונפקח ונאכוף מלמעלה על כל הפעולות הללו.
היו"ר רן כהן:
שאלה אחרונה שלי לפני שאני מעביר את רשות הדיבור למשרדי הממשלה האחרים, האם היבוא של העובדים יכול להיות מכל מדינה? כלומר הלשכה תהיה רשאית להביא מאיזו מדינה שהיא רוצה?
אפרים כהן:
אני מעריך שברגע שניכנס ואני דיווחתי בישיבה שהיה פה פרופ' אקשטיין שאנחנו בתהליך של חתימת הסכמים בין מדינות, ופה נמצאת חברתי הגברת שטראוס, ואני מעריך שבזמן הקרוב ביותר נחתום, אז רק לאותן מדינות שאנחנו נחתום הסכמים בין מדינות יכנסו עובדים זרים על מנת שהם ישמרו ואנחנו נשמור.
היו"ר רן כהן:
עכשיו נכון להיום בעצם אפשר לייבא בעיקר מפיליפינים.
אפרים כהן:
בנושא הסיעוד כן.
היו"ר רן כהן:
גם מנפל?
אפרים כהן:
יש קצת נפלים ויש קצת הודים.
היו"ר רן כהן:
בנפל תהיה הכשרה של עובדים? למיטב ידיעתי אין שם סידורי הכשרה.
אפרים כהן:
יש.
היו"ר רן כהן:
התשובה של אפרים מספקת אותי. אם באמת יהיו בעניין הזה הסכמים וזה יהיה כפוף להסכמים זה טוב. שושנה את רוצה להשלים משהו לגבי חוקיות העניין, ראיית משרד התמ"ת מבחינה משפטית.
שושנה יטש:
אני רק אתקן איזו נקודה שלא תהיה אי הבנה. הנושא של עובד זר מחליף זה רק בחופשה של 21 יום בערך. לא לתקופות קצרות.
שרה לוי:
אני ד"ר שרה לוי ממשרד הבריאות. קודם כל אני מברכת על כל ניסיון שמנסה לפתור בעיה כל כך רגישה. יש לי בעיה עם הנושא של עובדת סוציאלית להערכת צרכים. יש לי דוגמה נהדרת בחוק ביטוח סיעוד שיש צרכים משתנים. הרי המטופל הוא סיעודי בגלל שיש לו ירידה או תפקודית או קוגניטיבית ואני חושבת שצריך לאפשר גם לאחיות את הערכת הצרכים ולא להתקבע רק לעובדים סוציאלים. זה גם יפתח פתח ויקל עליכם על כל התהליך בנושא הזה. אני חושבת שכדאי להוסיף את זה. תודה רבה.
קריאה:
היכולת של המטפל לתת מענה לצרכים התפקודיים שלו רק אחות יכולה לאמוד את זה.
שרה לוי:
אני רוצה להבין עוד משהו. עכשיו ממרכז אירופה אין קשר ולא יוכלו להגיע עובדים זרים?
אפרים כהן:
לא כדאי להם להגיע לישראל. הם מגיעים למקומות ששם מקבלים את היורו, יותר גבוה לבוא לישראל.
שרה לוי:
אני רוצה להגיד לך שאוכלוסיה מאוד גדולה במדינת ישראל תצטער על כך מבחינת הזקנים.
אפרים כהן:
נכון. היום מביאים ממקומות שהעלויות שמה, עד שהוא מגיע לארץ צריך לשלם הרבה עבורו, וכשהוא מגיע לארץ אז הוא משולם בדולרים, בשקלים.
היו"ר רן כהן:
אני גם רוצה לשאול את ד"ר שרה לוי. ממש בתחילת הדברים שלך נזכרתי שאני גם יושב ראש ועדת המשנה שמכינה את הרפורמה בבריאות הנפש. ובעצם הרפורמה הזאת אמורה להעביר בתוך תקופה לא ארוכה את הטיפול בבריאות הנפש לקופות החולים. עכשיו זה יוצר מצב שבו אותם אנשים שהם קשישים סיעודיים או אחרים שזקוקים לעובד זר יוצאים לחלוטין מרשות המדינה. ואז השאלה איך אתם רואים את העניין הזה פועל מבחינה זאת של קופות החולים שאין להם שום קשר לקטע הזה. ואני אומר את זה עכשיו כמי שרוצה להעביר את הרפורמה. לא כמי שלא רוצה להעביר. יש לכם איזה ראייה על העניין?
רביב סובל:
מה עניין שמיטה להר סיני?
היו"ר רן כהן:
אני אגיד לך מה. ראשית כי זה מתחבר אצלי. אתה יודע שזה מתחבר אצלי כי אני גם יושב ראש הוועדה פה וגם יושב ראש הוועדה שם. אני רוצה לדעת האם למשל בקופת חולים שמטפלת באותו קשיש יש לה איזו אינדיקציה, למשל, היא מגלה שאותו קשיש סובל מפגיעה מהעובד הזר. עכשיו היא לא הולכת ישר למשטרה אלא היא אמורה להיות באיזשהו קשר נניח עם העובד הסוציאלי שמשרד התמ"ת מחייב שיהיה לכל לשכה כזאת כדי שיהיה הקשר הזה בין הקופה לבין העובד הסוציאלי.
