פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 390
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום ראשון, כ"ו בסיוון התשס"ח (29 ביוני 2008), שעה 10:15
סדר היום: 1. צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה) (תיקון) התשס"ח-2008 (פטור מאשרות לאזרחי מקדוניה)
2. צו הכניסה ל ישראל (פטור מאשרה) (תיקון) התשס"ח-2008 (פטור מאשרות לאזרחי אלבניה)
3. צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה) (תיקון), התשס"ח-2008 - רוסיה
נכחו:
חברי הוועדה: אופיר פינס-פז-היו"ר
יצחק אהרונוביץ
יעקב מרגי
אסתרינה טרטמן
מוזמנים: אורלי דהן – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים
מיכל יוספוב – ממונה על עליות מיוחדות, משרד הפנים
תחיה ויינשטיין – אחראית על אשרות בין מדינות, משרד החוץ
צבי רבנר – מנהחל מח' מרכז אירופה, משרד החוץ
שושנה רשף – מחלק אמנות, משדר החוץ
נטליה איזנפלד – מתמחה במח' אמנות, משרד החוץ
ג'רי קורן – מנהל מחלקת אירו-אסיה, משרד החוץ
יגאל צרפתי – ראש חטיבה קונסולרית, משרד החוץ
ייעוץ משפטי: תומר רוזנר
מנהלת הוועדה: יפה שפירא
רשמת פרלמנטרית: יפעת שפרכר
1. צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה) (תיקון) התשס"ח-2008
(פטור מאשרות לאזרחי מקדוניה)
היו"ר אופיר פינס-פז:
אנחנו דנים בצו הכניסה לישראל (פטור מאשרה) (תיקון) התשס"ח-2008 (פטור מאשרות לאזרחי מקדוניה).
צבי רבנר:
מקדוניה היא מדינה קטנה ומאוד ידידותית בבלקנים. אנחנו כבר מזמן רצינו לעשות איתם פטור הדדי מאשרות. הבעיה הייתה בעיית השם שלה. בפורומים הבינלאומיים מקדוניה נקראת The former Yugoslav Republic of Macadonia. זה השם שהוסכם עליו באום ושעליו מקפידים היוונים, שהם אלה שהכריחו את האום בשם הזה. אנחנו רצינו לחתום תחת השם שהמקדונים מבקשים, שזה Republic of Macadonia. גם התברר לנו שאנחנו חייבים להעביר את זה לידיעת האום. היה לנו את היוונים שמתנגדים לשם הזה ואת והמקדונים שמוכנים לחתום תחת השם שהם מייחסים לעצמם.
היו"ר אופיר פינס-פז:
למה ליוונים זה כל כך חשוב?
צבי רבנר:
היוונים טוענים שמקדוניה זה החלק הצפוני של יוון ושיש אחיזת עיניים כשמדינה אחרת לוקחת את השם של מחוז ביוון. גם גו'רג בוש רצה להכניס את מקדוניה לנאט"ו, אבל הוא לא הצליח לשכנע את היוונים בתביעה שלהם. היוונים הצליחו נגד ג'ורג' בוש ומקדוניה לא התקבלה לנאט"ו. הייתה לה ברירה לוותר על השם שלה כפי שהיוונים דורשים.
אנחנו הגינו רעיון אחר שנוסה כבר שנה שעברה עם רומניה. במקום לחתום על הסכם שירגיז את היוונים, את המקדונים או בכלל לא לחתום על שום דבר, החלטנו לפרסם צו מטעם משרד הפנים המודיע על ביטול הצורך של אזרחי מקדוניה באשרות. תהליך דומה היה בשנה שעברה. זה היה בישיבה שאתה היית היושב-ראש, כאשר הרומנים נכנסו לאיחוד האירופאי והם טענו שהם לא יכולים לחתום על הסכם פטור מאשרות משום שלישראל יש הסכם עם כל האיחוד האירופי ואי לכך הם מבקשים את ביטול האשרות ללא הסכם. זה היה עניין עקרוני בשבילם. לאחר בדיקה שלקחה הרבה חודשים של היועצים המשפטיים שלנו ושל משרד הפנים, שר הפנים הכריז על ביטול חד צדדי על צו שמבטל את הצורך באשרות לאזרחי רומניה. בכך עקפנו את הבעיה המשפטית ההיא. אנחנו מבקשים להשתמש בתקדים הזה גם לגבי מקדוניה ובכך לחסוך מאיתנו את הבעיה של ההסכם שבתנאים הנוכחיים איננו יכולים לחתום עליו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לנו יש פטור מתשלום אשרה במקדוניה?
