פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ד בסיוון התשס"ח (17 ביוני 2008), שעה 11:20
סדר היום:
הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חברת הכנסת שלי יחימוביץ:
התזמורת האנדלוסית המפוארת – כשלון תכנית ההבראה, התנהלות תקציבית כושלת, הלנת שכר והתנכלות להתארגנות עובדים
הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חבר הכנסת חיים אורון
התזמורת האנדלוסית
נכחו:
חברי הוועדה:
סטס מיסז'ניקוב – היו"ר
דוד אזולאי
זאב אלקין
אבישי ברוורמן
שלי יחימוביץ
משה כחלון
יצחק לוי
יעקב ליצמן
סופה לנדבר
יעקב מרגי
יורם מרציאנו
ניסן סלומינסקי
ראובן ריבלין
מוזמנים:
מיכה ינון, מנהל מינהל התרבות, משרד המדע, התרבות והספורט
צבי צילקר, ראש עיריית אשדוד
יהודה, חבר דירקטוריון החברה העירונית, עיריית אשדוד
יעל מבורך, רפרנטית שיכון, משרד האוצר
מיכאל בן-ישי, יושב-ראש התזמורת האנדלוסית
מרדכי מלכא, מנכ"ל התזמורת האנדלוסית
שמואל אלבז, מנצח ראשי, התזמורת האנדלוסית
אשר כנפו, היושב-הראש היוצא, התזמורת האנדלוסית
עופר אמסלם, מנכ"ל לשעבר, התזמורת האנדלוסית
תום כהן, יו"ר ועד העובדים, התזמורת האנדלוסית
שירה אוחיון, ועד העובדים, התזמורת האנדלוסית
לריסה לינצקי, ועד העובדים, התזמורת האנדלוסית
אברהם בן חמו, ועד העובדים, התזמורת האנדלוסית
אילנה אוחיון, התזמורת האנדלוסית
דוד גלנוס, יו"ר איגוד האומנים, ההסתדרות החדשה
ייעוץ כלכלי: סמדר אלחנני
מנהל הוועדה: טמיר כהן
רשמה וערכה: אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חברת הכנסת שלי יחימוביץ:
התזמורת האנדלוסית המפוארת – כשלון תכנית ההבראה, התנהלות תקציבית כושלת, הלנת שכר והתנכלות להתארגנות עובדים
הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חבר הכנסת חיים אורון
התזמורת האנדלוסית
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בהצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא התזמורת האנדלוסית המפוארת – כשלון תכנית ההבראה, התנהלות תקציבית כושלת, הלנת שכר והתנכלות להתארגנות עובדים, של חברת הכנסת שלי יחימוביץ וחבר הכנסת חיים אורון.
אני רק מקריא את סדר היום וברור שזאת לא הבעת דעה.
שלי יחימוביץ:
פנתה אלי קבוצה גדולה של עובדים מהתזמורת האנדלוסית ובפיהם סיפורים לא פשוטים גם על אי סדרים, גם על מערכת יחסי עבודה בעייתית. בין היתר, כרגע מה שעומד על הפרק הוא ניסיון התארגנות שלהם וניסיון להגיע להסכם קיבוצי שנתקל בדחייה ואפילו בעוינות.
אני רוצה לומר שבראשית הדברים חשבתי שהדבר ראוי לדיון מהיר בוועדת הכספים, ואני חושבת שזה ראוי לדיון יותר יסודי ומעמיק, ומיד אני אומר גם למה, אבל החל מהרגע שבו ביקשנו את הדיון הזה, אני חייבת לציין בשולי הדברים – אנחנו הרי יושבים בוועדת כספים ועובדים מול חברות עסקיות גדולות עם לוביסטים – שאני לא מכירה מות הלחצים הגדולה שהגיעה אלי מרגע שהדיון הזה נקבע, כולל בקשות חוזרות ונשנות להסיר את הדיון הזה מסדר היום.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אגב, זה בלתי ישים כי זאת החלטה של מזכירות הכנסת.
שלי יחימוביץ:
זאת הסברתי, אבל בכל מקרה אין לי כוונה להוריד את הדיון הזה מסדר היום ואני חושבת שבכל מקרה הדבר ראוי לליבון.
נפגשתי גם עם המנכ"ל, בשמחה, אני תמיד מוכנה לשמוע את שני הצדדים, אבל אני רוצה להביע מחאה על הניסיונות החוזרים ונשנים, גם מפיך, לנסות ולהוריד את הדיון הזה מסדר היום. אני לא מבינה מה הבהלה. אפשר ללבן כאן את הדברים ולהגיע להסכמות.
התזמורת האנדלוסית היא מפעל מפואר. אני חייבת לגלות שאני נוסעת במכונית עם דיסק של התזמורת ואני אוהבת את המוזיקה הזאת והייתי בקונצרט שלכם ואתם עושים עבודה נפלאה, גם מוזיקלית, גם תרבותית, ובטח בחיבור שבין שני הדברים. גם מבחינת המרקם החברתי של העובדים, מדובר בנגנים שעלו מארצות המזרח ויש להם מיומנויות מיוחדות, גם בנגנים ערבים, גם בנגנים שהם עולים מחבר העמים. באמת שלוב מרהיב עין, פנורמה של החברה הישראלית.
במסגרת הלחצים שהופעלו עלי נאמר לי שהדיון יפגע באנדלוסית. אני רוצה לומר שדיון בעניין זכויותיהם של עובדים והתנהלות האנדלוסית לא מהווה פגיעה באנדלוסית אלא נהפוך הוא. כל רצוננו הוא לרומם ולחזק את התזמורת האנדלוסית אבל לחזק את האנדלוסית אין פירושו לחזק את המנכ"ל שלה אלא גם לחזק את המנכ"ל שלה, אבל בוודאי גם לחזק את האנשים שעושים אותה, את הנגנים, את המנצחים, את מי שמרכיב את התזמורת ומספק את – אני לא קוראת לזה שירות בעיני זה יותר משירות – התרבות ואת שאר הרוח.
כרגע, נכון להיום, העובדים התארגנו תחת ההסתדרות. אמר לי המנכ"ל כדי להוכיח לי את היעדר ההתנגדות שלו להתארגנות של עובדים, שהוא בעצמו רשם אותם לפני שש שנים להסתדרות. ובכן, לא מספיק לרשום להסתדרות. לשלם דמי חבר להסתדרות, אין משמעותו התארגנות ולכן אני מקווה שבסוף הדיון הזה לפחות תהיה כאן קבלה של עצם זכות ההתארגנות של העובדים שהיא זכות שמעוגנת באמנות בינלאומיות ובחוק. אני חושבת שהדבר גם יועיל להמשך דרכה של התזמורת ולהמשך הידברות. ברגע שיש ארגון עובדים יציג והסכם קיבוצי, יש גוף אחד לשבת אתו אל שולחן הדיונים ולדבר בשום שכל ובמתינות ולהגיע להסכמות ולפשרות.
אני מקווה שעם המסקנה הזאת אנחנו נצא מכאן.
צבי צילקר:
אני אהיה קצר, כפי שהתבקשתי. אני רוצה לחזק את כל מה שנאמר על ידי חברת הכנסת יחימוביץ. אכן, תזמורת מפוארת, נכס לעם ישראל, נכס לאשדוד.
ראובן ריבלין:
היא קיבלה הכרה של המדינה.
צבי צילקר:
נכון. כולנו גאים בכך וגם זכיתי לקבל דברי שבח פי מוטי מלכא כאשר הופעתי לשמוע את המנגינות.
אני חושב שהחברה בישראל עברה תהליך לפיו ההורים הביולוגיים לא מורשים להכות את הצאצאים שלהם, גם אם יש להם זכויות. אני באתי לעזור לתזמורת ואני אתחיל את דבריי מהסוף.
אני מקיים ישיבות תיאום תרבות וב-14 בנובמבר 2007 – אפשר לקבל את הפרוטוקול - יהודי בשם עופר אמסלם, שלא היו לי אתו פגישות כי אני לא מתערב בענייני התזמורת, לא בניהול אלא מפעם לפעם, כאשר יש לי זמן, אני מגיע לחצי קונצרט או לרבע. יש לי שם ידיד אחד, מר כנפו, שהתפטר למרות שביקשתי ממנו לא להתפטר אלא להמשיך על אף היותו במיעוט לנהל את מועצת המנהלים.
באותה ישיבה שציינתי עופר אמסלם הרים בשקט את ידו ואמר לי שלא שולמו משכורות כבר ארבעה חודשים וכי ביקשו מהעירייה ערבות להלוואה עד שיגיעו התקציבים אבל לא קיבלו אישור. לא לשלם משכורת, אני לא זוכר עשרות שנים שלא שילמנו משכורת למישהו שקשור לעיריית אשדוד. פעם אחת איחרנו ביומיים והבנקים מיד צלצלו לשאול מה קרה כי אין דבר כזה באשדוד. אני נחרדתי. מיד אמרתי שהעירייה תבדוק את האפשרות להשלים את הסכום שהוא ביקש וכי בנושא המשכורות אני מבקש לערב אותי מיידית כאשר מגיעים למצב כזה. ביקשתי לקבוע פגישה מיד כדי לפתור את הבעיה ואפילו ציינתי שהתזמורת אנדלוסית עברה מהפך בשנה האחרונה ולכן ההצלחה הגדולה.
