פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"א בסיוון התשס"ח (24 ביוני 2008), שעה 14:45
סדר היום:
בקשה להארכת הרשאות לכרייה וחציבה לבעלי הרשאה קודמת על פי סעיף 5(ג) לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951
נכחו:
חברי הוועדה:
סטס מיסז'ניקוב - היו"ר
אמנון כהן – מ"מ היו"ר
ניסן סלומינסקי
מוזמנים:
עו"ד נועם בריימן, יועץ משפטי למינהל החשמל, משרד התשתיות הלאומיות
לימור חדד, רכז ממ"י באגף החשב הכללי, משרד האוצר
עו"ד רחל זכאי נוימן, יועצת משפטית, מינהל מקרקעי ישראל
מירל בלומנפלד, מנהל הנכסים של חברת נשר
עו"ד חגי שבתאי, בא כוח חברת נשר בנושא קרקעות
מאיר בר-אל, סמנכ"ל ומנהל איגוד תעשיות מוצרי בנייה וצריכה, התאחדות התעשיינים
מאיר דוד וילנר, חברת שפיר הנדסה, התאחדות התעשיינים
אסתר מרקוביץ עשני, כלכלנית, התאחדות התעשיינים
אהוד ענבר, איגוד המהנדסים, מרכז השלטון המקומי
ייעוץ משפטי:
שגית אפיק
ייעוץ כלכלי:
סמדר אלחנני
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
בקשה להארכת הרשאות לכרייה וחציבה לבעלי הרשאה קודמת על פי סעיף 5(ג) לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951
היו"ר אמנון כהן:
אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בבקשה להארכת הרשאות לכרייה וחציבה לבעלי הרשאה קודמת.
רחל זכאי-נוימן:
אני היועצת המשפטית של מינהל מקרקעי ישראל. לפי סעיף 5(ג) לחוק נכסי המדינה, רשאית הממשלה להעניק זיכיון או רשיון לכרייה וחציבה או בקשר עם כרייה וחציבה מעל ל-20 שנים באישור ועדת הכספים של הכנסת.
עם כניסת חוק חובת המכרזים לתוקף היה מצב בו בעלי הרשאות קודמות, מי שכרו במשך שנים ועשרות שנים לעתים קודם לכן, נמצאו במצב שיש בעיה עם חובת המכרזים. עם התקנת התקנות, ניתן פרק זמן של 5 שנים לבעלי ההרשאות הקודמות להמשיך ולכרות בפטור ממכרז. התקופה הזו תמה.
היו"ר אמנון כהן:
קיבלנו את המסמך של היועצת המשפטית של הוועדה והיא האירה את עינינו.
רחל זכאי-נוימן:
לא עלה בידי שר האוצר להתקין תקנה חלופית שתסדיר את הנושא, עד ליולי 2003, אז אישרה ועדת החוקה תקנה חלופית. בהתאם לתקנה החלופית רשאי מי שהיה בעל הרשאה קודמת במועד כניסת החוק לתוקף, קרי, ב-1993, והוא עומד בעוד מספר תנאים שנמצאים בתקנה, להגיש בקשה לוועדה מקצועית שהוקמה, ועדה בראשות שופט בדימוס והיה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה פרופסור ביין, ובהרכב גם של נציגי ממשלה וגם נציגי התאחדות התעשיינים ונציג לשכת רואי החשבון, להמליץ על הרשאה נוספת לאותם בעלי הרשאה קודמים.
ההחלטה של הוועדה המקצועית הייתה אך ורק המלצה מאחר שהסמכות בסופו של יום להקצות את המקרקעין בפטור ממכרז היא של ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל.
למעלה מ-40 בעלי מחצבות – או ליתר דיוק, כל בעלי המחצבות הפעילות ויש גם מחצבות לא פעילות – הגישו בקשות לוועדה המקצועית על מנת לנסות ולקבל את הפטור.
היו"ר אמנון כהן:
יש תקופה מסוימת שהמחצבה לא פעילה? אני קראתי מסמך שאומר שהמחצבה לא הייתה פעילה ולכן היא לא הגישה בקשה, אבל למרות זאת היא ביקשה לקבל את הפטור כי אולי תחדש את העבודה.
