פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 581
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"א בסיוון התשס"ח (24 ביוני2008), שעה 14:30
סדר היום:
1. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – ייצור דבש והשבחת ייצור חקלאי – דבורים), התשס"ח-2008
2. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ח- 20089, בני עייש
3. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – חוקי עזר לראשון לציון), התשס"ח-2008, אישור הצווים והתקנות
נכחו:
חברי הוועדה:
מנחם בן-ששון – היו"ר
מוזמנים:
מארק בסין, ראש המועצה המקומית בני עייש
שמחה יודוביץ, סמנכ"ל בכיר להשקעות ומימון, יו"ר מועצת הדבש, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
שחר טנא, מנכ"ל מועצת הדבש, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
עו"ד ג'ריס גנטוס, הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
עו"ד יפעת רווה, משרד המשפטים
עו"ד אורית מלמד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים
ייעוץ משפטי:
איתמר גלבפיש
אפרת רוזן
מנהלת הוועדה:
דורית ואג
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
1. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – ייצור דבש והשבחת ייצור חקלאי – דבורים), התשס"ח-2008
2. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ח- 20089, בני עייש
3. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – חוקי עזר לראשון לציון), התשס"ח-2008, אישור הצווים והתקנות
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט.
תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – ייצור דבש והשבחת ייצור חקלאי – דבורים), התשס"ח-2008
ג'ריס גנטוס:
אני מהלשכה המשפטית במשרד החקלאות. אני עובד במחלקת התביעות הפליליות של המשרד.
הדיון הוא על העברת החוקים שבטיפול מועצת הדבש מהליך של משפט פלילי של הגשת כתב אישום להליך של עבירות מינהליות.
העבירות היום מטופלות במישור של המשפט הפלילי אבל מתאימות לאכיפה כעבירות קנס כי עיקר העבירות הן הצבות ללא היתר והצבות בניגוד לתנאי הרשיון שניתן.
סכומי הקנס כמובן תואמו עם הגורמים המקצועיים ומנסיוננו מדובר בהליך שמייעל את האכיפה ומסדיר את ההרתעה בנדון. כמובן כל ההליך נבחן במשקפיים של ההליך הפלילי, נבחנות הראיות, נבחנות העבירות וסכומי הקנס שהם בפיקוח של הלשכה המשפטית. כפי שאמרתי, הדבר אמור לייעל את האכיפה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
כשקראתי את כל הצווים, את המקבץ הזה שהוא מעניין מאוד, למדתי שאדם בבית יכול לגדל עד לכמות של 60 קילו אם אני זוכר נכון או אולי אני טועה.
שמחה יודוביץ:
בכוורת? אלה המצטיינים שבמצטיינים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אבל אז לא יבואו אתו חשבון עם כל התקנות.
שמחה יודוביץ:
אבל אז יש לו חוקי עזר שלא יגדל חיית מחמד.
היו"ר מנחם בן-ששון:
זה נקרא חיית מחמד?
שמחה יודוביץ:
בהגדרות של חלק מחוקי העזר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
למדתי עוד דבר חדש שלא ידעתי עליו.
איתמר גלבפיש:
טכנית אנחנו צריכים להתחיל מהצד השני שהוא התוספת הראשונה לחוק כאשר אנחנו מוסיפים את החוקים בהם נוכל לקבוע לאחר מכן את העבירות המינהליות. בשני החוקים הנוספים כאן מוצע להוסיף את חוק השבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים), התש"ב-1952 ולציין שלידו אנחנו עושים את תקנות העבירות המינהליות באמצעות דבש והשבחת ייצור חקלאי, וכן מתוקנת כאן התוספת ונוסיף אחרי כן את תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - ייצור דבש והשבחת ייצור חקלאי), שעוד מעט נגיע לעבירות שהן מכוח שני חיקוקים אלה ושאנחנו קובעים אותן כעבירות.
