פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 619
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי כ"ח סיוון התשס"ח (1 ביולי 2008), שעה 13:00
סדר היום: הצעת חוק לימודי בטיחות בדרכים בבתי הספר, התשז"ס-2007 של חבר הכנסת גלעד ארדן וחברת הכנסת רונית תירוש.
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד ארדן - היו"ר
רונית תירוש - מ"מ היו"ר
מוזמנים:
ד"ר רחל רותם - מנהלת האגף לזהירות ובטיחות בדרכים, משרד החינוך
מקס אבירם - מפקח ארצי, האגף לזהירות בדרכים, משרד החינוך
רותם זהבי - ממונה בטיחות ארצי, משרד החינוך
עו"ד יבינה זכאי- בראונר - לשכה משפטית, משרד החינוך
בתיה לוי - מנהלת תחום חינוך, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
יצחק צליל - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
רינת שטרוזמן - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
ריקי ארמן - משרד האוצר
עו"ד אבישי פדהצור - משרד המשפטים.
אפרת ישראל - הסתדרות המורים
יהודה סקר - ארגון הורים ארצי
אבי גולן - יו"ר ארגון מורי נהיגה
אבשלום קרמר - דובר ארגון מורי נהיגה
אמיר גולדשמידט - מועצת תלמידים ונוער ארצית
אורטל כהן - מועצת תלמידים ונוער ארצית
אין גרודסקי - ארגון אור ירוק
יועץ משפטי: איתי עצמון
מנהל/ת הוועדה: לאה ורון
קצרנית פרלמנטרית: איה לינצ'בסקי
הצעת חוק לימודי בטיחות בדרכים בבתי הספר, התשס"ז-2007 של חבר הכנסת גלעד ארדן וחברת הכנסת רונית תירוש.
היו"ר רונית תירוש:
אני מתכבדת לפתוח את הישיבה, אני מניחה שחבר הכנסת ארדן, יושב ראש הוועדה יצטרף אלינו בהמשך, אנחנו דנים בהצעת חוק הצעת חוק לימודי בטיחות בדרכים בבתי הספר, התשס"ז-2007 של חבר הכנסת גלעד ארדן ושלי. ההצעה הועברה ב-11 ליוני במליאת הכנסת בקריאה טרומית ואנחנו יושבים להכנתה לקריאה ראשונה, ביקשנו שתתנהל כאן למרות שהיא יכולה בקלות רבה להתנהל גם בוועדת חינוך, כאן הנחנו שיושב ראש הוועדה ינהל את סדרי הדיונים בדחיפות כזו שהצעה תגיע לכלל מיצוי ותירשם בספר החוקים של מדינת ישראל. עד כאן האופטימיות שלי, מכאן נתחיל לשמוע את הדיבורים, בבקשה.
יבינה זכאי בראונר:
ועדת שרים מה-10 ביוני תמכה בהצעת החוק והשרה גם היא תומכת בעיקרון שגלום בה. קיימנו דיונים פנימיים ונועצנו ברשות הלאומית לגבי הפורמט ולגבי הנוסח ואיפה תיקון החקיקה צריך להיות ממוקם מבחינת האכסניה המשפטית שלו.
יש כאן שתי בעיות שאני אציג ואני אגיש הצעה לפתרון שאני מקווה שתתקבל על דעת הוועדה. יש קושי משפטי להפנות בחוק, שהוא למעשה חוק דורות, לא חוק בעל תוקף זמני, לקבוע חובה חוקית על שר להיוועץ ברשות שמעוגנת בהוראת שעה. כשהוראת השעה אמורה להתבטל או לפקוע בשנת 2012. לכאורה, לאחר מכן במידה והוראת השעה לא תוארך, השר יהיה עדין בעל חובה חוקית להיוועץ ברשות שכבר לא קיימת, זה בהיבט המשפטי הטכני.
היו"ר רונית תירוש:
נמצא לזה פתרון.
יבינה זכאי בראונר:
יש לנו פתרון, אני רק אציג קודם מאיפה זה נובע. הבעיה השנייה, היו דיונים לגבי התקצוב של הצעת החוק הזו, למעשה האוצר אמר שהוא לא מעביר באופן ישיר למשרד החינוך תקציב תוספי לטובת העניין ולמשרד החינוך נכון להיום, אין בספר התקציב מקורות עצמיים שלו. מה שכן יש, זה העברת תקציבים מידי שנה, מידי שנת תקציב יושבים ומסכמים אגף התקציבים של המשרד עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מכוח עיגון של דוח ועדת שיינין מהחלטת ממשלה, תקציבים לטובת תכניות חינוכיות פדגוגיות וכו'. לקראת שנת 2009 מסרו לי שיש סדר גודל של 30 עד 34 מיליון ₪ שיועברו.
רחל רותם:
39.5 מיליון.
יבינה זכאי בראונר:
מאחר והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים קבועה בהוראת שעה ולכאורה הוראת השעה הזו אמורה להתבטל בעוד ארבע שנים אם היא לא תוארך בהחלטת ממשלה, יכול להיות כאן פלונטר במובן הזה שעל משרד החינוך תהיה חובה חוקית, שבעוד ארבע שנים אין לה שום בסיס תקציבי, לא ממקורות משרד לא ממקורות אוצר, וממקורות הרשות הלאומית, כשהרשות הלאומית כבר לא קיימת.
כאן הצעת הפתרון שלנו, חשבנו שהאכסניה המשפטית הנכונה לתיקון החקיקה יהיה בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הוראת שעה, ולמעשה גם ההוראה האופרטיבית, תיקון חוק חינוך ממלכתי, תיקון עקיף אכן יהיה בחוק חינוך ממלכתי, זה עניין נפרד, אבל למעשה הוראה האופרטיבית היחידה שיש בחוק הזה, סעיף 3 שהמטרה וההגדרות יתייתרו אם נעביר את זה לחוק הרשות, יהיה במסגרת חוק הרשות.
היום בבוקר דיברה שרת החינוך עם אחד המציעים, עם חבר הכנסת גלעד ארדן והבנו שזה מקובל עליו.
היו"ר רונית תירוש:
כדאי שתדברי עם המציעה השנייה ואז אולי יבוא המשיח...
יבינה זכאי בראונר:
השאלה אם זה מקובל גם עליך.
היו"ר רונית תירוש:
לא בטוח. מהות ההצעה היא לא הבטחת תקציבים ללימודי זהירות בדרכים, אני רוצה לקוות שבכל מצב משרד החינוך ימצא תקציבים ללימודי בטיחות בדרכים מגן ילדים ועד יב'. מה שעשה לפני שהגשנו את ההצעה מה שחשוב שיעשה לנוכח הנתונים הנוראיים של מיקומינו בעולם ובכלל תאונות דרכים הרוגים ופצועים.
עיקרה של ההצעה היא שהיא מחייבת את המשרד לשים דגש על חובת הכשרה מסוימת שהתלמיד יקבל בטרם יסיים את לימודיו, וכדי לוודא שזה יקרה אנחנו מתנים את זה בכך שתעודת הבגרות לא תינתן לו אלא אם המשרד, בנוסח שהוא יחליט, יוודא שאכן התלמיד קיבל הכשרה כזו או אחרת.
אנחנו לא מתערבים לגבי תכנים, היקפים של הכשרה, המשרד צריך לקבוע, יחד עם הרשות לבטיחות בדרכים, שהיא הגורם המקצועי, איזה אופי הכשרה כל בוגר של מערכת החינוך במדינת ישראל חייב שיהיה בסל הכלים שלו על מנת למזער או לפחית את רמת הסיכון שהוא נחשף לה בין אם הוא הולך רגל או נוסע בדרכים.
זו המטרה העיקרית והיא יכולה להיות מושגת ללא השלכות תקציביות נוספות שאנחנו מטילים בעקבות הצעת החוק. אני יודעת שבשיחה של שרת החינוך עם חבר הכנסת ארדן הגיעו להסכמה שאנחנו לא מחייבים תוספת של שיעורים, אנחנו יכולים להסתפק גם במה שקיים היום ובלבד שיצקו למה שקיים היום את התכנים החיוניים לכל בוגר שכזה ואכן לא מדובר בהצעה תקציבית בכלל.
יחד עם זאת, שר התחבורה הנוכחי, שאול מופז, הסכים ואמר שיתקצב שעה שבועית על מנת לוודא שכיתות יא' או יב' ילמדו את הנושאים החיוניים ונצא כולנו נשכרים. רק הוא אמר שזו לא תהיה ברכה לבטלה הוא ישמח אם לצד זה תהיה הנחיה במסגרת החוק שהתלמיד אכן לא יקבל תעודה או לא יהיה זכאי לתעודת בגרות אלא אם קיבל את ההכשרה, והוא התנדב לתת.
את יכולה לומר בצדק, מי ערב לי שבתום כהונתו כשר התחבורה אכן התקציב הזה יועבר. לא חייבנו את זה בחוק, אני גם לא אחייב את זה ואני גם לא יכולה להבטיח שזה יהיה. אנחנו מדברים על המינימום הקיים. במסגרת הקיימת של מתן שיעורים כאלה ואחרים דאגו שתכנים מסוימים, כפי שנקבע על ידי הרשות, בתיאום עם המשרד יינתנו לכל בוגר עד סיימו כיתה יב', ואם לא קיבל, הוא לא יקבל תעודת בגרות. רחל רותם בבקשה.
