פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 445
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י"ג בסיון התשס"ח (16 ביוני, 2008), שעה 12:00
סדר היום:
1. הצעת חוק חג הסיגד, התשס"ח-2008 (פ/3144), של חברי הכנסת אורי יהודה אריאל, זבולון אורלב, יעקב מרגי, אברהם מיכאלי, יוסי ביילין, מרינה סולודקין, משה כחלון וקולט אביטל
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל מלכיאור – היו"ר
מוזמנים:
חה"כ אורי יהודה אריאל
חה"כ שלמה (נגוסה) מולה
חה"כ בהיינה מזור
חה"כ אברהם מיכאלי
משה זעפרני - מפקח ארצי על מורשת קהילות ישראל, משרד החינוך
מיכל צדוקי - דוברות, משרד החינוך
עו"ד איה דביר - משרד המשפטים
דוד יאסו - מנהל מחלקת קליטת עולי אתיופיה, המשרד לקליטת העלייה
עו"ד אביתר טסלר - נציבות שירות המדינה
וונדה קסהון - קשרי חוץ, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה
אבי מספין - דובר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה
אברהם נגוסה - יו"ר נציגי הארגונים של יוצאי אתיופיה בישראל
יוסף פייט - ארגון נקוז'
גדי יברקן - יו"ר מטה המאבק לשוויון חברתי
משה ברוך - עוזר לחה"כ בהיינה מזור
ייעוץ משפטי: מירב ישראלי
מנהלת הוועדה: יהודית גידלי
רשמת פרלמנטרית: אירית שלהבת
הצעת חוק חג הסיגד, התשס"ח-2008 (פ/3144)
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. על סדר היום הצעת חוק חג הסיגד, התשס"ח-2008 – חוק קטן וחשוב. לא אחזור על הסקירה ששמענו בישיבה הקודמת על חשיבות החג הזה לעדת ביתא ישראל. אנחנו רוצים שזה יהיה יום חשוב לכלל החברה הישראלית, זאת המטרה שלנו.
חג הסיגד חל בחודש שאין בו חגים.
אורי יהודה אריאל:
זה לא יהיה מר-חשוון, אלא רק חשוון.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
את זה אנחנו אומרים גם בהרבה הקשרים אחרים, אבל לא נחזור על הדברים.
אין הרבה מה להגיד. עשינו את כל העבודה בישיבה הקודמת.
מירב ישראלי:
היתה שאלה אחת שמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה היה צריך להשיב עליה.
איה דביר:
אני נציגת משרד המשפטים. חברתי ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לא יכלה להגיע לישיבה הזאת מכיוון שהיא משתתפת בדיון אחר. היא ביקשה למסור שהם עומדים בדעתם ומבקשים להשאיר את סעיף 3 כנוסח הצעת החוק, שמתיר לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה אפשרות להחריג סוגי עובדים או סוגי עבודות מסוימים. ככל שיהיה צורך תהיה לשר אפשרות להחריג אותם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כאשר נגיע לסעיף 3 נדבר על כך. אני חושב שלא תהיה בעיה. אם אין עוד הערות, ונראה לי שלא צריכות להיות עוד הערות, נקרא את הצעת החוק.
מירב ישראלי:
הצעת חוק חג הסיגד, התשס"ח-2008
סעיף 1 – כ"ט בחשוון – חג הסיגד
"(א) הכנסת מכריזה בזה על יום כ"ט בחשוון כעל חג הסיגד, שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה וייקרא בשם "חג הסיגד"."
אורי יהודה אריאל:
מה קורה אם זה חל בשבת?
מירב ישראלי:
יש דרך חישוב בלוח העברי שמאפשרת לדעת אם תאריך מסוים יכול ליפול בימים מסוימים. אני לא בקיאה בזה. בחלק מן המקרים זה לא נחוץ.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא אד"ו ראש ולא בד"ו פסח.
דוד יאסו:
אם החג חל בשבת מזיזים אותו יום קדימה או יום אחורה. היו מקרים שחג הסיגד חל ביום שישי והקדימו אותו ליום חמישי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
חשוון וכסלו הם שני החודשים שיכולים להיות בהם גם 29 וגם 30 ימים, וכאן זה לפני כן. אפשר לעשות חישוב על-פי אד"ו ראש אם החג יכול לחול בשבת, ואיך חג הסיגד הולך לפי האתב"ש. חג הסיגד יכול לחול בשבת?