הטבלה שמונחת לפניכם זה מה שנקרא מקרא, כדי להבין מה אנחנו עושים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אגב, מזה נבעה האמירה שלי קודם על 67 אלף שקלים, בישיבה הקודמת.
איתמר גלבפיש:
כן, הבנתי, ודאי.
הסעיף הראשון אותו אנחנו מבקשים לקבוע כעבירת קנס הוא סעיף 3, צו הפיקוח על מצרכים ושירותים, ייצור דבש ומכירתו. הסעיף אומר, ואפשר לשים לב שהסעיף אינו מוצלח כל כך:
"לא יעסוק אדם בגידול דבורים או בהפקת דבש אלא אם קיבל רשיון ייצור מאת המועצה ומקיים את התנאים הכלולים ברשיון הייצור וכן את הוראות המועצה בדבר גידול דבורים, הפקת דבש ומדווח למועצה על כמויות הדבש שהפיק".
העבירה על ההוראה הזאת קבועה בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים ודינה 67 אלף שקלים. ברגע שמגישים כתב אישום, זה הקנס המרבי.
אני אקרא את הקנסות המוצעים ויש בהם דיפרנציאציה ויש גם הסמכה לעשות זאת לפי סעיף 2 לחוק העבירות המינהליות לפי הנסיבות השונות של העבירה.
"לעניין גידול דבורים ללא רשיון ולעניין גידול דבורים במספר כוורות העולה על הכמות הכוללת של כוורות שהותרה ברשיון" – הקנס המוצע הוא 1,500 שקלים חדשים לכל 15 כוורות או חלק מהן. נשים לב שבהתחלה התבקשנו לאשר 10 כוורות אבל אתמול נאמר על ידי שני המשרדים שרוצים שזה יהיה 15 כוורות מכיוון שהחישוב של לפי 10 כוורות יוצר קנסות גבוהים מדיי לשיטתם ולכן הם ביקשו מאתנו לתקן את זה ל-15.
היו"ר מנחם בן-ששון:
מה ההבדל בין כוורות לדבוריות?
איתמר גלבפיש:
אין הבדל בין כוורות לדבוריות. אלה פשוט שני חיקוקים שונים כאשר אחד אומר כוורות והשני אומר דבוריות. דבורית היא כוורת מאוכלסת, אם לדייק.
לגבי אחד הקנס המוצע הוא 1,500 שקלים לכל 15 כוורות או חלק מהן.
"לעניין גידול דבורים שלא בשטח המרעה שהותר ברשיון" – הקנס המוצע הוא 1,125 שקלים לכל 15 כוורות או חלק מהן. המספר המוצע כאן הוא מספר הביניים בין 755 שקלים שבסעיף (3).
היו"ר מנחם בן-ששון:
למה 1,500 שקלים?
איתמר גלבפיש:
אלה דרגות חומרה שונות לפי ההשקפה של המשרדים. אני הייתי מציע לעגל את זה או ל-1,100 או ל-1,150 שקלים.
שמחה יודוביץ:
הסכום נראה לך נמוך מדיי?
היו"ר מנחם בן-ששון:
לא יהיה לכם נוח לעבוד אתו.
איתמר גלבפיש:
"לעניין גידול דבורים שלא במועד שהותר ברשיון או הפרת תנאי אחר מתנאי הרשיון" – הקנס המוצע הוא 750 שקלים לכל 15 כוורות או חלק מהן.
היו"ר מנחם בן-ששון:
מה המקבצים הרגילים של כוורות?
איתמר גלבפיש:
40.
שחר טנא:
יש גם פחות. בין 20 ל-40 והמקסימום הוא 40.
איתמר גלבפיש:
החיקוק השני שאנחנו מבקשים לקרוא לו עבירות מינהליות הוא תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים ודבורים). סעיף 2(א) קטן אומר:
"לא יקים אדם ולא יחזיק מכוורת אלא אם כן קיבל רשיון ייצור לפי סעיף 2 לצו וניתן לו היתר בכתב לכך מאת הרשות המבצעת ובהתאם לתנאיו".