רחל זכאי-נוימן:
מחצבה מסוימת שעכשיו עניינה בבית המשפט העליון, מחצבה של אקרשטיין, לא פעלה למעלה מ-10 שנים. היא הגישה בקשה אבל בנימוק שהיא לא פועלת למעלה מ-10 שנים והמטרה של ההרשאות הן שתבוצע כרייה ולא תישמרנה עתודות לעתיד לבוא למי שירצה כאשר ירצה, בנימוק הזה הוועדה המקצועית לא אישרה מתן הארכה בפטור. ועדת הפטור אישרה את החלטתה. הם עתרו על זה לבית המשפט המינהלי בירושלים ועתירתם נדחתה, ועל זה הם ערערו לבית המשפט העליון והערעור עדיין תלוי ועומד שם.
היו"ר אמנון כהן:
אם כן, מדובר במי שעובד בפועל ולא כמי ששומר את זה לעתיד.
רחל זכאי-נוימן:
בראש ובראשונה זה כדי לאזן את הרציונל שבחוק, הבדיקה העיקרית שעשינו בוועדה המקצועית הייתה האם באמת המחצבה היא ברת מכרוז, האם יש לה תוחלת למכרוז או שמא העתודות בה כל כך נמוכות, שהיא כבר לא תהיה כלכלית לשוק פוטנציאלי של מציעים.
במקביל למסלול הזה פנו מספר חברות חציבה גדולות דווקא על מנת שנדון בהן במסגרת של תקנה אחרת, תקנה 25(4) שמקנה למה שקרוי ועדת השניים – ועדה בהרכב החשב הכללי והיועץ המשפטי של המינהל – לדון ולהחליט על הקצאת קרקע בפטור בנסיבות של סכסוך קרקעות או פינוי מטרדים. מאחר שיש תקנה ספציפית, פנינו ליועץ המשפטי לממשלה בשאלה האם ניתן לפעול לפי התקנה המקבילה, קיבלנו את אישורו עם הסתייגות או תנאי שכל החלטה שלנו, של ועדת השניים, נביא לוועדה המקצועית שרואה את כל התמונה ולאחר מכן ליועץ המשפטי לממשלה.
בדרך הזאת של שני התהליכים המקבילים פעלנו והיום כבר סיימנו את כל המחצבות כולן. כבר בוועדת הכספים בכנסת הקודמת הביא השר, מי שהיה אז יושב-ראש מועצת מקרקעי ישראל, ראש-הממשלה דהיום, בפני הוועדה הנכבדה פעמיים פניות לאישור של החלטות שהן תוצר של אחד משני המסלולים, ובסך הכל הובאו 14 מחצבות או פעם אחת 6 מחצבות.
היו"ר אמנון כהן:
חלקן נדחו בפעם הקודמת, אלה שהיום דנים בהן.
רחל זכאי-נוימן:
לא. הוועדה המקצועית אז עוד לא סיימה את הדיון. לא רצינו לעשות את כל המחצבות בנות ערובה לסדר היום של הוועדה. כל סדרת מחצבות שסיימנו את הדיון בה, ניסינו לקדם.
היו"ר אמנון כהן:
בטבלה אני רואה שלמשל מחצבות סדום וחברת מלח ישראל, בהערה כתוב שהבקשה נדחתה בעבר.
רחל זכאי-נוימן:
לא ראיתי את הטבלה ולא הבנתי למה אתה מכוון, אבל למשל עניינה של מחצבת המלח נדון פעמיים ועניינה של מחצבת סדום נדון פעמיים בוועדה המקצועית.
היו"ר אמנון כהן:
לא בוועדת השניים אלא בוועדה המקצועית.
רחל זכאי-נוימן:
בוועדה המקצועית. פעם ראשונה דחינו משום שהכרייה נעשית בצורה לא בטיחותית בעליל והתנינו בהסדרה וכולי. לכן, אחרי שהתחייבו להסדרה בתוך פרק זמן מסוים, נתנו להם למיטב זיכרוני.
היו"ר אמנון כהן:
גם המחצבה של רמת צבי.