אבי מספין:
כן, בוודאי. כך קרה בחג האחרון.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אם החג יכול לחול בשבת אזי חייבים לפתור את הבעיה. צדק חבר הכנסת אריאל כאשר שאל מה קורה אם החג חל בשבת, הרי יש חגים שכן יכולים לחול בשבת. לכן אני שואל מה המשמעות. איך אתם נוהגים?
אבי מספין:
חג הסיגד האחרון אכן חל בשבת ולכן הוקדם ליום חמישי ולא נדחה ליום ראשון כי יום ראשון הוא יום קדוש לנצרות. לא רצו שזה יחגג ביום הקדוש לנצרות ולכן החג הוקדם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הקֵיְסִים קבעו שיש להקדים את החג. אז צריך פסיקה כאן.
אורי יהודה אריאל:
אני רוצה להציע שהשר האחראי, שר המדע, התרבות והספורט בהתייעצות עם נציגי העדה יחליטו כיצד לנהוג כאשר החג חל בשבת.
אבי מספין:
לא "נציגי העדה" אלא "הקֵיְסִים".
אורי יהודה אריאל:
"שר המדע, התרבות והספורט, בהתייעצות עם הקֵיְסִים, יקבע".
קריאה:
מה יהיה בעוד 50-60 שנים כאשר לא יהיו קֵיְסִים?
קריאה:
אם קובעים עכשיו אז בדרכם נלך.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אפשר להגיד "מנהיגי העדה".
אורי יהודה אריאל:
"מנהיגים רוחניים".
יהודית גידלי:
ואם יהיה פילוג ולא יהיה ברור מי המנהיגים הרוחניים?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה קיים בכל דבר שקובעים. פעמים רבות כתוב "מנהיגים רוחניים" ואז יש פילוגים.
גדי יברקין:
אני ראש מטה המאבק לשוויון חברתי. בהנחה שהיום הוועדה לא תגיע להסכמה ויתקיים דיון נוסף אולי כדאי להזמין לכאן קֵיְסִים ולשמוע אותם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
נגיע להסכמות היום.
גדי יברקין:
הקֵיְסִים הם שיקבלו החלטה, ונקבע היררכיה – במידה שלא תהיה מנהיגות רוחנית זה ייקבע על-ידי המנהיגות הפוליטית.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אי אפשר לעשות את זה.
אורי יהודה אריאל:
תראה איזו אחדות, כל הפוליטיקאים מתנגדים להצעתך.
גדי יברקין:
אז "המנהיגות".
מירב ישראלי:
אין דבר כזה "מנהיגות". השר צריך לקבוע.
אברהם נגוסה:
לדעתי ראוי שהשר יתייעץ עם המנהיגות הרוחנית. רבנים הם מנהיגים רוחניים, קֵיְסִים הם מנהיגים רוחניים. צריך לקבוע כאן "נציגות של מנהיגים רוחניים".
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה לא יהיה שנוי במחלוקת אלא ייקבע בהסכמה. נכון?
דוד יאסו:
פעם אחת זה ייקבע ועל-פי זה ילכו.
מירב ישראלי:
אם שני קֵיְסִים יגידו לו אחרת איך יוכל לקבוע? התחלת לומר שהשנה הקדימו את החג ליום חמישי, ואמרת: לא. בחקיקה עדיף לקבוע דברים ברורים, לא להשאיר ערפול כי יש לזה אחר-כך השלכות בעבודה. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה צריך להוציא אחר-כך צווים ולקבוע שאנשים יכולים לא לעבוד. אם זה ישתנה משנה לשנה זה יכול לגרום לאי-ודאות. השאלה אם אפשר בכל זאת להגיע לאיזו הסכמה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
באתיופיה היו חוגגים את חג הסיגד גם בשבת?
שלמה (נגוסה) מולה:
בשום אופן לא.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כי כלול בזה חילול שבת. בסדר, הבנתי.
שלמה (נגוסה) מולה:
מאחר ויש בחג הזה אלמנטים של צום וכיסופים, של הליכה ברגל למרחקים ארוכים של אנשים שבאים לחגוג, לכן לא ייתכן לחוג את חג הסיגד בשבת בשום פנים ואופן. דרך אגב, ככל שידוע לי מאחרים ולא מקדימים, אבל אני מוכן לבדוק את זה שוב.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
עובדה שכולם מספרים שהשנה הקדימו את החג.