הקנס המרבי על עבירה זאת הוא 26,100 שקלים. הקנסות כאן מותאמים לקנסות שדיברנו עליהם כרגע בצו הפיקוח והם אומרים שעל העבירה הזאת יהיה קנס של 1,500 שקלים נכון לכל 15 דבוריות או חלק מהן. כלומר, אם זה יגיע ל-16, הקנס הוא 3,000 שקלים, וכך גם אם הוא רק 4 דבוריות, הקנס יהיה 1,500 שקלים.
"לא ישנה אדם את מספר הדבוריות שבמכוורת אלא אם ניתן לו היתר בכתב לכך מאת הרשות המבצעת".
הקנס המוצע כאן הוא 1,500 שקלים לכל 15 דבוריות.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אסור לו להפחית את מספר הכוורות?
איתמר גלבפיש:
בנוסח העבירה המוצע כתוב מעל המותר. כלומר, אם הוא הפחית, לא תהיה עבירת קנס. אם זו עבירה בפני עצמה, לא נראה לי. לפי לשונה זה נראה כעבירה אבל אנחנו לא מאשרים את זה כעבירת קנס בכל מקרה, את ההפחתה במספר הכוורות.
היו"ר מנחם בן-ששון:
בגלל שהחוק לא מתיר את זה?
איתמר גלבפיש:
הם לא ביקשו ואני יכול להבין למה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אתה יכול לומר שלא יוסיף אדם למספר הכוורות.
איתמר גלבפיש:
את החוק עצמו אנחנו לא יכולים לשנות. זאת עבירה שבחיקוק.
סעיף 4 אומר:
"לא יעביר אדם את מכוורתו למקום אחר מזה שפורט בהיתר אלא אם קיבל מראש אישור בכתב לכך מאת הרשות המבצעת". הרשות המבצעת זאת המועצה, כך היא מוגדרת. זה בהגדרת החוק. גם כאן מוצע 1,125 שקלים ונעגל את הסכום ל-1,100 שקלים.
סעיף 5 אומר:
"לא יעמיד אדם ולא יחזיק את מכוורתו בשטח מרעה לדבורים, למעט השטח שאושר לו להקמת מכוורת והחזקתה, אלא אם כן קיבל מראש אישור בכתב לכך מאת הרשות המבצעת ובהתאם לתנאיו".
הסעיף הראשון כאן נמחק מכיוון שהוא לא נכלל בעבירה. זה גם בתיאום עם משרד החקלאות מאתמול. הוא דיבר על אחזקת מכוורת ללא היתר, שזאת פשוט עבירה שנכנסת ל-2 ועניינה לא בגדר 5.
"לעניין החזקת מכוורת בשטח מרעה אחר מהשטח שאושר בהיתר" – הקנס המוצע הוא 1,100 שקלים לכל 15 דבוריות או חלק מהן.
"לעניין החזקת מכוורת בניגוד לתנאי היתר מרעה אחרים" – הקנס המוצע כאן הוא 750 שקלים לכל 15 דבוריות או חלק מהן.
סעיף 18 אומר:
"אדם שקיבל היתר בכתב להקמת מכוורת והחזקתה יסמן את כל הדבוריות שבמכוורת במספר הרישום המופיע בהיתר, בספרות גדלות וברורות הניתנות לקריאה בקלות".
הקנס המוצע כאן הוא 750 שקלים לכל 15 דבוריות או חלק מהן.
היו"ר מנחם בן-ששון:
כמה דבורים יש בכוורת?
איתמר גלבפיש:
זה כבר לא בתחום המומחיות שלי.
שחר טנא:
תלוי בעונה, בין 20 אלף בחורף לבין 60 אלף באביב.