רחל רותם:
אני חושבת שזה מאד סמלי שיושבת הראש בדיון הזה היא מנכ"לית לשעבר של משרד החינוך שצריך להזכיר שהיית הראשונה שקבעת חוזר מנכ"ל של ארבע שעות חובה, זה חשוב לנו לקדם את הנושא, אני רוצה להעביר דרך מירי ברכות לאילן. בהחלט פניתי, דיברתי עם השרה ועם המנכ"לית, אנחנו נערכים לקיים את החוק. אנחנו חושבים שזה חשוב. בישיבה בבוקר כשדובר על נגע תאונות הדרכים, דובר על כך שבצרפת, שהיא הארץ שהכי מצליחה במניעת תאונות דרכים, בזכות זה שז'ק שיראק קבע שזה אחד משלושת הנושאים המרכזיים באג'נדה של צרפת, אני חושבת שגם משרד החינוך קבע את זה. משרד החינוך קבע את החינוך לבטיחות בדרכים ובאמצעותו את החינוך לכישורי חיים בתוך הליבה לכל הגילאים ומשרד החינוך תומך בזה.
עם זאת אני רוצה להדגיש, כדי שזה יהיה כנקודה לבגרות אנחנו צריכים לפחות שנתיים הוראה. כל הלימודים ביסודי משרד החינוך מממן ומכסה כולל הכשרת מורים, והכשרת מורים במכללות.
היו"ר רונית תירוש:
ברשותך, אני מפריעה לך כי אני לא רוצה לפתח את הדיון של נקודה לבגרות, גם כשחייבתי כמנכ"לית בתקנות המשרד, שמי שלא עשה את השירות לקהילה שהוא צריך לתת בכיתה י' לא יקבל תעודת בגרות זה לא לימודים וזו אל נקודה לבגרות, זה חלק מחובות הזכאות. הוא לא זכאי לתעודה עד שאני יודעת שהוא נתן את השירות לקהילה במשך שנה, שזה ארבע שעות בשבוע שהוא צריך לתת עזרה לקהילה. גם פה זה יכול להיות בדיוק באותה רמה, הלוואי וזה יהיה יחידה לבגרות אבל זה מחייב שעות לימוד ואני לא רוצה לכרוך את זה.
רחל רותם:
עדיין אנחנו חייבים ללמד ואני רוצה לספר באיזה מצב אנחנו נמצאים היום, כבודה כמנכ"לית לשעבר יודעת שזה מצב בלתי אפשרי, היום אנחנו לא יודעים אם יש לנו מורים ללמד בשנה שעברה, היום כבר יש לנו כי קיבלנו חצי החלטה מהרשות הלאומית, אבל מועצתה רשות הלאומית עוד לא החליטה על זה, הדירקטוריון עוד לא החליט על כך שמועבר תקציב למשרד החינוך. ללא תקציב לתיכון אין לנו שעות.
משרד החינוך מכסה את כל היסודי, מכסה את חינוך החרדי וחינוך במגזר הערבי והכשרת מורים אבל ההוראה בעל יסודי וזה עוד מהחלטת שרים ב-93, אגב גם בהחלטת השרים ב-93 היה בפירוש כתוב שמשרד האוצר ומשרד התחבורה מממנים את השעות. אי אפשר להתעלם מכך שאם לא יהיה לזה החלטה תקציבית זה לא יעבוד. אני לא יכולה לעמוד בתחילת יולי ולהגיד למורים אם יש להם שעות.
היו"ר רונית תירוש:
אם יהיו לך שעות יהיו לך מספיק מורים?
רחל רותם:
בודאי. אנחנו מכשירים כל הזמן מורים אבל אני לא יודעת להגיד למורה היום.
היו"ר רונית תירוש:
כמה שעות את צריכה לכיתה?
רחל רותם:
30 שעות כפול 3,000 כיתות. זה לפחות 25 מיליון בתקציב שיש לי אבל לא מאשרים לי אותו.
היו"ר רונית תירוש:
יש לך תקציב ולא מאשרים?
רחל רותם:
כל שנה מחדש הרשות הלאומית אמורה לאשר את התקציב.
היו"ר רונית תירוש:
זה כסף שבא מהרשות? זה לא בבסיס שלך, זה כסף שמועבר ממשרד אחר.
רחל רותם:
עד עכשיו זה הועבר ממשרד התחבורה היום הרשות היא רשות עצמאית וכמו שאמרה יבינה, אם מחר ל תהיה קיימת הרשות. חייבת להיות התחייבות של האוצר שיהיה כיסוי לשעות האלה.
ריקי ארמן:
לא תהיה התחייבות של האוצר.
רחל רותם:
בוועדת שרים ב-93, הייתה.
יבינה זכאי בראונר:
ההצעה שלנו נבעה מהרצון למנוע מהצעת החוק להיות תקציבית. אם זה יהיה במסגרת חוק נפרד אי אפשר יהיה להפנות להוראת שעה, נצטרך לרשום משהו כמו היוועצות עם שר התחבורה, יהיה אפשר למצוא לזה פתרון משפטי, אבל אז זו הצעת חוק שעומדת בנפרד, צריך למצוא לה תקציב בתקציב המדינה ואז הערכת העלות המינימאלית שלה היא משהו כמו 52 מיליון ₪.
אם את כותבת את זה כתיקון חקיקה בהוראת שעה, יש בתוך החוק של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בסעיף 6 סעיף שמדבר על זה שהרשות הלאומית תסייע למערכת החינוך, לרבות בדרך של סיוע במימון הנדרש. אז את כאילו פותרת את העניין התקציבי ואת לא צריכה 41 חברי כנסת במליאה כדי להעביר אותה כי היא לא תקציבית, כאן הפתרון שלנו הוא לא רק משפטי.
היו"ר רונית תירוש:
ואת אומרת שחבר הכנסת גלעד ארדן הסכים?
יבינה זכאי בראונר:
אלון פוטרמן שוחח אתו.
עוזרת פרלמנטארית של חבר הכנסת ארדן:
אלון דיבר אתי לא עם חבר הכנסת ארדן.
יבינה זכאי בראונר:
לי נמסר אחרת ואני מצטטת את מה שנמסר לי.
היו"ר רונית תירוש:
גם אם הפתרון שאת מציעה מוצא חן בעיני צריך לשמוע אתה רשות.
רינת שטרוזמן:
אנחנו מסכימים לחלוטין להצעת החוק כמו שהיא כאן וכפי שגברתי הסבירה לפני כמה דקות, אני חושבת שיש כאן עניין עקרוני ומדינת ישראל כבר למדה להשוות לצערנו הרב את כמות נפגעי תאונות הדרכים לכמות נפגעי הטרור ומלחמות ישראל, כי הבעיה היא בנפשנו. זאת לפי הבנתי הסיבה מדוע חברי הכנסת הציעו את הצעת החוק הזו ומדינת ישראל צריכה להתגייס לה.
הרשות הלאומית עושה רבות לעניין החינוך בתוך מערכת החינוך כבר היום ולא חיכתה להצעת החוק, אם כי אנחנו מקבלים אותה בברכה רבה משום שמה שקורה היום, וחברתי האחראית על תחום חינוך תפרט, זה תחום ספציפי שעוסק באופן מקצועי בחינוך.
אנחנו מברכים על הצעת החוק כי עשינו דברים, אבל הדברים באו בזכות הרצון הטוב שלנו, של מערכת החינוך ושיתוף הפעולה עם משרד החינוך, ושל בתי הספר. היה ולא יהיה חינוך, מה שממילא קורה עכשיו פשוט יתמסמס. בשטח כבר קורה תהליך חיובי לכיוון קיום חובת לימודי בטיחות בדרכים בבתי הספר, זה כבר מתרחש וקורה, החוק רק יסייע לזה להיות חלק אינטגראלי מהמערכת.
היו"ר רונית תירוש:
ההצעה של משרד החינוך שהרשות תיקח על עצמה מחויבות לקבע את הסכום, שאגב, כמה הוא היה ב-2007?
רחל רותם:
39.5 מיליון.
היו"ר רונית תירוש:
הרשות יכולה לקבע את הסכום הזה או סכום דומה לאורך שנים כל עוד היא קיימת?
רינת שטרוזמן:
אני לא יודעת, זה שיעורי בית שנצטרך לעשות אבל הסכום הזה הוא לא רק ל-י'-יא'.
רחל רותם:
זו הבעיה, אם רוצים י', יא' זה לא מכסה כי הסכום הזה הוא גם על החינוך החרדי. אנחנו צריכים 50 מיליון, וזה מה שכתוב בהמלצת הדוח.
רינת שטרוזמן:
צריך להגיד שגם היום, מערכת החינוך משתתפת עד כמה שידוע לי.
רחל רותם:
מערכת החינוך נותנת לפחות 40 מיליון כל שנה. ההבדל הוא שבמערכת החינוך אני מקבלת ואני ודעת ואני יכולה לקבוע מורים. המערכת בגנים בבתי הספר ובמכללות סגורה. אתם יודעים כמוני שעוד לא סגרתי את י' ו-יא' כי זה תלוי בהצבעה של מועצת הרשות.
רינת שטרוזמן:
היינו שמחים להגיד מה קורה היום במערכת החינוך יכול להיות שזה יאפשר בסיס דיוני מוצק יותר, החוק לא בא להמציא גלגל אלא לקבע משהו קיים.
בתיה לוי:
חשוב לי לומר שהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עובדת בשיתוף פעולה מלא עם אגף זה"ב, עם כל צוות המטה והפיקוח בארץ. הרשות הלאומית יצאה בסקר בנושא של חינוך תעבורתי בשנת 2007. ממצאי הסקר מדגישים בצורה מאד ברורה שהשיעורים שנלמדים בבתי הספר בכיתות י' , יא' במסגרת החינוך התעבורתי משפיעים על התנהגות החבר'ה הצעירים בנושא של חגירת חגורות, התנהלות בדרך, משתמשי דרך ונשוא של אלכוהול, נהג תורן. אנחנו מברכים מאד על הצעת החוק, נכון להיום, בשיתוף עם אגף זה"ב, 98% מכלל מנהלי בתי הספר ברחבי הארץ חתמו על מסמך שהם הולכים לציון בגרות פנימי בתוך מערכת החינוך, ואנחנו חשובים שהחוק הזה יכול רק לעגן את זה.
