פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול
מישיבה משותפת לוועדת הפנים והגנת הסביבה (פר' 385)
ולוועדה לענייני ביקורת המדינה(פר' 221)
שהתקיימה ביום שלישי כ"א בסיוון התשס"ח (24 ביוני 2008) בשעה 11:30
סדר היום: במסגרת יום הפליט: טיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל.
בהשתתפות מבקר המדינה.
נכחו:
חברי הוועדה:
זבולון אורלב – יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה
אופיר פינס-פז – יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה
דב חנין
רן כהן
שלמה מולה
מוזמנים:
מיכה לינדנשטראוס – מבקר המדינה
בועז ענר – משנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה
חנה יזרעלוביץ' – מנהלת אגף בכירה, משרד מבקר המדינה
יעקב גנות – הממונה על מרשם האוכלוסין – משרד הפנים
עו"ד שרה שאול – לשכה משפטית, משרד הפנים
יוסי אדלשטיין – ראש יחידת האכיפה, משרד הפנים
רוית טופול – רכזת ועדת פליטים, משרד הפנים
עו"ד אביטל שטרנברג – משרד המשפטים
נצ"מ דורית בן מאיר – קצינת אח"ם מנהלת ההגירה, המשרד לביטחון הפנים
נצ"מ אבינועם בירן – ראש יחידת ביקורת, המשרד לביטחון הפנים
עו"ד אבי כאלו – יועץ משפטי פיקוד דרום, משרד הביטחון
יחיאל מחדון – שירותים חברתיים, השלטון המקומי
עו"ד שגיא קריספין – הלשכה המשפטית, משרד הביטחון
הילל פרימן – עוזר מנכ"ל משרד ראש הממשלה
אורי שוחר – משרד ראש הממשלה
סנדרה סימוביץ' – מהחלקה לזכויות אדם, משרד החוץ
סימונה הלפרין – מנהלת המחלקה לארגונים בינלאומיים, משרד החוץ
ז'ק רווח – סמנכ"ל אפריקה, משרד החוץ
מיכאל בבלי – משרד UNHCR
שרון הראל – נציבות האו"ם לפליטים UNHCR
סטיבן וולפסון – ראש משרד UNHCR
ליאור להרס – פורום לזכויות פליטים
יוהנס למה ביו – המרכז לקידום פליטים אפריקנים
היידר חאסן דידאן – פליט מסודן
נטע לוי – הקליניקה לפליטים, אוניברסיטת תל-אביב
אן סוצ'ין – הקליניקה לפליטים, אוניברסיטת תל-אביב
נריה מרק – קו לעובד
רן כהן – רופאים לזכויות אדם
אלישבע מליקובסקי – א.ס.ף, ארגון סיוע לפליטים
סיגל רוזן – הפורום לזכויות פליטים
יונתן ברמן – מוקד סיוע לעובדים זרים
ענת גן-דור – התוכנית לזכויות פליטים, אוניברסיטת תל-אביב
אילן לונאי – מנהל פעילות, אמנסטי אינטרנשיונל
מנהלת ועדת הפנים: יפה שפירא
מזכירת הוועדה לענייני ביקורת המדינה: ריקי אליה
רשמת פרלמנטרית: שרון רפאלי
במסגרת יום הפליט: טיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל.
היו" ר זבולון אורלב:
שלום לכולכם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה המשותפת של הוועדה לביקורת המדינה יחד עם ועדת הפנים והגנת הסביבה, שיזמה את הדיון המשותף הזה, ואני מודה לעמיתי, חבר הכנסת אופיר פינס שהוא יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. אני מקדם בברכה את מבקר המדינה.
ביום שישי האחרון ציינו בעולם את יום הפליט הבינלאומי. הואיל ואנחנו לא מקיימים דיוני כנסת ביום שישי אנחנו רוצים לייחד את הדיון הזה לכבודו של אותו יום, שחשוב לנו. כידוע, גם דוח מבקר המדינה האחרון – 58ב שנמסר לכנסת לפני שבועות ספורים גם כלל פרק חשוב שכותרתו "הטיפול במבקשי מקלט מדינה בישראל".
כמה מילות הקדמה: דווקא העם היהודי צריך לגלות רגישות מיוחדת מעל ומעבר לרגישות הרגילה האנושית כלפי פליטים שמצויים בסכנה, כלפי אנשים שנמצאים במצוקה, כלפי אנשים עובדים. העם היהודי במשך 2000 שנות גלות נרדף בארצות שונות, התקיימו כנגדו פוגרומים וטבח עד כדי השואה הנוראה. מי כמו העם היהודי למד על בשרו וסבל מאותן רדיפות, ולכן ראוי מאוד שמדינת ישראל כמדינה יהודית תגלה רגישות מיוחדת כלפי פליטים שנמצאים בסכנה. על-פי השקפת היהדות, כל אדם נברא בצלם, בין אם הוא יהודי ובין אם אינו יהודי, וכולנו כברואי בורא עליון חייבים לשמור איש על חיי זולתו ולשמור על כבודו.
ברור שבסוגיה הזאת יש לנו סוגיה שקשורה באיזונים בין הרגישות שדיברתי עליה, בין הצורך לתת מענה אמיתי לאדם שמצוי בסכנה גם אם הוא לא אזרח המדינה, לתת לו פתרון, סעד וכתף, ולתת לו הגנה מצד אחד; לבין הצורך הלאומי שכל מדינה רוצה לשמור על אופייה, על משאביה, רוצה להקפיד מאוד שהכניסה אליה והשירות בה תהיה בצורה מסודרת.
באופן כללי הכניסה לישראל מוסדרת לפי חוק הכניסה לישראל שקובע את ההסדרים של כניסת אנשים שאינם אזרחי המדינה ואת שהותם כאן בישראל, וחוק מניעת הסתננות שבסמכותו של שר הביטחון, מסדיר את סוגיית הטיפול באנשים שמסתננים ממדינות אויב או ממדינות שמהוות סכנה כלפי מדינת ישראל. סדר הדיון הוא שאנחנו נותנים למבקר המדינה לפתוח בהקדמה קצרה ולאחר מכן, מי שערכה את הביקורת הזאת, גברת חנה יזרעלוביץ' תסקור בתמציתיות מופלגת את עיקרי הממצאים, ולאחר-מכן יתחיל הדיון. חבר הכנסת אופיר פינס, אם הוא רוצה לפתוח בדברי הקדמה לפני מבקר המדינה, בבקשה.
היו"ר אופיר פז-פינס:
כפי שאמרת, אדוני היושב ראש, מדובר בציון יום הפליט, וחשבתי שיהיה נכון, ואני שמח שמבקר המדינה ואתה קיבלתם את יוזמתי לדון במדיניות ובמצב בישראל, שכן השינויים שהתחוללו אצלנו בשנים האחרונות הם מרחיקי לכת. נמצא איתנו גם ראש מנהל האוכלוסין במשרד הפנים, ניצב בדימוס יעקב גנות.
קודם כול יש דוח מבקר המדינה שבהחלט ראוי לדון בו. הדוח קשה וחמור, שמציג בעיות מרכזיות באופן שבו ישראל מתנהלת בסוגיה הזאת. שנית, יש כמה דברים, אדוני היושב ראש, שרציתי להעלות בהקשר הזה: קודם כול, מספר חברי כנסת, ביניהם דב חנין ורן כהן כיוזמים, ואני , עבדכם הנאמן, הנחנו אתמול לרגל יום הפליט את הצעת חוק זכויות הפליט פעם נוספת – הצעת חוק שנפלה בכנסת בעבר. ניסינו לגבש עמדה חיובית של הממשלה כלפי הצעת החוק הזאת, אבל לצערנו, לא הצלחנו, והגשנו הצעת חוק נוספת שעוסקת בעניינים שקשורים לטיפול רפואי ולביטוח רפואי בעניין הפליטים, שזה גם דבר שחסר היום. כשמדברים על ערכים הומאניים, אנושיים שגם היהדות וגם המדינה רואים בהם ערכים מובילים בקיום ובחיים המשותפים שלנו כאן במדינת ישראל, הדברים צריכים לבוא לביטוי מעשי ופרקטי. העובדה שאין היום חוק זכויות
פליט, ואין מדיניות ממשלתית ברורה בכל הקשור לסוגית הפליטים, ואין כלים אלמנטאריים לטיפול בפליטים, למעט אותו אישור פליט שמאפשר לו להיות כאן לפעמים עם היתר עבודה ולפעמים בלי, אבל בוודאי לא עם אפשרות לקבל שירות רפואי וכדומה – אלה דברים שאנחנו צריכים לתקן.
העם היהודי הוא עם, שלמרבה הצער, סבל רבות, אולי יותר מכל עם אחר בעולם, כך נדמה לי, ולכן אנחנו צריכים להיות רגישים כפל-כפליים יותר מכל מדינה אחרת, יותר מכל עם אחר לסבלותיהם של אנשים שהם נרדפים, שיש סכנה מוחשית לחייהם, ואנשים שעברו במדינותיהם רדיפות מאוד קשות.