איתמר גלבפיש:
בכוורת אחת?
שחר טנא:
בארגז אחד.
היו"ר מנחם בן-ששון:
למה קוראים לזה מרעה ולא משהו אחר? תפנו לאקדמיה ללשון עברית ותבקשו שיחפשו לכם מילה. מה שעושות הדבורים, הן לא סתם מסתובבות.
שחר טנא:
מבחינת השטח, זה אותו שטח של מרעה של צאן ובקר. זה שטח פתוח, עשבוני.
היו"ר מנחם בן-ששון:
כדאי לכם למצוא מילה אחרת. אם אתם גוף בעל זהות כל כך מוגדרת, יש לכם שני שמות על הקופסה הזאת שהיא עם או בלי דבורים, תמצאו גם פועל מתאים.
שמחה יודוביץ:
מדבור.
היו"ר מנחם בן-ששון:
לא, זאת בעיה כי המדבור מחזיר אותם למרעה. למה קוראים למדבר מדבר? משום שאת מעבירה שם את הצאן.
שמחה יודוביץ:
העניין הוא שזה קשור גם לשטח מסוים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
נכון, אבל זה לא רק במרעה. את שמה את זה גם באזורי פריחה.
שחר טנא:
בקשר למילה דבוראי, היו לי חילוקי דעות עם האקדמיה ללשון.
איתמר גלבפיש:
סעיף 20.
"לא ייבא אדם דבורים לצורכי רבייה וחומר רבייה אלא בהמלצת המנהל".
בנוסח שהועבר לנו מוצע 10,000 שקלים לכל מלכת דבורים שיובאה, אבל בהכנות לדיון הוסכם למחוק את זה כי בדרך כלל מייבאים מלכת דבורים אחת. לכן החשש הוא שאם מישהו מייבא שתיים-שלוש, הקנס יהיה גבוה מדי ולכן העבירה המינהלית כאן תהיה של 10,000 שקלים שגם זה מהווה קנס מאוד גבוה לעבירה מינהלית ומעטים הקנסות שמגיעים לסכומים האלה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אנחנו מצביעים.
ה צ ב ע ה
אושר פה אחד
צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ח- 20089, בני עייש
היו"ר מנחם בן-ששון:
אתם יודעים למה המקום נקרא בני עייש.
מארק בסין:
על שם עקיבא יוסף שלזינגר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
המושב כולו תימנים או שיש שם גם אחרים?
מארק בסין:
60 אחוזים מכלל האוכלוסייה היא דוברת רוסית וזה האחוז הכי גבוה במדינת ישראל, באחוזים, לא במספרים מוחלטים.
איתמר גלבפיש:
אני אעיר את ההערות שיש לי ואם אדוני רוצה, אפשר לעבור סעיף סעיף.
היו"ר מנחם בן-ששון:
לא, אין צורך.
איתמר גלבפיש:
נתחיל עם סעיף 14(ב), שאומר: "לא ירחץ אדם רכב ברחוב באופן הגורם ללכלוך או המותיר ברחוב שלולית מים עומדים".
נדמה לי שבעבר כבר תהינו על ענייני השלוליות ולכן העליתי את זה.
מארק בסין:
אנחנו מקבלים. אולי אפילו לצמצם את המשפט "לא ירחץ אדם רכב ברחוב". נקודה.
איתמר גלבפיש:
אנחנו לא יכולים לעשות זאת כי זה בחוק שלכם, אבל צריך לומר למעט עניין שלולית המים.
סעיף 15(א) אומר: "לא יעשה אדם צורכיו ברשות הרבים אלא במקום המיועד לכך, לא יירק ברשות הרבים ולא יזהם אותה באופן אחר. לא ירשה אדם לבעל חיים שבהחזקתו לעשות צורכיו בתחום רחוב, מדרכה או מקום אחר ברשות הרבים".
