פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה
מושב שלישי נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 55
מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
יום רביעי, כ"ט סיוון תשס"ח (2 ביולי 2008), שעה 09:00
סדר היום:
יישום הפיילוט לעידוד תעסוקת ישראלים בחקלאות – ישיבת מעקב
נכחו:
חברי הוועדה:
רן כהן – יו"ר
שי חרמש
מוזמנים:
תניב רופא - סגנית מנהלת הרשות לתכנון, משרד החקלאות
אנה גלוק - הכשרה מקצועית, משרד התמ"ת
חני נחמני - מנהלת השמה, שרות התעסוקה
תמר רמות ניסקה עוזרת משנה לנגיד, בנק ישראל
מורן דהן - עוזרת המשנה לנגיד, בנק ישראל
אסף אדיב - עמותת מען
אברהם דניאל - ארגון מגדלי הפרחים
דוד ברבי - ארגון מגדלי הפרחים
יישום הפיילוט לעידוד תעסוקת ישראלים בחקלאות – ישיבת מעקב
היו"ר רן כהן:
שלום, אני מודה לכם שבאתם לישיבה הזאת. זו ישיבה שנייה השבוע. בדרך כלל לא קורה לנו שוועדת עובדים זרים דנה פעמיים בשבוע. בוקר טוב לחבר הכנסת שי חרמש, כל האורחים הנכבדים. אנחנו דנים היום לגבי יישום הפיילוט לעידוד תעסוקת ישראלים בחקלאות. ישיבת מעקב. אנחנו בנושא הזה לא מרפים. אולי גם קצת באשמתי. אני מודה באשמה. קצת באשמת שי חרמש. יש לנו איזשהו עניין שתהיה איזושהי התקדמות ואיזשהו פתרון. אני מודה שתניב רופא ממשרד החקלאות מדי פעם מעדכנת אותי בהתקדמות של העניין, ואמרו לי אפילו שהונח היום איזה מסמך שאני עוד לא ראיתי אותו. אז באמת אולי את תציגי את הדברים בצורה מכובדת ביותר ונראה איפה הדברים עומדים כיוון שאני יודע שאתמול היה צריך להיות או התקיימה ועדת כספים. אמר לי סטס שהוא ראש הוועדה שהוא חושב שזה לא התקיים כי זה לא מוכן משהו, אני לא יודע. תניב רופא בבקשה, משרד החקלאות.
תניב רופא:
קודם כל מהישיבה האחרונה שלנו כאן אנחנו החלטנו על עבודה אינטנסיבית בנושא הזה.
היו"ר רן כהן:
לצערי אני כבר מתנצל אבל לצערי השבוע קצת התנפלתי על השר שלך, שלום שמחון. אמרתי לו שאת מדווחת ועושה רושם שאת מקדמת את הדברים אבל שנה שלמה הלכה לנו לעזאזל. משרד האוצר דיווחו לנו חד משמעית שהם שחררו את 4.99 מיליון שקל אבל תיכף נשמע מתניב, הכי פשוט. עזבו את האשמות. תניב אני מדלג על האשמות.
תניב רופא:
הכדור הגיע למגרשנו פחות או יותר לפני חודש או חודשיים. פשוט זה היה באוצר ואני יודעת מי טיפל בזה באוצר. אבל בסדר.
היו"ר רן כהן:
ביציאת הכנסת לפגרה לפני שנה כעת חיה היתה ישיבה של ועדת הכספים, אני לא זוכר אם את היית בה או לא, ואז סוכם נגד עמדת הקואליציה שהחוק עובר. ואז בא משרד האוצר עם משרד החקלאות ואמרו אנחנו נעשה את זה בלי חוק. והאם אני מסכים להקפיא את החוק. שי עדי. האם אני מסכים להקפיא את החוק אם מביאים פיילוט באותו סכום. אמרתי אני רוצה את העובדים בחקלאות, אני לא רוצה את החוק. ולכן הסכמתי. ואז הם הבטיחו שבשבוע הראשון של מושב החורף 2007 כלומר אוקטובר, היה צריך להניח את הפיילוט. כמעט שנה, אין פיילוט בינתיים אבל למה לך. אני מבין שהיום יש לך פיילוט אז בואי דברי.
תניב רופא:
אז בוא נדבר על זה. אז אנחנו הכנו את הנייר הזה אחרי שהתייעצנו עם הרבה מאוד גורמים ביניהם, עשינו עבודה בתוך משרד החקלאות, ושוחחנו עם נציגי החקלאים, נציג העובדים, עמותת מאן היתה איתנו בקשר, נציג האוצר כמובן, יובל יעקובי. הנייר הזה בעצם הוכן על ידי יובל ועל ידי יחדיו וכמובן נציגי שירות התעסוקה בתמ"ת שלמדנו מהם על התוכניות שלהם לעידוד התעסוקה. זה נייר משותף, אנחנו עבדנו עליו ביחד. יש כאן הסכמות של כל מי שכתוב פה. אז קודם כל המטרה של הנייר הזה ושל הפיילוט היא כמובן תוספת של עובדים ישראלים בחקלאות, עוד מעט נתייחס לזה, אנחנו לא רצינו סוג של תמרוץ של העובדים שכבר קיימים. אז אני מציעה שנתחיל לעבור על הסעיפים של הנייר.
אז קודם כל אנחנו התלבטנו בשלב הראשון אם אנחנו הולכים על עבודות עונתיות או עבודות קבועות ומצאנו שתמרוץ בעבודות עונתיות היות וזה בא לחודש, חודשיים ונגמר, או שלושה או חמישה חודשים, קשה מאוד לעקוב ואין לדעת אם העובדים נכנסים לעבודה בגלל הפיילוט או שבכלל הם יכולים להמשיך לעבוד, ולכן כשראינו את העבודה של בנק ישראל שהוא דיבר על הכנסת עובדים ישראלים למקטע של העבודה הקבועה בלבד, והעובדים העונתיים יטופלו אחרת, אז אנחנו אמרנו שאם גם בנק ישראל רואה את המטרה שלו להכניס עובדים ישראלים לעבודה קבועה אז גם הפיילוט יצטרף לאותו כיוון, וגם אנחנו נתמרץ כאן עבודה קבועה בלבד.
היו"ר רן כהן:
שאת מדברת על עבודה קבועה המונח החקלאי למיטב ידיעתי זה נקרא שזה לאורך כל השנה. ויותר משנה.
תניב רופא:
נכון. שזה לא עונתי.
היו"ר רן כהן:
זה נגזר מזה שעונה או שהיא עונה של אסיף.
אברהם דניאל:
בפרחים אין עונה. כל השנה עובדים.
תניב רופא:
נכון. גם בירקות בחממה.
היו"ר רן כהן:
אני חושב שהכיוון הוא נכון רק רציתי להבין בברור על מה מדובר כשהמדובר קבועה או עונתית.
