פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 18
מישיבת ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים
יום רביעי, כ"ט בסיוון התשס"ח (2 ביולי 2008), שעה 09:30
סדר היום:
דוח מחלקת המדינה האמריקאית למאבק בסחר בבני אדם לשנת 2007.
בהשתתפות מנכ"ל משרד המשפטים, מר משה שילה
נכחו:
חברי הוועדה:
זהבה גלאון – היו"ר
מרינה סולודקין
מוזמנים:
מרית דנון - מנהלת הרשות, הרשות לקידום מעמד האישה
מרי חדייר - ראש תחום מעמד האישה, הרשות לקידום מעמד האישה
עדה פליאל טרוסין - משרד הרווחה
אליעזר רוזנבאום - משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון פנים
עודד ברוק - סגן יועץ משפטי, המשרד לביטחון פנים
פקד יעל אהרונוביץ - אח"ם, קמ"ד חקירות, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק דודי פרץ - קצין חקירות במנהלת ההגירה, המשרד לביטחון פנים
סימונה הלפרין - מנהלת מחלקת ארגוני זכויות אדם, משרד החוץ
שירה מאיר - מתמחה, מחלקת משפט, משרד החוץ
אלן ר. הולסט - מזכיר שני, פוליטי, שגרירות ארצות הברית
רות בלאוקוף - יועצת למחלקה הפוליטית, שגרירות ארצות הברית
משה שילה - מנכ"ל, משרד המשפטים
עו"ד הילה טנא - היחידה להסכמים בין לאומיים, משרד המשפטים
סיגל זהר - מוקד לסיוע משפטי, משרד המשפטים
עו"ד רחל גרשוני - מתאמת בין משרדית למבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים
דר' חגית לרנאו - סגנית הסנגוריה הארצית, משרד המשפטים
מרים שכטר - משרד החינוך
יעל גור - מנהלת מרפאת לוינסקי, משרד הבריאות
ענת חולתא - פרקליטות
מיכל רוזין - מנכ"ל, איגוד מרכזי הסיוע למען נפגעי תקיפה מינית
ענבר יחזקאל בליליוס - איגוד מרכזי הסיוע למען נפגעי תקיפה מינית
מעין - איגוד מרכזי הסיוע למען נפגעי תקיפה מינית
אילת ורדי - אמנסטי
יעל ליטמנוביץ - אמנסטי
אנט קולינס - "אנחנו שוות"
אבי גור - ארגון ההורים הארצי
יעל גויסקי - לשכת עורכי הדין
שאנה שכטרמן - קשרי ממשל, ויצ"ו
עדי וילינגר - מוקד פניות לעובדים זרים
רוני סדובניק - יו"ר, המטה המאבק בסחר בנשים
עידית הראל שמש - דוברת, מכון תודעה
מנהלת הוועדה: סיגלית עדרי
רשמה וערכה: סמדר לביא - חבר המתרגמים בע"מ
דוח מחלקת המדינה האמריקאית למאבק בסחר בבני אדם לשנת 2007.
בהשתתפות מנכ"ל משרד המשפטים, מר משה שילה
היו"ר זהבה גלאון:
בוקר טוב לכולם. אני שמחה לארח היום בישיבת הוועדה את המנהל הכללי של משרד המשפטים, מר משה שילה. הישיבה היום תעסוק בדוח מחלקת המדינה האמריקאית לשנת 2007. נמצאים כאן נציגי השגרירות האמריקאית, המזכיר השני הפוליטי, אלן הולסט והגב' רות בלאוקוף, יועצת למחלקה הפוליטית. אנחנו נשמע סקירה על הדוח עצמו מפי גב' הילה טנא. אנחנו נשמע את המנהל הכללי של משרד המשפטים שהוא גם עומד בראש הוועדה הבין משרדית לסחר בנשים, מה התכנית של הוועדה, אנחנו נשמע גם נתונים מהמשטרה ונתייחס לנקודות המרכזיות שהועלו בדוח שבעצם מעידות על שינוי ביחס למדינת ישראל. אם עד לא מזמן התייחסו למדינת ישראל כאל מדינה ש"מייבאים" אליה נשים, היום אנחנו עדים לדברים חדשים.
הילה טנא:
דוח מחלקת המדינה הוא דוח שמוגש מדי שנה, החל משנת 2001. הוא עוסק בנושא של מאבק בסחר בבני אדם במדינות, לגבי אם יש מידע על מספר משמעותי של קרבנות סחר, מספר משמעותי הוא מעל ל-100. ארצות הברית בודקת אם המדינות האלה נוקטות בצעדים מינימליים, כפי שהם מוגדרים בחוק האמריקאי, על מנת להיאבק בצורות חמורות של סחר בבני אדם.
הדירוג מתבצע לפי ארבעה דירוגים, בהתאם למאמצים שהמדינות עושות על מנת להילחם בתופעה של הסחר בבני אדם. בדירוג הראשון מופיעות מדינות אשר עומדות בסטנדרטים המינימליים למאבק בתופעה. בדירוג השני, שבו ישראל נמצאת השנה, נמצאות מדינות שאינן עומדות בסטנדרטים המינימליים, אך עושות מאמצים משמעותיים לעמוד בהם. בדירוג השני, מדינות שהועברו לדירוג זה בגלל עלייה בשיעור הקרבנות, אי הגברת המאמצים להיאבק בתופעה, או דירוג שמתבסס על התחייבויות עתידיות. בדירוג השלישי נמנות מדינות שאינן עומדות בסטנדרטים המינימליים ואינן עושות, מבחינת בדיקה של מחלקת המדינה, מאמצים משמעותיים לעמוד בהם. השנה, כמו בשנה שעברה, מדינת ישראל דורגה בדירוג השני, כאשר באופן חריג, ואני גם אציין את זה במהלך הסקירה שלי, הדוח השנה שילב המלצות לשיפור, למדינות.
הדוח פותח ומבהיר שהדירוג נותר בעינו, מכיוון שלמרות שישראל אינה עומדת במלואם בסטנדרטים המינימליים למיגור התופעה, היא מבצעת מאמצים משמעותיים לעשות כן.
צוינו לטובה העלייה בשיעור ההרשעות בגין עבירות סחר למטרות זנות, מסע ההסברה למניעת עבודת כפייה, מקלט לקרבנות הסחר.
מה שצוין לרעה זה היעדר תביעות והרשעות של מעסיקים וסוכנויות גיוס, בגין סחר למטרות עבודה והיעדר הגנה על קרבנות סחר למטרות עבדות.
הדגשים מבחינת ההמלצות הן: הגדלה משמעותית של אמצעי אכיפה נגד עבודת כפייה, כתבי אישום, הרשעות, גזרי דין, בגלל עיכוב דרכונים וגבייה במרמה של דמי תיווך, הגברה משמעותית של הגשת כתבי אישום וענישה בגין סחר פנים מדינתי למטרות ניצול מיני והחלת שירותי הגנה מקיפים על קרבנות עבדות כפויה.
ברשות גברתי אני אתמקד בנושא של ניצול מיני. במהלך הדוח צוינו לרעה, בנושא של סחר למטרות ניצול מיני מסחרי, אי אשרור הפרוטוקול הנוסף לאמנה בדבר פשע מאורגן, שזה כבר אני יכולה לדווח לגברתי שעולה ביום ראשון למזכירות הממשלה. הונח על שולחן הכנסת וממזכירות הממשלה נמסר לי שביום ראשון יעלה. הפרוטוקול השני שנלווה לאמנת הילדים, אושרר כבר ב-19 ביוני, יש החלטת ממשלה.
נקודה שנייה - אי ייזום מסע פרסום שמכוון לאזרחים ישראלים אשר מטיילים במדינות יעד לתיירות מין, בהם קיימת מעורבות של ילדים וחוסר בכתבי אישום וענישה, כפי שציינתי, בנושא של סחר פנים מדינתי.
מה שצוין לטובה בתחום האכיפה - הוראות החוק החדש בנושא הסחר בבני אדם, שיעורי הענישה, המשך האכיפה נגד סחר בנשים למטרת ניצול מיני, הן כתבי האישום והן הפסיקה והענישה.
בתחום ההגנה - שישראל הוסיפה לשפר את ההגנה שניתנת לקרבנות סחר, המקלט לקרבנות סחר, העובדה שניתן בו טיפול רפואי, פסיכיאטרי, שירותים סוציאליים, קצבה, אשרות שהייה, אשרות עבודה, הפעלת נהלים רשמיים לזיהוי קרבנות סחר לזנות, הפנייתם למקלט, אי הענשה של הקרבנות בגין עבירות שקשורות במישרין לסחר, זכאות של הקרבנות לחלופות חוקיות לאי הרחקה למדינות בהן הן חשופות לסכנה, הארכות של אשרות לקרבנות סחר, עידוד קרבנות סחר למטרות ניצול מיני לסייע בחקירות נגד הסוחרים. כן צוין שהקרבנות שאינן שוהות במקלט אינן מקבלות מהמדינה רמה זהה של שירותי הגנה, אבל על זה גב' רחל גרשוני תרחיב בהמשך, לגבי ההתפתחות בתחום הזה ויש המלצה של הדוח להחיל שירותי הגנה על כלל קרבנות הסחר בישראל, כולל נשים שנסחרות בסחר פנים מדינתי.
בתחום המניעה – בניגוד לאמירה מינורית למדי בשנה שעברה, השנה צוין כי ישראל משקיעה מאמצים במניעת סחר בבני אדם, פעילות ההסברה של משרד החינוך, העבודה המרובה של הרשות לקידום מעמד האישה, נושא הסחר למטרות מין במערכת החינוך, סמינר למנהלים ומורים, דגש על צמצום הביקוש.
היו"ר זהבה גלאון:
תודה רבה. שני דברים מרכזיים. אחד, שמדינת ישראל הופכת למדינת מקור והדבר השני, סחר בנשים ישראליות, סחר פנים. אדוני המנהל הכללי, לפני כשנה ישבה ועדת המנהלים הכלליים ופרסמתם שורה של המלצות, גיבשתם תכנית לאומית למאבק גם נגד הסחר בבני אדם למטרות זנות וגם התייחסתם התייחסות ספציפית לזנות בכלל, לא רק בעניין הסחר. נשמח לשמוע מה קרה מאז, כל מה שעולה בדעתך, ואחר כך נפתח את הדיון. נבקש לדעת נתונים מהפרקליטות לגבי העמדה לדין, ונתונים מהמשטרה. אחד הנושאים שהדוח מתריע, זה על המספר הנמוך של מקרי ההעמדה לדין.
משה שילה:
קודם כל, אני שמח להיות כאן בוועדה הזו. המאבק בסחר בבני אדם, לטעמי, מהווה אחד מהאתגרים הגדולים שיש לנו היום במדינה. אני התבקשתי והסכמתי לעמוד בראש ועדת המנהלים הכלליים ואני אפרט בהמשך מספר מהצעדים שאנחנו עושים, גם במקומות בהם הצלחנו, גם במקומות שבהם הצלחנו פחות, או לא הצלחנו.
אני מברך קודם כל על שיתוף הפעולה הזה. נדיר לראות כל כך הרבה גורמים שמשתפים פעולה בתחומים האלה, מבלי יותר מדי מריבות; ממשלה, כנסת, ארגונים חוץ ממשלתיים שנותנים כתף לסייע, ואני מקווה שוועדת המנהלים הכלליים תמשיך ותיעזר בעזרה של כל הגופים האלה, כפי שהיה עד היום. זה דבר שהוא לא חזון נפרץ במקומותינו, שהממשלה עושה את המאמץ להיעזר בכל הגופים האלה.
דוח מחלקת המדינה, מנקודת המבט שלי, מהווה כלי לימוד באשר להתמודדות עם תופעת הסחר בבני אדם, בעולם בכלל, בישראל בפרט. בין היתר, בנקודות מסוימות, הדוח הזה יכול להוות זרז לטיפול בנקודות החשובות.
אנחנו נוקטים תהליכי לימוד נוספים. אנחנו לא מסתפקים רק בדוח מחלקת המדינה האמריקאי, עם כל הכבוד. כך לדוגמה, ממש לפני שבוע חזרה משלחת ישראלית די גדולה מביקור במולדובה. במשלחת הזו היו גם מספר נציגות של משרד המשפטים שיושבות כאן, גב' רחל גרשוני, המתאמת הבין משרדית, הילה טנא, מהיחידה להסכמים בינלאומיים, ענת חולתא מהפרקליטות וסיגלית זוהר מהאגף לסיוע משפטי. כל היחידות האלה מטפלות, כל אחת מנקודת המבט שלה, בתופעה הזו.