ההחלטות אומרות שתיקבע פגישה מיידית בין ראש העיר לתזמורת האנדלוסית על מנת למצוא פתרון לבעיית תשלום השכר לעובדים. אני רוצה לומר שאמנם נמצא פתרון בוועדת הכספים ובמועצת העירייה כאשר אישרנו סכום של מיליון וחצי שקלים מענק בנוסף להקצבה הרגילה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בוועדת הכספים של העירייה.
צבי צילקר:
אני מדבר על העירייה. כמו כן אישרנו ערבות בנקאית כדי שהם יוכלו לפעול. חשבתי שבזה תם הפרק.
לאחר מכן הגיע אלי מר כנפו ונדהמתי לשמוע את מה שהוא אמר - אני לא אדבר במקומו - והבנתי שיש בעיה.
ההצעות שלי הן פשוטות מאוד. מר מוטי מלכא, גם כאשר הוא לא היה בתוך התזמורת, הוא קיבל 70 אחוזים משכורת בערך.
ניסן סלומינסקי:
אתה נותן הצעות לגבי משהו שאני לא יודעים מה הבעיה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הוא נותן סקירה.
ניסן סלומינסקי:
לא, הוא כבר מתחיל לתת את המסקנות.
צבי צילקר:
מההצעה לסדר תבין את הבעיה. יש מחלוקת קשה בין התזמורת לבין הדירקטוריון שלה לבין מוטי מלכא שהוא האיש אתו כל הנושא הזה עלה לדיון. מוטי מלכא, גם כאשר הוא עמד עם אגודת הידידים כדי לסייע לתזמורת – כל תזמורת וכל בית חולים צריך אגודת ידידים – הוא משך כ-70 אחוזים משכורת מהתזמורת עצמה, כלומר, מכספים של העירייה ושל מיכה ינון וכדומה. הוא גם עובד בפיוט ושירה, שגם זה מוסד מאוד חשוב ששם אולי האבות הביולוגיים הם קצת שונים, אבל לא זה המקום להזכיר. זאת אומרת, המשכורת ישנה, הרכב ישנו ולא עומדים לפגוע בו. התזמורת הגיעה למצב קשה מאוד.
הבקשה שלהם, ואני מחזק אותה, לאדון מוטי מלכא היקר, אין לך בעיה לא במשכורת ולא ברכב, תמשיך לארגן את אגודת הידידים, תמשיך לעמוד בראשה, תמשיך לדאוג להשגת כספים. אני מחזק את זה ואני תומך בזה. המנהל קיבל מכתב פיטורים ותוך שלושה חודשים הוא צריך לעזוב.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
איזה מנהל?
צבי צילקר:
עופר אמסלם. כולם רוצים בו.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מה תפקידו של עופר אמסלם?
צבי צילקר:
מנכ"ל התזמורת.
קריאה:
לא הסברת כאן שמוטי עבר לאגודת הידידים ומונה עופר אמסלם למנכ"ל.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
האם יש שני מנכ"לים לתזמורת?
צבי צילקר:
לא. הציעו לו להיות סמנכ"ל והבנתי שהוא לא הסכים. לאחר מכן שלחו לו מכתב שילך הביתה. דרך אגב, זה גם מעוגן בזכויות שמוטי רשאי לחזור.
אני רוצה להציע מה לעשות כדי שאפשר יהיה לבדוק את זה לעומק, כדי שגם רשם העמותות וגם מיכה ינון יוכלו לבדוק את זה לעומק, כדי שאפשר יהיה לעשות גישור.
ראובן ריבלין:
ראש העיר, אני מכיר אותך כל כך טוב. אני פשוט לא מבין מה הדברים שלא אמרת לנו. מה הבעיה כאן?
שלי יחימוביץ:
אולי נשמע את העובדים?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני רציתי שקודם ראש העיר יציג את הנושא.
ניסן סלומינסקי:
את ההצעות תאמר אחר כך. קודם תסביר לנו מה הבעיה.
ראובן ריבלין:
לראש העיר יש נשמה ירושלמית. הוא לא אוהב לומר דברים. אני רוצה להבין מה הבעיה שם.
צבי צילקר:
יסבירו לכם את הבעיה ואני אחר כך אציע את הפתרון.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כדי שנשמע מה הבעיה רציתי שאחרי ראש העיר ידבר המנכ"ל, אבל גם הוא ייתן פתרון. מי רוצה להציג את הבעיה?
מיכה ינון:
מינהל התרבות מתקצב לאורך השנים את התזמורת האנדלוסית בכ-3 מיליון שקלים בשנה יחד עם העירייה ויחד עם הכנסות עצמיות.
מוטי מלכא ויחיאל לסרי, חבר כנסת לשעבר, הקימו את התזמורת האנדלוסית וזכויותיהם הביולוגיות, כמו שתיאר יפה ראש העיר, שמורות להם.
צבי צילקר:
היו עוד כמה ששמם לא מוזכר.
מיכה ינון:
ברור. תמיד יש עוד כמה.
לפני כשנה וחצי או שנתיים, אם אני לא טועה, יזם מוטי מלכא יחד עם אחרים מן הסתם אגודת ידידים כדי לסייע לתזמורת האנדלוסית. הוא לקח מעין חופשה מהתזמורת האנדלוסית כדי לנהל את אגודת הידידים, שם הוא עבד בהתנדבות וכאן הוא לקח חלק מהמשכורת כי את החלק השני הוא משלים בפיוט ושירה באשדוד, שגם הוא גוף ציבורי שממומן גם על ידי העירייה וגם על ידי מינהל התרבות.
בהסכם היציאה שלו לחופשה הייתה לו אפשרות גם לחזור בהודעה של 100 או 120 ימים. הוא עשה שימוש בהודעה הזאת לפני כמה חודשים והודיע שהוא חוזר. בשנה או שנה וחצי כאשר הוא היה מחוץ לאגודה, היה המנהל בפועל עופר אמסלם שהיה הסמנכ"ל של מוטי מלכא. אני יכול לומר מכיוון של מינהל התרבות שאנחנו היינו מאוד מרוצים מהניהול האדמיניסטרטיבי, מהניהול הכספי מולנו וכי הוא היה בסדר גמור.
מוטי מסיבותיו שלו, הייתה לו אפשרות חוקית לחזור והוא מימש את האפשרות הזאת וקיבל אישור הוועד המנהל לחזור, למרות שיושב-ראש הוועד כתב מכתב שהוא מתנגד לכך.
נוצרה סיטואציה. חברי התזמורת שהתרגלו לעבוד בשנה הזאת עם עופר אמסלם וכנראה גם הם היו מרוצים, רצו שהמצב הזה יישמר ושמוטי יישאר במקומות האחרים, באגודת הידידים ובפיוט ושירה. כאן התחיל כל העימות והתפתח כי אם כבר יש עימות, גם ההסתדרות בעסק וכולם בעסק.
שלי יחימוביץ:
אם נשמע את העובדים, את ההסתדרות ואת המנכ"ל, נבין יותר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
נשמע את העובדים אבל אני לא בטוח שהכיוון שמיכה ינון משך אליו הוא גם האינטרס שלך.
מיכה ינון:
הצגתי את העובדות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בסדר גמור. זה שהעובדים התרגלו למנכ"ל והוא מוחלף, הם יצטרכו להתרגל למנכ"ל החדש-ישן. אני לא בטוח שהדיון המהיר הוא על עצם המנכ"ל או על עצם הפונקציה.
שלי יחימוביץ:
אני מסכימה אתך אדוני היושב-ראש. אני לא באה בשום יומרות להחליף מנכ"ל ואני רוצה להבהיר את הדבר הזה. יכול להיות שכאן יש אג'נדות אחרות. אין לי יומרה כחברת כנסת להחליף מנכ"לים ואני רוצה שזה יהיה ברור.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני חושב שהעובדים צריכים להתרגל לכל מנכ"ל שמונה כחוק. אני מבקש מהעובדים להציג את הבעיה לא הפרסונלית של המנכ"ל.
ראובן ריבלין:
מיכה ינון אמר שחזרתו של המנכ"ל הקודם היא לצנינים בעיני העובדים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אז מה?
ראובן ריבלין:
אני רק מציין.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני עבדתי בארגון שגם אולי לא הייתי מרוצה מהמנכ"ל, ומה הייתי צריך לעשות?
שלי יחימוביץ:
בסופו של דבר ראש העיר הציע הצעה הגיונית. הוא הציע גישור.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני רוצה לשמוע את העובדים. מי מהעובדים רוצה להציג את הבעיה אבל לא פרסונלית של המנכ"ל?
ראובן ריבלין:
מיכה ינון אמר שכאשר היה המנכ"ל המחליף, זה שעכשיו הוחלף, הוא היה מאוד מרוצה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אז מה?
סופה לנדבר:
אני מבקשת לדעת מה התקציב הכללי של התזמורת.
מיכה ינון:
8 מיליון שקלים
ניסן סלומינסקי:
הם מאוזנים או יש להם גירעון מצטבר?
מיכה ינון:
יש גירעון מצטבר.
תום כהן:
אני נציג העובדים לצורך העניין בדיון. אני מנצח, נגן ומעבד בתזמורת.