רחל זכאי-נוימן:
זאת הייתה סאגה מסובכת יותר משום שזאת מחצבה שהיא גדולה כך שחלק ממנה כבר נסתיימה בו הכרייה והיא הוכרזה לשיקום. הוטעינו על ידי גורם מסוים שהודיע לנו שהמחצבה היא כולה לשיקום, ואם היא לשיקום, אין מקום לתת בה כרייה אחרי שנתנו את ההחלטה המלומדת שהיא כבר בשיקום. לכן פנתה המחצבה ואמרה שלא הכל אלא רק חלק אחד. שוב דנו מחדש והחלטנו את מה שהחלטנו.
היום מה שמובא בפניכם אלה המחצבות האחרונות כי שתי הוועדות סיימו את תפקידן. עשר מחצבות שאושרו להארכה לתקופות כאלה ואחרות, והן באמת משתנות בוועדה המקצועית ובוועדת הפטור, ושתי מחצבות שנדונו בוועדת השניים.
היו"ר אמנון כהן:
סמכותה של הוועדה שלנו היא או לאשר או לא לאשר?
רחל זכאי-נוימן:
כן.
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו יכולים חלק לאשר וחלק לא לאשר?
רחל זכאי-נוימן:
כל מחצבה, למעשה זאת בקשה נפרדת. בשל היעילות אנחנו הבאנו את כולן יחד. תיאורטית, לא ניתן להחליט אחרת לגבי מחצבה כי או שמקבלים או לא מקבלים.
היו"ר אמנון כהן:
יש כאן מישהו שרוצה לומר משהו לוועדה?
נועם בריימן:
בנושא הזה דעתנו כדעת המינהל ואין לנו מה להוסיף מעבר לזה.
היו"ר אמנון כהן:
יש כאן מישהו שלא מסכים לדברים שנאמרו? למישהו יש סכסוך עם מישהו?
מאיר בר-אל:
כנציגי התעשייה, אנחנו מסכימים.
היו"ר אמנון כהן:
אני מבין אם כן שהכל מטופל.
סמדר, מבחינה כלכלית, כדאי למדינת ישראל לתת 20 שנה זיכיון?
סמדר אלחנני:
לא. מביאים דברים לוועדת הכספים וועדת הכספים היא לא מומחה גיאולוגי ואין כאן אף יועץ גיאולוגי שיכול להיכנס לצד המקצועי של הדברים.
נקודה אחת אני רוצה להזכיר. אני לא יודעת עד כמה אנחנו רואים כאן את השיקולים שאומרים – ואני אביא את הדוגמה מעולם הארכיאולוגיה. ארכיאולוגים הגונים לא מסיימים את עבודתם כי הם אומרים שהם צריכים להשאיר משהו לדורות הבאים. ארכיאולוגים מקצועיים והגונים לא מסיימים את עבודתם בחפירות. אותו הדבר לגבי מחצבות. האם נעשה כאן שיקול שאומר שאנחנו צריכים להשאיר מחצבות לדורות הבאים, חומרי אבן לדורות הבאים. אנחנו לא יכולים לנצל את כל המשאב הזה. מה שאתם מציעים כאן, בעצם כל ההחלטות האלה שאני עוברת עליהן בתמצית לגבי כל מחצבה ומחצבה אומר לחמש שנים או עד שייגמר המלאי או עד שתיגמר המחצבה. זאת אומרת שאתם מעודדים כאן בצורה הזאת שאתם מאשרים ניצול מלא והרי זאת גם בעיה של מחיר. זה כמו עם נפט. ברגע שזה מאוד יקר, פתאום יש כל מיני בארות שקמות לתחייה. אותו דבר עם מחצבות. יהיה מאוד יקר, יעוררו מחצבות כי זה יהיה כדאי מבחינת העלות. המחיר יכסה את העלות היקרה יותר. עדיין אני שואלת עד כמה אנחנו משאירים לדורות הבאים.
הדבר הנוסף הוא הזיהום הסביבתי. מכל מה שראיתי, לא ראיתי אם יש שיקול של פתרון בעיית הזיהום הסביבתי. האוויר בנשר מושפע מאוד מהמחצבות האלה. יש מקומות בהם יש בעיה של זיהום סביבתי.