הפעילות של מדינת ישראל, כפי שהיא מתבטאת בדוח של מחלקת המדינה, מצביעה על פעילות רבה שנעשית כאן. אני לא יודע אם אפשר לומר שצריכים להתגאות עליה, אבל אפשר להעריך שנעשו מספר גדול של צעדים בכיוון הנכון. עצם העובדה שמאז 2006 אנחנו לא נמצאים ב-wotch list, אלא במקום השני, שזו רשימה שיש בה כמה מדינות מתוקנות, מעידה על כך בצורה מובהקת. אני אוסיף גם שאנחנו עושים איזה שהיא הבחנה בין סחר למטרות זנות לבין סחר למטרות העבדות, אז ככל שמדובר במאבק בתופעה של סחר למטרות זנות, אני סבור שמדינת ישראל היתה יכולה להיות קרובה הרבה יותר למקום הראשון, לרשימה הראשונה, בזכות הצעדים הרבים שכבר ננקטו בתחום הזה. המצב שונה בנושא של מאבק בסחר למטרות עבדות.
חשוב לציין שהמדינה נותנת עדיפות למלחמה בתופעות האלה. עצם העובדה של מינוי ועדת המנהלים הכלליים, שאני בראשותה, מצביעה על כך. עצם המינוי של המתאמת הבין משרדית, שפעם היא היתה מתאמת והיום יש לה כבר יחידה קטנה, מעידה על כך.
התכניות הלאומיות שהוצגו על ידי ועדת המנהלים הכלליים, אושרו על ידי ממשלת ישראל. ועדת המנהלים הכלליים הגדירה את סדרי העדיפויות לפעולה בכל אחד ואחד מהתחומים הקשורים לתופעה הזו.
ברשותכם, אני אתייחס לעיקרי הדוח, קצת יותר ממה שהזכירה פה גב' הילה טנא, ואני אתייחס קודם כל לנקודות שבהן צוינו לחיוב, ולאחר מכן לנקודות שבהן ברור שאנחנו צריכים לשפר את צעדינו.
בתחום הסחר בבני אדם למטרות זנות, בתחום האכיפה, צוינו לחיוב רב, בעיקר בזכות החוק החדש. על כך יש להוקיר תודה לכנסת ולמי שדחף את החוק הזה, נדמה לי שחברת הכנסת גלאון היתה בין המובילים לכך. בתחום ההגנה צוין לחיוב הפעלת המקלט לקרבנות סחר שבפיקוח משרד הרווחה ובסיוע עמותת קשת, על כל השירותים שניתנים בו. בתחום המניעה צוינה, בין היתר, פעולת ההסברה של משרד החינוך והרשות לקידום מעמד האישה.
בתחום השני של הסחר בבני אדם למניעת עבדות, צוינו לחיוב המאמצים שנעשו להעמיד לדין במקרים של שעבוד והונאה של עובדים זרים. וכמו כן צוין שם שהוגשו שלושה כתבי אישום בעבירה של עבודת כפייה. בתחום ההגנה מצוינות הארכת הוויזה לקרבנות סחר, ראיונות של עובדים במתקני משמורת וכדומה. בתחום המניעה – מסע הסברה של מנהלת ההגירה, להרתעת מעסיקים מפני ניצול.
עם זאת, בתחום הזה של מניעת סחר למטרות עבדות, עומדת בפנינו עבודה רבה ואני אתייחס לנקודות האלה שמנקודת מבטי הן לא פחות חשובות, אולי לפעמים יותר חשובות, כי אלו דברים שעדיין לא הצלחנו לייצב, מבחינת הפעילות של המערכות שלנו.
אני חושב שבראש ובראשונה, וזה גם מצוין בדוח, ובמקרה הזה אני מסכים עם הדוח, אנחנו צריכים להגדיל את פעולות האכיפה בתחום הסחר למטרות עבדות וניצול עובדים, כולל בתחום הסחר הפנים מדינתי למטרות זנות. בקיצור, הגדלת מספר כתבי האישום בתחום הזה.
אני רוצה לציין בנקודה הזו מספר דברים להתייחסות. הפרקליטות עושה מאמצים רבים להוביל את תחום האכיפה ולהנחות את היחידות החוקרות איך לפעול בחקירת חלק מהעבירות המורכבות. במקביל, נוכח מספר תקלות שהיו, אנחנו נוקטים מהלכים מול אגף החקירות במשטרת ישראל, כדי לוודא שהעבירות הרלוונטיות לסחר בבני אדם מקבלות את העדיפות הראויה להן ונחקרות כמו שצריכות להיחקר עבירות חמורות מן הסוג הזה. אני יכול לומר לכם שהיום מתקיימת פגישה בין פרקליט המדינה לבין ראש אגף החקירות במשטרה, וזה אחד הנושאים שעומדים שם על הפרק. אני נפגש עם ראש אגף החקירות בשבוע הבא, בהמשך לאותה נקודה, וכוונתי להציג לו מספר דוגמאות שבהם הפעילות, לטעמנו, טעונה שיפור בתחום החקירות של המשטרה.
היו"ר זהבה גלאון:
לזה אתה מתכוון 'תקלות'?
משה שילה:
תקלות, בהחלט.
היו"ר זהבה גלאון:
כמו מה? סבר את אוזנינו.
משה שילה:
אני אסבר את אוזניכם. היחידה שאחראית על חקירת עבירות הסחר בבני אדם, היא מנהלת ההגירה. מנהלת ההגירה היא יחידה שמוכוונת קצת שונה בתחום הזה. אתם זוכרים את מטרות ההקמה של היחידה הזו, ולהפוך את היחידה הזו ליחידה שחוקרת את העבירות של סחר בבני אדם, דרוש לעשות שינוי משמעותי בדפוסי החשיבה ביחידה. צריך לתת את הדגש על עבירת הסחר ולא כשיש תלונה על עבירת סחר, לבוא ודווקא, נניח, לעצור את העובד ולא לחקור את המעביד שהחזיק אותו מספר שנים בתנאי עבדות. למשל. אני מדבר על דוגמאות שאני קיבלתי דיווח עליהן, הן מהמתאמת, שהעבירה גם דיווחים של ארגונים שאני מניח שחלקם יושבים כאן. פניתי בנושא כבר ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המדינה ולראש אגף החקירות ואני מניח שהוא יטופל.
היו"ר זהבה גלאון:
זה בעניין של סחר למטרות עבדות, אבל בעניין של מטרות ניצול מיני, גם זיהיתם תקלות מבחינת העמדה לדין?
משה שילה:
לא, לא. אני לפחות לא זיהיתי תקלות ולפי הדיווחים שקיבלתי, האכיפה בתחום הזה מתנהלת בצורה לא רעה.
אשרור הפרוטוקולים של האמנות הבין לאומיות שצוין לרעה, על ידי מחלקת המדינה, צוין לטובה על ידי גב' הילה טנא לפני כמה דקות. הפרוטוקולים אושררו בשבוע שעבר, ועוד אחד יאושר ממש בשבוע הקרוב. ולקחנו לתשומת לב את ההערה בדבר מסע פרסום המוכוון לאזרחים ישראלים המטיילים למדינות יעד לתיירות מין. אנחנו נצטרך לשקול איך לעשות את זה בצורה שבה לא נפגע במדינות זרות שלא לצורך, לא נפגע ביחסים הבין לאומיים של מדינת ישראל. צריך לחשוב איך לעשות את זה נכון.
בתחום ההגנה על קרבנות הסחר למטרות עבדות – כפי שבוודאי ידוע לכם, התקבלה בתחום הזה החלטה מאוד משמעותית, החלטת ממשלה 2670 מיום 2.12, יום ביטול העבדות, התקבלה החלטה שהובלה על ידי משרד המשפטים וזה הקמת מקלט ומעונות לקרבנות בתחום הסחר לעבדות. בינתיים חלו איזה שהם שינויים בתחום של איך לעשות את זה, אבל העסק כבר עובד ולקרבנות הסחר לעבדות יש כבר מקומות היכן לשכן אותם. הנושא תוקצב על ידי הממשלה ומטופל על ידי משרד הרווחה.
בוועדת המנהלים הכלליים האחרונה, אישרנו צוות משנה למנגנון זיהוי קרבנות סחר למטרות עבדות ועבודת כפייה. המשרדים נמצאים בשלבים של יישום ההחלטה. אני מקווה שמערך הזיהוי יחלחל כלפי מטה וישפר את היכולת של כל הגופים שמטפלים בכך לזהות קרבנות סחר בבני אדם, לרבות משרד הפנים ולרבות בית הדין למשמורת שהוא חלק ממשרד המשפטים.
קיימים דיונים נוספים באשר להרחבת סל השירותים לקרבנות סחר בבני אדם למטרות עבדות ולמטרות זנות, אבל בעניין הזה כולנו צריכים לדעת שמדובר גם בשאלות תקציביות, נכבדות, ואנחנו לא בעלי הבית היחידים בתחום הזה, כמו שאתם בוודאי יודעים.
סקירה קצרה בהחלט על פעולת ועדת המנהלים הכלליים, מנקודת המבט של דוח מחלקת המדינה, ואני שוב רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לאנשים שיושבים כאן, שאת חלקם אני מכיר, שמשתפים פעולה בוועדת המנהלים הכלליים ובצוותי המשנה וחלקם, אני מניח, הם מהארגונים שאותם אני מכיר פחות, אבל בהחלט מקבל את התוצרים שלכם ואנחנו נותנים להם תשומת לב רצינית. תודה רבה.
היו"ר זהבה גלאון:
תודה, אדוני.
מרינה סולודקין:
אנחנו עובדים כאן גם בוועדת החקירה בנושא הברחת הנשים וסחר בנשים, ועכשיו בתת ועדה בשנים האחרונות. הרבה שנים, שבע שנים, מ-2007, אנחנו כאן. עשינו, ביחד עם הארגונים וביחד עם ממשלת ישראל והמשרדים, הרבה. יש לנו חוקים טובים, יש עכשיו גם מעקב אחרי מה שקורה וגם ענישה חמורה מאוד, אבל אני חושבת שבגלל שאנחנו מדינה שקולטת אנשים מכל קצוות העולם וגם עכשיו יש שלב של גלובליזציה שגם יש הסכמים עם שורת מדינות שאפשר להגיע למדינת ישראל בלי ויזות ובישיבת ועדת הפנים האחרונה היה אישור על מקדוניה, אלבניה ורוסיה, להגיע למצב החדש, לחוק הכניסה, אני חושבת שתת הוועדה הזו, לצערי הרב, צריכה להיות קבועה בכנסת, למעקב.
בנוסף, התופעה קיימת בעולם ומדינות שפנויות ויש בהם אוכלוסייה לא הומוגנית יש תנאים לסחר בנשים. בגלל זה אני מאוד מברכת את הבשורה שיש עכשיו, גם בוועדת המנהלים הכלליים, מעקב אחרי התופעה, ואני חושבת שזה שלב חדש, כי אנחנו בונים את כל הבניין של המניעה והמעקב. תודה.
היו"ר זהבה גלאון:
אחד הדברים שמטרידים אותי הוא זה שהפרקליטות מגישה מעט כתבי אישום. אני מדברת עכשיו בעניין סחר בנשים למטרות עיסוק בזנות. אין לי כל כך טענה לפרקליטות בעניין הזה כי היא לא מקבלת, לדעתי, מספיק... המשטרה לא מספקת לה כנראה מספיק חומרים להגשת כתבי אישום. לפחות ממידע שהגיע אליי מהארגונים, הם למשל מצביעים על כך שיש מקרים שנחשבים בעיניהם עבדות מינית קלאסית, למשל נשים שמשתמשות בסמים ומועסקות בזנות על ידי סרסורים. על פי החוק הנשים האלה הן קרבן עבדות, המשטרה עוברת לידן בעיניים עצומות, אני עצמי הייתי עדה לכך מספר פעמים בדרום תל אביב ובמקומות אחרים. גם הייתי רוצה לשמוע, לפני שגב' רחל גרשוני מדברת, מידע או פרטים מהמשטרה בנקודה הזו. העובדה שבפעם הראשונה מדינת ישראל היא לא רק מדינת יעד, היא גם "יצואנית" של נשים ישראל לחוץ לארץ וגם העובדה שיש עלייה בסחר פנים, בעיניי זה מצריך הגברה משמעותית של הגשת כתבי אישום בעניין הזה. השאלה אם אנחנו יכולים לשמוע מהמשטרה נתונים כלשהם, גם לגבי סחר נשים קלאסי – אם אני יכולה להגיד את זה, זה נשמע נורא – נתונים בעניין זה, נתונים בעניין נשים שהוברחו לחוץ לארץ ובעניין ניצולן של נשים ישראליות.