דווקא היום הגיעה אליי תשובה לשאילתא שהפניתי לראש הממשלה. אני מצאתי לנכון, אדוני היושב ראש, להודיע לכם מה הוא ענה לי באמצעות השרה המקשרת: השאילתא עסקה בפליטים שהגיעו אלינו בשנים האחרונות דרך מצרים. השאלה הראשונה: "מדוע הממשלה מתנגדת להגדיר מיהו פליט ומהן זכויות הפליט; התשובה היא: "בדיונים שנערכו בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות שר הביטחון, השר לביטחון פנים, שר האוצר, שר הפנים, שר הרווחה, שרת החינוך, שר הבריאות" – תראו מה זה, זה הרבה – "ונציגים מקצועיים נוספים, הוחלט על ההגדרה מיהו פליט; מדינת ישראל קובעת את סטטוס המסתננים בהתאם לאמנות הבינלאומיות שעליהן היא חתומה, ולכן מסתנן שזוהה כפליט מקבל מעמד מתאים וזכויות הנגזרות מהאמנות הבינלאומיות הללו.
השאלה השנייה: "מדוע לא נקבעה מדיניות ולא הוקם צוות בין-משרדי ולא הוקצו משאבים לטיפול בבעיה?" התשובה: "לממשלת ישראל מדיניות ברורה" – עונה לי השרה המקשרת בשם ראש הממשלה – "גורלם של המסתננים הבלתי חוקיים המגיעים לארץ מגבול מצרים הינו כליאה והוצאה אל מחוץ לגבולות המדינה. חשוב שתדע שהוקם צוות בין-משרדי לשם מעקב ובקרה בראשות ראש מנהל האוכלוסין במשרד הפנים, ובו חברים נציגי המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, משרד המשפטים, משרד הביטחון, משרד התמ"ת, משרד החינוך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד החוץ. הצוות ירכז את הטיפול באלו אשר נכנסו לישראל שלא כדין דרך גבול מצרים, ובאחריותו להעביר דוח יומי על התקדמות הטיפול על-ידי הגופים השונים וכן לקיים ישיבות מעקב על מנת להעריך את התקדמות הטיפול בנושא. לגבי הקצאת משאבים: ראש הממשלה הורה למשרד האוצר להקצות 30 תקנים למנהל האוכלוסין במשרד הפנים לשם תשאול המסתננים והטיפול בהם. כמו-כן ראש הממשלה הנחה את גורמי הביטחון להדק את הפיקוח בגבול ישראל-מצרים, לפעול באופן מידי להצבת מכשול זמני, ובמקביל יכין צה"ל תוכנית לבניית גדר בגבול זה. בנוסף יטיל ראש הממשלה על משרד החוץ לבחון האם ישנן מדינות שאליהן ניתן להשיב את המסתננים בלי שיאונה להם כל רע".
שאלתי האחרונה היא: "האם להערכתך בשנה הקרובה תגדל כמות הפליטים וכיצד הממשלה נערכת לכך". התשובה: "בשבועות האחרונים בעקבות תגבור כוחות לאורך הגבול ותגבור הסיורים המצריים פחת מספר המסתננים. נתון זה ממחיש כי פעילות הממשלה תוך שיתוף פעולה עם כוחות מצרים יצמצם את כמות המסתננים".
הדבר האחרון שאני רוצה לומר זה לגבי רשות ההגירה. הממשלה החליטה לפני שבועיים- -
יעקב גנות:
יש שלבים; השלב הראשון- - -
היו"ר אופיר פז-פינס:
אתה תתייחס לזה, אני לא רוצה להרחיב. הממשלה קיבלה לאחרונה החלטה מחודשת - -
יעקב גנות:
וסופית.
היו"ר אופיר פז-פינס:
סופית עד להודעה חדשה – להקים את רשות ההגירה. בהמשך הדיון הייתי רוצה לשמוע את ראש מנהל האוכלוסין מתייחס גם לסוגיה הזאת, וכיצד רשות ההגירה החדשה לכשתקום תטפל בנושא הפליטים בפרט והמסתננים בכלל.
היו" ר זבולון אורלב:
תודה רבה לחבר הכנסת אופיר פינס. אני רוצה להעביר את רשות הדיבור למבקר המדינה, אבל לפני כן, מי שצופה בנו עכשיו היא מנהלת הוועדה שלנו חנה פריידין, שלצערי, נפלה למשכב וחולה. אז נאחל לה רפואה שלמה, והיא בטח תקבל את הברכה הזאת ברצון.
בבקשה, המבקר.
מיכה לינדנשטראוס:
רציתי קודם כול לבקש להציג בפניכם את הצוות שנמצא איתי; לימיני יושב מר בועז ענר שהוא מנהל החטיבה העוסקת בין השאר בתחום מבקשי מקלט מדיני במדינת ישראל; לידו נמצאת הגברת חנה יזרעלוביץ', מנהלת האגף, שעסקה יחד עם אנשיה בביקורת בתחום הזה של הטיפול במבקשי מקלט מדיני. התוצאה של הטיפול שלנו היא דוח מקיף שהגשנו לוועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה, ובכלל לכנסת. אנחנו מקיימים עליו דיון, וטוב שכך, וטוב ששתי הוועדות עוסקות בתחום הזה משום שאין תחום יותר חשוב מהנושא האנושי, שהוא הדבר המרכזי שאני רואה כאן.
מי כמונו, בני העם היהודי, עבר ב-38', ב-39', לפני מלחמת העולם השנייה ולאחריה בתקופות מאוחרות יותר, את הסבל ואת ההרגשה הנוראה שיש לאדם שאין לו מעמד כלשהו, ואפילו לא מעמד של פליט. ב-39' היו מדינות באירופה שהתעמרו באותם אנשים שניסו להסתנן לגבולם. אנשים הוחזרו, והפן האנושי היה בזמנו יוצא דופן. בספרות של אותה התקופה, בשנים האחרונות שלפני מלחמת העולם השנייה, אתם תראו כמה הדברים האלה פגעו בנו, בני העם היהודי, ואנחנו צריכים להיות בעניין הזה ראש המחנה, המובילים במחנה של הגישה העניינית, המוסרית והאנושית לגבי הבעיה של הפליטים. כמי שמתעסק בצדדים משמעותיים של ביקורת במדינה אני אומר – זה אחד הנושאים האנושיים שהגיעו לשולחן הזה מאז שאני מכיר את הוועדה לביקורת המדינה. אני מברך את יושבי ראש הוועדות שכינסו את הישיבה הזאת, כי היא נושא חשוב.
המקצועיות שלנו בעניין הזה הייתה בכך שהאנשים שלנו עסקו בכך מאפריל ועד ספטמבר 2007 – ראינו בזה נושא מרכזי, והתוצאה היא כמובן הדוח המונח בפניכם. הנושא, לדעתי, ראוי ביותר. אני מציע שניתן לגברת חנה יזרעלוביץ', שעסקה בתחום הזה באופן פעיל, ריכזה את הטיפול בו ואת הבדיקות שערכנו, לומר את דברה.
היו" ר זבולון אורלב:
בבקשה, הגברת יזרעלוביץ'.
חנה יזרעלוביץ':
אני מצטרפת לאמירות הקודמות, ואני רוצה להדגיש שעשיתי את הביקורת הזאת מתוך מודעות למורכבות ולרגישות הנושא הזה – הרגישות ההומנית המיוחדת של הנושא הזה. התמקדנו בבדיקת ביצוע החלטות וביצוע תהליכים מנהליים את המוסדות.
אני אדגיש 3-2 עובדות מרכזיות, השאר כתוב בדוח. באופן כללי תהליך הבדיקה של הזכאות למעמד של פליט בישראל נעשה בידי נציגות נציבות הפליטים בישראל. הבעיה בתהליך הזה שהוא מתמשך פרק זמן ארוך- -
היו" ר זבולון אורלב:
מי בעל הבית של נציבות הפליטים בישראל?
חנה יזרעלוביץ':
האו"ם.
היו" ר זבולון אורלב:
עובדיו הם עובדי האו"ם?
חנה יזרעלוביץ':
כן. יחד עם זאת הם מקבלים תקציב נוסף ממשרד הפנים שמסייע להם להתמודד עם המשימות שלהם.
התהליך שם נמשך תקופות ארוכות, והתקופות האלה הן תקופות של אי ודאות לגבי הטוען למעמד של פליט; בעיה נוספת שעמדנו עליה היא שמי שמוכר כפליט מקבל מעמד כזה באופן זמני, ומעמדו נבחן מדי שנתיים-שלוש מחדש, וזה לא מאפשר לו תחושה של קביעות ולא מאפשר לו לקבוע את מרכז חייו בישראל אף על פי שמדובר במיעוט.
יש תופעה מיוחדת שהיא לא כל הפליטים – המסתננים מחבל דרפור מסודן ומאריתריאה שמסתננים מגבול מצרים לישראל.איתרנו בעיות בנושאים רבים מאוד שעוסקים בהן גופים רבים: משרד החוץ, משרד הביטחון, צה"ל, משטרת ישראל ושירותי בתי הסוהר, משרד הפנים – ואולי זאת הבעיה. כל הגופים האלה למרות שכבר איתרו את הבעיה כבר בשנת 2005 ואיתרו את עליית ממדי ההסתננות של מבקשי מקלט בישראל, לא נערכו בהתאם.
משום כך, כפי שציין יושב ראש הוועדה, יש שני חוקים שאפשר לטפל דרכם בפליטים: חוק הכניסה לישראל, והאחר – החוק למניעת הסתננות. הם טופלו דרך החוק למניעת הסתננות בגלל עמדת גופי הביטחון, אבל משום כך הזכויות שלהם נפגעו. הבעיה הזאת נפתרה בשלהי הביקורת.
דבר נוסף הוא שלא נערכו מספיק כדי למנוע את כניסתם של מי שאינם זכאים להיכנס, למשל כאלה שכבר קיבלו מעמד של פליט במצרים, ואינם זכאים להיכנס לישראל ולקבל בה מעמד של פליט; ופעם שנייה – להחזיר את המסתננים למצרים – בכך בעיקר משרד החוץ היה אמור להתערב.