תניב רופא:
בשיחות עם בנק ישראל שהיו לנו בנושא הזה אז הם באמת אמרו שאנחנו רוצים לספק לאוכלוסייה כאן עבודה שהיא קבועה. זה מה שמגיע לאוכלוסייה, גם האוכלוסייה שאמורה להיכנס לפיילוט הזה. אז היות ואנחנו מדברים פה על פיילוט בתקציב מצומצם אז אנחנו מציעים לרכז מאמץ בשני אזורים חקלאיים ולא לפרסם את הפיילוט הזה בכל הארץ. בעתיד כשזה יעבור מפיילוט לתוכנית ארצית אז אנחנו נעביר את זה למתכונת כלל ארצית. אז בשלב הזה אנחנו מציעים לטפל במועצה אזורית עמק חפר. בחרנו את האזור הזה כי זה גם אזור חקלאי מובהק, וגם יש באזור מצאי של עובדים. זה בהתייעצות עם עמותת מאן. יש מצאי של עובדים שיכול לענות לאתגר שהפיילוט הזה מציג.
אזור שני הוא מועצה אזורית ערבה שהם פשוט באו אלינו עם הצעה להיכנס לפיילוט הזה ומאוד מאוד שמחנו. הם אמרו שיש להם חצי שנה שיש להם צורך בעבודות שונות בחקלאות ובמקרה הזה החלטנו להתייחס לעבודה קבועה כאל עבודה של חצי שנה, כי חצי שנה מלאה הם צריכים את העובדים, אחר כך הם משחררים אותם. אבל אנחנו את כל הפיילוט הזה שאנחנו מדברים על שנה בעמק חפר פה אנחנו מדברים על חצי שנה למשך שנתיים. כי שמה אין מה לעשות עם העובדים בחצי השנה החמה שאין שם פעילות.
היו"ר רן כהן:
אבל מי שירצה הוא יכול. נניח שיהיה שם מישהו שיגדל פרחים כל השנה הוא יכול להעסיק שנה שלמה.
תניב רופא:
בוודאי. פה אנחנו נותנים להם איזושהי הקלה. כמובן אם מישהו ירצה את התוכנית הרגילה הוא יקבל את התוכנית הרגילה. את זה עשינו בעצה אחת עם ועדה חקלאית של הערבה התיכונה. רצינו להתאים את זה גם להם.
חני נחמני:
אם אני מסתכלת על האזור בחצי שנה, ואחרי חצי שנה הוא מפסיק לעבוד ולא נמצאת לו מיד עבודה אחרת הוא מקבל דמי אבטלה. זה יוצר פה בעיה מבחינת האטרקטיביות של העניין.
תניב רופא:
אני מסכימה לגמרי עם מה שחני אמרה.
היו"ר רן כהן:
אם נחזור למצב שבו כן יקבלו דמי אבטלה זה מה שהיה עד 2003.
חני נחמני:
מה לצמצם את תקופת ההכשרה?
היו"ר רן כהן:
זה בוטל. פעם זה היה.
חני נחמני:
נכון. שישה חודשים. תקופת הכשרה של שישה חודשים וקיבלת דמי אבטלה.
היו"ר רן כהן:
136 ימים במשך שנה היית זכאי.
חני נחמני:
ועכשיו זה שנה בתוך שנה וחצי האחרונות.
אלא אם יש אפשרות ליצור, השאלה היא אם העבודה שלהם נגיד מינואר עד יוני, אז הוא עובד חצי שנה אצל מעסיק אחד ועובד אצל מעסיק שני.
היו"ר רן כהן:
אז הוא כבר עובד כאילו שנה שלמה.
תניב רופא:
זו סוגיה שפשוט התייחסנו אליה כי אחרת הערבה היתה יוצאת מהמשחק. היינו חייבים להתייחס לזה. אנחנו נראה, עוד מעט תראו בהמשך שאנחנו הולכים לעקוב אחרי הפיילוט הזה ולהסיק ממנו מסקנות.
היו"ר רן כהן:
אגב חני, שינוי כזה דורש מה, החלטת ממשלה?
חני נחמני:
שינוי חקיקה. חקיקה של המוסד לביטוח לאומי.
תניב רופא:
עכשיו אנחנו נעבור לסעיף ב' שזה תמרוץ עובדים ומעסיקים.
היו"ר רן כהן:
כלומר זה, גם החלטת ממשלה לא תועיל פה. אפילו באופן חד פעמי לגבי הפיילוט. אוקיי. אנחנו נבדוק את העניין הזה.
תניב רופא:
הסעיף השני מדבר על התמרוץ. אנחנו חושבים שצריך לתמרץ הן את המעסיקים והן את העובדים. נעבור מיד לדף השני שאנחנו כותבים העובדים זקוקים לתמרוץ בגלל שהמוטיבציה שלהם לעבוד כיום בחקלאות פחותה מאחר והשכר המוצע על ידי החקלאים הוא שכר מינימום והעבודה יחסית קשה ובשביל עבודה כזאת ובשביל מחיר כזה הם לא יוצאים מהבית. אז הם זקוקים לתמריץ, זה דבר ראשון. דבר שני, גם החקלאים זקוקים לתמריץ כי המוטיבציה שלהם להעסיק ישראלים נמוכה בגלל העדר התמדה של העובדים וכן יש עלויות הסעה מאוד גבוהות כי אנחנו צריכים לזכור שמדובר פה לא באיזה מקום עבודה במרכז תל אביב שכל האוטובוסים מגיעים אליו אלא מדובר על המרחב הכפרי שהוא רחוק, בדרך כלל המינוע אליו הוא לא טוב, צריך רכב פרטי, והעלויות מאוד גבוהות. לכן אנחנו מצאנו שצריך תמרוץ בשני הצדדים. עוד חשבנו שבהתחלה תקופת ההכשרה...
היו"ר רן כהן:
עכשיו אני רואה שאתם עושים תמרוץ כמעט דומה.
תניב רופא:
עוד נגיע לזה. אני רוצה להגיד עוד משהו קודם. אנחנו אמרנו בשביל שהתוכנית תצליח היא חייבת להיות יעילה ועם פנים לאזרח ולא ביורוקרטית ולא מסובכת. ולכן הגענו להסכמה עם האוצר שכל התמרוץ יועבר למעסיקים והמעסיקים צריכים לדאוג שהכסף יועבר לעובדים שלהם. ותהיה התניה. זאת אומרת אנחנו לא נעביר כסף למעסיקים אלא אם כן הם יוכיחו לנו, יציגו לנו הוכחות כאלה ואחרות שעוד נדבר עליהן, שהם אכן העבירו את הכסף. מתוך הניסיון שלי שאני עובדת עם ציבור החקלאים הרחב יש קושי לעבוד עם כל כך הרבה אזרחים בבת אחת, וזה יוצא מאוד לא יעיל. אז אנחנו רואים במעסיקים כסוכנים שלנו שאמורים להעביר את התמרוץ הלאה אל העובדים והם יקבלו את התמיכה רק אחרי שהם העבירו את הכסף לעובדים.
שי חרמש:
למה זה תמרוץ עובדים? מה ההיגיון?