צבי רבנר:
כן.
היו"ר אופיר פינס-פז:
יש הדדיות.
צבי רבנר:
כן.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אנחנו נצביע על הבקשה. מי בעד?
ה צב ע ה
בעד – 2
נגד – 0
אושר
2. צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה) (תיקון) התשס"ח 2008
(פטור מאשרות לאזרחי אלבניה)
צבי רבנר:
אלבניה זה יותר פשוט. זה הסכם שחתמנו עליו ופשוט צריך לאשר אותו. מדינה ידידותית ביותר, שלא לדבר על כך שהיא מדינה מוסלמית מאוד פרו מערבית, מאוד פרו ארצות הברית, מאוד מסייעת בכל הנוגע למלחמה בטרור.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זאת המדינה המוסלמית הראשונה שיש לנו איתה הסכם כזה?
צבי רבנר:
כן.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אנחנו הזמנו לפה את השגריר של אלבניה. הוא לא הבין מה אנחנו רוצים ממנו. הוא הודיע לנו שזה עובד ממזמן. השאלה אם הוועדה היא חותמת גומי ואתם מפעילים את ההסכמים לפני שהוועדה מאשרת אותם.
צבי רבנר:
לא. הם פטרו אותנו מאשרות כבר קודם. עכשיו חתמנו על הסכם שבו אנחנו נפטור אותם. את זה הוועדה צריכה לאשר.
אורלי דהן:
חשוב להדגיש שזה לא נכנס לתוקף עד שאין התייעצות עם הוועדה. נמסרו מסרים בעבר שתוך שלושה חודשים מיום אישור ההסכם ההסכם ייכנס לתוקף. על פי חוק הכניסה לישראל ללא התייעצות עם הוועדה אי אפשר למסור למדינה אחרת.
יפה שפירא:
זאת לא הייתה השאלה של היושב-ראש. אני התקשרתי לשגריר אלבניה כדי להזמין אותו. הוא אמר לי שהוא לא מבין מה אני רוצה ממנו, כי זה כבר מזמן אושר וזה עובד. התפלאנו קצת.
תומר רוזנר:
גם בפעמים הקודמות נתקלנו בבעיה דומה והערנו למשרד החוץ על כך שנמסרים מסרים למדינות חוץ שאינם קשורים לחובת ההתייעצות עם הוועדה. היה לנו את זה במקרה קודם בהונדורס, עכשיו עם אלבניה. הובטח שהנושא הזה יתוקן.
צבי רבנר:
לא ברור מה צריך לתקן.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אי אפשר להפעיל את ההסכם לפני הפרוצדורה בוועדת הפנים.
צבי רבנר:
אולי השגריר לא יודע במה מדובר.
תומר רוזנר:
נמסר לשגריר תאריך שבו זה נכנס לתוקף, בלי קשר לשאלה אם הוועדה תחליט לאשר או לא לאשר. נניח שיהיה מצב בו הוועדה תגיד שהיא לא מקבלת את ההסכם.
צבי רבנר:
האם נמסר דבר כזה לאלבנים?
יפה שפירא:
זה מה שהשגריר האלבני אמר.
צבי רבנר:
לפי מיטב ידיעתי הוא יודע שזה עוד לא נכנס לתוקף. אולי דובר על כך שמקווים שייכנס.
שושנה רשף:
ההסכם בסעיף הכניסה שלו קובע ש3 חודשים אחרי שהמדינה מסיימת את ההליך הוא נכנס לתוקף. ההחלטה על כניסה לתוקף מתקבלת על ידי הממשלה. 3 חודשים נועדו על מנת שהמדינה תסיים את ההליכים הפנימיים הדרושים. במקרה של ישראל זה הצו שלכם. כיוון שההסכם מונח לידיעה על שולחן הכנסת לפני שהוא מועבר לממשלה, ההנחה היא שאם יש איזה הן בעיות הן התעוררו בשלב הזה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ההנחה הזאת היא הנחה מוטעית. אני מבקש מכם להפסיק את הנחת העבודה הזאת. היא לא נכונה. אין קשר בין העובדה שההסכם מונח על שולחן מליאת הכנסת לבין הדיון האופרטיבי בוועדה.