יעל אהרונוביץ:
אני אציג נתונים בנוגע לסחר בנשים, בהתייחס לדוח מחלקת המדינה שמדבר על שנת 2007 וגם המגמות החדשות לשנת 2008 ואת הנתונים בנוגע לסחר למטרות עבדות יציג מר דודי פרץ, נציג מנהלת ההגירה.
במהלך שנת 2007 אנחנו עדים לירידה של כ-41% בפתיחת תיקי סחר בנשים ובמעצרים בתיקים אלה, לעומת שנת 2006.
היו"ר זהבה גלאון:
כמה זה במספרים?
יעל אהרונוביץ:
בנוגע למעצרים – ב-2007, במצטבר, יש לנו 382 תיקים בסך הכל, שזה כולל גם את תיקי הסחר וגם את העבירות הנלוות, שאנחנו תופסים אותן כחלק מכלל התופעה ולכן אנחנו שינינו מעט את דפוס הפעולה, לעומת שנת 2006 שיש 295 תיקים בסך הכל. בנוגע לתיקי הסחר, בלבד, יש לנו בשנת 2007 20 תיקים, לעומת 34 תיקים בשנת 2006. באשר למעצרים, 76 מעצרים ב-2007 מול 83 ב-2006, כאשר מתוך אלה, מעצרים עד תום ההליכים ועד החלטה אחרת, יש לנו 9 ב2007 ו-47 ב-2006.
היו"ר זהבה גלאון:
איך אתם מסבירים את הירידה הזאת?
יעל אהרונוביץ:
מיד. האגף לחקירות ולמודיעין זיהה, במהלך 2007, ירידה משמעותית במספר קרבנות הסחר למטרות זנות, הזרות, כלומר כאלה שהגיעו לישראל, וזה בגלל מספר סיבות. אחת מהן זה הפעילות האכיפתית המוגברת שנעשתה בארץ לטובת העניין הזה. זה וההרחקה המסיבית של קרבנות הסחר למעשה הפחיתה את הכדאיות הכלכלית הטמונה בסחר של נשים מחוץ לארץ לישראל, וגם הענישה המחמירה שננקטת פה כנגד אנשים שמורשעים בסחר בבני אדם. משנת 2005, לפי הנתונים שיש לי, יותר מ-40 סוחרים נידונו לעונשי מאסר מאוד משמעותיים, בין 8 ל-18 שנה. אינדיקציה נוספת היא הפנייה של הרבה נשים למקלט מעגן, כמו גם ירידה בנכונות של קרבנות הסחר להתלונן במשטרה ולשתף פעולה עם רשויות האכיפה.
היו"ר זהבה גלאון:
כמה נשים יש היום במקלט?
עדה פליאל טרוסין:
32.
יעל אהרונוביץ:
מתוכן, ככל הידוע לי, אין עדות בתיקים של סחר.
היו"ר זהבה גלאון:
זאת אומרת יש ירידה במספר העדות. למה שיעידו כשהן צריכות להיתקע פה כל כך הרבה זמן עד ששומעים את העדות שלהן? זאת אומרת, היום מתוך ה-32 נשים שיושבות במקלט אין נשים מעידות.
יעל אהרונוביץ:
ככל הידוע לי, אין נשים שהן עדות. כמו כן, הארגונים הבלתי ממשלתיים בעצמם מפנים הרבה פחות נשים למשטרה. מאידך אני רוצה להפנות את תשומת הלב לכך שיש עלייה משמעותית בכמות---
מרינה סולודקין:
האם זה לא כישלון של המשטרה שאין עדות?
היו"ר זהבה גלאון:
תיכף נדבר על זה.
מרינה סולודקין:
מי עובד איתם? אני לא בטוחה שעובדים נכון. עד כמה שאני יודעת, מאלה שיושבות שם, יש שמוכנות להעיד.
היו"ר זהבה גלאון:
היא אומרת שהיום אין אף אישה מעידה במקלט, שהמקלט הוא לצרכי הגנה.
יעל אהרונוביץ:
אני רוצה להפנות את תשומת הלב לכך שיש עלייה בכמות תיקי ניהול בתי הבושת וסרסרות בשנת 2007 לעומת 2006, וזה נובע מתוך כך שלפני כשנה הוצאה הנחיה של ראש אגף לחקירות ולמודיעין ותכנית עבודה בתחום הזה למחוזות וליחידות החקירה שעוסקות בנושא.
היו"ר זהבה גלאון:
מה זה אומר עלייה מבחינת נתונים? הרי יש לכם ירידה בעניין תיקי הסחר ועלייה בעניין ניהול בתי בושת.
יעל אהרונוביץ:
נכון. אני רק אסביר מדוע. התכנית הזאת עובדת על בסיס תפיסת הפעלה שרק טיפול במכלול העבירות הכרוכות בסרסרות ובזנות יביא למעשה להרתעה בתחום של הסחר בבני אדם. ההנחיה הזאת הטילה על יחידות החקירה יעדים ברורים שחייבו פעילות יזומה ואפקטיבית וזאת אחת הסיבות לעלייה בפעילות ובכמות התיקים בניהול בתי בושת וסרסרות.
לעניין כמות התיקים – שוב, אני מדברת על 2007 מול 2006 ויש לי גם נתונים לגבי 2008. סרסרות לזנות יש לנו כמות של 84 ב-2007, מול 36 ב-2006; ניהול והחזקת מקום 249 תיקים ב-2007 מול 194 תיקים ב-2006.
היו"ר זהבה גלאון:
מה ב-2008?
יעל אהרונוביץ:
ב-2008, עד סוף חודש מאי, יש לנו 29 תיקים בשנת 2008 בסרסרות לזנות, מול 25 ב-2007 ובעבירה של ניהול והחזקת מקום 130 תיקים ב-2008 מול 79 תיקים ב-2007.
היו"ר זהבה גלאון:
ב-2008, מעבר לניהול תיקים וסרסרות?
יעל אהרונוביץ:
בנוגע לסחר? אני מדברת על סחר לעיסוק בזנות בלבד, יש לנו ב-2008 5 תיקים מול 9 תיקים בתקופה המקבילה אשתקד.
היו"ר זהבה גלאון:
האמת שמבחינת נתונים על סחר למטרות עבדות, אמנם מר דודי פרץ פה, אבל זה לא הוועדה. אני מבינה שזה הוצג אתמול בוועדה לעובדים זרים, אז אנחנו מתעסקים היום רק בנתונים שמעניינים את הוועדה הזו.
דודי פרץ:
אחד הדברים שנאמרו פה, שאנחנו לא מטפלים בחברות כח אדם או משהו בדומה לזה. עיקר העבירות של חברות כח אדם, מאחר ולא חלים יחסי עובד-מעביד ואין אינטרקציה, זה עבירות של מרמה. זה הוצג גם בוועדה, זה מוצג כמעט בכל ועדה שאני חבר בה, ואני חושב שזו אחת הבעיות; התשלום הגבוה שמשלמים אותם עובדים, אותם מהגרי עבודה שבאים לעבוד בארץ. אז כלפי אותן לשכות פרטיות, או אותן חברות כח אדם, אנחנו בדרך כלל מגישים כתבי אישום בקבלת דבר במרמה. לצורך העניין, השנה כבר פתחנו 300 תיקים של תלונות של עובדים זרים. 'קו לעובד' לא נמצא פה, אבל אנחנו בקשר, באינטרקציה קבועה איתם, תלונות שלהם, שמטפלים בהם, בעובדים שמגיעים לארץ. הם מגיעים לנמל התעופה ולמעשה אף אחד לא בא לאסוף אותם ועוד כהנה וכהנה, והם פוטנציאל, לצערי הרב, לאחר מכן לפגיעה קשה בזכויותיהם. זה פחות או יותר המישור שאנחנו בעיקר עובדים, ובאותן תלונות שהוצגו אתמול, שאין טעם לחזור עליהן.
אנחנו כן שינינו פה מגמה. היום לדוגמה, לצורך העניין, אני מחזיק במנהלת ההגירה 252 עדים שמחזיקים אישור שהם עדים מטעמי בעבירות מרמה. זאת אומרת שיש פה איזה שהוא שינוי מיקוד אמיתי בנושא הזה.
היו"ר זהבה גלאון:
אני לא רוצה---
משה שילה:
אני דיברתי על סחר למטרות עבדות.
היו"ר זהבה גלאון:
אני לא רוצה לפתוח את הנושא הזה. ראשית, זה לא במנדט שלי, אבל מהדברים שהבנתי מהמנהל הכללי של משרד המשפטים, הוא התמקד בנקודה שמדברת על סחר למטרות עבדות וכנראה שהדבר מצריך איזה שינוי תפיסה ושינוי דרכי פעולה של מנהלת ההגירה, אבל כיוון שזה לא במנדט שלי והמנהל הכללי ייפגש עם ראש אגף החקירות, אז אני מניחה שהמערכת תתגבש לעבודה בהתאם, אבל זה ממש לא במנדט שלי. אני מצטערת, אני לא רוצה להיכנס לזה.
מה שרציתי לשאול, מהנתונים שנמסרו לנו עכשיו כאן, כשאתם מדברים על ניהול בתי בושת, זה כולל התייחסות לנשים ישראליות שמועסקות, שנסחרות לצרכי זנות, בארץ? או שהעמדה לדין כאן או פתיחת תיקי חקירה לא מתייחסת דווקא לנשים ישראל, כפי שהודגש בדוח האמריקאי שיש מגמה בנשים ישראליות שנסחרות.
יעל אהרונוביץ:
הנתון של ניהול בתי בושת מתייחס לכלל התיקים.
היו"ר זהבה גלאון:
אין לכם פילוח כמה מתוכן נשים זרות.
יעל אהרונוביץ:
אין לי כאן נתון בנוגע להתפלגות של העדות, אבל ידוע לי שהיו מספר תיקים בנוגע לסחר בנשים ישראליות, אם זה למטרות יצוא ואפילו ידוע לי, באופן אישי, על תיק אחד של סחר פנים מדינתי שהמשטרה זיהתה שבאותן עדות נעברו עבירות של סחר והוגשו כתבי אישום בתיק הזה.
רחל גרשוני:
רק הקדמה ואז אני אתייחס גם בפירוט לסוגיות שהעלית. אחד, אני רציתי להגיד שבעיניי הדוח הוא מאוזן והוגן. הוא מציין את נקודות השבח שמגיעות לנו ונקודות הגנות שמגיעות לנו.
עצם קיום המנגנון הממשלתי הזה של ועדת מנהלים כלליים לנושא מיוחד זה, ומתאם, כשוועדת המנהלים הכלליים יכולה להעלות החלטות עקרוניות שמחייבות תקציב לממשלה, הוא כבר התקדמות גדולה וכאן אני רוצה לציין גם שבכל שנות פעילותי בתחום הזה, אני לא חוויתי גם דבקות, נחישות ומחויבות לעניין הזה, כמו שחוויתי אצל המנהל הכללי של משרד המשפטים. אני חייבת להגיד את זה.
היו"ר זהבה גלאון:
יש כאן נקודה מאוד חשובה, המנהל הכללי עמד עליה עכשיו. באמת קראתי את הדוח הזה בעיון, בנוגע להתייחסות של הדוח לכל מה שקשור לסחר למטרות ניצול מיני, אז יש שם דברים שזקוקים לשיפור, אבל מאוד יכול להיות שאם לא היתה לנו את הבעיה של הסחר למטרות עבדות, היינו עולים בכל זאת---
רחל גרשוני:
יכול להיות, וזה טבעי.
מרינה סולודקין:
האם זה נורמלי שרק מחלקת המדינה עושה דוח בנושא של מדינת---
רחל גרשוני:
זאת שאלה לחוד, האם האו"ם צריך לעשות. עובדה שהם לקחו את התפקיד, ומי שלוקח את תפקיד, כמו שגב' זהבה גלאון לקחה תפקיד, יבורך.
מרינה סולודקין:
אבל במקביל אפשר לעשות דוח שלנו.
רחל גרשוני:
יפה שאמרת את זה. אני בעד. זה דווקא חלק מהתכנית הלאומית.
מרינה סולודקין:
זו המלצה, חברת הכנסת גלאון, שאנחנו חייבים לעשות, בגלל שנמאס לי שזה מחלקת המדינה. יש לכם הרבה במה להתעסק, חוץ מישראל.
רחל גרשוני:
קיימנו ישיבה על זה אצל המנהל הכללי, רציתי לקדם את זה ורציתי להשתמש במידע שאוספת חברתי כל שנה לדוח מחלקת המדינה, כדי להתחיל להכין את הדוח שלי. כמובן שהדוח שלי, לפי דעתי, צריך להיות מבוסס גם על מידע שאקבל מארגונים לא ממשלתיים, וגם שאלות קצת שונות, כיוון שהדוח שלי צריך להתרכז על מה נותר לעשות ולא דווקא על הדברים החיוביים.