שרה לוי:
הקופה לא נותנת שירות לקשיש. יש מקומות שיש אשפוז בית או טיפול בית אז מי שנכנס לקטגוריה הזו אז היא נותנת את השירות הזה.
היו"ר רן כהן:
שרה אני מעריך שיכול להיות מצב שכן. כי על מי אנחנו מדברים? אנחנו מדבים על בריאות הנפש. אם זה אותו קשיש נניח יש לו גם אלצהיימר אבל גם חס וחלילה מחלת נפש.
שרה לוי:
אז הוא נכנס לאותה קטיגוריה.
אסתר רייס:
אסתר רייס, הביטוח הלאומי. יש חפיפה מאוד גדולה בין האוכלוסייה של סיעוד והאוכלוסייה של מקבלי היתרים לעובד מאחר שהם זקנים. אז צריך לזכור שדווקא בחוק ביטוח סיעודי יש מנגנון שכולל והוועדה המקומית המקצועית, שכולל, כרגע זה שירותי בריאות כללית שהם עדיין מטפלים ב-92% מהזקנים הסיעודיים. אז קופת חולים היא שותפה מלאה דרך גם אחיות שהן חברות בוועדה וגם אחיות במרפאה.
היו"ר רן כהן:
אם אני מבין נכון אז בעתיד זה יהיו כבר כול הקופות כיוון הרפורמה בבריאות הנפש תחיל את זה על כולם.
אסתר רייס:
יש להניח שהקופות ייכנסו.
אפרים כהן:
לא בכדי שרביב עכשיו נכנס אז אני רוצה לומר דבר חשוב שהנושא של המס או התשלום של 70 שקל לגבי מוגבלים,
היו"ר רן כהן:
אני אגיע לזה בהמשך הדיון וטוב שרביב סובל נכנס.
אפרים כהן:
סיכמנו עם רביב שהנושא הזה המוגבלים לא ישלמו את ה-70 שקל בחודש.
רביב סובל:
ישלמו רק המדרגה העליונה של מקבלי השר"ם תקבל תוספת של 70 שקל בשביל לשלם.
כשהעברנו את הרפורמה בכנסת כבר זה היה כמעט לפני שנתיים באו נציגי הנכים ואמרו איך אנחנו נישא בתשלום של ה-70 שקלים.
קריאת בינים: איזו רפורמה?
רביב סובל:
הרפורמה הזאת. הגלגול החקיקתי שלה עבר לפני שנה וחצי בכנסת ומאז אנחנו בתהליך של ישום ארוך שסוף סוף אמור לקרות בתחילת החודש הבא. היתה בקשה מצד הנכים לפטור אותם מהתשלום הזה של ה-70 שקל. באנו והסברנו לנציגי הנכים שאין אפשרות לפטור אותם כי אז ללשכה שמטפלת בהם לא יהיה איך לממן את הטיפול בעובד הזר.
היו"ר רן כהן:
היא מקבלת 2000 שקל עם ההשמה.
רביב סובל:
גם היום הנכים מממנים את העלויות ההבאה של העובדים הזרים שלהם. גם הטענה הזאת של ה-2000 שקל עלתה והסברנו שגם היום הנכים נושאים בעלויות של הבאת עובד זר, לפעמים הרבה יותר מאלפיים שקל על מנת להביא את העובד הזר לישראל. בשביל לאתר אותו ולהביא אותו זה גם עולה כסף. ולכן בזה שהיום נדרש תשלום עבור הבאת העובד הזר אין בזה משום חידוש. לכן בעניין הזה הרפורמה לא שינתה. הם נשאו בעלויות של הבאת העובד הזר לפני ואין סיבה שגם בעתיד הם לא ישאו בעלויות של הבאת העובד הזר.
היו"ר רן כהן:
פה גם אין עזרה של הביטוח הלאומי, נכון? והמטופל או הסיעודי צריך להוציא את זה ממקורותיו שזה לא פשוט.
רביב סובל:
בנוגע ל-70 שקל שזה היום תשלום שהנכים לא נשאו בו עד היום, הם ביקשו לפטור אותם מהתשלום הזה. אמרנו אי אפשר לפטור מהתשלום כיוון שאז לא יהיה לחברה שמטפלת ומלווה את הנושא לאורך כל הדרך. המספר 70 הוא לא קדוש. כיוון שהוא מספר מקסימום. זה עד 70 שקל. המטרה היתה להגן על הקשישים והנכים על מנת שלא ייגבה מהם יותר מ-70 שקלים. קבענו לזה מחיר מקסימום כי היתה טענה שבשוק הזה מדובר באנשים חלשים, ניסו לעשוק אותם, לגבות מהם יותר כסף ממה שבאמת צריך. אמרנו אוקיי, מספר של 70 שקל. זו היתה ההערכה שבוצעה בוועדה. זה סכום שאמור לכסות את כול מגוון השירותים שלשכה פרטית אמורה לתת כאשר כמובן זה מחיר מקסימום. זה עד 70 שקל. יש כל כך הרבה חברות סיעוד. אני מניח שמי שיוכל לתת את זה ב-60, יגבה 60.
היו"ר רן כהן:
אתה אומר נכים. אתה מתכוון לכל האנשים שמעסיקים עובד זר בסיעוד?
רביב סובל:
אני מדבר על נכים קשים שהם אלה שלגביהם נקבע.
נעמי מורביה:
150% יקבלו את התוספת של ה-70.