היו"ר רונית תירוש:
אני רוצה לחדד את הדיון. יש פה שני סעיפים שאחד כרוך בשני. הסעיף הראשון אומר, החוק מחייב שיוקנה ידע כזה או אחר, אנחנו אל קובעים מה היקף הידע או תוכנו, לתלמידי בתי הספר ועמידה בידע הזה, מבחנים או נוכחות, עמידה בהטמעת הידע תהיה תנאי מחייב לזכאות לבגרות. אני מניחה שעל הסעיף השני כבר לא צריך להתווכח, הויכוח, אם בכלל צריך להיות על הסעיף הראשון, מה זה יוקנה ידע, בעזרת מה? בעזרת התקציב הקיים, בעזרת תקציב נוסף, מי יתקצב.
מאחר ולא עשיתם כל כך שיעורים, הרשות לא יכולה כרע להתחייב על הסכום שרחל רותם מדברת עליו, תהיה לנו הכנה לקריאה שנייה ושלישית ואז יהיו לנו תשובות. במקרה הגרוע נוכל להסתפק במצב הקיים היום מתוך הנחה שזה דבר שלא יופחת, זה מצב שלא יזנבו בו כי זה המינימום שבמינימום, אני לא רואה בעיני רוחי לא שר חינוך ולא שר תחבורה שיאפשר שמשהו מהקיים היום יופחת. אם זה על פי הקיים היום, שזה המינימום, לא קבעתי איזה מינימום יינתן לכן זה לא תקציבי.
אנחנו כן צריכים לרתום את הרשות שתתחייב לסכומים שתעמיד לרשות הנושא בהיקפים כאלה ואחרים ואת זה אפשר לעשות גם בהצבעה לשנייה ושלישית. אם הרשות תתפרק חלילה או יבוא משהו אחר במקומה, אני מניחה שאותה מסורת תימשך. אני גם רואה את ההופעות של שר התחבורה ושרי התחבורה לדורותיהם, הם רוצים מאד להתהדר, ובצדק, שהם הפחיתו את רמת תאונות הדרכים. כמו שהשר לביטחון פנים צריך להתהדר בזה שהוא הפחית את רמת הפריצות לבתים, מה שלא קורה.
במה נבחן שר בהצלחתו? לא בזה שסלל עוד כביש כזה או אחר שאז אולי שר התשתיות יריב אתו על הקרדיט. זה אל הזוי לצפות שנקדם את החקיקה הזו באמירות הלא מחייבות תקציבית כרגע, ולקראת שנייה ושלשית נעשה מאמץ לקבע מונח תקציבי אחרי שנקבל תשובות של הרשות כשאני יודעת שהרשות, כוונותיה טובות חיוביות וראויות.
יבינה זכאי בראונר:
אני רוצה להרגיע את הרשות הלאומית במובן הזה שלא התכוונו חלילה שהאחריות תעבור לרשות. ברור ששר החינוך יכין את הכול.
היו"ר רונית תירוש:
היא הבינה מצוין, היא יודעת בדיוק איזה שיעורי בית היא צריכה לעשות. ממילא אנחנו לא הולכים על ההצעה שלך.
יבינה זכאי בראונר:
אם מודבר בחוק נפרד - - -
היו"ר רונית תירוש:
אני מדוברת על החוק המקורי שלנו, אני אשתף את חבר הכנסת ארדן, נאמר כאן שהגעת להסכמה דרך העוזרים שהחוק הזה יוסב.
לאה ורון:
שהאכסניה של החוק תהיה בחוק הרשות הלאומית.
היו"ר רונית תירוש:
שם תהיה הוראת שעה. אני לא יודעת מה עמדתך בנושא, אם עמדתך חיובית אני סומכת עליך ואסכים אוטומטית, אבל אם היא לא אז נתעקש על החוק המקורי כפי שהוא, כשאני טוענת, כפי שהסברת לפני ימים אחדים, שלא מדובר פה בהצעה תקציבית, אנחנו גם מוכנים כמינימום ללכת על המצב הקיים היום ורק לוודא שבמסגרת המצב היום יוקנה ידע כזה או אחר שיהיה תנאי לזכאות לבגרות, ובא לציון גואל.
אבל לקראת הכנה לקריאה שנייה ושלישית, ננסה גם לגבש בתיאום והסכמה עם הרשות שיוקצה לזה תקציב שהרשות מתחייבת עליו לאורך שנים כדי שמשרד החינוך יהיה יותר רגוע שהוא יכול לתת יותר ממה שנתן עד הים.
היו"ר גלעד ארדן:
אני אומר את עמדתי, לא דיברתי עם אף אחד מעוזרי השרה. ניסו להשיג אותי אבל לא השיגו. כן דיברתי עם השרה אתמול, שביקשה ממני לדחות את הדיון וסירבתי. היא הסבירה לי שהחוק עלול לייצר עלויות, ניסיתי להבנים למה, למיטב הבנתי ויש לנו פרוטוקולים, משרד החינוך מספר רב של פעמים סיפר בוועדה שכבר היום יש חוזר מנכ"ל שמחייב לקיים את הלימודים הללו.
כל מה שאת ואני ביקשנו זה לא להמציא את החובה הזו כיה יא קיימת, אלא, כיוון שבאו התלמידים בעצמם ואמרו תשדרגו את ההתייחסות של התלמידים בארץ לנושא על ידי כך שתעשו אותו לפחות חשוב כמו התעמלות, לא פחות ולא יותר. כמו שבהתעמלות לא יכולים לגשת לבגרות בלי לקבל ציון עובר על ידי הבית ספר, ויש אנשים שאין להם בגרויות בגלל זה, אותו דבר יהיה לגבי לימודי בטיחות בדרכים, אחרת הרבה אנשים יבריזו לים בשיעור הזה, והיוזמה באה ממועצת התלמידים הארצית.
זה הכול, לא עלות תקציבית נוספת, השרה שאלה אם אנחנו מתכוונים לבחינות חיצוניות ואמרנו שלא, שיהיה סטנדרט הערכה אחיד שהמשרד יקבע אותו וכל בית ספר יצטרך ליישם אותו ולהכיל את החובה הזו על תלמידים.
בנוסף, אני זוכר היטב, ששר התחבורה והבטיחות בדרכים אמר ביותר מהזדמנות אחת, שאם הוא יראה שזה מתבצע בכל מערכת החינוך הוא גם מוכן להוסיף כסף דרך הרשות הלאומית מעבר למה שתוקצב עד היום. אני מניח שאם הרשות הלאומית מתקצבת חבילת בטיחות למערכת החינוך היא בטח לא נותנת את זה כערימת כסף ותחלקו, היא אומרת, איקס כסף למשמרות הזה"ב, בזמנו זה היה 5 מיליון ₪ והיה סכסוך בנושא, איקס כסף לטובת לימודי בטיחות בדרכים.
בעניין הזה ביקשתי המשרה שיוצגו כאן נתונים בעניין, כמה עד היום התקבל ממשרד התחבורה בשביל לימודי הבטיחות והאם זה באמת מחייב תוספת. מה שכן הבטחתי לשרה שאף אחד מאתנו אין לו עניין שמערכת החינוך תיפגע או תיאלץ להוציא עוד כסף, ונעשה כמיטב יכולתנו כדי לסייע, אם צריך, להגדיל את התקציב שיעבור דרך הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. חלק מהעניין הוא שתקציב הרשות הלאומית גדל באופן משמעותי זו אחת המטרות- מערכת החינוך. צריך לברר את זה כי שרים נוטים על הדרך לנסות לקחת כסף גם אם זה לא הכרחי או מגיע להם.
אני לא חושב שאנחנו כפופים לשום דבר, המליאה וגם ועדתה שרים אישרו את החוק הזה בלי התנאי הזה, אבל כיוון שהבטחתי את זה לשרה אני עומד מאחורי זה, אני באמת מעוניין שמשרד החינוך לא יאלץ להוציא כסף נוסף מתקציבו אלא אם כן הברירה בסוף תהיה שמשרד התחבורה לא מוכן בכלל, אבל לא הגענו לשלב הזה. לגבי המיקום איפה החוק הזה צריך להיות זה לא משנה לי, העיקר התוכן שלו.
היו"ר רונית תירוש:
אני מודה לך על הדברים, זה בדיוק רוח הדברים של מה שנאמר כאן ומה שאמרתי קודם, כדי להוסיף לך נתונים, כרגע הרשות מעבירה 39 מיליון, ורחל רותם אומרת שצריך כדי למצות את ההליך בצורה ראויה צריך 50 מיליון בסך הכול, זאת אומרת זו תוספת של עוד 11 מיליון, אמרתי שנדר על זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית ואנחנו לא מתכוונים לכפות הוצאות, ככל שהן תבואנה, תבורכו.
רותם זהבי:
מנהל בטיחות כללית ארצי במשרד החינוך, אני רוצה להבהיר לחבר הכנסת ארדן, כשהיה דיון ביום ראשון במשרד עלה מהמנהל הפדגוגי טענה שאין חוק ללימודי מתמטיקה או ללימודי אנגלית במשרד החינוך, למה ללימודי בטיחות בדרכים? יצאנו מהישיבה בהחלטה שאנחנו הולכים לומר בישיבה שמשרד החינוך מתנגד.
מאז עברו 48 שעות והייתה שיחה שעסקה בעניין הזה ואני חושב שההחלטה שהתקבלה בסופו של דבר ומה שנאמר כאן זו הסכמה. אני רוצה לחדד את מה שהחוק הזה מביא, זה משהו אחר, זה סיפור אחר מחקיקה שלא קיימת. מדינת ישראל אומרת למשרד החינוך, אתם תחליטו את התכנים, תחליטו מה יהיה בתעודת הבגרות מה יהיו הבחינות במה יעסקו ובמה לא יעסקו. פתאום בא חבר כנסת ואומר, דווקא את הנושא הזה של בטיחות בדרכים, ראוי שזה יהיה בחקיקה. יש פה משהו מיוחד, הנוסח הזה שאתם טבעתם והרוח הזו שאומרת משהו לציבור של קדושת החיים, משהו שהוא מעבר לעוד לימוד נושא כזה או אחר, זה המסר שהוא בא משם.