שלמה (נגוסה) מולה:
אני לא יודע עם מי דיברו.
אורי יהודה אריאל:
אולי נסמיך את יושב-ראש הוועדה ביחד עם עו"ד מירב ישראלי לבדוק עם הקֵיְסִים. הרי זה עניין הלכתי. מה שיגידו הקֵיְסִים, כך נקבע. מה לנו להתערב בזה?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה נראה לי פתרון טוב. נקבע פעם אחת ולתמיד, שלא יתעורר ויכוח. הרי החוק הזה עומד לעולמי עד. שלא יבואו בעוד עשרים שנים ויגידו: אנחנו חושבים שצריך לנהוג אחרת.
אורי יהודה אריאל:
אם מותר לי לתקן אותך, אדוני היושב-ראש, זה לא לעולמי עד. יבוא משיח צדקנו בעזרת-השם עוד השנה ואז לא יצטרכו את כל החגים האלה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
למה לא? אז נחוג כולנו את החג. כפי שלא מבטלים את פורים לא מבטלים גם את חג הסיגד.
אורי יהודה אריאל:
אתה יודע מה, נשאיר את החגים, שתהיה סיבה למסיבה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
נתייעץ עם הקֵיְסִים ונכתוב כאן נוסח כפי שהם יגידו לנו. אם החג חל ביום שבת אנחנו מציעים להקדים אותו ליום חמישי או לאחֵר אותו ליום ראשון, אלה שתי האופציות.
מירב ישראלי:
בימי שישי חוגגים את חג הסיגד?
שלמה (נגוסה) מולה:
לא.
מירב ישראלי:
אם החג חל בימים שישי או שבת צריך לבדוק אם יהיו הקדמה או איחור של החג.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
השאלה אם זה יכול לחול בשישי. עד שיבוא המשיח ושוב יקבעו את החודשים על-פי ראייה אי אפשר לדעת.
שלמה (נגוסה) מולה:
ביום שישי כולם מתכוננים לשבת ולכן אף פעם לא חוגגים את החג בימי שישי ושבת.
דוד יאסו:
כי בשישי משעה 12:00 אין כבר עבודות וכולם הולכים למקווה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
השאלה איך חג הסיגד נופל עם אתב"ש. אתב"ש זה כל הימים של פסח, א' של פסח ו-ב' של פסח שחלים יחד עם הת"ו והשי"ן. זה מתיישב עם כל החגים נכון עד ליום האחרון של הפסח, היום השביעי של פסח שמתאים עם עי"ן וחל ביום העצמאות.
יוסף פייט:
חג הסיגד חל 40 ימים אחרי יום הכיפורים ו-50 ימים אחרי ראש השנה.
מירב ישראלי:
כאשר החג חל בשבת, תגידו לנו האם הנוהג להקדים או לאחר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הוסמכתי לברר את זה.
אורי יהודה אריאל:
אבל היות ורוצים להגיש את זה לקריאה שנייה ושלישית צריך לעשות את זה מהר.
אברהם מיכאלי:
הגיע לכאן אחד מרבני העדה, חבר הכנסת הרב מזור, אז אולי נשאל אותו על התאריך הזה. הוא מכיר את זה מן הצד שלו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אם יש לו תשובה ברורה, בבקשה. מכובדי, ברוך הבא לוועדה שלנו.
אברהם מיכאלי:
חוק חג הסיגד קובע כי החג חל בכ"ט בחשוון. מתלבטים כאן מה לעשות אם החג חל ביום שבת.
בהיינה מזור:
אז מקדימים את החג.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תמיד הקדימו?
בהיינה מזור:
על-פי הכללים שידועים לי. אם זה דברים טובים אפשר להקדים.
שלמה (נגוסה) מולה:
מה היה נהוג באתיופיה?
בהיינה מזור:
יש גם רציונל מאחורי ההחלטה הזאת.
שלמה (נגוסה) מולה:
לא הרציונל, אלא מה עשו באתיופיה, זה מה שחשוב.
דוד יאסו:
אם לא היו מקדימים באתיופיה לא היו מקדימים גם כאן.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
נשאיר את זה. אתייעץ עם הקֵיְסִים ונקבע מה שהם יגידו. בואו נמשיך.
אברהם מיכאלי:
אני מציע שתתייעץ עם הקֵיְסִים ועם הרבנים.