היו"ר רן כהן:
איזה חלק זה מתוך כלל הנכים?
נעמי מורביה:
150% בערך חמשת אלפים.
היו"ר רן כהן:
חמשת אלפים והם כולם מעסיקים עובדים זרים.
רביב סובל:
והקבוצה הזאת תקבל תוספת 70 שקל בקצבה שלה.
היו"ר רן כהן:
איפה היא תקבל את זה, בביטוח הלאומי?
רביב סובל:
כן, כן.
היו"ר רן כהן:
מהרגע שבו מתחיל ההסדר תהיה הנחייה לעשות את זה? אסתר זה ישנו אצלכם בהנחיות?
אסתר רייס:
אתה מדבר על נכים ולא על זקנים. נכים קשים.
היו"ר רן כהן:
נעבור לדוברים האחרים. הראשון שביקש רשות דיבור בצורה מסודרת הוא נציג "קן לזקן" יהורם הל.
יהורם הל:
אני אקדים רק במשפט קצר. כשאני אומר זקן אני מתכוון לזקן, ומטפל – מטפלת, שלא יאשימו את "קן לזקן". אני שמח בשם "קן לזקן" לשמוע על הרפורמה. אבל אני מצטער ומי שלא יודע "קן לזקן" זה ארגון ארצי שפועל לשמירה וקידום זכויות הזקנים בישראל. זה הארגון היחידי שעוסק בנושא הזה לשמו ולא כגוף שנותן גם שירותים או רק שירותים. אני מצטער שאנחנו לא זומנו בכול התהליך הזה של הרפורמה להביע את דעתנו ועמדתנו בנושא. הקו המנחה שצריך להוביל את הנושא של הרפורמה, והיא לא נשמעת לי רע, שלא תבינו אותי לא טוב, הוא טובת הזקן. וכשמדברים על טובת הזקן אז הערת אדוני היושב ראש ובצדק, ומה יהיה בדימונה?
ונתת את דימונה כמשל, לא כעובדה. אז נכון שלכוחות השוק יש את הכוחות שלהם ואם יהיו צריכים לעובדים זרים בדימונה או בירוחם או באילת אז סביר להניח, אבל לא בטוח, יהיה מה שקוראים כרגע לשכה, ואנחנו קראנו לזה בזמנו חברת כוח אדם סיעודית לעובדים זרים.
אבל יש עוד שיטה שאפשר היה להפעיל אותה כמו שהמדינה הפעילה את זה בנושא של מכרזים לנושא של שירותי כוח אדם למשרדי הממשלה. לא יכולה להגיש חברת כוח אדם מכרז אם אין לה משרדים בשתי ערים גדולות, ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, אולי אחר כך נוסף עוד נצרת. אז אותו דבר אפשר גם להפעיל פה. לא יכולה לשכת כוח אדם כזאת לעובדים סיעודיים להיות חברה בגוף הזה של ה-150 או 170 או 200 חברות שיאושרו, אם אין לה בנוסף לבאר שבע איזשהו סניף, משרד.
היו"ר רן כהן:
בוא אני אשכלל לך את השיטה. אתה אומר שיהיה לה אחד בצפון, צפונה מתל אביב ואחד בדרום, דרומה מאשקלון.
יהורם הל:
שייתן מענה לצרכים של הזקנים האלה ולא יצטרכו לנסוע מהפריפריה. אני למיטב הכרתי את הנושא של חברות סיעודיות היום כשמשימים עובד זר דרך לשכת אחרת גובים שוב את הכסף. השאלה הסכום הזה החד פעמי הוא בדרך כלל סכום די גבוה.
היו"ר רן כהן:
התשובה היתה שאת זה הוא לא משלם פעם נוספת.
יהורם הל:
אני מדגיש את זה שאני רוצה לקוות שאכן גם יהיה פיקוח על זה. לא מדבר על 3 חודשים. גם אחרי שנה.
היו"ר רן כהן:
מה שנכון רביב לא שמע את האמירה הזו. וטוב שהוא עכשיו שומע. אתה יודע את זה רביב? שאם אדם מטופל עובר מלשכה אחת ללשכה שנייה הוא לא צריך לשלם עוד פעם את האלפיים מההתחלה.
רביב סובל:
אם הוא עובר, יש לו עובד ועד היום הם היו רשומים בלשכה אחת, הם עברו ללשכה שנייה, הוא לא צריך להביא עובד, אז בוודאי שהוא לא צריך לשלם אלפיים. אם הוא נפרד מהעובד אז צריך להביא עובד.
היו"ר רן כהן:
שאדם שזקוק לעובד זר פונה ללשכה אחת משלם את האלפיים, מתחילים לטפל בו. נכשל או לא נכשל עם עובד זר ראשון. מתייאש מהטיפול של הלשכה. עובר ללשכה אחרת. אומרים לו, בסדר, תודה רבה. תשלם אלפיים ואחרי זה כל חודש 70 שקל. בקיצור אלפיים ועוד אלפיים ועוד אלפיים הבן אדם ימות מרעב.
אמיר:
זה בקשר להבאת עובד זר מחו"ל. אם הוא יעבור לשכה יציעו לו מישהו מהמאגר בישראל.