תניב רופא:
אנחנו מניחים שהסטרט אפ של העבודה המשותפת של החקלאי ושל העובד שלו הוא הכי מסובך. גם הכשרה, גם ליצור אמון, גם שהעובד יגיע כל יום בזמן וכו' מי שמתמיד שלושה חודשים והוא עובד טוב אז אנחנו מניחים שהחקלאי לא יוותר עליו כל כך מהר ואנחנו מניחים שאם המעסיק טוב גם העובד לא יוותר עליו כל כך מהר. זאת אומרת ההתחלה היא מאוד עדינה ושם הממשלה צריכה לתת את הפוש העיקרי. אם עובדים ישראלים יכנסו לפיילוט הזה בשביל לעשות את הקופה הקטנה הזאת נכשלנו. אז זאת אומרת שאין עובדים ישראלים בחקלאות. זו תהיה התוצאה. אנחנו עושים את זה בשביל להקל על ההתחלה. בהמשך הם יצטרכו להסתדר לבד.
שי חרמש:
אני עדיין שואל אותך אם החלוקה של הכספים היא הגיונית. אותו כסף אבל אם ליצור איזשהו מסלול אולי שווה.
תניב רופא:
לא נלך לרב בגלל עוד שקל פחות שקל. אפשר לבנות את זה. זו הצגה ראשונה של הפיילוט. אבל התפיסה שלנו אומרת שאנחנו רוצים איזשהו תהליך של בנייה מהסובסידיה. אם ניתן את מירב הסובסידיה בסוף אז אנשים כל השנה הזאת ישבו, יחכו לסובסידיה, יקבלו את הסובסידיה, יגידו שלום וילכו. אנחנו ההיפך, אנחנו חושבים לטווח ארוך. אנחנו רוצים שבהתחלה הם יתאמצו להיות ביחד וככל שיעבור הזמן הם יראו אם הם טובים אחד לשני.
חני נחמני:
צריך יהיה לתת את הדעת האם הביטוח הלאומי האם אפשר יהיה לקבל את שני המענקים. כי בחיילים משוחררים, באילת במבצע עובדה אנחנו נותנים. גם אנחנו נותנים מענקים למי שנקלט בתעשייה ובנוהל כתוב שלא יכול לקבל תמיכה ממשלתית מלבד חיילים משוחררים.
היו"ר רן כהן:
בעניין הזה זה נורא מוזר שזה יורד באופן כל כך אבסורדי. אם לעובד אחרי שנה כל הפרס הוא 300 שקל.
תניב רופא:
לא. העובד יש לו 6600 שקל. כל מה שרצינו להמחיש פה איזשהו תהליך גמילה. שבהתחלה הממשלה מאוד מסייעת לקשר ביניהם. אחר כך נגמלים מזה. אפשר למתן את הירידה ואז זה אומר שבהתחלה קצת פחות אחרי זה יותר, אין בעיה, רק רצינו לעשות איזשהו גרף יורד. אפשר לשנות את האחוזים של המענק.
היו"ר רן כהן:
אני מניח שהייתם אומרים אוקיי למעסיק יש הוצאות, יש צורך לדרבן אותו גם, הוא יקבל אלף שקל כל 3 חודשים. בסדר. סביר. אבל 300 שקל בסוף שנה?
תניב רופא:
אבל אתה מסכים לתוואי היורד?
היו"ר רן כהן:
אני לא בטוח. לגבי המעסיק לדעתי לא צריך תוואי יורד. מעסיק רוצה עובד. זה מה שהמעסיקים באים ואומרים כל הזמן. הם אומרים אנחנו רוצים עובדים, רוצים עובדים. ואני מבין את זה. זה גם הכי נורמלי. אדם שמגדל גידולים, אדם שמקיים מערכת כזאת שצריכה בסיכומו של דבר למכור את הפירות שלה לציבור, צריך שמישהו יקטוף את זה וימכור. אני מבין שצריך לעודד את המובטל להיכנס לעבודה בחקלאות. זה ברור לי לגמרי. פה עיקר המוטיבציה צריכה להיות. אבל אני בהחלט הייתי עושה את העניין של המעסיקים נניח אלף שקל כל שלושה חודשים ואת העודף נותן לעובד באופן יותר נמרץ גם לקראת הסוף.
דוד ברבי:
זו פסיכולוגיה של עובדים. אני דווקא חושב שהיא מאוד צודקת בעניין שלהעסיק 3 חודשים, מכיוון שבסופו של דבר אף אחד לא יעבוד במקום שהוא לא רוצה ואף אחד לא יעסיק מישהו שהוא לא רוצה. ובאמת השלושה חודשים האלה הם מאוד חשובים. כי ברגע שבשלושה חודשים האלה על ידי סכום קטן, הוא יישבר באמצע דוגמה אחרי חודש, או אחרי חודש וחצי, אז הוא יוותר, יגיד, זה לא נורא. פה לא, הוא ימשיך כדי לקבל את הארבע וחצי, אבל השלושה חודשים האלה זו תקופה מספיק ארוכה שמבחן התקשרות אמיתית בין מעסיק לעובד. יש פה שתי דעות. יכול להיות שאתה צודק ויכול להיות שהיא צודקת. אבל זה פיילוט.
היו"ר רן כהן:
בוא ניקח את הדוגמאות הקלאסיות של מי שמועמדים לעבוד בעניין הזה. חייל משוחרר מצד אחד שמגיע לו גם מענק עבודה מועדפת וגם נניח ערבי שלא משרת בצבא, שהוא היום מובטל, גם עד היום הוא מוכן לעבוד, אבל לא כל כך רוצים לתת לו עבודה. אם הוא מקבל נניח אלף שקל כל חודש. כלומר שלושת אלפים שקל בשלושת החודשים הראשונים. לשניהם זה כדאי. לעומת זאת האלף חמש מאות נחסכים להישאר לסוף התקופה כי אחרי שנה הוא רוצה לקבל איזשהו סכום שהוא יודע שהוא התמיד וגם קיבל משהו בתמורה להתמדה.
אסף אדיב:
בחצי שנה האחרונה יש אלף מאתיים שקל. בן אדם לא יתמיד... הסובסידיה הזאת היא חסרת משמעות.
דוד ברבי:
הממשלה אחרי זה, הרי אין סובסידיה. זאת אומרת אם אחרי חצי שנה העובד הזה חשוב אז לא צריך אליו יותר מאשר סכום סמלי. חייל אחרי שישה חודשים יעזוב.
דניאל אברהם:
אני חושב שונה. בשלושה חודשים אחרונים יכול להיות שאותו עובד יגיד אני בא לקחת את הקופה הגדולה וללכת. אז אני בהחלט חושב בדיוק הפוך, עם כל הכבוד, ואני יש לי הרבה ניסיון בעניין הזה של העסקת ישראלים, אני חושב להיפך. זה צריך לעלות בכיוון הפוך.למה? לתת לו את התקופה היותר ארוכה על מנת שהוא יקבל את הכסף בצורה גדולה יותר. עכשיו אם אני אתן לו את זה על ההתחלה, הוא בא שלושה חודשים, הוא אומר, שלושה חודשים.
היו"ר רן כהן:
אוקיי, רבותיי, העמדות נשמעו. גם בין חברי הכנסת גם בין החקלאים. תניב תמשיכי.
חני נחמני:
תניב רק לגבי הערבה בנושא המעסיקים שמה עלויות ההסעים מאוד מאוד גבוהות. זה צריך לקחת בחשבון שלא נצטרך פתאום לממן גם הסעים.