אברהם נגוסה:
עם המנהיגות הרוחנית.
קריאה:
זה לא גורע אם תשאיר את זה לקֵיְסִים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא תהיה מחלוקת בעניין הזה.
אברהם נגוסה:
לא סתם אמרתי "מנהיגות רוחנית".
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו לא כותבים את זה.
אורי יהודה אריאל:
זה מסור לידי יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת הרב מלכיאור, שיעשה את הבדיקה וכולנו סומכים עליו. מה שהוא יאמר לעו"ד מירב ישראלי הוא שייכתב ובזה תמה ההכנה לקריאה השנייה והשלישית.
מירב ישראלי:
"(ב) חג הסיגד הוא יום בחירה; בסעיף זה, "יום בחירה" – יום שהבחירה בידי העובד לצאת לחופשה או לעבוד; בחר העובד ביום חופשה, יובא היום במניין ימי החופשה שלו.
(ג) שר החינוך רשאי לקבוע פעילויות חינוכיות שייוחדו לחג הסיגד."
שלמה (נגוסה) מולה:
כאשר כותבים "שר החינוך רשאי" משאירים לו מרחב תמרון להחליט. נראה לי שעדיף לכתוב "שר החינוך יקבע פעילויות חינוכיות שייוחדו לחג הסיגד". שזה לא יהיה ניתן לבחירתו, אלא שיקבע שבאותו יום במערכת החינוך תהיה התייחסות לחג.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אתה יודע שבפועל גם אם תקבע כך, ואני בעד, כל שר יכול לעשות כרצונו. הוא יכול לעשות הכול ויכול לעשות לא כלום.
שלמה (נגוסה) מולה:
זה ברור לי, אבל היינו רוצים שבלשון החוק ייאמר "יקבע".
אורי יהודה אריאל:
אם ייכתב בחוק "יקבע" – השר לא יוכל שלא לעשות כלום, על אף שיוכל לעשות מעט מאוד, עד כדי כך שאפילו לא נרגיש בזה. אני חושב שאנחנו מסכימים לכתוב "יקבע".
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מסכים לזה.
מירב ישראלי:
יש כאן נציג ממשרד החינוך? בדרך כלל בקביעת תוכניות לימוד יש להם עמדות משלהם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אין לך התנגדות שייכתב "יקבע"?
משה זעפרני:
בפועל אנחנו מציינים כל שנה את חג הסיגד.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
נכתוב, באישור משרד החינוך: "שר החינוך יקבע פעילויות חינוכיות שייוחדו לחג הסיגד".
בהיינה מזור:
לדעתי אין שום הבדל בין "יקבע" ובין "רשאי לקבוע". במציאות מבחינת החלטת השר לא יהיה הבדל. לדעתי לא צריך לפחד לומר שהשר ייתן הוראה למערכת החינוך.
שלמה (נגוסה) מולה:
הוא יכול לעשות כרצונו.
קריאה:
אלה שיקולים של השר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כבוד הרב, מאחר ואתה נמצא בוועדה לראשונה קודם כול אני רוצה לברך אותך. אתה מוזמן תמיד גם לדיונים אחרים כאן. תן לי לסיים את דבריי. בוועדה הזאת, לעומת ועדות אחרות, אנחנו מקשיבים זה לזה ויש תרבות דיבור. עמיתך אמר שהמילה "רשאי" משמעה שזה אופציונלי, מותר כן ומותר לא. אם אנחנו אומרים "יקבע" זה לא אופציונלי, אז השר יצטרך לקבוע תכנים
ופעילויות ביום הזה. זה ההבדל בין "רשאי לקבוע" ובין "יקבע". גם לפי דבריך צריך למחוק את המילה "רשאי", אלא אם כן אתה רוצה להגיד אחרת.
בהיינה מזור:
בסדר.
מירב ישראלי:
סעיף 2 – עצרת מרכזית
"שר המדע, התרבות והספורט יורה על קיום עצרת מרכזית לפתיחת חג הסיגד."
סעיף 3
בקריאה הטרומית הנוסח היה כדלקמן: "שר המדע, התרבות והספורט רשאי, לאחר התייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, לקבוע את סוגי העובדים, סוגי העבודות והשירותים שאין להפסיקם בחג הסיגד, וכן רשאי הוא לקבוע את השעות וההסדרים שיחולו ביום הזה". השאלה אם זה מתאים לשר המדע, התרבות והספורט, או אולי צריך להיות דווקא ההיפך.