בתוך מעטפה כאן יש לנו 15 תלושי שכר רנדומליים של 15 עובדים רנדומליים מ-15 חודשים רנדומליים שמציגים משכורות שאתם תתביישו אפילו לקרוא אותן. אנחנו טוענים כעובדים שהוועד המנהל של התזמורת לא מעניין אותו כהוא זה טובת העובדים שלשיטתנו היא גם טובת התזמורת. ההחלטות שמתקבלות אחת לאחת לאורך השנים אינן קשורות לטובת התזמורת, לא למינהל התקין שלה ולא לטובת העובדים שלה. הקש ששבר את קו הגמל באמת הייתה ההחלטה להחזיר את מוטי - דרך אגב, מיכה, למיטב ידיעתי לא מחופשה - אמנם באופן חוקי אבל אדם שעובדתית הביא את התזמורת פעמיים לגירעונות של 3 מיליון שקלים ולסף סגירה כאשר פעם אחת ניצלנו על ידי תוכנית הבראה של מינהל התרבות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מזכיר לך שאנחנו לא דנים על המנכ"ל אלא על הבעייתיות שנוצרה בתזמורת.
תום כהן:
הבעייתיות שנוצרה בתזמורת היא החלטה של הוועד המנהל. יש לנו תנאים מאוד בעייתיים. אין תנאים סוציאליים והמשכורות גרועות ביותר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
גרועות ביותר, זה אומר נמוכות.
תום כהן:
אם הן היו גבוהות, זה לא היה גרוע.
בנוסף לכך יש הלנות שכר עקביות.
שירה אוחיון:
אני חברת ועד העובדים של התזמורת. אני גם מנהלת את המחלקה החינוכית של התזמורת.
כפי שאמר תום לגבי הקש ששבר את גב הגמל, מדובר כאן אכן בגמל עם דבשת מאוד מאוד גדולה. התנהלות במשך שנים כלפי העובדים שגובלת בניצול. בכל תזמורת בארץ חזרה מוגדרת כשלוש שעות אבל בתזמורת האנדלוסית מדובר בארבע שעות, שכר נמוך והיעדר תנאים. אני מדברת מיום הקמתה של התזמורת.
ראובן ריבלין:
זאת אומרת, לכל ארך השנים. לא מדובר באישיות מסוימת.
שירה אוחיון:
הלנות שכר ממושכות במשך שנים כאשר היו שנים בהן במשך שמונה חודשים אנשים לא קיבלו שכר וגם בשנתיים האחרונות היו הלנות שכר. כל ההתנהלות מול העובדים היא התנהלות מאוד קשה. היו ניסיונות להתארגן כוועד עובדים וכל הניסיונות האלה כשלו והרבה פעמים הסתיימו בפיטורי עובדים.
אנחנו עשינו מעשה לאור הזעזועים ולאור החשש - ואולי עדיף שלגבי זה ידברו נגנים ותיקים ממני בתזמורת - של חזרה לתנאים האלה ולכן יש התארגנות. במקביל להתארגנות הזאת יש התנכלות יום יומית. אני סובלת מסיוטי רדיפה. אני אם חד הורית. אני לא ישנה בלילות. מרגע שנבחרתי כנציגת הוועד, אני מאוימת בתביעת נזיקין, בתביעות דיבה וכל יום אני מקבלת מייל. אני הגעתי לתזמורת בשנת 2006, מכירות מחלקה חינוכית, עם 260 אלף שקלים אבל בעבודה מאומצת וקשה מאוד של נגנים, של עובדים, שלי ושל המנכ"ל עופר אמסלם, אנחנו הרמנו את המחלקה החינוכית למכירות בסך מיליון שקלים. זה אומר שהרבה מאוד תלמידים בארץ נחשפים היום לתרבות הזאת וזאת בעצם המטרה שלנו, להנחיל את התרבות הזאת לדורות הבאים. מרגע שנבחרתי לוועד, אני סובלת מהתנכלות יום יומית, ממיילים יום יומיים, מהמנכ"ל ששולח לי מייל על ליקויים וחוסר תפקוד, ומה שחמור והכי כואב לי – כי זה לא משנה, אני פה היום ומחר אני במקום אחר – שכרגע יש פגיעה חמורה בכל המפעל האדיר הזה, בעיקר במחלקה החינוכית ויש ניסיון לשתק את התהליכים שאנחנו התחלנו בהם במחלקה. מדובר כאן במאבק עובדים אוטנטי וסימבולי. אנשים עבדו תחת חשש, תחת פחד לדבר. פעם ראשונה שכל הנגנים של התזמורת בכיכר רבין מנגנים ומחייכים. כאשר הגעתי מצאתי נגנים שנדחסים במיניבוס של 14 אנשים עם הכלים, עם כל מה שצריך, לא מקבלים הזנה בדרך לקונצרטים, אנשים קמים ב-6 בבוקר, עובדים מ-6 בבוקר, לפעמים נותנים שלושה קונצרטים בבתי ספר ומגיעים לקונצרט ערב שמסתיים בשעה 2:00 לפנות בוקר. אף אחד לא דאג להזין אותם כמו שצריך, לתת להם יחס של בני אדם ויחס של אומנים. על זה אנחנו כאן.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כמה נגנים יש בתזמורת?
שירה אוחיון:
כ-60 עובדים. 45 נגנים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זאת הרגשת כל ה-60 עובדים?
שירה אוחיון:
יש לכם כאן מסמך שחתום על ידי העובדים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני שואל מחוסר ידיעה.
שירה אוחיון:
בוודאי. 23 נגני התזמורת אתמול היו שם.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
למה לא היו שם כולם?
שירה אוחיון:
שלושה נגנים לא הגיעו.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כמה נגנים יש בתזמורת?
קריאה:
45 לא קבועים. יש 30 נגנים קבועים.
קריאה:
עם הפייטנים זה 60.
תום כהן:
יש 30 נגנים קבועים, מתוכם 24 – יחד אתי – היו במקום.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
עיקר הטענות שלכם הן על כך שלא נותנים לכם להתארגן כקבוצת עובדים שתהיה מיוצגת בהסתדרות ושההסתדרות תעזור לשמור על הזכויות שלכם כעובדים.
סופה לנדבר:
יש גם אפליה במשכורות.
ניסן סלומינסקי:
כרגע אנחנו שומעים שאין בכלל משכורות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו נגיע לזה.
דוד אזולאי:
אני רוצה לשאול את מר מיכה ינון. אני מניח שאתה ממונה על הרבה תזמורות במדינת ישראל. מה קורה עם שאר התזמורות? גם שם יש התארגנות של עובדים או אין התארגנות? איך הם מאורגנים?
מיכה ינון:
חלק מאורגנים.
דוד אזולאי:
יש תזמורות שמאורגנות עם ועדי עובדים?
מיכה ינון:
כן, בכל תזמורת יש ועד. לא לכולם יש הסכם קיבוצי שההסתדרות חתומה עליו. התזמורת הפילהרמונית למשל מנוהלת על ידי העובדים.
דוד אזולאי:
לכמה תזמורות יש הסכם קיבוצי?
שלי יחימוביץ:
שאתה תהיה נגד?
דוד אזולאי:
אני לא נגד, חס וחלילה. למה את חושבת שאני נגד? אני באמת רוצה לדעת. מעניין אותי לדעת האם לכל התזמורות במדינת ישראל יש הסכם קיבוצי.
שלי יחימוביץ:
מה זה משנה? הם רוצים להקים ועד.
דוד אזולאי:
אנחנו יודעים שהסכם קיבוצי גם עולה כסף, ואם ההסכם הקיבוצי עולה כסף, מישהו צריך לממן אותו.
שלי יחימוביץ:
אולי נשמע את נציג ההסתדרות בהקשר הזה.
דוד אזולאי:
אם ישנם הסכמים קיבוציים בכל התזמורות וזאת ההנחיה שלכם, בוודאי שגם הם צריכים להתנהל כך. אני בעד שתהיה התארגנות ובעד שלא תהיה פגיעה בעובדים.
סופה לנדבר:
אם הם קמו להתארגן, כנראה הייתה להם סיבה.
ראובן ריבלין:
באמת מבלי לדעת מה נעשה כאן, אני שואל למה הדירקטוריון מתנגד לוועד עובדים. אנחנו לא נפתור כאן את הבעיות אלא אם כן אנחנו יכולים לתת תקציב שיפתור לכם את כל הבעיה. השאלה שלי היא כדי שאני אבין לפחות למה אני יושב כאן. אם ראש העיר אומר שאנחנו צריכים לתת עוד 3 מיליון שקלים, הייתי מבין מה רוצים.
צבי צילקר:
לא ביקשתי כסף.
ראובן ריבלין:
הייתי מבין מה רוצים. לא אמרתי לך שכבר נותנים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתה שואל את זה בשם כולנו כי אנחנו רוצים לדעת מה רוצים מאתנו.
ראובן ריבלין:
עזבו אותנו עם שאר הבעיות, ואכן יש בעיות קשות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני נפגשתי עם המנכ"ל ובינתיים אני מבין שהמנכ"ל לא מתנגד לכל הטענות שהעובדים מעלים, אלא להפך, הוא מאוד פתוח לזה.
ניסן סלומינסקי:
הבעיה היא שיש שם מחסור בכסף.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
יכול להיות שיש דברים אחרים. בהמשך אנחנו נשמע גם את המנכ"ל.