שושנה רשף:
צריך לדון בנושא הזה בנפרד. צריך לקבוע ישיבה שכל צד יביע את עמדתו. מחלקת מנהלת אמנות נמצאת כרגע במו"מ על אמנה של ישראל בחו"ל. היא לא יכלה להגיע. מעבר להסכמים הרלוונטיים שדנים בהם היום, לנושא העקרוני תיועד ישיבה שהגורמים המקצועיים יוכלו להשתתף בה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה זה קשור לישיבה? לי אין זמן – אולי לכם יש – לשבת ישיבות סרק. בעיני זאת ישיבת סרק. יש פרוצדורה שצריך למלא את כולה. לא צריך להתחמק ממנה ולהניח הנחות יסוד שהן משוללות כל תוקף. להנחת הסכם על שולחן המליאה יש היבט שהוא ריטואלי במידה מסוימת והיבט מעשי בשוליים. הדיון לגופו מתבצע בוועדות הכנסת. אין שום סיבה להניח הנחה שאם לא היה ערעור בשלב של המליאה אז בבחינת הכנסת הכל בסדר. אין לזה קשר לתהליך הפורמאלי. אי אפשר לדלג עליו או להתעלם ממנו.
שושנה רשף:
אנחנו מחויבים להודיע למדינה מרגע שהתקבלה החלטת ממשלה. אנחנו לא יכולים לעכב הודעה על החלטת ממשלה. 3 חודשים נועדו לקיום ההליכים הפנימיים במדינה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מבקש שיצא מכתב לשרת החוץ בעניין הזה. יצא המרצע מהשק. אתם מודיעים שהממשלה סיימה את התעסקותה ואתם מתעלמים מהכנסת. זה מה שאת אומרת?
שושנה רשף:
הממשלה היא הגורם בישראל שמחליט, שמקבל החלטות בקשר לכניסת תוקף של הסכמים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אין לי טענה לזה. אחת משתיים: או שנבטל את ההליך של הכנסת, או שההחלטה בממשלה לא תהיה סופית.
שושנה רשף:
כרגע, לפי החוק, החלטת הממשלה היא סופית.
היו"ר אופיר פינס-פז:
את רוצה לראות איך אני משנה לכם את ההחלטה? אנחנו יכולים לא לאשר את ההסכם עם אלבניה ונראה מה יקרה.
יגאל צרפתי
אי אפשר להסתיר בפני האלבנים את החלטת הממשלה.
תומר רוזנר:
ההחלטה יכולה להיות מותנית.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הכנסת היא הריבון במדינת ישראל, לא הממשלה. אם הממשלה רוצה לעשות הסכמים ללא הכנסת זה בסדר, אין לי בעיה עם זה, אבל לא יכול להיות שיהיה תהליך שהוא כולל את הכנסת והממשלה תתעלם ממנו.
שושנה רשף:
הנושא עלה, לכן גם הצעתי שיהיה דיון ספציפי על הנקודה הזאת.
תומר רוזנר:
אנחנו העלינו את זה בישיבה קודמת. הם חזרו על אותן טענות. הם לא שמעו את מה שנאמר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מבקש שתעבירו את זה למי שצריך להעביר את זה במשרד החוץ. בפעם הבאה שדבר כזה קורה אני אשים עמוק במגירה כל הצעה שלכם בנושא אשרות. אני לא מסכים להתנהלות הזאת.
תומר רוזנר:
השאלה אם בנושא של אלבניה,שהיא מדינה מוסלמית והמצב הסוציו-אקונומי הרבה יותר נמוך מישראל, החשש להגירה נבדק.
צבי רבנר:
אין כאן עובדים אלבנים.
יעקב מרגי:
רק ההיבט של עובדים זרים נבחן?
צבי רבנר:
לא נרשמו כאן עובדים זרים מהאזור הזה במשך שנים רבות. מבחינת אלבניה ישראל היא לא מדינת יעד. היעד שלהם הוא איטליה.
יעקב מרגי:
מה לגבי העניין של ייבוא נשים?
צבי רבנר:
אין.