ועדת הכספים הרי עוסקת בכל דבר שזז ולא זז במדינה ולכן השאלה היא האם יש מהלך שאומר שהמחצבות לשיקום ישמשו גם לקבורה רוויה ואת לא היית בדיון הקודם.
רחל זכאי-נוימן:
אבל אני מכירה את זה.
סמדר אלחנני:
העניין הזה של לפטור מחובת מכרז, אני לא רואה סיבה לפטור מחובת מכרז. אני יושבת כאן כבר הרבה זמן ושומעת את כל הדברים האלה, ואני לא רואה שום סיבה לפטור מחובת מכרז.
היו"ר אמנון כהן:
שאלה נוספת. אני חרד לתקופות ארוכות והשאלה היא למה לגבי מכרות מסוימות מדובר בחמש שנים ובכרות מסוימות עד 14 שנים, מה עוד שלאחת המחצבות נותנים עד שנת 2033.
רחל זכאי-נוימן:
זה באופציה מסוימת.
היו"ר אמנון כהן:
למה אני צריך להתחייב כרגע עד 2033?
רחל זכאי-נוימן:
אני אסביר. אני מעדיפה להתחיל מהשאלות הקלות, למשל בשאלה של סמדר, למה אנחנו לא דואגים שבמחצבות תהיה למשל קבורה רוויה. הדוגמה של ברקת היא דוגמה מצוינת. זאת בדיוק מחצבה גדולה ליד שוהם – שוהם לא מאוד מרוצה מזה ששם תהיה קבורה רוויה – אבל זאת עתודת הקבורה של גוש דן.
סמדר אלחנני:
זאת מחצבה?
רחל זכאי-נוימן:
בוודאי. זה השיקום של המחצבה. אני רוצה לומר לך שהיום כאשר חושבים למשל הייתה כוונה שכאשר אנחנו משווקים מחצבות במכרז, נשווק את זה כבר עם הזכות להטמנה ועדיין אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות לומר לא, לא תהיה פה הטמנה אלא למשל קבורה כי זה באמת מבנה שמאוד יכול להתאים בנסיבות העניין.
לשאלת הזיהום הפוטנציאלי. כל החלטה של הוועדה, מכפיפה את עצמה כמובן לאישורים על פי דין. אני לא מדברת רק על כרייה לפי תוכנית אבל ברור גם שזה לפי כל האישורים הנדרשים. סביבה זה דבר קרדינאלי בהקשר של מחצבות, ואני לא צריכה לספר לכם כי את האבק אנחנו מכירים.
בעניין הדורות הבאים. המחצבות האלה הן הפצעים הפתוחים במדינה. הן לא מספיקות, גם אם הן תמוצינה עד תום אבל ללא ספק אנחנו סבורים, כמו גם גורמי ממשלה אחרים וגורמים סביבתיים, שנכון למצות כרייה בפצעים הפעורים האלה ולא למשל ללכת ישר לאתרים אחרים בתמ"א 14 כי יש אתרים נוספים. יצטרכו עתודות כרייה גם לדורות הבאים ולשנים הבאות. אם כן, זה להפך, זה מתוך הרצון שלא למצות אלא למצות את מה שממילא גם מופר וגם יש בו בעיית זכויות.
לשאלה העקרונית של הפטור ממכרז או למה בכלל לתת פטור ממכרז. כאשר בוועדה המקצועית התחלנו לשבת, הדבר הראשון שעשינו הוא הזמנו עבודות כלכליות כי אף אחד מאתנו לא נולד מומחה למחצבות. שלושה כלכלנים שונים עשו לנו עבודה – ובאמת עשינו חיתוך עבודות מבחינת הסבירות - והיה ברור שלכל מחצבה – כלומר, גדולה, קטנה או בינונית לפי העניין – יש נקודת איזון מסוימת אחרי איקס שנים שעושה אותה לכלכלית. למשל, אם זאת מחצבה גדולה – מחצבה גדולה היא עם תפוקה מאוד גבוהה לשנה ועם עתודות גבוהות – צריכה הייתה למיטב זיכרוני 7 שנים. זאת נקודת האיזון שלה. זאת אומרת שאם יש בה עתודות לחמש שנים, לא יהיה שום מציע פוטנציאלי שיהיה כדאי לו לבוא ולהשקיע במחצבה אלא הוא יצטרך להשקיע מחדש. לא כך הוא לגבי מי שהוא כבר בעל הרשאה ויש לו את המתקנים ויש לו את הכל. אנחנו הלכנו חד וחלק לפי נקודת האיזון, אם זו קטנה, גדולה או בינונית, ובדקנו תפוקות, עתודות ונקודות איזון. זה בוועדה המקצועית.