דוד גלנוס:
חשוב לי גם לפנות אליך כי את אותה שאלה ששאלו אותי מההנהלה, היא שאלה טובה. אני יושב-ראש איגוד האומנים בהסתדרות ומטפל בכל התזמורות בארץ ובכל התיאטראות. אני מטפל בכ-70 אלף עובדים
הסכם קיבוצי לא חייב לקבל שום תוספת של שקל. אם יש הסכם קיבוצי, זה אומר שהעובדים מסודרים, שזכויותיהם מעוגנות בחוק או בהסכמים. לא כאן המקום ללמד מה זה הסכם קיבוצי.
אני טוען שכל מה שנאמר לכם שההנהלה מוכנה להסכם קיבוצי, הוא לא נכון. יש לנו מכתב של משרד עורכי-דין.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו עוד לא שמענו את ההנהלה.
דוד גלנוס:
יש מכתב של משרד עורכי דין, משרד מאוד מפורסם, ודרך אגב, מאוד יקר, ואני שמח שהתזמורת יכלה להרשות לעצמה לקחת את המשרד הזה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כנראה שהיא מנוהלת טוב.
דוד גלנוס:
בהחלט. המכתב אומר שהיא אינה מעונינת בהסכם קיבוצי. על סמך זה הכרזנו על סכסוך עבודה. אני אומר שיש בדים, נגנים, מקבלים 1,200 ו-1,400 שקלים לחודש, והשכר שלהם מולן מספר חודשים.
סופה לנדבר:
לא כולם מקבלים את אותו הסכום.
דוד גלנוס:
לא כולם ותכף אני אגיע לזה.
סופה לנדבר:
נמצאים שם 75 אחוזים עובדים דוברי רוסית שהם מקבלים 1,200 שקלים.
דוד גלנוס:
אני לא רוצה לצבוע חס וחלילה נגנים כאלו ואחרים. אני בסך הכל אמרתי שאנחנו רוצים לשבת בהסכם קיבוצי ואז נדבר על כל הדברים.
ראובן ריבלין:
במכתב שקיבלת אומר עורך הדין שהוא מכיר בעובדים?
דוד גלנוס:
כן.
ראובן ריבלין:
יחד עם זאת ההנהלה של המוסד של התזמורת האנדלוסית מתנגדת בכל תוקף לקיום הסכם קיבוצי. הם צריכים לחתום והם אומרים שהם לא רוצים לחתום על הסכם קיבוצי. דרך אגב, אין חובה בחוק. הם אומרים שיש להם הסכמים אישיים מטעמים שלא שמעתי והם לא חושבים שיכולים לקיים את התזמורת עם הסכמים קיבוציים. יתכן שזה נכון, יתכן שזה לא נכון, אבל תפקידך להכריז על סכסוך עבודה.
דוד גלנוס:
בסופו של אותו מכתב נאמר שמוכנים לשבת אתנו. לדבר על מזג האוויר זה בסדר, אבל לא מוכנים לדבר על הסכם קיבוצי. לדבר על כמה קשה לך, זה בסדר, אבל יש לי תלושי משכורת של 1,400 שקלים, 1,200 שקלים, 1,300 שקלים של אנשים שעובדים – לא כל החודש, אבל הם מחויבים לתזמורת – 14 שנים. מתוך ה-14-15 נגנים, יש כאלה שייסדו את התזמורת, כולל חברים אחרים. אם הל תרבות או שר התרבות או מנכ"ל משרד התרבות או תקציב התרבות - בעזרת השם אני אשב כאן בשעה 1:00 גם בנושא חוק התרבות - אומר שמעבירים כסף לגוף כזה או אחר, אם זה לתיאטרון כזה, אם זה לתזמורת וכך הלאה, אנחנו לא מתערבים בדיון. אני אומר לכם כהסתדרות, כיושב-ראש איגוד שמטפל בכל התזמורות, בכל התיאטראות ובכל אומן ואומן בארץ שיש כאלה שחברים בהסתדרות ויש כאלה שלא חברים בהסתדרות, יש כאלה שיש להם הסכם קיבוצי בתזמורת ויש כאלה שאין להם הסכם קיבוצי. חבר הכנסת אורון שהיה כאן ומאוד עזר לנו עם תיאטרון חיפה, זה תיאטרון שעמד להיסגר כאשר 33 אנשים מתוך 50 קיבלו מכתבי פיטורים, ואז נחתם הסכם קיבוצי שהיום הוא מתחיל לשגשג ואני אומר לכם שלא צריך לשלם. אנשים כאן שילמו מספר פעמים בתוכנית הבראה והיה גירעון של 3 מיליון שקלים מספר פעמים. הם שילמו מכספם, בין 10 ל-40 אחוזים, למען תוכנית ההבראה ומה קרה היום? חזרנו לאותו מצב. כאן אומרים לי שהיה הסכם חוקי לצעד כזה או אחר במסגרת ועד המנהל. לכאורה, כל הסכם שנחתם בוועד המנהל, האם הוא חוקי? האם יש למינהל תרבות שמפריש כספים, יש לו נציג ואפילו משקיף בוועד המנהל? האם לעיריית אשדוד שנותנת כספים מספר פעמים גם לתוכניות הבראה וכל מה שקשור בזה יש נציג? אני אומר לכם שבתיאטרון חיפה יש נציגות מוחצת לעיריית חיפה וזאת כדי לשלוט בכספים שמשלמים ולראות לאן הם עוברים שתהיה אחריות לכספי ציבור.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מה השורה התחתונה?
דוד גלנוס:
אנחנו רוצים הסכם קיבוצי.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתה ישבת עם ההנהלה?
דוד גלנוס:
פעם אחת.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
ומזה הסקת שהיא לא רוצה הסכם קיבוצי?
דוד גלנוס:
לא. קיבלתי מכתב מעורך דין מאוד מפורסם שאומר שלא רוצים הסכם קיבוצי. הכרזנו על סכסוך עבודה וקיבלנו מכתב של ממלא מקום יושב-ראש הוועד המנהל שמוכנים לשבת והוא סותר לגמרי את המכתב ההוא של עורך הדין. אני הגבתי מיד ואמרתי שאנחנו רוצים לשבת, אבל רק בתנאי אחד, שזה הסכם קיבוצי למען העובדים והנגנים. אותנו לא מעניינת ההנהלה ולא מעניינת אותנו פוליטיקה. אנחנו הכרזנו סכסוך עבודה ואנחנו נדאג לעובדים עד לרגע האחרון.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתה מבין שנמצאים כאן חברי כנסת שאין להם מושג למה הסכם קיבוצי טוב לעובדים ולמה הוא לא טוב לעובדים. אנחנו לא מתערבים בזה. אנחנו רוצים שהתזמורת הזאת תתקיים.
שלי יחימוביץ:
מה זה לא מתערבים? סליחה, אני בעד זכות ההתארגנות. זאת האידיאולוגיה שלי. זה מעוגן בחוק ומעוגן באמנות בינלאומיות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אין לי בעיה עם זה.
שלי יחימוביץ:
קבוצת עובדים רוצה להקים ועד, זכותה לעשות זאת.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני לא בטוח שהמנכ"ל נגד.
סופה לנדבר:
אני רוצה להבין את הדברים. התארגנות קמה על המצב החולני שקיים בתזמורת. יש כאן נציגות של העולים החדשים בתזמורת ואני רוצה להבין את האפליה במשכורת.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו נשאל את המנכ"ל.
שלי יחימוביץ:
אגב, ברגע שיש הסכם קיבוצי, דבר כזה נפתר.
אבישי ברוורמן:
אני מכיר את התזמורת כי נהניתי גם בעבר לשמוע אותה, ובמקרה גם את תום כהן שמעתי ואני יודע שבכל מפעל הנגנים הם הקובעים. מנהלים אפשר להחליף אבל התזמורת בסופו של דבר היא הנגנים. אני חושב שאם הנושא הזה הגיע לבית הזה, כנראה שיש שם הרבה מאוד כעס ומרירות מכל הכיוונים.
אני תמיד בעד דרכי שלום. אני חושב שצריך לפתור את הדברים האלה, אבל בלי נגנים אין תזמורת. אפשר לעשות הרבה דברים. אפשר להוציא חברי כנסת, אפשר להחליף מנהלים, אבל בלי נגנים אין תזמורת.
קריאה:
גם נגנים אפשר להחליף.
אבישי ברוורמן:
אני שמעתי בבאר-שבע את תום כהן והוא גאון. אני לא חושב שתמצאו היום הרבה אנשים עם הכישורים שלו. הוא יכול ללכת למקומות אחרים והוא יכול לעשות הרבה מאוד דברים אחרים.
שלי יחימוביץ:
תום הוא מנצח שאנחנו צריכים לומר לו תודה שהוא מנצח על התזמורת האנדלוסית.
אבישי ברוורמן:
העניין האמיתי הוא הכשרון. לכן אני אומר שצריך למצוא כאן דרך לפתור את הבעיה. אני אומר לחבריי מש"ס שקול המון כקול שדי כי בסוף אתם תשפכו את התינוק עם האמבטיה. יקומו הנגנים ויאמרו שנמאס להם, ואז מה יצא? התרבות האנדלוסית היא נהדרת, אני מקשיב לה, אני מכיר אותה - בבאר-שבע הקמנו גם את מרכז הלדינו – וזאת תרבות מפוארת. יש פה ריב ויש פה מתח, אבל צריך לעשות הכל כדי שהתזמורת הזאת תנגן. תזמורת על בטן ריקה, שאין בה אהבה, תלך לשדות זרים.