מיכל יוספוב:
מ2002 עד היום הגיעו מאלבניה 1500 תיירים. בסך הכל נשארו פה בארץ בלי רישיון 52 איש.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה נחשב אצלכם מספר טוב?
מיכל יוספוב:
זה נחשב אצלנו מספר טוב. אין עובדים זרים מאלבניה.
צבי רבנר:
השנה זאת הפעם הראשונה שהוכר בכך שאלבנים הצילו יהודים בזמן השואה. הרבה זמן נמנעה מהם ההכרה הזאת. אלבניה הייתה המדינה היחידה שכל היהודים אצלה ניצלו. בסוף המלחמה היו לה פי כמה וכמה יהודים מאשר בתחילתה. זה לא קרה בארץ אחרת. פליטים מסביב הגיעו לשם כי ידעו שמסתירים שם יהודים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני בהחלט רואה בחיוב את ההסכם הזה. העובדה שאנחנו עושים הסכם ראשון מסוגו עם מדינה מוסלמית הוא דבר חשוב, הוא דבר נכון. אני מקווה שתהיה לו המשכיות. אני חושב שזה דבר שמחזק את יחסי מדינת ישראל עם העולם המוסלמי. אני מקווה שזה גם ישפיע על היחסים עם העולם הערבי. מי בעד ההסכם הזה?
ה צ ב ע ה
בעד – 3
נגד –0
אושר
3. צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה) (תיקון), התשס"ח-2008 - רוסיה
ג'רי קורן:
להסכם עם רוסיה יש חשיבות בפן המדיני ובפן התיירותי. לפן התיירותי אני לא אכנס, אבל המספרים שאנחנו מקבלים ממשרד התיירות הם מספרים מדהימים. רוסיה כבר היום נמצאת במקום שלישי במספר הכניסות לישראל. קרוב ל200 אלף איש.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ממתי?
ג'רי קורן:
אני מדבר על 2007 ועל ראשית 2008.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בשנה?
ג'רי קורן:
בשנה. זה אחרי ארצות הברית וצרפת. אחוזי גידול מדהימים. חלק מזה זאת תיירות חד יומית. אני מניח שההשלכות על ענף התיירות בארץ כבר הוסברו מספיק.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה זאת אומרת תיירות חד יומית?
ג'רי קורן:
תיירים שמגיעים למצרים וממצרים הם באים לישראל ליום אחד , כולל המקומות הקדושים. הם לא לנים. זה בהחלט משאיר פה הכנסות.
הפן הדתי של התיירות זה סיפור בפני עצמו. זה ודאי משפיע על הצליינים. גם בתיירות הדתית הרוסים הולכים ותופסים מקום יותר ויותר בולט לעומת הקתולים. להסכם יש גם חשיבות מדינית, הרבה יותר ממה שאנחנו מייחסים לו. העבודה על ההסכם זכתה לכותרות בתקשורת הרוסית והיא מועלית מולנו על ידי אישים רוסיים. יש ציפייה מאוד גדולה. מי שהיה מתי שהוא במוסקבה וניצב מול השגרירות שלנו יכול לראות את המדור הקונסולרי הכי עסוק בעולם, עם תורים של אנשים שמתייצבים שם ב5 בבוקר, עם תופעות לא הכי סימפטיות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה בגלל שאתם עושים תהליך מאוד בירוקרטי.
ג'רי קורן:
אנחנו עושים תהליך על פי החוק.
היו"ר אופיר פינס-פז:
האם החוק קובע איך עושים את התהליך? זו הפעם הראשונה שאני שומע את זה. אין הליך כזה בחוק.
ג'רי קורן:
אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהאנשים שלנו עושים עבודה טובה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני גם חושב שהאנשים עושים עבודה טובה. בואו לא נתעלם מהחוק.
ג'רי קורן:
ההסכם מבחינתנו זה מהפיכה גם ביחסים עם רוסיה וגם בענף התיירות. זה לא סוד שמדינות נוספות, כמו אזרביג'אן, שהיא מדינה מוסלמית, שהיא מדינה שגובלת באיראן, יש בינה ובין ישראל קשרים חשובים בתחום הביטחוני. זאת מדינה שממנה ישראל רוכשת נפט בהיקף הולך וגובר. אם אנחנו בוחנים את הפוטנציאל הכלכלי והתיירותי, אז אוקראינה היא המועמדת הבאה. מבחינת משרד החוץ אין שום הסתייגות להתחיל לפעול על מנת לנסות לקדם הסכמים עם כל המדינות שהיו פעם חלק מברית המועצות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה הראשון?