הנושא הזה של שיתופי פעולה בין משרדים ובין רשויות שההסכמה קיימת בציבור ובתוך הרשויות ובין המשרדים, שאלו הדברים לגבי הסגירה הכספית, זה משהו שאני מבין שגם אתם רואים כמשהו משני. קודם כל אתם רואים את זה כמסר של אחריות ציבורית, שבאה מהשלטון המרכזי וזה הדבר המרכזי שהופך את זה למיוחד בכל הסיפור הזה.
היו"ר גלעד ארדן:
מה השורה התחתונה?
רותם זהבי:
הבהרתי את הייחודיות בחוק הזה, שאין חוק למתמטיקה ואין חוק לחינוך גופני ואין חוק לאנגלית ואין חוק ללימודים, עכשיו יש משהו מיוחד שנקרא חוק לבטיחות בדרכים. מה עושה אותו מיוחד? עושה אותו מיוחד שהוא בא עם רוח של תפיסה חברתית, של קדושת החיים, של משהו שהוא מעבר לעוד נושא שנלמד ונבחן.
היו"ר גלעד ארדן:
מציינים בפני שיש חוק ללימוד עזרה ראשונה בבתי ספר.
רותם זהבי:
שלא מקיימים אותו. לסיכום דבריי, אני מברך על ההצעה הזו, אני חושב שהיא ראויה ויש בה מסר חברתי ראוי ונכון וטוב שכך.
היו"ר גלעד ארדן:
באמת החוק הזה לא מתקיים?
רותם זהבי:
הוא מתקיים באופן חלקי.
היו"ר גלעד ארדן:
לא מתקיים כי אין תקציב?
רותם זהבי:
לא ניכנס לזה, כל פרח הוראה מחויב ב-44 שעות.
רחל רותם:
אחרי השיחה אתך השרה דיברה אתי, מה שרותם רצה להגיד, זה נושא חוצה מפלגות ומאחד ואנחנו מברכים. בכל זאת אני רוצה להוסיף, יהיו מוכרחים להתייחס בקריאה שנייה ושלישית לעניין התקציבי כי ההבדל בין מה שאמרת בחינוך גופני, ואני בעד ההשוואה, שמכיתה ב' ואילך כל שנת לימוד יש שעה שבועית במערכת מתוקצבת על ידי האוצר ולנו אין, מישהו צריך לתקצב את זה.
אמרתי גם, וחברת הכנסת תירוש כמנכ"לית לשעבר יודעת, שאנחנו במצב אבסורדי, אני עוד לא ידועת היום כמה מורים ילמדו בשנה הבאה בכיתה יא'. יש לי התחייבות של 99% מבתי הספר ירשום את זה בתעודת הבגרות בשנה הבאה ועדיין אני לא יודעת כמה מורים ילמדו.
היו"ר גלעד ארדן:
אם ב-יא' כבר ניגשים לבגרויות, יך אפשר יהיה להחיל את החוק הזה, זה יצטרך להיות למעשה בכיתה י'.
רחל רותם:
כדי שזה יחול גם ב-י' וגם ב-יא' כדי שזה יהיה מקצוע רציני שנלמד לבגרות, אנחנו צריכים 50 מיליון כי אנחנו עושים עוד דברים כמו הכשרת מורים, חינוך חרדי וזה מעבר למה שהצהרתי שהמשרד נותן, מעל 40 מיליון לבית הספר היסודי.
היו"ר גלעד ארדן:
עד היום הפעלתם ב-י' וב-יא'.
רחל רותם:
בלי חובת בגרות.
היו"ר גלעד ארדן:
לעשות בחינה פנימית בבתי הספר מוסיף 11 מיליון ₪?
רחל רותם:
כדי לעשות בחינה פנימית צריך לתת שעה שבועית, על מה נעשה את הבחינה.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל יש שעה שבועית.
רחל רותם:
יש שעה שבועית רק אם מתקצבים. יש שעה שבועית חובה בחוזר מנכ"ל, אבל זה רק כשהרשות הלאומית מתקצבת, זה לא תקציב של משרד החינוך. כיתות יא' זה לא תקציב של משרד החינוך. ברגע שהרשות הלאומית לא מודיעה לי כמה תקציב יש אני לא יודעת כמה מורים ילמדו ואני לא יודעת אם תהיה השעה השבועית.
היו"ר גלעד ארדן:
החוזר מנכ"ל זה רק אחרי שאתם יודעים כמה תקבלו לשנה הקרובה מהרשות הלאומית?
רחל רותם:
חוזר מנכ"ל מחייב וכל שנה לשמחתי אנחנו עומדים בזה בסוף. היום אני לא יכולה להגיד למורה שיש לו 8 שעות בבליך בכיתות יא' או ב-י'.
לאה ורון:
האם את יכולה לפרוש את הנתונים, מסרת קודם שנדרשות 30 שעות שבועיות ל-3,000 כיתות, משמעו 25 מיליון ₪ והנה יש פער, אולי תסבירי מה המצב בכיתות י', יא'.
רחל רותם:
לפחות בארבע שנים האחרונות אנחנו מכסים את כיתות יא'. משנה לשנה אנחנו עולים יותר, 99% נכונות לשנה הבאה.
לאה ורון:
מכסה בשעות לימוד?
רחל רותם:
30 שעות לימוד. כיתות יא', כמו שנאמר, זה מחייב כי זה רשום גם בחוזר מנכ"ל, אבל מאחר ואלה שעות נרכשות אנחנו מעבירים את הכסף שאנחנו מקבלים מהרשות הלאומית, אגב, קודם נשאלה שאלה וזה ברור שכל אגורה שאנחנו מקבלים מסוכמת עם הרשות הלאומית וכל אגורה שאנחנו מוציאים, נבדקת. מעבר לבדיקה שלי בתוך המשרד היא נבדקת גם על ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יש פה שקיפות מלאה ושיתוף פעולה מלא.
שעה שבועית בכיתה יא' עולה היום כ- 5000 וכל הזמן זה עולה. כדי ש-3,000 כיתות יא' ילמדו זה בערך 20 מיליון. כדי שאני אכשיר את המורים וגם כתיבת תכניות חדשות אנחנו מגיעים לפחות ל-25 מיליון לשכבת גיל. כמשרד חינוך אנחנו יכולים לחייב בגרות במצב הקיים רק את כיתות יא', זה לא רציני. זה גם לא מה שאנחנו רוצים, זה שתלמיד ילמד רק ב-יא' - - -
היו"ר גלעד ארדן:
לא הבנת את השאלה שלי, אם ב-יא' ניגשים כבר לחלק מהבגרויות איך את יכולה לקיים את התנאי שהוא צריך ציון עובר ב-יא', הרי רק בסוף יא' תדעי אם הוא קיבל ציון עובר בבטיחות בדרכים.
רחל רותם:
המנהל מתחייב. יש לנו התחייבות ומסרנו את המקור לשר התחבורה. יש לי התחייבות של כל מנהלי בתי הספר בארץ, מלבד חמישה בתי ספר, שהוא לא ייתן תעודת בגרות ללא ציון עובר לתלמיד.
רינת שטרוזמן:
זה בדיוק כמו הצעת החוק שאדוני מציע, לא ש-98% תמיכה של מנהלי בתי הספר, שהצלחנו יחד עם משרד החינוך להשיג, שהתחייבו כבר לעשות מבחן בגרות פנימי כתנאי לקבלת תעודת הבגרות הוא בטח בתקציב הקיים, כך שאני לא רואה את הבעיה.
אני מסכימה עם חברת הכנסת תירוש שאלה דברים שאפשר לעשות מחוץ לוועדה לבדוק אותם ולהביא לכאן. בסך הכול, הצעת החוק הזו היא בעצם לקבע מצב שקיים, לפחות בשנה האחרונה מאז שאנחנו פועלים בשטח.
היו"ר גלעד ארדן:
יש פה משהו מוזר, אם זה היה קיים, הרי משרד התחבורה לא הלך אתנו בהתחלה ובשלב מסוים הוא אמר שהוא לא מצליח להתקדם עם משהו אל מול משרד החינוך.
רינת שטרוזמן:
זה היה תהליך, לפני כחודש הגיעו להסכמה של 98% ממנהלי בתי הספר.
רחל רותם:
אנחנו אומרים ששעה ב-יא' זה לא מספיק בשביל שיתייחסו לציון הזה. חינוך גופני לומדים שעה שבועית מכיתה ב', צריך מינימום לכיתות י' ו-יא'.
יצחק צליל:
ראש אגף חינוך וקהילה ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. הרשות הלאומית מסתכלת על הצעת החוק הנוכחית, לחנך להכרה בקדושת החיים ולהתחיל תודעת בטיחות וזהירות, אני מניח שמשרד החינוך לא מתנגד לדבר הזה.
היו"ר גלעד ארדן:
סעיף 4 די מיותר כי גם היום כתוב בסעיף 12 לחוק חינוך ממלכתי, לחנך להכרה בקדושת החיים ולהנחיל תודעה של בטיחות וזהירות, לרבות בטיחות בדרכים. אם הנקודה היא שצריך להתייעץ גם עם הרשות הלאומית, הרי שזה מופיע אצלנו בסעיף 3, אז לכאורה סעיף 4 מיותר.