איה דביר:
האחריות לגופו של עניין מתאימה לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה כאחראי על הנושא הזה.
מירב ישראלי:
הוא צריך להתייעץ או לא?
איה דביר:
כרצונכם.
אבי מספין:
האם בחוקים אחרים על ימי בחירה מופיע סעיף כזה?
מירב ישראלי:
כן.
אברהם מיכאלי:
אנחנו תומכים בזה.
מירב ישראלי:
אם כך, נאמר: "שר התעשייה, המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר המדע, התרבות והספורט"
סעיף 4 – סמלי חג הסיגד
"שר המדע, התרבות והספורט רשאי לקבוע סמלים לחג הסיגד ולהסדיר את השימוש בהם."
גדי יברקין:
כאן משאירים את המילה "רשאי"?
מירב ישראלי:
בדרך כלל בדברים שהם כמו תקנות וכדומה כותבים "רשאי".
גדי יברקין:
אז בסעיף 1(ג) תימחק המילה "רשאי" ובסעיף 4 תישאר?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כן, כי זה דבר אחר.
מירב ישראלי:
דבר כזה מופיע גם לגבי יום העצמאות ויום ירושלים.
איה דביר:
ברשותכם, לפני שאתם מצביעים אולי אפשר להעיר כמה הערות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אחרי שאנחנו מצביעים בוודאי אי אפשר. עכשיו הזמן הנכון, אכן.
איה דביר:
קודם כול אני מבקשת לחזור בקצרה על דברים שנאמרו בישיבה הקודמת, רק למען הפרוטוקול. הממשלה סבורה שהרעיונות הגלומים בהצעת החוק מבורכים. עם זאת, לדעתנו הם לא צריכים להיות מוסדרים בחקיקה ראשית. חשוב לי לציין את זה לפרוטוקול.
באשר ליום הבחירה, חברי מנציבות שירות המדינה יוכל להסביר מה חשבו על הנושא הזה בנציבות ואשמח אם הוועדה תשמע את דבריו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תודה רבה. דברים שכתובים כבר בפרוטוקול לא חייבים להיאמר שוב לפרוטוקול. באשר לדברים שאמרתם, שאתם לא רוצים את החוק – כמו כל שאר הדברים אתם יכולים להסתדר היטב בלי החוק, רק מתברר שזה לא מסתדר כל-כך טוב בלי החוק ולכן בכל זאת אנחנו מחוקקים חוקים בבניין הזה. דווקא חשוב מאוד בשביל המסר והתוכן ובשביל הקליטה הנאותה, חשוב מאוד שיהיה חוק כזה. זה אומר משהו על מה שאנו חושבים בכנסת ישראל על העדה שבעזרת השם ובחסדי השם התווספה לנו. אנחנו כן רוצים להגיד את זה בחוק.
באשר ליום הבחירה, נשמע את נציג נציבות שירות המדינה, בבקשה.
אביתר טסלר:
יום הבחירה לא אמור להיקבע בחוק. מה שנקבע לגבי יום ירושלים מבחינתנו היה טעות, בשל סיבה אחת. יש הרבה מאוד ימים, שחלקם חשובים, ואני מעריך מאוד את היום הזה, אבל גם לא כתוב בחוק שיום הזיכרון הממלכתי של מדינת ישראל הוא יום בחירה, וכך גם אני יכול להציג בפניכם את הודעת נציבות שירות המדינה מיום א' ניסן (6 באפריל 2008) על יום הזיכרון לעדה הצ'רקסית כיום בחירה. אני מעריך גם את העדה האתיופית וגם את העדה הצ'רקסית, אבל גם העניין הזה לא נכתב בחוק.
אהיה מוכן להתחייב כאן שנציבות שירות המדינה תפיץ בהודעת נציבות שירות המדינה שיום הסיגד הוא יום בחירה. אני חוזר ואומר, אהיה מוכן להתחייב לזה. אבל כפי שיש הרבה ימי בחירה – ואעביר לוועדה גם את רשימת ימי הבחירה - - -
אברהם מיכאלי:
אתה לא יכול להתחייב בפני הכנסת לשום דבר. יבוא נציב אחר והכול יכול להשתנות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
חבר הכנסת מיכאלי, נדבר כאן לפי תור. גם אתה לא מבקר כאן באופן קבוע. מבקשים כאן זכות דיבור. אני מבקש לשאול אותך, מר טסלר, אם במילא אתה מתחייב להפיץ הודעה של נציבות שירות המדינה – וקודם כול אני מברך על כך – מדוע מפריע לך שזה יהיה כתוב בחוק?