מרינה סולודקין:
אני מרגישה שאנחנו נכנסנו לשלב חדש, יותר מתקדם, בגלל שסחר בנשים והברחת נשים זה פשע מאורגן בין לאומי ואם היה לנו הברחה וזו הכנסה של גורמים של סחר בנשים בתוך המדינה, עכשיו יש לנו יצוא. אתם יודעים עד כמה זה מסוכן. הם התחזקו, יש הרבה כסף בתחום, ואנחנו עכשיו גם מגיעים למדינות אחרות. כמו ששמעתי, לאנגליה יש יצוא.
היו"ר זהבה גלאון:
בהמשך לשאלה של חברת הכנסת סולודקין, כיוון שמדובר כאן ברשת של פשע מאורגן, האם מזהים את אותם גורמים שקודם עסקו ב"יבוא" נשים ועכשיו עוסקים ב"יצוא" נשים, או שזה קבוצות נפרדות?
יעל אהרונוביץ:
אין לי כרגע נתונים שאני יכולה להציג בנוגע לשאלה הזו.
היו"ר זהבה גלאון:
נשמח לשמוע בכל מה שקשור בהברחה של נשים לחוץ לארץ, האם אתם מזהים את אותם ארגוני פשע, את אותם אנשים? נקודה מעניינת. אם הם שינו את דפוסי הפעולה שלהם, בגלל שנהיה קשה יותר להבריח לישראל, אז עכשיו מייצאים החוצה. נשמח לקבל נתונים לישיבה הבאה.
יעל אהרונוביץ:
יש יצוא של נשים ישראליות לחוץ לארץ, כשבנושא הזה יש לנו 2 תיקי חקירה.
היו"ר זהבה גלאון:
מה שאנחנו מנסים לבדוק, האם הגורמים שקשורים במעורבות, בפשע של יצוא והברחת נשים לחוץ לארץ, זוהו קודם כחלק מרשתות הברחה. כי מה שחברת הכנסת סולודקין מעוניינת לראות, כיוון שהיא מתייחסת לזה כאיזה רשת פשע מאורגנת, אנחנו מבקשים לדעת האם אלה שינו את דפוסי הפעולה שלהם. אנחנו רוצים לדעת איך זה עובד.
עדה פליאל טרוסין:
אבל מעניין גם לשמוע באמת מה אנחנו יודעים על סחר בנשים ישראליות.
רחל גרשוני:
כל הנושאים שהועלו פה, והם האם יש סחר פנים מדינתי, אנחנו לא יודעים, מי הסוחרים החדשים, מי הקרבנות החדשים. כל זה טעון---
מרינה סולודקין:
אם אני קוראת את זה בעיתונות רוסית במדינת ישראל, אז יש.
רחל גרשוני:
כל זה טעון בדיקה. יש צוות בראשות מר אלעזר רוזנבאום, שיושב פה. ישבנו אתמול על הנושאים שצריכים להידון בצוות הזה, שמכונה 'שינוי דפוסי הסחר לזנות'. מבין הנושאים שעמדנו עליהם, שינוי במדינות המקור. אנחנו רואים עכשיו מקרים של סיניות שמגיעות לישראל, כדי לעסוק בזנות. עוד שאלה, האם יש סחר פנים מדינתי, או רק זנות ישראלית? כשסחר צריך את העסקה לבן אדם. צריך לבדוק את זה. מה הפרופיל של הקרבנות החדשות? אם יש.
היו"ר זהבה גלאון:
אנחנו עדים לנשים שמובאות לארץ כמהגרות עבודה ואז הופכים אותן לשפחות מין.
רחל גרשוני:
זה לא סחר לזנות, זה סחר לניצול מיני. צריך לדון בזה. מה הפרופיל של הסוחרים החדשים. לגבי מיעוט התיקים, זה מאוד מעניין, כי מצד אחד שמעתי מכמה גורמים משטרתיים, גם מהמודיעין המשטרתי וגם מהחקירות, שהמקורות שלהם אומרים שיש אנשים שפרשו מהמקצוע הזה, כי זה מסוכן מדי, והם עברו למקצועות אחרים כמו סמים. אז אולי זה לא צריך לשמח אותנו במלואו, אבל לפחות הם פרשו מהמקצוע הזה.
דבר שני שראינו בכנסים בין לאומיים, גם במולדובה וגם בישראל, הוא שזה תופעה בין לאומית של שינוי דפוסי הסחר, שבמקום בבתי בושת, עכשיו משרדי ליווי, שזה מקשה מאוד על העבודה, משום שיש תנאים יותר טובים, אז נשים לא רוצות כל כך להתלונן, ובי"ת, קשה יותר לתפוס את הדמויות המרכזיות. זה גם נושא שצריך להידון אצל מר אלעזר רוזנבאום.
גם פנינו למודיעין המשטרתי, כדי לבקש מחקר. מחקר הוא מעיקרי העניין פה, מחקר לגבי יצוא נשים ישראליות, מחקר לגבי מי ומי ההולכים פה, הפרופיל של הנשים, הפרופיל של הסרסורים. חייבים מחקר, אין מה לעשות. אני מקווה שהצוות הזה והצוות שבראשות נציגת הפרקליטות, דליה אברהמוב, שצריכה לשבת על זיהוי קרבנות סחר, יפעלו במשולב בשלב הראשון, יוכלו להאיר עינינו בנקודה הזאת, כי באמת זה דבר חשוב.
היו"ר זהבה גלאון:
אחרי שתיארת את כל המערך החדש הזה, או האפיונים של המערך החדש, את אומרת שכל זה צריך להיבדק אם זה קיים, אבל בדוח של מחלקת המדינה זה הוצג כדבר שהוא---
רחל גרשוני:
זה הוצג שיש. אנחנו רוצים לראות על מה הם מסתמכים, בואו נראה אם הם מדייקים ואם זה באמת סחר, או שזה דפוסים חדשים של זנות. לא שאני מזלזלת בזה, אבל בהחלט צריך לראות את הדברים, צריך לבדוק את הדברים. גם בדוח מצוין במפורש שזה הגיע, בלי לזלזל.
לגבי עניין של נשים שהן לא במקלט ולא מקבלות את מלוא הזכויות של הנשים במקלט, אז באמת יושב איזה צוות בין משרדי על זכויות רפואיות לקרבנות סחר, בין במקלט ובין לא. הוא קיים כבר 3 ישיבות וצריכה להיות עוד ישיבה מסכמת והמגמה המתגבשת היא לתת לכל קרבן סחר לזנות שירותים רפואיים, להכניס את זה תחת המטריה של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כך שיקבלו עם תנאים כאלה או אחרים. עובדים על זה.
יש גם הפרס החדש, שגם אמור לתת משוב לגופים שעוסקים בנושא. מה שנקרא באנגלית often thankless task, אנשים עובדים, לא מקבלים משוב, אין תמיכה, אז לפחות שיוכרו. אז יש מגמה ממלכתית לתת פרס ממלכתי, עיטור לאנשים, וזה גופים ציבוריים, זה יכול להיות NGO, אנשים פרטיים ואנשי ממשלה. שלושה עיטורים, אם נמצא כל שנה בשנה.
מה שרציתי גם להגיד, דבר אחרון הוא שהביקור למולדובה, שבו שותפו גם נציגים של ארגונים לא ממשלתיים וגם נציגי ממשלה, היה ביקור מאוד קשה. זה היה סמינר של האיחוד האירופי שלימד גם מה קורה באיטליה, מה קורה בבלגיה וגם סיור במולדובה. אחת מהתובנות שעלתה מהביקור הזה היא שאנחנו במצב פחות או יותר טוב, בלי להיות שאננים, בקשר למאבק בסחר בזנות. המקלט שלנו הוא הרבה יותר מרשים, אם כי המקלט שם היה די מרשים. גם כשאנחנו משווים את המצב שלנו למצב של איטליה, אני חושבת שאנחנו במצב יותר טוב, כי בכל זאת, הם דורשים, כדי לתת אשרות שהייה, סיכון, שהקרבן יהיה בסיכון, ואנחנו לא דורשים את זה. אז זאת תובנה שיצאה.
אני רוצה לסיים בטוב מכל, שבכל זאת, יש מגעים אינטנסיביים, בינינו לבין הארגונים הממשלתיים, הם מפנים אלינו בעיות, כך אנחנו יכולים לנסות לפתור את הבעיות ואני רוצה לצטט את נציגת לסטרדה, בביקור במולדובה, שאמרה את הדבר הכי יפה בעיניי. צריך לפעמים לשתף פעולה עם אנשים שאנחנו לא תמימי דעים איתם, והיא אמרה: אי אפשר ללחוץ ידיים אם היד קפוצה. צריך ללחוץ ידיים.
היו"ר זהבה גלאון:
זה בכלל טוב, המשפט הזה.
מרינה סולודקין:
מה עם הסברה במולדובה, שלא כדאי להגיע?
רחל גרשוני:
משרד החוץ, לפני שנתיים, עשה איזה מבצע. היה, שוב, צוות שהמליץ על חידוש המבצע הזה. אנחנו צריכים להביא את זה ל אישור ועדת המנהלים הכלליים.
הילה טנא:
מבחינת המודעות, מה שהם אמרו שם, שיש מודעות, הם עושים הרבה עבודה. הם מעריכים שאפילו מחוץ לעיר הבירה---
מרינה סולודקין:
כי אנחנו יכולים, עם חברת הכנסת גלאון, לפנות לשרת החוץ שהיא גם אישה וגם מבינה, ולבקש משגרירות ישראל במדינת מולדובה להסביר למה לא כדאי להגיע.
היו"ר זהבה גלאון:
אבל יש כאן שתי נקודות. מה שמעלה חברת הכנסת סולודקין זה סוג של הסברה שכבר נעשתה פעם במדינות שם. מה שאמר המנהל הכללי, שזאת נקודה חדשה, שצריך לבחון את אופן ההסברה לתיירים ישראליים שיוצאים למדינות שיש בהן, שזה דבר מאוד...
רחל גרשוני:
היה לנו ניסיון מוחשי בדרך מטורקיה למולדובה. אני ישבתי ליד גבר ישראלי בגילאי 40 שהתעסק עם ילדה, שאם היא היתה בת 15 זה כבר מבוגר בעיניי למה שהיא באמת היתה, ושאלתי, אמרתי 'בת כמה היא?' ענת הציעה לי לשאול, הוא אומר 'בת 18'. אז אמרתי 'היא לא בת 18', הוא ממשיך להתעסק איתה. אז נתתי לו איזה הטפה רבנית, 'זה רע, זה רע מה שאתה עושה, תחזור בך, אל תעשה את זה, אתה לא יכול להיות מאושר מזה'. חמש דקות הוא הפסיק ואז הוא שוב התחיל. זה נתן לנו המחשה מה קורה עם תיירות ישראלית. זה היה נורא. ואז במלון יוקרתי רואים פרסום שירותי זנות. ענת מצאה את זה.
היו"ר זהבה גלאון:
גב' ענת חולתא, אנחנו רצינו לשמוע ממך על כתבי אישום והפרקליטות, אבל אם יש לך משהו להוסיף מהחוויות, אז את יכולה.
ענת חולתא:
חזרנו ביום שישי בבוקר ובשבת קמתי בלי קול. לא מחלה, אלא פשוט בלי קול, ולי היה לגמרי ברור שזו תגובה פוסט טראומטית למה שראינו שם. אני חושבת שכולנו חזרנו מחוויה דומה.
אני אתחיל דווקא מהסוף, כי אנחנו עכשיו בתוך האנקדוטות ממולדובה, אבל השאלה של חברת הכנסת סולודקין לגבי מולדובה, כמדינת מקור, אני חושבת שאחת התובנות העצובות שהיו לנו מהנסיעה הזאת זה שהמצב במדינות המקור הללו, ובמולדובה בפרט, הוא כל כך גרוע שלא יכולה באמת להיות משמעות אמיתית להסברה שאנחנו נעשה שם, שבה אנחנו מייעצים לנשים לא לבוא לפה. אנחנו שמענו שיותר משליש מכח העבודה במולדובה עובד מחוץ למולדובה. כ-70% מהתל"ג המולדבי בא מכספים של עובדים שעובדים שם בחוץ. אחד מכל חמישה ילדים במולדובה חי בלי ההורים שלו, כי ההורים שלו עובדים מחוץ למולדובה.
מרינה סולודקין:
אבל לעבוד בחוץ זה לא לעבוד בזנות.