יצחק צליל:
לגבי ציון בבטיחות בדרכים כתנאי לתעודת הבגרות אני רוצה להסב את תשומת לב הוועדה לסקר שדובר עליו קודם, שנערך בשנת 2007, הסקר הזה קובע בצורה חד משמעית שרק שיעורים שנערכים בצורה סדירה בשעות קבועות, לא בסוף היום, מקבלים התייחסות רצינית של בתי הספר, זה מושך את ההתייחסות של התלמידים וכתוצאה מזה גם התלמידים מתייחסים לשיעורים האלה בצורה רצינית ומשתתפים בהם.
אם המשמעות של הצעת החוק הזו שמעבר לחוזר מנכ"ל, זה מנכ"ל משרד החינוך לא מנכ"ל הרשות הלאומית, חוזר מנכ"ל אומר שיש חובה ללמד חינוך לבטיחות בדרכים בכיתות א, ה' ו-יא' .
רחל רותם:
ובגנים.
יצחק צליל:
ומעבר לכך שעה שבועית בכל אחת מהשכבות. זאת אומרת שיש כבר חוזר מנכ"ל של משרד החינוך שאומר שבכל שנה תתקיים שעה שבועית של חינוך לבטיחות בדרכים. יש בקשה של משרד החינוך שנעזור בתקצוב. אנחנו עוזרים נכון להיום בהיקף של 39.5 מיליון ₪ כל שנה.
בשנת 2008 תקצבנו את כל כיתות יא', 3,000 כיתות בהיקף של 6,000 ₪ לשנה לכיתה, זה יוצא 18 מיליון ₪ בשנה. מעבר לזה אנחנו מתקצבים גם את כיתות י' וגם את כיתות ט', אנחנו הולכים להסיט את התקצוב של כיתות ט' לכיתות י' בשנת הלימודים הבאה. אנחנו מתקצבים את החינוך התורני, אנחנו מתקצבים רכזים לבטיחות בדרכים. האם המשמעות של חינוך לבטיחות בדרכים אומר שהרשות צריכה לשלם על זה? איפה מקומו של משרד החינוך? משרד החינוך רוצה לחנך אבל רוצה שהרשות תתקצב.
אם אני מתייחס להצעת החוק, מדובר על התייעצות אתנו לגבי התכנים, אנחנו מוכנים, מסכימים ונעשה את זה בשמחה כמו שעשינו עד עכשיו. אם מדובר על זה שיש צורך בקיבוע תעודת הבגרות בציון פנימי של בית הספר, אנחנו מוכנים לסייע בזה ואנחנו כמובן תומכים. אם מתחילים להיכנס להיבטים תקציביים שבעצם אנחנו נורא רוצים לעשות חינוך אבל בשביל זה יש ארנק לאומי שנקרא הרשות והיא תתקצב אותו, אז בואו נפתח את זה לדיון, יש הרבה דברים שהרשות מתקצבת, אולי כדאי שהיא תיקח את כל החינוך לבטיחות בדרכים, או חינוך בכלל על אחריותה, תתקצב גם את מד"א ועוד דברים, למשרד החינוך אין אחריות?
רחל רותם:
משרד החינוך מתקצב 40 מיליון כל שנה.
יבינה זכאי בראונר:
יש לי הבהרה משפטית לגבי החוק הזה. אני אגיד משהו כללי אבל שלא ישמע כאנטי כי בשורה התחתונה השרה כן תומכת במה שמגולם פה אבל לא בדיוק בנוסח הזה. אני רק אומר שבאופן עקרוני כל דיני החינוך נכון להיום, באף אחד מהם אין עיגון של תכניות לימודים מאיזשהו סוג בחקיקה. לא מתמטיקה, לא אנגלית ולא שום דבר.
היו"ר גלעד ארדן:
רק עזרה ראשונה.
יבינה זכאי בראונר:
עזרה ראשונה לדעתי צריך לקרוא טוב את החוק, זה רק למורים לא לתלמידים.
איתי עצמון:
זה גם לתלמידים.
יבינה זכאי בראונר:
זה לא לתלמידים. בגדול, המזכירות הפדגוגית היא הגורם המקצועי במדינת ישראל בעל הסמכות להחליט על תכניות לימודים הושר מאשר. יש כל שבוע בוועדת שרים לחקיקה הצעת חוק שאומרת, תיקבע תכנית לימודים בנושא ציונות אזרחות וביקורים ביד ושם ועוד. באופן עקרוני הממשלה כמעט תמיד מתנגדת.
פה אנחנו מודים, כמו שאמר רותם, יש אולי עניין קצת אחר ומיוחד לכן השרה אמרה שבאופן עקרוני היא תומכת. אבל, עלו שתי סוגיות, היא ביקשה שתישאר שיקול הדעת והגמישות למשרד לקבוע בדיוק את הפורמט של איך מתי כמה והאם זה יהי לבגרות, עמידה בתנאי התכנית או רק השתתפות או רק ציון עובר, לכן אני חושבת שאת הסעיף האופרטיבי בהצעת החוק - - -
היו"ר גלעד ארדן:
נשמע שאת מתנגדת, אם את משאירה את שיקול הדעת אם זה יהיה ציון לבגרות אז בשביל מה צריך חוק?
רונית תירוש:
ניצלת את זה שיצאתי לרגע והבאת עוד מכשלה? לא דיברת קודם ששיקול הדעת לבגרות יישאר למשרד.
יבינה זכאי בראונר:
ניסינו לומר שהנושא של גמישות בתכניות הלימודים ושיקול הדעת נתון נכון להיום למשרד החינוך. החוק הזה הוא תקדימי במובן הזה עד היום אין שום דבר חקיקה שקובע - - -
היו"ר גלעד ארדן:
חוץ מלימודי עזרה ראשונה.
אבישי פדהצור:
היא הבינה את הטעות.
היו"ר גלעד ארדן:
זה טיעון אוצרי קלאסי.
אבישי פדהצור:
רק שאני ממשרד המשפטים...
יבינה זכאי בראונר:
השאלה המרכזית עכשיו היא לא לתמוך או לא לתמוך בחוק כי ברור שתומכים. השאלה באיזה פורמט זה יהיה, באיזה צורה משפטית החוק יראה. האם כפי שהוא עכשיו, ובעניין הזה השרה ביקשה ממני להביע כמה הסגות או הערות.
יש פה שני דברים, גם עניין משפטי, יש קושי והסברתי קודם כשחברת הכנסת רונית תירוש הייתה פה לומר חובה חוקית לשר להיוועץ ברשות לאומית שהיא מכוחה של הוראת שעה. הוראת שעה היא זמנית מטיבה ואם ביום מן הימים, אנחנו לא כותבים פה חוק לשנה אלא לדורות, אם ביום מן הימים לא תהיה עוד הרשות הלאומית כי פקעה הוראת השעה והממשלה החליטה לא להאריך, אז לשר יש חובה חוקית להיוועץ ברשות שכבר לא קיימת.
היו"ר גלעד ארדן:
זה לא סוג של טיעון לגיטימי, כי כתוב באלף חוקים ששר צריך להיוועץ בשר התמ"ת, ואם מחר אין משרד התמ"ת כי פרקו אותו? אז משנים אתמה שצריך.
יבינה זכאי- בראונר:
לא כתוב שהשר צריך להיוועץ בשר התחבורה.
רונית תירוש:
אז נכתוב ו/או שר תחבורה.
היו"ר גלעד ארדן:
אם יפרקו את הרשות נשנה את זה, כרגע הרשות פועלת מכוח חוק וכשיהיה חוק שיבטל את קיומה של הרשות הוא יתייחס להתאמות שצריך לבצע בחוקים אחרים.
יצחק צליל:
הצעתך היא להעביר את כל החוק לרשות, אם הרשות תיפול אז כל החוק יפול.
יבינה זכאי -בראונר:
יש בעיה כי הדבר שיותר חשוב הוא שהלינק בין החוק הזה לבין חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים קיים משום שצינור הכסף, של ההעברה התקציבית הוא דרך הרשות למשרד. נכון להיום, 40 מיליון ₪ עוברים מהרשות בשנה הנוכחית, אני לא יודעת מה יהיה בשנה הבאה אבל נניח שזה פחות או יותר אותו סכום מכוח נוהג, כך עד 2012, עד יום פקיעת הוראת השעה בחוק הרשות הלאומית.
לכן היה ברור שיש פה איזושהי בעיה תקציבית. אני מחזיקה ביד מסמך של האוצר, של רכז חינוך באגף תקציבים באוצר שאומר אנחנו לא נעביר תקציב תוספתי למשרד החינוך, מבחינתי תקצצו באנגלית מתמטיקה והיסטוריה ותעבירו לטובת הדבר הזה. משרד החינוך, כמו שניסתה קודם רחל רותם להסביר, אין לו מקורות עצמיים לטובת הדבר הזה, הוא ניזון היום בעיקר מהרשות, באופן שאם אין מחר רשות אין תקציבים ואין תכניות.
היו"ר גלעד ארדן:
אז נעתור לבג"ץ נגיד לשרת החינוך שהיא לא עומדת בחוק ואז היא תמצא מאיפה לעשות את זה, שהאוצר יתקצב אותה.
יבינה זכאי בראונר:
ממילא בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים יש היום סעיף שאומר, לייעץ ולסייע למערכת החינוך לרבות בדרך של סיוע במימון. אנחנו עוזרים לשבת ולהרחיב את הסעיף הזה באמצעות תיקון חקיקה שאנחנו כרגע לא נדבר על פרטיו, אני מוכנה לשבת עם היועץ המשפטי של הוועדה ולחשוב על נוסח.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל את לא חושבת שאפשר להכניס סכומים בחוק.
יבינה זכאי- בראונר:
אני לא מדברת על סכומים, לכן אני חושבת שזה פתרון שיהיה מאד נוח לרשות כי הוא לא יקבע סכומים.
רינת שטרוזמן:
תני לנו להחליט.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מוכן לשקול בחיוב חיזוק של החובה של הרשות הלאומית להשתתף בזה, אני עוד לא יודע איך, תשמיעי לי את הרעיונות שלך.