בעבר סייגנו את הסיפא של הכלבים כי יש מקומות שיש גנים ציבוריים בהם הדבר מותר.
אורית מלמד:
בכל מקום ובלבד שהוא אוסף את זה.
איתמר גלבפיש:
לפי 15(ב) ממילא צריך לאסוף את זה גם אם זה במקום שמותר לו.
מארק בסין:
אם אדוני מתייחס לסייג של 15(א), ההתייחסות היא לנושא יריקה ולא לנושה הכלבים.
איתמר גלבפיש:
לא, התייחסתי לנושא הכלבים. אני רציתי לומר "למעט המקום בו מותר לכלבים לעשות את צורכיהם לפי דין". יש מקומות שמיועדים לכך. איפה שהוא הם צריכים לעשות את זה.
אורית מלמד:
הם יכולים בכל מקום, אבל צריך לאסוף את זה.
איתמר גלבפיש:
נכון. לכאורה 15(א) מיותר וצריך רק את 15(ב).
סעיף 17(א) אומר: "בעל הנכס ישמור על הניקיון בנכס, ינקוט אמצעים למניעת הלכלוך בו, יסלק כל לכלוך וכולי". הוא מדבר גם על הבית, גם על מקום החניה, על חדר המדרגות, גג, מקלט וכל מקום המשמש לדיירי הנכס וגם חובת שטיפה של המדרגות, חדר כביסה והמדרכות בתחום החצר.
אני עברתי על הרבה חוקי עזר ועוד לא ראיתי חובה שחלה על אדם בביתו כפי שמציע הסעיף הזה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
היה מישהו שהציע את זה, אבל מחקנו את זה.
איתמר גלבפיש:
יכול להיות. זה מדבר גם על פנים הנכס, על בתים פרטיים.
מארק בסין:
אנחנו מגדירים את הנכס ואין התייחסות בהגדרה לבית פרטי.
איתמר גלבפיש:
בין ציבורי ובין שאינו ציבורי.
היו"ר מנחם בן-ששון:
שאינו ציבורי, זה פרטי.
מארק בסין:
אבל חצר פרטית אנחנו לדוגמה כן מעונינים שתהיה כלולה.
איתמר גלבפיש:
זה בדיוק מה שאני מציע. מוצע לסייג את זה רק במקרים של חצר, מבוא וחדר מדרגות.
היו"ר מנחם בן-ששון:
ולא לבית פרטי.
איתמר גלבפיש:
לא לתוככי בניינים.
מארק בסין:
אולי לסייג את זה ולומר לא כולל בתים פרטיים או דירות פרטיות.
איתמר גלבפיש:
אתה רוצה שגם חצרות פרטיות לא יהיו?
מארק בסין:
לא. חצר פרטית, כן. מקלט, כן.
איתמר גלבפיש:
למה חצר פרטית כן?
מארק בסין:
קורה לפעמים שבחצר פרטית קיימת זוהמה כזאת שמפריעה ויש סכנה לבריאות הציבור.
איתמר גלבפיש:
לזה יש לך סעיף אחר וזה סעיף 94 שאתם מציעים שהוא בקשה לסלק מפגע. ככל שזה מפגע, זה דבר אחד, אבל סתם לכלוך זה עניין אחר. אני חושב שתהיה לך דרך לטפל בזה כך.
היו"ר מנחם בן-ששון:
גם אין לך פקחים.
מארק בסין:
יש לי פקחים.
איתמר גלבפיש:
אפשר לסייג את זה לחצר, לחדר מדרגות של בניין ציבורי בלבד למרות שאפשר לוותר על זה לחלוטין.
מארק בסין:
בסעיף הזה כמובן שלא הייתה כוונה לדירה פרטית.
איתמר גלבפיש:
גם לא חצר של דירות פרטיות?
מארק בסין:
חצרות, כן.
איתמר גלבפיש:
אז אפשר לסייג את הסעיף לחצר, מבוא וחדרי מדרגות.