ענת חולתא:
זה לעבוד בזנות. ענף ההכנסה העיקרי של מולדובה היא תעשיית המין, וזה גם על פי הנתונים הרשמיים.
מרינה סולודקין:
אני הייתי באיסטנבול, במשפחה יהודית, וראיתי שיש במולדובה מיעוט מוסלמי שאנחנו מכירים, יוצאי ברית המועצות, והם עבדו, אמא ובת, במשק בית, וזה מכובד.
עדה פליאל טרוסין:
בהקשר הזה בדיוק, מה שאנחנו הבנו שבעצם הזנות, כמו שהכרנו אותה, כשהתחלנו לעבוד בנושא הזה, שהנשים שנמכרות ושנסחרות עוברות אונס ואלימות קשה, התופעה הזו, כמעט נעלמה, ואין יותר איום פיזי עליהן. זה רק הקטע הפסיכולוגי והרבה מאוד הקטע של שכר. למשל מבחינת האיום לגבי הנשים, האיום הגדול, כי אנחנו עושים שיבה בטוחה מהמקלט ואנחנו עוטפים את הנשים, המקלט שלנו מאובטח כמו מבצר. מה שהסתבר לנו שלמעשה אין יותר איום, אין איום על המשפחות של הנשים, האיום החזק ביותר הוא 'אנחנו נספר לה במה את עוסקת'. יש כאן שינוי, שאם קודם אמרנו שמרביצים לה ומתעללים בה, אז לא, השינוי ההסברתי צריך להיות שונה לחלוטין.
ענת חולתא:
ולכן דווקא בתחום הזה של ההסברה, שכל כך מעט אופק אנחנו ראינו שם בחיים של האנשים, נדמה לי שההסברה שצריך לחשוב עליה עכשיו, ואנחנו ראינו גם שם שהיא נעשית, בעיקר כשנחתנו באיסטנבול. בכניסה לשדה התעופה ראינו כרזות גדולות של ה-ION, לאורך כל הטרמינלים, שפונות לנכנסים לארץ ואומרות לזרים שנכנסים לטורקיה, 'אם מנצלים אתכם, אם מכריחים אתכם לעבוד בלי לקבל שכר, אם היחס אליכם שונה ממה שהבטיחו לכם, אלה הגורמים שאתם יכולים לפנות בטורקיה', ונדמה לי שהכיוון של ההסברה שנכון לעשות עכשיו הוא הכיוון הזה, לראות יותר מה אנחנו יכולים לעשות אצלנו, איך אנחנו יכולים לא רק באיזה פינה נידחת בשדה התעופה לשים שלט, אלא איך אנחנו יכולים, גם מבחינת האופן שבו אנחנו מציגים את עצמנו לזרים שנכנסים לישראל. שהדבר הזה יהיה בולט בכל מקום. בשדה התעופה של איסטנבול אי אפשר ללכת שני מטר בלי לראות כרזה כזאת, שפונה אל הנכנסים 'אם מנצלים אתכם, תתקשרו למספר הזה'. נדמה לי שזה כיוון שיכול להיות היום יותר אפקטיבי.
לגבי כל הנושא של האכיפה ושל ההעמדה לדין. מבחינת המספרים, המספרים שאנחנו דיווחנו עליהם בשנה החולפת לדוח, היו שבשנה החולפת ניתנו 20 פסקי דין של תיקים תלויים ועומדים בתחום של סחר בבני אדם, למטרות זנות, והעבירות הנלוות לתעשיית המין. הוגשו 15 כתבי אישום חדשים. אני חייבת לציין, לגבי כל כתבי האישום, שלא מדובר בקרבנות חדשות. זאת אומרת, לא מדובר בתיקים של עבירות שנעברו סמוך למועד הגשת כתב האישום, אלא בחשיפה או גילוי או תלונה על עבירות שנעברו כבר בשנים 2004, 2005, 2006.
היו"ר זהבה גלאון:
הנתונים האלה זה ל-2008?
ענת חולתא:
הנתונים האלה הם עד פברואר 2008, שזה המועד שבו עשינו ריכוז לדוח של מחלקת המדינה.
היו"ר זהבה גלאון:
וה-20 תיקים האלה שאת מדברת עליהם, שהם תיקים ישנים, כמה זמן לקח להם, כמה זמן הם היו עד שהם...
ענת חולתא:
תוך זמן קצר מאוד. מדובר בתלונות חדשות על עבירות ישנות. לא בתיקים שלקח הרבה זמן לחקור אותם, אלא בקרבנות שמספרות היום על עבירות שנעברו בהן לפני שנתיים או שלוש. הסיטואציה שבה מספרים על העבירות היא אחת משתיים, או שעכשיו הן נתפסו על ידי מנהלת ההגירה כשוהות בלתי חוקיות ובמסגרת הזאת, של הזיהוי, כיוון שאנחנו כבר מאוד מיומנים בתחום הזה של תעשיית המין בזיהוי הקרבנות, אז כבר בשלב מאוד מאוד מוקדם הן מועברות למקלט, ניתנת תקופת ערעור, או שמאותרות בשלב מהיר במתקני המשמורת, מספרות איזה שהוא סיפור והסיפור הוא, בדרך כלל, על 'איך הגעתי לארץ לפני שלוש, ארבע וחמש שנים', וסביב העניין הזה מתחילות חקירות.
היו"ר זהבה גלאון:
אז איך זה עומד בסתירה לזה שהנשים במקלט היום זה לא נשים שמעידות?
ענת חולתא:
לא הבנתי.
היו"ר זהבה גלאון:
אתם מזהים במתקני המשמורת נשים שנעצרו, נניח על שהות בלתי חוקית, או לא יודעת על מה, ואתם מזהים אותן כקרבנות סחר והן בעצם מתלוננות על דברים שאירעו להן בהגיען לארץ וכולי וכולי. עכשיו מה קורה אם הנשים האלה? הן נשים שמועברות למקלט?
ענת חולתא:
נשים מועברות למקלט על פי רצונן.
היו"ר זהבה גלאון:
אבל כרגע נמסר לנו שהנשים שנמצאות במקלט הן לא נשים מעידות, זאת אומרת הן לא חלק מזה. אז כמה נשים כאלה שמטופלות אבל לא שוהות במקלט, או גם כאלה שהתלוננו שאין להן אשרת שהייה ועבודה, אבל עדיין בכל זאת הן מתלוננות? מה הנתונים, מה אנחנו יודעים?
ענת חולתא:
אני לא יודעת להגיד לך---
היו"ר זהבה גלאון:
יש כאן חוסר הלימה בין מה שאת אומרת לבין מה ש---
ענת חולתא:
אני לא בטוחה. גם בעבר היו יותר עדות מנשים שהיו במקלט ולא כל העדות שהו במקלט.
היו"ר זהבה גלאון:
זה מה שאני שואלת. כמה נשים כאלה יש במקלט?
ענת חולתא:
אני לא יודעת להגיד מתוך 15 כתבי האישום הללו, כמה מתוכן הן עדות ששהו במקלט, או ששהו תקופות קצרות במקלט, כי תיקים מנוהלים היום בצורה יותר יעילה בבתי המשפט, ויש היום בתי משפט שכן שומעים עדויות מוקדמות, אמנם בתל אביב לא מכבדים את הבקשות שלנו לעדויות מוקדמות, אבל בירושלים כן שומעים עדויות מוקדמות ובבאר שבע ובתי משפט שבהם מקיימים את הוראת החוק ושומעים עדויות מוקדמות, נשים לא צריכות לשהות במקלט תקופה של שנה ושנתיים ולחכות.
היו"ר זהבה גלאון:
למה בתל אביב לא מקיימים את זה?
ענת חולתא:
זה נושא שאנחנו חוזרים ומדברים עליו פה כבר הרבה מאוד זמן.
היו"ר זהבה גלאון:
אז בואו נדבר עליו שוב. אדוני המנהל הכללי, איך אנחנו פותרים את העניין הזה? תל אביב זה ממלכה עצמאית?
משה שילה:
קודם כל אני מבקש לציין שכמנהל כללי של משרד המשפטים, אני לא אחראי על בתי המשפט, יש להם מנהל, הוא נקרא 'מנהל בתי המשפט'. למיטב ידיעתי, בתל אביב יש את הלחץ הגדול ביותר מכל בתי המשפט בארץ, כולל תיקים שהם שונים מהסוגים של התיקים שמוגשים לבתי משפט אחרים. תיקים של ארגוני פשיעה למשל, זה תיקים עם 17 ו-20 נאשמים ועם מאות עדים שלוקח שנים לסיים אותם, ולכן, למיטב ידיעתי, הלחץ בבית המשפט המחוזי בתל אביב הוא העמוס ביותר בארץ.
היו"ר זהבה גלאון:
אנחנו שומעים את זה מהיום שהתחלנו לעסוק בוועדה. מה בנושא דן יחיד?
ענת חולתא:
בעניין של דן יחיד, מה שאנחנו מצאנו כרגע זה שאנחנו לא באמת מצליחים להביא לשינוי אמיתי עם ההעברה הזאת של הדיונים בדן יחיד. אני אתן דוגמה. בכתב האישום שגמרנו להגיש אותו תוך כדי הנסיעה למולדובה, שמדובר בפרשייה מעניינת בפני עצמה, אם אתם זוכרים את תיק המחילות בזמנו, איזה שהוא המשך לאותה פרשיית מחילות שחוקרים של ימ"ר תל אביב גילו ממש כמעט במקרה, בזמן שהם היו בנסיעת עבודה בבילרוסיה. שיתפו פעולה במסגרת איזה שהיא חקירה אחרת, הם עברו בעצמם על כל חומר החקירה שאספה המשטרה המקומית באותה ארץ ומצאו שם שמות מוכרים להם, מעבודתם, וביקשו להתמקד עוד בעניין הזה ולהיכנס יותר לעומק וכך הם הצליחו להגיע לשתי מתלוננות נוספות, שכבר נמצאות היום בבילרוס ולאסוף שם חומר חקירה נוסף בעניין הזה, שהוגש ממש בימים האלה. אנחנו עשינו הגהות אחרונות לכתב האישום תוך כדי נסיעה באוטובוס. הוגש כתב אישום נוסף נגד הנאשמים בפרשת המחילות על עבירות נוספות שנעברו שם, באמת תודות לחושים מאוד מאוד בריאים של החוקרים בפרשייה הזו. בתיקים הללו יש עבירות מין ועבירות אינוס שנעברו, ברגע שרוצים להגיש כתבי אישום שמכילים את כל המכלול של העבירות, העברה לדן יחיד לא עוזרת לנו, כי עבירת האינוס היא עבירה של מוטב שלושה, וטוב שהיא עבירה של מוטב שלושה, אבל בכל התיקים הללו שבהם יש גם עבירות נלוות חמורות יותר, כמו עבירות חטיפה, כמו עבירות מין, אנחנו לא יכולות להגיש את התיקים לדן יחיד והם ממשיכים להתדפק על דלתות ההרכבים הפליליים של בית המשפט המחוזי.
היו"ר זהבה גלאון:
היו בכלל תיקים שנידונו בפני דן יחיד? מה יצא?
ענת חולתא:
ממה שאני יודעת, אין תיקים כאלה עכשיו.
רחל גרשוני:
אבל לפעמים יש תיקים שבהם אין אישומים על עבירות מין וחטיפה, אלא רק על עבירות זנות וזה יעזור בתיקים האלה.
ענת חולתא
אלה מוגשים לדן יחיד. מבחינת החלוקה, אני דיברתי קודם על המספרים, אנחנו כן ראינו בשנה החולפת שמשהו מצוואר הבקבוק שנוצר בבית המשפט העליון קצת הצליח להתרווח. אם אתם זוכרים בשנה הקודמת דיווחנו כאן על הרבה מאוד תיקים תלויים ועומדים בשלב של הערעור בבית המשפט העליון. בשנה החולפת ניתנו 12 פסקי דין בבית המשפט העליון בתיקים מורכבים, גם בערעורי מדינה, גם בערעורי נאשמים. היום תלויים ועומדים 6 תיקים בבית המשפט העליון בעבירות של סחר למטרות זנות ובערכאות הדיוניות, נכון למועד הגשת הדוח שלנו, 10 תיקים בבתי משפט מחוזיים. אני יודעת מאז על עוד 3-2 תיקים שהוגשו. אז אנחנו מדברים על בין 10 ל-15 תיקים תלויים ועומדים. יכול להיות שיש אחד או שניים שהסתיימו, אבל אלה המספרים שבהם אנחנו מדברים. בכל מקרה לא עבירות חדשות. לכן גם הגשת כתבי האישום הם על עבירות הסחר לפי נוסחם הקודם, לפני התיקון לחוק, מכיוון שמדובר בעבירות שבוצעו בתקופה שלפני התיקון לחוק ולכן אין לנו עדיין ניסיון מעשי בעבירות לפי החוק החדש.