אורטל כהן:
מועצת תלמידים ארצית. החוק הזה מאד חשוב, תנאי לבגרות זה כן חשוב בניגוד למה שאומרים במשרד החינוך.
היו"ר גלעד ארדן:
הם אומרים שזה כן חשוב, לא אנחנו רוצים לשלם.
אורטל כהן:
זה לא מספיק שזה מחויב לבגרות, גם היום יש שיעורים שאין להם מבחני בגרות חיצוניים ועדיין תלמידים מזלזלים בהם למרות שזה ציון פנימי לבגרות. אם זה בכיתות יא'-יב', תלמידים עושים בגיל הזה תיאוריה ולומדים נהיגה, אולי אפשר לעזור להם וזה יהיה רווח להם להיות בשיעור הזה כי אז יהיה להם הרבה יותר קל בשיעורי הנהיגה ובתיאוריה ובהוצאת הרישיון ותלמידים יתייחסו לזה בצינות יגיעו לשיעורים וילמדו יותר, וזו מטרת החוק וצריך להתייחס לזה בתכנים.
רונית תירוש:
אני רוצה לחדד את הדברים שלך, גם אני שמעתי המון ביקרות על השיעורים ושהרבה הולכים לים. צריך ליצור משהו שיבינו מה ערך המוסף מלהיות נוכח לטובת קבלת רישיון עתידי.
אורטל כהן:
דבר אחרון, יש תכניות של חינוך תעבורתי. לא למדתי שום שיעור כזה בבית הספר שלי, אני מסיימת כיתה יב', גם לחברים שאני מכירה מבתי ספר אחרים אין שיעור תעבורתי בבית הספר והבודדים שאני מכירה מאד מזלזלים בזה. אני לומדת בברנקו וייס בבית שמש.
רחל רותם:
זה ייבדק.
אילן גרודסקי:
עמותת אור ירוק. אני מבקש לתמוך בחוק, העובדה שמאז יולי 2005, עת קיבלה ממשלת ישראל את המלצות ועדת שיינין, כולל 20 המלצות מתת הוועדה לחינוך והכשרה ובכללם גם "קיום לימודי חינוך תעבורתי בכל שנות הלימודים בבית הספר, שילוב מרכיב זה כמרכיב חובה בתעודת הבגרות...".
בכדי שזה לא יתמסמס ושיקוים כלשונו כפי שממשלת ישראל קיבלה את המלצות הוועדה, אני קורא לאדוני ולגברתי להמשיך את התהליך ולחוקק את החוק.
היו"ר גלעד ארדן:
חשבנו לא לעשות את זה, אבל לאור קריאתך חברת הכנסת תירוש רוצה בכל זאת לקדם... אפשר להתחיל לקרוא.
איתי עצמון:
1. מטרה
"חוק זה בא להקנות לתלמידים חינוך עיוני ומעשי לבטיחות בדרכים ובכך להגביר את המודעות לסכנות הקיימות בכביש ולדרכי ההתמודדות עמן, ולערך של קדושת החיים". הייתי מציע לוותר על המילים עיוני ומעשי. זה סעיף הצהרתי.
היו"ר גלעד ארדן:
יש התנגדות, תמיד אפשר להחזיר את זה.
אביטל כהן:
זה חשוב שלא יהיה כתוב רק עיוני, אם לא יהיה כתוב כלום זה יהיה רק עיוני.
רחל רותם:
מורי הנהיגה לא יסכימו שזה יהיה מעשי.
היו"ר גלעד ארדן:
מעשי זה לא רק שיעורי נהיגה, אנשים הם גם הולכי רגל וזו הבעיה הכי חמורה.
רחל רותם:
אפשר לכתוב "התנסותי" לא מעשי.
אבישי פדהצור:
בגלל הכלליות שלו עדיף לא להיכנס לקונטרקטיזציה כזו כי אחרת זה יוצר פתח לניסיונות לפרש את החוק בצורה שהיא רחוקה מכוונת המחוקק.
היו"ר גלעד ארדן:
בינתיים נוריד את זה. אבל שומרים את הזכות לחזור לעניין.
הצבעה
בעד סעיף 1 – רוב
נגד-אין
נמנעים-אין
סעיף 1 אושר
איתי עצמון:
2. הגדרות.
"בחוק זה –
"בית ספר" – מוסד חינוך מוכר, כהגדרתו בחוק לימודי חובה, התשי"ט-1949". כאשר מדובר לפי ההגדרה בכל מוסד חינוך רשמי ובכל מוסד חינוך אחר שהשר הכריז עליו בהכרזה שפורסמה ברשומות, שהוא מוסד חינוך מוכר.
"תלמיד" – מי שלומד בבית ספר;
"השר" – שר החינוך;
יבינה זכאי בראונר:
זה כולל את כל בתי הספר הן הרשמיים והם המוכרים שאינם רשמיים.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל בהם אין בחינות בגרות.
אפרת ישראלי:
מה עם תלמיד שגורש ולא עושה בגרות?
היו"ר גלעד ארדן:
אז נכתוב שהשרה תגיע אליו אישית הביתה ותיתן לו הדרכה בבטיחות בדרכים. אני מנצל הימצאות של תלמידים במערכת החינוך, מי שלא במערכת החינוך מה אני יכול לעשות, לרדוף אחריו?
אפרת ישראלי:
תבדוק כמה נכשלים בבגרות ולפי זה תראה כמה אולי לא יעשו את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
יש לך הצעה כדי לטפל גם באלו שנפלטים ממערכת החינוך?
אפרת ישראלי:
ההצעה שלי היא לאו דווקא לקחת את משרד החינוך ולעשות אותו גורם שמטפל אבל זה לא הדיון עכשיו.
היו"ר גלעד ארדן:
אז שירות התעסוקה?
אפרת ישראלי:
שאלתי שאלה שלא חשבתי שאני צריכה לפתור אותה היום, אבל היא שאלה מאתגרת, למי שרוצה לטפל בעניין הזה עד הסוף.
רחל רותם:
צריך לחייב גם את בתי הספר של משרד העבודה, יש בעיה קשה מאד אתם, אלה גם בדרך כלל הנהגים אחר כך בצבא.
רונית תירוש:
לא לזה היא התכוונה.
היו"ר גלעד ארדן:
אני לא פוסל את מה שהם אומרים, אבל אם יש סוגים של בתי ספר שבהם לא בהכרח עושים בגרות אבל מקבלים תעודות מקצועיות, אפשר להוסיף את התניית התעודות גם במעבר של זה.
רונית תירוש:
מצוין.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל אני צריך שעד הקריאה הבאה תעשו עבודת מטה בעניין.
אבשלום קרמר:
אפשר לעשות את החוק הזה כמו שהוא במשרד החינוך במסגרת השינויים שהולכים לעשות עכשיו במרכזי לימוד נהיגה ודברים אחרים אפשר להחיל את זה על כל מי שהגיע ממשרד החינוך ועבר את הבגרות קיבל את האישור ויכול להתחיל, במידה והוא לא עבר הכשרה כזו הוא יצטרך במסגרת הלימודים להוסיף עוד שיעורים בדרך מסוימת.
היו"ר גלעד ארדן:
ואז מורי הנהיגה ירוויחו.
אבשלום קרמר:
זה לא קשור זו רק בקרה.
היו"ר גלעד ארדן:
זה אומר שכל מי שלא עבר את זה במערכת החינוך והבגרות לא כל כך מעניינת אותו אז כשהוא יצטרך לעשות רישיון הוא יעשה עוד כמה שיעורים.
אבשלום קרמר:
לא זה מה שאמרתי, אני לא לקוח את שיעורי הנהיגה המעשיים לשום מקום. יש תהליך שמובילים הרשות אור ירוק וגם משרד החינוך מעורב, כדי להקים מרכזי לימוד נהיגה כדי שיהיה לימוד עיוני בתוך התהליך הזה ואז בסופו יהיה אפשר לעשות תיאוריה. כל תלמיד שיגיע ממערכת חינוך מסודרת, שיהיה לו את האישור הזה, יוכל להציג את האישור הזה כתנאי להגשה לתיאוריה. אז למעשה מכסים את כל התהליך וגורמים לאנשים להיכנס.
במידה והוא לא יעשה את זה במסגרת המל"ן, הוא יצטרך לעשות עוד כמה שיעורים כדי לעשות לו התאמה מסודרת ואז יהיה תמריץ לאנשים להגיע. זה יגיע למצב שאפשר היום להעביר את זה ככה ובתהליך של המל"נים לסגור את אותם פרצות קטנות.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מתנצל אבל אני לא מצליח להבין את ההצעה שלך, תנו לנו לסיים את זה ותעביר לי הצעה מפורטת ואולי אצליח להבין אותה ונראה מה ניתן לעשות. לפני ההצבעה על סעיף 2 אומר שבדברי ההסבר ייכתב שבכוונת הוועדה לשקול לאחר הקריאה הראשונה להוסיף לחוק תנאי למעבר בחינה של לימודי הבטיחות בדרכים לא ק לתעודת בגרות אלא גם לתעודות גמר.
הצבעה
בעד סעיף 2 – רוב
נגד- אין
נמנעים-אין
סעיף 2 אושר.
איתי עצמון:
3. "לימודי בטיחות בדרכים.
(א) לתלמידים יוקנה ידע עיוני ומעשי בלימודי בטיחות בדרכים". אנחנו מורידים לגמרי "מעשי"?
היו"ר גלעד ארדן:
אני לא שלם עם זה. אתה תרשום גם פה בדברי ההסבר שהוועדה תידרש שוב לשאלה האם יש לחייב במפורש גם הקניית ידע מעשי.
רותם זהבי:
אולי אפשר להחליף את המילה בחינוך "יחונכו", זו תיבה שעושים בה שימוש במטרות של חוק חינוך ממלכתי.