ג'רי קורן:
רוסיה היא הראשונה. ההצעה של שר הפנים היא שלאחר שההסכם יאושר בוועדה וייכנס לתוקף אי שם ב20 בספטמבר צריך שתהיה איזו שהיא תקופת ניסיון כי בכל זאת מדובר בגל מאוד גדול של אנשים. צריך לראות איך המערכת מתמודדת איתו. זה נכון להיום.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה זאת אומרת ניסיון?
ג'רי קורן:
ניסיון מבחינת ביקורת גבולות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה זה אומר מבחינה מעשית?
ג'רי קורן:
את זה צריך לשאול את משרד הפנים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני רוצה לדעת אם אנחנו מאשרים משהו ניסיוני.
ג'רי קורן:
לא. מדובר בהיקפים גדולים. מבחינת משרד החוץ אפשר להתחיל לעבוד במקביל על הסכם עם אוקראינה, עם קזחסטן, עם אזרביג'אן. אין שום בעיה.
אורלי דהן:
משרד הפנים מתייחס כרגע רק להסכם עם רוסיה, שזה בהתאם להחלטת ממשלה מספטמבר 2007. מפתחים נהלים פנימיים לגבי ההתמודדות עם הכניסה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
למה זה לקח כל כך הרבה זמן?
אורלי דהן:
ההסכם נחתם במארס 2008. זה אושר בממשלה ביוני 2008. כרגע מפתחים נהלים פנימיים של משרד הפנים שיופצו בשגרירויות בחו"ל ובמעבר הגבול לגבי התמודדות עם תיירים או עובדים זרים מהעבר בעקבות ההסכם.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אפשר לקבל נתונים מה קורה עם הרוסים?
אורלי דהן:
מ2007 יש לנו נתונים של 186 אלף שנכנסו. בארץ ללא רישיון יש 20 אלף. מ2008 עד כה נכנסו 121 אלף. בארץ ללא רישיון יש 3730.
היו"ר אופיר פינס-פז:
יש לנו בעיה עם שב"חים, עם כאלה שבאים ונשארים. מה האפיונים שלהם?
מיכל יוספוב:
יכול להיות מצב שאם הם יראו שאין להם צורך באשרה הם יצאו בזמן. בן אדם שיודע שהוא פטור מאשרה וקל לו לצאת מהארץ יעדיף לצאת ולחזור מאשר להישאר פה.
אורלי דהן:
יש צורך באיזון גם בעניין של התיירות וגם בעניין של העובדים הזרים. בגלל זה אנחנו עובדים על כלים, על מנת לנסות למנוע את המצבים הקשים ואת כניסתם של אלה שסורבה כניסתם בעבר. כל זאת כדי לשמור על האיזון ולעודד את התיירות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
משרד הפנים היה בזמנו בעמדה אחרת בסוגיה הזאת.
אורלי דהן:
אנחנו פועלים בהתאם להחלטת ממשלה.
יגאל צרפתי:
העובדה שהרוסים יהיו פטורים מלהצטייד באשרה זה עדיין לא מבטיח להם כניסה אוטומטית לארץ. הם צריכים לעבור את ביקורת הגבולות בכניסה לארץ. זה נכון לגבי כל מדינה, כולל מדינות שאזרחיהן צריכים אשרה. ההחלטה האחרונה תמיד מתקבלת בשדה. אנחנו עומדים לפרסם הנחיות לקראת המועד שההסכם הזה ייכנס לתוקף.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בעוד שלושה חודשים?
יגאל צרפתי:
נכון. אלו יהיו הנחיות שיבהירו מי לא יהיה רשאי יהיה להיכנס, על מנת למנוע סירובי כניסה בשדה התעופה.
מיכל יוספוב:
ההנחיות האלו לא יהיו רק לגבי רוסים, זה יהיה לגבי כל המדינות שיש להן פטור.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה עוד לא קיים? זה דבר חדש?
מיכל יוספוב:
יש את זה כרגע, אבל אנחנו מחדדים את זה יותר.