היו"ר רן כהן:
אני מבין שאלפיים זה רק בגין הבאת עובד זר מחו"ל. אבל אם הלשכה הזאת מחליפה את העובד הזר בעובד זר אחר מחו"ל הוא לא צריך לשלם עוד פעם אלפיים.
יוסי בן דוד:
הלשכה שגבתה ממך אלפיים שקל מחוייבת לתת לך שירות עד תום. אלא אם כן החלטת אתה לעבור ללשכה אחרת מטעמיך אתה. אם בחרת לעבור ללשכה אחרת לקבל שירות, הלשכה האחרת רשאית, היא יכולה להתחשב, אבל היא רשאית לגבות אלפיים.
היו"ר רן כהן:
המשמעות של מה שאתה אומר שתהיה קבילה של המטופל ללשכה. הוא צריך לשלם עוד אלפיים שקל. שיישאר כבר בלשכה שלו. למרות שהטיפול הוא לא טוב.
יהורם הל:
אני שמח שהנקודה הזו עלתה וכול האי בהירויות והטענות נשמעות לכאן ולכאן כי זה אומר שהנושא הזה לא סגור ואי אפשר ואסור, אם אנחנו מדברים על טובת הזקן, אי אפשר לכבול את הזקן ללשכה אחת שבה לא יקבל את השירות כמו שצריך ואם הוא יהיה כבול אליה אז התוצאה תהיה שהזקן ייפגע בטיפול שניתן לו. וצריך לשים לב לזה. וזו אחת הסיבות שאני אומר חבל שאנחנו לא היינו שותפים לדיונים.
הנושא של ה-70 שקל הוא לטעמי מקומם. צריך לחשוב עליו עוד פעם.
היו"ר רן כהן:
צריך לקבוע שאדם לא ישלם, נניח מביאים עובד זר לטיפול ארבע שנים, נניח ממוצע, אז אדם לא ישלם בכל ארבע השנים האלה את האלפיים שקל.
עמיקם אבן חן:
צריך למנות כלכלן שהוא יבדוק את כל העלויות שמושתתות על החברות והוא יקבע את הסכומים, מפני שעד לרגע זה, אני מבקש לעשות סדר בעניין.
היו"ר רן כהן:
אנחנו ועדה של הכנסת, לא ממנים כלכלנים. מי שישנו הוא משרד התמ"ת, משרד האוצר.
יהורם הל:
דבר אחרון שאני רוצה להגיד זה בנושא של בדיקות תפקוד. ואנחנו בנושא של בדיקות תפקוד עובדים סוציאליים, אחיות, אנחנו נתקלים בהמון המון טענות על בדיקות שפוגעות בזקנים ואני אומר את זה בלשון המעטה, פוגעות בזקנים, גורמים להם להשפלות ולפגיעה באני שלהם וגם בנושא הזה היה כדאי לתת את הדעת על שיפור ושינוי בגישה. תודה רבה.
היו"ר רן כהן:
חבר הכנסת יעקב כהן שאלה.
יעקב כהן:
אני רציתי באמת להתייחס לנושא כול המעבר והמהלך שהזקנים עוברים עד שהם מקבלים את האישור לעובד זר. רבותיי באים לאדם זקן, אדם שלא מסוגל לעשות שום דבר ואני מדבר לא משמועות, לא מהעיתונות, אנשים שאני יושב ובאים אלי ללשכה. שאלו זקנה את יכולה לכפתר את החולצה, אז היא אמרה כן. אז היא לא צריכה לקבל עובד זר. היא לא יכולה להתרחץ, היא לא יכולה להוציא מהפריג'דר, היא לא יכולה להאכיל את עצמה, היא לא יכולה לבשל, כבר לא מדברים, אז מה זה אם היא יכולה לכפתר את החולצה. ואני רוצה שתדעו הזקנים האלה בדרך כלל דווקא אוהבים לשמור על הכבוד שלהם, בדרך כלל, והם לא יגידו שהם לא יכולים. הם אוהבים להגיד שהם כן יכולים והם רוצים עוד למצוא את השביב אור הזה שהם יכולים יעני. אבל אני מדבר זקנים שהמשפחה חייבת לטפל בהם יום יום, ועושים תורנות בין בני המשפחה והזקן נופל בין הכיסאות. מה יש? איזה שאלות ששואלים. זה בושה. אני אומר את זה לא מסיפור אחד. כל הדבר הזה צריך לעבור רוויזיה. אפשר לראות אדם מה הוא מסוגל לעשות ולא להטריד סתם. זה דבר אחד ואני חושב שחייבים לטפל בזה למה שפשוט מאוד אני מכיר זקנים שהם לא מסוגלים לכלום ומתחלפים נכדים ושכנים וקרובים, זה לא הפתרון שהמדינה צריכה לתת לזקן הזה.
היו"ר רן כהן:
חבר הכנסת יעקב כהן, זה לא שייך לרפורמה. זה שייך למה שהביטוח הלאומי נותן כאישור.
שרה לוי:
אבל אני מוכרחה להתפרץ. הסוגיה הזאת נידונה בוועדת הרווחה והבריאות בכנסת, והיא נבדקה והוקמה ועדה ומי שלא בקי בזה, השתנו העקרונות ונכנסים ברגישות מקסימלית.
יעקב כהן:
אני מדבר משהו בחודש האחרון.
אסתר רייס:
אנחנו עושים משהו כ-11 או 12 אלף הערכות בחודש. יש היום 130 אלף זכאים לסיעוד.