הבעיה המרכזית ביותר היא שכל זמן שדנו בבקשותיהם של אלה שנכנסו הטיפול בהם לא היה מספיק טוב.
כפי שציין המבקר, סיימנו את הביקורת בספטמבר 2007; מאז, ככל הנראה, חלו שינויים רבים בכל המובנים. תודה.
היו" ר זבולון אורלב:
אם יש בשורות נשמע עליהם היום.
תודה רבה. ראשון המשתתפים, חבר הכנסת מולה.
שלמה מולה:
רבותיי יושבי הראש, אדוני המבקר וציבור המוזמנים. אני מוכרח לשתף אתכם לפחות בתחושותיי האישיות, מה זה להיות פליט לפני 25 שנה. אני הייתי פליט במחנות הפליטים בסודן;
הייתי בכלא במשך 3 חודשים. איבדתי חבר יקר מאוד בכניסה לסודן, כמובן, יהודי. יש לי זיכרונות לא טובים, אפילו קשים. אילולא מדינת ישראל שהושיטה יד ושלחה את טובי ילדיה אלינו, לאותם מחנות פליטים, כדי לחלץ אותנו, אני לא יודע מה היה גורלנו הכלכלי בסודן. אבל אני השכלתי מזה, ולדעתי, דווקא אנחנו כמדינה יהודית שרובנו חוו מהי חוויית פליטים – פליטי שואה, פליטי עלייה, מצוקות אישיות של אנשים – צריכים לעשות הפרדה טוטלית בין איטום גבולותיה לחלוטין – לא לאפשר כניסה של פליטים לכאן – לבין טיפול בהם לאחר שהגיעו לארץ. אלה שני דברים שונים טוטלית במהותם בעיני מי שרואה אותנו כמדינה ומנקודת הראות שלנו.
ברגע שהפליט מגיע לכאן אנחנו צריכים לסייע לו בכלכלתו, אנחנו צריכים לסייע לו בבריאותו – קודם כול לטובתנו, אנו לעצמנו, ואחר-כך מבחינה אנושית לאותו אדם שמגיע לו סיוע.
לדעתי, המערכות הממשלתיות פשוט עצמו עיניים ולא עשו שום דבר בעניין הזה, ובמידה רבה זאת תעודת עניות לנו כחברה. לא יעלה על הדעת – אנחנו לא יכולים להיות מפוחדים ממה שקורה לנו; וגם תוך כדי טיפול אנושי אישי בכל אחד ואחד צריך למצוא פתרון קבע לאותם פליטים. אני לא בין אלה שקופצים ואומרים שצריך לתת אזרחות מחר בבוקר, יש לזה הרבה מאוד שיקולים לכאן ולכאן, אבל הטיפול האנושי צריך להינתן ללא סיבה כלשהי, ללא תמורה כלשהי, כי קודם כול זה לטובתנו וכמי שהיו פליטים. לכן מי שלא היה פליט פשוט לא יכול להבין את זה. תודה רבה.
היו" ר זבולון אורלב:
רק במדינת ישראל יש פרלמנט שחברים בו אנשים שמשקפים את המהלך ההיסטורי של העם היהודי. יושב פה חבר הכנסת מולה ידידי, ומספר על חוויות אישיות שלו כפליט; ביום ראשון ועדת ביקורת המדינה קיבלה את דוח הוועדה הממלכתית על ניצולי השואה, וישבה בה חברת הכנסת שרה מרום שלו שהיא ניצולת שואה; בכל דיון אתה מוצא מבין חברי הכנסת מישהו שתולדות חייו וההיסטוריה שלו משקפים את הדיון. אני מאוד מודה לך על הדברים שאמרת.
היו"ר אופיר פז-פינס:
השאלה אם חבר הכנסת מולה קיבל מעמד פליט בסודן.
היו" ר זבולון אורלב:
אם הוא היה מקבל מעמד של פליט מסודן הוא לא היה זכאי, לפי הכלל, לקבל פליט פה.
קריאה:
חוק השבות.
היו" ר זבולון אורלב:
אני מציע לאפשר קודם לחבר הכנסת גנות ואחר-כך לחבר הכנסת חנין או שאתה רוצה לדבר לפניו?
דב חנין:
זה בסדר.
היו" ר זבולון אורלב:
מר גנות, כפי שאתה מבין, גם מדברי הפתיחה של חבר הכנסת פינס, גם מדבריי וגם מדברי המבקר וגברת יזרעלוביץ', הדוח חושף ליקויים רבים, בעצם איזושהי אזלת יד וחוסר מוכנות של המערכות להתמודד עם הבעיה בשני ההיבטים שרמז עליהם חבר הכנסת מולה; מצד אחד מי שזכאי כדין לקבל את הסיוע, את העזרה ואת ההכרה כפליט, על כל המשתמע מכך, עד
שהמדינה נותנת לו, מתקיים בו מאמרו של עגנון: "עד שבאה הנחמה, יוצאת הנשמה" חודשים ארוכים, כך הדוח מלמד; ומצד שני אלה שברור לכתחילה שהם אינם זכאים, והם פשוט מסתננים שאחת דינם לעזוב את שטח המדינה בהקדם האפשרי שוהים תקופה מאוד ארוכה. אם אני מאבחן נכון – אין בעצם יד אחת מרכזת. על-פי התשובה שניתנה לחבר הכנסת פינס, יש לכאורה שינוי, אז אני מניח שחבר הכנסת פינס ואני וחבר הכנסת חנין, נשמח לשמוע על השינויים ועל ההיערכות של הממשלה להתמודדות בנושא הזה. בבקשה.
יעקב גנות:
תודה רבה. ראשית אני מבקש להתחיל מהמשפט האחרון שנציגת מבקר המדינה אמרה, שהיא מקווה שיהיה שינוי, והיא יודעת שיש שינוי.
אני רוצה בכמה משפטים לסקור את השינויים שחלו בשנה האחרונה בתחום הזה. נתחיל מהנתונים היבשים: ב-2008 יש ירידה גדולה במסתננים – אני לא מדבר עכשיו על עובדים זרים – ובמבקשי עבודה ובמבקשי פליטות.
היו" ר זבולון אורלב:
מגבול מצרים.
יעקב גנות:
נכון.
היו"ר אופיר פז-פינס:
אתה יכול לתת לנו מספרים?
יעקב גנות:
בוודאי.
בשנה שעברה התחלנו בכמה עשרות בתחילת השנה וסיימנו במאות רבות לקראת סוף השנה, ב-2008 התחלנו את השנה בחודש ינואר ב-840, בחודש פברואר 1,600 מסתננים / פליטים, מבקשי מעמד של פליט; הדגש הוא קודם כול על מסתננים. בפברואר ראש הממשלה כינס ישיבה, ומאותה ישיבה אנחנו רואים שינוי: במרס – 590, באפריל – 470, במאי – 400, והיום יש התייצבות, ויש פחות ממה שהיו באותה תקופה בשנה שעברה. נכון לאתמול המצרים מבצעים פעולת איתור של אריתראים והחזרתם, ואני מקווה שזה ישפיע על רצונם – לטובה או לרעה – ועל נכונותם להיכנס לישראל. אלה הנתונים היבשים- -
היו"ר אופיר פז-פינס:
ירידה של כ-50%?
יעקב גנות:
לא, אין 50%, יש ירידה של כ-20% לעומת השנה שעברה. יש חודשים של ירידה גדולה יותר. זה בסך-הכול שילוב של פעילות כל הגורמים העוסקים בתחום הזה. בתל-אביב פינינו את המקלטים המעופשים שבזמנו אוכלסו בידי פליטים יחד עם עיריית תל-אביב, משרד הפנים, משרד הרווחה, משטרת ישראל ומשרד התמ"ת; כמו-כן נעשו פעולות של הרחקתם מאזור תל-אביב, פעילות נמרצת של צה"ל על הגבול, הסברה שיש לה תרומה לא קטנה לגבי הגעתם מכל מיני מקומות.
בחודש פברואר הממשלה החליטה להקצות 30 תקנים ולבצע את התשאול הראשוני של מבקשי מעמד פליט. האו"ם, עם כל הסיוע וכל הרצון הטוב שלהם, היכולת הממוצעת החודשית
שלהם הגיעה עד 120-100 תשאולים בחודש. זה מה שהם יכלו לעשות עם כוח האדם המינימלי למרות היכולת שלנו והרצון שלנו לתגבר אותם כספית.
עם הקמת היחידה היא שלחה אנשים לארצות הברית לקורס, ובמקביל בהנחיה ובסיוע של אנשי האו"ם, אנחנו ביצענו נכון להיום 2,780 תשאולים לכאלה שהמתינו, ולמעשה, קיבלו בזמן ההמתנה תעודת ביטוח מהאו"ם עד גמר התשאול – ובצדק. כדי למנוע המתנה של חודשים ולפעמים של שנים אנחנו הקמנו את היחידה, ותוך חודשיים-שלושה ביצענו 2,700 תשאולים. התשאולים נותנים לנו- -
היו" ר זבולון אורלב:
או פליט או החוצה.
יעקב גנות:
החוצה זה השלב הבא, לפחות הם נותנים לנו אינדיקציה מי המבקש. בין המבקשים, אלה שמוכרים כאריתראים / סודנים, היחס אליהם שונה לעומת האחרים; הם נמצאים כרגע במעמד של הגנת האו"ם, ואנחנו יודעים שאותם אנחנו לא מחזירים. הם מופרדים יחסית מאלה שמיתר מדינות אפריקה. אנחנו מתחילים את הטיפול באלה שבאו ממדינות אפריקה עם כל התהליך של הבקשות לאו"ם- -
היו"ר אופיר פז-פינס:
זה לא שינוי ביחס לאריתראים?