אורלי דהן:
קיימנו ישיבה משותפת של משרד החוץ ומשרד הפנים על מנת למנוע את התופעה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה זה העניין הניסיוני?
אורלי דהן:
אנחנו לא מתייחסים לזה כאל עניין ניסיוני. כרגע מאושר ההסכם רק עם רוסיה. אנחנו נראה איך מתמודדים עם התופעה שבכל זאת מדובר במדינה שהיא קצת שונה מהמדינות שחתמנו איתן. נראה איך אנחנו מקדמים את זה לפני שאנחנו מגיעים להסכמים עם מדינות אחרות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
האם יכול להיות שההסכם הזה הוא לא הדדי?
ג'רי קורן:
הוא הדדי. יש תנועה אדירה של ישראלים שנכנסים לרוסיה למטרת עסקים, ביקור משפחות. יש לזה השפעה חיובית.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זאת אומרת שגם לנו יהיה פטור מאשרה. מישהו כתב היום שזה לא הדדי.
יגאל צרפתי:
זה הדדי.
ג'רי קורן:
זה הסכם בין ממשלות.
יעקב מרגי:
אי אפשר להתעלם מכל התופעות השליליות שהיו בעבר בהברחות גבול. השאלה אם יש לכם מנגנונים. אם עד עכשיו הייתה צריכה אותה אחת שהביאו אותה לעבור 7 מדורי גיהינום ולחשוב 20 אלף פעם, למה היום היא תצטרך לחשוב 20 אלף פעם?
יגאל צרפתי:
ועדת השרים שדנה בנושא הזה, בראשותו של השר לשעבר אהרונוביץ, עסקה בכל ההיבטים האלה. אנחנו ניגשנו להסכם הזה לאחר תיאום מלא עם כל גורמי הביטחון. כמובן שכל ההיבטים נלקחו בחשבון. אנחנו ניגשים לזה בזהירות הראויה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
העמדה המסורתית של משרד התיירות מלפני הרבה מאוד שנים הייתה מאוד בעד. אני זוכר שגם הירשזון, כשהיה שר התיירות, ניסה לדחוף את זה מאוד חזק.
יצחק אהרונוביץ:
כל החששות שחבר הכנסת מרגי דיבר עליהם הועלו על ידי בישיבת ממשלה. ראש הממשלה קיבל החלטה להקים ועדת שרים שעמדתי בראשה. היו שם שר הפנים, השר לביטחון פנים, שר החוץ. בסופו של דבר התקבלה החלטה פה אחד.
היו"ר אופיר פינס-פז:
גם דיכטר היה בזה?
יצחק אהרונוביץ:
כן.
היו"ר אופיר פינס-פז:
שמעתי שהיו לו השגות.
יצחק אהרונוביץ:
היו לו הרבה השגות. הצלחתי לשכנע אותו על ידי כך שאמרתי לו שבוועדת השרים כולם תמכו במהלך. זה עבר לישיבת ממשלה פה אחד. התרומה לתיירות היא תרומה אדירה. אין שום ספק. זה דבר שאנחנו יכולים להרוויח המון ממנו, כי הם באים ויוצאים באותו היום. משרד התיירות שם את רוסיה במקום הראוי לה כמדינת יעד להגברת התיירות. אנחנו צופים שיגיעו גם ל300 ול400 אלף תיירים. לא לחד יומי, אלא שיישארו וילונו בארץ. החשש היה מכל מיני תופעות שליליות. הוא קיים גם לגבי מדינות אחרות. אני אמרתי את זה למשטרה. זה נכון שאם יש מידע כזה או אחר אז בשדה התעופה אפשר לסרב ולהחזיר את האדם בחזרה. השב"כ התנגד לתת את האשרה הזאת לדיפלומטים. אני מבין שזה נשאר בתוקף. דיפלומטים יצטרכו לקבל אשרת כניסה.
יצחק אהרונוביץ:
בדרך כלל דרכוני שירות ודיפלומטים מקבלים עדיפות, שדרוג. מעניין למה במקרה הזה לא.
יגאל צרפתי:
ישנם שיקולים של גורמי הביטחון.
יצחק אהרונוביץ:
שירות הביטחון ביקש לסייג את זה בנושא של דרכונים דיפלומטים ושירות. כולנו יודעים מה קורה שם. אין שום ספק שההסכם הזה ייתן עלייה מצוינת ודרסטית בתחום התיירות. אני חושב שגם שם וגם פה מחכים. אני מברך על ההסכם הזה שייכנס לתוקף עד 90 יום.