היו"ר רן כהן:
אני רוצה לשאול שאלה קצת מוזרה. משרד החקלאות לא מצא נניח שני מיליון שקל מתקציבו להוסיף לסיפור הזה? אני הבאתי לכם 5 מיליון. אתם לא יכולים להוציא איזה 2 מיליון?
תניב רופא:
אני דיברתי על זה עם יובל. אז עוד מעט. בסוף תראו מה עם הפיילוט הזה. אמרתי לו יובל, אם יהיה ביקוש וזה מספיק ל-300 עובדים, אני כבר מגלה את הסוד, אם יבואו אלינו אלף עובדים מה אתם תגידו, לא. אתם תתקצבו. הרי זה מה שאתם רוצים. אז זה לא השנה.
היו"ר רן כהן:
אגב אני קיבלתי גם הבטחה, אמרו לי שיתנו.
תניב רופא:
לדעתי אין פה בעיה של כסף. ככה אני רואה את זה. אני לא מוסמכת אבל אני אומרת שאם מה שנעשה יצליח כול הצדדים רוצים.
היו"ר רן כהן:
אם יבואו יותר ולא יתנו כסף תגידו לנו.
אברהם דניאל:
אנחנו משלמים שכר ועונש. את העונש יחזירו לנו.
חני נחמני:
אני יכולה לעדכן שאת החלטת הממשלה על מבצע עובדה הוצאת העובדים הזרים, עשינו אותה השנה הראשונה כמו שאתה יודע, אנחנו עכשיו בחודש יוני.
תניב רופא:
תחומי העיסוק הכלולים בתוכנית זה תחומי העיסוק החקלאיים, איפה שיש לנו היום עובדים זרים, זה בתחומי הגידול, הקטיף והאריזה. עובדים בבתי אריזה משותפים ומרכזיים לא כלולים בתוכנית כי גם אין שם עובדים זרים. אנחנו פה בסך הכל רוצים לחשוב לטווח רחוק איך אנחנו עושים את ההחלפה. לכן רק איפה שיש עובדים זרים זה תחום שנכלל בתוכנית.
היו"ר רן כהן:
אנחנו בונים על זה שבבתי האריזה הכללים לא חסרים עובדים.
תניב רופא:
כבר היום מועסקים שם אך ורק ישראלים. לא חסרים עובדים. לא באה דרישה שנכניס לשם עובדים תיאלנדים והשוק מסתדר שם.
נעבור לסעיף ה'. מגבלות המענק. אנחנו ניתן מענקים רק למי שעובד בהעסקה ישירה. העסקה דרך ראיסים זה לא בפיילוט הזה. אנחנו רוצים לעודד העסקה ישירה של העובדים. דבר נוסף, אנחנו ניתן את המענק הזה רק בגין תוספת של עובדים. זה מה שאמרתי בהתחלה. יש עובדים ישראלים בחקלאות. אנחנו לא רוצים שכל הכסף הזה בעצם ילך למעסיקים שיציגו שיש אצלם עובדים ישראלים והכסף יינתן.
חני נחמני:
התוספת זה בגין תוספת עובדים וחדשים.
תניב רופא:
מי שרוצה להיכנס לפיילוט יכול להירשם. המעסיק נרשם והוא אומר אני רוצה להיות בפיילוט הזה. הוא מגיש לנו את טופסי 102 שלו, כמה עובדים יש אצלו בשנה האחרונה. אנחנו סופרים, רואים כמה היו לו ב-3 חודשים. רואים 8 עובדים. מפה אנחנו מתחילים לספור. ביום שהוא יציג לנו 10 עובדים זה היום שהוא יקבל את התוספת בעד שני העובדים.
היו"ר רן כהן:
גם אם אחד מהם זה הבן שלו?
תניב רופא:
זה לעניין הבקרה. גם הבן שלו צריך פרנסה. אם הבן שלו נכנס לחממה, אם הבן שלו הוא הרואה חשבון של העסק, או איש השיווק, אז זה לא בתחומים שכללנו. אם הבן שלו נכנס לחממה אז מותר לו להתפרנס. אין לי בעיה עם זה.
אני אבהיר פה. אם נניח שהוא נכנס לתוכנית. היו לו 8 עובדים. ביום שהוא יציג לנו 10 עובדים אז הוא יהיה זכאי לשניים. תמריצים עבור שניים. עוד מעט נגיע לסעיף החשוב ביותר פה. אחד החשובים, שהוא סעיף ט', סיכום ומסקנות במעקב אחרי הפיילוט. אוקיי פרסום. מובן שאנחנו צריכים לפרסם את זה בשתי המועצות האזוריות שאנחנו הולכים לעשות את הפיילוט שם.
דוד ברבי:
מעבר לכביש. אני על הכביש שזה הגבול ביני לבין לב השרון ועמק חפר. ניצני עוז נמצאת על הגבול. היא לא בעמק חפר. היא בלב השרון. אז זה כולל ניצני עוז?
תניב רופא:
אני מניחה שלדברים האלה נידרש.
היו"ר רן כהן:
אין בעיה לאדם מניצני עוז.
תניב רופא:
אני מניחה שלא תהיה בעיה אם מישהו מאוד ירצה להיכנס אנחנו לא נפלה לרעה חקלאים.
היו"ר רן כהן:
קודם כל מה שאני מבין עובדים יכולים לבוא מכל מקום. המדובר הוא אצל החקלאים שבמועצות האזוריות האלה. כלומר אם עובד בא מאום אל פאחם או בא מהגליל או בא מרהט הוא יכול לעבוד גם במועצה אזורית עמק חפר.
אברהם דניאל:
מה שדוד אמר שלב השרון ועמק חפר גובלים אחד בשני.
תניב רופא:
אני מניחה שאם יבוא חקלאי מאשכול שמאוד ירצה להיכנס לפיילוט הוא לא יופלה לרעה אפילו שזה פיילוט אבל אנחנו נעשה את מאמצי הפרסום שלנו שזה יהיה באמצעות הוועדות החקלאיות.
היו"ר רן כהן:
אם החקלאים בעמק חפר יתנו פייט על העניין, וישתמשו בו, ויבואו פתאום חקלאים שלא נכללים בפיילוט, ירצו גם, ולא יהיה כסף, לא יתנו. יישאר כסף, יתנו.
תניב רופא:
הבקרה. אנחנו מבינים שפה המדינה צריכה להיות מאוד יעילה ולתת את המענקים האלה בזמן אחרת אנחנו נאבד את המומנטום וגם הציבור יתייאש מאיתנו ויחשוב שאנחנו לא רציניים. אז הממשלה פה צריכה להיות מאוד יעילה. אז אנחנו רוצים להעסיק חברה חיצונית שתעשה את זה עבורנו, ויש רואה חשבון שמפעילים מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת במסלול העסקה, אנחנו שוחחנו איתם. יש להם שיטת בדיקה. יש מתמרצים דתיים להיכנס לעבודה והןא נתן לנו שורה של תמריצים שאין עובדים, תוכנית לא בדיוק כזאת אבל דומה. אז הם יודעים כבר איך לעבוד. אנחנו ניצמד אליהם. בהליך הבקרה וזה מה שלמדנו מהם הם גם מבקרים בפירמות שהם בודקים אז גם אנחנו. יהיו ביקורים במשקים לראות איפה אותו עובד עובד. וגם אנחנו ניכנס לספרי החשבונות שלהם, וכמובן החברה שאנחנו נעסיק לכך.