יעקב גנות:
זה לא שינוי.
היו"ר אופיר פז-פינס:
מההתחלה לאריתראים היה מעמד כזה?
יעקב גנות:
גם היום לאריתראים יש מעמד שאנחנו לא מחזירים אותם לאריתריאה. לא מעבר לזה.
היו" ר זבולון אורלב:
וגם לא למצרים?
יעקב גנות:
כרגע אין החזרה.
היו" ר זבולון אורלב:
אתה מדבר על אריתראים שאחרי תשאול הם לא זכאים למעמד של פליט.
יעקב גנות:
בשלב זה הם לא מקבלים מעמד של פליט, אלא מקבלים מאתנו אישור עבודה.
היו"ר אופיר פז-פינס:
יש מעמד של "לא בר-הסגרה".
יעקב גנות:
"לא בר-הרחקה".
היו" ר זבולון אורלב:
דיווחת כמה עברו תשאול; כמה עדיין ממתינים לתשאול?
יעקב גנות:
היום התשאול הוא בזמן אמת.
היו" ר זבולון אורלב:
כמה עדיין ממתינים?
יעקב גנות:
אני אענה, אדוני.
היום התשאול הוא בזמן אמת. זאת אומרת שמי שצה"ל עוצר אותו על הגבול או שמסגיר עצמו לצה"ל, מובא לקציעות, ושם אנחנו כבר מבצעים את התשאול. ב-1 בחודש מתוכננת פגישה בקציעות; אנחנו רוצים להעביר כמוצב קדמי את התשאול לגבול. לא להמתין אפילו לקציעות, אלא משטרת ישראל יחד עם צה"ל נבצע את התשאול ממש במקום החצייה. אף על פי שלא מדובר בהחזרה חמה, שם נוכל לקבוע מי אלה שנכנסים, מאין באו, ואנחנו נקבל את ההחלטה במקום.
אני יודע שלא נתתי תשובה, אדוני. אילו הייתה לי תשובה כרגע מי אלו שממתינים- -
היו"ר אופיר פז-פינס:
אולי לבבלי יש.
יעקב גנות:
יוסי, כמה ממתינים כרגע מעבר לאלה שנמצאים בקציעות?
היו" ר זבולון אורלב:
מה תפקידך?
יעקב גנות:
הוא ראש יחידת האכיפה של משרד הפנים.
יוסי אדלשטיין:
לא הבנתי את השאלה, בבקשה.
היו" ר זבולון אורלב:
כמה ממתינים לתשאול הראשוני?
היו"ר אופיר פז-פינס:
אני אשאל את זה אחרת: מה הזמן המקסימלי שאדם מחכה לתשאול ראשוני?
יוסי אדלשטיין:
לפי הנתונים שיש לנו, יש בארץ כ-8,500 סודנים ואריתראים; מתוכם חלק גדול כבר תושאל, ולהערכתי נשארו עוד כ-2,000 שטרם תושאלו מתוך 8,500.
היו"ר אופיר פז-פינס:
הרבה.
יעקב גנות:
תוך חודשיים במקביל או תוך כדי תנועה פתחנו בבתי מלון מקום לתשאול- -
היו" ר זבולון אורלב:
מתי תסיים את ה-2,000 האלה?
יעקב גנות:
תוך חודשיים-שלושה אנחנו מסיימים את התשאול הראשוני.
היו" ר זבולון אורלב:
רשמנו.
יעקב גנות:
לא רק שאנחנו מסיימים. תוך כדי גיוס אנשים, הכשרת אנשים וליווי אנשי האו"ם ביצענו את התשאולים הללו. ברגע שהיחידה תתחיל לפעול עצמאית לגמרי ללא שום ליווי של האו"ם - -
היו" ר זבולון אורלב:
יש נתונים כמה מתוך התשאולים הם פליטים וכמה לא?
יעקב גנות:
אני אתן נתון אחר, אדוני. מתוך כל אלה שביקשו בשנים האחרונות אישור לפליטות, קיבלו אישור 170 איש מהאו"ם, שהם באמת פליטים, כמחציתם עזבו את הארץ, ומחציתם נשארו. כמעט כלום. הרוב המוחלט הם מהגרי עבודה.
היו" ר זבולון אורלב:
כמה מהם לא ברי הסגרה?
קריאה:
לא ברי החזרה.
יעקב גנות:
באריתראים הקפאנו את הטיפול- -
היו"ר אופיר פז-פינס:
אלפים.
יעקב גנות:
אני אגיד לך בדיוק, אדוני. באתי מוכן, ידעתי שנציגי מבקר המדינה פה. הנתונים אצלנו.
היו" ר זבולון אורלב:
יצא לכם שם.
יעקב גנות:
זה לטובה.
היו" ר זבולון אורלב:
תודה רבה.
יעקב גנות:
אריתראים שטופלו בידינו יש כיום 3,648; סודנים – 1,197, ומתוכם 500 הם דרפורים שקיבלו מעמד א5. הם חלק אינטגרלי מהמדינה, והם לא מהווים בעיה. הם פליטים שהוכרו וקיבלו את כל הזכויות שלהם, ומבחינתנו הם לא מהווים יותר בעיה.
היו" ר זבולון אורלב:
מה עם כל היתר?
יעקב גנות:
עד לפני חודש כ-2,200 אריתראים היו במעמד של עובדים בארץ, וקיבלו אישור עבודה לחצי שנה. כל היתר, וגם אלה שקודם קיבלו אישור שהיה מהאו"ם, נכנסים למעגל מקבלי אישור לחודש בתנאי אחד: מחוץ לתחום שבין חדרה לגדרה. אנחנו לא רוצים לאפשר להם להתמקם במרכז תל-אביב.
היו"ר אופיר פז-פינס:
בקיצור, אתה אומר, באילת.
יעקב גנות:
עכשיו אנחנו גם מתחילים לבדוק את נושא אילת.
היו" ר זבולון אורלב:
מה עתידם?
יעקב גנות:
הם עובדים כמו כל אחד בשלב זה.
היו"ר אופיר פז-פינס:
באילת בקושי נשארו אילתים.
היו" ר זבולון אורלב:
מה זה "בשלב זה"? עד מתי? מה התוכנית הלאומית? מה יהיה עם האנשים האלה?
יעקב גנות:
כל עוד המצב בסודן הוא כזה שהאו"ם לא מאפשר לנו החזרה הם יישארו פה, יעבדו ויתפרנסו.
היו" ר זבולון אורלב:
או מדינה אחרת שמוכנה לקבל אותם.
יעקב גנות:
אני לא ראיתי הרבה מדינות שמתנדבות. אנחנו בוחנים באופן יומיומי, כולל עם כל גורמי הביטחון שאני אישית בקשר איתם, ומחפשים מדינה שמוכנה, ושהם מוכנים להיות בה, כי אולי יש מדינות שמוכנות, אבל על-פי חוק אנחנו לא יכולים להעלות אותם בכוח על המטוס ולזרוק אותם לשום מקום.
היו" ר זבולון אורלב:
מה זכויותיהם מבחינת חינוך ובריאות?
יעקב גנות:
חוק חינוך חובה הוא חלק אינטגרלי לאלה שצריכים לקבל חינוך במדינת ישראל, ולא מפלה אותם.
היו" ר זבולון אורלב:
כלומר, חוק חינוך חובה חל עליהם.
יעקב גנות:
כן.
היו" ר זבולון אורלב:
מה לגבי חוק בריאות?
יעקב גנות:
חוק בריאות – לגבי הדרפורים אין בעיות; לגבי כל היתר – למי שאין ביטוח, אין לו כיסוי רפואי.
חבר הכנסת פינס ביקש לדעת מה קורה עם הרשות. ב-13 באפריל התקבלה החלטה בממשלת ישראל להקים רשות אוכלוסין, הגירה ומעברים. תוך חודשיים, עם הארכה של עוד חודש, היינו אמורים להציג לממשלת ישראל את התקדמות הוועדות המכינות את הקמת הרשות. כפי שהוחלט בממשלה, באיחור של יומיים, הצגתי את המצב, וב-15 ביוני הוחלט שהחל ב-15 ביולי רשות ההגירה מתחילה לפעול. רשות ההגירה כוללת את מנהל האוכלוסין, ביקורת הגבולות, יחידת הסמך של משרד התמ"ת בנושא העובדים הזרים וכפיפות מבצעית או תיאום מבצעי עם משטרת ההגירה. בעצם רשות ההגירה של מדינת ישראל, כפי שתוכננה ולמרות שמונה החלטות ממשלה שלא בוצעו, אני מקווה שתוך 3 שבועות כל זה כבר יהיה- -
היו" ר זבולון אורלב:
כל זה במשרד הפנים?
יעקב גנות:
כל זה במשרד הפנים.
היו"ר אופיר פז-פינס:
זה לא משרד הפנים, זאת רשות.
יעקב גנות:
זאת רשות עצמאית.
היו" ר זבולון אורלב:
מי השר הממונה?
יעקב גנות:
שר הפנים.
היו" ר זבולון אורלב:
השרים האחרים הסכימו לוותר על האימפריות?
יעקב גנות:
כולם פה-אחד אישרו את ההחלטה - -
היו"ר אופיר פז-פינס:
סך-הכול זה כאב ראש.
היו" ר זבולון אורלב:
ראית פעם שר שמוותר על כאב ראש?