אביתר טסלר:
כי אנחנו סבורים שדבר כזה לא צריך להיות בחוק.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
את זה הבנתי. אני שואל למה.
אביתר טסלר:
אנחנו סבורים שהיה מוטעה לכתוב בחוק את יום הבחירה ביום ירושלים. זה לא אמור להיות בחוק כי זה יום בחירה, ומי שמחליט על ימי הבחירה זה נציבות שירות המדינה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
למה זה טעות?
אביתר טסלר:
כי זה יפתח פתח להמון חוקים פרטניים. כפי שאמרתי, יש גם את יום הזיכרון לעדה הצ'רקסית ואנחנו חושבים שדבר כזה לא צריך להיות בחוק. ושוב, אני מעריך מאוד את העדה האתיופית.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
טוב שאתה מקבל סיוע ממשרד המשפטים להסביר לך למה כי אני מבין שגם לך זה לא ברור לגמרי.
אביתר טסלר:
זה ברור לי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בואו נדבר לצורך הדיון על יום הזיכרון לעדה הצ'רקסית. זה לא אותו דבר, אבל בואו נגיד.
אביתר טסלר:
ברור שזה לא אותו דבר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בוא נגיד לצורך הוויכוח. הרי אתם מאפשרים יום בחירה ביום הזה. נכון?
אביתר טסלר:
נכון.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אם אתה אומר שזה עלול לפתוח פתח שאפילו יבואו הצ'רקסים ויגידו שגם הם רוצים שייכתב בחוק שהם זכאים ליום בחירה - - -
אביתר טסלר:
והמרוקאים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
במילא אתם קובעים יום בחירה גם ביום הזיכרון לעדה הצ'רקסית. במקרה הכי גרוע זה ייצור תקדים לדבר שקיים במילא. אז מה כל-כך רע?
קריאה:
הוא חושש שכל התאריכים ייתפסו.
אברהם מיכאלי:
אמרתי כהערת ביניים שהכוונות הטובות של נציבות שירות המדינה יכולות להישאר ככוונות טובות, ומחר יכול לבוא נציב אחר שיחליט אחרת.
היושב-ראש אמר שבחוק הזה יש אמירה מסוימת שלנו לגבי העדה המיוחדת הזאת. אנחנו רוצים שהאמירה הזאת תהיה בחקיקה הראשית וגם שיום הבחירה ייקבע בחקיקה הראשית. לא לבקש טובות והצהרת כוונות של נציב שירות המדינה, עם כל הכבוד.
אורי יהודה אריאל:
אני מצטרף לדברי קודמיי.
ראשית, אתם לא מסבירים למה.
שנית, במקום להבטיח לנו – הרי היית יכול לבוא עם הודעת נציבות שירות המדינה, לוקח דקה לכתוב את זה – אזי מה אתם עושים? יושבים כאן, דנים, דנים ודנים, ואז דקה לפני שהחוק מתקבל אתם אומרים: "אנחנו נתחייב". תודה רבה.
דבר שלישי, צודק חבר הכנסת מיכאלי. עם כל הכבוד, אתה לא רשאי וגם הבוס שלך הנציב בעצמו לא יכול לחייב שזה לא ישתנה. יש דרך לשנות חוק – צריך להגיש הצעה לשינוי החוק וזה תהליך. אצלכם יכולה להיות היום הודעה כזאת, בתמימות וביושר, ובעוד שנה יבוא נציב אחר או שר עבודה אחר שלא יעמוד מאחורי ההודעה.
ודבר אחרון והכי חשוב, אני מסכים עם היושב-ראש על מה שהחוק הזה רוצה להביע. אתם מתעלמים מזה. ייתכן שזה לא בתחום שלכם, אבל זה בתחום שלנו. אנחנו רוצים להגיד לעדה הזאת: ברוכים הבאים, ברוכים תהיו.