קריאה:
מיכאל בן ישי הוא ממלא מקום יושב-ראש ההנהלה ושמואל אלבז הוא המנצח הראשי של התזמורת.
מיכאל בן-ישי:
צר לי לשמוע כזאת כמות של הכפשות בכל כך מעט זמן. תזמורת שפועלת כל כך הרבה שנים, ואני חבר בהנהלה כמעט מאז הקמתה, בהתנדבות, מתוך רצון להנחיל את התרבות האנדלוסית ואת המוסיקה לדורות הבאים. אני מבין במוסיקה אפס אבל אני חושב שזה מפעל חשוב והראיה שהוא נכנס לגני הילדים, לבתי הספר וכולי. אני לא מאמין שאני נמצא בדיון הזה. ממש לא מאמין.
סופה לנדבר:
איפה שמעת כאן הכפשות?
מיכאל בן-ישי:
לא שמענו? שמענו המון דברים. הגוף הזה מתנהל לפי סדרי מינהל תקין ואנחנו כל שנה בין העמותות הראשונות שמקבלות אישור מינהל תקין. כמו בכל גוף תרבות יש עליות ומורדות מכיוון שמדובר בגוף מתוקצב. יש מצבים של חוסר תזמון בין התקציבים לבין ההוצאות כאשר המרכיב העיקרי של התקציב הולך לשכר. חוץ משכר יש אולמות, יש הגברה, יש הסעות וכולי.
אנחנו מעולם לא אמרנו שאנחנו מתנגדים להתאגדות העובדים. מעולם לא אמרנו זאת.
ראובן ריבלין:
עורך הדין אמר את זה.
מיכאל בן-ישי:
יש פה מצב שדוברים שואלים ועונים בשם אלה שצריכים לענות והם עונים מה שהם רוצים והם מציגים מה שהם רוצים. אני לא אגיב כנגד התלוש של 1,270 שקלים או 1,250 שקלים אם הוא נכון או לא נכון, אבל תחקור עבור כמה שעות עבודה ניתן התלוש הזה והאם זה תלוש מייצג של אותו עובד שמציג אותו. אני לא רוצה לדבר על שכר כי יש כאן את צנעת הפרט ואני לכן לא אפרוס בפניכם את התפלגות השכר לאורך שנים. אני יכול לתת את זה לכל מי שרוצה ובלבד שזה יהיה בתוך הכללים ההוגנים.
אנחנו לא התנגדנו מעולם. מה שמפליא אותי כאחד שיושב בהנהלה כל כך הרבה שנים שאת כל הדברים האלה פתאום אני שומע. זה התחיל באותו יום שהמנכ"ל ביקש לחזור לתפקידו. שום דבר אחר לא קרה. מאותו רגע שהמנכ"ל ביקש לחזור לתפקידו, התחיל מחול השדים מאחורי הגב. אף פעם העובדים לא באו ואומרים לוועד המנהל שהם רוצים להתאגד כוועד עובדים, אף פעם לא קיבלנו פנייה כזאת. כאשר טיפלנו בתוכנית ההבראה האחרונה, בעזרתה האדיבה של עיריית אשדוד העגלה יצאה מן הבוץ והבוץ הזה שקע לא בגלל שמישהו כאן ניהל לא תקין אלא בגלל שהייתה מצוקה של תזמון התקציבים, המנכ"ל הקודם, עופר אמסלם, הרים אלי טלפון כחבר הוועד המנהל ואמר לי שהוא רוצה שאבוא לשמוע את העובדים. מיד אמרתי לו שאני בא באותו יום ואני בא יחד עם עוד חבר הנהלה שלא נמצא כאן כדי לשמוע את העובדים ולהסביר. הטענה הייתה שיש עוד פעם קיצוץ בשכר. רבותיי, בהסדר האחרון ההנחיה הייתה חד משמעית שלא נוגעים בשכר אלא רק של בעלי השכר הגבוה. העובדים עם השכר הנמוך, אפילו בשקל אחד לא ניגע. את הדבר הזה לא מציינים.
שלי יחימוביץ:
ממש יפה מצדכם שלא הורדתם משכורת מתחת ל-1,400 שקלים. באמת תודה רבה.
מיכאל בן-ישי:
עם כל הכבוד, אנחנו גוף שמקבל תקציב וכגוף כזה, שמרכיב ההון העצמי שלו מגיע לסדר גודל של 30 אחוזים – ובתזמורות זה דבר די חריג ויוצא מן הכלל – משתדלים לעשות את הכל בהרבה אהבה. יש בעיות. מי שיאמר שאין בעיות הוא שקרן. אכן יש בעיות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כל המשכורות שולמו?
מיכאל בן-ישי:
כל המשכורות משולמות כולל ההפרשות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מה הגירעון המצטבר שלכם לאורך השנים?
מיכאל בן-ישי:
הגירעון המצטבר שהיה כאשר קיבלנו את הדוחות הכספיים המבוקרים האחרונים הגיע ל-3 מיליון שקלים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כמה הוא היום?
מיכאל בן-ישי:
היום הוא פחות ממיליון שקלים.
קריאה:
800 אלף שקלים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
800 אלף שקלים לאורך כמה שנים?
מיכאל בן-ישי:
על 15 שנות עבודה.
שירה אוחיון:
זאת הצגה לא מדויקת של הנתונים.
מיכאל בן-ישי:
התקציב השוטף הוא סדר גודל של 8 מיליון שקלים. אנחנו נרתמנו כולנו. ראה זה פלא, כל הוועד המנהל, כאשר היה הנושא הזה של הגירעון שנבע מאיזושהי תקלה טכנית שביקשנו לחקור אותה ובדקנו אותה ולא הורדנו אותה לפסים אישיים וניסינו לפתור את הבעיה, ברגע שהמנכ"ל הודיע שהוא רוצה לחזור, פתאום כל הביוב יצא החוצה.
אנחנו נפגשנו עם מר גלנוס בפגישה ראשונה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
והיחידה.
מיכאל בן-ישי:
היחידה. אני כתבתי את המכתב אליו מכיוון שנתקלנו בגישה מאוד מאוד מיליטנטית שרוצה לומר לנו איך אנחנו ננהל את העניינים ומה נעשה וזה נעשה בצורה מאוד מתנשאת, דבר שלא מקובל. הוועד המנהל לא מורכב מאנשים מהרחוב, אלא מאנשים שמבינים לפחות קצת בניהול,
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בשורה התחתונה, האם אתם מתנגדים להתאגדות של העובדים?
מיכאל בן-ישי:
חד וחלק, לא.
דוד גלנוס:
להסכם קיבוצי אתם מתנגדים?
מיכאל בן-ישי:
אני לא רוצה לענות על השאלה הזאת כאן.
דוד גלנוס:
למה?
מיכאל בן-ישי:
כי זה עניין של משא ומתן.
שלי יחימוביץ:
הוא אומר מראש שהוא לא מוכן לשבת אתו .
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לא, הוא לא אמר את זה.
שלי יחימוביץ:
כרגע הוא אמר את זה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כך לא מנהלים משא ומתן, ואתה הרבה יותר מנוסה ממני בקטע הזה.
קריאה:
הוא מוכן לשבת אתו.
שלי יחימוביץ:
לדבר על מזג האוויר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הוא אמר שהוא לא מתנגד להתאגדות של העובדים והוא מוכן לנהל משא ומתן על ההסכם הקיבוצי. תפתח את זה למשא ומתן.
מיכאל בן-ישי:
זאת לא חכמה לקחת מכתב ולהקריא רק את השורות שאתה רוצה להקריא. אנחנו אמרנו שאנחנו מכירים בארגון, אנחנו כתבנו את המכתב הזה, היועץ המשפטי כתב אותו, ב-11 ביוני כאשר אמרנו לאדון גלנוס שנציגות העובדים מוזמנת לפגישה עם נציגי ההנהלה לקיום הידברות ברוח הדברים שפורטו לעיל, ותכף אני אומר מה, וכי הפגישה תתקיים ביום ראשון, 15 ביוני. מה קיבלנו כתוצאה מזה? קיבלנו הודעה על סכסוך עבודה, מיד לאחר מכן. זאת אומרת, אפילו לא תשובה למכתב הזה, ואפילו לא טלפון כתגובה למכתב הזה, זאת אומרת שהכוונה כאן הייתה להתנגח ולא להגיע להידברות. אני האחרון שרוצה לא למלא את החובות. אנחנו מעסיקים את העובדים על פי הסכמים אישיים. באותה פגישה כאשר אדון גלנוס אמר לי שאולי אני לא יודע את החוק, אמרתי שאני מוכן – אם אני לא יודע את החוק, אני לא משפטן – לשבת ולפתוח את ההסכמים ולראות כך שאם יש משהו בהסכמים שלנו שלא עולה בקנה אחד עם חוקי העבודה, אנחנו נעשה את כל התיקונים.