מארק בסין:
בסדר.
איתמר גלבפיש:
כמו שלמעשה מוצע בסעיף, בתנאי שהיושב-ראש יסכים כמובן כי לא אנחנו מקבלים החלטות.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני מסכים לכך.
איתמר גלבפיש:
סעיף 20(ב), אנחנו בדרך כלל מסייגים את זה ואם זה מסוכן זה ייכנס לגדר סעיף (א).
היו"ר מנחם בן-ששון:
למשרד הפנים. הם עובדים לפי קיט. תחשבו על ה-קיט. אנחנו חוזרים על כל הבעיות הללו כי הם שואבים קיט, משכפלים אותו וחושבים שהם עושים דבר תקין ובאים אלינו.
איתמר גלבפיש:
יש פה עיסוק שלא הבנתי את טיבו, בסעיף 28, את הנחת החפצים בחזית הבניין. מה זה בדיוק הנחת החפצים בחזית הבניין ולמה נדרש לזה אישור מהנדס?
מארק בסין:
במסגרת שיפוצים של הבית לפעמים מתקינים כל מיני מתקנים הנדסיים בחזית הבית כדי להעלות את הבלוקים וזה ללא אישור המהנדס וזה יכול להוות סכנה. זאת אחת הדוגמאות.
איתמר גלבפיש:
הסעיף מנוסח כמובן באופן הרבה יותר גורף.
היו"ר מנחם בן-ששון:
ה צ ב ע ה
אושר פה אחד
תודה שבאת אלינו.
צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – חוקי עזר לראשון לציון), התשס"ח-2008,
אישור הצווים והתקנות
היו"ר מנחם בן-ששון:
אנחנו נדון בנושא אבל אני אשלח מכתב נזיפה לראש העירייה על שלא הגיע לכאן נציג שלו.
איתמר גלבפיש:
הצו המבוקש, צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – חוקי עזר לראשון לציון) מבקש להפוך את העבירות שהן בדרך כלל עבירות קנס, היינו שאם אתה לא משלם את הקנס, אתה מוזמן למשפט, מוצע להפוך את זה למנגנון הפוך, כך שאם אתה לא משלם את הקנס, מתחילים נגדך בהליך הגבייה אלא אם אתה מבקש להישפט.
יש להם כאן 30 ימים לתחילתו של הצו, לעבור למנגנון החדש.
יפעת רווה:
הם פנו אלי וביקשו את הדבר הזה. אנחנו מאוד מעודדים את העניין ולמעשה גם שקלנו והייתה איזושהי יוזמה לנושא של מעבר כללי לברירות משפט מפני שברירות קנס זה הסדר ישן שנמצא היום רק ברשויות מקומיות, לפיו אם אדם מקבל את הדוח ולא עושה שום דבר, אוטומטית הוא הולך לבית המשפט. אנחנו חושבים שזה בזבוז משאבים של בתי המשפט וזה דבר נכון.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אנחנו מתלבטים רק לגבי התחולה.
יפעת רווה:
הם אמרו שהם מוכנים ל-30 ימים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
את לא רוצה קודם?
איתמר גלבפיש:
לא, קודם לא צריך.
"עבירה שנקבעה כעבירת קנס בחלק י"ז לצו העיריות (עבירות קנס), התשל"א-1971, נקבעת בזה עבירה של ברירת משפט.
תחילתו של צו זה 30 ימים מיום פרסומו".
היו"ר מנחם בן-ששון:
ה צ ב ע ה
אושר פה אחד
את מחאתי אמרתי כבר לפרוטוקול. הרשות המקומית ניסחה את התקנות הללו ולא יכול להיות שהיא לא שולחת את נציגיה. הם אמרו שהם יהיו כאן בשעה 3:00 ואנחנו חיכינו להם, אבל הם לא הגיעו.
תודה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:00