יעקב גנות:
אני ידעתי שזאת תהיה הפתעה. כולם החליטו שב-15 ביולי אנחנו עוסקים בחיפוש אחר לוגו לרשות.
היו"ר אופיר פז-פינס:
מי יהיה מנכ"ל הרשות?
יעקב גנות:
לא יודע.
היו" ר זבולון אורלב:
הוא.
יעקב גנות:
לא.
היו" ר זבולון אורלב:
הוא אימפריאליסט, אני מכיר אותו.
יעקב גנות:
לא, לא.
היו" ר זבולון אורלב:
תזמין אותי לטקס הפתיחה. אני נוקט את הכלל מאז מלחמת יום כיפור שכשאומרים לי "בוקר טוב" אני הולך לחלון לראות שזה בוקר. כשהמדינה אומרת משהו זה תמיד שווה בדיקה.
היו"ר אופיר פז-פינס:
מה ההשלכה של הרשות הזאת על נושא הפליטים, אם היא תקום?
יעקב גנות:
הרשות הזאת אמורה לתאם את הפעילות של כל משרדי הממשלה לקדם את הנושאים שעוסקים בטיפול בפליטים, בעובדים הזרים – בכל התחומים האלה.
אני מדווח פעם בשבוע לשרי ממשלת ישראל ולמנכ"ל משרד ראש הממשלה על מצב הכניסות וההרחקות, כפי שהחליטה הממשלה. למרות הגיחוך הדיווח הזה מועבר בצורה מסודרת- -
היו" ר זבולון אורלב:
הגיחוך הוא מכיוון שאתה חושב שהם קוראים את זה.
יעקב גנות:
הם קוראים את זה.
היו"ר אופיר פז-פינס:
אתה מוכן להעביר גם ליושב ראש ועדת הפנים של הכנסת?
יעקב גנות:
החל מיום ראשון הקרוב אדוני יקבל.
היו" ר זבולון אורלב:
תודה רבה, לך מר גנות. רשות הדיבור לחבר הכנסת דב חנין ואחריו מיכאל בבלי שהוא הנציב מטעם האו"ם.
דב חנין:
תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני רוצה לפתוח את דבריי קודם כול בהערכה לעבודתך, אדוני המבקר, בנושא הזה. גם בנושא הזה כמו בנושאים אחרים אתה ממשיך בדרך הראויה והמבורכת של ביצוע עבודת ביקורת בזמן אמת בסוגיות שמטרידות את החברה. אני יודע שזה מטיל עליך ועל אנשיך עומס עצום של עבודה, אבל אתם מצליחים לשלב בין תגובה מהירה לבין העמקה ובחינה של נושאים. מבחינה זו אין לי, אלא להביע הערכה עצומה לעבודה שלכם בכלל ולעבודה שלכם בנושא הזה באופן ספציפי.
רבותיי, יושבי הראש, הנושא שבפנינו הוא נושא מורכב שחוזר ועולה על שולחנה של הכנסת בדרכים שונות. זה לא נושא שהוא קרקע בתולה; יש בנושא הזה חובות משפטיות ברורות שחלות על מדינת ישראל מכוח הדין הבינלאומי; יש חובות משפטיות ברורות שחלות מכוח נורמות בינלאומיות שכולנו צריכים להיות מחויבים להם. אני כרגע לא מתכוון להיכנס לוויכוח מה מכל הדברים האלה זה משפט בינלאומי מנהגי, ומה מכל הדברים האלה זה משפט בינלאומי הסכמי, אבל ברור לחלוטין שמדובר בנושאים שהוסדרו כבר בהכרזה הבינלאומית על זכויות האדם מ-1948, מסמך היסוד הבסיסי ביותר של התייחסות לזכויות בני אדם שקיים בזירה המשפטית הבינלאומית. כמובן, האמנה הבינלאומית ב-1951 בעניין מעמדם של פליטים שישראל, כמובן, חתומה עליה; והפרוטוקול היישומי שנחתם ב-1967 שגם בו מדינת ישראל היא צד.
לכן אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגלים בנושא הזה מחדש מכיוון שיש נורמות שמחייבות את כל האומות בנות התרבות בעולם, ואנחנו בוודאי צריכים לראות את עצמנו וצריכים לשאוף להיכלל במחנה הזה של אלה שהנורמות האנושיות הכלליות והבסיסיות האלה חלות עליהם.
צריך, כמובן, לומר שמעבר לשאלת החובות והעקרונות המשפטיים יש שאלות מוסריות. מדינת ישראל, כידוע לכולנו, הוקמה כמדינה של פליטים. זאת ההצדקה המוסרית העמוקה והבסיסית ביותר לקיומה של ישראל. לכן מדינת ישראל צריכה להיות מחויבת הרבה יותר מאשר כל מדינה אחרת לפליטים, למעמדם של פליטים, לכבודם של פליטים, להגנה על פליטים. אלה נורמות היסוד המוסריות שאנחנו צריכים להחיל על אחרים. אנחנו צריכים תמיד לזכור שבני העם היהודי היו אלה שלפני 70 שנה לא מצאו לעצמם מקלט בהרבה מאוד מקומות. כולנו זוכרים את הזיכרון ההיסטורי הצורב והקשה הזה, ואנחנו צריכים לנהוג לפי הכלל הישן והטוב – "מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך". היה שנוא עלינו, בצדק היה שנוא עלינו – אל נעשה את זה לאנשים אחרים היום.
אני לגמרי מסכים לדבריו של חבר הכנסת מולה בעניין הצורך בהבחנה ברורה בין סגירת גבולות, שזאת זכותה של כל מדינה – לסגור את גבולותיה. מדינת ישראל לא חייבת להמשיך במדיניות הגבול הפתוח עם מצרים, זאת החלטה מדינית, שיש לה צידוקים והסברים, אבל היא לא החלטה שחייבים להמשיך בה; לבין מצבם ומעמדם של אנשים שמגיעים לישראל –פליטים או מבקשי מקלט – אנשים שנמצאים בסטטוס בירורי לפני הענקת מעמד של פליטים. מי שמגיע לישראל זכאי למערכת שלמה של זכויות. המערכת הזאת היא מערכת שצריך ליישם אותה ולהפעיל אותה באופן מלא ומקיף.
כל הטענות שלי והביקורת שלי אינן למר גנות ואינן למערכת שהוא עומד בראשה. אני חושב שהוטלה עליכם משימה בלתי אפשרית כי אתם אמורים ליישם מדיניות במקום שהיא לא קיימת; אתם אמורים לתת פתרונות במקום שממשלת ישראל הייתה צריכה לתת פתרונות מערכתיים, שכנסת ישראל הייתה צריכה לתת פתרונות מערכתיים; ולצערי, גם הממשלה ובעקבותיה גם הכנסת נכשלו במבחן הזה.
מדבריך, מר גנות, אני מבין דבר אחד מאוד חשוב: בסופו של דבר הבעיות שאנחנו מדברים עליהן הן פתירות; יש פתרונות. אנחנו רואים את המספרים, אנחנו רואים את ההיקפים – אלה דברים שניתנים לפתרון. אני אומר את הדברים כאן מכיוון שסביב השולחן הזה בכנסת ומסביב לשולחנות אחרים נזרקו גם מספרים של מיליונים, אם לא עשרות מיליונים או מאות מיליונים או מיליארדים שיגיעו למדינת ישראל אם נתנהג באופן אנושי. ככה הסבירו לנו. אז אנחנו מדברים על מספרים נתונים, והמספרים האלה הם פחות או יותר המסגרת של התופעה. אני מניח שהם בוודאי יגדלו בעתיד. במציאות של המאה ה-21 שהיא מציאות של עולם עם פליטים ופליטוּת, לצערנו הגדול. אבל אלה הם ממדי הבעיה, והבעיה ניתנת לפתרון; היא ניתנת לפתרון אנושי, היא ניתנת לפתרון מתקדם, היא ניתנת לפתרון נאור.
לצערי הגדול, הניסיון לתת פתרון מאוזן ומקיף לשאלה הזאת שנעשה בהצעת חוק פרטית של חבר הכנסת אופיר פינס, יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, יחד איתי ועם עוד כמה חברי כנסת – לצערי הפתרון הזה, שאני מציע לכל היושבים מסביב לשולחן הזה לקרוא את החוק הזה כי הוא חוק מידתי, מאוזן, שקול, מחושב, הגיוני – הניסיון הזה לא הצליח בגלל התנגדות- -
היו"ר אופיר פז-פינס:
לפני שכתבנו אותו התייעצנו עם כל גורמי הממשלה. לא שקיבלנו את כל האמון, אבל בכל זאת צמצמנו מאוד פערים.
דב חנין:
חבר הכנסת פינס קיים דיון פתוח של ועדת הפנים כדי לשמוע עמדות של חברי כנסת ושל גורמים מעוניינים, לבד ממשרדי ממשלה – עוד לפני הגשת הצעת החוק והעמדתה בפני הכנסת.
למרות זאת הממשלה בחרה באופן מאוד תמוה להתנגד להצעת החוק הזאת, ולכן אנחנו נתונים במצב של היעדר מצפן שינחה אותנו איך להתנהג מערכתית. כי אפשר אולי להתווכח על נקודה כזאת או אחרת בחוק הזה, אבל זה היה איזשהו קו מדיניות כולל שלפיו צריך היה להתנהג מכאן ואילך. כאשר אין מצפן לפעמים אנחנו מגיעים למצב שאין מצפון. זאת התחנה שהגענו אליה כאשר ממשלת ישראל, לצערי העמוק, הביאה בפני הכנסת את חוק המסתננים. החוק הזה בטעות מוחלטת, ושלא בצדק, נקרא "חוק וילנאי". על סגן השר וילנאי הוטלה המשימה כפוית הטובה להעביר את החוק בפני הכנסת- -
היו" ר זבולון אורלב:
אני ממש מפציר בך. לפי דעתי, אתה מתרחב. יש לנו זמן ממש מצומצם.