היו"ר גלעד ארדן:
זה נכון שהם צריכים להתייעץ ברשות ולא מחויבים לקבל את עמדתם, אני מייחס לרשות חשיבות בעניין הזה. אם הרשות יגידו לי שיש משהו שאי אפשר בלעדיו והוא קשור יותר למשהו מעשי יכול להיות שאני אנצל את עריצות הרוב, כמו שהמיעוט אוהב לקרוא לזה, כדי להכניס אמירה קצת יותר ספציפית.
רינת שטרוזמן:
אנחנו מוכנים לשבת עם הגברת רחל רותם לבדוק לאיזה תכנים אנחנו מתכוונים כשמדברים על עיוני ומעשי ואז הועדה ואנחנו נוכל לבחון את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
גם עם תגיעו להבנות ונניח שתבוא שרה שפחות חשוב לה הנושא, צריך שיהיה סטנדרט, כמו שאמר רותם - - -
רותם זהבי:
אני לא מציע להוריד את המעשי והעיוני, בסעיף מטרה, כשמדברים על כללי זה בסדר אבל בלימודי הבטיחות, שזה מפרט, גם לימודי, גם מעשי וגם עיוני.
היו"ר גלעד ארדן:
שכנעת אותי, בשלב זה נשאיר בסעיף 3 ומקסימום נוריד, אנחנו פתוחים לשכנוע להוריד את זה לקראת הקריאה הבאה.
יבינה זכאי-בראונר:
יכול להיות בג"ץ, למה לא מלמדים אותנו שיעורי נהיה ונותנים לנו רישיון.
היו"ר גלעד ארדן:
אני אומר לפרוטוקול, אין הכוונה בהכרח לשיעורי נהיגה.
רותם זהבי:
אפשר לכתוב את זה בסוגריים, לא כולל לימוד נהיגה מעשי.
היו"ר גלעד ארדן:
אנחנו מוכנים לדון בלהוריד את זה, אבל אחרי זה תטענו לי נושא חדש.
יבינה זכאי-בראונר:
תורידו עכשיו ותפתחו פתח בדיון לקראת שנייה ושלישית אם להכניס.
יצחק צליל:
מכיוון שכתוב ידע עיוני ומעשי, המעשי מתייחס לידע.
רחל רותם:
אין ידע מעשי.
רונית תירוש:
אני מתנגדת להוריד את זה. יש הבדל בין להקנות חינוך מעשי והקניית ידע מעשי, שזה משהו אחר. זה לא שיעורי נהיגה בפועל. אפשר בדברי ההסבר להבהיר בצורה חד משמעית שלא מדובר בשיעורי נהיגה. אני מציעה, תפני לאקדמיה ללשון, אני מתחייבת שאם הפרשנות תהיה שיעורי נהיגה, נוריד את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
בג"צ לא יוצק תוכם על פי האקדמיה ללשון. בשלב זה נשאיר ואנחנו מוכנים לשקול להוריד את זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית זה לא רק עניין של אקדמיה ללשון צריך לבחון את זה משפטית ויכול להיות שנוכל למצוא אמירה יותר ספציפית בלשון החוק או למעט ממנו במפורש שיעורי נהיגה, למרות שזה יהיה מגוחך, בדברי ההסבר זה אמור להספיק.
איתי עצמון:
(א) לתלמידים יוקנה ידע עיוני ומעשי בלימודי בטיחות בדרכים על פי תכנית שיכין השר בהתייעצות עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כהגדרתה בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה), התשס"ו-2006.
בסעיף הזה אני מציע לכתוב "תכנית לפי גילאי התלמידים" מכיוון שאני קורא את חוזר מנכ"ל החינוך מספטמבר האחרון מדובר גם על לימודים בגנים בבתי הספר היסודיים ובבתי הספר העל יסודיים.
יבינה זכאי-בראונר:
אנחנו חושבים שזה מיותר.
תמיד תכנית נכתבת לפי גיל התלמיד.
איתי עצמון:
כשמדובר על כישור לעמידה בתנאי התכנית שהיא תנאי למתן תעודת בגרות.
אפרת ישראלי:
ילד בכיתה א' מקבל בגרות?
איתי עצמון:
אם הוא לא מקיים את חובת משמרות הזה"ב הוא לא יקבל תעודת בגרות? זה בעצם מה שיוצא מהנוסח.
רחל רותם:
לא כי זה לא חובה בחוק, זו התנדבות.
היו"ר גלעד ארדן:
אם מקיימים שיעור בכיתה א'...יש בזה היגיון.
יבינה זכאי-בראונר:
זה מחזיר אותי למה שאמרתי קודם, שאנחנו מבקשים שהשרה תקבע תכנית מבלי להיכנס לרזולוציה בחקיקה ראשית של מה יהיה ואיך יהיה.
היו"ר גלעד ארדן:
יש חולק על כך שהתכנית מותאמת לגילאי הילדים?
יבינה זכאי-בראונר:
ברור שלא. הרי אף אחד לא מעלה בדעתו שנעשה מבחן לבגרות ונגיש אותו לכיתות ב'.
היו"ר גלעד ארדן:
זה קיצוני, אבל אם תחליטו מחר שעושים בכיתה ח' מבחן שהוא תנאי ב-יא' להגשה לבגרות.
יבינה זכאי-בראונר:
התכנית היא פונקציה גם של שיקול דעת של אנשי מקצוע בתוך המשרד שזה מוסכם בחינוך בפדגוגיה וגם פונקציה של תקציבים שמשתנים מידי שנה כפי ששמענו. לכן אנחנו מבקשים להשאיר את זה פתוח.
אבישי פדהצור:
העמדה של משרד החינוך בררוה שהם לא רוצים לחשק את זה, אבל ככל שהוועדה תחליט ללכת לכיוון אחר, אפשר פשוט בסעיף הזה לקבוע או להסמיך את השר, כי הרי שר החינוך קובע את התכנית, אז בסעיף הזה פשוט לכתוב השר יקבע את התכנים. הוא קובע את התכנית ככלל, התכנית יכולה להיות לכיתות א' ולכיתות יא-יב. מעבר לתכנית הוא יקבע תכנים או עניינים מסוימים מתוך התכנית שעמידה בהם היא תנאי לבגרות.
איתי עצמון:
יש לי תיקון לסעיף קטן (ב), במקרה של סעיף קטן (א) אני כן מציע לכתוב לפי גילאי התלמידים אם אין לחברי הכנסת התנגדות.
היו"ר גלעד ארדן:
אני לא יכול לשבור לך את המילה, אתה נשאר, הם הולכים...
איתי עצמון:
"על פי תכנית שתוכן לפי גילאי התלמידים"...
היו"ר גלעד ארדן:
אם תשכנעו אותו לרדת מזה, נוריד את זה בשנייה ובשלישית.
איתי עצמון:
(ב)" עמידה בתנאי התכנית" אני מציע להוסיף כאן "חטיבה עליונה" כי מדובר בבגרות. יש בחקיקה "חטיבה עליונה".
יבינה זכאי-בראונר:
בתקנות, לא בחקיקה ראשית.
איתי עצמון:
אפשר לבדוק את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
באותה נחרצות דיברת על לימודי עזרה ראשונה, אמרת שזה רק למורים והנה כתוב שזה לעובדי חינוך ולתלמידים.
איתי עצמון:
מדובר על תכנית שתועבר בחטיבה עליונה, בכיתות י' עד יב' והיא תהווה תנאי לזכאות לבגרות, לא מדובר על כל התכנית בכל הגילאים.
יבינה זכאי-בראונר:
החוק יהיה רק לחטיבה העליונה?
איתי עצמון:
אם מדברים על תנאי למתן תעודת בגרות, מדובר רק על התכנית הזו.
יבינה זכאי-בראונר:
אז צריך לשנות את ההגדרה של תלמיד, תלמיד זה מי שלומד בבית ספר בכיתות י' עד יב' בלבד.
איתי עצמון:
לתלמידים יוקנה ידע עיוני ומעשי , כאשר מדובר על בתי ספר יסודיים ועל יסודיים. כאשר מדובר על זכאות לתעודת בגרות, אנחנו מדברים על תכנית לימודים שמועברת בכיתות י' עד יב'.
(ב) "עמידה בתנאי התכנית כפי שתועבר בחטיבה עליונה, לפי סעיף קטן (א) תהא תנאי למתן תעודת בגרות ממשלתית לתלמיד מבית הספר שבו הוא לומד".
רחל רותם:
לא צריך "כפי שתועבר" עמידה בתנאי התכנית בחטיבה העליונה.
היו"ר גלעד ארדן:
עמידה בתנאי התכנית זה יכול להיות גם השתתפות ב- 40% מהשיעורים מבחינתכם?
מה שיקבע בתכנית.
היו"ר גלעד ארדן:
סיכמתי עם השרה שכם תהיה בחינה פנימית. הם יכולים להגיד שמי שהשתתף בחצי מהשיעורים עמד בתנאי התכנית.
רחל רותם:
אם התכנית בנויה ל-30 שעות, התכנית תוכן על ידי השרה עם הרשות הלאומית ויהיה כתוב בה שזה 30 שעות.
היו"ר גלעד ארדן:
אתם מתייעצים עם הרשות אבל אתם המחליטים. אם אני משאיר פתח כזה, אתם יכולים מחר לקבוע שעבר את התכנית ללימודי בטיחות מי שהשתתף ב-60% מהשיעורים. הדבר הכי משמעותי חסר מבחינת מהות החוק, שיהיה ברור שיש בחינה פנימית שלכם.
לאה ורון:
השרה מתייחסת לכך במליאה ואומרת שמדובר במבחן פנימי, לא בתוספת למבחני בגרות.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל צריך להיות ברור שיש בחינה פנימית. אני סומך על השרה יולי תמיר 200% כי מאד חשוב לה הנושא של תאונות דרכים, אבל תאר לך שמחר יבוא שר שלא חשוב לו והוא ירצה לא לפגוע במספר הניגשים לבגרות בתקופתו כי אחר כך זה נראה כאילו הוא פחות הצליח כשר חינוך וירצה שהתכנית הזו יהיה מאד קל לעבור אותה והוא יגיד ש-40%.