מרדכי מלכא:
אני אומר לפרופסור ברוורמן הנכבד שהעיר באר-שבע זכתה לתום כהן והנגב זכה בתום כהן, ואותו נגב זכה בשמואל אלבז, המנצח הראשי בתזמורת האנדלוסית הישראלית, איש באר-שבע, גדל בשכונה ד' בבאר-שבע, שהוא הוא הראשון שהביא מנצחים נוספים לתזמורת. הוא הביא את תום כהן ואמר לי שזה בחור צעיר, נגן מנדולינה ושהוא רוצה שהוא ינגן בתזמורת. אחרי זמן קצר הוא אמר לי שלמרות שתום לא למד ניצוח, הוא מבקש את אישורי כדי להכשיר אותו כמנצח והוא שילב אותו בעבודה, במחלקה החינוכית.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
איך זה תורם לדיון?
מרדכי מלכא:
זה מתייחס לדברים ששמענו מתום כהן.
שלי יחימוביץ:
הוא אמור להיות אסיר תודה?
מרדכי מלכא:
לא, ציינו את התרומה לנגב.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו אומרים שאין שום ספק שהתזמורת היא מפוארת וכך גם הנגנים.
מרדכי מלכא:
לפני שאני אומר את דבריי, אני מבקש משמואל אלבז לומר כמה דברים.
ראובן ריבלין:
בנק ירושלים יש הסכם קיבוצי?
דוד גלנוס:
לא. אין הסכם קיבוצי בבנק ירושלים. יש לו 300 עובדים.
ראובן ריבלין:
מניסיונך, הסכם קיבוצי לא יכול להחריג את העובדים שהם עובדים על פי תנאים מיוחדים? על פי חוזה? לא יכול להיות הסכם קיבוצי בו אתם תחריגו את אותם עובדים שהם עובדים על פי חוזה?
מיכאל בן-ישי:
אצלי להסכם קיבוצי יש קונוטציות של מכונת כסף. אני חי מתקציבים. אני לא רוצה להתחייב על דברים שאני אולי לא מסוגל לעמוד בהם כי אני רגיל לעמוד בכל ההתחייבויות שלי. כך חונכתי.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני הייתי משאיר את ההסכם הקיבוצי למשא ומתן. הם מוכנים לנהל משא ומתן וגם אתה מוכן לכך.
ראובן ריבלין:
אם עיריית אשדוד ומיכה ינון הוא המקור התקציבי העיקרי, יתכן מאוד שהדעת הציבורית נותנת שבכל זאת אנחנו יכולים לומר את דברנו בעניין זה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בוודאי שאנחנו יכולים.
ראובן ריבלין:
אם זה נכון.
מיכאל בן-ישי:
אם זאת הנחיה כללית לכל התזמורות, ודאי.
ראובן ריבלין:
דרך אגב, אתה צודק ברמה העקרונית, אבל מה שהביאו אלינו היום זה אותך ולא את התזמורות האחרות.
שמואל אלבז:
אני אמנם יושב מהצד הזה של השולחן אבל כמנצח ראשי שמייצג את האומנות, אני לא מייצג איזושהי דעה לגבי מצב עובדים כזה או אחר כי בוודאי גם אין לי את ההכשרה ואת הידע בנושא.
שלי יחימוביץ:
אני לא מבינה את המשפט הזה. מה זאת אומרת אין לך הכשרה וידע? אתה לא יודע מתי עובדים מנוצלים ומתי הם לא מנוצלים? אתה בעצמך עובד ואתה אמור להיות ער לדברים האלה. איזה מין משפט זה?
שמואל אלבז:
אני רוצה קודם כל להביא את הצד האומנותי ואת ההשלכות שיש לדיונים שמתקיימים כאן על האומנות, כי בסך הכל רמת התזמורת היא לא פונקציה של חוזה כזה או אחר אלא עבודה יסודית, עבודה אומנותית בתוך התזמורת, בתוך שורת התזמורת. אני מעלה כאן איזושהי סוגיה למחשבה, לגבי ההשלכות של הסכמים כאלה ואחרים על הגמישות האומנותית. אני מצהיר שאני לא מבין כל כך בהסכמים קיבוציים כאלה ואחרים, אבל אם כתוצאה מהסכם כזה או אחר נגן מסוים שהוא לא בכושר, לא מנגן ברמה הסבירה הנחוצה לתזמורת, מונע את ההתקדמות שלה או את ההתפתחות שלה או את העלאת רמתה, וכתוצאה מהסכם כזה או אחר הוא יושב בתוך התזמורת וממוסמר לכיסא, יש בעיה.
שלי יחימוביץ:
הכל ברור עכשיו. הם מתנגדים להסכמים קיבוציים באופן אידיאולוגי כדי שהם יוכלו להעיף מתי שמתחשק להם כל נגן.
שמואל אלבז:
לא, זה לא נכון.
קריאה:
מה שנעשה כאן זה רצח אופי.
שמואל אלבז:
מה שמדאיג אותי יותר זאת העובדה שכל הדיון הזה, הוא לא מטרת הדיון. אם הייתי משוכנע שאנחנו יושבים כאן רק בגלל הסיבה שנגרם איזשהו עוול מבחינת תנאי הנגנים, הייתי נמצא בראש החץ ויושב בצד ההוא של השולחן. אני חושב שזאת רק סיבה.
קריאה:
אחד העניינים. יש עוד עניינים.
שמואל אלבז:
יש עוד עניינים רבים וגדולים שאולי אחד מכלי העבודה או תוצרי הלוואי שלהם הוא להביא אותנו לוועדת הכספים.
אני חושב שלמנכ"ל היוצא, מר עופר אמסלם, הייתה לו שנה וחצי לעשות גם הסכמים קיבוציים ולעשות את כל הדברים שהוא יכול היה לעשות אבל לא עשה אותם. בתקופת העבודה שלו בתזמורת לא הייתה פנייה להגיע להסכם קיבוצי, אבל ברגע שהוא יצא מהתזמורת, פתאום התחילה ההתקוממות. אני מעריך שקומץ מאוד קטן של אנשים סוחף אחריו או לוקח אחריו או מציג מצגות שווא לנגנים ויוצר כוח.
קריאה:
הנגנים מטומטמים?
שמואל אלבז:
בוא לא נדבר על רמות של טמטום ואל תתערב בדבריי.
ניסן סלומינסקי:
ואחר כך אתם מנגנים ביחד?
קריאה:
אמורים.
שמואל אלבז:
זה מה שכואב לי, החוצפה של אנשים שיכולה להביא לכך.
מרדכי מלכא:
ברשותכם, אני רוצה להתייחס קודם כל לפנייה הראשונה העובדתית שחברת הכנסת שלי יחימוביץ הנכבדה הציגה בפנייה שלה בבקשה לדיון בוועדה. ברוב טובה היא הסכימה לשבת אתי אתמול וישבנו שעה ארוכה והגשתי לה ניירת מאוד מסודרת שבוודאי כאן לא יהיה הזמן לחזור על כך. הצגתי בפניה שהכל שקוף, הכל פתוח, הסברתי הסבר היטב, ואני חוזר, שלא רק שאנחנו לא נגד התארגנות עובדים, אלא אנחנו בעד התארגנות העובדים. אני חוזר ואומר שאנחנו בעד התארגנות הועבדים.
שלי יחימוביץ:
לא. אמרת לי שאתה רשמת אותם בעצמך להסתדרות לפני שש שנים ולא הבנת את משמעות הדבר.
מרדכי מלכא:
חברת הכנסת שלי יחימוביץ, אני חוזר על מה שאמרתי אתמול ואני אומר את זה שוב ברשותך. שאלת אתמול, ועוזרך היה נוכח, ואמרתי שאני בעד התארגנות העובדים וכי זה אבן יסוד. אמרתי את זה וחזרתי על כך. אבל מה שיש לנו כאן זאת פנייה. ברשותכם, יש שני מייסדים לתזמורת עם הרבה מסייעים נוספים והמייסדים הם דוקטור יחיאל לסרי שהיה יושב-ראש הרבה מאוד שנים ועבדכם הנאמן שנמצא כאן, ועשינו עבודה בעזרת הרבה מאוד אנשים בארץ ובעולם, בעיר אשדוד ומחוץ לעיר אשדוד, ודאי עם הנגנים ועם האומנים.
ראובן ריבלין:
קיבלתם הכרה לאומית של פרס ישראל.
מרדכי מלכא:
הגענו לאותה הכרה שהיא לאחר עמל של כולם. כולם אבות ותורמים להצלחה ותכף אתן סקירה קצרה במגבלות הזמן, אבל מה לעשות, חברת הכנסת יחימוביץ, שמדובר בפנייה על גירעון בתזמורת, על כשלון תוכנית ההבראה ועל הלנת שכר. אין גירעון בתזמורת. יש כאן דוחות. גם אתמול נתתי לך דוחות מסוקרים, גם לרבעון האחרון של שנה זו.
ראובן ריבלין:
יש הלנת שכר?
מרדכי מלכא:
אין הלנת שכר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הוא אמר שיש גירעון מצטבר של 800 אלף שקלים. הרבה מאוד גופים בישראל היו קונים את הגירעון המצטבר הזה של 800 אלף שקלים במשך 15 שנים.
מר ינון, אתה מנהל מינהל התרבות, אתה מכיר הרבה גופים שיש להם במשך 15 שנים גירעון מצטבר כזה?
קריאה:
כמה פעמים השולחן הזה אישר תקציב ל"הבימה"?