היו"ר רן כהן:
השבוע יצא לי לדבר עם חברת הכנסת לשעבר אורה נמיר. אני ישבתי בוועדה בראשותה כשחוקקנו את חוק הסיעוד והזכרתי לה שכאשר חוקקנו את החוק דובר על כך שיהיו 17 אלף. 17 אלף אמרו זה מספר הגג של אנשים שיזכו לקצבת סיעוד. היום זה 130 אלף.
אסתר רייס:
ואין לנו זמן לעשות על זה דיון אבל אני אגיד שעושות את זה נשות מקצוע מאוד רציניות. הן מתנהגות ברגישות. אני בטוחה שבהיקפים כאלה יכולה להיות פה ושם תלונה, ושאפשר להפנות אלינו. אבל הגיע הזמן להפסיק להטיל דופי בציבור מקצועי שעושה את העבודה שלו.
רוני בונדי:
שני דברים. קודם כל אני צריך לומר דברים בשבחו של אפרים. באמת פגש לפחות למיטב ידיעתי, פגש את כולם והיה קשוב, וחלק מהדברים שינה, וחלק מהדברים לא שינה, וטוב ויפה. אבל שני דברים. אחד, למרות שזה לא אינטרס מי שעם תווית כלכלית אני לא מבין למה מטפל שלוקחים מתוך המאגר צריך לשלם שוב פעם אלפיים שקל.
היו"ר רן כהן:
לא צריך. לדעתי לא צריך.
רוני בונדי:
הדבר השני הוא יותר פרוצידוראלי, אני אקרא לזה. זה דבר מהותי. החליטה המנהלת ובצדק שצריכה להיות צורת התחשבנות נפרדת. נאמר בהתחלה למיטב זכרוני על ידי המנהלת בטרם בג"ץ ובג"ץ לא פסל את זה, יש חברות סיעוד, ואני מדבר בעיקר על החברות הגדולות של הסיעוד יכולות להקים גם תאגיד והגישו בקשה והתחשבנות נפרדת ועובדת סוציאלית וכו' וכל מה שצריך על פי הנהלים, אני לא בא לשנות את הנהלים. למה לא יכולה חברת סיעוד גדולה או עמותה כמו מטב אם היא מקימה כבר תאגיד וקיבלה את האישור להוציא לא רק עוד כספים אלא למנות עוד מנכ"ל נוסף. למה להעמיס את העניין. אם יש צורת התחשבנות נפרדת יש פיקוח מלא, עומדים בכל התנאים, למה להקשות ולעשות התחשבנות נפרדת, חברת בת, אני לא יודע איך לקרוא לזה. הרי בכל מקרה זה יהיה תחת אותה כותרת. אז למה לבוא ולהקשות?
שמחה בניטה:
דוקא אתה שאתה באמת סמל בנושאים החברתיים ובאמת אתה נושא את הדגל החברתי נותן במה לקחת כסף מהאוכלוסייה הכי חלשה בחברה הישראלית. קודם כל להמשיך את המטרה עם הדגל שלך ולעמוד על שתי הרגליים האחוריות על הגזל הזה, על השוד הזה, הוא לא מוצדק. ואני אומרת לך הם לא צריכים את ה-70 שקל שלנו. זה רק להעשיר את הקופות שלהם. הם לא צריכים את האלפיים שקל כי זה גם להעשיר את הקופות שלהם. ואנשי האוצר וההיתממות שלהם שהם אומרים שהיו משלמים יותר אז אני אומרת לך שהרבה חברות כדי להביא עובד זר לא היו לוקחות שקל מנכה. כאן אתה נותן להם גם גושפנקה ומחויבות לקחת כסף וגם הם ימשיכו לעשות את העסקים שלהם כפי שהיה, מה שהיה זה מה שיהיה כי אתה מכיר את העם היהודי, אז גם לגזול מאנשים שאין להם וגם לתת לחברות האלה להתעשר אני חושבת שזה מחטיא את המטרה של הוועדה ובטח שאת המטרה שלך בקידום הנושאים החברתיים.
ולענייננו אני אומרת לך שמסתובבים הרבה מאוד עובדים ללא עבודה. ואני אומרת לך ללא עבודה. קודם כל אלה שמביאים אותם ברגע שמנחיתים אותם בארץ מודיעים להם שהחולה שלהם נפטר. איך שהם נוחתים, הם לא יודעים מי החולה, אבל הוא נפטר. הוא לא נפטר לפני שהם הגיעו. הוא נפטר בדיוק ביום שהם הגיעו. ואת הדברים האלה, ואת כל האסונות האלה שמסתובבים, קודם כל, שהם יקחו את האחריות, כל חברה תיקח את האחריות על המאגר הזה שפתאום מסתובב ויתחילו לספק את זה לחולים, לנכים ולקשישים. במקום לדבר על זה על העניין הזה של היבוא ורק שהם יביאו הם יקחו את האלפיים שקל. בנוסף לזה נציג האוצר וגם הם דיברו על זה שאם אני עוברת מתאגיד לתאגיד אז בטח שאני צריכה לשלם. למה ? כיוון שאני עברת ממקום מסוים. כמו שהחלפתי איש טלוויזיה. עם כל הכבוד טכנאי טלוויזיה זה לא שירות לקשישים, לנכים בחיים שלהם. עם כל הכבוד אז מי שלא סיפק את השירות הנכון שיחזיר במטותא בכבודו את האלפיים שקל לקשיש שיוכל עם האלפיים האלה ללכת למישהו אחר. ואם הוא נעזר חודש חודשיים, אז שיורידו את החלק היחסי שהוא נעזר בחברה ויחזירו לו את הכסף כדי שהוא יצטרך רק לעשות את ההשלמה. אבל לא להגיד לו אדוני, נתנו לך, וזה יהיה אינטרס בין כל החברות והאומלל הזה ימשיך לשלם אלפיים שקל. את ה-70 שקל אני אומרת לך אני רוצה לדעת מה הסנקציות שיהיו על אנשים שלא ישלמו את ה-70 שקל. אני רוצה לדעת. אני יודעת שאף נכה לא ישלם 70 שקל.