בהיינה מזור:
החג הזה, היום הקדוש הזה הוא בעל היסטוריה ארוכה, מאז ימי עזרא הסופר עליו השלום. אנחנו בסך הכול יכולים להיות גאים בכך שמצטרפים לתאריך, ליום הבחירה שכבר נבחר לפני מאות שנים. בסך הכול אנחנו רק מחזקים את התאריך הזה ומקדשים אותו יותר. אני לא רואה שום סיבה עקרונית להתנגד לכך.
שנית, גם אם לא נקבעו ימי בחירה בחוק במקומות אחרים זה לא נימוק למנוע את יום הבחירה הזה.
אבי מספין:
אני מן האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה. אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד לנציבות שירות המדינה, בשירות המדינה יש 55,000 עובדים, מתוכם 670 יוצאי אתיופיה, אך החוק נוגע גם להרבה מאוד עובדים בחברות פרטיות או במקומות אחרים, שעבורם החוק הזה הכרחי כדי שיוכלו להשתחרר ממקום העבודה ולחגוג את החג. נציבות שירות המדינה מייצגת פחות מ-1% מתוך כלל העובדים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה נקודה חשובה. הוא אומר דבר חשוב מאוד.
מירב ישראלי:
אני מבינה את הטענה המשפטית ומה עומד מאחוריה. זה עניין של אחידות בחקיקה.
אביתר טסלר:
הטענה שלנו משפטית בלבד.
מירב ישראלי:
אני מבינה את זה. בזמנו דובר על הסדרה כללית של הנושא הזה עם תוספת של ימי בחירה.
איה דביר:
דובר על שני דברים. אחד, שממילא כבר היום בחוק חופשה שנתית יש לכל עובד זכות – הרי אנחנו לא מדברים על מתן יום חופשה נוסף על ימי החופשה שיש לעובדים, אלא על זכות הניצול של יום חופש קיים בחג הסיגד. בחוק חופשה שנתית במילא כבר היום יש לכל עובד זכות לבחור לפחות יום אחד בשנה. זה דבר אחד.
דבר שני, למיטב ידיעתי יש הצעת חוק שהממשלה תמכה בה, ואני יכולה גם לציין את מספרה אם תבקשו, בה הוצע לכלול את ימי הבחירה כולם בחוק חופשה שנתית.
מירב ישראלי:
לעשות תוספת לחוק?
איה דביר:
כן. ליצור תוספת לחוק ובה למְנות את רשימת ימי הבחירה.
מירב ישראלי:
את זה רציתי להגיד. ייתכן שזאת הדרך הנכונה, ואז כאשר זה יגיע לחקיקה אפשר יהיה לעשות תיקון עקיף, למחוק את הדברים כאן ולהוסיף אותם שם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
גם אני סבור שכך צריך לעשות.
דוד יאסו:
אני נציג המשרד לקליטת העלייה. ביום חג הסיגד, בשונה מיום ירושלים, שאנחנו עולים להיזכר בזכרם של מי שלא זכו להגיע לארץ, כיום השטח של ארמון הנציב "מפוצץ" בתלמידים ובשאר בני הקהילה. אני מצטרף לדבריו של חברי מר אבי מספין. החוק הזה משמעותי מאוד כי אם עד היום גם ללא החוק אנשים לקחו יום חופש מעבודתם, או תלמידים נאלצו לריב עם בית-הספר כדי שיאפשרו להם להגיע ועשו להם טובה, אם זה יופיע בחוק אנשים יוכלו להגיע בהמוניהם. מה לעשות, חגגנו את זה באתיופיה לטובה ואנחנו מתגעגעים ליום הזה. מעבר להזדהות, כפי שאמר חבר הכנסת מזור, יש לחג גם היבט חווייתי, מפגש של כל בני הקהילה עם כהני הדת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הם טוענים טיעון משפטי על אחידות בחקיקה ומותר לנו לקבל את טענתם או לדחות אותה.
גדי יברקין:
מעבר לחקיקה יש כאן אמירה, לא רק מן הכנסת אלא ממדינת ישראל, אמירה חזקה וברורה שתהדהד לנצח כמעט. זה ירים את הביטחון של בני הקהילה על שייכותם לחברה, וברור שזה לא ניתן לעוררין. כל הכבוד ליוזמים ולאדוני היושב-ראש על התמיכה בעניין הזה. זה לא מובן מאליו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תודה. אני רוצה להגיד שזה הדבר המרכזי כאן ואני סבור שחשוב שיהיה כתוב, על אף הטיעונים הלא כל-כך משכנעים, אפילו מבחינה משפטית, ששמענו. אבל מי שהשתכנע, ומותר להשתכנע, בוודאי בא ממניעים טובים. לעומת חלק מן הדיונים שאנחנו מקיימים כאן שבהם משמיעים טיעונים שונים כדי למסמס ולהרוג את העניין, כאן באתם באמת במניעים טובים ואני מקבל את הטיעונים הפורמליסטים כפי שהם.