אסתרינה טרטמן:
אין ספק שהדבר הזה חשוב, חיוני ויש מקום לקדם אותו כמה שיותר מהר. אין ספק שזה מחייב אותנו לשים דגש על הידוק כל מה שקשור בביקורת הגבולות. אנחנו חייבים לפקוח עין הרבה יותר ממה שנעשה עד היום, כדי לא להגיע למצב שיצא שכרנו בהפסדנו. ברור לי לגמרי שמכיוון שמדובר במאסה גדולה אכן צודק משרד הפנים שזה מהווה תקדים לתהליך למידה. אין לי ספק שיעמדו על היתרונות והחסרונות, יתקנו את העוולות. כולי תקווה שהמהלך שאנחנו מתכוונים לאשר אותו אכן יביא תועלת מרובה למדינת ישראל.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אין לי ספק שההיבטים הכלכלים ברורים, הם ניכרים לעין והם חד משמעיים. גם מבחינת היחסים הדיפלומטיים ברור שהדבר הזה, שההסכם הזה משדרג את יחסי ישראל רוסיה. זה דבר שהוא חשוב. לרוסיה יש מעמד מאוד בכיר בקהילייה העולמית ובקוורטט. יש לה השפעה ישירה על מה שקורה אצלנו. אין ספק ששדרוג מערכת היחסים בין ישראל לרוסיה זה דבר חשוב, במיוחד שאתם מציגים לי את זה שמבחינת הצד השני הוא חשוב.
הדבר היחידי שמטריד אותי זה לאו דווקא זה שיהיו פה יותר תיירים רוסיים שאולי באיזה שהוא מקום השהייה שלהם תהיה יותר ארוכה ובלי אשרה, דברים שהטרידו את משרד הפנים תקופה ארוכה. אני אף פעם לא חששתי מהעלייה הרוסית. ראיתי בה ברכה. ראיתי גם ברכה בקרובי משפחה שהגיעו, שלא כולם יהודים על פי כל הרבנים. עלי זה לא עושה הכי הרבה רושם. מבחינתי כל אחד שאוהב את ישראל, שקשור לישראל ויש לו קרובי משפחה אני לא מזדרז לגרש אותו. כמובן שצריך לפעול על פי הכללים של המדינה. מה שהמדינה מחליטה מהבחינה הזאת זה מה שמחייב. מה שמטריד אותי זה החשש מהפשיעה הרוסית שתזלוג למדינת ישראל ביתר שאת. היא כבר קיימת פה הרבה זמן. המשטרה בשלב הראשון התנגדה התנגדות עזה. היא בעצם ביטלה את התנגדותה באופן מלא. האם ננקטו כל האמצעים כדי לאפשר למשטרת ישראל ולגורמי אכיפת החוק לפעול בצורה הטובה ביותר גם לאחר שינוי המדיניות ויצירת ההסכם הזה, או שיש כאן איזו שהיא הרמת ידיים של המשטרה כתוצאה מלחצים פוליטיים שהפעילו?
יצחק אהרונוביץ:
אפשר ללכת רחוק יותר, שזה גם שר המשפטים וגם שר הפנים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני חייב לומר בוועדה את מה שהתפרסם בכל מקום. הדברים האלה פורסמו בכל העיתונים. השר לביטחון פנים התנגד. העמדה השתנתה. אני מקווה שהעמדה השתנתה לנוכח זה שנמצאו תרופות ותשובות שיבואו לידי ביטוי כשההסכם הזה ייכנס לתוקף. אני מקווה שהסיבות הן לא כאלו שלמשטרה אין תשובות והיא הפסיקה את התנגדותה כתוצאה מלחצים פוליטיים ואחרים.
יצחק אהרונוביץ:
לא היה כהוא זה משהו פוליטי פה. התשובות שניתנו היו מקצועיות, נכונות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתה התרשמת שהמשטרה תומכת בהסכם?