שלי יחימוביץ:
אנחנו בעד התזמורת.
מרדכי מלכא:
העובדה היא שאין חלילה התנכלות לעובדים. אני עצמי נרשמתי ומשלם דמי חבר בהסתדרות. אני גאה לומר חברת הכנסת יחימוביץ שבפועלי, בהווייתי ובנשמתי אני רשמתי את החברים שלי, חבריי לעבודה, להסתדרות ואנחנו משלמים דמי חבר 09.
שלי יחימוביץ:
ובזה זה נגמר.
מרדכי מלכא:
אני הקפדתי יחד עם כל חברי הדירקטוריון שכל הזמן נמלא אחר כל החובות הסוציאליות והשכר ולא שכר מינימום. נתתי תלושי שכר לחברת הכנסת יחימוביץ כי יש פה צנעת הפרט ואני מקווה שגם מה שנתתי, יישאר אצלה כחברת כנסת. נתתי את כל תלושי השכר לשנת 2007 ו-2008 ברוטו, עלות מעביד וימי עבודה. רואים נגנית עם 5,400 שקלים ברוטו והיא עבדה 14 ימי עבודה באותו חודש, ולפני שנתיים היו לה 1,200 שקלים בחודש אחד והיא עבדה ארבעה מי עבודה. הכל נתון לביקורת. ראש עיריית אשדוד הנכבד הזמין שני מבקרים לבדיקת עומק והם כבר התחילו בעבודה. אגב, לא צריך את הביקורת כי אנחנו מקבלים את ההקצבות אחרי שאנחנו מוסרים דוחות כספיים והכל פתוח. אנחנו שוכנים היום בבניין של העירייה והמפתחות הן אצל העירייה ולכן הכל שקוף והכל פתוח. עברנו ביקורות עומק של מינהל התרבות, של רשם העמותות, לעיריית אשדוד אין ביקורת עומק וזאת הפעם הראשונה שנקבעה ביקורת עומק ואנחנו מקבלים אותה באהבה ובברכה.
דוד אזולאי:
לא הייתה ביקורת של העירייה?
מרדכי מלכא:
היו ביקורות קלות אבל הפעם היה מכתב ברור ודרישה מראש העיר לעשות ביקורת ואנחנו מברכים עליה. הכל פתוח.
קריאה:
היא עוד לא התחילה.
מרדכי מלכא:
היא התחילה. נפגשתי פעמיים עם המבקרים והגשנו ארבעה קלסרים, הכנו עוד שלושה קלסרים, ואנחנו פתוחים לכל ביקורת של כל גוף.
אני רק רוצה לומר שאני באמת גאה על כך שבמהלך כל השנים האלה זכינו לתמיכה של קהל ושל תורמים, בארץ ובעולם, וגם של חברי כנסת ואנשי ציבור שנרתמו לבד. אין לנו איש יחסי ציבור בתזמורת, אין לנו איש תקשורת, אין לנו לוביסטים ואנחנו גאים על כך שיש היום הרבה אנשי ציבור מכל גווני הקשת שנרתמים לעזור לנו. אנחנו גאים על התמיכה של משרד התרבות שניתנת כבר כמה שנים והתמיכה היא ראויה ושוויונית.
ראובן ריבלין:
כל ההיסטוריה שלכם ראויה לשבח ואיש לא מזלזל בה וכולם מכבדים אותה. תסביר לי, רק כדי להבין, מלבד האמוציות שכבר הבנתי אותן, כי המנצח אמר דבר שאני שמעתי ויכול להיות שיש בו גם הגיון. בתזמורת הפילהרמונית, אם מישהו לא מוצא חן בעיניו, הוא יכול להוציא אותו מהתזמורת?
קריאה:
כן.
ראובן ריבלין:
ואין להם הסכם קיבוצי. למה אתם מתנגדים להסכם קיבוצי? יכול להיות שאתם צודקים, אבל תאמרו לי למה אתם מתנגדים. עורך הדין אומר בצורה מפורשת שלא יהיה הסכם.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מציע להשאיר את זה למשא ומתן.
ראובן ריבלין:
בסדר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אף אחד לא יאמר כאן אם הוא מוכן או לא מוכן. אנחנו גם לא יכולים לדרוש את זה.
ראובן ריבלין:
מה שאתם צריכים לומר לנו כדי שנסיים את הדיון ברוח טובה זה שהאמירה של עורך-הדין שהוא כתב שהוא לא יסכים להסכם קיבוצי היא רק עמדת הפתיחה שלכם.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אל תכריח אותם לנהל משא ומתן סביב השולחן הזה כי זה פשוט לא נכון.
מרדכי מלכא:
לו יתואר שהיה מצב נפלא שגם במינהל התרבות, ואולי בעזרת חקיקה של חברי הכנסת, תהיה גם טבלת שכר לנגנים בכל התזמורות. אם תהיה חקיקה של הסכם קיבוצי אחיד בתזמורות, אנחנו בשמחה נקבל הסכם קיבוצי אחיד בתזמורות שיחול על כל התזמורות. אני אומר זאת מפני שכל התזמורות מתוקצבות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מציע שנתחיל לסכם את הישיבה כי לדעתי כולנו כאן מסכימים על המתווה.
ראובן ריבלין:
הם מוכנים לנהל אתם משא ומתן.
דוד גלנוס:
כאשר אין תנאים מוקדמים, כאשר אף אחד לא אומר שלא יהיה הסכם קיבוצי.
ראובן ריבלין:
ללא תנאים מוקדמים. אל תציב תנאים מוקדמים.
דוד גלנוס:
ללא תנאים מוקדמים משני הצדדים. משא ומתן ללא תנאים מוקדמים.
שלי יחימוביץ:
ישבתי אתמול עם מוטי מלכא ואחר כך עברתי ביסודיות על הקלסר ובאמת יש ריבוי אדיר של פרטים. הרבה דברים לא נכונים ואני רק רוצה לתת דוגמה אחת קטנה שהספקתי לתחקר אותה כי במקצועי אני עיתונאית ומקצועי עדיין מפעם בעורקיי וכאשר נותנים לי אוסף נתונים, אני לפחות עושה את המינימום ומתחילה לוודא אותם. למשל, כתב לי מוטי מלכא במכתב: "אני מבקש להראות לכם מכתבים ואם אפשר להביא בפניכם נגנים ופייטנים שקיבלו איומים מהוועד החדש". הוא כותב לי ש"נועם בן-זאב מהארץ לא מוכן להמשיך לכתוב לאחר שראה את המכתב ששלח אחד האומנים". ביקשתי מעמית העוזר שלי להתקשר לנועם בן-זאב מהארץ ואמר נועם בן-זאב שלא היה ולא נברא. לא רק שהוא לא הודיע שהוא לא מוכן, אלא שהוא מצא שהמכתבים גם לא נכונים והוא כותב אך ורק לטובת הנגנים אחרי שהוא בדק את הנושא היטב. איך משתמשים בשמו של העיתונאי?
מרדכי מלכא:
יש לך את המכתבים.
שלי יחימוביץ:
סליחה, עכשיו אני מדברת. מספרים לי שנועם בן-זאב לא מוכן, אבל בדקנו וזה פשוט לא נכון. אני בטוחה שאם ניתן לחברים האלה לדבר, נמצא עוד אי-אילו אי-דיוקים.
אני לא מקבלת את המשפט משא ומתן בלי תנאים מוקדמים. מה זה, החמאס? זאת סוריה? אנחנו כאן מדברים על עובדים והתנאי המוקדם הוא חופש התארגנות והזכות לכך.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לתנאי הזה הם הסכימו.
שלי יחימוביץ:
אולי השמיעה שלי לא טובה.
יצחק לוי:
זה נאמר.
שלי יחימוביץ:
אני לא מקבלת את ה-בלי תנאים מוקדמים כי כן, יש תנאים מוקדמים בעולם העבודה ועל פי אמנות בינלאומיות. יכול להיות שהשמיעה שלי לא כל כך מדויקת, אבל לא הצלחתי לשמוע שהם מוכנים להסכם קיבוצי.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הם אמרו את זה. את לא יכולה לדרוש את זה סביב השולחן הזה.
שלי יחימוביץ:
למה?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לא מנהלים משא ומתן כזה סביב שולחן ועדת הכספים.
יצחק לוי:
יש עוד צורות התארגנות. זאת אופציה פתוחה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
את לא תשמעי את זה וזה גם לא נכון. זה פתיח למשא ומתן ולא נכון לעשות את זה כאן.
שלי יחימוביץ:
הסכם קיבוצי הוא הבסיס.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הם מוכנים לפתוח את כל הקלפים ולנהל משא ומתן. מה יותר מזה?
יצחק לוי:
הסכסוך כאן איננו רק על ההסכם הקיבוצי אלא יש עניינים אחרים. אני מבין שעניין ההסכם הקיבוצי פתוח. נאמר כאן שהעובדים רוצים הסכם קיבוצי, נאמר כאן שיש תזמורות שאין להן הסכם קיבוצי ויש כאלה שיש להן ושיש דרכי התארגנויות אחרות. צריך להתארגן וצריך לתת לעובדים להתארגן. ההסכם הקיבוצי הוא אופציה פתוחה שצריך לדבר. לדעתי אדוני היושב-ראש, הצדדים יצטרכו לפתור גם עוד בעיות. כלומר, זאת לא רק הבעיה הזאת שאנחנו מדברים עליה אלא יש בעיות נוספות.