דב חנין:
אני מתקדם לסיום.
על חבר הכנסת וילנאי הוטלה משימה כפוית טובה, להציג את החוק הזה בפני הכנסת. כמי שהשתתף בדיון והצביע נגד החוק, אני ראיתי את ייסוריו ואת חוסר התלהבותו. אבל זאת לא בעיה של חבר הכנסת וילנאי ושל סגן השר. ממשלת ישראל החליטה להביא חוק- -
היו"ר אופיר פז-פינס:
אני לגמרי מצטרף לדברים שלך בעניין וילנאי.
דב חנין:
אם יש ביקורת על החוק, הביקורת צריכה להיות על הממשלה שהביאה לנו את החוק הזה.
עמיתיי חברי הכנסת, החוק הזה הוא פשוט חמור ומסוכן, ומראה לאן מגיעים כאשר לא רוצים לאמץ מדיניות כוללת, שקולה ומאוזנת.
היו" ר זבולון אורלב:
תודה רבה. יש לי רק הערה אחת על דבריך. אני מקווה שלא התכוונת כשאמרת שמדינת ישראל היא מדינה של פליטים, שמכך ניתן להבין שהאתוס של מדינת ישראל כשיבת העם היהודי למולדתו הוא לא העניין העיקרי, אלא רק כדי למצוא מקלט בטוח. אנחנו הרי רוצים שעולים מארצות רווחה יעלו גם הם לישראל. בוודאי לא התכוונת לכך, כי חוק השבות- -
דב חנין:
אני התכוונתי ממש לכל מה שאמרתי, אבל זאת שיחה אחרת.
היו" ר זבולון אורלב:
אז אם כך, הערתי הערה במקום. בוודאי המשנָה החינוכית והמשנה החוקית של מדינת ישראל היא לא שמדינת ישראל היא מדינה של פליטים. בין היתר היא כמובן יכולה לתת מענה ליהודים במצוקה, וחבר הכנסת מולה בוודאי מייצג את זה מצוין. קודם גם דיברנו על ניצולי השואה, אבל בוודאי ייעודה, מהותה והווייתה של מדינת ישראל הן מעל ומעבר לדבר חשוב כמו עניין הפליטים. רשות הדיבור למר מיכאל בבלי.
מיכאל בבלי:
כבוד יושבי הראש, תודה. אינני עוד נציג נציבות האו"ם בישראל. עם הקמת המשרד הרשמי של האו"ם בישראל נשלח עובד בכיר בינלאומי.
היו"ר אופיר פז-פינס:
מתי זה קרה?
מיכאל בבלי:
העובד הבכיר נמצא פה זה שנה.
היו" ר זבולון אורלב:
אז אתה "לשעבר"?
מיכאל בבלי:
אני אקס.
היו" ר זבולון אורלב:
אז "לשעבר" זה כבר תואר קבוע. את זה כבר לא יכולים לקחת ממך.
מיכאל בבלי:
בדרכון שלי יש המילה "בדימוס", ושוטרת שאלה אותי היכן זה דימוס.
יחיאל מחדון:
יש לך עבודה- - -
מיכאל בבלי:
זה היה בהומור.
היו" ר זבולון אורלב:
זה מאוד חשוב. אנחנו בכל זאת בדיון רשמי.
דורית בן מאיר:
אני מאוד לא אוהבת הומור מהסוג הזה.
היו" ר זבולון אורלב:
- - ואתה אדם מכובד. מן הראוי שתחזור בך. משטרת ישראל ושוטרות משטרת הגבולות עושות עבודה ראויה ונאמנה מאוד. אנחנו חייבים בכבודם של שוטרי משטרת ישראל.
היו"ר אופיר פז-פינס:
יפה. אני מצטרף לדבריו של חבר הכנסת אורלב.
מיכאל בבלי:
אני חוזר בי באופן רשמי.
היו" ר זבולון אורלב:
למען הגילוי הנאות כלתי היא קצינה במשטרה, אני צריך גם להגן עליה.
היו"ר אופיר פז-פינס:
כלתי לא.
היו" ר זבולון אורלב:
אצלך בינתיים אשתך היא כלתך.
מיכאל בבלי:
כמי שעובד בקשרים הדוקים לחלוטין עם משטרת ההגירה מיום הקמתה ומיום שמר גנות הקים מנגנון שמשתף פעולה בצורה יוצאת מן הכלל עם קשיים שמתגלים כמו תמיד, לא מאתנו תמצאו חוסר כבוד למשטרה.
אני רוצה להתחיל משתי מילים שאמר מר גנות: מסתננים – קו נטוי – פליטים. זה סימבול להתקדמות שחלה במדינת ישראל. עד לפני שנתיים-שלוש, המילה "קו נטוי-פליטים" לא הייתה נכנסת לאמירת הממשל. העובדה שהיום רואים באנשים לא רק מסתננים, אלא מבקשי מקלט, זה אחד הדברים הטובים שנבעו מהמשבר הכמותי העצום בשלוש השנים האחרונות- -
רן כהן:
זה אומר גם על ההשפעה של הכנסת.
מיכאל בבלי:
וגם השפעה של הכנסת. אני לא רוצה להתנצל גם בפני הכנסת.
רן כהן:
לא, לא.
מיכאל בבלי:
היו דברים רבים וטובים שיצאו מהמשבר הזה. החברה האזרחית – שורת ארגוני זכויות אדם שמעבר לדקלרטיביות של פעם הפכו לגורמים פועלים בשטח שעושים ומשנים את התמונה. אם ארגון של פליטים מצא לנכון לחגוג את יום הפליט הבינלאומי בשדרות זה לא רק סמל, זה שינוי בחשיבה הכללית בנושא.
אני לא אדבר על העבר, אלא על מה שנדרש מבחינתנו כאו"ם. קודם כול נדרש חוק פליט; לאו"ם יש היום סמכויות שהמדינה ביקשה ממנו להשתמש בהן, וכל העברת סמכויות מידי האו"ם לידי המדינה תלויה בכך שתהיה מערכת חוקית שתאפשר לעובדי המדינה שיעסקו בכך לשחק במסגרת מוגדרת ולא במסגרת של אימפרוביזציות, החלטות, החלטות שכנגד, תקנות ותקנות שמתבטלות.
עם קבלת חוק פליט כזה, שבעצם אפשר היה לנסח אותו במשפט אחד: מדינת ישראל מחליטה ליישם את אמנת האו"ם על הפליטים שעליה היא חתומה ושאותה היא אשררה. זה חוק קצר ומספיק.
רן כהן:
הבעיה היא שהממשלה מתנגדת לזה.
היו"ר אופיר פז-פינס:
למשפט הזה היא לא מתנגדת.
רן כהן:
היא כן מתנגדת. גם לזה היא מתנגדת.
מיכאל בבלי:
התחלנו בהעברת סמכויות למדינה. אני רוצה ברשותך, מר גנות, להקטין קצת את ההתלהבות; התשאולים הראשונים שאתה מדבר עליהם הם כמעט רק רישום והוצאת תעודה בביומטרי. התשאולים שאנחנו מדברים עליהם לקביעת מעמד פליט זה ראיונות בני 4 שעות, מחקר בארצות המקור, החלטה של ועדה בין-ממשלתית בתוך ישראל על הענקת מעמד וחתימה של שר הפנים – זה ממד אחר מזה של 2,800 איש שעברו את התהליך. אבל ניתן ויש רצון להעביר יותר ויותר סמכויות- -
היו"ר אופיר פז-פינס:
אבל איפה אנחנו עומדים בנושא הזה, לא של התשאול הראשוני, אלא של הפרוצדורה המלאה? כמה אנשים עדיין לא עברו אותו מאלה שעל פניו צריכים לעבור אותו?
מיכאל בבלי:
הסודנים לא עברו אותו, האריתראים לא עברו אותו.
היו"ר אופיר פז-פינס:
זה אלפי אנשים.
מיכאל בבלי:
כן. משום שכל זמן שמדינת ישראל מעניקה את ההגנה הבסיסית לאנשים האלה אנחנו מתרכזים באנשים שאין להם הגנה בסיסית.
יעקב גנות:
דומני שצריך לעשות את הבדיקה לגבי הסודני, ואני יודע שלפחות בחצי השנה הקרובה אין שום סיכוי להחזיר אותו. זאת אומרת, אני מעדיף לטפל באלה שיש סיכוי להחזיר אותם ולהרחיק אותם מאשר באלה שאני יודע מראש שברגע שאנחנו קובעים סופית שהוא סודני, הוא לא מהווה יעד להרחקה. לכן אני משאיר אותו בצד, ולכן התשאול הראשוני חשוב.
רן כהן:
הוא צריך להישאר פליט, אבל אתה לא מכיר בו פליט.
יעקב גנות:
לכן התשאול הראשוני הוא חשוב- -
רן כהן:
הוא לא מועמד להרחקה.
יעקב גנות:
- - כדי להפריד בין אלה שיש סיכוי להרחקתם ולבין אלה שאין סיכוי להרחקתם.