היו"ר רן כהן:
אז אם לא יפקחו להם על האיכות של העובד הזר זה בעיה. זה מפיל את כל הרפורמה. אני הבנתי.
שמחה בניטה:
רן הנכים לא ישלמו את זה. והעובדים שנמצאים אצל הנכים יישארו אצל הנכים. והנכים לא יהיו הפראיירים של המדינה ויתנו לחברי הכנסת, בית המחוקקים הזה לחוקק חוקים שהמדינה לא נותנת להם.
היו"ר רן כהן:
זה לא חוק.
שמחה בניטה:
וגם תקנה וגם רפורמה. וכל דבר שלא יהיה. לא יכול להיות שמבית המחוקקים יצאו רפורמות וגזרות על אוכלוסייה חלשה כאשר האוצר ונציג האוצר יודע, הוא לא נותן מענה כלכלי לאותם אנשים.
היו"ר רן כהן:
אני מודה לך. אני מקבל בברכה את חבר הכנסת יורם מרציאנו, ידידי לחקיקה מחדש של חוק הדיור הציבורי.
יוסי בן דוד:
מאחר והוקצבה לי דקה אחת אין ברירה, הנושא המרכזי שמדברים עליו כאן אני רואה את התשלום של אלפיים שקל ואני חייב להתייחס לעניין הזה. הנוהל החדש שיוצא לדרך עושה חסד גדול מאוד עם ציבור הקשישים ומקבלי השירותים האלה. משום שהנוהל הזה מביא אחריות גדולה מאוד מצד הלשכות ומטיל על הלשכות הרבה מאוד דברים שלא היו קיימים עד היום, ובכך בעצם מעצים את מתן השירות של הלשכות לקשיש. אי אפשר מצד אחד ללכת לנוהל שבאמת מגדיל באופן משמעותי את רמת השירותים לקשיש ולהגיד זה ללא תשלום. על זה לא מקבלים כסף. אנחנו רוצים לתת שירותים בלי כסף.
היו"ר רן כהן:
זאת לא הבעיה. הבעיה שלקשיש הזה אין מאיפה לשלם.
יוסי בן דוד:
אם הגברת בניטה היתה לומדת את הנוהל היא לא היתה אומרת את הדברים שהיא אמרה משום שבעצם בעת הגעתו של העובד ארצה בנוהל החדש חלה חובה על כל לשכה לדווח על כל צעד בכל שנייה מרגע נחיתתו של העובד בארץ ונגמרו כל הדברים האלה. ואם היית קוראת את הנוהל לא היית מעירה את ההערות האלה.
נעמי מורביה:
קודם כל אני רוצה לברך על הרפורמה כי כן טרחתי וכן קראתי אותה, ואני חושבת שברפורמה יש בשורות ויש דברים שאנחנו ציפינו להם מזה זמן רב. אבל, ובזה אני סומכת עליך יושב ראש הוועדה, אתה בעל הגישה החברתית, אתה שאוזניו כרויות, וכשאני רואה על ידך את יורם מרציאנו אני בכלל נרגעת, אני יודעת שדואגים לנו. תעשו לנו טובה. פעם אחת אל תשפטו אותנו דרך החור של השקל. חבר'ה לא אכפת לי כמה החברות האלה מרוויחות. אף אחד לא מקים חברה לשם שמיים. בן אדם שהוא מקים חברה זה כי הוא רוצה להרוויח. ואם הוא הרוויח במשך השנים והרוויח מאוד יפה שיבושם לו אבל את ה-70 שקל תמצאו דרך או להסיר או לפצות את כלל מקבלי השר"ם. לא רק את מקבלי האחוז הגבוה ביותר. כי גם מי שמקבל 50% שר"ם הוא עדיין נזקק לעזרה והוא עדיין רוכש את השירותים.
עכשיו בקשר לאלפיים שקל. האלפיים שקל האלה אני באיזשהו מקום ציפיתי באמת ציפיתי מהאנשים הנכבדים שישבו וטרחו והוציאו מתחת ידם מסמך מדהים, ציפינו לו זמן רב, באמת, של לקיחת אחריות וחשיבה לטווח ארוך אבל הנושא של האלפיים שקל היה צריך לחשוב אם מדובר בסך הכל בסכום חד פעמי בהנחה שהלשכות מתנהלות כהלכה וכפי שצריך ולא צריך להחליף עובד כל יום, צריך למצוא מקור מימון לאלפיים שקל האלה. שתבינו שהשר"ם משולם 12 פעמים בשנה, לא 13 פעמים בשנה. אין לנו מהיכן לדלות את הכספים הנוספים האלה.