היו"ר רן כהן:
רק זה יעלה יותר מ-5 מיליון. רק לבדוק את ספרי החשבונות. זה היה רק הומור שחור.
דוד ברבי:
למה צריך להיכנס לספרי החשבונות?
תניב רופא:
לוודא ששילמו את המענק, שנתנו לו שכר מינימום.
דוד ברבי:
השאלה אם אפשר לקבל אישורים על כך מרואה חשבון?
תניב רופא:
לא. צריך להיכנס. סעיף ח' הוא מאוד חשוב לדעתי. אנחנו פה יוצאים לפיילוט חדשני. אנחנו צריכים לעקוב אחריו. יכול להיות שאחרי המחקר הזה אנחנו נבדוק לגבי מענקי ההתמדה, אם גרף כזה או גרף כזה, מה יותר מתאים. אולי נגזור איזה חליפה מתאימה לעמק חפר וחליפה אחרת לערבה.
היו"ר רן כהן:
יש סיכוי להגיע לדוח ביניים אחרי חצי שנה?
תניב רופא:
זו כוונתנו. כוונתנו ללוות את זה באופן שוטף.
היו"ר רן כהן:
מתי את מעריכה תוכלו להתחיל את זה? ב-1 בינואר או לפני זה?
תניב רופא:
אני לא רוצה להתחייב. הכי מהר שנוכל. נעמוד בקשר.
היו"ר רן כהן:
אתם כחקלאים תגידו מבחינה עונתית הכי נכון להתחיל את זה באוקטובר?
תניב רופא:
שאלה לא טובה. זה עבודות קבועות. אנחנו לא מדברים על עונות. זה 300 עובדים. תסתכל על סעיף ט'. 5 מיליון זה ל-300 עובדים כי המענק פה הוא 15,300 שקל.
היו"ר רן כהן:
חבר הכנסת חרמש.
שי חרמש:
אין לי מה לומר. המבחן הוא מבחן התוצאה. מבחן התוצאה, א' אם יגיעו. ב' אם לא תהיה מניפולציה ואלה שיגיעו זה פלוס דלתא ולא הנוכחי. ג' האם יתמידו? זה עניין חשוב כי מה שחקלאים צריכים זה צבירת ניסיון וידע. אם כל 3 חודשים צריך לסכן את הפרחים שלו ולספר איך קוטפים אותם ואיך קוטמים אותם אז גם אם תיתן לו 5000 שקל, הוא יברח וילך הביתה. החקלאי יגיד תודה רבה. יש הרבה מבחנים בדרך. ואולי הדבר הכי מאכזב זה שאחרי אנרגיה אדירה שרן השקיע כמעט הפיל ממשלה על זה, חברי קואליציה ערקו ממשמעת קואליציונית, אנחנו סך הכול מדברים על 300 איש וזה לא מענה למה שהחקלאים צריכים כרגע. הצרכים הרבה יותר גדולים.
היו"ר רן כהן:
אני רוצה לשאול שתי שאלות תניב. איפה אתם משתפים כאן את שירות התעסוקה? נדמה לי ששירות התעסוקה בעניין הזה יהיה לו חלק משמעותי, שזה יעבור דרכו. אין שום סיבה בעולם שלא. והשאלה השנייה היא לאסף אדיב, הפיילוט הזה אולי ישפיע לרעה בכלל על המוטיבציה של עובדים אחרים להיכנס. כי אם הוא נותן יתרון רק ל-300 נניח שמהם עמותת מען יהיו 200. מה עם כל השאר? אמרת נדמה לי באחת הישיבות האחרונות שיש אלף זמינים. אז כל השאר לא ירצו, או יקופחו, או מה יהיה פה בעצם? אבל זה אחר כך. תנו לי קודם את שירות התעסוקה. תניב וחני.
תניב רופא:
כשהתחלנו את העבודה על הפיילוט הזה אז דבר ראשון הרמתי טלפון לחני. קיבלתי ממנה את כל החומר ואנחנו ממשיכות לעבוד יחד.
היו"ר רן כהן:
למשל לשירות התעסוקה יש כלים בנושא הכשרה מקצועית. אין סיבה בעולם שזה יהיה על חשבון הפיילוט. אין סיבה בעולם ששירות התעסוקה לא יתן את זה.
חני נחמני:
הכשרה זו אנה. אנה תענה על הכשרה. הם פותחים והם פונים להכשרות. עם תניב החלפנו דעות וחומרים מהניסיון שצברנו במבצע עובדה.
היו"ר רן כהן:
עובדה, הייתי שם בביקור. זה היה מדהים. המלונות. כולם אמרו לא יבואו. באתי לשם. היו שם מאות אנשים שבאו מהגליל באו כדי לעבוד באילת ובסוף איישו את כל המשרות. בסוף מילאו את כל המכסה בישראלים. הבעיה נפתרה.
חני נחמני:
לעניינו כאן, ברגע שנשלים את כל הפרטים והניואנסים הקטנים אחרי שתהיה כאן הסכמה עקרונית כן צריך יהיה לעשות מפגשי מעסיקים בלשכות. אני לא אוהבת ירידים, זה טוב לתקשורת, אבל בפועל מה שנכון לצאת עם חומר פרסומי, עם דף מידע לדורשי העבודה. יגיעו המעסיקים, נקבע להם מפגשי תעסוקה כמו שראית בירושלים, בלשכות הרלוונטיות, ואז אנחנו מביאים מגוון גדול של דורשי עבודה, הידברות ישירה בין המעסיק לעובד, אנחנו כמובן נעשה את כל הפעולות כדי להעביר את המידע. החשוב הוא להעביר את המידע.
היו"ר רן כהן:
הנה למשל בסעיף פרסום, זה עליכם?
חני נחמני:
לא. אנחנו לא בלופ בקטע של העלויות וכן הלאה. אנחנו לא.
היו"ר רן כהן:
למה לא? זה לא תוספת עבודה בישראל? אני לא מבין. זה פתאום אקסטריטוריאלי? מה זה?
חני נחמני:
מבחינת פרסום, הפקה ודברים של עלויות אין לנו אפשרות לממן את זה בשירות.
היו"ר רן כהן:
למה?
חני נחמני:
אנחנו בבעיות קשות מאוד כרגע מול האוצר.
היו"ר רן כהן:
טוב אז תניב אני מבקש תבואו בדברים גם עם שירות התעסוקה גם לגבי הנושא הזה. תהיה בעיה, תגידו לי, אני אנסה לתפוס את שר האוצר באיזה מקום.
חני נחמני:
הפרסום צריך להיות כמו שמקובל, המון באינטרנט. אם אנחנו מדברים על אוכלוסייה צעירה, אני לא יודעת לגבי המגזר הערבי, אנחנו רואים שגם באתרים, גם באינטרנט.
היו"ר רן כהן:
זה הכי פשוט בעולם. תנו את החומר לאסף אדיב והוא יעשה את הדברים בצורה הכי יעילה. אסף מה אתה אומר?