אני רוצה כן להגיד עוד משהו לגבי תעשיית המין בכלל, גם בהקשר של ההערות שהיו בדוח. ראשית, לגבי ישראל כמדינת מקור. אני חייבת להגיד שכפרקליטות, אנחנו לא יודעים על תופעה עבריינית כמו שאנחנו מגדירים אותה מבחינה מקצועית, של ישראל כמדינת מקור. התיקים שהיו היו תיקים ספורדיים, שדיברנו עליהם פה גם בישיבות במהלך השנה. אני לא יודעת על תיקים שהם מעבר לכך. אם יש נתונים או מידע על הדבר הזה כתופעה, אני אשמח לשמוע. לא היו פניות אליי וגם ארגוני סיוע שפונים אליי לפחות פעם, פעמיים, שלוש בשבוע בכל מיני שאלות, בעניין הזה לא פנו אליי, אז אני לא יודעת להתייחס לעניין הזה של תופעה עבריינית.
היו"ר זהבה גלאון:
זאת אומרת, את לא מזהה את מדינת ישראל כמדינת מקור, את מזהה מקרים אלה או אחרים של "יצוא".
ענת חולתא:
זה מהמקום שלי. המקום שלי הוא לא המקום של המשטרה, הוא לא המקום של המודיעין והוא לא המקום של השטח. מהמקום שלי, כתביעה, אני לא יודעת על תופעה כזאת.
גם לגבי הסחר הפנים מדינתי. אני חוזרת על ההערה שאמרה גב' רחל גרשוני. הפרקליטות גם הגישה בקשה רשמית, אם אפשר לומר, לאמריקאים, לקבל הבהרות בעניין הזה בדוח, מכיוון שבדוח מספר פעמים חזרו על המושג הזה של 'סחר פנים מדינתי', זה מושג שלנו לא מוכר מבחינה מקצועית, למעט פרשייה אחת שגב' יעל אהרונוביץ הזכירה קודם, של תיק שהוגש בפרקליטות מחוז תל אביב, על נשים מקומיות שמנגנון ההזניה שלהם היה שגרמו להם להתמכרות לסמים ואז מתוך ההתמכרות לסמים, נעשתה ההתדרדרות לזנות. זאת הפרשייה של רח' פין בתחנה המרכזית בתל אביב. למעט התיק הזה, אנחנו לא מכירים תופעה של סחר פנים מדינתי. המונח הזה לא מוכר לנו מבחינה מקצועית, לא קיבלנו עליו הערכות מודיעין מהמשטרה, לא פניות מסודרות מארגוני הסיוע, וביקשנו הבהרות. אנחנו מחכים להבהרות, ואני מקווה שהן תגענה.
היו"ר זהבה גלאון:
את אומרת: אני לא אומרת 'לא כצעקתה', אבל אני מבקשת הבהרות.
ענת חולתא:
בוודאי. ממני את אף פעם לא שמעת 'לא כצעקתה'. כאשר לא מוגשים כתבי אישום בסחר הפנים מדינתי, ואני אומרת 'אופס, אולי יש כאן משהו שאני מפספסת', אז אני רוצה שיספרו לי איפה יש סחר פנים מדינתי, לפני שאומרים לי 'את לא מגישה כתבי אישום'.
קריאת ביניים:
אנחנו יכולים לספר.
ענת חולתא:
אז תספרי לי, לא לפרוטוקול בישיבת ראווה, אלא בדרך העבודה המקובלת. יש צוותים בין משרדיים, אנחנו נפגשים אצל גב' רחל גרשוני כמה פעמים בחודש, אני מתכתבת באופן קבוע עם נציגים של ארגוני הסיוע, כשרוצים שנטפל במשהו, פונים אלינו במכתב ואנחנו מטפלים. תמיד.
לגבי תעשיית המין בכלל. פה אני כן חושבת שיש מקום שאנחנו צריכים להישאר עם אוזניים פתוחות, כולנו, כי ברור לנו שבתחום של הביקוש לתעשיית מין אין ואקום, ואת המקום שבו היום אין נשים זרות, מישהו אחר ממלא את המקום הזה. אנחנו גם כולנו יודעים מה הוא התהליך הסוציו אקונומי שעוברת מדינת ישראל באופן כללי, ואנחנו גם כולנו יודעים שעבירות מין וסחר בבני אדם הם דברים שצומחים על הקרקע הפורייה של מצוקה חברתית וכלכלית. לכן אני אומרת עכשיו, באופן אינטואיטיבי ומהניסיון המצטבר שלנו, שאחד ועוד אחד שווה שניים. אבל להגיד שיש לנו על זה נתונים ברורים, אני לא יכולה לומר. אנחנו פנינו לניצב דנינו. מר שוקי למברגר שהוא המשנה לפרקליט המדינה שבלשכה שלו אני פועלת, פנה בכתב לניצב דנינו לפני זמן מה וביקש ממנו התייחסות מודיעינית מעודכנת למבנה של תעשיית המין בישראל בכלל ונתונים מפורשים של פילוח של תעשיית המין הזאת. אנחנו מחכים עדיין לתשובה. אני מקווה שהתשובה מתמהמהת כי עושים מחקר רציני. ושאחרי שיעשו את המחקר הרציני, אנחנו גם נקבל תשובה רצינית.
היו"ר זהבה גלאון:
ואז נשמח לקבל דיווח.
ענת חולתא:
ברור. ואז גם אפשר יהיה לעשות הערכה מחודשת של כל מאמצי האכיפה בתחום של תעשיית המין.
אני יודעת שאני מדברת הרבה, אבל אני חייבת להגיד עוד משפט אחד לגבי העובדים הזרים.
דודי פרץ:
מהגרי עבודה, לא עובדים זרים.
ענת חולתא:
אני לא משתפת פעולה עם מכבסת המלים, אני עובדת. הם עובדים זרים, הם זרים והם עובדים כאן.
היו"ר זהבה גלאון:
בוועדה הבין משרדית תפתרו את השפה.
ענת חולתא:
אני יודעת שזה לא המנדט של הוועדה הזו, אבל אני חושבת שיש משהו שבכל זאת יש קשר בין הדברים. מכיוון שבתחום של העבירות בתחום של תעשיית המין, אנחנו הצלחנו לפתח מודל של עבודה, והמודל הזה הראה תוצאות, ועם תוצאות אי אפשר להתווכח, ולמדנו איך לעבוד. למדנו איך צריכים להיות בנויים צוותים, למדנו איך בונים קשרי עבודה, למדנו איך בונים יחסי עבודה בין אישיים, בין כל הגורמים, גם הגורמים הממשלתיים, גם בין המשטרה לפרקליטות, גם בין המשטרה לארגוני הסיוע, גם בינינו לארגוני הסיוע. למדנו לא להתייחס אחד לשני רק כפונקציות מנוכרות, אלא לעבוד, ויש כאן אנשים שיושבים סביב השולחן שאני עובדת איתם ביחד ואני יכולה להגיד גם שהם חברים שלי והם מכירים אותי והם ראו אותי ואנחנו עובדים במשותף ואנחנו מדברים על מה שצריך ולדבר הזה יש תוצאות בשטח. ואת המודל הזה, אם אנחנו רוצים להצליח, חייבים להעתיק גם לתחום של האכיפה בתחום העובדים הזרים, ואת הדבר הזה, נדמה לי שאני לא רואה שהוא לגמרי קורה ובעניין הזה יש לנו עוד עבודה. גם בתחום של מערכת היחסים עם המשטרה. היחידות המרחביות של המשטרה צברו ניסיון מקצועי שלא יסולא בפז בתחום הזה של האכיפה, של הקשר עם ממשלות זרות, של הקשר עם יחידות משטרה זרות, בתחום של עבודה למטרות זנות ונדמה לי שעכשיו אנחנו נותנים לכל הניסיון המצטבר הזה לרדת לטמיון, כי הם לא מתעסקים עכשיו באכיפה בתחום של העובדים הזרים. מתעסקות בזה יחידות משטרה אחרות וחבל. לא חבל על כל השנים הללו של עבודה, של הניסיון, של הקשרים, של המיומנות, של המקצועיות, שבמקום לקחת את המודל ולהגיד 'אנחנו יודעים איך לעשות דברים כמו שצריך, בואו נמשיך לעשות', כאילו ממציאים את הגלגל מחדש ועל הדבר הזה חבל, ונדמה לי שהניסיון שהתרכז בוועדה הזאת, תחת הפיקוח המקצועי שלך, חברת הכנסת גלאון, אפשר פשוט ללמוד ממנו. וחבל על הבזבוז.
צבי לביא:
המודל הזה נמצא בספרים כבר קרוב ל-50 שנה. כנראה שלא קראת את זה.
ענת חולתא:
לא קראנו, כי אנחנו לא מקצועיים.
צבי לביא:
כל המודל הזה נמצא בספרים כבר 50 שנה, מודל של עבודה משותפת בארגונים. אני למדתי את זה באוניברסיטה כבר לפני 30 שנה.
היו"ר זהבה גלאון:
הנקודה שאת מעלה היא מאוד מאוד חשובה, רק אני חושבת שהיא נשמעת בפורום הלא מתאים.
ענת חולתא:
השמענו אותה גם אתמול.
היו"ר זהבה גלאון:
גב' מרית דנון, תגידי לנו משהו בעיקר על מבצעי ההסברה.
מרית דנון:
המנדט של הרשות לקידום מעמד האישה הוא נושא של העלאת מודעות. אנחנו מרכזים את מרב מאמצי ההסברה לחודש דצמבר. ב-2 לדצמבר חל היום הבין לאומי לביטול העבדות. ב-2 לדצמבר השנה, בעקבות החלטת ממשלה שקיבלנו בדצמבר 2007, ייערך אירוע בבית הנשיא ונשיא המדינה והמדינה מעניקה אות הוקרה למשרד ממשלתי, גוף לא ממשלתי או אדם פרטי שתרמו תרומה משמעותית למאבק בסחר בבני אדם. המטרה של המבצע הזה היא, כמובן, להעלות מודעות.
פעילויות אחרות שנעשות הן כמובן במסגרת משרד החינוך. נמצאת פה הגב' מרים שכטר, שבוודאי תרצה לדבר. בצבא – בצבא אנחנו עומדים בקשר עם יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים. בתנועה הקיבוצית מדי שנה בחודש דצמבר, או סוף נובמבר, יש יום בניצנה שבו עוברים כ-3,000 בני נוער, בסיום תיכון ולקראת גיוס לצבא ושנת שירות. עומדות שם תחנות הסברה לנושא הסחר. זו כבר שנה שנייה או שלישית. בשלטון המקומי – עדי אלדר מוביל גם פעילות, ביחד איתנו. אנחנו רוצים לעשות מדי שנה יום עיון מרכזי. לפני שנה היה אחד בתל אביב. השנה אנחנו נעשה יום עיון שהמטרה שלו העלאת מודעות, בבאר שבע, ואני רוצה לציין שבמסגרת התכנית הבין משרדית להוצאת נשים ממעגל הזנות, אנחנו נעשה בסוף השנה קמפיין להעלאת מודעות הציבור לנושא הזנות. הקמפיין לא ממוקד בסחר, אבל אנחנו רואים את זה כמקשה אחת. הקמנו את הקמפיין הזה כדי לעשות אות כאשר כבר השירותים קיימים, כי אנחנו רוצים לפרסם קו חירום, ובשבוע הבא אנחנו יוצאים, לקראת הקמפיין הזה, בסקר אומניבוס, באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית, כדי לבדוק את עמדות הציבור בנושא הזנות ועל סמך התוצאות של הסקר הזה לראות מה יהיו המסרים שאנחנו נרצה להעביר בקמפיין.
היו"ר זהבה גלאון:
זה מאוד מעניין, אבל לאור הדברים האחרונים שאמרה גב' ענת חולתא, גם עם מה שראיתם בדרך לאיסטנבול, אני חושבת שכל הדבר הזה מצריך, בניגוד לדברים שאמרה חברת הכנסת סולודקין, שלאור מה שנשמע כאן על מולדובה, שזה הופך להיות בכלל לא אפקטיבי, המחשבה הזאת לעשות מבצעי הסברה בחוץ לארץ. כך אני חושבת. יכול להיות שזה מצריך איזה סוג של מערך הסברה הרבה יותר אגרסיבי, עם הרבה יותר משאבים.