רן כהן:
ואז הוא נשאר תלוי באוויר כי מצד אחד אתה לא מרחיק אותו, כי אין לאן להרחיק אותו; ומצד שני אין לו שום זכויות כי הוא לא מוכר כפליט בישראל. זאת הבעיה, מר גנות.
היו"ר אופיר פז-פינס:
יש לו רישיון עבודה.
מיכאל בבלי:
600 מתוכם הוכרו על-ידי המדינה- -
רן כהן:
אלה האישורים שהממשלה נתנה.
מיכאל בבלי:
- - אלה קיבלו א5 וקיבלו מעמד של פליט בישראל.
הכשרת כוח האדם במסגרת של חוק ישראלי זאת המטרה הקרובה. אני מקווה שחלק ניכר מאותם 30 תקנים יגיעו להכשרה ויוכלו יום בהיר אחד לתשאל בעצמם.
הדבר השלישי הוא שיפור התנאים הנוכחיים בתנאי החיים במדינת ישראל. זה מתחיל מבריאות ובחינוך כשיטה ולא כיוזמות, וחוק חינוך חובה שמופעל גם לגבי ילדים שלגביהם הוא לא מופעל, ומסתיים בשיא שיפור התנאים – הכנסת כל פליט למסלול שכעבור זמן יש יציבות. זאת ההמלצה החשובה ביותר של המבקר. האדם מסיים יום בהיר אחד כאזרח. אפשר לקבוע כמה שנים, כמה זמן, איזה שלבים לעבור; אבל לא ייתכן שאדם ימשיך להיות פליט מתחדש מדי שנתיים. המבקר הדגיש את הנקודה הזאת, וזאת אחת ההמלצות החשובות ביותר בדוח שהוא מאוד חשוב ומעמיק. אני שמח עליו.
שיפורים זה אישורי עבודה, שיפורים זה זירוז התהליך אצלנו ובמדינה. אנחנו עובדים עכשיו יחד על כל נושא הרישום. אני מאמין שהמשבר הזה יוביל לטוב.
היו" ר זבולון אורלב:
מה זה "לטוב"?
מיכאל בבלי:
לחוק, לשיפור התנאים- -
היו" ר זבולון אורלב:
יש פה הערת ביניים של מר גנות שאין אף מדינה בעולם שהאו"ם כל-כך מעורב ושותף לטיפול בפליטים כמו במדינת ישראל.
מיכאל בבלי:
בכל המדינות שבאזורנו האו"ם עושה, לדאבונו הרב, את כל הפעולה. כך זה היה גם בישראל עד לפני 7 שנים. מדינת ישראל ביקשה מהאו"ם להמשיך להיות, והאו"ם מבקש ממדינת ישראל לצאת מזה. אבל האו"ם מבקש להעביר את הסמכויות לידיים שמסוגלות לקלוט אותם. תודה.
היו" ר זבולון אורלב:
תודה רבה. יחיאל מחדון ממנהל השירותים החברתיים, בבקשה.
יחיאל מחדון:
נעשתה פה הבחנה מאוד נכונה וברורה בין הנושא של הטיפול במעבר הגבול וחסימת הגבול לבין שהיה של פליטים / שוהים בלתי חוקיים כאן. אנחנו שמענו שהמספר מתייצב על כ-400 איש בחודש ו-5,000 איש בשנה. זה מספר מאוד גדול. שמענו גם שאין היום אופציה של הרחקה בכלל, זאת אומרת שאנחנו מדברים על 5,000 איש לשנה, כאשר יש לנו עוד אלפים ששוהים כאן בתל-אביב.
המדינה כמעט לא נותנת דבר לטיפול באיכות חייהם של השוהים פה בתחומים הכי קרדינליים של החיים- -
היו"ר אופיר פז-פינס:
סליחה שאני קוטע אותך. מר גנות, האם למרות שלא מדובר במהגרי עבודה, הצטמצמו המכסות לעובדים זרים? הרי בסופו של דבר האנשים האלה עובדים גם אם הם לא מהגרי עבודה. למה צריך גם עובדים זרים וגם פליטים?
יעקב גנות:
היה ניסיון לשלב אותם בתחום החקלאות, ולצערי, הניסיון לא הצליח. לצערי, הם העדיפו במקום לעבוד בחקלאות לאחר שמצאנו ואיתרנו, סידרנו וסיכמנו עם החקלאים, לברוח משם, וכולם התייצבו בתל-אביב.
אילן לונאי:
ב-13 שקלים לשעה אף אחד- -
יעקב גנות:
סליחה, כולם התייצבו- -
קריאה:
שכר מינימום.
יעקב גנות:
אני לא נכנס לזה כרגע. אני קובע את זה כעובדה. הם הגיעו לתל-אביב, אנחנו הרחקנו אותם מתל-אביב, ונתנו להם אפשרות לעבוד בכל מקום. החקלאים הסכימו לקלוט לא על חשבון עובדים זרים אחרים. הם לא משתווים לא לתאילנדים, לא לנפאלים- -
היו" ר זבולון אורלב:
מר מחדון, אתה יכול להמשיך.
יחיאל מחדון:
נושא הבריאות לא פתור- -
היו"ר אופיר פז-פינס:
אבל יש הצעת חוק.
יחיאל מחדון:
הלוואי שהיא תאושר. אני מעריך שנושא הבריאות לא פתור; נושא הרווחה – ילדים בסיכון, פקידי סעד – לא פתור. אנחנו מדברים על מצוקות אדירות. נושא ההשתכנות שלהם לא פתור; נושא משמורת ילדים מגיל 3-0 לא פתור; המערכת החינוכית קורסת מכניסת ילדים לבתי ספר, ועיריית תל-אביב עושה מעל ומעבר בעניין הזה. הסיפור הזה ידוע. מתחם רוגוזין-ויצמן שהתמחה בחברה הרב-תרבותית וקליטת הילדים של העובדים הזרים כבר מלא, ואנחנו לא עומדים בעומס. כל המשא ומתן וכל המגעים עם הגורמים הממשלתיים – יעקב גנות היה אצלנו ומנכ"ל משרד ראש הממשלה היה אצלנו – לא הובילו לכלום, להוציא שיתוף פעולה עם יעקב גנות בנושא מתן היתרי עבודה לאוכלוסייה מתוך כוונה להעביר אותם למקומות אחרים.
הנושא של צפונה מחדרה, דרומה מגדרה הוא כמעט פיקציה משום שהם עולים על האוטובוסים עם האישורים האלה, ישר מכלא קציעות ומגיעים לתל-אביב. אין אכיפה של הסיפור הזה בכלל, כך שאין לזה משמעות ושום ביטוי. אנחנו מבקשים התייחסות של המדינה לעובדים. אלה לא פליטים, מספר הפליטים הוא מאוד זניח, כפי שציין אותם יעקב גנות. מדובר במהגרי עבודה ששוהים בעיר בתנאים קשים מאוד, ואנחנו מצפים לעזרה מצד המדינה והתייחסות לאוכלוסייה במצוקה עמוקה. זאת בעיה קודם כול בעבורם, וזה משליך על העומס של העירייה לתת שירות לאוכלוסייה כזאת כשזה בא על חשבון אוכלוסיית מצוקה אחרת.
היו" ר זבולון אורלב:
תודה רבה.
אילן לונאי:
אני מנהל הפעילות של אמנסטי. אנחנו רצינו להציג שלושה מסמכי מדיניות שאנחנו עובדים עליהם כבר זמן-מה בשביל הרחבת התהליך של קביעת מדיניות למדינת ישראל. אם אוכל להציג בקצרה את המסמך הראשון שאנחנו עובדים עליו- -
היו" ר זבולון אורלב:
ממש בתמציתיות.
אילן לונאי:
כמענה לעלייה הניכרת במספר מבקשי המקלט שנכנסים לישראל אנחנו ועוד 7 ארגוני זכויות אדם ושינוי חברתי התאספנו יחד כדי לבנות עקרונות למדיניות ישראלית. כמו שחבר הכנסת חנין, חבר הכנסת פינס וחבר הכנסת אורלב דיברו על אזלת היד של המדינה שהייתה בתחילת התהליך גם כבוד מבקר המדינה.
אנחנו התיישבנו כדי למצוא את המצפן שיכיר בדרכה של המדינה. מר גנות עושה עבודה חשובה מאוד במדינת ישראל – פעם ראשונה יש רשות שמנסה לנהל את התהליך. אבל כפי שאנחנו רואים, התהליך הזה מבוסס על הרחקה או על אי כניסת האנשים, ובאמת אנחנו רואים תוצאות שמר גנות מראה, שהמספרים יורדים.אבל כמו שכל אחד מחברי הכנסת אמר כאן בתחילת דבריו, התהליך צריך גם להגן על זכויותיהם ועל כבוד האדם של הפליט ושל אותו מבקש מקלט, גם של אותו אדם שאינו בר החזרה.
אנחנו ביססנו את עקרונות למה שקורה כאן עם אותם אלפי מבקשי מקלט שנכנסים למדינה כאשר למדינת ישראל אין עדיין חקיקה ושום תהליך מוסדר של מה שקורה איתם. הדברים הבסיסיים שאנחנו מדברים עליהם זאת הגנה על כבודם, מתן זכויות בריאות. לרוב המכריע של האנשים שאין להם זכויות בריאות בארץ – כניסתם למערכת החינוך תחת חוק חינוך חובה- -
היו" ר זבולון אורלב:
אין צורך לחזור, בעיית הבריאות ברורה לנו. אנחנו מבקשים מהדוברים רק להוסיף.