אסף אדיב:
ראשית אני בהחלט רואה בוא נגיד במידה מסוימת של תסכול את המספרים האלה ואת התקציבים האלה. ברור שיש פה איזה דיספרופורציה בין הגודל של הבעיה למידת המחויבות שהממשלה מוכנה לתת, כולל מה שהחקלאים משלמים בעצמם שטבע הדברים היה צריך להיות שאם רוצים למצוא תחליפים לעובדים זרים אז לפחות מיסים שמשלמים על העסקה של עובדים זרים שהם יושקעו בדבר הזה. ההיגיון אומר למה שאני אשלם על עובד אם אתם לא יכולים לתת לי עובד אחר. אם אתם יכולים לתת לי עובד אחר, קחו את הכסף ששילמתי על העובד הזה ושימו אותו על הדבר הזה. למרות הדבר הזה אנחנו כעמותת מען נרתמנו מהרגע הראשון והצענו הצעות ומוכנים לעזור להצליח לפחות את הדבר היותר מוגבל הזה כדי לראות אם אפשר בצורה הזאת להתחיל לקדם משהו שהוא יותר רחב.
עוד הערה כללית לפני שאני אענה על השאלה שלך, קיימת שאלה לפי דעתי שהיא עומדת כשאלה וזאת השאלה האם בענפים מסוימים, מוגדר פה אזור גיאוגרפי, לא מוגדר פה ענפים, האם בענפים מסוימים בצורה מתוכננת מתחילה להיות איזושהי תמונה שאומרת אנחנו רוצים בענפים האלה לחתור להגיע עם החקלאים, אם זה על ידי סבסוד, אם זה על ידי מיכון, להגיע למצב שבו בהליך של שבע שנים מחליפים את העובדים הזרים בעובדים ישראלים. בענף. ואני חושב שזו צריכה להיות המחשבה. ויש לנו קצת ניסיון עם שירות התעסוקה בבניין למשל, ששמו איזושהי הצעה ואמרו טוב, קחו את ההצעה, יש כסף, אז המעביד יכול לעשות חשבון, אפילו עובדים ישראלים, דרך הראיס, או הוא יכול באיזושהי צורה לנייד עובדים זרים, אז יכול להיות שזה לא כדאי לו. כמה התקציב 3600 שקל, כמה אני מקבל. אלף שקל בחודש בשביל העובד הזה. יכול להיות שההפרש בין העובד הזה לבין עובד שאני משיג, קודם כל פה אני לא מחוייב ואף אחד לא בודק אותי, לא בודקים לי את הספרים, ואני צריך להיכנס לתוכנית שבסך הכל מה אני מקבל ממנה. אנחנו עלולים להיכנס למצב שלא נמצא מעסיקים שירצו את זה. שהם לא רוצים להתעסק עם פרוצדורות ובדיקות.
היו"ר רן כהן:
ולשאלה שלי?
אסף אדיב:
אם עושים פרסום ואם עושים עבודה לפחות בחלק של עמק חפר ולב השרון האזור הזה היותר קרוב ומכניסים אנשים, אמרה לי את זה תניב כמשהו שהוא מובנה. לעובדים הוותיקים המעביד יוכל לסבסד אותם. זאת אומרת מעביד מקבל כסף הוא יכול להחליט שיש לו קבוצה של חמישה עובדים שעובדים אצלו קבוע כבר. את הכסף שהוא מקבל הוא יתן את זה כתוספת שכר לעובדים האלה בתקופה מסוימת. הוא יתן להם צ'ופר, הוא יתן להם 500 שקל בחודש כהעלאת שכר, הוא ייתן להם משהו. יש לו איזשהו מרווח למעביד. מעביד שירצה להשתמש בזה בצורה יצירתית יכול פה לתת, יש כמה מעבידים באזור הזה, שמעבידים את העובדים כבר הרבה זמן אני חושב שהם יוכלו לעשות שימוש בזה.
היו"ר רן כהן:
זה נותן מוטיבציה גם ליציבות של העובדים הקיימים.
אסף אדיב:
בהחלט. אם המעביד רוצה בזה הוא יכול לעשות את זה.
אברהם דניאל:
זה לא מדויק. תלוי כמה עובדים יש לו וכמה הוא יקלוט. אם יש לי 20 עובדים ישראלים ואני קולט שני עובדים, אז מה?
אסף אדיב:
תיקח דוגמה. לא מעט מעסיקים יש להם קבוצה די גדולה של עובדים שמועסקים על ידי ראיסים ואם הם מחליפים קבוצה אחת מתוכם, אז העובדים האלה לא נחשבים כעובדים, זה הוצאות יצור על חשבוני. אם אתה מחליף חמישה עובדים כאלה, או שמונה או עשרה עובדים כאלה אתה בעצם מגדיל את הצוות.
ההיגיון אומר לעשות מה שעשו באילת. זאת אומרת שבאו ואמרו למלון קח ואוצ'רים ואם יש עובד שהוא קבוע אצלך והוא מתמיד אצלך בשטיפת כלים או במקצועות הדרושים, אתה רוצה לצ'פר אותו, מבחינתנו עובד שאנחנו רוצים לצ'פר אותו, זאת אומרת יש תקציב, 3 שנים לתוכנית, אנשים שיהיו ותיקים יקבלו.
חני נחמני:
כן. אני מסכימה איתך ברמת העיקרון. אבל ברמת המציאות לצערי, שזה טוב מבחינת המלון יש את העובד אבל נכנסו פחות עובדים חדשים. כי באמת המלונאים נתנו את עיקר התמריצים לעובדים הקיימים. זה פתר בעיה. יכול להיות שאם הוא לא היה נותן לו את זה אז הוא היה הולך.
היו"ר רן כהן:
נכנסו אלף עובדים חדשים.
חני נחמני:
זה נכון, כי יכול להיות שאחרת העובד היה עוזב. אבל אם אנחנו כן רוצים לנסות להגיע לאיזשהו אופק ולנסות להכניס ישראלים לחקלאות ולמשוך אנשים לחקלאות אז כן צריך לקחת את החדשים באמת ולא את הקיימים. אני מכירה יותר את נושא הערבה, הלשכות בדימונה וכן הלאה, שם אני צופה יותר בעיה, אתה חושב שבמגזר הבדואי יש שם פוטנציאל להעסקה?
היו"ר רן כהן:
בטוח שכן.
חני נחמני:
דימונה, ירוחם, פחות נצליח למצוא ישראלים.
אסף אדיב:
אני רוצה לסיים. אני לא חושב שהתוכנית הזאת פוגעת באיזושהי צורה, לא תפגע באנשים אחרים. בעידוד הקטן שהיא תתן היא תתן עידוד. רוב העובדים שמעורבים בפרויקט שלנו זה עובדים שעוברים כל ארבעה, חמישה חודשים, כשהמעביד גמר את העונה, מעבירים אותם למקום אחר, כך שעובדים קבועים במקום אחד במעט מאוד משקים יש לנו עובדים שעובדים לאורך השנה כי המעבידים לא רוצים.
היו"ר רן כהן:
במה התחלתי לחשוד? תסלחי לי תניב, שמשרד החקלאות לא מקדם את הפיילוט הזה בגלל החשש שהיחידים שיצטרפו לעבודה זה ערבים. כי אין הסבר איך משרד ממשלתי מקבל תקציב, מקבל לחץ מהכנסת ולא מבצע את זה. חזרנו לחשבונות.