סמדר אלחנני:
זה לפעמים מותנה בטיב האבן, אם זה דמוי שיש או לא דמוי שיש.
רחל זכאי-נוימן:
לא. שיש הוא המיעוט והיו לנו גם חוות דעת ספציפיות על נקודות האיזון בשיש. זה איננו דומה לחצץ ואגריגטים אחרים, איננו דומה לטוף. תאמיני לי שעשינו דוקטורט בהבחנות האלה.
היו"ר אמנון כהן:
מה לגבי משך הזמן?
רחל זכאי-נוימן:
מזה נחתך משך הזמן בוועדה המקצועית. ועדת השניים עבדה בשיטה אחרת לגמרי. כמו שאמרתי, זה מכוח תקנה 25(4) שמסמיכה לדון בסכסוך קרקעות, באספקלריה ועם ביקורת של הוועדה.
היו"ר אמנון כהן:
אם יש סכסוכים בקרקעות המדינה בתחומים רבים, זה הפורום שיכול לקבל החלטות או שזה רק ספציפית לנושא המכרות?
רחל זכאי-נוימן:
לא, זה הפורום שיכול לקבוע החלטות.
היו"ר אמנון כהן:
אם יש סכסוך בקרקע בנושא מסוים במקום מסוים בארץ, זה הפורום שיכול לקבל את ההחלטות.
רחל זכאי-נוימן:
הוא יכול אבל הוא לא מוכרח. הוא יכול להחליט שזה לא נכון אלא לקבל החלטה בבית משפט למשל.
היו"ר אמנון כהן:
זה היה לידע הכללי שלי.
רחל זכאי-נוימן:
ועדת השניים עבדה בצורה שונה לחלוטין. ועדת השניים, באישור היועץ למתווה ובאישור הוועדה המקצועית למתווה, עשתה דבר אחר. למשל, לחברה שבאה בפנינו יש 100 מיליון טון עתודות בכל המחצבות שלה, אנחנו חותכים לשניים – 50 אחוזים, שזה בדוגמה שלי 50 מיליון, חוזרים מיד למדינה עכשיו. ה-50 הנוספים נשארים אצלה. מאחר שה-50 שנשארים אצלה, נדבר אתה על משכי הזמן. כאשר אתה רואה שנת 2033, זה נשמע נחמד, אבל זה בעצם ציפור על העץ. זה בונה על ההנחה שאם הם יצליחו לאשר תוכנית הרחבה והעמקה בשתי המחצבות עליהן אנחנו מדברים, אז לפי החשבון שלנו זה יגדיל את העתודות מאוד. הרי יש גם גבול למה שהשוק יכול לשאת וכולי. ה-50 אחוזים שלהם, הם יוכלו לנצל עד 2033 ואילו ה-50 אחוזים שלנו, הם מיד אצלנו.
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו כוועדה יכולים לאשר את כולם לחמש שנים? למה אני צריך לתת להם את שנת 2033? אז זה יבוא עוד פעם לאישור, נשמע ונראה את העתודות ונדע מה קורה.
רחל זכאי-נוימן:
בכל הכבוד, הסמכות של הוועדה היא לקבל או לא לקבל, לאשר או לא לאשר את ההצעה שהממשלה מביאה.
שגית אפיק:
היא רשאית להציע.
רחל זכאי-נוימן:
להציע, ודאי. אני חושבת שזאת החלטת ועדה מקצועית מאוד מכובדת בראשות שופט.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כמה מחצבות אנחנו מאשרים היום?