מרית דנון:
בעקבות המלצות ועדת המנהלים הכלליים, אחד הצוותים, שאני עומדת בראשו, יחד עם נציגת משרד החוץ, אנחנו יושבים בימים אלה, ועד ספטמבר נגיש המלצות. זה צוות למבצעי הסברה בארץ ובחוץ לארץ ואנחנו, במסגרת עבודת הצוות, עסקנו בהרבה חומרים השוואתיים מהעולם, והדברים האלה בהחלט עלו; מבצעי הסברה בארצות מעבר, מבצעי הסברה בחברות תעופה, בשדות תעופה. אנחנו בהחלט דנים וכל הנושאים האלה יעלו שם.
רוני אלוני:
לא היתה כאן התייחסות לנושא של הקרן לפיצוי, איפה זה עומד? וגם לגבי הנושא של חברות כח האדם שמביאות עובדות לצרכי עבודה, סיעוד וכדומה, יש לא מעט מקרים שלפחות אנחנו נתקלנו בסיפורים שהן אמנם עובדות והן באמת מסייעות לסיעוד, אבל הן מנוצלות מינית גם, על ידי בני משפחה שונים. יש כאן איזה שהיא תופעה שאולי לא מביאים אותן להיות נסחרות לשם זנות בלבד, זה סוג של.
מעין (מהמטה למאבק בסחר בנשים):
גב' רחל גרשוני ציינה פה את המעבר מבתי בושת למכוני ליווי שיוצר קשרים חקירתיים. לפני מספר שנים היתה סוגיה של מבצעי עוקץ והיא נפסלה. היתה ועדה בראשות פרקליטת מחוז דרום וכולי. אני מעלה את זה כשאלה למנהל הכללי, האם כרגע כשהשתנו דפוסי ההסתרה של הפושעים המסוכנים שאנחנו עובדים מולם, האם אפשר להעלות---
משה שילה:
אנחנו בודקים את הנושא הזה. הקמנו צוות שזה בדיוק התפקיד שלו, לבדוק האם השתנו הדפוסים. אנחנו עם סימן שאלה בדיוק כמוך.
יעל גור:
דיברת על הסחר הפנים מדינתי, שאין נתונים, ועל תעשיית המין שהם מבקשים מהמשטרה נתונים. חשוב להגיד שאם את מחפשת את זה בתביעות של נשים, זה כמעט ולא יעלה. זאת אומרת, נשים לא תובעות. בגלל שהן נשים בזנות, הן לא מודעות לזה שמבוצעות כלפיהן עבירות. אני מנהלת את המרפאה שמפעילה מרפאה ניידת ופין 1 הוא הסביבה שאנחנו פועלים בה ולא רק ברח' פין 1. נשים בזנות יום יום מספרות לנו על אונס, על תקיפות של אלימות. הן לא ניגשות למשטרה עם התלונות האלה. אני חושבת שלחפש את הנתונים במשטרה על סמך תביעות של נשים, זה קצת---
ענת חולתא:
זה לא מה שאמרתי. אמרתי שהתפקיד שלהם זה לחקור את השטח, לא לספור תלונות.
יעל גור:
אני משתמשת בדברים שאמרת כדי להעלות את הבעיה, לא לתקוף אותך. אני רוצה להגיד שבשביל להבין את ההיקפים של התופעה, אנחנו צריכים לעשות שינוי תודעתי אצל הנשים האלה שכלפיהן מבוצעות עבירות ושהן מנוצלות ושהן קרבנות, ואם זה מצוין לכם בדוח של מחלקת המדינה האמריקאית, אני לא חושבת שהתייחסנו למה אנחנו עושים. לא התייחסנו למצב של נשים ישראליות.
היו"ר זהבה גלאון:
מה שאמרה גב' רחל גרשוני, שזה מצוין בדוח האמריקאי לא כעובדה, אלא הדוח מצטט טענתם של ארגוני זכויות אדם שטוענים. לכן זה צריך להיבדק עכשיו. זה עדיין לא קביעה שזה מה שקורה.
יעל גור:
אני מציעה שהדרך לבדוק לא תהיה דווקא דרך המשטרה, אולי דווקא דרך ארגונים ממשלתיים ולא-ממשלתיים שנמצאים בקשר עם הנשים.
היו"ר זהבה גלאון:
ברור. הם יצטרכו למסור מידע. אנחנו יודעים שבלי הסיוע של הארגונים החוץ ממשלתיים---
יעל גור:
והממשלתיים.
היו"ר זהבה גלאון:
כולם. כולם פה חוברים ביחד, אין ספק. תודה.
עידית הראל שמש:
אני דוברת של מכון תודעה. מכון תודעה הוא למעשה נציגות של ארגון בין לאומי, הפדרציה האבוליסיוניסטית הבין לאומית. אנחנו ארגון לא ממשלתי. אמנם אנחנו עניים מאוד, כמו כל ארגון, אבל יש לנו את הזכות להגיד את מה שאנחנו חושבים ללא איזה שהם סייגים דיפלומטיים ואני רוצה דווקא להתייחס לדוח של מחלקת המדינה ולהעלות פה איזה שהיא תהייה שאולי חלקכם שותפים לה. אנחנו הרגשנו אכזבה מאוד גדולה ותמיהה מאוד גדולה כשראינו את הדוח ובו ראינו שמדינות כמו גרמניה והולנד מדורגות בטור 1. השאלה שלי היא איך זה יכול להיות בכלל ששתי מדינות, שממסדות את הזנות, ועכשיו שמענו שבהולנד רוצים להנפיק רישיונות לנשים בזנות וכל לקוח –אנחנו קוראים לו 'משתמש'- שיגיע לאישה בזנות, היא תצטרך להראות לו תעודה, בגלל שהם לא יכולים להתמודד עם שיעורי הסחר הגואה, איך מדינות כאלה יכולות להיות מדורגות מספר 1.
מדינה נוספת זו איטליה שנפלה בזכותי האפשרות לבקר שם וראיתי מדינה גדולה שמתמודדת עם שיעורי סחר נוראיים וכעלה תאנה הקימה שירותי שיקום מפוארים, אבל בתכל'ס לא עושה שום דבר בהסברה. ואני חייבת להגיש שהרגשתי גאווה והקלה לדעת שאני חוזרת למדינתי, כאשר פה יש פעילות כזאת ענפה, גם בנושא הסחר בנשים, גם התכנית הלאומית להוצאת נשים ממעגל הזנות, גם הצעות חוק. אני מרגישה שלנו יש איזה שהיא תקווה, יש פה אופק, לעומת איטליה, שמדורגת, שוב, במקום מספר 1. אנחנו הרגשנו את חוסר הרלוונטיות ואת האכזבה מהדוח, אבל זו העמדה שלנו.
עוד אנחנו מרגישים הישג למכון תודעה וכמובן לפעילות של כל הארגונים, זה שהדוח מתייחס לסחר פנים ארצי ואנחנו כאן בישיבה מדברים על סחר פנים ארצי, כשבעצם הסחר הפנים ארצי זו היא הזנות. אני חושבת שכדי להבין מה הן ההגדרות, לא צריך הרבה לכתוב, כלומר להתלבט בהן. אני רוצה להגיד לכם שצריך שינוי בתפיסה אצל גורמי האכיפה ואני רוצה להגיד להם שכל אישה בזנות היא אישה נסחרת, אנחנו לא ראינו, ואנחנו בקשר עם נשים ישראליות, המודל הזה שסטודנטית בבית מקבלת גברים לא קיים. אישה בזנות נסחרת על ידי הסרסורים שלה, שמעבירים אותה ממכון למכון, שלא תמיד משלמים לה, שזורקים אותה ברחוב, ויש לנו כאלה נשים שבקשר איתנו. אתם למשל קיבלתם תלונה אישית ממני, ואני יודעת שגם התכנית 'משמר אזרחי' עשתה על זה תכנית, כשהתלוויתם אליה לגבי מועדון מאוד מפורסם, שלא אגיד את שמו, ששם יש פעילות של סחר. נשים ישראליות נכנסות למועדון, צריכות לשלם פיקדון של 30,000 שקל, שהן לא מקבלות בחזרה, נדרשות לעשות שם זנות, יש שם סמים, והמועדון הזה, למרות כל הפניות, פועל בלי שום בעיה, ויש שם אפילו שלט 'הנחות לוועדי עובדים'.
ענת חולתא:
אני רוצה לרשום את שמו.
רוני אלוני:
אני אגיד. בבורסה בתל אביב יש מודעות גדולות שכתוב 50% הנחה לחיילים במדים, בלי בושה, חדרי VIP, וזה נורא.
עידית הראל שמש:
למשל. אני עברתי אישית על עדויות שקיבלנו על דברים כאלה.
ענת חולתא:
בבורסה בתל אביב צריך לשלם 30,000 שקל פיקדון?
היו"ר זהבה גלאון:
הבורסה ברמת גן.
צבי לביא:
מישהו מאלץ את הנשים האלה לבוא לשם?
עידית הראל שמש:
אנחנו לא בעניין האילוץ והבחירה. אני לא נכנסת לזה.
ענת חולתא:
אני רוצה שתגידי לי את השם של המקום שבו נשים משלמות 30,000 פיקדון.
צבי לביא:
אבל מישהו מאלץ את הנשים האלה לבוא לשם?
היו"ר זהבה גלאון:
תרשה לי לנהל את הישיבה. אני מבקשת שתעשו את זה אחרי הישיבה ותתקשרו ישירות. אני חושבת שיש איזה סוג של פער במינוחים שלצורך העניין נוקטים בהם הארגונים ובקריטריונים שעל פיהם עובדות מערכות האכיפה והפער הזה, שכבר היו מקרים שהשלמנו או צמצמנו פערים לאור השתנות דפוסי הפעולה, מצריך ישיבה של הארגונים עם המתאמת והגורמים שהמתאמת תמצא לנכון להביא לישיבה וצריך לראות האם דפוס כזה של פעולה, שתיארת עכשיו, שאישה נאלצת לשלם כדי להיכנס למקום הזה, נאלצת כי אם היא לא תשלם, אז היא לא תוכל לעבוד שם, אז יכול להיות שזה משנה את ההתייחסות. יש כאן דפוסים חדשים ואנחנו נסתפק בזה בשלב הזה.
עידית הראל שמש:
אני הכנסתי אישית למקלט במעגן אישה ישראלית שהיא קרבן סחר. היא נסחרה על ידי הסרסורים שלה, ממקום למקום, היא נאלצה להיות בזנות במקום וכשנגמרו שעות העבודה, זרקו אותה לרחוב, היא קיבלה איומים ואני ניסיתי להכניס אותה במעגן. הייתי צריכה להוכיח שהיא קרבן סחר. אחרי התערבות של גב' ציפי נחשון גליק ושיתוף פעולה עם מר רענן כספי, הצלחנו להכניס אותה לשלושה חודשים לשם. עד שיוקמו שירותי השיקום לנשים ישראליות ייקח זמן.
דבר אחרון, אני רוצה להגיד פה ולציין את הפעילות של חקרוש ממשטרת זבולון שבאמת אנחנו רואים בעיתונות כמה שהוא פעיל בנושא של סגירת בתי בושת, למרות שחייבת להיות עקביות משום שבית בושת נסגר ויום למחרת הוא נפתח מחדש.
סימונה הלפרין:
אני רציתי להתייחס לכמה מהשאלות שעלו פה בהתחלה, כולל של חברת הכנסת מרינה סולודקין, שלא נמצאת איתנו עכשיו, לגבי מי עוד כותב דוחות.
אני מאוד מברכת על הכוונה ועל ההמלצה גם של גב' רחל גרשוני לכתוב דוח ישראלי. אני חושבת שזה סוג של בגרות והתקדמות עבור המדינה, אבל בינתיים חשוב לדעת שבעקבות ההצלחה והמשמעות הגדולה שאוסף דוח מחמ"ד בנושא הסחר, כמו דוחות אחרים של מחמ"ד בסוגיות של זכויות אדם, האו"ם לקח והתחיל יוזמה, וחשוב להיות מודעים לה. ארגון האו"ם למלחמה בסמים ובפשע, שיושב בווינה, התחיל יוזמה שנקראת UNGIFT, ובעקבות היוזמה הזאת לראשונה מילאנו דוח בסיוע של גב' הילה טנא ממשרד המשפטים וגב' רחל גרשוני ואחרים, שהוגש לאו"ם בסוף 2007.