אסף אדיב:
יש בעיה שעלתה גם בנושא של המשבר של ההכרה. היא יכולה גם לעלות פה. זאת אומרת עובדים נקלטו והמעביד קלט אותם ואז פתאום נכנס איזשהו פורס מג'ור קרה משהו. ודברים כאלה קורים. עובדים עובדים בפרחים ופתאום איזושהי נפילה נוראית בשוק הפרחים, איזושהי מחלה, יש מקרים ואני אומר לך שאני יודע על מה אני מדבר. יש מצבים כולל באיזושהי צורה גם בשנה של השישה חודשים, שנגמרו השישה חודשים, העובד רוצה, המעביד רוצה, הם לא יכולים. קצצו להם את המים עכשיו. אני רוצה עובדים, קצצו את המים, אני לא יכול לגדל את הגידול שאני אמור לגדל. מה קורה ברגע הזה. אני אומר שיש פה מצב בנושא של האבטלה שעשו אותו בבתי המלון באלפיים אחרי שנפלה התיירות באוקטובר אלפיים היתה תוכנית מיוחדת לענף המלונאות שנתנו לעובדי המלונות למשוך אותם באיזושהי צורה ונתנו להם אפילו קורסים, הם נכנסו ישר למסלול של מין הכשרה כזאת, והם נרשמו וקיבלו אבטלה, למרות שלא היה להם זכאות, בלי מכתבי פיטורין, כדי שהם יוכלו לחזור למעביד אחרי חודשיים. אנחנו הצענו את זה גם בעניין של הכרה כדי לעשות את הגשר כי המעבידים רצו את העובדים אבל חודשיים לא יכלו לעשות איתם שום דבר.
היו"ר רן כהן:
אנה מה לגבי ההכשרה המקצועית?
אנה גלוק:
לגבי הכשרה מקצועית יש לנו תוכנית, מפרסמים אותה עכשיו. זה בנוסף לפיילוט אלא שהמענקים שאנחנו נותנים במקרה הזה אדם לא יוכל לקבל גם זה וגם זה. זאת אומרת אם אדם נכנס להכשרה, אנחנו נותנים מענקים מי שמוכשר ונכנס לעבודה שלושה חודשים אחרי זה מקבל 4000 שקל, ומי שמתמיד עוד חצי שנה עוד 4000 שקל. זאת אומרת עובד שמתמיד תשעה חודשים מקבל 8000 שקל וזה בשתי פעימות, ארבע וארבע.
היו"ר רן כהן:
אני מציע שתמצאו את השפה המשותפת באיזה אופן להיעזר במשרד התמ"ת לגבי הכשרה מקצועית כי זה עוזר.
אברהם דניאל:
אני רוצה לברך קודם כל שהתחלנו באיזשהו כיוון. אני מחכה עשר שנים. אני רואה בפיילוט הזה כיוון, ניסיון, דרך למידה ואנחנו צריכים לבחון את זה במעשים, תקופת הפיילוט ואז נהיה יותר חכמים ואז נדע לאיזה כיוון ללכת.
היו"ר רן כהן:
מאיזה מושב אתה?
אברהם דניאל:
אני משדה יצחק. אתה עברת שם הרבה. אני מגדל ב-350 דונם פרחים. מהפיילוט הזה אנחנו רק נלמד. יכול להיות שאנחנו מדברים תיאורטית בכיוון כזה ויתברר שזה ילך לכיוון אחר. ואם אכן נראה שתהיה הצלחה אז באמת אנחנו צריכים ללחוץ שיתנו יותר כספים, שיתנו יותר תקציבים.
היו"ר רן כהן:
צריך לעשות את זה מהר לקראת תקציב 2009 שלא יהיה 5 מיליון אלא 50 מיליון.
אברהם דניאל:
איך אמרת במה שמענישים אותנו אפשר לקחת את הכסף במידת הצורך ולהשקיע אותו במקום הנכון.
דוד ברבי:
הפיילוט בהחלט צריך לשמש ניסיון להתחלה גדולה אבל אי אפשר להסתפק בשנה. זה לא הגיוני בכלל. בשנה שנייה אפשר בהחלט להפסיק לתת למעסיק כי הוא כבר רכש את הניסיון על אותו עובד אבל העובד אם הוא לא יקבל 1000 שקל לחודש בנוסף לשכר שלו הוא לא יעבוד, אין לו שום סיבה בעולם לעבוד. כל ההשוואות בניין, מלונאות, תעשייה לא רלוונטי לחקלאות. אתם תמיד חוזרים ועושים השוואות. בחקלאות אין קידום. שכח מזה. יש מנהל עבודה אחד, זה אני. אין מנהלים במשק קטן כמו שלי. במשק כמו שלו, יש לו שני בנים מנהלים ואולי יהיה משק שאין לו בנים והוא רוצה מנהל עבודה וזה הכשרה למנהלים. בחקלאות אין קידום. אני יכול לוותר בשנה השנייה על מה שאתה נותן לי בשנה הראשונה, אני יכול לוותר על זה כי הוא כבר רכש, הוא כבר לא יעשה לי נזק, אז הוא מתאים. אבל הוא יצטרך כל שנה את האלף. עכשיו אני שואל מדינה שצריכה כל כך הרבה להעסיק בתשתיות ובמפעלים, ובזמנו אינטל אני זוכר עוד מזמן, היא הרי משקיעה כל כך הרבה כספים, מה זה אלף שקל כדי שהיא לא תשלם לו אבטלה לאותו עובד.
היו"ר רן כהן:
גם בזה אני אשם.
דוד ברבי:
בסופו של חשבון למדינה שכסף נשאר פה והוא מגלגל את המשק זה לא כמו שכסף הולך לעובד זר.
היו"ר רן כהן:
אתה אומר שהפיילוט טוב ולא מסכים.
דוד ברבי:
החשש שלי שהוא יהיה פיילוט וייגמר בזה. אבל אם הוא יהפוך להיות התחלה גדולה, זאת אומרת בקטע הזה של שנה אני אומר לא צריכה להיות מגבלת תקציב בכלל. יש הרבה כסף מענישה ואם יפסיקו את הענישה שלנו אולי נוכל לשלם עוד 500 שקל בנוסף לאלף של המדינה. אחד על אחד. שקל על שקל. שקל שתשים המדינה נשים אנחנו שקל ובלבד שיפסיקו את הענישה. אם המדינה תחשוב נכון, יש בסך הכול לחקלאות שתי קבוצות, אחת זה חיילים משוחררים שבהקשר של לקבל מענק, כי אחרי חצי שנה הם נוסעים להודו, וזה בסדר, ואתה לא יכול לעצור אותם. ופועלות ערביות. אפילו לא ערבים. כי ערבים מקבלים בבניין 400 שקל. יש להם קידום שם. הם לא ילכו לחקלאות. וזה לא עוזר שום דבר. יש לי שכנים בקלאנסוייה שמה ואף גבר לא מוכן לעבוד בחקלאות אצלי.
היו"ר רן כהן:
מה אתה מדבר? הם מגדלי התותים הכי טובים בארץ.