יצחק אהרונביץ:
אני אמרתי שמה שהיה הוא מה שיהיה. אם רוצים להיכנס בצורה בלתי חוקית אפשר היום ויהיה אפשר גם מחר. היום נכנסים באותו מצב כמו שאפשר יהיה מחר בבוקר. עבריין כזה או אחר שרוצה להיכנס יכול לעשות את זה היום, הוא לא צריך את המשטרה. אתה יודע כמה מסורבים יש בשגרירות? 0.6 או 0.7. זה שמעלים את זה זה תקשורתי וזה סקסי.
היו"ר אופיר פינס-פז:
האם זה אחוז המסורבים לאשרה ?
ג'רי קורן:
מאוד נמוך.
יצחק אהרונוביץ:
פחות מאחוז. אפשר לעצור כל מי שמגיע ויש עליו מידע.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני העליתי את הדברים האלה משום שאי אפשר להתעלם מהם ואסור להתעלם מהם, בוודאי בדיון בוועדת הפנים שלם הכנסת. אלה נושאים חשובים. הממשלה בעניין הזה עשתה עבודת מטה די ארוכה ודי משמעותית. אני מקווה שניתנו כל התשובות הראויות בנושא הזה, כי כשעושים הסכם כזה עם מדינה שהיא מעצמה לא מבטלים אותו אחרי שבוע כי מישהו גילה משהו. הדברים האלה צריכים להיות ברורים. אני גם מודע לזה שאחרי שהמדינה עשתה הסכם כזה ועדת הכנסת לא מבטלת אותו ככה בישיבת בוקר של יום ראשון. זה ברור. דברים גדולים עומדים על כף המאזניים.
אני מבקש שעבודת המטה של הממשלה תימשך. גם משרד החוץ, גם משרד המשפטים, גם משרד הפנים וגם המשרד לביטחון פנים. אנחנו רוצים לקבל דיווח בעוד זמן לגבי איך זה פועל בשטח מכל הזוויות של העניין. גם משרד התיירות צריך להיות בהידברות הזאת. אני חושב שהפורום הזה צריך להמשיך ולהתכנס. גם משרד ראש הממשלה בהיבטים הרלוונטיים לו. הייתי מבקש לקבל דיווח בעוד חצי שנה ממנהל המחלקה האירו-אסיתית לגבי הנקודה הספציפית הזאת, כדי שתהיה לנו יכולת לראות מה קורה.
שר הפנים ביקש אותי לקדם במקביל את חוק הכניסה לישראל. כמובן שאי אפשר לעשות את זה בישיבה הזאת. עניין השב"חים הוא עניין הרבה יותר מורכב. הוא לא רק קשור לעניין הרוסי. יש לו היבטים אחרים. נראה לי לא נכון לחבר את שני הדברים בישיבה אחת. אתם כן יכולים למסור לשר הפנים שאנחנו מתכוונים לקדם את הצעת החוק הזאת בהקדם. זאת הצעת חוק חשובה. יש בה הרבה אלמנטים בעייתיים. אנחנו נביא אותה לדיון בוועדת הפנים במהלך השלושה חודשים האלה עד שתיכנסו לביצוע. לחוק השב"חים יש היבטים בעניין הפלסטיני. אני לא רוצה לקשור דברים שלא נכון לקשור אותם. צריך לטפל בהם. עניין השב"חים בישראל זאת בעיה שצריך לטפל בה. הצעת החוק של הממשלה בהקשר הזה תובא לדיון בוועדת הפנים של הכנסת. אני מקווה שנוכל להכריע בה ולהצביע עליה לקריאה שנייה ושלישית.
בסוף השנה הזאת, קרי ה31 בדצמבר, נבקש דיווח ראשון על איך הדברים מתקיימים. אנחנו נבקש שתשבו בפורום הבין משרדי. זה לא חייב להיות ברמת שרים. חשוב מאוד שתהיה עבודת מטה של הממשלה גם לאחר שהעניין הזה נכנס לביצוע. מדובר בגופים בהיקפים גדולים. אני לא חושב שדנו בוועדה בשנים האחרונות בהסכם הזה . זה בכל זאת דבר חריג ודי מרחיק לכת. אני מציע שהפרוצדורה תהיה שונה מאשר מקדוניה או אלבניה, שזה לא מעלה ולא מוריד הרבה. פה זה עניין בסדר גודל אחר. צריך שתהיה עבודת מטה גם ביום שאחרי. מי תומך בסידור הזה?
ה צ ב ע ה
בעד – פה אחד
אושר
הישיבה ננעלה בשעה 11:00