בהקשר הזה, מהצד של משרד החוץ ובתחום של שיתוף פעולה עם הארגונים הממשלתיים והלא ממשלתיים בישראל, בתחום של מאבק בסחר, מתבצעים לא רק פעולות של הסברה ומבצעי מידע בשיתוף פעולה עם גב' מרית דנון והצוות שמשרד החוץ וגב' דנון עומדים בראשו, אלא גם סדנאות וסמינרים, כשסדנה ראשונה שאנחנו קיימנו פה בישראל, במאי האחרון, בשיתוף פעולה גם עם הג'וינט וגם עם ארגונים לא-ממשלתיים אחרים, 'קו לעובד' ועם ארגונים בין לאומיים, ILMO, שזה הארגון הבין לאומי לנושא עבודה, ION, שזה הארגון הבין לאומי להגירה, קיימנו סדנה במרכז כרמל, במש"ה, שזה גוף ההדרכה של משרד החוץ.
אלמנט אחר שאנחנו מאוד שמים עליו את הדגש בשנה וחצי האחרונה זה שיתוף פעולה עם סוכנויות, לא רק מקומיות, אלא ארגונים בין לאומיים בכלל, אבש"ה בראשם, שיש להם יוזמה ופעילות נרחבת ומקיפה בתחום הזה. גם חברת הכנסת לבנת נסעה לאחד הכנסים, כמו שאת בוודאי יודעת, כי את הוזמנת ולצערנו לא יכולת לצאת, אלא גב' רחל גרשוני נסעה.
חשוב מאוד בהקשר הזה שגם המאמץ והמאבק שאנחנו עושים פה בישראל, ואני חושבת שישראל עשתה דרך מדהימה במאבק, במיוחד במאבק בסחר בנשים, אבל עכשיו, לאחרונה רק, היתה המלצה של המנהל הכללי של משרד המשפטים לשנות ולהרחיב את היקף הפעולה של שניים מהצוותים, שלא יתמודדו רק עם סחר בנשים, אלא גם עם סחר למטרות עבודת כפייה ועבדות וזה צעד מאוד חשוב כי הוא מראה שוועדת המנהלים הכלליים וממשלת ישראל מכירים בזה שהתופעה כבר חרגה ומצריכה מאבק בהיקף דומה.
אני מצטרפת פה למה שאמרה גב' ענת חולתא שאסור לנו לתת לניסיון של כל הגורמים, שנצבר במאבק בסחר בנשים, ללכת לאיבוד, ואנחנו צריכים להרחיב את המעגל גם בשיתוף הפעולה הבין לאומיים, אבל גם פנימה ולנצל את הניסיונות של הגופים בישראל.
היו"ר זהבה גלאון:
אבי גור, ארגון הורים ארצי.
אבי גור:
אני מעלה פה את מה שהעליתי גם בישיבה הקודמת, וזה הזכויות של הילדים והזכויות של הנשים כאמהות, שזה נושא שנדחק קצת לשוליים, גם אצל גורמי האכיפה. הוא נתון בדרך כלל להחלטה של המפקד בשטח, האם לתת לאישה שנמצאת אצלו בטיפול את הזכות לחנך את הילדים שלה, את השעות לחנך את הילדים שלה, את האמצעים לחנך את הילדים שלה, להיפגש איתם.
גם אני רוצה להעלות כאן את הבקשה שמדינת ישראל תאשרר את האמנות נגד סחר בקטינים, נגד פורנוגרפיה של קטינים.
היו"ר זהבה גלאון:
אשררה.
אבי גור:
אני מחזיק כאן דוח שהוגש לקראת הישיבה היום. אז אני שמח.
היו"ר זהבה גלאון:
דווח כאן על האשרור, החמצת את זה.
אבי גור:
אז אני גם מברך את מחלקת המדינה האמריקאית ואת השגרירות האמריקאית שמלווה את הנושאים האלה. לנו, כהורים, זה חשוב.
הייתי שמח אם המנהל הכללי שיושב כאן ייתן גם איזה רשימה של יעדים לשנה הזאת ולשנה הבאה, איך המצב בתחום של ילדים, שהם כתוצאה מהזנות הזאת נולדו כאן בישראל, שיזכו למה שאנחנו מצפים וגם נגד אותן האמהות, איך אפשר, מבחינת המשטרה, לשמוע על צעדים להקל את מצבן.
היו"ר זהבה גלאון:
הגנה על הקטינים.
עדי וילינגר:
יש איזה שהוא סוג של תסכול, כי הדוח הזה מדבר גם על עבדות וגם על זנות ואני מרגישה שרוב התסכולים באמת מגיעים מהמקום של עבדות ועבודת כפייה ולאו דווקא זנות, וגם נאמרו פה דברים על ידי גב' ענת חולתא, שאני ממש חותמת על כל מלה בעניין של הניסיון שנצבר והעבודה הטובה שנעשתה.
יש כמה דברים קטנים לגבי הסחר למטרות זנות. דיברנו הרבה על הנושא של סחר פנים, אני חושבת שההצעה לעשות ישיבה ולצמצם פערי הגדרות היא מצוינת. אני חושבת שזה שהחוק מדבר על עבדות לצורך מתן שירותי מין נותן לנו את האפשרות לצמצם פערים ולהכניס את הנושא הזה בתוך חוק סחר בבני אדם. אני מאושרת על זה שהקפדנו להכניס את זה והתעקשת להכניס את ההגדרה הזו לתוך העבדות, כי זה כן אמור לסייע ולעזור. כל הנושא של עבדות מדבר על שלילת אוטונומיה ושלילת חירות. אני לא חושבת שיש בעיה, בהרבה מאוד מקרים, להראות בקונסטלציה של נסיבות של אישה שעובדת בזנות, במיוחד אם היא מכורה לחומרים פסיכו אקטיביים, במיוחד אם מי שממכר אותה לזה זה הסרסור, במיוחד אם אנחנו יודעים שיש סרסור שמפעיל אותה ומעביר אותה, כמו שהוזכר כאן, אני לא חושבת שזו בעיה להראות שמדובר פה בעבדות לצורך מתן שירותי מין ואני חושבת שהישיבה הזו לא צריכה להיות מאוד מסובכת וכמו שגב' יעל אהרונוביץ ציינה ואני חושבת שגם לגב' ענת חולתא ברור, שהנושא הזה צריך לעלות מהשטח, בטח לא מתלונות של נשים שמגיעות ככה באופן וולונטרי למשטרה. זה לא קורה הדבר הזה. גם בסחר בנשים זרות זה לא קרה וזה לא יקרה גם כאן.
היו"ר זהבה גלאון:
אנחנו נעשה ישיבת מעקב לסוגיה הזו, אחרי שהצוות, בראשותה של גב' אלעזר רוזנבאום, ייפגש, ואתם תגבשו---
רחל גרשוני:
יש גם פסיקה בארצות הברית---
עדי וילינגר:
יש גם פסיקה פה בארץ, מ-2006 ומ-2007. יש שני פסקי דין שניתנו, ב-2007, שהשופטים מתבטאים ואומרים את המלה עבדות ומספרים על סיטואציה שבה הנשים הישראליות הוחזקו במצב של זנות והם מזכירים את המלה עבדות ואומרים שהנסיבות היו נסיבות של עבדות. אני לא חושבת שזו סוגיה יותר מדי מורכבת.
אני רוצה לומר לגבי סחר של נשים זרות לישראל. התופעה פחתה, ירדה למחתרת, הכל נכון. הייתי כן רוצה לדעת מה קורה היום. זה שהוזמנו מחקרים, זה דבר מצוין, אני מברכת על זה, אנחנו בעצמנו לא יודעים מה קורה היום בשטח. המשטרה מדברת על מאות בודדות, אין בעיה, אני לא מתווכחת עם הנתון, רק איפה הנשים האלה? איפה המאות הבודדות האלה מסתתרות? למה אין תיקים, למה אין חקירות חדשות? צריך לחשוב על דרכי פעולה חדשות. אנחנו כבר שנתיים מדברים על זה ואני לא רואה מה קורה בנושא הזה.
סחר של נשים ישראליות לחוץ לארץ – אנחנו גם לא יודעים עדיין אם מדובר בתופעה, או מדובר במקרים בודדים.
היו"ר זהבה גלאון:
מאידך אומרת גב' ענת חולתא שכרגע מבחינתה זו תופעה ספורדית, היו שניים-שלושה מקרים. מי שצריך לדעת זה או המשטרה, שעוצרת, במקרה מפענחת, או הארגונים שמקבלים מידע. אין לנו משהו מעבר לזה.
עדי וילינגר:
נכון. כל דבר שאנחנו מגלים ובודקים, אנחנו מעבירים ליחב"ל ואני חושבת שהמשטרה צריכה לעשות פעולות יזומות גם בתחום הזה, לבדוק ולחקור, וגם מחלקת המחקר המידע של הכנסת כתב יפה על זה שאם נשים מתחילות לצאת מהארץ לחוץ לארץ, אז מדובר פה על איזה שהיא תופעה חברתית שעוד משרדים צריכים לקחת בה חלק ולבדוק את זה וגם התכנית למאבק בזנות בכלל צריכה לקחת בזה חלק, כי זו תופעה חדשה ושלא נצטער אחר כך שלא עשינו מספיק בהתחלה.
יעל ליטמנוביץ:
רק רציתי ליידע על תכנית חינוך חדשה, הקטע של מניעה בדוח האמריקאי. תכנית שתתמקד בתלמידים, מורים וכוחות הביטחון, שתעסוק במאבק בסחר בבני אדם שיהיה מבוסס על תרבות של זכויות אדם ושיהיה לו גם את הכח לפרוץ את הגבולות של הרחמים כלפי הקרבן ולהניע לנקיטת עמדה בלתי מתפשרת בחלקים יותר נרחבים בציבור הישראלי, שאולי תעשה גם שינוי בשטח בהמשך.
מרים שכטר:
אני לא רוצה להרחיב, אני רק רוצה לציין שבאוגוסט 2007 חברת הכנסת זהבה גלאון ביקשה משרת החינוך, גב' יולי תמיר, שנעסוק בנושא של מאבק בסחר בנשים וזנות. נעשו פעולות רבות, לדעתי מאוד מיוחדות וראויות לציון, מעבר ללהגיד את זה מהר כאן. אני רוצה לבקש, ברשותך, ישיבה שתייחד להסברה ולחינוך.
היו"ר זהבה גלאון:
את צודקת.
עדה פליאל טרוסין:
גב' יעל ארבל עזבה והיא אחראית על הנושא הזה, אבל, ביחד, על פי החלטת הממשלה בנושא של עבדות, אנחנו עומדים להקים מקלט לגברים נפגעי עבדות -אני עדיין לא יודעת איך להגדיר את זה- ודירות מעבר. אנחנו עומדים לצאת למכרז שיכלול את כל המערך הזה, גם למקלט למעגן אנחנו צריכים לצאת למכרז, ואנחנו נצא למכרז במערך של שני מקלטים ודירות המשך.
משה שילה:
רבותיי, קודם כל תודה רבה לכולם. שמעתי פה גם כמה דברים חדשים היום, או זוויות מבט שלא שמעתי עליהן עד היום ותודה רבה, אנחנו נכניס את כל הנושאים האלה לדיונים במסגרת ועדת המנהלים הכלליים.
אני מבקש לומר רק דבר אחד. נעשתה התקדמות מאוד גדולה, כפי שכל הנוכחים כאן ציינו, בנושא המאבק בסחר בנשים למטרות זנות. אני מקווה שנצליח, בשאיפה ליישר קו ולקדם את שני הראשים האלה לרמה טובה יותר וליישר קו בשני התחומים האלה. אני יכול להגדיר את זה כשאיפה שלנו לשנת העבודה הבאה. תודה רבה.
היו"ר זהבה גלאון:
תודה רבה לכל המשתתפים. אני רוצה להודות לנציגים מהשגרירות האמריקאית, תודה לכם, ותודה על הדוח.
יש שתי נקודות שלא העלינו עכשיו, אני אומרת את זה בעיקר לישיבה הבאה. אין ספק שהדוח וכל הנושאים שנשמעו כאן, מעלים צורך בחשיבה מחודשת, שינוי הגדרות, שורה של דברים שכבר נאמרו כאן ואני לא רוצה לחזור עליהם. יש שתי נקודות שנצטרך לתת עליהן את הדעת, כי הן מתקשרות בקשר ישיר. הנקודה הראשונה היא, ודיברנו עליה לא אחת, אבל היא תהיה יותר אפקטיבית במושב הבא, זה כל הנושא של הפללת הלקוחות של תעשיית המין והדבר השני, שקשור בזה, זה כל הנושא של פרסום מודעות מין שקשור בהכל. אז אני רק מעלה את זה, כי אלה יהיו הדברים שאנחנו נשים עליהם דגש מיוחד במושב הבא, בהתחשב בכל הדפוסים החדשים שהועלו כאן כמצריך עיון מחודש.
תודה רבה. תודה רבה, אדוני המנהל הכללי, ולכל המשתתפים.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00