לכן אני חושב שאנחנו צריכים קודם כל להעריך את המפעל, לנסות להחזיק אותו, לנסות לחזק אותו ולקרוא לצדדים למצוא דרך להגיע לאיזו הבנה או בגישור או בצורה אחרת. אני חושב שזה מה שצריך לעשות וזה צריך להיות הסיכום.
שלי יחימוביץ:
אפשר לחזור להצעה של מיכה ינון.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זאת הצעה מצוינת.
יהודה:
אני אדבר כחבר דירקטוריון של החברה העירונית למתנ"סים באשדוד.
שלי יחימוביץ:
טוב שאתה אומר באיזה כובע כי יש לך כל כך הרבה כובעים.
יהודה:
אכן, יש לי הרבה כובעים אבל לא אתן את כל הרשימה אבל באחד הכובעים שלי אני חבר דירקטוריון. אני שמח שיש לי הרבה כובעים ואני לא מתבייש באף אחד מהם.
שלי יחימוביץ:
לפעמים הם מתערבבים.
יהודה:
תאמיני לי שאני יודע מתי להתערב ומתי לערבב.
שלי יחימוביץ:
אני חברת כנסת והערבוב הזה לא מוצא חן בעיניי.
יהודה:
אני לא מתכוון למצוא חן בעיניך.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
את חוקקת חוק מצוין שיופעל מה-1 ביולי כך שכמה מהכובעים שלו ינשרו.
יהודה:
אדוני היושב-ראש, אני אומר לך כאחד שמכיר את התזמורת האנדלוסית, אני חבר אגודת הידידים, תורם לה כסף מכספי הפרטי, שאם הייתה התנכלות לעובדים, זה היה מגיע לוועדת כוח אדם וועדת כספים בחברה העירונית בה אני חבר. הדברים האלה לא קיימים. לצערי הצרות התחילו בארבעת החודשים האחרונים.
שלי יחימוביץ:
למה לוביסט צריך לומר את הדברים האלה?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בקטע הזה הוא לא לוביסט.
יהודה:
את יכולה לומר את הדברים כמה פעמים שאת רוצה, אבל זה לא יעזור. את לא תכפישי אותי סתם.
שלי יחימוביץ:
למה? אתה לא לוביסט?
יהודה:
אם ההנהלה מכירה – ואני מאמין להנהלה ולאנשים שאומרים – בעובדים כארגון יציג ומוכנים, אני חושב שצריך לתת צ'אנס להגיע למשא ומתן. זה הדבר הבסיסי שיודע כל אחד שיודע מה זה יחסי עבודה וחוקי עבודה. ב-18 במאי הודיעה ההסתדרות על בחירת ועד עובדים ומאז ועד היום, ה-15 ביוני, גם נבחר הוועד וגם הספיק להכריז על סכסוך עבודה. אני חושב שאלה הישגים מאוד יפים להסתדרות, אבל תנו לפחות צ'אנס. הוועד נבחר לפני חודש, תנו לו לעכל את המינוי. מינוי בדרך כלל לוקח 30 ימים רק לשתות לחיים, אבל הם כבר הספיקו להכריז על סכסוך עבודה.
אני חושב שצריך לנסות לקיים משא ומתן ולא להכניס לראש לאף אחד שיש לו כאן איזשהו גיבוי שלא לקיים משא ומתן. תנו להגיע למשא ומתן ממצה.
תום, אני מתחייב לכם, אנחנו בחברה העירונית מוכנים לעקוב אחר הזכויות שלכם ואחר המשא ומתן. תערבו אותנו ותשתמשו גם בנו.
תום כהן:
אנחנו מנסים לערב, אבל זה לא מסתדר.
אשר כנפו:
אני היושב-ראש היוצא ל התזמורת. הייתי יושב-ראש התזמורת במשך 4 שנים. אני קצת מצטער על הדיון מפני שאני חושב שלא אמרנו את כל הדברים הנכונים שצריכים להיאמר. קודם כל, אני רוצה לתקן משהו ולומר שלא מדובר על גירעון של 800 אלף שקלים אלא על פעמיים גירעון של 3 מיליון שקלים שביחד זה 6 מיליון שקלים. התמונה לא הוצגה נכון.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בנושא הזה אתם תריבו מול רואה החשבון שלכם.
אשר כנפו:
אני רוצה לומר שלפני שמונה חודשים הוצגה לנו תמונה מסולפת, כאילו תוכנית ההבראה הצליחה ויש לנו 138 אלף שקלים יתרה, אבל כאשר הדוחות של רואה החשבון שלנו הגיעו, הדוח המבוקר, התברר שהתמונה היא בכלל לא נכונה ויש לנו מיליון וחצי שקלים גירעון לאותה שעה, לשנת 2006, סכום שמצטרף לעוד מיליון וחצי, כך שבסך הכל אנחנו מדברים על 3 מיליון שקלים. זה שהעירייה העבירה מיליון וחצי שקלים, זה לא גורם לגירעון הזה להיות יותר קל.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
העירייה לא צריכה לתמוך בתזמורת האנדלוסית?
אשר כנפו:
היא צריכה, זה מענק, אבל 3 מיליון שקלים גירעון הם תוצאה של ניהול כושל ועל זה לא דיברתם.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אמרתי בפתיח שאנחנו לא דנים כאן על מינוי מנכ"ל חדש ועל המנכ"ל היוצא. אנחנו לא דנים על ניהול כזה או אחר.
אשר כנפו:
אני רוצה לומר שזאת הסיבה. כאשר אני ביקשתי שנדון על הגירעון הזה, זה מה שגרם למה שקרה לאחר מכן ואת הדברים האלה צריך לומר. היה כאן ניהול כושל.
צבי צילקר:
אני שמח שאני לא בין המכפישים ולא בין המוכפשים. קיבלתי מחמאות ועל כך אני מודה לכם.
אני רוצה להזכיר שאם התזמורת נמצאת לא באזור התעשייה ולא משלמת רבע מיליון שקלים בשנה אלא נמצאת במרכז התרבות, זה בגלל הצעתו של ראש העיר צבי צילקר ולא בגלל היוזמה של התזמורת.
קריאה:
את הקרדיט לעירייה, אף אחד לא יכול לקחת.
צבי צילקר:
בדצמבר הבעיה התעוררה, כאשר עופר אמסלם אמר שלא קיבלו משכורת במשך ארבעה חודשים, וזאת עובדה. על עובדות אני לא מתווכח ויש גם פרוטוקול. אני לא בא להעביר ביקורת. אם הייתם שומעים אותי מהתחלה, הייתי אומר שאני לא בטוח שזו הבמה בה אפשר לקבל החלטות. צריך להתקיים דיון בין העובדים להנהלה, אבל אני רוצה שתחושו במרירות ובגלל קוצו של יוד אנחנו עלולים לפגוע בתזמורת. זה שעופר אמסלם צריך לעזוב את התזמורת, אני אומר לכם שחבל כי הוא נכס לתזמורת.
אומר לכם מה אני מבקש. אני מבקש שנעשה במשך שנה אתנחתא. מוטי מלכא יקבל את ה-70 אחוזים ועוד 30 אחוזים ואת הרכב והוא לא ייפגע. עופר אמסלם ימשיך עוד שנה בניהול התזמורת ובמשך השנה הזאת גם הביקורת, גם מיכה ינון וכולם יבדקו את העניינים.
קריאה:
זה למועצת המנהלים.
צבי צילקר:
התזמורת יקרה לכולנו. תאמינו לי שההצעה היא מכל הלב.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אדוני ראש העיר, ועדת הכספים לא תתערב. אתם תיסעו לאשדוד ותפתרו את כל המחלוקות. אנחנו לא נתערב אם המנכ"ל יקבל 70 אחוזים משם ו-30 אחוזים משם ולא ניכנס לזה. אתם תפתרו את זה. את המנהל את העיר כבר 35 שנים ובעזרת השם תנהל אותה עוד 5 שנים, ואחר כך עוד חמש שנים ועוד חמש שנים וכולי, ואתה תפתור את כל הבעיות.
אני מסכם את הישיבה.
אנחנו קוראים לצדדים לנהל משא ומתן. אני לא רוצה לומר עם תנאים מוקדמים או ללא תנאים מוקדמים כי אף אחד לא אויב כאן.
דוד אזולאי:
צריך לחזק את התזמורת ולומר שהיא נכס יקר לכולנו.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זה ברור ולא צריך לומר זאת.
אנחנו קוראים לכם לנהל משא ומתן - אתם דיברתם על כך שאתם נותנים חופש התאגדות - לגבי הסכם קיבוצי. המכתב הזה שאתה מחזיק הוא בגדר רף גבוה ואני בטוח שהרף יהיה הרבה יותר נמוך. תתכנסו.
שלי יחימוביץ:
כסי להתכנס הם קודם כל צריכים להכיר בוועד.
מיכאל בן-ישי:
הכרנו. אני חוזר ואומר שאנחנו מכירים בוועד. תרשמו את זה בפרוטוקול.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
נרשם בפרוטוקול. תתחילו לנהל משא ומתן ואת כל יתר הדברים אדוני ראש העיר, אתה תפתור במסגרת שלך. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:40