נגה פורת:
אני מנכ"ל אמנסטי אינטרנשיונל בארץ. אני רוצה להציע להזמין את כל הגופים הנכבדים שיושבים כאן לשתף פעולה עם הפורום שיושב כאן עם כמות ידע מאוד ניכרת לגבי מה שקורה בשטח, שיכול להוות גשר בין כל הגופים המטפלים בנושא הזה. קורה פה משהו די שלומיאלי, אם אפשר להגיד, כי כל אחד מנסה מהצד שלו לעשות טוב, אבל מאחר שכל אחד עובד מהצד שלו יש התנהלות לא יעילה. אני רוצה להציע שהפורום של שבעת הארגונים יוזמנו לדיונים ולטיפול בנושא הזה בצורה אופרטיבית כדי לתת מהידע ומהניסיון שיש לנו עם השטח.
היו" ר זבולון אורלב:
תודה רבה.
שרה שאול:
אני מהלשכה המשפטית במשרד הפנים. לגבי ההערה של מיכאל בבלי על המדרג לעניין פליט מוכר. גם בדוחות עלתה הטענה שפליט מוכר מקבל מעמד מאוד זמני. אז ראשית, כיום פליט מוכר שעובר את כל ההליך של הוועדה המייעצת והחלטה של שר הפנים מקבל בפעם הראשונה א5 לשנה, אחר-כך הארכה לשנתיים, ואחר כך הארכה לשלוש שנים. כיוון שהנושא הועלה על-ידי נציבות האו"ם כמה פעמים גם בוועדה וגם במסגרות שונות במשרד הפנים, הנושא הזה בבדיקה, וכפי שהתחייב מנכ"ל משרד הפנים מר אריה בר, הנושא יועלה להכרעה של שר הפנים.
היו" ר זבולון אורלב:
תודה רבה. חבר הכנסת רן כהן, בבקשה.
רן כהן:
אדוני היושב ראש, כפי שידוע לך, הוועדה בראשותי בנושא העובדים הזרים מטפלת בנושא הזה בהתנדבות יחד עם אופיר פינס, יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. אנחנו משתדלים לתת כיסוי מכל פינה אפשרית.
אני רואה שלוש בעיות עיקריות שאני רוצה להדגיש: קודם כול, היעדר חוק – לא יכול להיות שהמצב הזה יימשך בלי חוק. שיהיה חוק הכי מינימלי, אבל שיהיה. כל הניסיונות שלי, של אופיר פינס, של אבישי ברוורמן, של גלעד ארדן – ניסינו מכל מיני פינות, והממשלה לא נותנת לקדם אותו, וזה בעיניי מגרעת מאוד גדולה. אני מודה על האמת שמרגע שמונה מר גנות לעמוד בראש הנושא, סוף-סוף יש רשות וכתובת שאפשר לדבר איתה, כי גם זה עד עכשיו לא היה.
שנית, היעדר תמיכה ממשלתית באותם מקומות שנתקלים בזה, בעיקר בעיריית תל-אביב. בכל מקום שאליו הוזעקנו כוועדה ורצנו לראות את המקום, ראינו או את עיריית תל-אביב או אף אחד. אי-אפשר להשלים עם המצב הזה.
שלישית, אשרות העבודה שהממשלה נתנה לא ישימים בצורה משמעותית למעסיקים. מעסיק רואה אשרת עבודה שהיא מין היתר לצאת, היא לא בדיוק אשרת עבודה שיש לה משך זמן אלמנטרי למעסיק, ולכן האנשים הללו לא מתקבלים בזרועות פתוחות במקומות העבודה, ואין מה לעשות – אני מתפוצץ שכל פעם עולה בממשלה שצריך להביא עוד 5,000-4,000 עובדים בחקלאות, אבל לא נותנים ניתר לאנשים הללו לעבוד.
היו" ר זבולון אורלב:
סיגל רוזן, בבקשה.
סיגל רוזן:
אני מבקשת שדידאן ידבר.
היידר חסאן דידאן:
שלום לכל חברי הכנסת בישראל. תודה רבה לכל האנשים במדינה שקיבלו אותנו למדינה. אני יליד סודן- -
היו" ר זבולון אורלב:
כמה זמן אתה בארץ?
היידר חסאן דידאן:
אני לא מדבר עברית חלק, יש לי מבטא אפריקני- -
היו" ר זבולון אורלב:
כמה זמן אתה בארץ?
היידר חסאן דידאן:
אני בארץ שנה וחודשיים בכלא ושנה בחוץ.
אני במדינה דמוקרטית כמו שאני רואה כי זאת הזדמנות טובה לדבר בפני חברי הכנסת וכל האנשים. אני מדבר עברית, אבל לא מרגיש - -
היו" ר זבולון אורלב:
מאיפה הגעת?
היידר חסאן דידאן:
מהרים נובה בסודאן.
היו" ר זבולון אורלב:
זה בחבל דרפור?
היידר חסאן דידאן:
לא מדרפור.
היו" ר זבולון אורלב:
ברחת משם מכיוון שהיית בסכנת חיים?
היידר חסאן דידאן:
היה מצב קשה כי הייתה מלחמה בהרים נובה בדרום סודאן. יש היום שלום, אבל זה שלום רק על הנייר. המדינה לא רואה בזה, משתמשת בזה למשהו אחר, אבל אני לא צריך לדבר על זה, זאת פוליטיקה אחרת. הייתי במצרים וברחתי משם. קיבלו אותי במצרים כפליט, אבל פה בארץ לא קיבלו אותי כפליט בכלל עד עכשיו. אני נקרא פליט, אבל לא קיבלו אותי כפליט.
היו" ר זבולון אורלב:
אתה יודע למה.
היידר חסאן דידאן:
זאת הפוליטיקה של המדינה, אני לא צריך לדבר על זה.
היו" ר זבולון אורלב:
החוק אומר שאם היית פליט במצרים אתה לא יכול להיות פליט בישראל.
היידר חסאן דידאן:
למה? אתה עוזר לבן אדם שהיה במלחמה. מצרים וזה סודאן זאת דמוקרטיה אחת, זה ביחד. אני בטוח שמדינת ישראל יודעת שמצרים וסודן זה ביחד. עכשיו יש מלחמה בדרפור בדרום סודן.
היו" ר זבולון אורלב:
דידאן, מה הדבר הכי חשוב שאתה רוצה לומר לנו?
היידר חסאן דידאן:
אני בתוך המדינה. כל שבועיים שומעים שגירשו אנשים. מה אני צריך להגיד? אין לי מעמד בתוך המדינה, גם אין לי אישור עבודה. אני לא יודע מה להגיד, אולי זה מה שאני צריך להגיד בדיוק.
יש אנשים ששמים אותם במושבים. קרה לי מצב יותר קשה; אני יצאתי מהכלא ישר לחדרה. נשארתי במושב ליד חדרה. המשטרה לקחה אותי מחדרה, זרקה אותי לירושלים – אולי אתם זוכרים, הראו את זה בטלוויזיה. ראש עיר חדרה אמר אחר-כך - - - זה מצב יותר קשה. ככה עושים לבני אדם, ובתוך המדינה הוא פליט? לא ככה מקבלים אנשים שבאים ממקום אחר ושולחים אותם לכלא. תודה.
היו" ר זבולון אורלב:
תודה רבה לך. אין הרבה מדינות בעולם שמאפשרות לעשות את מה שעשינו עכשיו. אין הרבה מדינות בעולם.
היידר חסאן דידאן:
אמרתי תודה למדינה לפני שהתחלתי לדבר.
היו" ר זבולון אורלב:
בסדר גמור.
חברים, ודאי יש להרבה אנשים מה לומר, אבל גם חבר הכנסת פינס וגם אני התחייבנו לסיים את הישיבה הזאת בשעה 13:00.
ברשותכם אני רוצה לנסות להציע סיכום. כמובן, חברי הכנסת, והם בלבד, יכולים להתערב בהצעת הסיכום. מפאת קוצר הזמן לא הספקנו להעביר ניירות.
הפסקה הראשונה שאני רוצה לייחד לסיכום היא באשר לחובת המדינה בסוגית הפליטים. מדינת ישראל כמדינת העם היהודי מחויבת ברגישות יתרה ומיוחדת ביחסה ובטיפולה בפליטים הנמצאים בסכנת חיים. העם היהודי היה פליט שנות גלות ארוכות במדינות רבות וסבל רצח, פרעות ואף שואה, ולכן ראוי שהמדינה תעניק חסות והגנה לפליטים ותסדיר את זכויותיהם בבריאות, בחינוך, ברווחה ועוד – בחקיקה.
שנית, גם אחרי ששמענו את הממצאים ואת העדויות של נציגי הממשלה שדיברו, שהוועדות מאשרות את הממצאים ואת ההמלצות של דוח מבקר המדינה ותובעות ממשרדי הממשלה לפעול בנחישות לתיקון הליקויים ויישום ההמלצות במלואן.
הוועדות רושמות לפניהן את הדיווח של ראש מנהל האוכלוסין במשרד הפנים, שלפיו, חלק ניכר מהליקויים והכשלים תוקנו, וגם ביתר פועלת הממשלה להסדיר הסדרה ראויה של הנושא. עיקרי הדיווח כללו שלושה נתונים מרכזיים: צמצום תופעת ההסתננות בסדר גודל של כ-20%; תוספת של 30 תקנים וצמצום פיגור התשאול של הפליטים הנמצאים כאן בארץ.
דבר אחרון הוא שהוועדות דורשות מהממשלה לבחון הפחתה נוספת במספר העובדים הזרים בהתחשב בכוח העבודה הגדל של מהגרי עבודה שקיבלו אישורים להישאר כאן בישראל. תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה ב-13:00