לאה ורון:
הכי פשוט זה מבחן פנימי. עמידה בתנאי התכנית החטיבה העליונה ומבחן פנימי תהא תנאי למתן תעודת הבגרות.
איתי עצמון:
אין מינוח למבחן פנימי, אין הגדרה של זה בחקיקה.
רחל רותם:
אנחנו רוצים להשאיר את האפשרות שזו תהיה עבודת גמר.
היו"ר גלעד ארדן:
אם מישהו ייסע על אופנים וייהרג, ההורים שלו יגידו שהעבודה שלו הייתה על תחום אחר, הוא לא היה בשיעורים על האופניים.
רחל רותם:
גם מי שהתחצף לאבא שלו לא למד את כבד את אביך ואת אמך.
היו"ר גלעד ארדן:
כל העניין הוא שהכנסת רוצה לדעת בוודאות שהבן אדם גם השתתף וגם עמד ברמה מינימאלית מסוימת שמקיפה את תחומי הבטיחות בדרכים שכולנו יודעים שהם מורכבים, הם לא רק זה או רק זה. עבודה זה דבר רציני אם אני מחפש שהתלמיד יעשה מחקר לתזה, אני מחפש שירכוש ידע רחב לא בתחום אחד לעומק.
עם כל הדברים היפים שאמר רותם, אם לא היה את החוק הזה, גם רותם וגם רחל רותם, שאולי לא יכולה להגיד כאן כל מה שהיא חושבת, לא היה צורך בחוק הזה, זה לא התחיל בתקופה של יולי תמיר, עבדתי מול שרי חינוך נוספים בעניין , לא במקרה בחודש האחרון הרשות הצליחה פתאום להשיג הסכמה מכל בתי הספר.
לחוק הזה יש תועלת וחשיבות וזו התערבות, השאלה אם היא מוצדקת או לא ועל זה מספר חברי הכנסת שיצביעו יחליטו. כולנו מודעים לכך שזה כמעט חסר תקדים של התערבות.
יבינה זכאי-בראונר:
השאלה אם יהיה מבחן או לא יהיה מבחן זה מסוג הדברים שלגמרי שיקול דעת פדגוגי של מי שאמון על זה.
היו"ר גלעד ארדן:
אז מבחן או עבודה יהיה. אין שום רף מינימאלי.
יבינה זכאי-בראונר:
אז לא להכניס את זה בחקיקה, השר יקבע.
היו"ר גלעד ארדן:
תכתוב בדברי ההסבר שלקראת הקריאה השנייה והשלישית תדון הוועדה אם יש צורך לחייב את המשרד לקיים בחינה או לאפשר עבודת גמר, הנוסח כרגע מאפשר תיאורטית לשר חינוך עתידי או למי שיחליף את רחל רותם גם להחליט שהשתתפות באיקס שיעורים מהווה עמידה בתנאי התכנית.
אבישי פדהצור:
ולוועדה תמיד יש את הכוח לקרוא לשר לכאן לתת את דין וחשבון במסגרת האיזונים שבין הרשויות על ההתנהלות שלו.
היו"ר גלעד ארדן:
את זה אני יכול לעשות גם בלי החוק הזה.
אבישי פדהצור:
יש חוק למערכת היחסים בין הרשויות, לפי דעתי זה גם יותר יעיל מאשר להיכנס לניסוחים שאחרי זה יהיו בכי לדורות.
היו"ר גלעד ארדן:
בכי לדורות יהיה לדעתי אם לא נכניס את זה. קיבלתי, אני לא מכניס את זה כעת.
יבינה זכאי-בראונר:
במקום הרשות הלאומית, תהיה היוועצות עם שר התחבורה שזה גם מסוג הניסוחים שקיימים יותר בחקיקה. הרשות היא גוף סטטוטורי זמני, לפחות לפי המצב המשפטי נכון להיום.
היו"ר גלעד ארדן:
את מכירה את חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים? מה כתוב בו בסעיף 6(6).
לאה ורון:
היא מדברת על העניין שהחוק הוא הוראת שעה.
יבינה זכאי-בראונר:
בחוק לדורות אתה מפנה לחוק אחר שהוא הוראת שעה. מבחינה משפטית אתה יוצר בעיה. ביום שהוראת השעה פוקעת, חובת ההיוועצות פוקעת.
היו"ר גלעד ארדן:
אם אני אהיה פעם ראש ממשלה אז לא יהיה שר תחבורה כי יהיה שר לבטיחות בדרכים לחוד שיהיו לו יותר סמכויות. אז יש יותר סבירות שיבטלו את זה מאשר יבטלו את הרשות. מה עם ההרמוניה המשפטית. חוק הרשות הלאומית תפנה לייעץ למשרד והחוק יפנה את משרד החינוך להתייעץ עם השר.
איתי עצמון:
יש הרבה הפניות בחקיקה לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, גם בחוק הדרכים (שילוט), גם בפקודת התעבורה,אפילו שזה גוף לכאורה זמני. לכן אני לא מוצא בעיה.
היו"ר גלעד ארדן:
הצבעה
בעד סעיף 3 – רוב
נגד-אין
נמנעים – אין
סעיף 3 אושר
היו"ר גלעד ארדן:
אני מסמיך אותך לקבוע איזה נוסח שאתה רוצה, או חטיבה עליונה או כיתות י', יא', יב', או רק יא', יב' או כל אחד מהם.
איתי עצמון:
הערה לעניין סעיף 4. סעיף 4 הוא תיקון לחוק חינוך ממלכתי, הוא מתקן את פסקה 2(12). הפסקה הזו פוקעת, היא נוסחה כהוראת שעה במסגרת חוק הרשות הלאומי לבטיחות בדרכים השאלה אם הוועדה רוצה לתקן כתיקון קבע, כי אז יש צורך לעשות תיקון נוסף.
היו"ר גלעד ארדן:
תמחק את התיקון של חוק חינוך ממלכתי ותהפוך את הסעיף בחוק הרשות הלאומית...
איתי עצמון:
חשבתי על פתרון אחר, אפשר לתקן את סעיף 45 שמדבר על תחילה ותוקף ולומר: סעיף 45 (ב) לחוק הרשות הלאומית חוק זה יעמוד בתוקפו עד ה-31 בדצמבר 2012, אפשר לומר למעט סעיף 2(12) לחוק חינוך ממלכתי. אפשר למעט את התיקון שאנחנו עושים בחוק חינוך ממלכתי ואז הפסקה הזו תהיה קבועה בחוק חינוך ממלכתי.
היו"ר גלעד ארדן:
יש התנגדות?
יבינה זכאי-בראונר:
אתה מדבר על הארכת סעיף 2(12) לחוק חינוך ממלכתי כקבע ולא באופן זמני, כנוסחו היום. אין בעיה.
איתי עצמון:
"לחנך להכרה בקדושת החיים ולהנחיל תודעת בטיחות וזהירות, לרבות בטיחות בדרכים" הפסקה הזו תהיה הוראת קבע.
היו"ר גלעד ארדן:
הצבעה
בעד סעיף 4 – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 4 מאושר.
איתי עצמון:
מכיוון שמדובר בחוק עצמאי כדאי להוסיף סעיף שאומר שהשר הממונה על ביצוע חוק זה, שזה סעיף ביצוע כמו שאנחנו בדרך כלל עושים בחוקים ולקבוע מתי החוק ייכנס לתוקף.
לאה ורון:
אני מבינה שהשר הממונה על חוק זה הוא שר החינוך.
היו"ר גלעד ארדן:
כיוון ששמחתי לשמוע ש-98% מבתי הספר ממילא הסכימו לכך, אפשר ליישם את זה משנת הלימודים הקרובה.
אבישי פדהצור:
צריכים הוראת מעבר כי יש כאלה שאולי לא רכשו את הלימודים האלה ועכשיו זה ימנע בעדם לקבל את תעודות הבגרות שלהם.
היו"ר גלעד ארדן:
נדון בהוראות המעבר והתחילה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.
לאה ורון:
נציגת משרד האוצר צריכה להודיע אם ההצעה כרוכה בעלות מתקציב המדינה
ריקי ארמן:
אני צריכה לבדוק, להבנתי ככל שהממשלה תומכת זה לא הופך את הצעת החוק לתקציבית.
היו"ר גלעד ארדן:
גם להבנתי.
לאה ורון:
בין אם הצעת החוק היא תקציבית ובין אם לא, לפי תקנון הכנסת צריך להודיע.
היו"ר גלעד ארדן:
אז תעבירו תוך חמישה ימים את עמדתכם.
ריקי ארמן:
במידה ומדובר בתקציבים שכבר קיימים במערכת להערכתך זה עדין גורם להצעת החוק להיות תקציבית?
יבינה זכאי-בראונר:
יש חוות דעת של היועצת המשפטית של הכנסת. יש לנו בחוק אחר.
ריקי ארמן:
אני אבחן את זה.
לאה ורון:
היושב ראש נתן לך חמישה ימים לבדוק את הנושא, נעזור לך ככל שאפשר.
רחל רותם:
הרשות הלאומית היום יכולה להחליט שהיא לא נותנת כסף.
היו"ר גלעד ארדן:
אז תחליטו שמי שחצה מעבר חציה יפה, עבר את תנאי התכנית. אני מאשר את הוספת סעיף הביצוע, מועד התחילה ייקבע בעת הדיונים להכנסת החוק לקריאה שנייה ושלישית והשר שממונה על ביצוע חוק זה הוא שר החינוך. אישרנו את כל הסעיפים לקריאה ראשונה. תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.
(הישיבה ננעלה בשעה 14:35)