אני רוצה להציע שנשאיר את הנוסח כפי שהוא. הממשלה זכותה כמובן להביא הסתייגויות, אבל אני מציע לכם לא לעשות כן.
אביתר טסלר:
מה שאמרה עו"ד ישראלי הוא הרעיון הכי טוב. כאשר נסדיר את כל נושא ימי הבחירה יהיה אפשר להוריד את הסעיף הזה כאן.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
גם אז אני לא מבטיח לכם.
אביתר טסלר:
אז לא תהיה בעיה. אדוני רואה שיש המון ימי חג וזיכרון, כמו למשל יום המימונה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
עדיין לא הצלחת לשכנע אותי בהבדל. הרי יש המון ימי חג וזיכרון כי יש צורך בהמון ימים כאלה.
אביתר טסלר:
שלא כתובים בחוק.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה לא משנה. אם יש המון ימי חג וזיכרון אז מה מפריע לך? עדיין לא נתת לי סיבה אחת. נניח שגם יום המימונה יהיה כתוב בחוק, אז מה? אני לא מבין מדוע זה מפריע לך.
אביתר טסלר:
זה לא מפריע.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
קיבלנו את זה, היתה כאן דעה אחידה בעניין הזה. הניסיון שלך הוא ניסיון אבוד.
אני רוצה להגיד רק דבר אחד לקראת סוף הדיון. אני חושב שהחוק הזה חשוב מאוד, אבל זה עדיין לא מספיק. כלומר גם כאשר יש חוק, גם כאשר יש את האמירה המימוש תלוי מאוד עד כמה אנחנו כולנו ניתן משמעות ליום הזה. יש המון חוקים, אז בסדר זה עוד חוק, אבל חשוב איזו משמעות ניתן גם לחוק וקודם כול ליום חג הסיגד ולעדה, ואילו תכנים ניתן לזה, ולי חשובים בעיקר התכנים החינוכיים לכלל החברה הישראלית. הרי כלל החברה הישראלית לא תיקח חופש ביום הזה, אבל שכלל החברה הישראלית תהיה מודעת למשמעות של העדה ושל המסורת של העדה ותלמד – וראינו כאן את החומרים הטובים שיצאו ממשרד החינוך בעניין הזה – ושבאמת תלמד כפי שאנחנו למדנו כאן בישיבה הקודמת מה זה חג הסיגד. אנחנו רוצים שזה יהיה נחלת לא רק כל ביתא ישראל אלא כל בית ישראל.
אבי מספין:
בסעיף 3 שנתווסף היום כתוב גם "רשאי לקבוע". האם נעשה התאמות גם בזה?
מירב ישראלי:
זה הנוסח המקובל בחקיקה. כך גם ביום העצמאות וביום הזיכרון.
אבי מספין:
אמרת שחשוב לא רק החוק עצמו - - -
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אמרתי שהחוק חשוב מאוד, אבל צריך ללכת מעבר לזה.
אבי מספין:
הייתי מציע להוסיף שהכנסת תייחד יום זה בכנסת כיום יוצאי אתיופיה.
אורי יהודה אריאל:
אחרי שתתאם את זה עם יושבת-ראש הכנסת תבוא אלינו.
אברהם מיכאלי:
קבעו שאין בכנסת ימי עֵדוֹת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אפשר לעשות את זה, אבל לא דרך חקיקה.
נצביע על הצעת החוק עם השינויים והתיקונים כפי שנאמרו כאן. חברי ש"ס יצטרכו להסכים ביניהם למי תהיה זכות הצבעה כעת. לחבר הכנסת אורי אריאל יש זכות הצבעה כממלא מקום. מי בעד הצעת החוק? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד הצעת חוק חג הסיגד, התשס"ח-2008 – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת החוק נתקבלה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
3 בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. הצעת חוק חג הסיגד, התשס"ח-2008, נתקבלה פה אחד.
אני מודה למציעים ולמשתתפים, למוסיפים ולדרשנים, למשרדי הממשלה. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:50