אריאלה בן צור:
אני מודים על הרפורמה למרות שאנחנו הלשכות הפרטיות על פניו דומה שהאינטרס שלנו הוא רק כלכלי אבל האמת שאנחנו מודים על הרפורמה לאפרים ולצוות בגלל שבאמת הגיע הזמן לעשות סדר. אנחנו מקבלים את הסדר. אני מניחה שתוך כדי תנועה עוד יגיעו דברים, ישתנו דברים. חייבים לצאת אל הדרך. אני עדיין בעניין הזה שיוסי בן דוד הזכיר, את העניין הזה של התשלום. התשלום נובע מהעניין של השירות שאנחנו אמורים לתת, אם זה בעניין של העובדת הסוציאלית, אם זה בעניין בקורי הבית, אם זה בעניין של האחריות שלנו כלפי המשפחות ואל מול המטופלים ואל מול המטפלים. יש לנו רק עוד בעיה אחת שאולי תוך כדי תנועה נוכל לעשות אותה, זה העניין של העצמת העובד הזר. מגיעות לו כל הזכויות. מכיוון שאין עדיין חוק עובדים זרים אנחנו משיתים את חוק העבודה הישראלי על העובדים הזרים ולפעמים זה לרועץ. לא תמיד מה שמתאים לעובד הישראלי מתאים לעובד הזר. ולכן אני מקווה שבהמשך הדרך תהיה גם בעניין הזה איזו אמירה. בעניין של האכיפה אנחנו נצטרך למצוא קצת יותר דרכים.
עמיקם אבן חן:
יש מספר רב של נושאים חשובים מאין כמותם שלא הועלו וכמובן שהזמן לא מאפשר את זה. נתחיל דווקא מדבר שפוגע בימים אלה ויפגע בכל אלה שדורשים את השירות הזה, החולים הסיעודיים. אי הארכת הרישיונות, מה שקורה עכשיו, ועד למועד שלא ידוע כבר מעמיד אותם במצב שהם לא יודעים למי הם פונים ויש כאלה שמשלמים כסף ולא יראו אותו בחזרה ולא יקבלו את השירות.
אפרים כהן:
יש הארכה עד סוף החודש.
אלי:
אני מסתכל על חברות כוח אדם רק כחברות כלכליות שרוצות לעשות כסף. הם לא אנשים שרוצים לעשות לטובת המטופלים או הקשישים. אנחנו צריכים לצאת מתוך הנחה שהעובד הזר והמטופל זה עניין של קשר חימי שנוצר בין העובד והמטופל. מטבע הדברים צריך לקחת בחשבון שיהיו הרבה תחלופות ואני לא בטוח שחברות כוח אדם יהיו מוכנות לעשות את התחלופה הזאת בין המטפל והעובד. בשנים האחרונות פרסמו בעצם כל ההגנות שהיו לאנשים עם מוגבלויות או אנשים קשישים שהיה להם אפשרות להחזיק את העובד הזר עד היום באופן שיטתי כל ההגנות שהיו לאותם מעסיקים נשללו מהם על ידי כל מיני חוקים ותקנות. אז אני אומר שהוועדה צריכה לחשוב באמת באיזו צורה להגן על המעסיקים. לא רק על העובדים. וזה נראה חשוד בעיניי שיש כרישי כוח אדם שנמצאים כאן שהאינטרס שלהם זה רק כוח כלכלי והם מסנגרים על כמה הם טובים. אני חושד בהם ואני חושב שצריך לפתוח את זה גם לאנשים אחרים. למשל אם יש עובדים, עד היום אנשים עם מוגבלויות לא היו צריכים לשלם את כל הדברים האלה. אם יש לי עובד ונניח יש לו אח בחוץ לארץ אז אני יכלתי להביא אותו בלי לשלם שום דבר. אז למה אני צריך להיכנס להוצאות אסטרונומיות כאלה שבעצם כל ההוצאות הולכות לקופה הפרטית של חבורת כוח אדם.
שושנה יטש:
שאלו למה צריכים להקים חברה נפרדת. זה דבר שנדון בבג"ץ. רצינו להקל בנושא הזה. בג"ץ אמר שיש פה עניין של אפליה. כל החברות צריכות שיהיה להם מנכ"ל נפרד וצוות נפרד,
הנהלת חשבונות נפרדת. אני רציתי להסביר שאלפיים שקל חל בכל השמה ולא רק בהשמה מחו"ל.
היו"ר רן כהן:
גם מתוך המאגר בארץ. אז זה לא צריך להיות.
שושנה יטש:
פעם בשנה אבל כשהלשכה פרטית משימה עובד אצל מעסיק היא עושה פעולה, היא מתאימה את העובד למעסיק.
היו"ר רן כהן:
אבל עובד שנמצא במאגר כבר הביאו אותו. מישהו כבר שילם עליו אלפיים שקל.
שושנה יטש:
לא. האלפיים שקל זה בעד ההשמה. זאת העבודה של לשכה פרטית. דברתם על הפרברים. זה גם כן דבר שנדון בבג"ץ.