רחל זכאי-נוימן:
12 והן האחרונות. אין לנו יותר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מה עם אלה שלא קיבלו אישורים או שהנושא שלהן עדיין בדיונים?
רחל זכאי-נוימן:
אין. בדיונים בגופים מינהליים אין יותר מחצבות. יש חלק, אם כי לא גדול, שנדחו על ידי הוועדה, הגישו עתירות מינהליות ועניינן תלוי ועומד בערכאות שיפוטיות. אנחנו כמובן נכבד כל החלטה שתינתן.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אם ההחלטה תהיה חיובית, הן יוספו לרשימה.
רחל זכאי-נוימן:
כן. לדעתי יש שתיים פוטנציאליות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מי?
רחל זכאי-נוימן:
אקרשטיין, אם העליון יחליט שצריך לתת לו.
אמנון כהן:
אז זה יצטרך לבוא לוועדה או שזה יאושר אוטומטית?
שגית אפיק:
אם יעברו 20 שנים, זה צריך להגיע לוועדה.
רחל זכאי-נוימן:
הם צריכים. אנחנו מגישים לא משום שאנחנו מאשרים 20 שנים אלא משום שזאת כרייה שהתחילה מזמן.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מי זאת החברה השנייה?
רחל זכאי-נוימן:
צמיתות שגם היא נמצאת בעתירה מינהלית.
אמנון כהן:
היועצת המשפטית של הוועדה הכינה את הרשימה.
רחל זכאי-נוימן:
בכל הכבוד, אני חושבת שזה לא נכון. ברגע שבאמת גוף מקצועי דן בצורה מאוד מקצועית ועניינית, אני חושבת שמן הראוי לכבד אותה. הטיעון היותר מעשי הוא שזה פשוט לא הגון כלפי המחצבות האלה. אני מזכירה שהוועדה הנכבדה הזו אישרה שתי רשימות קודמות בדיוק באותן נסיבות.
אמנון כהן:
אנחנו מתייעצים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מה אמרת עכשיו?
רחל זכאי-נוימן:
אמרתי שוועדת הכספים בהרכבה הקודם, בכנסת הקודמת, בראשותו של חבר הכנסת ליצמן, אישרה פעמיים פניות שונות ובסך הכל 20 מחצבות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני הבנתי שפעמיים היא גם דחתה אישור של המחצבות האלה.
רחל זכאי-נוימן:
ממש לא. לא.
קריאה:
אושרו 29 מחצבות.
רחל זכאי-נוימן:
הוועדה הזאת לא דחתה. ממש לא. עשו אצלנו מקצה שיפורים בוועדה המקצועית.
שגית אפיק:
אתה צודק שבדיונים הקודמים, בתקופתו של חבר הכנסת ליצמן, היה ויכוח לגבי שתי מחצבות.
רחל זכאי-נוימן:
לגבי אחת, מחצבי אבן, ואי אפשר לשכוח את זה.
שגית אפיק:
בסופו של דבר היא אושרה.
רחל זכאי-נוימן:
הוועדה אישרה את כולן. בדרך ראש עיריית נשר התעלף והיו כאן כמה אירועים.
אמנון כהן:
אדוני היושב-ראש, אני מבחינתי קיבלתי את כל התשובות המנומקות והמקצועיות של גברת רחל זכאי שייצגה נאמנה את כל חברי הוועדה שעסקו בנושא הזה. אם אדוני לא מתנגד, אנחנו נביא את זה להצבעה של כל חברי הכנסת. אם יש חבר כנסת שמתנגד, אני מבקש ממנו להרים את ידו.
שגית אפיק:
אתה מצביע על הבקשה המתוקנת שהם העבירו לנו לאחרונה על ידי מנהל המינהל שהוא מביא זאת בשם הממשלה.
אמנון כהן:
אנחנו מצביעים על הבקשה המתוקנת להארכת הרשאות לכרייה וחציבה לבעלי הרשאה קודמת על פי סעיף 5(ג) לחוק נכסי המדינה, התשיא-1951.
ה צ ב ע ה
הבקשה אושרה פה אחד
בהצלחה לכולכם ותודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:30