דוד ברבי:
הם מגדלים אבל הם לא יבואו לעבוד בחקלאות אצל מישהו אחר. היו מאתיים מגדלי פרחים בקלאנסווה, סגרו כולם, נשאר אחד או שניים. הם הלכו לבניין ולכל מיני דברים. ופועלות ערביות. יכול להיות שיהיו פועלות ערביות שיסכימו לעבוד בשכר מינימום בלי התוספת אבל אני מניח שהתוספת אולי היא תדחוף לעידוד כזה שבסופו של דבר היעילות שלהם והרצון שלהם המוטיבציה תהיה כזו גדולה, שאולי באמת, שוב פעם בלי ההתניה, אולי באמת יום אחד נוותר על העובדים הזרים בלי לחץ, בלי התניה.
תמר רמות:
אני מייצגת את בנק ישראל.
היו"ר רן כהן:
אני מבין שאתם ממש מתנגדים לפרויקט הזה.
תמר רמות:
אנחנו לא מתנגדים, אנחנו מברכים שיוצא פרויקט כזה לדרך אבל יש לי כמה שאלות והערות. ראשית ברור שההצלחה של פיילוט היא קריטית להמשך העבודה בעתיד ואם הפיילוט הזה לא יצליח אז לא תהיה לגיטימציה להתחיל תוכניות פיילוט אחרות בעתיד או להמשיך את התוכנית הזאת כתוכנית ארוכת טווח. לכן קצת מתמיה למה משלבים פה בתוכנית משהו שהוא first best and second best. פירסט בסט זה באמת המועצה האזורית עמק חפר שהולכים לאזור שיש בו פוטנציאל לתעסוקה ארוכת טווח, לתעסוקה על פני כל השנה. לעומת זאת משלבים את זה עם המועצה האזורית הערבה שאין לי שום דבר נגד המועצה האזורית ערבה אבל ברור, כתוב פה מדובר בעבודה שהיא לא רציפה על פני השנה. ומאחר והמטרה היא אחרי הכול לעודד תעסוקה של עובדים ישראלים על פני כל השנה ותעסוקה ארוכת טווח.
היו"ר רן כהן:
אולי זה ללמוד על ההבדלים בין זה לזה. אז אולי בעתיד העידוד הזה יהיה באזור אחד או בשניהם על פי הממצאים, אחרת לא נדע.
דניאל אברהם:
בערבה עובדים גם כל השנה. בגלל זה הם מחזיקים את העובדים הזרים. עם כל הכבוד.
תמר רמות:
ברור מהמשך דבריי היה אפשר גם בערבה ללכת לכיוונים שבהם מעסיקים 11 חודשים בשנה, כלומר משהו יותר ארוך טווח ולא חצי שנה.
היו"ר רן כהן:
זה לשאלתי תניב אמרה בערבה יהיה אפשר לעבוד גם כמו בעמק חפר. כלומר העניין של פיצול חצי שנה הוא לא כורח. הוא אפשרות. מי שיעסיק שנה יקבל על שנה גם בשנה בודדת.
תמר רמות:
וגם אני חושבת שצריך לתת עדיפות למשקים שהם נותנים עבודה שהיא עונתית בפרט כשנעשו עבודות מקצועיות שציינו את זה דווקא הערבה בגלל הריחוק שלה משוק העבודה תעסוקת העובדים הזרים היא הפחות בעייתית שם ביחס לאזורים אחרים שבהם יש הצע רב של עובדים ישראלים.
אברהם דניאל:
זה 50 דקות מדימונה לערבה בכל שעה משעות היום. עם כל הכבוד כל העבודה שעשיתם לא לעניין בקטע הזה.
היו"ר רן כהן:
זה אזור שהוא רווי עובדים זרים.
תמר רמות:
זה אזור שהוא רווי תושבים זרים. כלומר מספר העובדים הזרים כמעט שווה שם למספר התושבים הישראלים בערבה. דבר אחרון, אני חושבת שיש אולי מקום להתחיל את התוכנית הזאת באזורים שהם נמצאים באזורים מהלב. תוכנית וויסקונסין ששם גם יתחיל הנושא של מס הכנסה שלילי. זה עוד גורם שיכול להוות תמריץ לתעסוקה ארוכת טווח.
היו"ר רן כהן:
אני רוצה לסכם את הישיבה. רבותיי נדמה לי חברי שי חרמש שאולי נגיע להבנה יחד שבסך הכול עוברים את הבעיה הזאת באופן מאוד חיובי ואנחנו תובעים ממשרד החקלאות לקבוע את המועד המוקדם ביותר להתחלתו כשהכוונה שלנו היא עוד ב-2008, לא לחכות ל-2009 כי לא לוותר על התקציב של 2008, ולכן אנחנו מבקשים להודיע לנו בהקדם האפשרי מתי אתם מתחילים את הפיילוט הזה. זה דבר ראשון. דבר שני, נדמה לי שאתם צריכים לשקול מחדש את העניין של הפרופורציות של התשלומים על פני השנה. צריך להגיע לפחות לאיזון אם לא לקבל את עמדתו של חבר הכנסת חרמש שאומר שהסכום צריך ללכת ולגדול. ואולי תקבלו גם את עמדתי ואני מאמין שאולי גם פה חבר הכנסת חרמש יסכים איתי יכול להיות להגדיל את הפרופורציה של התמורה של העובד קצת על חשבון התמורה של המעסיק, למרות שגם הוא צריך לקבל. אני מסכים לתפיסה שגם המעסיק צריך לקבל אבל כאן הפרופורציות יוצאות כמעט חצי חצי בה בשעה שאני מעריך שזה צריך להיות לפחות שלושת רבעים ורבע. אבל זה לא המצב פה. אני מבקש תשנו את הפרופורציות האלה כי זה מאוד מאוד חשוב. הדבר השלישי, אני מאוד מאוד מבקש שמשרד התמ"ת בנושא של הכשרה מקצועית יהיה מעורב באופן מלא בפרויקט הזה וגם שירות התעסוקה. אני חושב שזה חיוני שגם שירות התעסוקה כשירות לאומי ינתן לטובת הפרויקט הזה, גם כדי להפיק ממנו לקחים לדברים אחרים אבל גם לזה עצמו. אנחנו מבקשים, אני בטוח שגם חבר הכנסת חרמש יסכים לזה, שתפיקו דוחות לפחות הכי מוקדם שאפשר, לפחות לאחר חצי שנה.
תניב רופא:
דוחות ביצוע על הפיילוט שנלמד איך הוא עובד.
היו"ר רן כהן:
כן, כי אנחנו רוצים שזה באמת יהיה פיילוט שיאפשר לימוד לקחים והפקת לקחים ושינוי מדיניות לעתיד כמו שבנק ישראל רוצה בצדק. כמו ששר החקלאות רוצה. גם משרד האוצר אמר לי שהוא רוצה. וזה ממש שומו שמיים אפילו משרד האוצר אמר. נדמה לי שזה הסיכום האפשרי היחידי. אנחנו מחכים לכם בכיליון עיניים לדעת מתי זה מתחיל. ונלווה את זה בהמשך גם בתחילת המושב הבא בבקשה בת שבע, תעשי עוד ישיבה לדעת מה קורה. תודה רבה לכם רבותי. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:30