היו"ר רן כהן:
טוב רבותיי. אפרים מה שרציתי להבין זה לגבי שלב המעבר. נכון להיום אמרת בתחילת הישיבה יש בארץ 43 אלף עובדים זרים בסיעוד. מה קורה שבו מתחילה הרפורמה, לא משנה ב-1 ביולי או ב-15 ביולי. כל ה-43 אלף האלה נרשמים? צריך לשלם בשבילם את האלפיים שקל?
אפרים כהן:
לא. לא. שום דבר.
היו"ר רן כהן:
אז מה קורה. הם צריכים להירשם בלשכה והלשכה תטפל בהם באופן שוטף.
אפרים כהן:
יינתן זמן לכל לשכה לרשום את העובדים שהיא אחראית עליהם. הרישום הזה ייעשה גם על ידינו. יהיה שם המעסיק ושם העובד שתהיה לנו שליטה גם לצורכי אכיפה, גם לצורכי בקרה וגם אנחנו עומדים לעשות עוד דבר חשוב. ישנם עובדות זרות היום שבאו באשרה של סיעוד. הן נמצאות בבית החזק ולא אצל הסיעודי. אנחנו נעשה את המאמץ הדרוש על מנת לאתר אותן מיד, לסגור את שמי הארץ, עם כל הכבוד.
היו"ר רן כהן:
אני רוצה לסכם את הישיבה. משפט של חבר הכנסת מרציאנו.
יורם מרציאנו:
אני הגעתי באיחור ולא הייתי ער לכל הדיון פה אבל לפחות משיחות שאני קיימתי עם חלק מחברות כוח האדם, עם יוסי בן דוד שאני מכיר אותו, למען הגילוי הנאות, אני יכול לברך שגם חברות כוח האדם מברכות על הרפורמה הזאת. עמדתי שם על עניין הקשיש. אני יודע שבעניין הזה הם מתכוונים לכבד את הקשיש ולדאוג לקשיש. מה שהכי חשוב לי שאנחנו כוועדה ואני מכיר את הרגישות שלך נחשוב שחברות כוח האדם זה דבר חשוב מאוד, צריך לדאוג והכול בסדר אבל עלינו מוטלת האחריות לדאוג למטופל. ואת זה לא נשכח לרגע.
היו"ר רן כהן:
בעקבות הדברים של חבר הכנסת מרציאנו אני רוצה לסכם את הישיבה בתקווה שהסיכום הזה מקובל גם עליו. קודם כל הוועדה מברכת על הרפורמה. אנחנו רואים בזה שינוי חשוב שבא לתת שירות טוב יותר למטופלים ולשמור על הזכויות של העובדים הזרים בכל אשר הם נמצאים במשק הישראלי. זה דבר ראשון. נדמה לי שמה שאנחנו רוצים לבקש אפרים ומשה סוויסה, כל האחרים, אנחנו רוצים שתהיה הודעה שלכם לוועדה ולציבור מתי באיזה יום זה מתחיל ושכל הגורמים בעניין הזה, ארגונים חברתיים, ארגוני מעסיקים וכן הלאה, ידעו מה הזכויות של אלה שהיום יש להם כבר עובד ומטופל.
הדבר השני, הבנתי בהתכתבות עם נציג האוצר, עם רביב סובל לגבי הסוגיה של ה-70 שקל שנראית לי מאוד מוגזמת, אבל אני מבין שהיא עברה בג"ץ ולכן אני לא לגמרי יכול להתערב בה אלא אם כן הזמן יוכיח שתחרות בין הלשכות אולי תוריד את הסכום. הלוואי שזה מה שיקרה. אני מניח שמה שיקרה זה שרוב המטופלים, לא כולם, ירצו שיהיה פיקוח, שיהיה דאגה לעצמם, לא לאחרים, גם דאגה לעובד, גם דאגה לרציפות העובדים. בסך הכול למטופלים יש להם דאגה הכי גדולה זה שיהיה להם כול יום מי שיטפל בהם. זה לא דבר פשוט. בלי הלשכה זה לא יהיה פשוט. לכן אני מציע בואו לא נקדים את המאוחר. מה שאני כן חושב ואני אומר את זה לרביב, לדעתי צריך לשקול אפשרות שהמטופלים הללו יקבלו לפחות השתתפות בשבעים שקל האלה מידי הביטוח הלאומי. לא יכול להיות שהדבר הזה יפול רק עליהם על מה שאין להם ממילא היום. כלומר היום זה יקטין בעצם את הקצבה שהם חיים ממנה בשבעים שקל. דבר שהוא לא טוב. אמרתם את זה לגבי הנכים, שכל השבעים שקל יקבלו.
הדבר האחרון שאני רוצה לומר בסיכום הזה ואני באמת פונה אליך אפרים וגם אליך רביב. אני מבקש ככה. נושא אלפיים שקל ישולם רק במקרה שיש הבאה של עובד זר חדש. לא יהיה מצב שבו אדם בגלל מעבר מלשכה ללשכה, זה העלות של ההבאה. לכן אין שום סיבה בעולם שאדם קשיש או אדם סיעודי שלא מביאים לו עובד זר חדש שיש לזה עלויות ישלמו עוד פעם את האלפיים שקל ואני פונה למשרד התמ"ת להבטיח שהדבר הזה יהיה בכללים ושלא יעברו עליהם. תודה רבה. הישיבה נעולה. אני מודה לכולכם.
הישיבה ננעלה בשעה 10:30